הצגת המקור של הדף "משתמש:פרץ הכהן/ארכיון 1"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
== [[כיבוד כהנים]] ==

כל הכבוד על הערך, ועל העבודה שבוודאי השקעת בו. עם זאת הערך אינו כתוב כמקובל בוויקיפדיה, לא בגלל שאתה לא כותב טוב, אלא כנראה כי אינך רגיל למימשק ולמוסכמות כאן. דרך [[ויקיפדיה:עזרה|דף העזרה הראשי]] תוכל לקרוא מעט יותר, וביחוד ב[[ויקיפדיה:ויקיפדיה צעד אחר צעד|ויקיפדיה צעד אחר צעד]], וב[[ויקיפדיה:איך ליצור דף חדש|איך ליצור דך חדש?]].{{ש}}בהצלחה! אשמח לעזור לך. [[משתמש:גוונא|גוונא]] '''+''' [[שיחת משתמש:גוונא|שיחה]] '''+''' <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אנציקלופדיה תלמודית|אין לנו פורטל הלכה!]]</small> 15:38, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

והרשה לי הערה נוספת: הערכים שכתבת כמעט ואינם מכילים תוכן מילולי, וברובם הם איסוף המקורות הנוגעים בעניין.{{ש}}ערך אנציקלופדי אמור להכיל יותר מכך, ולכלול הסברים מרחיבים, וסידור המקורות באופן מובנה ומסודר. [[משתמש:גוונא|גוונא]] '''+''' [[שיחת משתמש:גוונא|שיחה]] '''+''' <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אנציקלופדיה תלמודית|אין לנו פורטל הלכה!]]</small> 23:22, 10 בספטמבר 2009 (IDT)


אהבתי בירורך. אמנם לתקן ענין מילולי דרוש כוחות וסבל...אנסה אבל להסביר העניין ולהתאים אותו יותר.

אולי תודיע לי, האם יש ויקי "דתי-תורני"? {{לא חתם|פרץ הכהן}}
:בוקר טוב, יש לך את [[משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע|וִיקִרְעטשְׁמֶע]] בתוך ויקיפדיה, ומחוצה לה יש את אתר [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 ויקישיבה]. [[משתמש:גוונא|גוונא]] '''+''' [[שיחת משתמש:גוונא|שיחה]] '''+''' <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אנציקלופדיה תלמודית|אין לנו פורטל הלכה!]]</small> 08:29, 11 בספטמבר 2009 (IDT)


שלום דוד!

הדף "כיבוד כהנים" נעקר ואין רישומו ניכר(חוץ מכמה שורות שנפנה לערך "כהן")!, היתכן? מה יעשו התמימים המבקשים יותר פרט על הענין? איך אוכל למצוא הדף הזה(זה נעקר גם מדף "התרומות שלי")?

ברכה!
:שלום פרץ, אני אשם בכך. תוכנו של הדף כיבוד כהנים הוטמע בערך [[כהן]]. [[משתמש:גוונא|גוונא]] '''+''' [[שיחת משתמש:גוונא|שיחה]] '''+''' <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אנציקלופדיה תלמודית|אין לנו פורטל הלכה!]]</small> 08:21, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

== "בהק" ==

תודה על תרומתך! המושג הנ"ל שייך לערך [[נגע הצרעת]], והטמעתי את תוכנו בפסקה [[נגע הצרעת#נגעי אדם|נגעי אדם]] שבערך הנ"ל. [[משתמש:גוונא|גוונא]] '''+''' [[שיחת משתמש:גוונא|שיחה]] '''+''' <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אנציקלופדיה תלמודית|אין לנו פורטל הלכה!]]</small> 14:31, 17 בספטמבר 2009 (IDT)



שלום גוונא!
בראייתי שהוטמע ערך "כיבוד כהנים" בערך "כהן" חושבני שאין הטמעה זה מעריך די את המצוה במילואה. האם אוכל לבנות שוב את הערך כ"ערך מורחב"? איך, לפי דעתך הדרך הטוב לבצע את זו?

בברכת גמר חתימה טובה לך ולעם ישראל

== שמעון בן נתנאל ==

{{נמחק|שמעון בין נתנאל}} [[משתמש:שנילי|שנילי]] • [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 00:32, 7 באוקטובר 2009 (IST)


היה בדעתי לחזור ולשכלל אותו.. כעת האם אפשר לי לחדשו באופן של "קצרמר"?

