הצגת המקור של הדף "פסטיבל הזמר והפזמון"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
[[קובץ:festi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת התקליט "פסטיבל הזמר והפזמון" 1970]]
'''פסטיבל הזמר והפזמון''' היה תחרות שירים ששודרה ב[[קול ישראל]]. ה[[פסטיבל הזמר והפזמון 1960|פסטיבל הראשון]] נערך ב-[[1960]] וה[[פסטיבל הזמר והפזמון 1980|אחרון]] ב-[[1980]].

את התחרות יזם ישראל דליות. הוא פנה להנהלת קול ישראל באמצעות יצחק שמעוני, ושניהם הוזמנו למחלקת הטקסים שהייתה חלק מ[[משרד ראש הממשלה]] בראשותו של [[טדי קולק]]. עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי [[יום העצמאות]], ובפועל הוא נעל את אירועי היום.

במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק בפסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).

בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי. לאחר פתיחת שידורי [[הטלוויזיה הישראלית]] ב-[[1969]] הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.

==היסטוריה==
===שנות ה-60===
ה[[פסטיבל הזמר והפזמון 1960|פסטיבל הראשון]] נערך ב-[[1960]] ב[[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]] ב[[תל אביב]], במוצאי [[יום העצמאות]] ונקרא: "פסטיבל הזמר הישראלי". את הרעיון לקיום הפסטיבל העלה איש [[קול ישראל]] ישראל דליות, אשר ביסס רעיונו על פסטיבלי זמר דומים בארצות שונות באירופה. הפסטיבל אורגן על ידי קול ישראל והוועדה לחגיגות יום העצמאות, אשר מונתה על ידי מנהל ההסברה של [[משרד ראש הממשלה]]. למיון ולסינון של השירים המתחרים מונתה ועדת שופטים בראשו של [[שר הבריאות]] [[ישראל ברזילי]], חבר קיבוץ [[נגבה]] אשר פעל גם כ[[מנצח]] [[מקהלה|מקהלות]]. בין חברי הוועדה היו המלחין [[פאול בן-חיים]], המשורר [[יהודה עמיחי]] וה[[מעבד מוזיקלי|מעבד המוזיקלי]] [[יצחק גרציאני]]. מתוך מאות שירים, בחרה הוועדה תשעה שישתתפו בפסטיבל.

הפסטיבל הועבר ב[[שידור חי]] בקול ישראל, ולווה בתזמורת קול ישראל בניצוחו של [[גארי ברתיני]]. את הפסטיבל הנחה [[יצחק שמעוני]], אשר המשיך להנחותו מדי שנה עד [[1971]]. כפי שהוסבר בתוכנית הפסטיבל, על מנת לתת לכל השירים סיכויים שווים, בוצע כל שיר פעמיים- על ידי זמר ועל ידי זמרת. במקום הראשון זכה השיר "[[ערב בא]]" שכתב [[עודד אבישר]] והלחין [[אריה לבנון]], אשר בוצע על ידי [[שמעון בר]] ו[[עליזה קאשי]]. לשלושת הזוכים במקומות הראשונים ניתנו פרסים בשווי 1,500 [[לירה ישראלית|לירות]], 1,000 לירות ו-500 לירות בהתאמה, שסכומיהם חולקו בין הכותבים. את הפרסים העניק [[שר החינוך]] [[אבא אבן]].

מתכונת פסטיבל הזמר הראשון נמשכה גם בפסטיבל השני ב-[[1961]], אשר גם בו שימש ישראל ברזילי כראש ועדת השופטים. במקום הראשון באותה שנה זכה השיר "שאני עימך" שביצעו [[אסתר עופרים]] ו[[גדעון זינגר]].

ב-[[1962]] לא נערך הפסטיבל, וב-[[1963]] נערך במקומו המופע "אנו נהיה ראשונים", אשר סימן 80 שנה ל[[העלייה הראשונה|עלייה הראשונה]]. במופע זה הופיעה לראשונה [[חבורת רננים]], אשר הקים [[גיל אלדמע]].

{{הפניה לערך מורחב|פסטיבל הזמר והפזמון 1964}}
לאחר שנתיים של הפסקה, חידש הפסטיבל את פעילותו ב-[[1964]]. ועדת המיון כללה את המוזיקאים [[משה וילנסקי]], [[פרנק פלג]], [[יחזקאל בראון]] ו[[גיל אלדמע]]. למקום הראשון הגיע השיר "ילדתי אמרי" אשר ביצעו ביחד [[בני אמדורסקי]] ו[[נחמה הנדל]], ולאחריהם [[מקהלת רינת]]. למקום השני הגיעה נעמי לוי, שהייתה אז רק בת 14, עם השיר "דברים של לא כלום" שכתבו [[חיים קינן]] ו[[שמעון כהן (מוזיקאי)|שמעון כהן]]. באותה שנה הוחרם הפסטיבל על ידי איגוד המלחינים של ישראל, שביקש מחבריו להימנע מהשתתפות בתחרות, וזאת בעקבות רמתו הירודה של הפסטיבל. לאחר האירוע התפרסם בעיתונים מכתב מאת [[עמנואל עמירן]], אשר שימש כמפקח המחוזי על הוראת המוזיקה במשרד החינוך. במכתב זה תקף עמירן את רמת השירים ואת העריכה המוזיקלית של פסטיבל הזמר. חרף טענותיו של עמירן, בוצעו בפסטיבל באותה שנה כמה שירים הנחשבים לפנינים בזמר העברי, דוגמת "במשעול רדום" של [[שמעון בר]], "ליבבתיני" של [[מוני אמריליו]] בביצוע [[שושנה דמארי]], "הרחק בלילה" של [[אריק איינשטיין]] ו"[[אותך (שיר של שלישיית גשר הירקון)|אותך]]" של [[שלישיית גשר הירקון]].

