הצגת המקור של הדף "נמל התעופה בן-גוריון"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
{{שדה תעופה
| שם = נמל התעופה הבין-לאומי בן-גוריון
| סמל = [[קובץ:IAA-Logo-Transparent.png|מרכז|240px]]
| תמונה = [[קובץ:Ben-gurion-airport-terminal (cropped).jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = נמל התעופה בן-גוריון מהאוויר,{{ש}} לפני הקמת זרוע E בצדו המזרחי של הטרמינל
| IATA = TLV
| ICAO = LLBG
| סוג השדה = ציבורי
| מפעיל = [[רשות שדות התעופה]]
| עיר סמוכה = [[לוד]]
| בסיס = [[אל על]], [[ארקיע]], [[ישראייר]], [[ק.א.ל.]], [[אייר חיפה]] (זמני)
| קואורדינטות = {{coord|32|0|34|N|34|52|37|E|type:airport|display=inline,title}}
| גובה רגל = 135
| גובה מטר = 41
| מסלול 1: כיוון מגנטי = 03/21
| מסלול 1: אורך רגל = 9,120
| מסלול 1: אורך מטר = 2,780
| מסלול 1: סוג מסלול = [[אספלט]]
| מסלול 2: כיוון מגנטי = 08/26
| מסלול 2: אורך רגל = 13,326
| מסלול 2: אורך מטר = 4,062
| מסלול 2: סוג מסלול = [[אספלט]]
| מסלול 3: כיוון מגנטי = 12/30
| מסלול 3: אורך רגל = 10,210
| מסלול 3: אורך מטר = 3,112
| מסלול 3: סוג מסלול = [[אספלט]]
| מפה =
| מספר הנוסעים = 21,882,716{{ש}} {{גידול}} 9.36%
| מספר המראות/נחיתות = 152,411{{ש}} {{גידול}} 5.92%
| מטען = 343,616 ([[טון (מסה)|טון]]){{ש}} {{ירידה}} 9.36%
| נכון לשנת = 2023
| נוסעים (נוכחי) = 21,882,716
| טרמינלים = 2 (1 ו־3)
| שערי עלייה למטוס = 45
| בינלאומי = 137
| פנימי = 1
| סה"כ = 138
| תאריך הקמה = [[1937]]
| אתר אינטרנט = [https://www.iaa.gov.il iaa.gov.il]
}}
'''נמל התעופה הבין-לאומי בן-גוריון''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''נתב"ג''') הוא [[נמל תעופה|נמל התעופה]] ה[[בין-לאומי]] הגדול ביותר ב[[ישראל]] מבחינת תעבורת נוסעים וכלי טיס, ומשמש כשער הכניסה והיציאה הראשי למדינה מאז הקמתו. הנמל שוכן במרחק של כ־40 ק"מ מ[[ירושלים]] וכ־20 ק"מ מ[[תל אביב-יפו|תל אביב]].

בעת הקמתו על ידי רשויות [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1934]], לפני [[קום המדינה]], כונה שדה התעופה בשם "'''Lydda Airport'''" וגם "'''שדה התעופה וילהלמה'''", על שם היישוב ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרי]] [[וילהלמה]] ששכן בסמוך. לאחר [[מלחמת השחרור]] המשיך להיקרא "'''שדה התעופה לוד'''" על שם העיר [[לוד]] הסמוכה. בדצמבר [[1973]], כשבוע לאחר מותו של [[דוד בן-גוריון]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] הראשון של ישראל, הוסב שמו של נמל התעופה על שמו של בן-גוריון.

השדה מופעל על ידי [[רשות שדות התעופה]], ומשמש כמרכז הפעילות ומושב הנהלתה של חברת [[אל על]], [[חברת דגל|חברת הדגל]] של [[ישראל]]. עוד משמש הנמל כמרכז פעילותן של חברות התעופה הישראליות [[ישראייר]] ו[[ארקיע]] ושל חברת המטען [[ק.א.ל.]] נמל התעופה משמש גם כמרכזה של [[התעשייה האווירית לישראל]] וכמקום מושבה של רשות שדות התעופה. [[רשות התעופה האזרחית]] שוכנת סמוך לו, ב[[איירפורט סיטי]].

בשנת [[2022]] עברו בנמל 20,008,532 נוסעים.

==גאוגרפיה==
[[קובץ:LyddaAirport.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית שדה התעופה עם הקמתו בידי הבריטים. מבנה הטרמינל מסומן בשחור וארבעת המסלולים שבתרשים נבלעו עם השנים ברחבות החנייה שסביב טרמינל 1, ואין חפיפה בינם לבין המסלולים הקיימים כיום]]
[[קובץ:Lod.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדה התעופה לוד בבנייתו, בין השנים [[1934]] ל־[[1939]]]]
[[קובץ:Natbag attack.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שלטי הנצחה בסמוך לתחנת הרכבת בנמל המנציחים את תקיפת האצ"ל ב־1946 ואת שחרורו ב־1948]]
[[קובץ:82nd Battalion Tanks During Operation Danny.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הנמל ב־[[1948]], עם כיבושו בידי [[חטיבה 8]] ב[[מבצע דני]]]]
[[קובץ:Palmach Lydda.jpg|250px|ממוזער|טנק [[H39 הוצ'קיס]] של חטיבה 8 בנמל התעופה במהלך מבצע דני]]
[[קובץ:תמונה 1180.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|[[אנדרטה לחללי חטיבה 8]] ([[1972]]) מאת [[יחיאל שמי]]]]
[[קובץ:Lod_Airport_1950.jpg|ממוזער|250px|שדה התעופה לוד, [[1950]]]]
[[קובץ:Immigrants 1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים מ[[עיראק]] עוזבים את השדה לאחר שנחתו בו במסגרת [[מבצע עזרא ונחמיה]], [[1951]]]]
[[קובץ:Lod Airport 1958.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טרמינל 1 ב־1958]]
נמל התעופה בן-גוריון שוכן בשטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישורי]] ב[[השפלה|שפלה]] בגובה של 30 עד 41 מטרים מעל [[פני הים]]. הוא נמצא בשוליו של [[גוש דן]] ובסמיכות לדרך ל[[ירושלים]] ([[כביש 1]]), כ-20 ק"מ דרומית-מזרחית ל[[תל אביב]] וכ-13 ק"מ מחופי [[הים התיכון]]. צורתו של הנמל כשל [[משולש]], ושטחו מנוקז על ידי [[נחל איילון]], הזורם ב[[תעלה]] מלאכותית מדרום לשדה, [[נחל בית עריף]], החוצה שניים מ[[מסלול טיסה|מסלולי הטיסה]], ויובלו [[נחל יהוד]], העובר מצפון לשטח השדה, בינו לבין העיר [[יהוד]]. מספר [[יישוב]]ים שוכנים בקרבת גבולותיו של הנמל, [[זיתן]] ו[[יגל]] מדרום, [[צפריה]], [[חמ"ד (מושב)|חמ"ד]] ו[[כפר חב"ד]] ממערב, [[אור יהודה]] ו[[יהוד-מונוסון]] מצפון, ו[[בני עטרות]], [[טירת יהודה]], [[בית עריף]] ו[[כפר טרומן]] ממזרח. סמוך ממזרח לנמל שוכן גם פארק העסקים ותעשיית ה[[היי-טק בישראל|היי-טק]] [[איירפורט סיטי]], שבו מספר חברות וארגונים הקשורים לנמל, ובהם [[רשות התעופה האזרחית]], [[DHL]], חברת [[ק.א.ל.]] ו[[דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון]].

שטח הנמל מוגדר כ[[שטח גלילי]], אך במשך השנים עלו מספר ניסיונות לבחון את מעמדו של שטח הנמל. כך, בדצמבר [[2000]] הקים שר הפנים [[חיים רמון]], ועדה בראשותו של האדריכל יוסי פרחי לבחינת הגבולות של לוד ו[[רמלה]] (שבחנו איחוד), וסיפוח נתב"ג ללוד-רמלה, כשתחילה הוועדה אף נועדה לדון בצירוף איירפורט סיטי לרשות המאוחדת בטרם הופקע השטח מסמכות הדיון בוועדה, אך הוועדה כשלה בגיבוש מסקנות. באוגוסט [[2002]] הקים מנכ"ל משרד הפנים ועדה נוספת בראשות [[אריה שחר]] לבחינת סוגיית השטח עליו עומד נתב"ג ואזור התעשייה איירפורט סיטי ואפשרות לחלוקת ההכנסות בין הרשויות הסמוכות. רשות שדות התעופה התנגדה לסיפוח ואף בג"ץ לא הכריע בסוגיה לאחר שהוגשה לו עתירה. בשנת [[2008]] העלה [[חבר הכנסת]] [[יורם מרציאנו]] [[הצעת חוק]] לספח אותו לעיר לוד, שתאוחד, אגב כך, עם המועצה המקומית [[שוהם (יישוב)|שוהם]]. מטרת ההצעה הייתה לאפשר ל[[עירייה]] החדשה ליהנות מפירות [[מס]]י ה[[ארנונה]] העירוניים ולשקם את העיר לוד, אולם [[ועד עובדים|ועד עובדי]] [[רשות שדות התעופה]] הביע את התנגדותו להצעה.{{הערה|{{ynet|יסמין גיל, "כלכליסט"|נתב"ג לא מעוניין להסתפח לעיריית לוד|3555880|15 ביוני 2008}}}}

בנובמבר [[2016]] פנו חמש רשויות הסמוכות לנתב"ג (יהוד-מונסון, אור יהודה, עמק לוד, [[מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין]] והעיר לוד) ל[[שר הפנים]] [[אריה דרעי]] בדרישה לחלק את הכנסות הארנונה מנתב"ג בין הרשויות שסובלות מהמגבלות שמטיל נתב"ג כגון רעש, גובה בנייה ועוד, בלי לחלוק מהכנסות. בעקבות כך החליט השר להקים ועדה תחת מנכ"ל משרד הפנים לשעבר גבי מימון שתבחן את הגבולות הגאוגרפיים של נתב"ג ואת סוגיית חלוקת הכנסות הארנונה בין נתב"ג ליישובים הסמוכים (לוד, עמק לוד, יהוד־מונסון, שוהם, אור יהודה וחבל מודיעין). על פי ההחלטה שהתקבלה בתחילת [[2018]] ואושרה בו[[ועדת הכספים]] במרץ 2018, הוחלט ששטחי נתב"ג יישארו בהגדרה "שטח גלילי" ולא ישוייכו לרשויות הסמוכות, ולכן לא ישולמו גם כספי ארנונה מנתב"ג לרשויות סביבו, אך חלק מהתקציבים המועברים למשרדי הפנים על רווחי הפעילות יחולקו על ידי [[משרד האוצר]] בין הרשויות כמענקים, 150 מיליון שקלים מדי שנה לשנים 2018 ו-2019 ו-100 מיליון שקלים מ-2020.

==היסטוריה==
===בתקופת המנדט הבריטי===
בשנת 1934 נפתח שדה התעופה הזמני של לוד, עקב הצורך בשדה קרוב יותר למרכזי האוכלוסייה בארץ, מאשר [[מנחת קרני]] שב[[רצועת עזה]].{{הערה|{{דבר||תחנת אוירונים בלוד|19340426|26}}}} לוד שמשה אז צומת לוגיסטית מרכזית של שלטונות [[המנדט הבריטי]] והיו בו [[תחנת הרכבת לוד]] ובסיס "[[סרפנד]]" (צריפין) הסמוך. ב-26 באפריל 1934 חנך [[הנציב העליון]] את השדה ביום פתיחת "[[יריד המזרח]]",{{הערה|{{דבר||היום פתיחת יריד המזרח|19340426|8}}}} בין השאר לצורך הגעת מבקרים ליריד.{{הערה|{{הירדן||יריד המזרח נפתח|19340427|4}}}} לשאלת כתבים האם השדה ימשיך לפעול באופן קבוע, ענה הנציב העליון ביוני 1934 שהנושא בבחינת הוועדה.{{הערה|{{דואר היום||אין בדעת הממשלה לבנות נמל בתל אביב|19340622|20}}}}

בינואר 1935 הוחלט ששדה התעופה בלוד יהיה אחד משני שדות התעופה בארץ ישראל, והשני יהיה ליד חיפה. שבשדה התעופה לוד תהיה תחנת העצירה בטיסות בין אנגליה להודו, במקום העצירות בעזה ובגדד.{{הערה|{{הארץ1||ארץ־ישראל התחנה היחידה בדרך האויר אנגליה־הודו|19350127|22}}}} בשנת [[1937]] נחנכו מסלולי ה[[בטון]] הראשונים שאורך כל אחד מהם עמד על 800 מטר ורוחבם הגיע ל-100 מטר.{{הערה|[בגרש "תעופה האתר הרשמי – שנות ה־30]}} בתחילת 1938 הורחב השדה לשטח כולל של 1,600 דונם, לאחר שצורפו אליו 100 דונם ש[[הפקעה|הופקעו]] מהכפר [[יהודייה (עבאסייה)|יהודייה]]. שדה התעופה בלוד היה אז שדה התעופה הגדול במזרח התיכון.{{הערה|{{דבר||שדה התעופה בלוד|19380218|135}}}} השדה הוקם במהלך [[המרד הערבי הגדול]] בשיתוף פעולה יוצא דופן לתקופה של יהודים, נוצרים ומוסלמים. על הקמת השדה הופקדה החברה הקבלנית [[אלבינה, דוניה וקטינקא]] הירושלמית.{{הערה|משה חננאל, '''הירושלמים''', עמוד 45}}

לפני [[מלחמת העולם השנייה]] שימש השדה מספר מועט של [[חברת תעופה|חברות תעופה]] – [[איג'יפטאייר|מסראייר]] ה[[מצרים|מצרית]] טסה ממנו ליעדים באזור, ביניהם [[קהיר]], [[ניקוסיה]], [[ביירות]] ו[[בגדאד]]. מטוסי חברת [[KLM]] ה[[הולנד]]ית ביצעו חניית ביניים בשדה בטיסות מ[[אמסטרדם]] ל[[אינדונזיה]], ו[[לוט (חברת תעופה)|לוט]] ה[[פולין|פולנית]] הפעילה קו סדיר ל[[ורשה|וורשה]]. [[צ'ק איירליינס]] הפעילה קו ל[[מזרח אירופה]] (דרך [[איטליה]]) ו[[אימפיריאל איירווייז]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]], פעלה בשדה גם היא. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש השדה את המטוסים הצבאיים של [[בעלות הברית]], והחל ביום [[1 במרץ]] [[1943]] שכן במקום בסיס של [[חיל האוויר המלכותי]] אַר־אֵיי־אֵף לִידָּה (RAF Lydda). בתקופה זו כמעט ופסקה כליל הפעילות האזרחית בשדה, אשר התחדשה מיד לאחר המלחמה. ב־[[1946]] חנכה חברת [[TWA]] קו טיסות ראשון ל[[ארצות הברית]].

ב־[[25 בפברואר]] [[1946]], במסגרת [[התקפת שדות התעופה הבריטיים]], תקפו כוחות ה[[אצ"ל]] את בסיס [[חיל האוויר המלכותי]] בשדה התעופה, והשמידו 11 מטוסי קרב בריטיים.{{הערה|{{מערכות|סא"ל מ. צפורי|פשיטה על שדה־תעופה – לוד 1946|7/107757|172, שבט תשכ"ו}}}} בפרוץ [[מלחמת העצמאות]], בסוף [[1947]], עבדו בשדה התעופה 250 עובדים, מהם כ-120 יהודים. כן היה במקום [[בית מלון]] ובו עבדו 40 יהודים. בנוסף, עבדו בשדה 20–25 עובדי החברה הקבלנית שהרחיבה את הבניין המרכזי בשדה, כמחציתם יהודים, ועובדי חברות תעופה שונות. בסמוך לשדה התגוררו משפחות אנגליות, יהודיות וערביות אלה לצד אלה. השדה נשמר על ידי שתי יחידות של [[משטרת המנדט]] ומצב הביטחון היה מעורער. בתחילת ינואר [[1948]] הושגה הסכמה חשאית עם האחראי הבריטי על הביטחון, להכניס לשדה כוח ביטחון יהודי של כ־30 איש אשר יוסוו כפועלים. הכוח, שכונה "ציפורה", הוקם ממתנדבים מ[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] ובראשו הועמד [[יעקב פרנק (חבר הכנסת)|יעקב פרנק]].{{הערה|עידו אמבר, '''שורשי חיל האוויר''', חיל־האוויר, צבא הגנה לישראל, 1997, עמ' 138–139}} ב-[[15 בינואר]] הועבר הביטחון בשדה התעופה לאחריות [[הצבא הבריטי]]. לקראת [[קום המדינה]], פינתה [[ההגנה]] מהשדה את כל העובדים היהודיים ואת יחידת ציפורה, ו[[הלגיון הערבי]] השתלט על השדה.

===מקום המדינה עד סוף שנות ה־50===
בחודש יולי [[1948]], נכבש השדה במסגרת [[מבצע דני]] לכיבוש לוד ו[[רמלה]] על ידי [[חטיבה 8]] בפיקודו של [[יצחק שדה]],{{הערה|{{הספרנים|זק רותברט|מה עבר על נמל התעופה שלנו במלחמת העצמאות?|chov-natbag|13.07.2022}}}} וסמוך ל[[צומת אל-על]] ניצבת ה[[אנדרטה לחללי חטיבה 8|אנדרטה לחללי החטיבה]].

ב-[[14 ביולי]] 1948 כתב [[דוד בן-גוריון]] ביומנו: "יצאתי ל[[לוד]], יותר נכון לשדה־התעופה. עברנו עם 3 משוריינים של [[יצחק שדה]] את [[סלמה (יפו)|סלמה]], [[כפר עאנה]], [[יהודייה (עבאסייה)|יהודיה]], [[וילהלמה]]. המעשים הכבירים שנעשו בימים המעטים שלאחרי ההפוגה כמעט לא יאומנו, שדה התעופה – מי יודע אם במשך 10 שנים הייתה ממשלת ישראל בונה שדה תעופה כזה – בידינו. הוא כמעט שלם. ראיתי שני הטנקים הכבדים – "[[קרומוול (טנק)|קרומבלים]]"{{הערה|הכוונה ל[[קרומוול (טנק)|טנק הקרומוול]]}} – שירשנו מהאנגלים ביום האחרון לשהותם בארץ. הם כבשו שדה־התעופה."{{הערה|[[גרשון ריבלין]], [[אלחנן אורן]], "דוד בן-גוריון '''מן היומן''' [[מלחמת העצמאות]], [[תש"ח]]–[[תש"ט]]", [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תשמ"ו, 1986, 14 ביולי 1948, ז' בתמוז תש"ח, יום ד', פרק: "חשש מהפוגה בטרם־עת", פרק משנה: "דב"ג בשדה־התעופה לוד", עמוד 255}}

ב-[[24 בנובמבר]] 1948 הוא נפתח כנמל התעופה הבין-לאומי הרשמי היחיד של המדינה החדשה. [[עמנואל צור]] שמונה למנהל שדה התעופה, ערך את טקס הפתיחה שבו נאם [[שר התחבורה]] [[דוד רמז]].{{הערה|{{ישראל היום|דיוויד סלע|שדה התעופה בלוד נפתח רשמית|610097|22 בנובמבר 2018}}}} בשנה הראשונה לפעולתו עברו בו 40,000 נוסעים{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/History/40/ האתר הרשמי – שנות ה־40]}} והשדה היה קטן במידותיו. עם זאת היה השדה מרכיב חשוב בקליטת ה[[עליות לאחר קום המדינה|עלייה ההמונית]] לאחר קום המדינה, ובמיוחד ב[[מבצע על כנפי נשרים]] להעלאת [[יהודי תימן]] וב[[מבצע עזרא ונחמיה]] להעלאת [[יהודי עיראק]]. השדה ממשיך לשמש גם כיום כשער הכניסה העיקרי ל[[יהודי התפוצות]] ה[[עלייה לארץ ישראל|עולים למדינת ישראל]].