==[[נגע הצרעת]]==
{{בוטל|נגע הצרעת}} [[משתמש:ברי"א|ברי"א]] • [[שיחת משתמש:ברי"א|שיחה]] • כ"ה בתשרי ה'תש"ע • 20:39, 12 באוקטובר 2009 (IST)


אוקיי.

כל מה שתוכל יותר לפרט אשבח.
:הכנס לדף [[שיחה:נגע הצרעת]] וכתוב בקצרה מה חסר בערך הנוכחי. [[משתמש:ברי"א|ברי"א]] • [[שיחת משתמש:ברי"א|שיחה]] • כ"ה בתשרי ה'תש"ע • 22:39, 12 באוקטובר 2009 (IST)


שמחתי שענית!

נא לומר לי מר מכובד, לפי הנסיון שלך מהי שלב הבאה שבדרך כלל קורא אחרי כתיבת חסרון ערך בדף השיחה?

ברכה לאוהבי חכמה ובינה כמוך!
:{{הזחה}} באם אכן מוסכם שיש להוסיף ולהרחיב את הערך, מסכימים על התוכן ועושים זאת. ההוספות שהוספת היום לא היו נראות לי מתאימות בסגנונן, ובמידה פחותה יותר בתוכנן, לערך. [[משתמש:ברי"א|ברי"א]] • [[שיחת משתמש:ברי"א|שיחה]] • כ"ה בתשרי ה'תש"ע • 00:22, 13 באוקטובר 2009 (IST)


:: ברי"א;

עשיתי כפי ייעוצך לשחח אודות החסרות בדף (נא לבדקו).
בהכרת ברכה על העידוד.
[[משתמש:פרץ הכהן|פרץ הכהן]] - [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] 16:37, 16 באוקטובר 2009 (IST)ׁ(ברוקלין)

== תבניות ניווט ==

תרומותיך ומאמציך למען ויקיפדיה העברית ניכרות לעין, ותודה עליהן. עם זאת קבל נא את הערתי הבאה: תבניות ניווט כמו אלה שאתה יוצר נועדו לאפשר לקורא ניווט קל נוח ומהיר בין ערכים שביניהם יש חוט המקשר באופן המעורר אצל הקוראים עניין לנווט. בתבניות שאתה יוצר אין את הצורך הזה ולכן נוצרים עליהם דיונים על חוסר חשיבותם. מוטב שלפני שאתה יוצר תבנית כזאת או אחרת תלמד את הדף [[ויקיפדיה:תבנית]], תחשוב היטב האם יש קשר ניכר ובולט בין הערכים שבתבנית. אותו הדבר לפני יצירת קטגוריה. עדיף גם שעד שתצבור ותק ותבין את הכללים, הנוהגים והרוח הנושבת כאן, תתייעץ עם אי-מי מהויקיפדים הותיקים לגבי תבניות/קטגוריות שבדעתך ליצור. מעבר לכך, כפי שכתבתי, תרומותיך נאות וטובות ואשמח לראותך תורם וכותב כאן. אשמח תמיד לעזור לך הן בעניין זה והן בעניינים אחרים. תודה. בברכה, [[משתמש:האיש והאגדה|הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה]] - [[שיחת משתמש:האיש והאגדה|חיוג מהיר]] - <small>'''[[משתמש:האיש והאגדה/נוהל חדש לגבי הרשאות מפעיל|מפעיל אמין וחזק, זה בידכם]]'''</small> 00:51, 21 באוקטובר 2009 (IST)


::ניכר שכתבת מלבך. הייתי רוצה לתרום יותר ועם יותר סבלנות אבל על צוארי עול כבד של פרנסת משפחתי..