ב-[[1965]] עבר הפסטיבל מספר חידושים. שמו שונה ל"פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי", מיקומו הועבר ל[[בנייני האומה]] ב[[ירושלים]], והוא לווה בתזמורת הסימפונית של [[רשות השידור]], בניצוחו של [[משה וילנסקי]]. בין חברי ועדת המיון היו [[פאול בן-חיים]], [[חיים אלכסנדר]], [[יחזקאל בראון]], [[נעמי פולני]], [[אליהו גמליאל]] ו[[אהרן מגד]]. במקום הראשון זכה השיר "איילת החן" שביצעו [[אריק איינשטיין]] ו[[יפה ירקוני]] למילותיו של עודד בצר ולחן של נתן שחר. במקומות השני והשלישי זכו השירים "הגביע" ו"ליל קרב", אשר בוצעו שניהם על ידי שלישיית גשר הירקון ו[[נחמה הנדל]]. חידוש נוסף באותה שנה היה לאחר ההפסקה, כאשר במקום הופעת זמר אורח כמקובל, נערכה [[שירה בציבור (ישראל)|שירה בציבור]] בהנחייתו של [[אפי נצר]]. לשירה בציבור הצטרפה נחמה הנדל, והיא אף הונצחה על גבי [[תקליט]].

המתכונת החדשה נשארה גם בשנת [[1966]], בה זכה במקום הראשון השיר "ליל סתיו" של [[חיים צור]] ו[[חיה כהן]] שביצעו [[אריק איינשטיין]] ויפה ירקוני. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "[[לא פעם, בקיץ]]" של [[רחל המשוררת|רחל]] בהלחנת [[שולמית ליפשיץ]] בביצוע עדנה גורן ואריק איינשטיין, "ריח תפוח ואודם שני" שביצעו [[הפרברים]] ו[[שלישיית גשר הירקון]], "בואי ילדה" של גשר הירקון ועדנה גורן, "מגדים" של [[עליזה עזיקרי]] ו[[חדווה ודוד]].

בשנת [[1967]], בנוסף לשירים אשר התחרו בתחרות, הזמין [[ראש עיריית ירושלים]] [[טדי קולק]] חמישה שירים מחמישה מלחינים שונים, אשר בוצעו בהפסקה בזמן ספירת הקולות. השירים הוזמנו מ[[דובי זלצר]], [[שרה לוי-תנאי]], [[סשה ארגוב]], [[מרדכי זעירא]], ו[[נעמי שמר]], כאשר המפורסם ביותר מביניהם היה "[[ירושלים של זהב (שיר)|ירושלים של זהב]]" שכתבה והלחינה שמר. את השיר ביצעה הזמרת הצעירה [[שולי נתן]], אותה שמעה שמר בתחרות כישרונות צעירים ב[[רשת א']].

ב-[[1968]] לא התקיים הפסטיבל, ובמקומו נערך המופע "פזמון חוזר, מצעד שירי עשרים השנה", לציון 20 שנה למדינת ישראל.

ה[[פסטיבל הזמר והפזמון 1969|פסטיבל]] חידש את פעילותו ב-[[1969]], ולראשונה שודר ב[[שידור חי]] בטלוויזיה. מבין השירים שנשלחו לתחרות לא נמצאו שירים הולמים, ובמקום זאת הוחלט להזמין 12 שירים מבכירי המלחינים בישראל. לראשונה אף פוזרו חמש נקודות הצבעה ברחבי הארץ, בנוסף להצבעות הנוכחים באולם. באותה שנה זכה [[יהורם גאון]] בשני המקומות הראשונים, עם השירים "[[בלדה לחובש]]" במקום הראשון ו"[[עץ האלון]]" של [[מוני אמריליו]] ו[[יורם טהרלב]] במקום השני. בעקבות נושאו של השיר "בלדה לחובש" הושמעו טענות לגבי הכללתו בפסטיבל, לא כל שכן בימי [[מלחמת ההתשה]]. בשנים לאחר מכן נמנעו תחנות הרדיו מהשמעת השיר. גאון אף יועד לבצע את השיר שזכה במקום השלישי ב-1969, "בדרך חזרה", אך ויתר עליו לטובת [[אבי טולדנו]]- וטולדנו עלה על הבמה לבוש מדים. בפסטיבל זה בלטו גם השירים "בהר הגלבוע" בביצוע צמד הפרברים, "[[על כפיו יביא]]" של יורם טהרלב ו[[יאיר רוזנבלום]] בביצוע [[רבקה זהר]], אשר זכה בתואר [[מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תשכ"ג–ה'תשכ"ט)|שיר השנה]] ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי|מצעד הפזמונים השנתי]] של קול ישראל, "פראג" של [[שלום חנוך]] בביצוע [[אריק איינשטיין]] (שזו הייתה הופעתו האחרונה במסגרת פסטיבל הזמר), אשר הגיע למקום השביעי אך זכה להצלחה לאחר הפסטיבל, "[[שיר בארבעה בתים]]" בביצוע [[אילנית]] ו"שיר ערש 1969" בביצוע אלכסנדרה. באותו פסטיבל בוצע השיר "[[אנחנו שנינו מאותו הכפר]]" לראשונה, על ידי [[להקת פיקוד המרכז]].