בשנת [[1949]] הוקמה חברת [[אל על]] ושדה התעופה בלוד היה לבסיס האם שלה. בשנת [[1950]] החלה חברת ארקיע להפעיל קווי תעופה פנימיים מהנמל ל[[נמל התעופה אילת|אילת]], ל[[נמל התעופה חיפה|חיפה]] ול[[שדה התעופה ראש פינה|מחניים]]. שנה לאחר מכן הורחב הנמל באופן משמעותי, כך שיוכל לטפל בתעבורה שנתית של כ-1,200,000 נוסעים, וכן הוארך המסלול העיקרי בו לכ־2,400 מטר.{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/History/50/ האתר הרשמי – שנות ה־50]}} השדה כלל בנוסף מסלול משני באורך 1,770 מטר ומסלול שלישי באורך 1,280 מטרים.{{הערה|{{דבר||שדה התעופה בלוד זקוק להרחבה לקליטת מטוסי סילון|19570911|33}}}} בפועל עברה בשנים [[1957]]–[[1958]] תנועה שנתית של כ-110,000–130,000 נוסעים.{{הערה|{{דבר||מיליון נוסעים לשנה יעברו דרך לוד|19590428|71}}}} ב-[[1953]] הוקם בשדה "המכון הממשלתי לבדק מטוסים" שהפך בהמשך למפעל [[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]].

===מסוף שנות ה־50 עד שנות ה־90===
לקראת כניסת [[עידן הסילון]] הועלו תוכניות שונות לשדרוג הנמל לקליטת [[מטוס סילון|מטוסי הסילון]].{{הערה|{{מעריב|ת. לויטה|לוד אינה מתאימה בשביל מטוסי המחר|19571222|28}}; {{מעריב||המשך|19571222|35}}}} מנגד היו שטענו שעדיף לבנות נמל תעופה חדש קרוב יותר לים, ולא להשתמש בנמל הקיים בגלל קרבתו לגבול{{הערה|{{דבר||מציעים שדה תעופה חדש|19580429|42}}}} אולם בסופו של דבר הוחלט על שדרוג השדה הקיים. בנובמבר [[1959]] נחת בנמל מטוס [[דה הבילנד קומט]] סילוני בגודל בינוני לצורך ניסוי,{{הערה|{{דבר||מטוס קומט נחת בלוד|19591125|126}}}} ובאפריל [[1960]] הוא החל לשמש בטיסות סדירות לנמל התעופה. באמצע [[1959]] הוחל בבניית מסלול באורך של 2,700 מטרים, להם נוספו עוד 300 מטר תוך ��די העבודות, לצורך נחיתת [[מטוס סילון|מטוסי סילון]] גדולים.{{הערה|{{מעריב||הכשרת מסלול חדש למטוסי סילון בלוד|19590519|69}}}}{{הערה|{{דבר||תכנית אב לפיתוח נמל התעופה בלוד|19600718|104}}}}{{הערה|{{דבר||הושלם המסלול למטוסי סילון|19601220|51}}}} המסלול נחנך ב־[[21 בדצמבר]] [[1960]] בהמראת מטוס לא סילוני של אל על.{{הערה|{{דבר||נחנך המסלול החדש בנמל התעופה לוד|19601222|50}}}} במקביל, שופץ מבנה הטרמינל. מטוס סילוני גדול ראשון נחת בנמל בתחילת ינואר [[1961]].{{הערה|{{מעריב|אורי דן|תקופת הסילון בארץ – החלה|19610105|8}}}}{{הערה|{{דבר||היום טיסת סילון ראשונה באל על|19610106|124}}{{ש}}{{דבר||סילונים ממריאים בלוד|19610120|25}}}} כניסת מטוסי הסילון הציבה בפני הנהלת הנמל אתגרים שונים וביניהם, יצירת שקעים בחניות המטוסים בשל כובד המטוס, צמצום מקומות החניה למטוסים אחרים וכן קשיים בתדלוק.{{הערה|{{דבר||קשיים רבים בהפעלת מטוסי הבואינג בלוד|19610127|80}}}}

במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הופסקה הפעילות האווירית הפנים ארצית בנמל והועברה ל[[נמל התעופה דב הוז|שדה דב]]. רק ב-[[1969]] שבו טיסות פנים לפעול בנמל.{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/History/60/ האתר הרשמי – שנות ה־60]}}

בשנת 1961 נפתח בקרבת שדה התעופה [[מלון אוויה]], מלון התעופה הראשון במזרח התיכון, ששירת אנשי עסקים ו[[צוות אוויר|צוותי אוויר]]. שירותי המלון פעלו ללא הפסקה לאורך כל היום והלילה כולל המסעדות ושירות ההסעה לשדה התעופה אשר יצא מדי חצי שעה.

עד שנת [[1972]] היה אולם הנוסעים הנכנסים פתוח ומקבלי הפנים יכלו לגשת אל הנוסעים המגיעים מיד עם נחיתתם, אולם בעקבות [[הטבח בנמל התעופה לוד]] הוקם קיר זכוכית משוריין גדול שהפריד בין מקבלי הפנים לבין הנוסעים.

עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] ב-[[1973]], הצטמצמה התנועה האווירית האזרחית בנמל, אולם הוא קלט את 566 מטוסי ה[[רכבת אווירית#הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים|רכבת האווירית]] שהטיסו ציוד צבאי לישראל. לאחר מותו של [[דוד בן-גוריון]] בדצמבר 1973, נקרא על שמו שדה התעופה, ובשנים שלאחר מכן השתרשו [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] "נתב"ג" ככינויו של נמל התעופה.

עם השנים והעלייה בתנועה האווירית, הורחב השדה באופן משמעותי על ידי [[רשות שדות התעופה]] שקמה ב-[[1977]] והופ��דה על ניהולו של הנמל. בין היתר, נוספה קומה שנייה לטרמינל הנוסעים{{הערה|{{דבר||נפתח האולם החדש בנמל התעופה ב.ג.|19741016|111}}}} ובה מתחם לחנויות פטורות ממע"מ (דיוטי פרי), נבנו [[שער עלייה למטוס|שערי עלייה למטוס]] חדשים, אולם מקבלי פנים חדש ומגדל פיקוח חדש. כל אלה נוספו לבניין המנדטורי בשיטת "טלאי על טלאי". בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נסלל [[מסלול הסעה]] במקביל למסלול ה[[נחיתה]] הראשי.

===מראשית שנות ה־90===
{{עוגן|נתבג 2000}}
ב־[[1990]] נערכה הבדיקה הראשונה למציאת חלופות להקמת בית נתיבות חדש בנמל. טרמינל 1 היה בנוי להיקף תנועה של עד 5 מיליון נוסעים בשנה, וההערכות דיברו על הכפלת היקף התנועה בנמל בתוך 7 עד 10 שנים, ועל סיום הקמת המבנה בתוך 4 עד 5 שנים, בעלות של כ־500 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]].{{הערה|{{חדשות|מירב ארלוזורוב|בקרוב יצא מכרז בין-לאומי לתכנון הטרמינל בנתב״ג|19900524|98}}}}

לפי ההחלטה המקורית של ממשלת ישראל ב־[[16 בינואר]] [[1994]], הוכרזה הקמתו של טרמינל 3 כ[[פרויקט לאומי]] ותאריך היעד לפתיחתו נקבע לשנת [[2000]], כחלק מאירועי ה[[מילניום]] החדש. לפי התחזיות, שנת 2000 הייתה אמורה להביא לישראל גל של [[עלייה לרגל|צליינים]], ומסיבה זו שמו המקורי של הטרמינל היה '''"[[נתב"ג 2000]]"'''. תנועת הנוסעים והמטוסים בנמל אכן הגיעה לשיא בשנת 2000, אך לאחר פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] בחודש ספטמבר באותה שנה, צנח מספר הנוסעים השנתי בכ־2.5 מיליון בשנת [[2002]]. הנמל התאושש מתקופת שפל זו לאחר חמש שנים, ורק בשנת [[2007]] עברו נתוני התעבורה דרכו את אלה של שנת 2000.

בשל התדיינות משפטית הוקפאו עבודות ההקמה של טרמינל 3 עד לשנת [[1997]].{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/History/90/ האתר הרשמי – שנות ה־90]}} לתוכנית היו מתנגדים רבים שטענתם המרכזית הייתה כי הגדלת שדה תעופה, הנמצא בלב [[גוש דן]], במקום בניית שדה תעופה חדש מרוחק יותר, היא צעד שגוי. כך הוצעו מספר אתרים חלופיים לתוכנית בניית טרמינל חדש, ביניהם בסיסי חיל האוויר ב[[בסיס חצור|חצור]] וב[[נבטים (בסיס)|נבטים]]. על פי התוכנית החלופית, היה אמור שדה התעופה המרוחק להיות מחובר אל מרכז הארץ באמצעות [[רכבות מהירות|רכבת מהירה]] או [[כביש מהיר]]. בניית הטרמינל התעכבה בעקבות התנגדויות תושבי האזור, באמצעות פעילות ציבורית ומשפטית. לאחר שכשלו במאבקם נגד הרחבת שדה התעופה, הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] לטרמינל החדש ב־[[25 באוקטובר]] [[1998]]. שנתיים מאוחר יותר הקבלן הראשי של הטרמינל, חברת קבלנות [[טורקיה|טורקית]], פשט רגל, והפרויקט התעכב בשנה נוספת. את מקומה של החברה הטורקית תפסו קבלנים ישראלים, אולם אף בעבודתם חלו מספר עיכובים והפתיחה התעכבה ב־18 חודשים נוספים. לבסוף נחנך טרמינל 3 באופן רשמי ב־[[2 בנובמבר]] [[2004]].

למעלה משמונים גופי תכנון השתתפו במערך התכנון של [[נתב"ג 2000]], דבר המצביע על מורכבותו וגודלו של הפרויקט. משרדי ה[[אדריכל]]ים המרכזיים שפעלו באתר היו משרד "[[יונה פיטלסון]]־שילה־יעקובסון אדריכלים" שתכננו את מבנה הטרמינל המרכזי, את האגפים ה[[לוגיסטיקה|לוגיסטיים]] ואת מבני ה[[חניון|חניונים]], משרד [[רם כרמי]] ו[[עדה כרמי]] בשיתוף משרד האדריכלים לישר־אלדר שתכננו את אגף מקבלי הפנים, [[משה ספדיה]] שתכנן את אגף היוצאים וכן את קניון הדיוטי פרי. את גן ה[[דקליים|דקלים]] הסמלי שבין שני מבני החניונים שבחזית הטרמינל, תכנן משרדו של [[אדריכל נוף|אדריכל הנוף]] הירושלמי [[שלמה אהרונסון (אדריכל נוף)|שלמה אהרונסון]]. את מערכות התקשורת, טלפוניה, בקרה, אבטחת מידע ומערכות מתח נמוך תכננה חברת [[TELINDUS]] הבלגית שנבחרה במכרז אך המימוש והתכנון בפועל בוצע על-ידי חברת [[בינת תקשורת מחשבים]] מ[[קבוצת רד-בינת]].

בתקופת ההרצה של הטרמינל החדש התגלה כי זמן היציאה הצפוי לנוסעים עלה משלוש שעות בטרמינל הישן לארבע שעות בטרמינל החדש וחברות התעופה הזרות הצביעו על ליקויים נוספים.{{הערה|{{הארץ|זוהר בלומנקרנץ|הנוסעים יתבקשו להגיע לנמל התעופה 4 שעות לפני הטיסה – במקום 3 שעות|1.1002539|27 בספטמבר 2004}}}} המרחק בין נקודות הרישום והבידוק לשערי היציאה הוא כ־900 מטר והפתרון שניתן לכך הוא שילוב [[מסוע]]י הליכה (דרכנועים) שמקצרים את זמן המעבר. אף על פי שבטרמינל החדש הותקנו 24 [[גשר עלייה למטוס|גשרי עלייה למטוס]] ("שרוולים"), כמקובל ברוב נמלי התעופה המודרניים בעולם, חלק מחברות התעופה עדיין מעדיפות להשתמש ב[[אוטובוס]]ים על מנת להעביר נוסעים מהטרמינל למטוס מטעמי חיסכון בעלויות, ומותקנים בו שישה שערי יציאה המיועדים למטרה זו.

בעקבות הקמת הטרמינל החדש הוגשו כחמשת אלפים תביעות לפיצויים בסכום כולל הנאמד בחמישה מיליארד ש"ח במחירי שנת 2000, על ירידת ערך נכסים בסביבת נמל התעופה בגלל התגברות הרעש מהרחבת הנמל. בתחילת שנת 2011 טרם גובש מתווה מוסכם לקביעת גובה הפיצויים והעניין מצוי בערעור בפני [[בית המשפט העליון]].{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10073100.m09|סוג=בר"ם|עותר=רשות שדות התעופה בישראל ואחרים|משיב=אליהו טויטו ואחרים|ניתן ב=7 בפברואר 2011}}}}

בחודש יוני [[2010]] החלו עבודות להארכת המסלולים הקיימים והוספת מסלולי הסעה שהסתיימו בתחילת שנת [[2014]].{{כ}}{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/Ticker/SpokesMan/Msg030610.htm פרויקט שדרוג מערך המסלולים בנתב"ג]}} במסגרת שיפור השירותים ותנאי הבטיחות האווירית בנמל, החלה הקמת מגדל פיקוח חדש ובניית זרוע רביעית בטרמינל 3. עקב סגירת מסלולי טיסה במהלך העבודות, הופעל הנמל במשך כל שעות היממה, דבר שגרם למפגעי רעש לתושבי האזור, עד שעתירת עיריית [[חולון]] התקבלה, ונקבע כי המצב ישוב לקדמותו. בניית הזרוע הרביעית הסתיימה בפברואר [[2018]].{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|נתב"ג מתרחב: נחנכה הזרוע הרביעית|5115293|15 בפברואר 2018}}|שם=הזרוע הרביעית}}

בחודש יולי [[2014]], במהלך [[מבצע צוק איתן]], השתנו סדרי ה[[המראה (תעופה)|המראה]] והנחיתה בנמל בעקבות סגירת חלקים מהמרחב האווירי האזרחי, ומסירתם לשימושו של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]. דבר זה, יחד עם שיגורי הרקטות התכופים לעבר מרכז הארץ, שבמהלכם לא התאפשרו נחיתות והמראות, הביא לעיכובים ולאיחורים בזמני הטיסות. ב־[[22 ביולי]] 2014, בעקבות נפילת [[רקטה]] ב[[יהוד]], הודיעו עשרות חברות תעופה אמריקניות ואירופאיות על הפסקת טיסותיהן לישראל וממנה.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל, הלל פוסק, מורן אזולאי ואטילה שומפלבי|בשל האיום הרקטי: חברות תעופה זרות מבטלות הטיסות לישראל|4548248|23 ביולי 2014}}{{ש}}{{TheMarker|רינה רוזנברג|הרשימה המלאה // כל חברות התעופה שביטלו את הטיסות לישראל וממנה|1.2384850|23 ביולי 2014}}}} שינוי מדיניות היירוט של רקטות לאזור הנמל הביא לחידוש הטיסות,{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|הרקטה ביהוד שהביאה לאיסור הטיסה: החלטה שגויה של חיל האוויר שלא ליירט|1.2388066|26 ביולי 2014}}}} למעט טיסותיה של חברת [[קוריאן אייר]] אשר חידשה את פעילותה רק ב־[[13 בספטמבר]] 2014.

== תנועה ==
[[קובץ:SwissTLV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנפון]] של מטוס חברת [[סוויס]] על רקע טרמינל 3]]

===רקע===
בשנת [[2008]] עברו בנמל לראשונה בתולדותיו מעל אחד־עשר מיליון נוסעים.{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/Ticker/SpokesMan/Spokesman_291208.htm נשבר שיא כל הזמנים: מעל 11 מיליון נוסעים עברו בנתב"ג בשנת 2008]}} נתון זה הוא תוצאה של ההתאוששות בת מספר שנים, שבמהלכה שב השדה להיקף התנועה שלפני האינתיפדה השנייה, ואף עבר אותו. לתהליך זה תרמו קידומה של מדיניות [[הסכם שמיים פתוחים|השמיים הפתוחים]] על ידי [[משרד התחבורה]], ומעברן של עשר חברות שכר להפעלת טיסות סדירות. לפי נתוני משרד התחבורה בשנת 2008 פעלו בנמל 42 חברות תעופה סדירות, לעומת 38 בשנת [[2007]], 36 בשנת [[2006]] ו־33 בשנת [[2005]], והיקף קיבולת המושבים בטיסות לנמל וממנו עלה ב־18% בשנת 2008.{{הערה|[http://www.mot.gov.il/wps/wcm/resources/file/eb1d754d55a64c7/-%202008.pdf אתר משרד התחבורה]{{קישור שבור|27.11.2019}}}} בחודשים יולי ואוגוסט 2008 עברו דרך הנמל 2,534,803 נוסעים בסך הכול, נתון המהווה עלייה של שלושה אחוזים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2007.{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/Ticker/SpokesMan/Spokesman_He_010908.htm קיץ של שיאים: למעלה מ־2.5 מיליון נוסעים עברו בחודשים יולי–אוגוסט 2008 בנתב"ג]}} כצפוי, בעקבות [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]] שפרץ בסוף 2008 והורגש ביתר שאת במהלך שנת 2009, חלה ירידה דרסטית של יותר מ־5% בסך תנועת הנוסעים בנמל, וזו ירדה שוב אל מתחת ל־11 מיליון. עם זאת, במחצית השנייה של 2009 חלה התאוששות במספר הנוסעים, וחודש אוגוסט 2009, שבמהלכו עברו 1,421,846 נוסעים בנמל, היה החודש העמוס ביותר בתולדותיו עד אותה עת. בשנת [[2010]] שוב התחדשה מגמת הצמיחה בתנועת הנוסעים והמטוסים בנמל, ושוב נשבר שיא כל הזמנים, עת סך הנוסעים שעברו דרכו עלה על 12 מיליון, מהם כמעט 11 מיליון וחצי בטיסות בין-לאומיות. ב־[[23 באוגוסט]] [[2013]] נשבר שיא התנועה בנמל ביממה אחת בכל הזמנים, ו־73,000 נוסעים עברו דרכו. בשנת 2013 נשבר שיא תנועות המטוסים בנמל, ולראשונה בתולדותיו נרשמו בו למעלה מ־100,000 תנועות מטוסים. מגמת הצמיחה המשיכה בשנת [[2015]] ומספר הנוסעים הכולל שעברו בנמל הגיע ליותר מ־16 מיליון. בכך עבר הנמל לקטגוריה של נמלי תעופה גדולים.