ברכה לעם.
[[משתמש:פרץ הכהן|פרץ הכהן]] - [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] 20:22, 21 באוקטובר 2009 (IST)

== [[פיגול]] ==

{{בוטל|פיגול}} [[משתמש:motyp|'''מוטל''']] <small>([[שיחת משתמש:motyp|שיחה]] : [[מיוחד:contributions/motyp|תרומות]])</small> • ט' בכסלו ה'תש"ע • 19:39, 25 בנובמבר 2009 (IST)


::נא לפרט יותר מדוייק סיבת הביטול שאדע בעתיד מה למנוע להעריך.
--[[משתמש:פרץ הכהן|פרץ הכהן]] - [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] 20:00, 25 בנובמבר 2009 (IST)
:::אתה צודק, לא פירטתי מחוסר זמן - עמך הסליחה. השינוי שעשית בערך לא היה מדויק לחלוטין, היו בו שגיאות ניסוח ושגיאות של זכר ונקבה. מרשימת תרומותיך ניכר כי אתה תורם רבות לויקיפדיה, נשמח מאוד אם תמשיך לעזור לנו, ותוסיף עוד ועוד לאינציקלופדיה הנבנית והולכת שלנו, בייחוד בנושאים תורניים. תודה רבה!!! [[משתמש:motyp|'''מוטל''']] <small>([[שיחת משתמש:motyp|שיחה]] : [[מיוחד:contributions/motyp|תרומות]])</small> • ט' בכסלו ה'תש"ע • 20:45, 25 בנובמבר 2009 (IST)
::::איני סולח! איך תוכל למחוק בלי פרט?!
עכ"פ אנסה לשפץ הכתבה, כי חסר הוא הרבה.[[משתמש:פרץ הכהן|פרץ הכהן]] - [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] 21:31, 25 בנובמבר 2009 (IST)


שלום לך רבי פרץ הכהן

מעיון בדף השיחה שלך אני מתרשם שאתה רואה שוב ושוב כיצד מוחקים את מה שעשית, ואינך מבין מדוע. לא בדקתי את מה שכתבת, אבל מהמשפטים שכתבת בדף זה אני מבין מדוע, ואשתדל להסביר לך: יש לך הרבה שגיאות בעברית. אקח לדוגמא את המשפט האחרון שכתבת כאן: "אנסה לשפץ הכתבה, כי חסר הוא הרבה". א. "כתבה" זה מתאים לדיווח בעיתון, ואילו ערך באנציקלופדיה נקרא "ערך".  ב. "לשפץ הכתבה" - עדיף "לשפץ את הכתבה". למרות שבלשון המקרא מצינו חסרון "אתים", ואדרבה, תוספת "את" נדרשה לריבויא ע"י שמעון העמסוני ור"ע, ובכל זאת בסגנון ימינו אין זה מקובל.  ג. "כי חסר הוא הרבה" -"הוא" לשון זכר, ואילו "הכתבה" לשון נקבה. גם סדר המילים במשפט זה מתאים ללשון המקרא, כמו "כי חזק הוא ממנו", אבל בלשון ימינו מקובל להקדים את הנושא לתואר, ולכתוב: "כי הוא חסר הרבה". בקיצור, ניכר מכתיבתך שאינך דובר עברית בשפת יום יום, אלא רק בלימוד מקרא ומשנה, וסגנון זה אינו מתאים לויקיפדיה. אגב, אם אתה דובר יידיש או אנגלית - יש ויקיפדיה בשפות אלו. בברכת הצלחה, [[משתמש:עזר|עזר]] - [[שיחת משתמש:עזר|שיחה]] 18:46, 30 בנובמבר 2009 (IST)

קראתי את בקשתך אלי, והתשובה שלי מופיעה בדף השיחה שלי. [[משתמש:עזר|עזר]] - [[שיחת משתמש:עזר|שיחה]] 21:27, 30 בנובמבר 2009 (IST)

== הערך [[כהן]] ==

שלום עליך רבי פרץ הכהן.

לאחר מחשבה עמוקה והתייעצות עם עורכים שונים, ובצער רב, נאלצתי לבטל את עבודותיך בערך כהן.

אני יודע שמן הסתם תכעס עלי, אך כפי שכבר נאמר לך, כתיבתך לוקה בשגיאות עברית. 

אם זאת, אני מקבל על עצמי בלי נדר לעבור על תרומותיך (שנשמרו בדף הגרסאות) ולדלות משם מידי פעם פרטים חשובים ולהוסיפם לערך.

אנו נשמח אם תוכל להמשיך ולתרום לויקיפדיה על ידי כתיבת פרטים, חוסרים, ליקויים וכדומה בדפי השיחה של הערכים.