===שנות ה-70===
ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1970]] הורחבה ועדת המיון לעשרה חברים, ביניהם [[יחזקאל בראון]], [[אריה לבנון]], [[נעם שריף]], [[אלברט פיאמנטה]], [[יעקב שבתאי]], [[שאול ביבר]], [[דני ליטאי]] ו[[שלמה ניצן (סופר)|שלמה ניצן]]. גם באותה שנה השתתפו חיילים, ביניהם [[שלמה ארצי]], סולן [[להקת חיל הים]], אשר זכה במקום הראשון עם השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ("אהבתיה") של [[יעקב הולנדר]] ו[[תרצה אתר]]. במקום השני נבחר השיר "רבי עקיבא" של [[מוני אמריליו]] ו[[דליה רביקוביץ]] בביצוע סולנית להקת חיל הים לשעבר [[רבקה זהר]], ובמקום השלישי "אהבתה של תרזה דימון" של [[לאה גולדברג]] ו[[נורית הירש]] בביצוע [[אילנית]]. אחת ההופעות הזכורות ביותר מאותה שנה היא של שלישיית [[הגשש החיוור]], עם שירם "[[מים לדוד המלך]]" שכתב [[עקיבא נוף]]. השלישייה הייתה לבושה בבגדי [[הצבא הרומי|חיילים רומאים]], וכאשר הרימו ידיהם בפזמון השיר, נראו [[תחתונים|תחתוניהם]]. ההופעה התקבלה בהתלהבות על ידי הקהל, ובתום השיר הזכיר המנחה יצחק שמעוני כי "ההצבעה היא על השיר ולא על ההופעה". מדי שנה נהוג היה להוציא [[תקליט]] של שירי הפסטיבל, אך בשנה זו, עקב בעיות של אמנים שונים מ[[חברת תקליטים|חברות תקליטים]] שונות, יצאו שני תקליטים - אחד של [[הד ארצי]] ואחר של [[CBS ישראל]]. כך למשל, את השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ביצע בתקליט של CBS ישראל [[מוטי פליישר]], בעוד את השיר "כוכבים בדלי" של [[אורה סופר]] ועקיבא נוף שביצעה בפסטיבל [[צילה דגן]] מבצעת בתקליט של הד ארצי [[עדנה גורן]].

ב-[[1971]] נערך הפסטיבל במתכונת דומה. בין חברי ועדת המיון היו [[יחזקאל בראון]], [[אריה לבנון]], [[רפי בן משה]], [[יאיר רוזנבלום]] ו[[יפה ירקוני]]. במקום הראשון זכה השיר "רק הירח" של [[שמרית אור]] ו[[דני עמיהוד]] בביצוע [[אילנית]], ובמקום השני "ומתוק האור בעיניים" של [[מוני אמריליו]] ו[[רחל שפירא]] בביצוע [[ששי קשת]]. בהפסקה נערכה הופעה של שתי [[להקה צבאית|להקות צבאיות]] ושל [[יהורם גאון]]. שירים נוספים שבלטו היו "[[נגן לי ירדן]]" של יעקב שבת ומוני אמריליו בביצוע [[רבקה זהר]], "אליק השחף שלי" של [[ליאורה ברש]] ודן זכאי בביצוע [[אושיק לוי]], "כשאהיה זקן" של [[יורם טהרלב]] ו[[עלי עדשי]] בביצוע [[שולה חן]] ו[[בני אמדורסקי]], "ציפורים בראש" של שמרית אור ו[[מתי כספי]] בביצוע [[לא אכפת להם]].

ב-[[1972]] שונתה מתכונת הפסטיבל, ובמקום לפתוח את התחרות לקהל הרחב, הוזמנו השירים המתחרים אצל מחברים. בחירת המחברים נעשתה באופן שרירותי על ידי עורכי ומפיקי הפסטיבל. באותה שנה צורפה לתזמורת רשות השידור [[תזמורת צה"ל]]. למקום הראשון הגיע השיר "טוב לי לשיר" של [[הטוב הרע והנערה]], ולמקום השני "חייך וחיי" של [[בעז שרעבי]]. שירים נוספים שבלטו היו "אחרי שנסעת" של מתי כספי שכתב אותו עם [[שלמה גרוניך]], "שיר על ארץ סיני" של [[מוני אמריליו]] ו[[רחל שפירא]] בביצוע [[שלמה ארצי]], "[[בלדה על נערי שגדל]]" של [[סשה ארגוב]] ו[[תרצה אתר]] בביצוע [[אילנה רובינא]], "קרן שמש קרן זוהר" של יורם טהרלב ו[[משה וילנסקי]] בביצוע [[עדנה לב]] ו"חלקת אלוהים הקטנה" של [[שמרית אור]] ו[[דוד קריבושי]] בביצוע [[יגאל בשן]]. בחלק האמנותי של הפסטיבל הופיעה שלישיית [[הגשש החיוור]], עם השיר "יש לי חג". את הפסטיבל הנחו [[רבקה מיכאלי]] ו[[יוסי בנאי]] עם פרישתו של [[יצחק שמעוני]] לאחר שנים רבות.