[[מגפת הקורונה]] העולמית הובילה לירידה חדה ביותר במספרי הנוסעים ובתנועות המטוסים בנתב״ג, עם ירידה של כ-80.6% בכמות הנוסעים בשנת 2020 לעומת קודמתה. בשנת 2021 ניכר שיפור מסוים בכמות הנוסעים, עם עלייה של כ-39.7% בהשוואה לשנת הקורונה. נכון לנתוני סיכום הפעילות לשנת 2023, כמות הטסים עדיין לא חזרה לרמה שהייתה לפני פרוץ הקורונה, עם כ-21 מיליון נוסעים בשנה זו ביחס לכ-24 מיליון נוסעים בשנת 2019.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.iaa.gov.il/about/aeronautical-information/annualreport/|כותרת=דו"חות פעילות בנמל התעופה בן גוריון|אתר=www.iaa.gov.il|תאריך_וידוא=2024-03-17}}</ref>

להלן נתוני התפתחות תנועת הנוסעים המלאים בשדה בין שנת [[2000]] לשנת [[2023]]:{{הערה|שם=סטטיסטיקה|[http://brin.iaa.gov.il/monthlyreport/ האתר הרשמי – סטטיסטיקה]}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://brin.iaa.gov.il/monthlyreport/ViewReport.aspx|הכותב=רשות שדות התעופה|כותרת=סטטיסטיקות – נמל התעופה בן-גוריון|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://passportnews.co.il/24-מיליון-עלייה-של-7-5-בתנועת-הנוסעים-בנתב/|כותרת=נתב"ג 2019: 24 מיליון נוסעים|אתר=Passportnews|תאריך=7 בינואר 2020|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-01-07}}}}
{| class="wikitable" width="75%"
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | שנה
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | נוסעים טיסות בינ"ל
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | תנועות טיסות בינ"ל
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | נוסעים טיסות פנים
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | תנועות טיסות פנים
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | סה"כ נוסעים
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | שינוי באחוזים בסך הנוסעים
! colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" width="120" | סה"כ תנועות
|-
! [[2000]]
| || || || || 9,879,470 || – || 80,187
|-
! [[2001]]
| 7,878,306 || 59,574 || 471,351 || 9,652 ||8,349,657 || 15.5{{קיטון}} || 69,226
|-
! [[2002]]
| 6,853,094 || 54,351 || 455,883 || 8,855 || 7,308,977 || 12.5{{קיטון}} || 63,206
|-
! [[2003]]
| 6,786,763 || 53,380 || 505,263 || 7,822 || 7,392,026 || 1.1{{גידול}} || 61,202
|-
! [[2004]]
| 7,664,262 || 59,190 || 387,633 || 7,448 || 8,051,895 || 8.9{{גידול}} || 66,638
|-
! [[2005]]
| 8,506,584 || 62,303 || 410,387 || 7,836 || 8,917,421 || 10.7{{גידול}} || 70,139
|-
! [[2006]]
| 8,816,597 || 67,766 || 404,961 || 8,969 || 9,221,558 || 3.4{{גידול}} || 76,735
|-
! [[2007]]
|10,109,793 || 74,459 || 416,769 || 10,109 || 10,526,562|| 14.2{{גידול}} || 84,568
|-
! [[2008]]
| 11,081,213 || 82,649 || 469,220 || 11,995 || 11,550,433 || 9.7{{גידול}} || 94,644
|-
! [[2009]]
| 10,500,960 || 81,703 || 425,010 || 7,731 || 10,925,970 || 5.4{{קיטון}} || 89,442
|-
! [[2010]]
| 11,485,509 || 86,229 || 674,830 || 8,942 || 12,160,339|| 11.3{{גידול}} || 95,171
|-
! [[2011]]
| 12,226,023 || 90,237 || 752,582 || 9,295 || 12,978,605 || 6.7{{גידול}} || 99,532
|-
! [[2012]]
| 12,400,800 ||89,737 || 733,270 || 8,087 || 13,134,070 || 1.2{{גידול}} || 97,824
|-
! [[2013]]
|13,461,571 || 96,915 || 766,037 || 7,935 || 14,227,608 || 8.3{{גידול}} || 104,850
|-
![[2014]]
|14,266,625 || 105,222 || 658,744 || 7,431 || 14,925,369 ||4.9 {{גידול}}|| 112,653
|-
![[2015]]
|15,674,245 || 112,072 || 625,161 || 6,789 || 16,299,406 || 9.2 {{גידול}} || 118,561
|-
![[2016]]
|17,342,146 || 127,575 || 594,664 || 6,328 || 17,936,810 ||10.1 {{גידול}}|| 121,264
|-
![[2017]]
|20,187,521 || 136,956 || 593,705 || 5,981 || 20,781,226 || 15.82{{גידול}} || 142,938
|-
![[2018]]
|22,357,736 || 151,318 ||591,940 || 5,994 || 22,949,676 || 10.43 {{גידול}} || 157,312
|-
![[2019]]
|24,036,091 || 158,964 || 785,676 || 8,922 || 24,821,767 || 8.16 {{גידול}} || 167,886
|-
![[2020]]
|4,457,439 || 49,223 || 352,354 || 5,702 || 4,809,793 || 80.62% {{קיטון}} || 54,925
|-
![[2021]]
|6,088,107 || 66,938 || 631,769 || 8,386 || 6,719,876 || 39.71% {{גידול}} || 75,324
|-
![[2022]]
|19,221,007
|134,016
|787,525
|9,868
|20,008,532
| 197.75% {{עלייה}}
|143,884
|-
![[2023]]
|20,293,758
|137,477
|794,479
|7,542
|21,088,237
|9.71% {{עלייה}}
|154,411
|}
בניגוד לתנועת הנוסעים בנמל בטיסות פנים הנותרת יציבה במשך כל השנה, כפופה תנועת הנוסעים הבין-לאומית דרכו לתנודות עונתיות. תנועה ערה יחסית מורגשת החל בחג ה[[פסח]] עד לאחר חגי תשרי, והיא מגיעה לשיאה בחודשי ה[[קיץ]]. כך יוצא שהתנועה בחודש העמוס ביותר ([[אוגוסט]]) גדולה פי 2.15 מהתנועה בחודש השפל ([[פברואר]]). ניתן לראות דוגמה לתנודות אלה בנתוני תנועת הנוסעים והתנועות בשנת [[2018]]:
{| class="wikitable" width="60%"
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | נתון
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | ינואר
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | פברואר
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | מרץ
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | אפריל
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | מאי
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | יוני
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | יולי
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | אוגוסט
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | ספטמבר
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | אוקטובר
!colspan="1" bgcolor="#EFEFEF" align="center" | נובמבר
!colspan="1"" align="center" | דצמבר
|-
! נוסעים || 1,346,530 || 1,296,908 ||1,758,357
!1,920,189
!1,870,522
!1,933,843
!2,453,614
!2,792,351
!2,237,122
!2,076,056
!1,615,947
!1,597,592
|-
! תנועות || 10,225 || 9,447 ||11,966
!13,435
!13,365
!13,974
!16,411
!17,410
!14,831
!13,709
!11,754
!11,316
|-
|}
קיימים הבדלים בהיקף תנועת הנוסעים גם בין ימות השבוע השונים. ימי [[יום ראשון|ראשון]] ו[[יום חמישי|חמישי]] עמוסים יחסית בגלל עלייה בהיקפן של טיסות השכר, וגם בשל תוספת של טיסות פנים לאילת. מ[[יום שישי]] בערב עד [[מוצאי שבת]] התנועה בנמל קטנה יחסית מכיוון שחרדים דתיים ושומרי מסורת אינם טסים בשבת, ואל על גם אינה טסה ב[[שבת]]. בשעות הבוקר המוקדמות מורגשת תנועה ערה של טיסות יוצאות, לאחר סיום איסור ההמראות בשעה 04:10. התופעה חוזרת על עצמה בשעות הערב המאוחרות ולפני שהאיסור נכנס שוב לתוקפו בשעה 01:40. עומס בהיקף הטיסות הנכנסות מורגש בעיקר בשעות אחר הצהריים. ב־[[8 באפריל]] [[2010]] הודיע [[משרד התחבורה]] כי בהתאם להחלטת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] לצמצם את הגבלות התנועה בנמל התעופה, יבוטל איסור המראות הלילה בתקופות בהן מתבצעות עבודות שדרוג במסלולי הטיסה. בנוסף הוחלט על הקמת צוות בקרה ומעקב שיבחן את התועלת וההשלכות של החלטת הממשלה. אחת לשנה, ב[[יום הכיפורים]], נפסקת בדרך כלל הפעילות האווירית בנמל לחלוטין למשך כ־32 שעות.

===מטען===
בשנת [[2007]] טיפל הנמל ב[[סחורה]] בהיקף של 340,000 טון, והיה זה גידול של 7% לעומת נתוני השנה הקודמת. כשני שלישים מסך המטען שעבר בנמל, הוטס ב־4,532 טיסות מטען ייעודיות. בשנת [[2008]] עמד היקף תנועת המטען בנמל על 331,000 טון, אך בשנה שלאחר מכן ירד ב־17.4% ל־274,000 טון בלבד.{{הערה|[http://www.port2port.co.il/?CategoryID=44&ArticleID=67473 רש"ת: ירידה של 17.4% בנפח המטענים בשנת 2009 לעומת אשתקד]}}

לצד הקיטון בהטסת סחורות, בשנים האחרונות{{הבהרה|מתי?}} השתנתה המגמה וחל גידול במשלוח חבילות פרטיות ככל שהישראלים התרגלו לבצע הזמנות של מוצרים ישירות מחוץ לישראל ובמיוחד מסין וארצות הברית ואחריהן אנגליה, מה שיצר גידול משמעותי בכמות החבילות שנשלחו לנתב"ג. על פי נתונים שסיפק [[דואר ישראל]], ב־2016 הגיעו לנתב"ג כ־52 מיליון חבילות פרטיות במשקל כולל של כ־8,100 טונות. כשעיקר ההזמנות מתבצע בחודשים נובמבר ודצמבר. לפי ארגון ה-OECD ישראל נחשבת לשיאנית בכמות החבילות המוזמנות מחוץ לישראל ביחס לגודל האוכלוסייה. בתחילת 2017 יצאה רשות שדות התעופה במכרז להקמת [[מרכז לוגיסטי]] חדש סמוך לכניסה למתחם שדה התעופה מכביש 1.

=== יעדים ===
{{הפניה לערך מורחב|חברות תעופה ויעדי טיסה מנמל התעופה בן-גוריון}}
[[קובץ:Ben Gurion International Airport בולגריאן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[מקדונל דאגלס MD-82]] של [[בולגריין אייר צ'ארטר]] ומטוס של [[אוסטריאן איירליינס]] בטרמינל 3]]
נכון לשנת [[2018]] פועלות בנמל כ־140 חברות תעופה בסך הכול, והחברות המובילות בהיקף תנועת הנוסעים הן: [[אל על]] (25.20%), [[טורקיש איירליינס]] (4.85%), [[ויז אייר]] (4.71%), [[איזיג'ט]] (4.53%), [[ישראייר]] (3.61%), [[אארופלוט]] (3.40%), [[יוקריין אינטרנשיונל איירליינס]] (3.15%), [[ארקיע]] (3.06%), [[יונייטד איירליינס]] (2.69%) ו[[לופטהנזה]] (2.69%).

מדינות היעד העיקריות בשנת 2018 היו [[טורקיה]] (2,113,036 נוסעים), [[ארצות הברית]] (1,665,667 נוסעים), [[גרמניה]] (1,431,540 נוסעים), [[איטליה]] (1,431,148 נוסעים), [[צרפת]] (1,397,715 נוסעים), [[יוון]] (1,305,747 נוסעים), [[רוסיה]] (1,280,603 נוסעים) ו[[הממלכה המאוחדת]] (1,228,902 נוסעים).

היקף תנועת הנוסעים בטיסות פנים עמד בשנת [[2013]] על כ־5.7% מסך הנוסעים, וקו שירות הפנים הסדיר היחיד המופעל מנתב"ג כעניין שבשגרה הוא ל[[נמל התעופה אילת]]. תנועת הנוסעים בטיסות הפנים כמעט והכפילה את עצמה בין השנים 2005 ו־2013, ובשנת [[2010]] לבדה גדלה בשיעור של כ־50 אחוזים, בעיקר בגלל חנוכת קו התעופה של אל־על לאילת.

קווי הטיסה העמוסים ביותר בשנת 2022 היו ליעדים הבאים:
{| class="wikitable sortable" style="font-size: 95%"
|+ '''עשרת הקווים העמוסים ביותר לשנת 2022'''
|-
! דירוג
! נמל תעופה
! נוסעים
! חברות תעופה
|-
| 1
| {{דגל|טורקיה}} [[נמל התעופה איסטנבול|איסטנבול]]
| 963,261
| [[טורקיש איירליינס]]
|-
| 2
| {{דגל|טורקיה}} [[נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן|איסטנבול – סביהה גקצ'ן]]
| 806,072
|[[טורקיש איירליינס]], [[פגאסוס איירליינס]]
|-
| 3
| {{דגל|איחוד האמירויות הערביות}} [[נמל התעופה הבין-לאומי דובאי|דובאי]]
| 763,421
|[[ארקיע]], [[ישראייר]], [[אל על]], [[אמירטס]], [[פליי דובאי]]
|-
| 4
| {{דגל|צרפת}} [[נמל התעופה שארל דה גול|פריז – שארל דה גול]]
| 761,002
|[[אייר פראנס]], [[ארקיע]], [[ASL איירליינס צרפת]], [[איזיג'ט]], [[אל על]]
|-
| 5
| {{דגל|ארצות הברית}} [[נמל התעופה הבין-לאומי ג'ון פ. קנדי|ניו יורק – JFK]]
| 675,463
|[[אמריקן איירליינס]], [[דלתא איירליינס]], [[אל על]]
|-
| 6
| {{דגל|טורקיה}} [[נמל התעופה הבין-לאומי של אנטליה|אנטליה]]
| 642,986
|[[טורקיש איירליינס]], [[פגאסוס איירליינס]]
|-
| 7
| {{דגל|ארצות הברית}} [[נמל התעופה הבין-לאומי ניוארק ליברטי|ניוארק]]
| 608,544
| [[אל על]], [[יונייטד איירליינס]]
|-
| 8
| {{דגל|יוון}} [[נמל התעופה הבין-לאומי אתונה-אלפתריוס וניזלוס|אתונה]]
| 598,789
| [[אג'יאן איירליינס]], [[ארקיע]], [[בלו בירד איירווייז]], [[אל על]], [[ישראייר]], [[ריינאייר]], [[Tus Airways]], [[ויז אייר]]
|-
| 9
| {{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[נמל התעופה לונדון הית'רו|לונדון – הית'רו]]
| 581,416
|[[אל על]], [[בריטיש איירווייז]], [[וירג'ין אטלנטיק]]
|-
| 10
| {{דגל|איטליה}} [[נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו|רומא – פיומיצ'ינו]]
| 568,606
| [[איי.טי.איי. איירווייז]], [[אל על]], [[ארקיע]], [[בלו בירד איירווייז]], [[ויז אייר]], [[ישראייר]], [[ריינאייר]]
|}

=== הישגים ===
נמל התעופה בן-גוריון זכה בתואר "נמל התעופה הידידותי ביותר" ב[[סקר]] פתוח בקרב 350 לקוחות שנערך על ידי מועצת שדות התעופה הבין-לאומית (Airports Council International) בדצמבר [[2006]]; הוא דורג במקום הראשון מבין 40 שדות תעופה אירופיים, ובמקום החמישי מבין 77 שדות תעופה ברחבי העולם.{{הערה|{{Cite news|url= http://www.jpost.com/Travel/Travel-News/Ben-Gurion-ranks-first-in-airport-survey|title= Ben Gurion ranks first in airport survey|date= 18 December 2006|work= The Jerusalem Post|language= en|access-date= 2017-07-21}}}} גם בשנת [[2008]] דורג השדה בראש סקר לבדיקת איכות השירות אשר נערך על ידי מועצת שדות התעופה הבין-לאומית. בסקר זה, המבוסס על 200,000 שאלונים שחולקו ב־108 שדות תעופה ברחבי העולם, השיג נמל התעופה בן-גוריון את המקום הראשון מבין שדות התעופה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ואת המקום השני מבין שדות התעופה ברחבי העולם, אשר היקף תנועת הנוסעים השנתית בהם נע בין 5 ל־15 מיליון.{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/NR/rdonlyres/BF6B209B-5ABA-4F4C-AF6A-F3D0075F8103/0/aci_awards_2008.pdf ACI 2008 Airport Service Quality Awards] {{קישור שבור|27.11.2019}}}} בשנים האחרונות השדה כבר נכלל ברשימות הדירוג לשדות תעופה המשרתים 15–25 מיליון נוסעים בשנה ומכך שונה סיווגו לשדה תעופה בגודל בינוני לפי התקינה הבין-לאומית. כמו כן פרוטוקולי ה[[אבטחה]] בשדה, שימשו בשנים האחרונות מודל לימודי לשדות תעופה אחרים בעולם בשל איכותם.

הנמל עמד במשך שנים{{הבהרה|ממתי עד מתי?}} בלב ביקורת חריפה בעניין ליקויים ב[[בטיחות]] ה[[תעופה]], ובמיוחד בכל הקשור למערך ההמראות והנחיתות. מיזם שדרוג המסלולים בשדה שהסתיים ב־2014 והפעלת מגדל הפיקוח החדש בסוף 2015 פתרו את מרבית ליקויי הבטיחות שעמדו לביקורת.{{מקור}}

בשנת [[2017]] זכה במקום השמיני בדירוג "שדה התעופה הטוב בעולם" לפי מגזין Travel + Leisure.{{הערה|[http://www.travelandleisure.com/worlds-best/airports-international#ben-gurion-international-airport The Top 10 International Airports]|כיוון=שמאל}}

==בתי נתיבות==
<div style="text-align: center;">
<gallery widths="500px" heights="400px" perrow="2">
קובץ:TLV Map Ter 1a.png|טרמינל 1 וסביבתו
קובץ:TLV Map Ter 3a.png|טרמינל 3 וסביבתו
</gallery>
</div>

===טרמינל 1===
בניין טרמינל 1 תוכנן במקור על ידי אגף התכנון של שלטונות [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]] בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. סגנון הבנייה המקורי של הבניין אופיין ב[[הסגנון הבין-לאומי|סגנון הבין-לאומי]], והורכב ממבנה קובייתי מטויח בטיח לבן ונקי, ומעליו ניצב מגדל פיקוח מעוגל. עם הקמת המדינה הורחב המבנה, ובשנות ה־50 נבלע לחלוטין במערך אגפים חדש שלא השאיר זכר למבנה המקורי. בשנת 1961 שופץ הטרמינל לקראת הכניסה לעידן הסילון.{{הערה|{{מעריב|גיל קיסרי|צוואר הבקבוק נסתם בלוד|19610824|25}}}} בעקבות שרפה בטרמינל באוקטובר 1968{{הערה|{{דבר||אולם־הכניסה בנמל התעופה לוד הופעל מחדש; מונתה ועדת חקירה|19681027|109}}}} תוכנן הטרמינל מחדש. על פי התוכנית החדשה תוכננה קומה שנייה לאולם לנוסעים יוצאים, דיוטי פרי ומסעדות, וקומה שלישית למרפסת תצפית מקורה.{{הערה|{{דבר||לקראת שנות השבעים|19690418|106}}}}

בשנת [[1995]] נחנך אולם [[קבלת פנים]] חדש בתכנונו של האדריכל [[מרדכי בן-חורין]]. עד פתיחתו של טרמינל 3, שימש טרמינל 1 כבית הנתיבות הראשי של שדה התעופה, ושירת את רוב תעבורת הנוסעים הבין-לאומית בו. הטרמינל נסגר והוסב ל[[בניין משרדים]] לאחר הפעלת טרמינל 3, אם כי המשי�� לשמש גם לקליטת [[עולה חדש|עולים חדשים]].

ב־[[7 בפברואר]] [[2007]] נפתח חלק מהמבנה מחדש כטרמינל לטיסות פנים, והחליף את טרמינל 2. אולם הנוסעים המשופץ משתרע על פני שטח של 7,686 מ"ר בקומה בודדת, וכולל אולם בידוק ורישום ובו 13 דלפקים, אולם נוסעים יוצאים ובו ארבעה שערי יציאה, וכן אולם נוסעים נכנסים ובו מסוע כפול לאיסוף כבודה. ב־[[26 באוקטובר]] [[2008]], עם תחילת עבודת השיקום והחלפת תאורת מסלול הטיסה ב[[נמל התעופה דב הוז]], הועברו כל טיסות הפנים הפועלות בשדה דב לטרמינל 1. הסדר זה עמד בתוקף עד פתיחתו המחודשת של שדה דב ב־[[13 בדצמבר]] 2008.