עוד אוסיף ואזכיר כי ויקיפדיה קיימת כמעט בכל שפה. ובשפות זרות ישמחו '''מאוד''' לקבל ערכים חדשים בנושאי יהדות. בשפת האם שלך תוכל לתרום עוד ועוד לויקיפדיה ואולי בעתיד דבריך יתורגמו לעברית וקידוש ה' יתרבה על ידך.

אשמח תמיד לענות לשאלותיך ולקרוא דבריך המחכימים בדפי השיחה. [[משתמש:motyp|'''מוטל''']] <small>([[שיחת משתמש:motyp|שיחה]] : [[מיוחד:contributions/motyp|תרומות]])</small> • י"ד בכסלו ה'תש"ע • 14:27, 1 בדצמבר 2009 (IST)


==הערך [[כהן]] לפני ההעברה==

==רקע==

עם הכרת האלהות כשולט בעולם באה הדרישה הפנימית והחברותית להתחבר אליו -אל הקודש, במאמצים האפשריים והגשמיים, ובעיקר על ידי העלת [[קורבן|קרבנות]] וזהירות [[מצוות עשה|לעשות מעשים המרוצים להבורא]].  הבינו מין האנושי שכמו כל מקצוע ועסק אשר יש בני אדם שמוכשרים לעבודתם הפרטית למיניהם, היה מוסכם ביניהם שהטיפוס-איש הנבחר לעבודת האלהות הנהו '''[[בכור]]''' פטר-רחם, שהוא רצוי באישיותו מכל סוגי בני אדם ומסוגל בטבע להצלחה בעבודה של כהונה ולמצוא חן כ[[שליח ציבור]]. 

ואכן, [[יציאת מצרים|כשיצאו עם ישראל ממצרים]] היה מוסכם בקהל היוצאים שהבכורים הם הנבחרים כתמיד ומאז לעסוק בהעלת קרבנות ולשלוט בענייני דת ונימוס הנקראים "עבודות הכהונה" שהנהם עבודות שירותיות להשרות חיבור בין האל למין האנושי ולשפוט צדק של נעימות בין איש לאחיו.

אמנם לעת [[חטא העגל|חטא העם בעשיית העגל]] היתה עליית חרון אף [[הקדוש ברוך הוא]] עד כדי שרצה למחוק את כל אוכלוס חלק-החוטאים בבת-אחת, אבל בעזר תפילת [[משה]], (ונקמת בני-לוי מהגורמים החטא לקהל) שכך תוקף דין הבורא ונשאר בפשרות יחסית{{הערה|"בעת ההיא הבדיל" ..שבט מיוחד לעבודת המקדש ואין אתם ראוים להשתדל בה ועם זה (שכבר ירדתם מגדולה א') לא השגתי בתפלתי רק שלא ישחיתכם (שהיה אולי מהראוי שע"י גודל זכות תפילת משה ישיגו בני ישראל יותר מרק נפשם לשלל) -[[ספורנו]] דברים י:ח}}.  אבל מהתוצאות של חרון אף הגדול של המעשה החליט הבורא שלא עוד יתקיים עבודת הכהונה על ידי בכורי כל משפחה בנפרד אלא יועבר כללות הכהונה ויתרכז אל משפחה יחידה{{הערה|[[רבי יהודה]] אומר "ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו(מלכים א פרק ד)" ואומר "ונציב אחד אשר בארץ" ..[[רבי נחמיה]] אומר זה [[אפוטרופוס]] שממונה ע"י כולן, שאין שבחו של מלך להיות שנים עשר משמשין אותו אלא שנים עשר משמשין את האחד וה'''אחד''' משמש את המלך -[[תוספתא]] בבא בתרא ב:ד}} בתורת ירושה ונחלה מאב אל בנו שלא ייפסק{{הערה|"(חזה התנופה ואת שוק התרומה) לקחתי מאת בני ישראל" (ויקרא ז:לד): '''ראוים''' היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו נטלו מהם, כך אם זכו '''ינתנו''' להם, תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם" נתונים לכהן מתנה לעולם -[[ספרא]] חלק א ד' שמג (דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם)}}.