{{הפניה לערך מורחב|פסטיבל הזמר והפזמון 1973}}
בשנת [[1973]] חגגה מדינת ישראל 25 שנה להקמתה, ומחברי השירים התבקשו להגיש שירים בעלי ביטוי לחגיגות חצי היובל. כך הופיעו באותה שנה השירים "את ואני נולדנו בתש"ח" של [[מוטי גלעדי]] ו[[יגאל בשן]] בביצועה של [[עדנה לב]] שזכה במקום הראשון. את הפסטיבל הינחתה לראשונה לבדה [[רבקה מיכאלי]], אשר המשיכה בתפקיד זה בכל הפסטיבלים בשנים שלאחר מכן. שירים רבים מן הפסטיבל באותה שנה הפכו ללהיטים, ביניהם "[[שיר בבוקר בבוקר]]" ("פתאום קם אדם") בלחן של [[גידי קורן]] ו[[שלמה ארצי]] למילים של [[אמיר גלבע]], בביצוע שלמה ארצי, "[[ליל חניה]]" של [[יאיר רוזנבלום]] ו[[נתן אלתרמן]] בביצוע [[חנן יובל]], [[ירדנה ארזי]] ו[[אפרים שמיר]] "[[יעלה ויבוא (שיר)|יעלה ויבוא]]" של [[גידי גוב]], "[[שיר כלולות]]" של [[נסים אלוני]] ו[[עודד לרר]] בביצוע [[יזהר כהן]], "[[שיר לערב חג]]" של [[יעקב הולנדר]] ו[[תרצה אתר]] בביצוע [[מירי אלוני]], "[[תנו לנו יד ונלך]]" של יעקב הולנדר ו[[צבי זליקוביץ'|צביקה זליקוביץ']] בביצועה של [[עירית דותן]], "[[אצלך כמו תמיד]]" של [[יאיר קלינגר]] בביצוע [[סילבן ויאיר]] ו"מי האיש" של [[אבי קורן]] ובביצועו של [[דני גרנות]] שהלחין את השיר. את השיר "נצח ישראל לא ישקר" של יאיר רוזנבלום ו[[דן אלמגור]] אמורה הייתה לבצע [[רותי נבון]], אך בעקבות [[תאונת דרכים]] נבצר היה ממנה להופיע על בימת הפסטיבל, ואת השיר ביצעו שתי השלישיות המלוות, [[שוקולד מנטה מסטיק]] ו[[אף אוזן גרון (להקה)|אף אוזן גרון]].

לאחר ההפסקה באותה שנה, הושמעו חמישה שירים אשר נבחרו על ידי הציבור כמייצגי חמש תקופות בתולדות המדינה, כל אחת בת חמש שנים: "[[באב אל-ואד (שיר)|באב אל-ואד]]", "[[הוא לא ידע את שמה]]", "דבר אלי בפרחים", "[[כל הכבוד]]" ו"[[גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]". מאחר שלא ניתן היה להביא את כל חברי [[להקת פיקוד מרכז]] אשר ביצעו במקור את "גבעת התחמושת", בוצע במקום השיר [[מה אברך]], אשר נבחר במקום השני כמייצג תקופה זו. השיר "ירושלים של זהב" נבחר כ"שיר כל הזמנים".

ב-[[1974]] נשמרה המתכונת מן השנה הקודמת, ובמקום הראשון באותה שנה זכה [[שלמה ארצי]], עם שירו "הבלדה על ברוך ג'מילי". [[ברוך ג'מילי]] ישב בקהל, ובעת חלוקת הפרסים קם ונופף בגאווה. בעקבות השיר היו שביקרו את ארצי על עידוד [[ונדליזם]]. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "[[אם ייפול הכוכב שלי]]" של [[יאיר רוזנבלום]] בביצוע [[אילנית]], "[[שיר היונה]]" שהלחין [[מתי כספי]] וכתבה [[שמרית אור]] בביצוע [[נתנאלה]], "[[נח (שיר)|נח]]" של מתי כספי ו[[שוקולד מנטה מסטיק]] לטקסט של [[יורם טהרלב]], "יהיה פעם טוב" של [[יגאל בשן]] בביצועו ו"לא אוותר" של [[אבי קורן]] ו[[רוני וייס]] בביצוע [[מיכל טל (זמרת)|מיכל טל]]. בחלק האמנותי הופיעו שלישיית [[הגשש החיוור]], עם השיר "אף אחד לא קם".

במקום פסטיבל הזמר ב-[[1975]], נערך המופע "אנחנו שרים לך", אשר סיכם את סדרת הטלוויזיה "שרתי לך ארצי". פסטיבל זמר חלופי נערך באותה שנה, [[פסטיבל הזמר 1975]], בו זכה [[ניסים סרוסי]] עם השיר "שיר פרטי", אך התחרות לא שודרה בטלוויזיה. בין השירים הנוספים של הפסטיבל ניתן למנות את "שירים הם חברים" בביצוע [[שוקולד מנטה מסטיק]], ו"לך עם החופש" בביצוע [[האחים והאחיות]].

ב-[[1976]] נערכה במקום הפסטיבל [[חגיגת הזמר 1976]] בהנחיית [[מיקי קם]], במסגרת לא תחרותית. כל משתתף באותה שנה שר שיר אחד מוכר שלו, בנוסף לשיר אחד חדש. מהשירים החדשים באותה שנה היו להיטים כ"הללויה" ("אדם חוזר וקציר יומו ...") של [[הגבעטרון]] (אותה ביצעו יחד עם [[דורית ראובני]] ו[[דודו זכאי]] בפסטיבל ניחוחי החציר פחות משנה לפני כן), "[[שיר של יום חולין]]" של [[יאיר רוזנבלום]] ו[[רחל שפירא]] בביצוע [[אילנית]], "החגיגה נגמרת" של [[הכל עובר חביבי]], "ערב קיץ ויונים" של [[מוני אמריליו]] ו[[תרצה אתר]] בביצוע [[רוחמה רז]], [[שוב (שיר)|שוב]] של [[שמוליק קראוס]] ו[[ג'וזי כץ]], "שלג בלבנון" של [[שלמה ארצי]] ו"השיר על אימבר" של [[יגאל בשן]]. כמו כן באותו פסטיבל ביצע [[מתי כספי]] לראשונה את שירו "[[ברית עולם (שיר)|ברית עולם]]".