רשות שדות התעופה הודיעה כי בכוונתה להפעיל בטרמינל 1 מסוף לטיסות [[אח"מ]] ומסוף לטיסות [[חברת תעופה במחיר נמוך|חברות תעופה במחיר נמוך]]. הטרמינל שימש את הטיסות היוצאות בלבד של חברת [[סקאי איירליינס]] הטורקית מ־[[1 ביולי]] [[2008]] ועד [[21 באוקטובר]] 2008,{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/Airlines/SKYAIRLINES.htm SKY AIRLINES]|כיוון=שמאל}} ובשנת [[2009]] החל לשרת את הטיסות הבין-לאומיות היוצאות של מספר חברות במחיר נמוך. בשנה הראשונה לחידוש הטיסות הבין-לאומיות ממנו, טסו כ־93 אלף נוסעים בטיסות המוזלות דרכו. ב־[[27 באוקטובר]] [[2013]] נחנך מחדש אולם הנוסעים המערבי בבנין הטרמינל, המיועד לטיסות בין-לאומיות.{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|שמיים פתוחים עולה שלב: טרמינל 1 בנתב"ג נפתח לטיסות ה־Low cost|consumer/tourism/1.2150369|27 באוקטובר 2013}}}}

עד יוני 2017 עברו נוסעי החברות את תהליכי הבידוק בטרמינל 1, אך משם הוסעו לדיוטי פרי והעלייה למטוסים והירידה מהם נעשו בטרמינל 3.{{כ}}{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/Terminal1/InformationforPassengersonLowCostT1 מידע לממריאים בטיסות EASY JET ו־JET2]}} כתוצאה מגידול בתנועת הנוסעים, ולבקשת [[חברת תעופה זולה|חברות התעופה הזולות]], החליטה רשות שדות התעופה להרחיב את פעילות הטרמינל ולהעביר אליו את הטיפול ברוב הטיסות המוזלות, משלב הבידוק ועד העלייה למטוס, ולחדול מלהעביר את הנוסעים אל טרמינל 3 לשם עלייתם למטוס. לצורך כך שופצו אולם הנוסעים היוצאים ומערך הטיפול במזוודות, נוספו דלפקי בידוק, עמדות [[בידוק ביטחוני]] ועמדות לביקורת דרכונים, ונפתח מחדש מתחם משופץ של חנויות הדיוטי פרי לצד שירותי [[הסעדה]] וטרקלין אירוח. בנוסף לכך הופעלו מחדש תשעה משערי העלייה למטוס שחדלו מלפעול בשנת 2004. עם זאת, גם במתכונת זו אשר החלה לפעול ב־19 ביוני 2017, מועברים הנוסעים בכל הטיסות הבין-לאומיות הנכנסות, אל טרמינל 3, וטרמינל 1 משמש עדיין אך ורק לנוסעים בטיסות יוצאות בטיסות המוזלות של חברות הלואו קוסט.{{הערה|{{וואלה|אבי אשכנזי|לידיעת נוסעי הלואו-קוסט: טרמינל 1 נפתח מחדש. מה יש בדיוטי-פרי?|3074395|19 ביוני 2017}}}} נכון לשנת 2017 פועלות מטרמינל 1 החברות [[ויז אייר]], [[איזיג'ט]], איזיג'ט שווייץ, [[ריאנאייר]], וכן חלק מהטיסות הבין-לאומיות של [[ישראייר]], [[ארקיע]], [[סאן דור]], [[פגאסוס איירליינס]], [[בלו בירד איירווייז]], [[אליטליה]] ו־[[Tus Airways]]. בשנת 2019 עברו כעשירית מכלל הנוסעים היוצאים בנמל דרך טרמינל 1.

בשל פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]] ב-7 באוקטובר 2023, צומצמה פעילות התעופה בנתב"ג וטרמינל 1 נסגר לפעילות כשכל פעילות הטיסות הנכנסות והיוצאות כולל הטיסות לאילת הועברו לטרמינל 3. הטרמינל שב לפעילות ב-27 במאי 2024 בטיסות לאילת, וב-1 ביוני 2024 גם לטיסות בין-לאומיות.{{הערה|{{כלכליסט|אורנה יפת|טרמינל 1 נפתח מחדש, אך מספר הטיסות לישראל עדיין נמוך|local_news/article/bkikkqj4r|3 ביוני 2024}}}}

באפריל 2019 נחנך במערב טרמינל 1 "פתאל טרמינל" מסוף חדש לטיסות פרטיות (באגף שהוקם ב-1995 כאולם קבלת פנים) המופעל על ידי [[מלונות פתאל]], הכולל טרקלין אח"מים חדש שהתווסף לטרקלין "מצדה" הסמוך. פעילות הנוסעים בטיסות הפרטיות והאח"מים מתנהלת בהפרדה מלאה מפעילות הטיסות הרגילה בחלק המרכזי של הטרמינל.

<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Natbag.JPG|טרמינל 1 בתחילת שנות ה־2000. מגדל הפיקוח הישן נראה על גגו של המבנה
קובץ:Natbagg016.jpg|דלפקי הבידוק באולם הנוסעים היוצאים בטיסות פנים בטרמינל 1
קובץ:Terminal 1 gates2416 n.jpg|שער עלייה למטוס בטרמינל 1
קובץ:Ben Gurion Airport terminal 1.jpg|שערי הכניסה הישנים לנוסעים המגיעים וכיום טרמינל הטיסות הפרטיות
קובץ:Ben gurion airport terminal 1 statue of ben gurion (2017).jpg|פסל של דוד בן-גוריון בטרמינל 1 המחודש (2017)
קובץ:Ben gurion airport terminal 1 walkway.jpg|טרמינל 1 המחודש (נובמבר 2017)
</gallery>
{{-}}
[[קובץ:Ben Gurion International Airport P5310006.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[גן ארץ ישראל]] – בחזיתו של טרמינל 3]]
[[קובץ:Tel Aviv, Ben Gurion Airport, Departure Hall.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה "הכיכר". במרכזה המזרקה וסביבה החנויות הפטורות ממס]]
[[קובץ:BenGuOut.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מטוסים בזרוע B בטרמינל 3]]
[[קובץ:Israel 3 023 Israelic Aeroplane.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוסים של [[אל על]], [[מאלב]] ו[[ישראייר]] בטרמינל 3]]
[[קובץ:BGsculptureS.jpg|ממוזער|150px|פסל דוד בן-גוריון בקצה הצפוני של השדרה בטרמינל 3. ברקע הכיכר]]

===טרמינל 2===
הקמת טרמינל 2 החלה בשנת 1967{{הערה|{{דבר||הוחל בהקמת בית נתיבות פנים ארצי ארעי בלוד|19670925|97}}}} והוא נחנך בשנת [[1969]] לאחר שחברת ארקיע שבה לפעול בנמל התעופה לאחר [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/History/60/ האתר הרשמי – היסטוריה – שנות ה־60]}} הטרמינל היה בית נתיבות קטן אשר שימש את הטיסות הפנים־ארציות עד [[20 בפברואר]] [[2007]], וטיסות בין-לאומיות פעלו ממנו רק בתקופות עומס. לאחר העברת תנועת הנוסעים בטיסות הפנים אל טרמינל 1, נסגר טרמינל 2 ונהרס, ובמקומו הוקם בניין שינוע של חברת סוויספורט שירותי מטען ישראל.

===טרמינל 3===
====מבנה הטרמינל====
=====החלק היבשתי=====
טרמינל 3, בית הנתיבות הגדול והמודרני המוכר גם בכינוי '''נתב"ג 2000''', נחנך ב־[[28 באוקטובר]] [[2004]], וב־[[2 בנובמבר]] יצאה ממנו הטיסה הראשונה.{{הערה|{{ynet|עופר מאיר ועידו אפרתי|באיחור של 4 שנים: נפתח טרמינל 3 בנתב"ג|2996478|28 באוקטובר 2004}}}} טרמינל 3 הוקם במרחק של 2.5 ק"מ מערבית לטרמינל 1, ובנייתו הייתה אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר בישראל בעשור הראשון של המאה ה־21. הטרמינל, שבו 35 [[גשר עלייה למטוס|גשרי עלייה למטוסים]] הערוכים בארבע זרועות (B, C, D ו-E), מסוגל לטפל בלמעלה מ־10 מיליון נוסעים בשנה, אך ניתן להגדיל את הקיבולת שלו עד 25 מיליון נוסעים בשנה, באמצעות הקמת זרוע נוספת (A). הוא נבנה באופן המאפשר את הרחבתו בשני צדדיו. כפתרון זמני עד מימוש תוכניות ההרחבה, הוקם במהלך 2018 אוהל ענק ממוזג שמחובר לצידו המזרחי של מבנה החלק היבשתי בטרמינל ויוסיף מקיץ 2018 כ-26 עמדות בידוק זמניות. בעתיד מתוכנן בינוי להרחבת הטרמינל באגף חדש ששטחו כ-36,000 מ"ר, שיכלול בין השאר גם כ-88 עמדות בידוק חדשות.

ב-[[15 בפברואר]] [[2018]] נחנכה זרוע E שמגדילה את קיבולת הנוסעים באמצעות 11 גשרי עלייה למטוס (חלקם כפולים) ולראשונה עשויים מזכוכית. כמו כן הוקמו בתי קפה וחנויות דיוטי פרי לאורך הזרוע.{{הערה|שם=הזרוע הרביעית}}{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/he-IL/rashot/projects/Pages/Fourth-ext.aspx זרוע רביעית – E] באתר רשות שדות התעופה{{ש}}{{הארץ|נעמה ריבה|יותר שקיפות, פחות בר רפאלי: הצצה לזרוע החדשה בטרמינל 3|1.5859988|27 בפברואר 2018}}}} בעתיד צפויה הקמת הזרוע האחרונה (זרוע A), ובכך יגיע הטרמינל לשטחו המתוכנן המרבי.

בטרמינל חמש קומות. קומות G ו־3 הן הקומות המרכזיות, והן משמשות את הנוסעים הנכנסים והנוסעים היוצאים בהתאמה. דרך תלת־מפלסית מגיעה אל טרמינל 3. המפלס העליון מגיע לקומת הנוסעים היוצאים (קומה 3), המפלס התחתון מגיע לקומת הנוסעים הנכנסים (קומה G), והמפלס האמצעי מגיע לקומה השנייה ומשמש את ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]]. בקומה השלישית נמצא אולם המבואה ששטחו 10,000 מ"ר, ובו 110 דלפקים המשמשים לרישום ולבידוק לטיסה. המבואה עוצבה תוך שילוב [[אבן ירושלמית]], [[נירוסטה]] ו[[זכוכית]] המאפשרת חדירת [[אור]] יום. סמוך למבואה נמצאים טרקלין אח"מ המכונה טרקלין "ארבל", ומרכז קניות בשטח של 10,000 מ"ר המכונה "Buy & Bye", ובו חנויות בשטח כולל של 1,500 מ"ר. הטיפול בנוסעים הנכנסים מתבצע בקומת הקרקע, שבה נמצאים אולם מקבלי פנים ואולם הנוסעים הנכנסים ובו שמונה מסועים לאיסוף מזוודות. בקומה זו נמצאים גם 19 דלפקי רישום נוספים לנוסעים בטיסות היוצאות של חלק מחברות [[ברית חברות תעופה|ברית חברות התעופה]] [[סטאר אלייאנס]],{{הערה|[[לופטהאנזה]] [[לוט פוליש איירליינס]] ו[[אוסטריאן איירליינס]]}} אשר עולים לקומה השלישית להמשך תהליכי הנוסע לאחר סיום הבידוק. בכל אחת מהקומות ישנו אולם [[מעבר גבול|ביקורת גבולות]] – אחד עבור נוסעים נכנסים והאחר עבור היוצאים – ובכל אחד מהם 40 עמדות.

בתחילת אפריל 2018 השיקה חברת [[טורקיש איירליינס]] בשיתוף עם רשות שדות התעופה אזור ייעודי לשירות רישום עצמי ובידוק ביטחוני ללא עלות. השירות הבלעדי יינתן גם לנוסעים עם כבודה הנשלחת לבטן המטוס אך רק לנוסעי טורקיש איירליינס.{{הערה|{{Cite news|url=https://passportnews.co.il/a-security-check-in-area-and-a-baggage-check-with-turkish-airlines/|title=טורקיש מתחדשת: משיקה אזור בידוק בטחוני ושליחת כבודה – Passportnews|date=2018-04-04|newspaper=Passportnews|language=he-IL|access-date=2018-04-05}}}}

=====השדרה=====
החלק היבשתי מקושר אל החלק האווירי באמצעות שדרה משופעת באורך של 180 מטר. השדרה מוארת באור יום באמצעות חלונות זכוכית בצידה המזרחי, בעוד שצידה המערבי מחופה ב[[אבן ירושלמית]]. השדרה מחברת בין אולמות ביקורת הגבולות למבנה הכיכר, והשיפוע מוביל את הנוסעים היוצאים מהקומה השלישית של המסוף היבשתי אל הקומה הראשונה בכיכר, ואת הנוסעים הנכנסים מהקומה השנייה של הכיכר אל קומת הקרקע בחלק היבשתי. בקצה הדרומי של השדרה מקדמים שלושה לוחות [[פסיפס]] את פני הנוסעים המגיעים. הפסיפסים הונחו במקומם בשנים [[2005]]–[[2007]]:{{הערה|[http://www.antiquities.org.il/Exhibition_Item_heb.asp?id=47 תצוגה ארכאולוגית בנמל התעופה בן-גוריון]}}
* בלוח העליון נראה פסיפס מהמאות ה־[[המאה ה-5|5]] וה־[[המאה ה-6|6]] מ[[בית שאן]], ובו [[ציפור]]ים העונדות [[סרט (חומר)|סרט]] ומעליהן כיתוב ב[[יוונית]] לאמור: "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך" ({{תנ"ך|דברים|כח|ו|קצר=כן}}).
* בלוח התחתון קבועה רצפת פסיפס מהמאה ה־6 מ[[קיסריה]] המעוטרת בדגמים גאומטריים, [[בעלי חיים]], [[עץ|עצים]], מבנים ודמות רוכב. במרכז נראית דמות אישה המחזיקה [[סל (תיק)|סל]] [[פרי|פירות]], ושמה, "קלוקאריה", מרמז על [[האנשה]] של [[עונות השנה|עונה]] מוצלחת או שפע.
* משמאל לשני הלוחות קבוע לוח מוארך שבו רצפת פסיפס מעוטרת בשריגי [[גפן]] ודגמי בעלי חיים, ציפורים ועצים, וכן סל ענבים ו[[קונכייה]]. פסיפס זה התגלה ב[[בית לחם הגלילית]], והוא מתוארך למאות ה־5 וה־6.
* הציור "[[עם ישראל חי]]" המתאר 4,000 שנות היסטוריה תנ"כית יהודית וישראלית מהאדם הראשון עד ימינו, של האמן המקסיקני חוליו קרסקו ברטון, נתרם למדינת ישראל על ידי ממשלת מקסיקו לרגל 75 שנות עצמאות למדינה. אורך היצירה 44 מטרים וגובהה 5 מטרים ומוצבת במסדרון המוביל את הנכנסים לארץ אל ביקורת הדרכונים.
* מ-1 בנובמבר 2023 מוצגות לאורך שדרת הנכנסים והיוצאים תמונות [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|החטופים הישראלים]] ב[[רצועת עזה]] מ[[טבח שבעה באוקטובר|מתקפת החמאס]] ב-7 באוקטובר 2023. ב-7 בינואר 2024, שלושה חודשים ממתקפת 7 באוקטובר, נתלה על קיר זכוכית הצופה לשדרה מובייל ברוחב כ-10 מטרים המכיל כ-800 דיסקיות תלויות הדומות לדיסקיות החיילים ונושאות את הכיתוב "הלב שלנו שבוי בעזה".
בקצה הצפוני של השדרה מוצג [[פסל (יצירה)|פסל]]ו של [[דוד בן-גוריון]], ולאורכה הוצגו במשך השנים מספר [[תערוכה|תערוכות]]:{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/he-IL/rashot/ArtandCulture/Pages/ArtandCulture.aspx אומנות ותרבות]}}
* 2008 – תערוכת [[כרזת יום העצמאות|כרזות ימי העצמאות]].
* 2010 – תערוכת כרזות [[קרן היסוד]].
* 2011 – תערוכה של [[מוזיאון ישראל]].{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|לראשונה: תערוכת כרזות ענק מאוספי מוזיאון ישראל בנמל התעופה בן-גוריון|1.1524154|16 באוקטובר 2011}}}}
* 2013 – תערוכת ספורטאים ישראלים.
* 2014 – 100 שנות תעופה אזרחית בישראל.
* 2015 – תערוכת "ישראל היפה בירוק".{{הערה|{{ynet|עמית קוטלר|הישראלי היפה: תערוכה חדשה בדרך לטיסה|4629836|23 בפברואר 2015}}}}
* 2016 – תערוכת [[תגליות בישראל|תגליות]] ו[[המצאות בישראל]].{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|תערוכה של משרד המדע בנתב"ג תציג את 60 התגליות והפיתוחים הישראליים הגדולים|60-israeli-discoveries-natbag-0103168|1 במרץ 2016}}}}{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|השר אקוניס: תערוכת הישגי המדע הישראלי בנתב"ג זו פעולת ההסברה החזקה ביותר שאנחנו יכולים לעשות|israel-acheivments-in-science-opend-in-ben-gurion-airport-0703161|7 במרץ 2016}}}}
* 2017 – 2018 – תערוכת "120 שנות ציונות".{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ias.co.il/תעופה/נתבג-השקה-חגיגית-למיצג-120-שנות-ציונות|title=נתב"ג: השקה חגיגית למיצג "120 שנות ציונות"|last=בכר|first=עוזי|date=2017-01-15|newspaper=IAS|language=he|access-date=2018-04-03}}}}
* 2019 – תערוכת 70 שנה לכנסת ישראל.
* 2020 – תערוכת 90 שנה לסוכנות היהודית.
* 2021 – תערוכת "חמסה עלינו", גוונים שונים בחברה הישראלית.
* 2022 – תערוכת "אמנות המעשה", 120 שנה לקרן קיימת לישראל.
* 2022 – תערוכת "ישראל חוגגת ספורט – אז והיום", רגעי ספורט מרגשים במכביה שנוסדה לפני 90 שנה כולל שיחזור בצבע לתמונות דהויות ותמונות שבמקור היו בשחור לבן לצד רגעים דומים במכביות המודרניות.
* 2023 – תערוכת 75 שנה למדינת ישראל לצד 100 שנה להולדת יצחק רבין בחסות מרכז יצחק רבין.
* 2024 – תערוכת "עוטפים באהבה", צילומי הווי ועשייה מיישובי מערב הנגב ויישובי גבול הצפון.

=====החלק האווירי=====
[[קובץ:Natbag16.JPG|250px|ממוזער|מבט ממגדל הפיקוח ב[[נתב"ג]]]]
הכיכר היא מבנה עגול בשטח של 30,000 מ"ר, שסביבה שישה שערים – שער מלבני המוביל דרומה אל השדרה, וחמישה שערים בצורת [[קשת (מבנה)|קשת]] המוליכים אל ארבע הזרועות הקיימות (B–E) ואל הזרוע המתוכננת (A). מחצית משטח קומתה הראשונה של הכיכר מוקדשת ל[[חנות פטורה ממס|חנויות פטורות ממס]] (דיוטי פרי), ויתר שטחה משמש כאולם המתנה שבו בתי קפה ודלפקי שירות של חברות מסחריות, ובמרכזו [[מזרקה]]. הקומה השנייה של הכיכר משמשת למעבר הנוסעים הנכנסים לכיוון החלק היבשתי של המבנה, ונמצא בה גם אולם הנוסעים במעבר. מהכיכר יוצאות ארבע הזרועות באורך של 160 מטר כל אחת, שבהן נמצאים שערי העלייה למטוסים, שטחי המתנה, מסעדות וחנויות פטורות ממכס נוספות. בכל זרוע פועל טרקלין אח"מ אבל בשלוש זרועות (B–D) יש שמונה גשרי עלייה למטוסים (2–9) ושני שערים המשמשים לגישה למטוסים באמצעות [[אוטובוס]]ים (1 ו־1A) ובזרוע הרביעית (Eׂ) יש אחד עשר גשרי עלייה למטוסים (2–9) ושני שערים המשמשים לגישה למטוסים באמצעות אוטובוסים (1 ו־1A).