אם שמהנראה בחירת [[הקדוש ברוך הוא]] ב[[אהרן]] לעבודות הכהונה היתה החלטת חד-צדדית בלתי הסכמת הקהל{{הערה|כשנתמנה אהרן לכהונה לא נמלך בציבור -ראה [[רמב"ן]] [[במדבר]] טז:טז, ש"ך על התורה חלק א דף תקמו}}, פרשני התורה מפרשים שבאמת כבר מקדם נבחר והוקדש בן אחד מי"ב בניו של [[יעקב אבינו]]{{הערה|יעקב אבינו..הבדיל [[לוי]] ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך ה' ולשמור מצוות אברהם ו'''ציווה''' את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה כדי שלא ישתכח הלימוד -[[רמב"ם]] הלכות עבודה זרה א:טו}} לעבודה '''כעין''' הכהונה{{הערה|כשעבר יעקב [[נחל יבק]] בביאתו מבית לבן עבר זה הסיפור: אמרת לעשרא כל דילך והא אית לך תריסר בנין וברתא חדא ולא עשרתנון, מן יד אפרש ארבעה בוכרין לארבע אמהתא ואשתירו תמניא ותנא לממני משמעון וסליק '''לוי''' במעשרא עני מיכאל ואמר רבונה דעלמא דין הוא '''עדבך''' -[[תרגם יונתן]] בראשית לב:כה, באופל בחירת לוי יש כמה שיטות: הפריש ארבעה בכורות (ראובן דן גד יוסף)..נשתירו שמנה(שמעון לוי יהודה יששכר זבלן נפתלי אשר בנימין) התחיל משמעון וגמר בבנימין שבמעי אמו ועוד התחיל משמעון וגמר בלוי. -רבי ישמעאל אומר..עשר (לשון מעשר) יעקב.. למפרע (בנימין יוסף אשר גד נפתלי דן זבלן יששכר יהודה לוי) -[[פרקי דרבי אליעזר ]]פרק ל"ז ד' שכט-ל, ראה גם מדרש [[תנחומא]] פרשת קרח פרק יב}}.  הסבר אחר לבחירת אהרן היא עכב זכות [[יוכבד]] ומעשיה שהצילה ילדי זכרי ישראל מגזר דין מוות שהטיל [[פרעה]] על העבריים{{הערה|"ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים"  מתרגם: "..[[מרים]] נסבת כליל [[מלכות|דמלכותא]] [[יוכבד|ויכבד]] נסבת כליל כהונתא רבתה" -[[תרגום ירושלמי]] שמות ב:כא}}.  בנוסף לפירושים אלו יש פרשנים שחפרו בעומק יותר והסבירו ש[[אהרן]] הכהן בעצמו ובניו אחריו הם הם המוכשרים לעבודה זו מאת התחלת בריאת העולם ושרש נפשם{{הערה|לא יאמרו כי קודם היתה העבודה בבכורות ואחר שעשו העגל נפסלו וניתנה לאהרן, אינו כן אלא מהיצירה היא שלו בטבע מוטבע..ואין לה ביטול עולמית -ש"ך על התורה חלק ב דף שנה}}.  החלטה זו לא התיישב כל כך עם חלק גדול מהקהל, ולא עבר הרבה זמן עד שהתקומם ביניהם התנגדות ניכרת, התקוממות ששיאו נשלם במעשה [[קרח|קרח ועדתו]].

עבודות הכהונה כשופטי צדק ושירותם העממי נמשך מבניית ה[[משכן]] עד בערך הקמת [[שאול|פרשת המלכות בישראל]] שאז עבר חלקי הממשלתית '''הארציות''' והנהוגתה היום-יומיית אל המלך ושליטתו, ונשאר חלקי הרוח והדת עם הכהנים (חוץ ממשלת ה[[חשמונאים]] -אחיזת שליטה שלא מצא חן בעיני החכמים{{הערה|לפי ברכתו של [[יעקב אבינו]] שהמלכות חלקו של שבט [[יהודה]] היא}}).  אמנם בעת [[חורבן בית שני]] נפסק אף הנהלת הדת והרוח מאת הכהנים בני אהרן והועבר אל רבני כל דור ודור (להצפייה של אמונה הדתית להחזרת הנהלת הרוחני של הכהנים ראה לקמן).