המתכונת התחרותית חודשה ב-[[1977]], כאשר באותה שנה הועבר הפסטיבל מיום העצמאות ל[[שושן פורים]]. במקום הראשון זכה השיר "[[רקפת (שיר של רוחמה רז)|רקפת]]" של [[מוני אמריליו]] ו[[תלמה אליגון]] בביצוע [[רוחמה רז]]. גם בשנה זו הניב הפסטיבל להיטים רבים, ביניהם "[[סליחות (שיר)|סליחות]]" של [[לאה גולדברג]] ו[[עודד לרר]] בביצוע [[יהודית רביץ]], שאמנם הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, אך זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של [[רשת ג']]. שירים בולטים נוספים היו "[[בתוך]]" של [[יאיר רוזנבלום]] ו[[יעל טבת]] בביצוע [[להקות חיל האוויר|צוות הווי חיל האוויר]] עם הסולנית [[דפנה ארמוני]], "אותך" של הזמרת הצעירה [[אילנה אביטל]] ו"פתאום נפל עלי אביב" של [[גידי קורן]] בביצוע [[האחים והאחיות]].

===תקופת האירוויזיון===
ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1978]] שונתה מתכונת הפרס, ומעתה השיר הזוכה בפסטיבל, ייצג את ישראל בתחרות ה[[אירוויזיון]]. החלטה זו הביאה לשינוי קיצוני באופי השירים המתחרים, אשר הפכו לשירי פופ קלילים וקליטים יותר. במקום הראשון זכו [[יזהר כהן]] ולהקת אלף-בית עם השיר "[[אבניבי]]", והמשיכו גם לזכייה באירוויזיון. למקום השני הגיעה [[חדווה עמרני]] אשר לוותה בלהקת "פלפל לבן" עם השיר "בלב אחד". שני השירים קיבלו 66 נקודות, אך "אבניבי" זכה בתחרות מאחר שקיבל יותר הצבעות למקום הראשון. גם פסטיבל זה היה משופע בלהיטים, וכלל את "[[נסיך החלומות (שיר)|נסיך החלומות]]" של [[גלי עטרי]], "למה לא" של [[שרי (זמרת)|שרי]], "תן לי כוח" של [[אריאל זילבר]], ו"מישהו" של [[יהודית רביץ]].

הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון ניתן גם לזוכים ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1979]], [[גלי עטרי]] ולהקת [[חלב ודבש]] עם השיר "[[הללויה (שיר של חלב ודבש)|הללויה]]". גם שיר זה המשיך לזכייה באירוויזיון, אשר נערך בירושלים. שירים בולטים נוספים בפסטיבל זה היו "אין לי איש מלבדי" של [[צביקה פיק]], "שנינו יחדיו" של [[חדווה עמרני]], "[[נולדתי לשלום]]" של [[סקסטה (להקה)|סקסטה]], "תודה רבה" של [[ריקי גל]], "רקדי את הקצב" של [[חיים צדוק (זמר)|חיים צדוק]] ו"[[לעולם בעקבות השמש]]" של [[שרי (זמרת)|שרי]].

[[פסטיבל הזמר והפזמון 1980]] הייתה תחרות הזמר האחרונה. באותה שנה הוחלף הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון, מכיוון שישראל ביטלה את השתתפותה בתחרות באותה שנה מאחר שזו נפלה על [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]]. במקום הראשון זכתה להקת [[האחים והאחיות]] עם השיר "פזמון חוזר". מפסטיבל זה זכורים השירים "אתמול היית שונה" של [[שימי תבורי]], "על אהבות שלנו" של [[עפרה חזה]], "אני עושה לי מנגינות" של [[סקסטה (להקה)|סקסטה]], "זה לא זה" של [[נורית גלרון]], "[[בלילה (שיר של יצחק קלפטר ויעל לוי)|בלילה]]" של [[יצחק קלפטר]] ו[[יעל ��וי]], "הלילות היפים שלנו" של [[אריק רודיך]] ו[[עדנה לב]], "כמו לפני שנים" של [[אריק סיני]], ו"אני מאמין" של [[שלושה בשירה אחת]].

בעקבות שינוי פרס הזכייה בפסטיבל הזמר לייצוג ישראל באירוויזיון, ובעקבות שינוי אופי השירים המשתתפים כתוצאה מכך, הוחלט לאחר הפסטיבל של 1980 לבטל את התחרות, ולהחליפה בתחרות ה[[קדם אירוויזיון]].