====גן ארץ ישראל====
בחלקו האחורי של הטרמינל, בחלון הפונה אל גוש דן נמצא: '''גן ארץ ישראל''' המקושר אל אולם ההמתנה ובו עצים מכל רחבי הארץ.

====שירותים נוספים====
בנוסף פועלים בטרמינל שני [[בית כנסת|בתי כנסת]], [[בית חב"ד]], שלושה סניפי [[בנק]], משרדי כרטוס וסוכנויות נסיעות, וכן חברות להשכרת רכב. בכל רחבי הבניין פועל שירות [[אינטרנט]] [[Wi-Fi|אלחוטי]] ללא תשלום. [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]] ממוקמת בקומה התחתונה של הטרמינל היבשתי (קומה S).

ברחבי נמל התעופה פועלים ארבעה טרקליני אירוח, טרמינל פתאל הסמוך לטרמינל 1 ומיועד לנוסעים בטיסות פרטיות ואח"מים חשובים במיוחד כגון קבלת פנים לראשי מדינות (החליף את טרקלין מצדה שפעל בעבר בטרמינל 1), ומספר טרקלינים בטרמינל 3 באזור ההמתנה לטיסות לצד הדיוטי פרי; טרקלין המלך דוד המיועד רק לנוסעי מחלקות היוקרה של אל-על, טרקלין דן הפתוח לכל מי שחפץ בשירותי האירוח בתוספת תשלום (לצד טרקלין נוסף של דן הפתוח רק לנוסעי בריטיש איירווייז, אמירייטס וחלק מנוסעי ווירג'ין ויונייטד), וטרקלין ארבל המופעל גם הוא מטעם רשת מלונות דן הממוקם ליד אולם הכניסה ומספק שירותי בידוק אישיים ומהירים לבעלי אמצעים הכולל אפשרות הסעה אישית עד לפתח המטוס או למתחם הדיוטי פרי.

====טכנולוגיה בתהליך נוסע====
בחודש אפריל [[2013]] הציבה רשות שדות התעופה עשר עמדות לבידוק עצמי בטרמינל 3, שש מהן עבור נוסעי חברת [[אל על]], והיתר עבור נוסעי [[דלתא איירליינס]], [[אייר פראנס]] ו[[אייר קנדה]].

ב[[מעבר גבול|מעבר הגבול]] בטרמינל 3 פעל בעבר "מסלול מהיר", אשר איפשר [[זיהוי ביומטרי]] של נוסעים הנכנסים והיוצאים מן הארץ. השימוש במערכת היה פתוח לתושבי ישראל שגילם מעל 18 שנים והוא לווה בתהליך רישום חד־פעמי. המסלול בוסס על קריאה ביומטרית של [[כף יד|כף היד]]. המערכת הנפיקה אישור חתום המשמש ראיה לכך שהשלים את תהליך המעבר במעבר גבול, בדומה לעוברים במסלול הרגיל. מערכות זיהוי כף היד הוסרו בשנת [[2020]].

<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:16-03-30-Ben Gurion International Airport-RalfR-DSCF7550.jpg|אולם מקבלי הפנים בקומה G. ברקע שתי קומות הגלריה שבהן שוכנים משרדים שונים, בעיקר של סוכנויות נסיעות וכרטוס ושל חברות להשכרת רכב
קובץ:Luggage carousel at Ben Gurion International Airort.jpg|אולם הנוסעים הנכנסים
קובץ:Ben Gurion Int Airport 02.08.2011 13-23-12.JPG|יצירות הפסיפס בשדרה
</gallery>
{{-}}

===טרמינל 4===
[[קובץ:Ben Gurion International Airport-08-by-RaBoe-07.jpg|ממוזער|שמאל|250px|טרמינל 4 באוגוסט 2011, עם מטוסי מנהלים]]
טרמינל 4, שנבנה בשנת [[1999]], ממוקם בקצה שדה התעופה, בסמוך לבסיס חיל האוויר שהיה שם בעבר. הוא תוכנן על ידי האדריכל [[מאיר ניר]] במטרה לשרת את התיירים שהגיעו לישראל לקראת המילניום החדש ולקראת בואו של ה[[אפיפיור]] לארץ, אך הוא מעולם לא נפתח לתנועה וטרם נמצא לו שימוש אחר. השימושים שנעשו בו היו בדיקת הנוסעים הנכנסים מארצות [[המזרח הרחוק]] בעת מגפת ה[[סארס]] בשלהי שנת [[2002]], ובעת הבאת שרידי גופותיהם של [[אילן רמון]] ושל שלושת החיילים שהושבו לארץ במסגרת [[פרשת טננבוים]]. עם הפעלתו השוטפת של טרמינל 3, משמש טרמינל 4 להרכבה של [[מטוס מנהלים|מטוסי מנהלים]].

=== טרמינל פרטי ===
באפריל 2019 נחנך טרמינל פרטי המופעל על ידי רשת "[[מלונות פתאל|פתאל]]". הטרמינל החדש משתרע על פני 1,300 מ"ר. הטרמינל הוקם כחלק מטרמינל 1, בחלק הצמוד למתחם "מצדה", שייסגר בעת פתיחת המתחם החדש של הרשת.
המתחם מיועד לאנשי עסקים, אורחים רשמיים ו[[אח"מ]]ים.{{הערה|{{ynet|שירי הדר|כך נראה הטרמינל הפרטי הראשון בישראל|5490707|7 באפריל 2019}}}}

==תחבורה אל הנמל וממנו==
===רכב===
נמל התעופה בן-גוריון שוכן במרחק של כ־19 ק"מ מדרום־מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[כביש 1]] המקשר בין ירושלים ותל אביב. [[מחלף בן-גוריון]] הוא מחלף הכניסה הראשי אל הנמל ו[[כביש 4503]] הוא כביש הגישה הפנימי היוצא ממנו ומוליך אל מתקני הנמל. גישה אל הנמל אפשרית גם דרך צומת אל־על השוכן על [[כביש 40]] ממזרח לנמל. נכון ל-2018 בנמל ישנם מספר מגרשי חניה לטווח ארוך ולטווח קצר שבהם כ־9,000 מקומות חניה{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/ParkingLots/ParkingOutline/ האתר הרשמי – מערך החניה]}} ויחד עם החניונים מסביב ישנם פתרונות חנייה לכ-20,000 כלי רכב שאף מתוכננים להתרחב לכ-26,000 מקומות חנייה. המגרשים ממוקמים סמוך לטרמינלים 1 ו־3, במגרש החניה לטווח ארוך הסמוך לכניסה לנמל ובאזור המטענים. חניון נוסף, הנמצא סמוך לטרמינל 3 ובו 500 מקומות חניה, משרת את חברות השכרת הרכב הפועלות בנמל. מלבדו פועל חניון קטן עם כ-80 מקומות עבור הבאים לאולם קבלת הפנים לאסוף נוסעים. בתי הנתיבות ומגרשי החניה מקושרים אלה לאלה בקו הסעה פנימי ''' השאטל ''' הפועל אחת ל־15 דקות והנסיעה בו אינה כרוכה בתשלום.{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/TransportationToandFromtheAirport/InternalRideService/ האתר הרשמי – שירות הסעה פנימי "שאטל"]}}

בעת הקמת טרמינל 3 תוכנן מחלף שיחבר אותו ישירות לכביש 1, אך עקב התנגדות תושבי [[כפר חב"ד]] לבנייתו, קושר הטרמינל למחלף בן-גוריון הקיים, דבר המאריך את דרך הכניסה לנתב"ג ב-7 ק"מ, לנוסע מכיוון תל אביב.{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|רשות ש"ת הפסידה 20 מיליון שקל בהקמת מחלף חלופי ל"נתב"ג 2000"|596471|24 ביוני 2002}}}} בשנת 2021 החלה הקמתו של המחלף שיקרא [[מחלף חב"ד]] ומיועד להשלמה ב-2026.

===תחבורה ציבורית===
[[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]] נמצאת בקומה התחתונה של טרמינל 3 (קומה S), והחלה לפעול ב־[[10 באוקטובר]] [[2004]] עוד בטרם נחנך מבנה הטרמינל. בתחנה עוצרות הרכבות בקווים [[תחנת הרכבת מודיעין – מרכז|מודיעין]] – [[תחנת הרכבת נהריה|נהריה]], [[תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון|ירושלים]] – [[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]], ורכבות הלילה בקו ירושלים – [[תחנת הרכבת בנימינה]]. במשך רוב שעות היום פוקדות את התחנה ארבע רכבות בשעה בכל כיוון.

קווי אוטובוס שיעדם הסופי הוא נמל התעופה מגיעים עד טרמינל 3. קווים נוספים החולפים במסלולם בסמוך לנמל עוצרים בצומת אל־על שממזרח לו ואינם נכנסים אליו. בין צומת אל־על לבתי הנתיבות פועל שירות הסעה המופעל על ידי חברת [[אגד]], והמגיע גם ל[[איירפורט סיטי]]. ממפלס G בנמל יוצאות [[מוניות בישראל|מוניות]] ספיישל וכן [[מונית שירות|מוניות שירות]] לירושלים ([[24/7]]), לחיפה ולאזור הצפון (בימים בהם הרכבת אינה פועלת), וכן פועל בנמל שירות לימוזינות. המספקת שירות הסעות מיוחדות מהנמל לאזורים שונים ברחבי הארץ.

===שירותים נוספים===
ביולי 2018 החל לפעול בטרמינל 3 שירות חנייה בתשלום בשם ValetPort בהזמנה מראש, הכולל איסוף רכב הטסים מחוץ לישראל בפתח הטרמינל והחנייתו בחניון בנתב"ג וכן החזרתו לפתח הטרמינל בעת שובם לארץ.{{הערה|{{ynet|דני שדה|כל מה שצריך לדעת על החניונים בנתב"ג|5314835|23 ביולי 2018}}}} כמו כן פועל חניון חוץ ב[[כפר טרומן]] בשם "חניון טסים" שאף הוא כולל שירותי חנייה בתשלום הכולל שירות איסוף הרכב מהטרמינל והחנייתו בחניון בכפר טרומן וכן החזרתו לטרמינל.

===תוכניות עתידיות===
* תוכניות התחבורה העתידיות לנמל התעופה כוללות הקמת שני מחלפים נוספים, [[מחלף אל על]] ליד איירפורט סיטי שיחליף את [[צומת אל-על]], ו[[מחלף חב"ד]].{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|התוכנית אושרה: זה המחלף שיקצר את הדרך לנתב"ג|5279506|5 ביוני 2018}}}} עלות כל מחלף כ-400 מיליון שקלים. בנוסף מתוכננת הכפלת מסילת הרכבת מלוד אל [[ראש העין]] ביחד עם שיקוע המסילה מתחת לכביש הכניסה הישן. במקביל תחנך "[[תחנת הרכבת כפר ג'יניס|תחנת רכבת התעופה]]" סמוך ל[[איירפורט סיטי]] וצומת אל-על, אשר תהיה חלק מ[[המסילה המזרחית החדשה]] שתחבר בין [[לוד]] ל[[חדרה]] (ב-[[2022]]). ב-2028 היה צפו�� להיחנך [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו החום|קו רכבת קלה]] מ[[ראשון לציון]] דרך לוד לנתב"ג, אלא שבהמשך קו הרכבת הקלה בוטל והוחלף בתוכנית ל[[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M3|קו מטרו]] שעתיד להיפתח בשנת 2032, ויחבר את נתב"ג לרשת [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי מטרו|המטרו]] [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי רכבת קלה|והרכבת הקלה]] העתידית של גוש דן.

<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:BenGuTra.jpg|רציף תחנת הרכבת בנמל התעופה בן-גוריון
קובץ:Natbagg021.jpg|הכניסה אל החניון לטווח ארוך
קובץ:Natbagg013.jpg|אוטובוס של שירות ההסעה הפנימי ליד טרמינל 1
קובץ:Natbagg028.jpg|מבט אל טרמינל 3 ממזרח. במרכז התמונה נראית המסילה הנכנסת אל תחנת הרכבת מכיוון מודיעין וירושלים, וחלק מהכביש המוביל על גבי גשר אל אולם הנוסעים היוצאים (משמאל למעלה)
</gallery>

==יחידות הנמל ושירותיו==
בנמל התעופה בן-גוריון מספר חטיבות וצוותים כדלקמן:{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/OrganizationalStructure/ האתר הרשמי – תפקידים ומבנה]}}
* '''חטיבת תפעול ומבצעי קרקע''' מרכזת את מרבית פעילויות השגרה של הנמל, וכוללת ארבעה אגפים:
** אגף השינוע אחראי על הטיפול במטענים, בדואר אוויר ובכבודת הנוסעים;
** אגף מבצעי קרקע מופקד על תכנון והוצאה לפועל של לוח הטיסות, ניהול תנועת המטוסים ורחבות החניה למטוסים, הפעלה וניהול של מצבי חירום תעופתיים, וכן ניהול שירותי [[מטאורולוגיה]], רפואה, הצלה, כיבוי אש וטיפול בחומרים מסוכנים.
** אגף מפעילי ורכזי ציוד מנהל ומפעיל את הציוד התפעולי למטוסים.
** אגף שירותי קרקע אחראי על ניהול מגרשי החנייה לכלי רכב, מסופי המטען והדלק הסילוני, והענקת שירותי ניקיון לפנים המטוסים ולכלל השטחים הפתוחים בנמל.
* '''חטיבת אחזקה''' אחראית על אחזקת כל המבנים והציוד בנמל התעופה בן-גוריון ובכל נמלי התעופה האחרים ובמסופי הגבול השייכים לרשות שדות התעופה.
* '''חטיבת שירות לנוסע''' – עיקר תפקידה של החטיבה הוא לנהל את בתי הנתיבות. עוד עוסקת החטיבה בניהול הקשר עם משרדי הממשלה הפועלים בנמל, פיקוח על חברות המוניות ומתן מענה לפניות הציבור.
* '''חטיבת הביטחון''' אחראית על נושא הביטחון בנמל ומונחית על ידי [[משטרת ישראל]] ו[[שירות הביטחון הכללי]]. החטיבה מורכבת מאגף הבודקים ("סלקטורים") העוסק בבידוק הביטחוני ואגף האבטחה המאבטח את מתקני הנמל.

בנמל פועלות נציגויות של מספר משרדים ממשלתיים, ובהם [[משרד הפנים]], [[משרד הקליטה]], [[משרד החקלאות]], [[משרד התיירות]] ונציגות [[צה"ל]].{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/Offices/GovernmentBureaus/ האתר הרשמי – משרדי ממשלה]}} סמוך לטרמינל 1 ממוקמת [[מרחב נתב"ג|תחנת משטרת נתב"ג]] המהווה יחידה עצמאית הכפופה ישירות למחוז מרכז של [[משטרת ישראל]] המפעילה בין יתר הפעילויות המשטרתיות השוטפות גם את "[[יחידה 747]]", יחידת בילוש שייעודה העיקרי הוא תפיסת בלדרים ואיתור ויירוט משלוחי סמים המיובאים מחוץ לישראל במטרה להפיצם בישראל.

===מנהלים===
סמכויות מנהל נמל התעופה אל מול הממונים עליו ב[[משרד התחבורה]] היו מוקד לסכסוכים במשך השנים. בשנת 1966 קיצץ שר התחבורה [[משה כרמל]] מסמכויות [[דן אבן]] מנהל הנמל ובעקבות זאת התפטר אבן מתפקידו.{{הערה|{{מעריב||צו על תנאי נגד שר התחבורה|19690414|66}}}} גם מחליפיו, יעקב שלמון,{{הערה|{{מעריב||מלחמת עצבים סביב תפקיד מנהל נמל לוד|19680714|47}}{{ש}}{{דבר|אריה ארד|נמל התעופה בלוד חייב להיות עצמאי|19680811|60}}}} ויוסף גולן התפטרו על רקע סמכויותיהם המצומצמות. בעקבות זאת נוצר קושי באיוש התפקיד לאורך זמן במועמד ראוי ובשנת 1976 קיבל [[גד יעקבי]] את המלצות ועדת גולן להרחיב את סמכויות מנהל הנמל ולהקים את [[רשות שדות התעופה]].{{הערה|{{דבר||מונה צוות להגשמת ההמלצות|19760428|85}}}} ריב סמכויות התגלע שוב שנים רבות מאוחר יותר בין מנהל הנמל [[ישראל בן חיים]], ומנהל רשות שדות התעופה, [[גבי אופיר]].

מנהלי נתב"ג לדורותיהם:
{| class="wikitable"
!שם
!תקופת כהונה
|-
|[[עמנואל צור]]{{הערה|{{על המשמר||שדה התעופה בלוד נפתח לנוסעים|19481125|3}}}}
|1948–1955
|-
|[[בנימין בונה]]{{הערה|{{דבר||נתמנה מנהל שדה התעופה בלוד|19551025|89}}{{ש}}{{חרות||מנהל שדה לוד עומד לפרוש מתפקידו|19600222|82}}{{ש}}{{חרות||עד כה דאג להמראת מטוסי בריטניה|19600310|84}}}}
|1955–1960
|-
|מיכאל קרן{{הערה|{{מעריב||פלגי מנהל זמני של נמל לוד|19610522|102}}}}
|1960–1961
|-
|[[דן אבן]]{{הערה|{{דבר||אלוף דן אבן – מנהל נמל התעופה לוד|19611221|67}}}}
|1962–1967
|-
|יעקב שלמון{{הערה|{{מעריב||א/מ שלמון פרש מתפקידו|19680730|79}}}}
|1967–1968
|-
|יוסף גולן{{הערה|{{דבר||גולן התפטר מתפקיד מנהל נמל התעופה לוד|19681230|75}}}}
|1968–1969
|-
|יוסף באהר
|1969–1970
|-
|יצחק ורדי{{הערה|{{דבר||יצחק ורדי – מנהל נמל לוד|19700805|97}}{{ש}}{{דבר||ועדת גבע תמליץ להחליף מנהל נמל התעופה י. ורדי|19710819|41}}{{ש}}{{דבר||מנהל נמל לוד פורש|19711008|122}}}}
|1970–1971
|-
|שמואל כסלו{{הערה|{{דבר||אל"מ ש. כסלו נכנס היום לניהול נ.ת. לוד|19711017|107}}{{ש}}{{מעריב||מנהל נמל בן גוריון הגיש כתב התפטרות|19740315|67}}}}
|1971–1974
|-
|[[אליעזר כהן]]{{הערה|{{דבר||מנהל נמל התעופה יפרוש ב־1 באפריל|19760316|63}}}}
|1974–1976
|-
|עזרא בלס{{הערה|{{דבר||200,000 נוסעים יעברו החודש בנמל התעופה בן גוריון|19760420|145}}}}
|1976–1978
|-
|ישראל הוד{{הערה|{{דבר||ישראל הוד הובא למנוחות|19831026|52}}}}
|1978–1983
|-
|מוטי דבי
|1983–1992
|-
|שאול חזן
|1992–1996
|-
|[[ישראל בן חיים]]{{הערה|{{הארץ|זוהר בלומנקרנץ|התפטר מנהל נתב"ג|1.712506|26 ביוני 2001}}}}
|1996–2001
|-
|[[קובי מור]]{{הערה|{{ynet|אריה אגוזי|3 חודשים לפני הפתיחה: מנהל נתב"ג התפטר|2954697|29 ביולי 2004}}}}
|2001–2004
|-
|זאב שריג
|2004–2010
|-
|שמואל קנדל
|2010–2011
|-
|[[שמואל זכאי]]
|2011–2022
|-
|[[אודי בר-עוז]]
|2023–
|}

==המסלולים ורחבות החנייה למטוסים==
[[קובץ:Ben Gurion Osm Map.png|מרכז|1000px|ממוזער|מפת נמל התעופה בשנת 2016]]
{{-}}