===חוב ידיעת התורה===
תורה שבעל פה קובעת שלכהן יש חוב להיות בקי בכל מקצועי התורה{{הערה|על הכהנים והלוים ללמד ולהורות כדכתיב "ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים" -[[רש"י]] דברי הימים ב יז:ח}} ובספרי חז"ל ניכר שכן היה מצב הכהנים בימי קדם{{הערה|אמר [[רבי חידקא]]..הכי אמר [[רבי חייא]] אמר [[רבי יצחק]]..("אשה"-לוים "ריח"-ישראל) "ניחוח" דאיהו נחת רוח לגבוה לקבל דא [[כהן]] דאיהו מכוין כוונה כגוונא דרעותא דשמא קדישא ומייחד יחודא באתוון רשימין וכל דרגין נהרין ומתלהטין ונצצי בניצוצא עילאה מגו דעומקא עילאה טמירתא ועל דא אצטריך כהנא למהוי חכימא (נ"א לאתקשטא) '''בחכמה''' ויאה בסוכלתנו ושפיר בנהירו דאורייתא וזריז ופקח '''יתיר''' מכל עלמא ואם עם הארץ הוא עבודתו לאו עבודה ועליה כתיב "לא יתיצבו הוללים לנגד עינך ([[תהילים]])" -מדרש [[זוהר חדש]] על [[רות]] דף פב.}}, ידע הכהנים בתורה היתה מפואר עד כדי שאפילו הנשיא היה שואל הלכה מפיהם{{הערה|רבי יהודה נשיאה הוה ליה פטר חמור שדריה לקמיה דרב טרפון אמר ליה כמה בעינא למיתב לכהן א"ל הרי אמרו עין יפה בסלע.. -מסכת בכורות דף יא.}}. אמנם אם מסיבת התרשלותו אינו יודע ספר ודת ביקורתו{{הערה|[[מקלו של אהרן]] ו[[בגדי כהונה|בגדיו]] של [[כהן גדול]] לפנים מהפרוכת; מקל שמביא עליו יסורין אם '''לא''' יעסוק בתורה שנאמר "נאלמתי דומי' "(כלומר שאהיה "אלים לכהן שדומם מהלימוד וההרואה) -ש"ך על התורה חלק א דף תקכ}} מדוייקת מאשר ליהודי אחר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חביבין כהנים כשהוא מכנן אין מכנן אלא ב[[מלאך|מלאכי השרת]] שנאמר "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי [[מלאך]] ה' צבאות הוא" בזמן שהתורה יוצאה מפיו הרי הוא כמלאכי השרת ואם לאו הרי הוא כחיה וכבהמה שאינה מכרת את קונה|מקור=[[ספרי]] חלק ב דף קמח הובא ב[[ילקוט שמעוני]] במדבר רמז תשנו}}


חז"ל הקפידו כל כך על חוב ידיעת התורה לכהנים עד כדי שהגדירו כהן שאינו מלומד בתורה כיוצא מכלל גדר אנושי{{הערה|אמר [[רבי ינאי]] כל כהן שאינו בן תורה מותר לאכול על קברו תרומה(כיון שהוא כחיה וכ[[בהמה]] אין [[טומאה|טמאותו]] רצוץ ועולה מעל קברו) -[[מדרש תנחומה]] פרשת תרומה א}}.


===החוב של הוראת תורה לעם===

כמה פסוקים בתורה מורים שעל הכהנים ללמד נימוס דעת אלהיי של תורה אל העם ולהימסר לצרכם בענייני דת ורוח {{הערה|"וידבר [[משה]] והכהנים הלוים"; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות '''מוטל''' על הכהנים '''ללמד דעת''' את העם כאמרו "(וללוי אמר..איש חסידך) '''יורו''' משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" -[[ספורנו]] דברים פרק כז:ט}} חוב זו כנראה התחיל בעת בניית ה[[משכן]]:

{{הדגשה|וידבר ה' אל אהרן לאמר..אתה ובניך אתך..להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ו'''להורת''' את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה|ויקרא י, ח|ספר ויקרא פרק י פסוקים ח-יא}}

גם בדברי הנביאים מצויין שעל הכהנים להימסר לטובת הקהל לתפקידים ציבוריים -ובפרט לענייני [[משפט]] ודין:

"ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם, ועל '''ריב''' המה יעמדו לשפט(קרי למשפט) במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מוע��י ישמרו ואת שבתותי יקדשו" {{הערה|יחזקאל פרק מד כג-ד(הענין מדובר אל [[הכהנים בני צדוק]]}}

בהמשך להחוב ללמד דעת ותורה לעם הזהירו [[חז"ל]] שעל הכהנים להתנהג בעין יפה עם ידיעתם בהלכות התורה{{הערה|על הפסוק: "כהניה חמסו תורתי" מסביר [[רש"י]]; עליהם היה להוכיח ולהורות ולהודיע חק ומשפט ולא עשו הרי זה חמס שחמסוה מן הצריכין ללמוד [[יחזקאל]] פרק כב:כו}} ולא למנוע מהוראה או עזר לברר צד אמיתי בהבנת הלכה{{הערה|משפט הכהנים..להוכיח לישראל -[[אבן עזרא]] [[הושע]] ד:ד}}.  אולם, עם שהמצוה להוראה די ברורה קיים חילוקי דעות בפרשני התורה ו[[חז"ל]] אם על הישראל '''לעלות ולדרוש''' תורה מכהן{{הערה|בעל כרחו..יובא אל הכהן..אילו '''הלך''' מתחילה מרצונו '''לבקש תורה''' משפתי כהן..אז לא היה בא לידי [[צרעת]]..לבקש ממנו דרך תשובה -[[כלי יקר]] ויקרא יד:ב {{!}} על הפסוק "שמר רגלך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמוע.." מתרגם יונתן: 'אנת בר נשא..תהי '''מקריב''' אודנך לקבלא אולפן אוריתא מן כהניא.. ולא תהי כטפשיא'.-[[קהלת]] ד:יז {{!}}  "וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה (שאין מי ש'''שואל להם שום דבר תורה''' משום הכי לא יורו אתכם הכהנים-רש"י) וללא תורה" -[[דברי הימים]] ב טו:ג}} או על כהן '''לחזור''' אחר העם ללמדם תורה{{הערה|בימי פילגש שפקרו ישראל ברוב המצות ומי גרם להם? [[פנחס]] וכיוצא בו ש'''היה להם לסבב''' מעיר אל עיר ולהוכיחם -רש"י שמואל א ב:ל {{!}} ובדברי [[קבלה]]: -(כהנא)איהו שושבינא דמטרוניתא..כהנא קאים לאתקנא מילין דמטרוניתא (כנסת ישראל) ו'''לעיינא''' בכל מה דאיצטריכא -מאמר זוהר הובא ברקנטי על התורה דף רסג}}

===עסקם בשפיטת העם===

במצוות טומאתו וטהרתו של [[מצורע]], של השקאת [[סוטה]], ושל עריפת [[עגלה ערופה]] על הכהים להיות נוכחים בתהליך הדיון{{הערה|"..על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע (דברים כא:ה)"; "ריב" אלו ריבי פרה וריבי [[סוטה]] ו[[עגלה ערופה|ריבי עגלה]] -[[ספרי]] דברים לג:י}}. בנוסף לכך יש במשמעות פרשני התורה שעל הכהנים לעסוק בדיני נפשות וחבלות ולעשות בה משפט וצדק{{הערה|"הכהנים..על פיהם יהיה כל ריב" -דברים כא:ה, -(לשון '''ריב''') נופל על דיני נפשות וחבלות -[[רש"י]] דברי הימים ב יט:ח}}, ומצוה שיהיו כהנים בין אנשי הסנהדרין{{הערה|ילקוט שמעוני}}.  

יש נותנים טעם לחובות אלו יען כי [[הקב"ה|נותן התורה]] הבין ורצה שעניינים של דין יופעל על ידי שופטים ששרשם הרוחניי מקו החסד ואזי יוכלל קו עשיית חסד יחסית ויחליש תוקף הדין{{הערה|[[רקנטי]] על החומש}}.