== רשימת השירים הזוכים בשלושת המקומות הראשונים ==

{| class="wikitable"
|- bgcolor="#f0f0f0"
| '''שנה''' || '''מקום ראשון'''|| '''מקום שני''' || '''מקום שלישי''' || '''מנחים'''
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1960|1960]] || [[עליזה קאשי]] ו[[שמעון בר]] - "[[ערב בא]]" || [[רמה סמסונוב]] ו[[גדעון זינגר]] - "העלמה" || [[ג'ו עמר]] ו[[לילית נגר]] - "ליל החג" || rowspan="9"| [[יצחק שמעוני]]
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1961|1961]] || [[אסתר עופרים]]/[[גדעון זינגר]]- "[[שאני עמך]]" ||אסתר עופרים/[[גדעון זינגר]] - "נעמה" ||[[נחמה הנדל]]/[[שמעון בר]] - "כאשר אני ואת"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1964|1964]] || [[בני אמדורסקי]] ו[[נחמה הנדל]]/[[מקהלת רינת]] - "[[ילדתי אמרי]]" || [[נעמי לוי]]/[[שמעון בר]] - "דברים של לא כלום" || [[שושנה דמארי]]/שמעון בר - "במשעול רדום"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1965|1965]] || [[אריק איינשטיין]]/[[יפה ירקוני]] - "[[איילת החן]]" || [[שלישיית גשר הירקון]]/[[נחמה הנדל]] - "[[הגביע (שיר)|הגביע]]" || [[נחמה הנדל]]/שלישיית גשר הירקון - "ליל קרב"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1966|1966]] || [[אריק איינשטיין]]/[[יפה ירקוני]] - "[[ליל סתיו]]" || [[הפרברים]]/[[שלישיית גשר הירקון]] - "[[ריח תפוח ואודם שני]]" || [[חדוה ודוד]]/יפה ירקוני ו[[בני אמדורסקי]] - "השניים"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1967|1967]] || [[מייק בורשטיין]] - "[[מי יודע כמה]]" || [[רן אלירן]] - "תמיד מחדש" || [[הפרברים]] - "[[תרזה יפה]]"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1969|1969]] || [[יהורם גאון]] - "[[בלדה לחובש]]" || יהורם גאון - "[[עץ האלון]]" || [[אבי טולדנו]] - "בדרך חזרה"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1970|1970]] || [[שלמה ארצי]] - "[[פתאום עכשיו, פתאום היום]]" || [[רבקה זהר]] - "רבי עקיבא" || [[אילנית]] - "אהבתה של תרזה די-מון"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1971|1971]] ||[[אילנית]] - "[[רק הירח]]" || [[ששי קשת]] - "[[ומתוק האור בעיניים]]" || [[הדודאים]] - "[[לא נדע הלילה]]"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1972|1972]] || [[הטוב הרע והנערה]] - "[[טוב לי לשיר]]" || [[בועז שרעבי]] - "[[חייך וחיי]]" || [[עדנה לב]] - "קרן שמש קרן זוהר" || [[יוסי בנאי]] ו[[רבקה מיכאלי]]
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1973|1973]] || [[עדנה לב]] - "[[את ואני נולדנו בתש"ח]]" || [[שלמה ארצי]] - "[[שיר בבוקר בבוקר]]" || [[דורית ראובני]] - "רכבת העמק" || rowspan="6"| [[רבקה מיכאלי]]
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1974|1974]] || [[שלמה ארצי]] ולהקת [[גברת תפוח]] - "[[הבלדה על ברוך ג'מילי (שיר)|הבלדה על ברוך ג'מילי]]" || [[אילנית]] - "[[אם ייפול הכוכב שלי|אם יפול הכוכב שלי]]" || [[יגאל בשן]] - "יהיה פעם טוב"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1977|1977]] || [[רוחמה רז]] - "[[רקפת (שיר של רוחמה רז)|רקפת]]" || [[האחים והאחיות]] - "פתאום נפל עליי אביב" || [[אילנה אביטל]] - "[[אותך]]"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1978|1978]] || [[יזהר כהן]] ולהקת [[אלפא ביתא (להקה)|אלפא ביתא]] - "[[אבניבי]]" || [[חדוה עמרני]] - "[[בלב אחד]]" || [[גלי עטרי]] - "[[נסיך החלומות (שיר)|נסיך החלומות]]"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1979|1979]] || [[חלב ודבש]] ו[[גלי עטרי]] - "[[הללויה (שיר של חלב ודבש)|הללויה]]" || [[צביקה פיק]] - "אין לי איש מלבדי" || [[חדוה עמרני]] - "שנינו יחדיו"
|-
| [[פסטיבל הזמר והפזמון 1980|1980]] || [[האחים והאחיות]] - "[[פזמון חוזר (שיר)|פזמון חוזר]]" || [[אריק רודיך]] ו[[עדנה לב]] - "הלילות היפים שלנו" || [[שימי תבורי]] - "[[אתמול היית שונה]]"
|}

==אישים בולטים==
הבולט מבין מארגני הפסטיבל לאורך עשרים שנותיו היה המפיק [[חנוך חסון (מנהל)|חנוך חסון]], שהיה גם המנהל המוזיקלי של הפסטיבל. הוא הפיק וערך את כל פסטיבלי הזמר, למעט שניים. שני המנחים הבולטים של הפסטיבל אשר הפכו למזוהים ביותר עמו היו [[יצחק שמעוני]], אשר הנחה אותו משנתו הראשונה עד [[1972]], ו[[רבקה מיכאלי]], אשר הנחתה את כל יתר הפסטיבלים עד [[1980]]. מנצחי התזמורת הקבועים בפסטיבל היו [[גארי ברתיני]], [[משה וילנסקי]] ו[[יצחק גרציאני]].

[[גיל אלדמע]] הצטרף לצוות הפסטיבל בשנת 1963, והיה אחראי לעבודת צוות השופטים שבחרו את 12 השירים שהשתתפו בפסטיבל. הפיק וערך את פסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1967. המשתתפים הבולטים מכולם היו צמד "[[הפרברים]]", ששר 14 שירים בפסטיבלים השונים. המלחין [[מוני אמריליו]] וה[[פזמונאי]] [[יורם טהרלב]] הם היוצרים שתרמו לפסטיבלים השונים שירים רבים יותר מעמיתיהם בהפרש ניכר. בין הכותבים והמלחינים הנוספים אשר תרמו שירים רבים לפסטיבל נמנים [[יעקב הולנדר]] שזכה שלש פעמים במקום הראשון, [[שמרית אור]], [[יאיר רוזנבלום]], [[אהוד מנור]] ואחרים. הזמרים [[נחמה הנדל]] ו[[שמעון בר]] הרבו גם הם להשתתף באירוע. זמר נוסף שהשתתף בביצוע שירים רבים במסגרת הפסטיבל היה [[בני אמדורסקי]], אך תמיד עשה זאת כחלק מהרכב ([[הדודאים]], [[ שלישיית גשר הירקון|גשר הירקון]], [[הטוב הרע והנערה]]) או דואט (לדוגמה עם נחמה הנדל או [[שולה חן]]). מוזיקאים אשר הרבו לעבד את השירים המשתתפים היו [[אריה לבנון]], ד"ר [[חנן וינטרניץ]], [[שמעון כהן (מוזיקאי)|שמעון כהן]], [[יצחק גרציאני]], [[אלכס וייס]], [[אלדד שרים]] ו[[קובי אשרת]].