===מסלולים===
בשדה התעופה שלושה [[מסלול טיסה|מסלולים]], כולם ברוחב של 45 מטר, ובכולם מותקנת [[מערכת נחיתת מכשירים]]. מערך המסלולים של השדה שופץ בשנים [[2011]]–[[2014]] בעלות כוללת של 900 מיליון [[שקל חדש|ש"ח]]:{{הערה|שם=שנימס|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|לראשונה מזה שלוש שנים וחצי – נתב"ג שב לפעול במתכונת של שני מסלולים|news/aviation/1.2258422|2 במרץ 2014}}}}
[[קובץ: BenGurionAirportfromHEB.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תצלום אוויר של מסלולי הנמל ומגרשי החניה בו בשנת 2007. סמלי המצלמות מסמנים את שני האתרים המאפשרים תצפית לעבר מטוסים ממריאים ונוחתים (להלן)]]
* '''מסלול 12/30''' – מסלול 12/30 הוא המסלול הקרוב לטרמינלים ובמקביל לו קיים מסלול [[הסעה (מטוס)|הסעה]] (K). אורכו של המסלול 3,112 מטר. כאשר הרוח היא בעלת רכיב מערבי נמוך מ־10 קשרים, או בעלת רכיב מזרחי, הנחיתות יתבצעו מכיוון מערב (כיוון 12). בעת נשיבת רוח מערבית בעוצמה של יותר מעשרה [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]] (כ־18.5 קמ"ש), בדרך כלל בשעות אחר הצהריים, יונחו המטוסים לנחות בכיוון ההפוך (כיוון 30).{{הערה|[http://www.vatil.org/vatil/charts/aero/ International Arrivals]|כיוון=שמאל}} לעיתים נדירות, בהתאם לתנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] מסוימים, המסלול משמש גם להמראות (כיוון 12 ממערב למזרח). המסלול שופץ במהלך שנת [[2007]], ובהתאם ל[[תוכנית מתאר ארצית|תוכנית המתאר הארצית]] יוכל להגיע עד לאורך מרבי של 3,426 מטר.{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/QualityEnvironment/QualityEnvironmentSub/NoiseCausedbyAircrafts/PreferredOperationFormat.htm תבנית תפעול מועדפת]}} המסלול נסגר ב[[ספטמבר]] [[2011]], עם תחילת העבודות להארכתו ולהארכת המסלול הקצר,{{כ}}{{הערה|[http://www.iaa.gov.il/NR/rdonlyres/36FF2FC2-48EF-42FE-8421-40D358D1F9CE/0/SecureRunway.pdf עולים על המסלול הבטוח] {{קישור שבור|27.11.2019}}}}{{הערה|שם=autogenerated1|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|שיפוץ המסלולים בנתב"ג מתקדם מהר מהמתוכנן; הקבלנים ייהנו מבונוס של 5 מיליון שקל|0000017f-e151-d38f-a57f-e753491d0000|22 במרץ 2011}}}} ונפתח מחדש ב־[[1 במרץ]] [[2014]].{{הערה|שם=שנימס}} ב-[[27 ביולי]] [[2018]], הסתיימו השיפוצים שנערכו במסלול במשך כ-3 חודשים בעלות של 20 מיליון שקל.{{הערה|{{TheMarker|גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג|מסלול הנחיתה הראשי בנתב"ג חזר לפעילות – לאחר שיפוץ ב-20 מיליון שקל|0000017f-dc6f-db22-a17f-fcff2af40000|27 ביולי 2018}}}}
* '''מסלול 08/26''' שאורכו 4,062 מטר, הוא המסלול הארוך בשדה. המסלול משמש כמסלול ההמראות הראשי ממזרח למערב (כיוון 26). המסלול נחנך בשנת [[1971]], ובחודש פברואר [[2006]] הסתיים שיפוצו המקיף בעלות של 24 מיליון ש"ח, והוא הותאם לשימוש גם במטוסים מדגם [[איירבוס A380]]. הארכת המסלול שאורכו היה 3,657 מטר לכיוון מערב, החלה בחודש יוני [[2010]] והסתיימה בתחילת חודש יוני 2011.{{הערה|שם=autogenerated1}} עם סגירתו של מסלול 12/30 לשם שיפוצו בשנת 2011, הפך מסלול 08/26 למסלול הפעיל היחיד בשדה, והוא תפקד ככזה עד לסיום העבודות להארכת שני המסלולים האחרים.
* '''מסלול 03/21''' – אורכו של מסלול זה עמד על 1,780 מטר בלבד, אך לפי ה[[תוכנית מתאר ארצית|תמ"א]] הוא הוארך לאורך של 2,772 מטר, ובמקביל אליו נסלל מסלול הסעה (E). המסלול שימש בעבר את טייסות התובלה של חיל האוויר הישראלי, ולאחר מכן הפך לשמש בעיקר כמסלול הסעה (כיוון 03) לקראת המראה מהמסלול השקט (כיוון 26). העבודות לשיפוצו ולהארכתו של המסלול החלו להתבצע במקביל לעבודות על מסלול 12/30, והסתיימו בשנת [[2014]].

====השמת המסלולים בהווה====
לפי החלטת [[גיורא רום]], מנהל [[רשות התעופה האזרחית]] אשר פורסמה ביום [[20 בינואר]] [[2014]], עם סיום [[שיפוץ]] המסלולים ב־[[1 במרץ]] 2014, שב הנמל לפעול במתווה של שני מסלולים, לפי המתווה הבא:{{הערה|[http://caa.gov.il/index.php?option=com_docman&task=doc_download&gid=3693&Itemid= החלטת מנהל רת"א באשר לתבנית התפעול המבצעי של נתב"ג לאחר גמר מיזם שדרוג התשתיות]}}
*נחיתות:
**מסלול הנחיתה המועדף הוא מסלול 12 (מסלול הנחיתה הראשי לכיוון מזרח).
**נחיתה על מסלול 21 (המסלול הקצר לכיוון דרום) תותר כאשר נושבת בשדה רוח מערבית בעלת רכיב של 5 קשר או יותר; או בשעות עומס בשדה; או כאשר מרווח הזמן בין שתי הפעלות צפויות של מסלול 21 קטן מ־90 שניות. עם זאת, מסלול 21 לא יוכל לשמש לנחיתה בימי חול בין השעות 22:00 ל־05:00 וב[[שבת]]ות וב[[חגי ישראל]]. סך הנחיתות במסלול 21 לא יחרוג מ־40% מכלל התעבורה בנמל בחישוב עונתי. בתחילת [[מבצע צוק איתן]] התקיימו רוב הנחיתות וההמראות בנמל במסלול זה, ובאופן יוצא דופן, בשל צמצום המרחב האווירי האזרחי של ישראל, הטיסות יצאו צפונה והגיעו מאותו כיוון. הדבר גרם לעיכובים ואיחורים. בהמשך המבצע הופנו הטיסות הממריאות למסלול 08 והטיסות הנוחתות המשיכו לעשות שימוש במסלול 21.
**מסלול 30 (מסלול הנחיתה הראשי לכיוון מערב) משמש בעיקר בשעות אחר-הצהרים.
*המראות:
**מסלול ההמראה המועדף הוא מסלול 26 (המסלול השקט לכיוון מערב), והמראות תותרנה גם במסלול 30 (מסלול הנחיתה הראשי לכיוון מערב).
**מסלול 08/26 למזרח משמש כמסלול המראה כאשר יש התרעות לירי מעזה. יש פעמים שהוא משמש כהמראה מערבה{{הערה|{{ישראל היום||בעקבות המצב הביטחוני: שונו מסלולי ההמראות והנחיתות בנתב"ג|article/600479|18 באוקטובר 2018}}}}

===מסלולי הסעה===
בשדה התעופה 63 [[מסלול הסעה|מסלולי הסעה]] המקושרים למסלולי ההמראה של השדה, [[רחבת חניה (מטוס)|רחבות חנייה למטוסים]], אזורי התפעול והתחזוקה ועוד יתר המתקנים בצד הא��וירי של שדה התעופה.
* '''מסלול הסעה N''' – מסלול הסעה N הוא מסלול ההסעה הקרוב ביותר לטרמינל 1, לאזור המטענים ולמפעל מטוסי מנהלים. המסלול מתחיל מרחבה N במפגש עם המסלולים הנוספים K ו-K1, אחר כך עובר בסמיכות למפעל מטוסי מנהלים וחוצה את מסלול 03–21 לרוחבו עד למפגש עם מסלול הסעה E, ומסתיים במסלול הסעה R. המסלול משמש את [[מטוס מטען|מטוסי המטען]] היוצאים והמגיעים לאזור המטענים. למטוסי מנהלים, היוצאים ומגיעים לרחבת '''V''' ולמפעל מטוסי מנהלים, ולטיסות הממריאות והנוחתות בטרמינל 1 שמשמשות את הטיסות ל[[אילת]], ולטיסות בין-לאומיות של חברות [[לואו קוסט]].
* '''מסלול הסעה K''' – מסלול הסעה K הוא מסלול ההסעה הקרוב ביותר לטרמינל 3. המסלול מתחיל ממסלול 08–26 וחוצה את טרמינל 3 לאורכו עד למפגש עם מסלולי ההסעה האחרים, Y,E,E3. בהמשך חוצה מסלול זה את מסלול 03–21 לכל רוחבו ואז את מסלולי הסעה הנוספים, T3, ו-F. המסלול ממשיך וחוצה את טרמינל 1 לאורכו ומסתיים באזור המטענים. מסלול הסעה זה הוא הארוך ביותר בשדה ומשמש את כל מטוסי הנוסעים הנוחתים על מסלול 12–30 בכל הכיוונים.
* '''מסלול הסעה K1''' – מסלול הסעה K1 הוא מסלול ההסעה הקצר ביותר, ומקשר בין מסלול N למסלול K. מסלול זה משמש לתנועת מטוסים רבים.
* '''מסלול הסעה T''' – מסלול הסעה T הוא המסלול שמקשר בין מסלול N לבין רחבת החניה '''V''' לכל אורכה. מסלול הסעה זה משמש ל[[מטוס מנהלים|מטוסי מנהלים]].
* '''מסלול הסעה V''' – מסלול הסעה V הוא המסלול הנמצא בתוך רחבת החנייה הנקראת על שמו, ומשמש מטוסי מנהלים.
* '''מסלול הסעה T2''' – מסלול הסעה T2 הוא מסלול הסעה קצר המחבר בין רחבת '''V''' למסלול 03–21. גם הוא משמש מטוסי מנהלים.
* '''מסלול הסעה E2''' – מסלול הסעה E2 הוא מסלול הסעה המקשר בין מסלול 03–21 למסלול הסעה E. גם הוא משמש מטוסי מנהלים.
* '''מסלול הסעה E''' – מסלול הסעה E הוא מסלול הסעה מהארוכים ביותר בשדה. המסלול מתחיל ממסלול 03–21 ומצטלב גם עם מסלולי הסעה אחרים. לאחר מכן חוצה מסלול זה את מסלול 12–30 לכל רוחבו, ממשיכה לכל אורכו, ומסתיים לקראת מפגש עם מסלול 08–26. מסלול זה משמש את המטוסים הממריאים מטרמינל 1 וטרמינל 3, מאזור המטענים, ומטוסי מנהלים.
* '''מסלול הסעה T1''' – מסלול הסעה T1 מקשר בין מסלול 03–21 למסלול 08–26. מסלול הסעה זה אינו משמש למטוסים.
* '''מסלול הסעה R''' – מסלול הסעה R הוא מסלול הסעה המתחיל מטרמינל 3, חוצה את מסלול 12–30 לרוחבו וממשיך את כל הדרך עד למסלול הסעה E. מסלול הסעה זה משמש את כל המטוסים הממריאים מטרמינל 3.
* '''מסלול הסעה W1''' – מסלול הסעה קצר המחבר בין מסלול הסעה R למסלול 08–26, ומשמש את המטוסים הממריאים מטרמינלים 1 ו-3.
* '''מסלול הסעה W2''' – מסלול הסעה W2 הוא מסלול הסעה קצר שגם הוא מחבר בין מסלול הסעה R למסלול 08–26, וגם הוא משמש את המטוסים הממריאים מטרמינלים 1 ו-3.
* '''מסלול הסעה W3''' – מסלול הסעה W3 הוא מסלול הסעה שאינו בשימוש, המחבר בין מסלול הסעה R למסלול 08–26.
* '''מסלול הסעה W4''' – מסלול הסעה W4 הוא מסלול הסעה קצר המחבר בין מסלול 08–26 למסלול הסעה M, וחוצה את מסלול 12–30 לרוחבו. המסלול משמש את המטוסים הנוחתים על מסלול 08–26 כאשר המסלולים האחרים סגורים לנחיתות לצורך שיפוצים ולעבודות שונות.
* '''מסלול הסעה S''' – מסלול הסעה S הוא מסלול הסעה המחבר בין מסלול 08–26 למסלול הסעה K. מסלול הסעה זה משמש בעיקר במקרי חירום תעופתיים.
* '''מסלול הסעה Z''' – מסלול הסעה Z הוא מסלול הסעה המחבר בין מסלול 12–30 למסלולי הסעה K ו-M. משמש את המטוסים הנוחתים על מסלול 30 מ[[מזרח]].
* ''' מסלול הסעה M''' – מסלול הסעה M הוא מסלול הסעה המתחיל ממפגש המסלולים K,W4 ו-Z. עובר לכל אורך טרמינל 3, עד שהוא חוצה את מסלול 03–21 ומסתיים במסלול הסעה K בטרמינל 1.
* '''מסלול הסעה K5''' – מסלול הסעה K5 הוא מסלול הסעה בטרמינל 3, המתחיל ממסלול K ועד לרחבות החניה '''WH''' הנמצאות מימין שבו חונים מטוסים רבים שאינם מחוברים לשרוולים, ומגיעים לטרמינל באמצעות [[אוטובוס|אוטובוסים מיוחדים]].
* '''מסלול הסעה K4''' – מסלול הסעה K4 הוא מסלול הסעה בטרמינל 3, המתחיל ממסלול K ומסתיים בשרוול B בטרמינל 3.
* '''מסלול הסעה M2''' – מסלול הסעה M2 הוא מסלול הסעה בטרמינל 3, המחבר בין מסלול M ומסתיים במסלול K4. המסלול עובר בין השרוולים השונים בטרמינל 3.
* '''מסלול הסעה RB''' – מסלול הסעה RB הוא מסלול הסעה קצר בטרמינל 3, המתחיל ממסלול M ומסתיים בשרוולים שונים.
* '''מסלול הסעה M1''' – מסלול הסעה M1 הוא מסלול הסעה קצר בטרמינל 3, המתחיל ממסלול M ומסתיים במסלול K3.
* '''מסלול הסעה K3''' – מסלול הסעה K3 הוא מסלול הסעה קצר בטרמינל 3, המתחיל משרוול E ומסתיים במסלול הסעה R.
* '''מסלול הסעה K2''' – מסלול הסעה K2 הוא מסלול הסעה קצר בטרמינל 3, המתחיל במסלול K3 ומסתיים במסלול K. כשגם המסלול אורך דרומה, בסמיכות לרחבת '''EH'''.
* '''מסלול הסעה M3''' – מסלול הסעה M3 הוא מסלול הסעה קצר בסמיכות לטרמינל 3, המחבר בין מסלול M לבין כביש שירות.
* '''מסלול הסעה M2''' – מסלול הסעה M2 הוא מסלול הסעה קצר בתוך רחבת '''H''' שנמצאת בין טרמינל 1 לטרמינל 3, המחבר בין מסלול M למסלול E. ועובר בתוך רחבת חניה.
* '''מסלול הסעה Y''' – מסלול הסעה Y הוא מסלול הסעה קצר בסמיכות לטרמינלים 1 ו-3, המסלול מחבר בין מסלול 12–30 בנחיתות מ[[מערב]]. לבין המסלולים K,E,M,E3. משמש את המטוסים הנוחתים בטרמינל 3 או בטרמינל 1.
* '''מסלול הסעה E3''' – מסלול הסעה E3 הוא מסלול הסעה קצר המתחיל ממסלול 03–21 למסלול M. ומשמש את המטוסים הנוחתים בטרמינל 3. מכיוון צפון.
* '''מסלול הסעה E4''' – מסלול הסעה E4 הוא מסלול הסעה קצר המתחיל גם הוא ממסלול 03–21 ומגיע למסלול הסעה E. ומשמש גם הוא את המטוסים הנוחתים בטרמינל 3. מכיוון צפון.
* '''מסלול הסעה T4''' – מסלול הסעה T4 הוא מסלול הסעה קצר המתחיל ממסלול 03–21 ומסתיים במסלול הסעה J שבו נמצאת רחבת '''J'''. ומשמש את המטוסים החונים בטרמינל 1. מכיוון צפון. והכניסה מכיוון [[מערב]], המתחיל מכיוון [[דרום]].
* '''מסלול הסעה T3''' – מסלול הסעה T3 הוא מסלול הסעה קצר המתחיל ממסלול 03–21 ומסתיים במסלול הסעה K. ומשמש את המטוסים הנוחתים מכיוון צפון בטרמינל 1, ואז מעבירים את הנוסעים באוטובוס לטרמינל 3.
* '''מסלול הסעה F''' – מסלול הסעה F הוא מסלול הסעה קצר בטרמינל 1, המחבר בין מסלול 12–30 לבין רחבת חנייה '''J'''.
* '''מסלול הסעה J''' – מסלול הסעה J הוא מסלול הסעה קצר בטרמינל 1, המחבר בין מסלול הסעה K, לבין רחבת '''J8'''.
* '''מסלול הסעה L''' – מסלול הסעה L הוא מסלול הסעה קצר בטרמינל 1, המחבר בין מסלול הסעה N, לבין רחבת '''K'''. דרך רחבת '''L'''.

ישנם עוד מסלולי הסעה נוספים ללא שם. מסלולי הסעה נקראים בדרך כלל באותיות לטיניות ולעיתים בצירופי אותיות ומספרים, ובקשר רדיו מבוטאים ב[[אלפבית צלילי]].

===מגרשי חניית המטוסים===
בשדה מספר [[רחבת חניה (מטוס)|רחבות חנייה למטוסים]]:
* ממזרח לטרמינל 1 שוכנת רחבה '''N''' ובה 13 עמדות חניה. הרחבה שופצה במהלך שנת 2015.
* ממערב לטרמינל 1 שוכנת רחבה '''J''' שבה 13 עמדות, רחבה '''L''' שבה 6 עמדות ואזור התחזוקה של אל על שבו ארבעה מקומות חניה. במגרשים J ו־L יכולים לחנות מטוסים קטנים רבים יותר.
* מדרום לטרמינל 1 שוכנת רחבה '''K''' ובה חמש עמדות חניה. הרחבה משמשת בעיקר לתחזוקת מטוסי אל על.
* בנוסף ל־33 עמדות החניה הצמודות לטרמינל 3, נמצאות עמדות ממזרח לו (רחבת '''EH''') ועמדות ממערב לו (רחבת '''WH'''). רחבת WH הורחבה דרומה בשנת 2015 והעבודות להרחבה זהה של רחבת EH בוצעו במקביל להקמת זרוע E, והסתיימו במחצית 2016, כשנה לפני סיום העבודות על זרוע E עצמה. גם שתי רחבות אלה יכולות להכיל מספר גדול יותר של מטוסים קטנים יחסית.
* רחבות '''X''' ו-'''H''' נמצאת בין טרמינל 1 לבין טרמינל 3, ובהן 3 ו-9 עמדות חניה בהתאמה.
* רחבת '''Q''' ובה שש עמדות חניה שוכנת בפינה הצפון־מזרחית של נמל התעופה והשימוש בה כפוף להנחיות הפקחים.
* רחבת '''V''' שוכנת במקביל למסלול 03/21. הרחבה אשר שופצה בשנים 2015–2016 מיועדת בעיקר ל[[תעופה כללית]] ובה 27 עמדות חניה.