==הצלחת הפסטיבל והשפעתו==
אף על פי ששירים רבים מפסטיבלי הזמר נשכחו במרוצת השנים, רבים אחרים זכו להצלחה גדולה ול[[גרסת כיסוי|גרסאות כיסוי]] רבות, ומושרים עד היום. ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי|מצעדי הפזמונים השנתיים]] מ-[[1960]] עד [[1980]] התברגו כמעט תמיד שירי הפסטיבל במקומות הגבוהים, לרבות "ערב בא", "איילת החן", "[[על כפיו יביא]]", "[[פתאום עכשיו פתאום היום]]", "סליחות" ו"[[הללויה (שיר של חלב ודבש)|הללויה]]", אשר זכו בתואר "שיר השנה" ב[[קול ישראל]] וב[[רשת ג']]. כמו כן שימש פסטיבל הזמר והפזמון כבסיס לפסטיבלי זמר רבים אחרים בישראל, כדוגמת [[פסטיבל הזמר המזרחי]], [[פסטיבל הזמר החסידי]], [[פסטיבל שירי הילדים]] וה[[פסטיגל]].

בנוסף, היווה הפסטיבל עבור זמרים ויוצרים רבים "קרש קפיצה" לקריירה מצליחה, ביניהם [[שלמה ארצי]], אשר פתח קריירת סולו ארוכת שנים עם זכייה בפסטיבל [[1970]]. ארצי הוסיף להופיע במספר פסטיבלים בשנים הבאות, ואף זכה פעם נוספת ב-[[1974]]. דוגמה למלחין שהפסטיבל קידם את הקריירה שלו בצורה משמעותית הוא [[יעקב הולנדר]]. שירו הראשון בפסטיבל הזמר היה ב-[[1964]], "ילדתי אמרי" בביצועם של [[בני אמדורסקי]] ו[[נחמה הנדל]], שזכה במקום ראשון. שירים נוספים פרי עטו שזכו במקום ראשון בפסטיבלים הם "[[פתאום עכשיו פתאום היום]]" בביצוע שלמה ארצי ו"מי יודע כמה" בביצוע [[מייק בורשטיין]].

==ניסיונות לחידוש==
בשנת [[פסטיבל הזמר הישראלי 1987|1987]] נעשה ניסיון להחזיר את פסטיבל הזמר במסגרת אירועי [[חגיגות הזמר העברי בערד]], בהנחייתה של [[נעמי שמר]] ובניצוחו של [[דוד קריבושי]] אך בשל שביתה ברשות השידור הפסטיבל נדחה במספר שבועות והונחה על ידי [[דניאל פאר]]. הניסיון אמנם נכשל, אך השיר אשר זכה באותה שנה, "[[יונה עם עלה של זית]]" בביצוע [[להקת פיקוד דרום]] והסולנית [[חיה סמיר]], הפך ללהיט. שיר נוסף שהצליח מאותו פסטיבל הוא "ספינת הזכרונות" ("את עדיין זוכרת את שבילי הסתיו") בביצוע [[נתנאלה]] שגם כתבה והלחינה את השיר. גם בשנים [[2000]] ו-[[2001]] נעשה ניסיון להחזיר את הפסטיבל במסגרת אירועי יום העצמאות, אך גם ניסיונות אלו נכשלו. הזוכים בפסטיבל של שנת 2000 היו [[אקי אבני]] וחיה סמיר עם השיר "תפילת האור" ובפסטיבל של שנת 2001 זכתה [[קרן שני]] עם השיר "ריקוד החיים".

בשנת [[2004]] נעשה ניסיון על ידי "[[שידורי קשת]]" לחדש פעם נוספת את מסורת הפסטיבל, הפעם תחת השם "[[פסטיבל השירים של ישראל]]". פסטיבל זה נערך פעמיים עד כה, ב[[דצמבר]] 2004 עת זכה [[שי גבסו]] עם השיר "מישהו גדול", וב[[מאי]] [[2006]], בו זכתה להקת [[מלכה באיה]] עם השיר "אם את בעניין". בפסטיבל של 2006 התחרו מספר שירים שזכו להצלחה כאשר יצאו כ[[סינגל]]ים מאוחר יותר, כ"עיניים זרות" של [[רונה קינן]], "So Far" של [[הבנות נחמה]] ו"עזרה בדרך" של [[נעם רותם]].

בשנת [[2013]] [[רשות השידור]] החליטה לנסות לחדש את הפסטיבל פעם נוספת ואכן, התחרות התקיימה ב-31 בינואר 2013 עם [[הופעת אורח]] של [[אסתר עופרים]] וזכה בה [[פאר טסי]] עם השיר "תחזרי" ב[[היכל התיאטרון קריית מוצקין]].