==בקרה אווירית==
[[קובץ:Tma-TLV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אזור הבקרה הטרמינלי של נמל התעופה בן-גוריון]]
[[קובץ:Natbagg025.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה באזור התמך המזרחי]]
[[קובץ:Natbagg012.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסוף המטען של חברת [[United Parcel Service]]]]
נמל התעופה בן-גוריון מוגדר כנמל המשרת טיסות לפי [[כללי טיסת ראייה]] מבוקרת (כטר"ם; Controlled Visual Flight Rules או CVFR) ולפי [[כללי טיסת מכשירים]] (כט"מ; Instrument flight rules או IFR), והוא פעיל 24 שעות ביממה. אין פעילות של טיסות ממריאות מהשדה בלילות בין השעות 01:40 ל־04:50, למעט במקרים מיוחדים. [[משרד התיירות]] מעוניין בשינוי מדיניות זו כדי לעודד את תנועת ה[[תיירות]] לארץ, והוא מחזק את דרישתו בטענה כי איסור ההמראות בלילה גורם להיווצרות עומס בהיקף התנועה היוצאת בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב המאוחרות, ובכך מביא להגברת הרעש דווקא בשעות היממה הרגישות.{{הערה|{{הארץ|זוהר בלומנקרנץ|יוזמה חדשה: לפתוח את נתב"ג להמראות בלילה|1.1553272|11 במאי 2008}}}}

===מגדלי הפיקוח===
בשנת 1985 נחנך בנמל [[מגדל פיקוח]] חדש – הראשון להיבנות בנמל מאז המגדל המקורי שנחנך ב־1939 עם הקמת הטרמינל הישן. המגדל נבנה בפאתו הדרום־מערבית של שטח הנמל, התנשא לגובה של 56 מטרים ואיפשר לראשונה צפייה ישירה על מסלול 08/26, שקודם לכן עקבו הפקחים אחרי הנעשה בו באמצעות מצלמות [[טלוויזיה במעגל סגור]].{{הערה|דן ארקין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1985%2F06%2F18&id=Ar01202&sk=FDDAEBE1 מגובה 50 מטרים ישקיפו הפקחים על מרחב נתב"ג], מעריב, 18 ביוני 1985}}{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1985%2F06%2F20&id=Ar02800&sk=7B656D6F המגדל החדש מ"מעברה לוילה"], מעריב, 20 ביוני 1985.}}{{הערה|{{mako|אורן אהרוני|הצצה נדירה למגדל הפיקוח בנתב"ג|30c7c3b87c16621004|news-channel2/Channel-2-Newscast|24 בינואר 2010}}}}

עד 2015 נחלק מערך הבקרה האווירית בנמל בין מגדל הפיקוח שממזרח לטרמינל 3 לבין מגדל התיאום על שם [[אילן רמון]], הצמוד למבנה טרמינל 3.

בשנת 2013 החלה הקמת מגדל פיקוח חדש, שנועד להחליף את מגדל הפיקוח שממזרח לטרמינל 3, בסמוך לטרמינל 3 מכיוון מערב. המגדל נחנך ביוני 2015, אך החל פעילותו רק לקראת סוף אותה שנה, עקב סכסוך בין פקחי הטיסה להנהלת רשות שדות התעופה.{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|מגדל הפיקוח החדש עומד ריק מהיום שנפתח|3670384|7 באוקטובר 2015}}}}

המגדל שזכה לשם "מגדל המאה", מתנשא לגובה של 102 מטרים. סוכת הבקרה בראשו מוקפת בחזית זכוכית בגובה של שלושה מטרים, ללא עמודים במעטפת המבנה, כדי להבטיח ראות מקסימלית. עלות הקמת המגדל והתקנת המכשור האלקטרוני הדרוש לו עמדה על כמאה מיליון [[שקל חדש|ש"ח]].
[[קובץ:LLBG TWR .jpg|טקסט=מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג|ממוזער|250px|מגדל הפיקוח החדש בשעת ערב]]

<gallery widths="160px" heights="160px">
קובץ:16-04-04-Самолеты на Аэропорт имени Бен-Гуриона-WAT 6677.jpg|מגדל פיקוח "מגדל המאה" החדש
קובץ:Israel Batch 3 (474).JPG|מגדל פיקוח המזרחי
קובץ:4X-ECC LLBG 09-05-2014b.jpg|מגדל פיקוח רמון
קובץ:Vliegveld Lydda (Lod). Vliegtuig, een Boeing 720B, van de Israelische luchtvaart, Bestanddeelnr 255-9331.jpg|מגדל פיקוח הראשון
</gallery>

===אזור הפיקוח של השדה===
אזור [[פיקוח טיסה#פיקוח שדה התעופה|הפיקוח של השדה]] (LLBG CTR) משתרע על פני שטח ברד��וס של 5 [[מייל ימי]] (כ־9.25 ק"מ) סביב השדה, מגובה ה[[קרקע]] (GND) ועד לגובה של 2,000 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] ('''מפה משמאל''' – מסומן כעיגול מקווקו).

===אזור בקרת הטרמינל===
[[אזור בקרת הטרמינל]] (Terminal Control Area או TMA) של נמל התעופה בן-גוריון משתרע על פני רצועה ברוחב של כ־35 ק"מ, החוצה את מדינת ישראל ממזרח למערב, החל מגבול [[ירדן]] במזרח ועד למרחק של 10 מייל ימי ממערב לחופי [[הים התיכון]]. הגבול הדרומי של רצועה זו עובר מ[[פלמחים]] במערב ל[[קלי"ה]] שלחופי [[ים המלח]] במזרח, והגבול הצפוני עובר מ[[געש]] במערב ועד ל[[פצאל]] במזרח. אזור זה מחולק לשתי גזרות – בקרת גישה ובקרה טרמינלית:
* [[בקרת גישה]] (Approach Control או APP) מטפלת ב[[כלי טיס]] הנמצאים בגישה אל הנמל מכל כיוון למעט מצפון או ממזרח, וכן בכלי טיס היוצאים ממנו לכיוונים אלה ('''מפה משמאל''' – בחלקו השמאלי התחתון של אזור בקרת הטרמינל). כלי טיס המגיעים לנמל מכיוון צפון או מזרח מטופלים על ידי הבקרה הטרמינלית בתיאום עם בקרת הגישה. יש להבהיר כי טיסות המגיעות ממערב ונוחתות במסלול 30 '''אינן''' נחשבות כטיסות המגיעות מכיוון מזרח ועל כן הן מטופלות על ידי בקרת הגישה.
* הבקרה הטרמינלית מטפלת בכל יתר המטוסים במרחב שאינם נמצאים בגישה לנחיתה בנמל או ביציאה ממנו, וכן בכלי הטיס שנמצאים באחריותה יחד עם בקרת הגישה כאמור לעיל ('''מפה משמאל''' – חלקו העליון והימני של אזור בקרת הטרמינל). על טיסות אלה נימנות טיסות אל על מ[[יוהנסבורג]], טיסות [[אתיופיאן איירליינס]] מ[[אדיס אבבה]] וטיסות [[רויאל ג'ורדניאן]] מ[[עמאן]] הנוחתות בשדה.
בקרת הגישה והבקרה הטרמינלית מופקדות על גבהים הנעים בין 1,300 ל־5,000 רגל, ועד לגבהים הנעים בין 8,000 ל־10,000 רגל, הכל בהתאם לאזור הגאוגרפי.

===כלי טיס באזור שאינם באחריות הנמל===
כלי טיס הטסים מעל לתקרת האחריות של נמל התעופה בן-גוריון, ובכלל זה מטוסים העושים את דרכם לירדן דרך המרחב האווירי של ישראל, נמצאים באחריותו של [[אזור בקרה מרחבית|אזור הבקרה המרחבית]] של ישראל. אזור זה משתרע מעל לכל שטחה של ישראל, ובמרכז הארץ הוא ממשיך כ־25 מייל ימי מערבה אל תוך הים התיכון מעבר לקו עשרת המייל הימי, ועד לקו הגבול שבינו לבין אזור הבקרה המרחבית של [[ניקוסיה]] שב[[קפריסין]]. בנוסף, האזור הטרמינלי של נמל התעופה בן-גוריון כולל גם את אזורי הפיקוח של שדות התעופה (CTR) [[שדה התעופה הרצליה]] ו[[שדה התעופה עטרות]] שב[[ירושלים]] ('''מפה משמאל למעלה''' – מסומנים כתאים מקווקווים).{{הערה|[http://www.vatil.org/vatil/download_file.php?id=pamat שירותי פיקוח ובקרה על תנועה אווירית במרחב מדינת ישראל {{PDF}}]}} כלי טיס הנמצאים בסביבתם של שדות תעופה אלה בגבהים נמוכים, וכן טיסות אימונים באזורים מסוימים, נמצאים באחריותם של שדות אלה.

==אירועים ביטחוניים ואבטחה בנמל התעופה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הטבח בנמל התעופה לוד]], [[חטיפת מטוס סבנה]]}}
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הייתה התעופה הבין-לאומית יעד לפיגועי [[טרור]] כנגד [[ישראל]] ומטרות ישראליות.

באפריל [[1971]] נלכדו בנמל התעופה 5 מחבלים מ[[החזית העממית לשחרור פלסטין|החזית העממית]] שנשאו [[חומר נפץ|חומרי חבלה]].{{הערה|'''[[ישראל 50]]''' בעמוד על שנת 1971}}

ב־[[8 במאי]] [[1972]] [[חטיפת מטוס סבנה|נחטף מטוס של חברת התעופה "סבנה"]] ה[[בלגיה|בלגית]] שהיה בטיסה 571 מ[[וינה|ווינה]] לתל אביב. המטוס נחת בנמל התעופה ונוסעיו חולצו למחרת בפעולה של [[סיירת מטכ"ל]], שעלתה בחייה של אחת הנוסעות ובו נהרגו שניים מהחוטפים.

הפיגוע המשמעותי ביותר שבוצע בשטח הנמל התרחש ב־[[30 במאי]] [[1972]], כאשר שלושה מחבלים [[יפנים]] מארגון "[[הצבא האדום היפני]]" ([[קוזו אוקמוטו]], צויושי אוקודיירה ויאסויוקי יאסודה) שנחתו בטיסה שהגיעה מ[[פריז]], המתינו באולם הנוסעים למזוודותיהם, ושלפו מהן רובי [[AK-47|קלצ'ניקוב]] ו[[רימון יד|רימוני יד]] והחלו פוגעים ללא הבחנה בנוסעים ובעובדי נמל התעופה שמילאו אותה שעה את האולם. כתוצאה מהירי ומזריקת הרימונים נהרגו 27 בני אדם (מתוכם 8 ישראלים, היתר צליינים מ[[פוארטו ריקו]]) ו־72 נפצעו. פעולת הטרור כונתה "[[הטבח בנמל התעופה לוד]]".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1972/05/31/01/article/1|כותרת=⁨הרוגים ופצועים בהתקפת יריות ורימונים בנמל לוד|אתר=www.nli.org.il – הספרייה הלאומית של ישראל (עיתון ⁨דבר)|תאריך=31 מאי 1972|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-02-28}}</ref>

ב־25 במאי [[1976]] [[הפיגוע בנמל התעופה בן-גוריון (1976)|התפוצץ בנמל תיק יד ממולכד]], שנשא נוסע שהגיע בטיסה מ[[אוסטריה]]. הנוסע וקצינת ביטחון שעמדה לבדוק את התיק נהרגו.

בעקבות אירועי טרור אלה, הוגברה משמעותית האבטחה בנתב"ג והוא נחשב לנמל התעופה הבטוח בעולם.{{הערה|{{Cite news|url=https://bemusedbackpacker.com/2017/01/16/what-to-expect-at-israels-airport-security/|title=What To Expect At Israel’s Airport Security.|date=2017-01-16|newspaper=Bemused Backpacker|language=en-US|access-date=2018-08-15}}}} מערך האבטחה כולל, בין היתר, נקודת ביקורת בכניסה למתחם הנמל ובה שומרים חמושים, שומרים חמושים במדים ובלבוש רגיל בכניסות לבתי הנתיבות ובאולמות הנוסעים, סיורים ממונעים ברחבי שטח הנמל ומערכת [[מצלמות אבטחה]] במעגל סגור. בנמל מופעל מערך תשאול ("סלקטורים") ומערכות [[שיקוף רנטגן]] לכבודת המטען לפני עמדות הרישום לטיסה, ואזור בידוק לכבודת היד ולנוסעים עצמם לפני עמדות ביקורת הדרכונים. לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]], החלו נמלי תעופה רבים בעולם ללמוד וליישם את שיטות האבטחה הנהוגות בנתב"ג.

בתכנונו של טרמינל 3 הוקצה שטח נרחב בבטן הטרמינל להצבת מכונות שיקוף מתקדמות שבעזרתן אמור היה להתבצע שיקוף של כל כבודת המטען המיועדת לטיסה, אולם הטכנולוגיה הנדרשת לכך לא הייתה בשלה מספיק בעת פתיחת הטרמינל ובמקום שיקוף לאחר הרישום, הוצבו מכונות פשוטות יותר שבעזרתן נעשה לעיתים שיקוף מלא ולעיתים סלקטיבי. בסוף [[2010]] החלה רשות שדות התעופה לבצע פיילוט של מכונות השיקוף המתקדמות במפלס התחתון של הטרמינל{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|גם בראש השנה התורים בנתב"ג לא יתקצרו: נדחתה הפעלת מערכת לקיצור הבידוק הביטחוני|misc/1.571347|7 באפריל 2010}}}} והמערכת נכנסה לפעולה בקיץ 2013.{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|ממתינים בתור – בידוק המזוודות האוטומטי בנתב"ג יתחיל לפעול רק בקיץ|consumer/tourism/1.1910821|20 בינואר 2013}}}}

ב־[[1 במרץ]] [[2010]] נכנסה לפעולה מערכת [[קוד פוזיטיבי]] שנועדה להתריע מפני [[חטיפת מטוסים]]. המערכת מבוססת על [[כרטיס חכם]] שנמצא ברשות ה[[טייס]] המטיס [[כלי טיס]] אזרחיים. לקראת הנחיתה בארץ, אמור הטייס לשדר [[קוד]] זיהוי אישי וסודי אל מרכז בקרה שהוקם לשם כך ב[[בית דגן]]. המערכת הוזמנה על ידי [[משרד התחבורה]] כלקח מ[[פיגועי 11 בספטמבר]], ופותחה על ידי חברת [[אלביט מערכות]]. המערכת הופעלה בשלב הראשון ב[[מטוס]]יהן של חמש [[חברת תעופה|חברות תעופה]] ([[אייר קנדה]], [[קונטיננטל איירליינס]] [עד להתמזגותה עם חברת [[יונייטד איירליינס]]], [[דלתא איירליינס]], [[יו אס איירווייז]] ו[[אתיופיאן איירליינס]]) בטיסותיהן לנמל התעופה בן-גוריון, והכוונה היא להכניסה בהמשך לשימוש בכל מטוסי החברות הטסים לישראל.

ב-[[28 באפריל]] [[2022]] משפחת תיירים אמריקאית שטיילה בארץ, הגיעה לבידוק הביטחוני בנמל התעופה כשבידם [[נפל תחמושת|נפל פגז]] שאספו בטיול ב[[רמת הגולן]]. מאות ברחו מהאזור, ומספר אנשים נפצעו, בהם אחד בינוני. המשפחה שוחררה לאחר תיחקור התקרית.{{הערה|{{ynet||בהלה בנתב"ג: תיירים אספו נפל של פגז בגולן – מאות נוסעים נמלטו {{!}} תיעוד|news/article/skb3zoorc|28 באפריל 2022}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/548223|כותרת=פאניקה בטרמינל: נפל של פגז שמצאו תיירים גרם לבהלה בנתב"ג|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-04-29}}}}

==תקריות תעופה ותקלות בטיחות==
בנמל התעופה בן-גוריון אירעו מספר תקריות ותקלות בטיחות שהיו על סף תאונת תעופה:
* ב־[[6 בפברואר]] [[1950]] התרסק מטוס [[אל על]] מדגם [[דאגלס DC-4]] {{כ}}(4X-ACD) בעת המראה מהנמל בתנאי שלג ועלה באש. כל 46 נוסעיו ו־4 אנשי צוות ניצלו{{הערה|[http://aviation-safety.net/database/record.php?id=19500205-1 Accident description 4X-ACD]|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{מעריב||מטוס "הרצל" של "אל על" עלה באש בלוד|19500206|1}}}}
* ב־[[26 באוקטובר]] [[1969]] התרסק מטוס [[ארקיע]] מדגם [[וייקרס ויסקאונט]] בעת תרגול טיסת לילה. שלושת אנשי הצוות ניצלו אך המטוס יצא מכלל שימוש.
* התאונה החמורה ביותר שהתרחשה בנמל, [[התנגשות המטוסים בנמל התעופה לוד (1970)|התנגשות מטוס חיל האוויר סטרטוקרוזר ומטוס טי.וו.אי בואינג 707]] ארעה ב־[[30 בנובמבר]] [[1970]] בשעה 02:53, כאשר [[מטוס מטען]] מדגם [[בואינג 707]] של חברת התעופה [[TWA]]{{כ}} ([[מספר זנב]] N790TW) בטיסה TW691, החל את נסיע�� ההמראה שלו על מסלול 30 בדרכו ל[[נמל התעופה הבין-לאומי של פרנקפורט]] ול[[קנזס סיטי]]. הטייס שקיבל ממגדל הפיקוח אישור המראה, הבחין על המסלול שלפניו ב[[מטוס תובלה]] מסוג [[סטרטוקרוזר]] (זנב 4X-FPS) של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], שנגרר על ידי טרקטור במסגרת תרגיל גרירת מטוסי מטען לאורך המסלולים ומשטחי החנייה לעבר מחסות, כתרגול מפני תקיפה אווירית. גם הסטרטוקרוזר וגם הטרקטור הגורר נסעו ללא אורות. טייס הבואינג ניסה ברגע האחרון להסיט את המטוס ימינה, אך ללא הועיל. כנפו השמאלית של הבואינג פגעה בזנבו של הסטרטוקרוזר ושני המטוסים החלו לבעור. הבואינג המשיך בנסיעתו ימינה, ירד מהמסלול ועלה באש בשדה שלף סמוך. שלושת אנשי הצוות של הבואינג ניצלו, שני נהגי ה[[טרקטור]] ומכונאי במטוס הסטרטוקרוזר נהרגו והמטוסים נשרפו כליל.
* ב־[[18 ביוני]] [[2001]] נפגע מטוס [[ישראייר]] מדגם [[ATR-42]] בעת [[נחיתת חירום]] בנמל, לאחר שאחד מכני הנסע לא נפתח. איש לא נפגע, אך הנזק למטוס גרם להוצאתו משימוש.{{הערה|[http://aviation-safety.net/database/record.php?id=20010618-0 Accident description]|כיוון=שמאל}}
* בשנים [[2005]]–[[2006]] נרשמו 448 אירועי בטיחות בנתב"ג, בהם 102 מקרים בהם חלפו המטוסים זה לצד זה במידה העלולה לגרום לתאונה.{{הערה|[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=504243&sid=126 דו"ח: בזכות חברות התעופה, לא היה אסון תעופה המוני], חדשות נענע, 31 ביולי 2007{{קישור שבור|27.11.2019}}}}
* ב־[[8 בפברואר]] [[2007]] מטוס של חברת התעופה [[איבריה איירליינס]] כמעט התנגש בזמן נחיתתו במטוס [[אל על]] שנחת באותו הזמן במסלול קרוב, לאחר ש[[טייס]]י מטוס האיבריה לא הבחינו במטוס שנמצא לפניהם ו"חתכו" את מסלול טיסתו.{{הערה|{{ynet|[[אלי סניור]]|סכנה באוויר: שני מטוסים התקרבו מעל נתב"ג|3362709|8 בפברואר 2007}}}}

בעקבות אירוע זה ואחרים נעשו מספר בדיקות של רמת הבטיחות בנתב"ג, בהן:
* ועדת בדיקה בראשות [[עמוס לפידות]] שמונתה על ידי [[שר התחבורה]], [[שאול מופז]] – הוועדה הגישה את ממצאיה ב־[[15 באוגוסט]] 2007. בין היתר, הוועדה מתחה ביקורת על מצב הבטיחות בנמל התעופה ובמיוחד על מערך ההמראות והנחיתות, הציעה לתקן את [[חוק הטיס]] והתקנות שהוצאו מכוחו (המסגרת הפורמלית לרגולציה של הפעילות בנמל), והתריעה על הסיכון הנובע משידורי רדיו פיראטיים.
* צוות מיוחד של [[רשות התעופה הפדרלית האמריקאית]] (FAA) – הצוות הגיש את ממצאיו לשר התחבורה ב[[ספטמבר]] 2007. בין היתר, מתח הצוות ביקורת על ה[[מחסור]] בפקחי טיסה ועל הכשרתם הלקויה של פקחים, על מצבם הפיזי של המטוסי�� המגיעים לנמל התעופה ועל חוסר שליטה של חלק מהטייסים ב[[אנגלית]], על מיקומו של מגדל הפיקוח ועל היעדר שליטה מלאה על הנעשה במסלולי ההמראה.{{הערה|{{הארץ||סכנה, שדה תעופה|0000017f-ef07-d8a1-a5ff-ff8f8f1d0000|10 באוקטובר 2007}}}}
* דו"ח של [[הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית]] (ICAO) בדק אף הוא את ליקויי הבטיחות בנמל התעופה, ומצא 102 נקודות שיש לתקנן.

ב־[[13 ביולי]] [[2008]] הודיע [[משרד התחבורה]], כי [[שר התחבורה]], [[שאול מופז]], הנחה את רשות שדות התעופה לקבוע לוח זמנים מקוצר לתכנונו ולהקמתו של מגדל הפיקוח החדש בנמל. המגדל החדש הוקם בסמיכות לטרמינל 3, לאור מסקנותיה של וועדת לפידות שקבעה כי מגדל הפיקוח הקיים אינו עונה על צורכי הבטיחות בשדה.
* ב-[[1 ביולי]] [[2019]] מטוס [[בואינג 737]] של חברת ה[[חברה לטיסות שכר|צ'רטר]] הבולגרית אלקטרה אייר {{אנ|Electra Airways}} נחת נחיתת חירום עקב קרע בצמיג של הגלגל השמאלי. המטוס נחת בשלום.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|עם צמיג קרוע: נחת בשלום בנתב"ג המטוס שהמריא מגרמניה|5540891|1 ביולי 2019}}}}
*ב-2 באוגוסט 2021 במטוס של [[אמריקן איירליינס]] התגלה [[תקר|פנצ'ר]] בגלגל הקדמי, בטיסה היו 183 אנשי צוות ונוסעים. צוותי [[מגן דוד אדום|מד"א]] איבטחו את הנחיתה, שעברה בהצלחה.

==בתרבות==
[[קובץ:Duty Free shop - Ben Gurion Airport.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנויות הפטורות ממכס בנתב"ג]]
[[קובץ:Passi TLV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מעל עמדת ביקורת הגבולות]]
* [[חנות פטורה ממס|החנויות הפטורות ממכס]] ("דיוטי פרי") הפכו למושא תאווה בישראל בעיקר ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. תופעה זו הונעה, בין היתר, על ידי הנהגת שירות "פטור ושמור", במסגרתו יכולים הנוסעים היוצאים לרכוש מוצרים פטורים ממס, בהם גם מוצרים גדולים כמו טלוויזיות ומקררים, ולקבל אותם עם שובם לישראל. בשנת [[1995]] עתרו [[רשת שיווק|רשתות השיווק]] [[סופר פארם]], [[שקם]] ו[[המשביר לצרכן]] ל[[בג"ץ]], בטענה שהסדר "פטור ושמור" אינו חוקי, אך עתירתן נדחתה ב־[[1999]], בשל כך שהסדר זה משרת את הציבור ותורם לכלכלת המדינה.{{הערה|בג"ץ 4140/95 סופרפארם ואחרים נ' מנהל המכס ומע"מ ואחרים, פ"ד נד(1) 49, ניתן ב־23 באוגוסט 1999}}{{הערה|לעניין זה ראו גם בערך [[דיוטי פרי#בישראל|דיוטי פרי]]}}
* מאחר שטיסה דרך הנמל היא הדרך העיקרית להגיע לישראל או לצאת ממנה, קיימת במדינה רגישות ציבורית ל[[שביתה|שביתות]] ולעיצומים המתרחשים בו. ה[[עיתונאי]] [[גדעון לוי]] התייחס לסוגיה זו, ומתח עליה ביקורת אגב השביתה במשק בשנת [[2007]], תוך שטען כי דעת הציבור נתונה רק ל"אורכו של התור לצ'ק־אין" ולא למטרותיה של השביתה או למצבו של המשק.{{הערה|{{הארץ|גדעון לוי|קדושת הנתב"ג|1.1429435|29 ביולי 2007}}}}
* ה[[סרט קולנוע|סרט]] [[מתנה משמיים (2003)|מתנה משמיים]] בבימויו של [[דובר קוסאשווילי]] עסק בחמישה קרובי משפחה, סבלים [[יהדות גאורגיה|גאורגים]] בנמל התעופה בן-גוריון, אשר מתכננים לבצע [[שוד]] של משלוח [[יהלום|יהלומים]], אך נתקלים בקשיים עקב יצריהם, ובעיקר יצריהם ה[[מיניות|מיניים]]. הנמל מופיע בסרטים רבים נוספים, כמו בסצנת הפתיחה של הסרט עטור ה[[פרס (זכייה)|פרסים]] [[ביקור התזמורת]] ובסרט [[מבצע יונתן (סרט)|מבצע יונתן]].
* [[מאיר אריאל]] הנציח בשירו "טרמינל לומינלט"{{הערה|{{שירונט שיר|1=1512|2=605}}}} את חוויית הישראלי בנמל התעופה בן-גוריון ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]. השיר שהופיע ב[[אלבום הבכורה]] של אריאל [[שירי חג ומועד ונופל]], מזכיר, לדוגמה, "דלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן", ומתכוון בכך ל[[דלת אוטומטית|דלתות האוטומטיות]] המופעלות באמצעות [[עין אלקטרונית]], שהיו חידוש בארץ באותה עת. כמו כן מוזכרת מרפסת התצפית על גג טרמינל 1 שהייתה פעילה עד ראשית שנות ה-80, וממנה נהגו אנשים לצפות במטוסים הממריאים והנוחתים. לשיר ניתנו פירושים נוספים, ויש המפרשים אותו כתיאור מפורט של אקט מיני, פחד מפני השיגעון או תאונה בה מעורב מטוס, הנרמזת מהחלקתו ומ"התפוצצות" פתאומית.
* קטע מ[[כביש 412]] סמוך לכניסה הדרומית לאור יהודה חולף בסמוך לקצה המערבי של המסלול השקט ושל מסלול הנחיתה הראשי. במקום זה ניתן להבחין מקרוב במטוסים ממריאים ונוחתים, והוא נחשב לאתר עלייה לרגל ל[[תצפיתנות כלי טיס|חובבי מטוסים]]. נקודת תצפית נוספת, בעיקר על מטוסים הממריאים מהמסלול השקט, נמצאת על כביש 4404, בין [[חמ"ד (מושב)|חמ"ד]] ל[[צפריה]] ('''ראו בתצלום האוויר [[נמל התעופה בן-גוריון#המסלולים ורחבות החנייה למטוסים|כאן]]''').
* הרומן "נתב"ג" מאת [[יואב כ"ץ]] מספר על תחיית המתים המתרחשת בנמל התעופה.
* הזמר [[דודו אהרון]] כתב והלחין את השיר [[טרמינל 3]] מתוך אלבום הנושא את אותו שם.
*במלאת יובל שנים להקמת נתב"ג הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד. ב-[[22 ביולי]] [[1986]], הנפיק [[השירות הבולאי|דאר ישראל]] בול דאר שעליו ציור סמלי של חלון מטוס והנוף ובניין הטרמינל הנראים ממנו. האמן [[משה פרג]] עיצב את הבול. דאר ישראל מכר ממנו 1,096,000 יחידות במשך 13 חודשים עד להפסקת מכירתו.{{הערה|אתר [[התאחדות בולאי ישראל]], קטלוג [[בולי ישראל]]}}

==בסיס חיל האוויר לוד==
{{ערך מורחב|בסיס חיל האוויר לוד}}
הנמל שימש בעבר גם את [[בסיס חיל האוויר לוד]] (בח"א 27) עד לסגירתו. הבסיס היה [[בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)|בסיס־טיסה]] ותובלת האוויר של [[חיל האוויר הישראלי]]. כחלק מהמגמה הצה"לית להעברת בסיסים מהמרכז לנגב, נסגר הבסיס בשני שלבים. בשלב ראשון, עד [[27 באוגוסט]] [[2008]] (תאריך שבו התקיים טקס הסגירה הרשמי),{{הערה|{{ynet|[[נעמה סיקולר]]|עלות מעבר בסיס ח"א מלוד – 1.6 מיליארד ש'|3580086|10 באוגוסט 2008}}}} עברו כל יחידות הבסיס (למעט [[יחשת"פ]] ו[[י"ק 533]]) לבסיס [[נבטים (בסיס)|נבטים]] שב[[נגב]] הצפוני.{{הערה|[http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=26500 בסיס התובלה המרכזי של חיה"א בלוד עובד לנגב] – [[גלי צה"ל]]}}{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט ואורי בינדר|ההרקולסים יעזבו את לוד בפעם האחרונה|778/118|25 באוגוסט 2008|1|1}}}} בשלב שני, עד תחילת ינואר 2010, הועברו היחידות הנותרות משטח הבסיס. יחשת"פ עברה לבנין הכנרית במטה חיל האוויר ולבסיס [[פלמחים (בסיס)|פלמחים]]. י.ק.533 עברה ל[[בית הספר להגנה אווירית]] (ביסנ"מ לשעבר) כשהיא מחליפה בו בזמן את הפיקוד עליה ל[[מערך ההגנה האווירית]] ("מערך הנ"מ" לשעבר). שטחו של הבסיס (כ־1,500 [[דונם]]) נמסר ל[[מינהל מקרקעי ישראל]].{{הערה|[http://www.mmi.gov.il/HodaotmmiInt/show_h.asp?key=794&CodeMaarecet=1 החלטת מועצת מקרקעי ישראל מתאריך 27 בינואר 2008 לגבי שטח בח"א 27]}}

==ראו גם==
{| align="left"
|{{קישורי פורטל|תל אביב-יפו|תחבורה|שם2=פורטל התחבורה}}
|}
* [[ראשית התעופה העברית בארץ ישראל]]
* [[חברות תעופה עבריות ביישוב]]
* [[רשות שדות התעופה]]
* [[איירפורט סיטי]]
* [[אל על]]
* [[דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון]]

{{תמונה רחבה|Ben Gurion International Airport Panoramik.jpg|1100px|מבט פנורמי מאזור טרמינל 1 לכיוון צפון־מערב: טרמינל 3 (משמאל) ונקודת המפגש של המסלול השקט ושל מסלול הנחיתה הראשי (מימין). מעליה נראים בתי הערים אור יהודה ויהוד, וברקע גורדי השחקים של תל אביב (לצפייה יש להזיז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)}}
{{תמונה רחבה|Israel Batch 3 (428).JPG|1300px|תמונה פנורמית של אולם הבידוק (לצפייה יש להזיז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)}}
{{תמונה רחבה|Ben Gurion International Airport-08-by-RaBoe-16.jpg|1400px|תמונה פנורמית של טרמינל 3 ממטוס ממריא (לצפייה יש להזיז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)}}

==לקריאה נוספת==
* יחיאל עמיחי (עורך), '''פרויקט נתב"ג 2000: נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון''', רשות שדות התעופה, 1994. {{ULI|010777349}}
* אסף זלצר, '''בשערי מדינה: אלבום לתולדות נמל התעופה הבין-לאומי ע"ש דוד בן-גוריון, ומתקני רשות שדות התעופה''', הוצאת [[יד בן צבי]], 2011. {{ULI|009840008}}
* ליבי עוז, '''תגליות ופיתוחים ישראליים שהשפיעו על העולם''', משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, 2016. {{ULI|014860338}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=נמל התעופה בן-גוריון}}
* {{אתר רשמי|https://www.iaa.gov.il/}}
* [https://www.instagram.com/bengurionairport_tlv/ אתר בן-גוריון], ברשת החברתית [[אינסטגרם]]
* [http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/OnlineFlights לוח מועדי ההמראות והנחיתות בנתב"ג], באתר [[רשות שדות התעופה]]
* {{סרטונים}} [[נפתלי גליקסברג]], [http://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/airport-stories סיפורי נתב"ג]
* {{דבר|ניבה לניר־פלבסק|נמל תעופה|19790706|191}}
* {{בטאון חיל האוויר|1=דן ארקין|2=נמל תעופה 99|3=164-165|4=106|5=יולי 1988}}
* {{ynet|אריה אגוזי|נתב"ג 2004: היה שווה לחכות|2885315|8 במרץ 2004}} {{קישור שבור|27.11.2019}}
* {{ynet|מיכל בן ארי|איי לאב יו טרמינל: הסיפור של נתב"ג|3501989|8 בפברואר 2008}}
* {{סרטונים}} {{mako|אורן אהרוני|הצצה נדירה למגדל הפיקוח בנתב"ג|01b4f0ba7b16621004|news-israel/local|24 בינואר 2010}}
* {{ynet|נדב מן|היסטוריה מצויירת: שדה"ת לוד טרם מלחה"ע ה־2|4318883|14 בדצמבר 2012}}
* {{מרקיע שחקים|אבינעם מיסניקוב|נמל התעופה בן גוריון|134771/נמל-התעופה-בן-גוריון}}
* אבי קטש, [http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=337&artPage=1&art=462&da=False&dt=False פרויקט שדרוג מערך המסלולים בנתב"ג], באתר "[http://www.civileng.co.il CivilEng – הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה]", 2011 – תקציר פרויקט גמר במסלול הנדסת תחבורה, [[הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית]], [[הטכניון]]
* [https://web.archive.org/web/20050205014553/http://www.mot.gov.il/wps/pdf/LEKET/LEKET4.pdf סקירה אודות טרמינל 3 בפרסום מאת רשות התעופה האזרחית (1993)]
* [http://www.airliners.net/search/photo.search?aircraft_genericsearch=&airlinesearch=&countrysearch=-+Tel+Aviv+%28-Jaffa%29+-+Ben+Gurion+%28Lod%29+%28TLV+%2F+LLBG%29&specialsearch=&daterange=&keywords=&range=&sort_order=&page_limit=15&thumbnails=&calccount=1281998&truecount=false&engine_version=6.0 אתר מקיף של תמונות מנתב"ג], [[Airliners.net]] {{תמונה}}
* [https://web.archive.org/web/20071011103255/http://worldaerodata.com/wad.cgi?id=IS44592&sch=LLBG BEN GURION], באתר "[https://web.archive.org/web/20120525203926/http://worldaerodata.com/ World Aero Data]" {{אנגלית}}
* {{הארץ|קשת רוזנבלום|איך ייראה מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג|1.2405272|14 באוגוסט 2014}}
* {{ynet|דני שדה|מבט מבפנים: מגדל הפיקוח החדש של נתב"ג|4627193|16 בפברואר 2015}}
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27439-2/97878-2/ נחיתת הטיסה הראשונה של קו אווירי פלשתינה-פולין, '''1937'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=G-EDCPNb0u0#t=72 חנוכת שדה התעופה לוד], במעמד [[דוד רמז]]. [[יומני כרמל]], נובמבר '''1948''' <small>(התחלה: 1:12)</small>
* {{xnet||גבוה, משוכלל ועסוק מתמיד: מגדל הפיקוח החדש של נתב"ג מבפנים|4829869|18 ביולי 2016}}
* {{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|בהשקעה של כ־8 מיליון שקל: מסוף אוטובוסים חדש לקבוצות מאורגנות יוקם בנתב"ג|news/aviation/1.2562751|11 בפברואר 2015}}
* {{הארץ|נעמה ריבה|יותר שקיפות, פחות בר רפאלי: הצצה לזרוע החדשה בטרמינל 3|1.5859988|27 בפברואר 2018}}
* {{ynet|דני שדה ועמית קוטלר|טרמינל 1 נפתח מחדש: החידושים בדרך לחו"ל|4977635|19 ביוני 2017}}
* {{וידאו}} [[נגה ניר נאמן]], [https://13news.co.il/10news/documentary/147463 סלפי: הסודות של נתב"ג], באתר [[ערוץ עשר]]
* {{דבר העובדים|שי ניר|החופשה שלכם, העבודה שלהם|193090|25 באוגוסט 2019}}
* {{ynet|איתי בלומנטל|רשת מלונות בראון תקים את המלון הראשון בנתב"ג|vacation/article/HJaxDF70H|15 בדצמבר 2019}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007297300705171|נמל התעופה בן גוריון}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}
{{שדות תעופה בישראל}}
{{רשות שדות התעופה}}
{{תחבורה בישראל}}
{{דוד בן-גוריון}}
{{ב��רת זהויות}}
[[קטגוריה:נמל התעופה בן-גוריון|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:ישראל: שדות תעופה על שם אישים|בן-גוריון]]
[[קטגוריה:הנצחת דוד בן-גוריון]]
[[קטגוריה:בסיסי חיל האוויר המלכותי בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בסיסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: שדות תעופה]]
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:- (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Cite news (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Coord (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Mako (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Nrg (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:PDF (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str ≥ len (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:TheMarker (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ULI (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Xnet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנגלית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:אתר רשמי/ידני (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בטאון חיל האוויר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בסוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:גידול (עריכה)
תבנית:גלובס (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דבר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דבר העובדים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/איחוד האמירויות הערביות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/איטליה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ארצות הברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/הממלכה המאוחדת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/טורקיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/יוון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/צרפת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דואר היום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דוד בן-גוריון (עריכה)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דרושה הבהרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ1 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבהרה (עריכה)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הידען (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הירדן (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הספרנים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:וואלה (עריכה)
תבנית:וואלה! (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:וידאו (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:חדשות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:חרות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ירידה (עריכה)
תבנית:ישראל היום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כלכליסט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ללא שבירה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מערכות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מפה דינמית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מרקיע שחקים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצה מפת מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצות קואורדינטות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות עם הסתרה (עריכה)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/אתר רשמי (עריכה)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:סמל פורטל (הצגת מקור) (הגנה ��וגברת)
תבנית:סמל פורטל/סמלים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סרטונים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עוגן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:על המשמר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עלייה (עריכה)
תבנית:ערך מומלץ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פס"ד עליון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קיטון (עריכה)
תבנית:קיים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור שבור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישורי פורטל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רשות שדות התעופה (עריכה)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שדה תעופה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שדה תעופה/טבלה1 (עריכה)
תבנית:שדה תעופה/טבלה2 (עריכה)
תבנית:שדות תעופה בישראל (עריכה)
תבנית:שירונט שיר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תבנית מידע/אתר אינטרנט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תחבורה בישראל (עריכה)
תבנית:תמונה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תמונה רחבה (עריכה)
תבנית:תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תת קבוצה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/COinS (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Configuration (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/Date validation (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/Identifiers (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Utilities (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Whitelist (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Coordinates (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox with collapsible groups (עריכה)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בסוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:טווח זמנים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:מפה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:מפה/i18n (עריכה)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תבנית מידע (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע/אתר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
חזרה לדף נמל התעופה בן-גוריון.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נמל_התעופה_בן-גוריון"