ב-[[16 באוגוסט]] [[2016]] נערך שוב ערב מחווה לתחרות בהיכל התיאטרון קריית מוצקין, בשם "ימי פסטיבל הזמר והפזמון", בו הציגו קטעים רבים מהפסטיבלים לאורך השנים. עשרה שירים הושמעו במופע על ידי זמרים ששרו את אותם שירים בפסטיבלים או בביצועים חדשים. במופע שרו הזמרים: [[רבקה זהר]], [[גל לב]], [[סקסטה (להקה)|להקת סקסטה]], [[חובי סטאר]], [[נסרין קדרי]], [[אדר גולד]], [[מיי פיינגולד]], [[פאר טסי]], [[לירן דנינו]], [[חדוה עמרני|חדווה עמרני]] ו[[אילנית]]. בנוסף, הופיע [[שלמה בראבא]] בקטע קומי בדמותו של יאצק מ"[[זהו זה!|זהו זה]]" ואת המופע הנחו [[מיקי קם]] ו[[ליאון רוזנברג]]. הפקות תוצרת הארץ ו[[אולפני הרצליה]] הפיקו את ערב המופע והוא שודר ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]], ולאחר מכן ב[[כאן 11]].

בשנת [[2019]] יזם המנהל האומנותי [[אלי ניסמן]] את חידוש פסטיבל הזמר תחת שם חדש "פסטיבל השיר הבא". בתחרות השתתפו 13 שירים. הזוכים היו [[דפנה ארמוני]] ו[[גבי ברלין]] בשירם של [[נורית בת-שחר צפריר]] ו[[שמואל אלבז]], "שפחה את ומלכה".

בשנת [[2020]] נערך "פסטיבל השיר הבא" ביוזמתו של המנהל האומנותי אלי ניסמן. בתחרות השתתפו 12 שירים. בין האומנים היו ליאורה, משה הלל, חנה גור, אסף לוי. בין היוצרים היו [[יוסי גיספן]], [[מוני אמריליו]], [[חמוטל בן זאב]], עמוס ברזל, דורון דוידסקו, יוני רועה, עופר לב ואחרים. במקום הראשון זכתה הזמרת ליאורה עם השיר "הארץ שרה ובוכה" שכתבו [[נורית בת-שחר צפריר]] ויוני רועה.

בשנת 2021 נערך שוב "פסטיבל השיר הבא". בתחרות השתתפו 13 שירים. בין האומנים היו [[שלווה ברטי]], [[עירית דותן]], אסף לוי, [[רוני גינוסר]]. בין היוצרים היו [[יורם טהרלב]], חמוטל בן זאב, שייקה פייקוב ואחרים. במקום הראשון זכה השיר "חיבוק של אמא" בביצוע שלווה ברטי.

==לקריאה נוספת==
* שפרה פירסט, "פסטיבלי המוזיקה הפופולרית כראי של תמורות בחברה הישראלית", עבודת גמר ל[[תואר מוסמך]], אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט 1999. ([http://www.zemereshet.co.il/article.asp?id=74 העבודה] באתר [[זמרשת]])
* [[נתן שחר]], '''שיר שיר עלה-נא''', [[הוצאת מודן]], 2007, עמ' 156–160.
* יובל ניב, "פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי בין [[מלחמת ששת הימים]] למלחמת יום כיפור: פופ בשירות המדינה", עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, 2015. ([http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH003842201 העבודה] באתר [[הספרייה הלאומית]])

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.festi.co.il/FZ.asp פסטיבל הזמר והפזמון], ב"אתר הפסטיבלים"
* {{מרחב}}
* {{הארץ|חגי חיטרון|חוזרים לערב בא|0000017f-f863-d2d5-a9ff-f8ef43250000|14 במאי 2008}}
* {{הארץ|בן שלו|ביאליק היה מתהפך בקברו: ההיסטוריה האבסורדית של פסטיבלי הזמר והפזמון|1.2729284|18 בספטמבר 2015}}
* [http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2019982 "על כפיו יביא" – יובל ניב מביא את השירים והסיפורים הגדולים מפסטיבלי הזמר של רשות השידור], מגיש: ערן ליטוין, [[רשת ג']], 8 פרקים, 10.03-19 במאי 2016, באתר [[רשות השידור]]
* {{הספרנים|תמר זיגמן|ישראל דליות, אבי פסטיבל הזמר והפזמון|daliot|נובמבר 2018}}
* [https://www.youtube.com/watch?time_continue=3083&v=X_kkEV4XQZI פסטיבל השיר הבא 2019], ב[[יוטיוב]]
* {{הספרנים|2=פסטיבל הזמר והפזמון: איך הפכו חיילי צה"ל לכוכבי הפופ שלנו|3=song-festival/|4=28 בינואר 2020}}
* {{מעריב אונליין|דודי פטימר|במלאת 60 שנה לפסטיבל הזמר, חוזרים משתתפיו אל הרגעים הגדולים|culture/music/Article-767993|30 במאי 2020}}
* {{הארץ|זו האמת|אתמול היית שונה: הבמה עליה נולדו הכוכבים בימי העצמאות של ישראל הצעירה|0000018f-5d5d-d9a0-a38f-fd7f7efb0000|14 במאי 2024}}

{{פסטיבל הזמר והפזמון}}
{{ישראל באירוויזיון}}
[[קטגוריה:פסטיבל הזמר והפזמון|*]]
[[קטגוריה:תחרויות זמר בישראל]]
[[קטגוריה:יום העצמאות]]
[[קטגוריה:ישראל: פסטיבלי מוזיקה|הזמר והפזמון]]
[[קטגוריה:תחרויות קדם-האירוויזיון]]
[[קטגוריה:ישראל באירוויזיון]]
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/ישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הספרנים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ישראל באירוויזיון (עריכה)
תבנית:כתב מחוק (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מעריב אונליין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מרחב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מרכז (עריכה)
תבנית:ניווט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פסטיבל הזמר והפזמון (עריכה)
תבנית:קיים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תת קבוצה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
חזרה לדף פסטיבל הזמר והפזמון.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פסטיבל_הזמר_והפזמון"