==יישומים כלליים של הכהונה==

לכהנים יש חלק רוחני חשוב ועיקרי בעם הישראלית ובארץ ישראל, התורה קובעת שמהם תצא ההוראות הנכונות בהלכה {{הערה|על הכהנים והלוים ללמד ולהורות כדכתיב "ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים" והשרים הלכו עמהם לפי שלא ימרו את פיהם ולהכריחם לשמוע להם ולשמור לעשות כמצות השופטים (היינו הכהנים) -[[רש"י]] דברי הימים ב יז, ח}}, ומשפטים נאמנים והגונים בדין{{הערה|"ולהבדיל בין הקדש ובין החל" אלו הערכין "ובין הטמא ובין הטהור" אלו הטומאות והטהרות "ולהורת את בני ישראל" אלו ההוראות "את כל החקים" אלו המדרשות "אשר דבר ה' אליהם" אלו ההלכות "ביד משה" זה המקרא יכול אף התרגום(שהיא מלאכה האינה ראוי' כ"כ למשרתי עליון) תלמוד לומר "ולהורת" -[[ספרא]] ח"א שפז-ו על ויקרא י, ח-יא, "ואת עמי יורו בין קדש לחל (קדשים) ובין טמא לטהור יודעם (טהרות), ועל ריב המה יעמדו לשפט(קרי למשפט) במשפטי ושפטהו(נזיקין) ואת תורתי (נשים)ואת חקתי(זרעים) בכל מועדי(מועד) ישמרו ואת שבתותי יקדשו" -ספר [[יחזקאל]] מד כג-ד גר"א, מלבי"ם}}.  גם מוטל עליהם להורות הבדלה בין טמא לטהור{{הערה|"וידבר ה' אל משה ואל אהרן" כי הכהנים יפרישו בין זבה לנדה כאשר אמרו חכמינו ז"ל "בין דם לדם(דברים יז, ח)" -[[אבן עזרא]] ויקרא טו, א}} ולעזור לעם לברר החלטות טובות בעבודת האל{{הערה|כל כהן..ראויים שישמרו את הדעת לדבר בם והראוי הוא שכל בני ישראל יבקשו תורה מפיהו ושהוא ילמדם.-מצודת דוד על [[מלאכי]] ב ז}}.  יש מסבירים חובות אלה עקב שניתן לכהנים דעת אלהי יתירה מצד שורשם הרוחניי{{הערה|הנשיאים שהן בבחי' המלכות ..קטן בערך מאד לגבי מדרגת אהרן..ושבטו שבט לוי שהובדל למעלה משבטי בני ישראל להיותו בבחינת קו האמצעי שעולה בפנימיות הכתר.-מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] על חומש במדבר כרך ג דף תתקכו}}.

==עבודות הכהנים ופרנסתם== 

===בזמן הבית===

בזמן הבית נחלקו בני אהרן לכ"ד משמרות שעבדו כשלוחים בין העם להאל להקריב קרבניהם. עם זאת מכל סוג של קרבן (חוץ מן ה[[קטורת]] ו[[קרבן העצים]]) זכו בה הכהנים להנות ממנה מאת האל. 

יש [[מדרש|מדרשים]] המציינים, שבנוסף להענקת מתנת תרומות מאת העם התפרנסו הכהנים במקדש באופן ניסיי{{הערה|אמר [[רב הושעיא]] בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן, וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר "ירעש כלבנון פריו", ומהן היתה '''פרנסה לכהונה''' -מסכת [[יבמות]] דף לט:}}.


===בזמן טהרה===

בזמן טהרה (שאפר הפרה מצוי) התורה מטיל על עם הישראלי להחזיק ידי כהניהם בקביעות בהפרשת תרומותיהם של יבול החקלאי. עם זאת יש דעות שכל עוד שלא נטהר הכהן על ידי מי פרה ניתן לכהן להנות מהתרומה על ידי סיכתה וחום שריפתה{{הערה|אודות תרומה גדולה ותרומת מעשר שנוהגין לשורפו וקובל ע"ז ואומר שטוב ליתנו לכהן שיהנה (שמן להדליק יין לזלף..) ממנו בשריפתו וכדו' -[[של"ה]] חלק א (ה' כרכים) דף שנ"ד)}}.
 
===בזמן הזה===

מכל כ"ד מתנות כהונה המתנה הממשי והקבועי שנוהגת  היום בארץ על פי דין תורה הינו מצוות [[זרוע לחיים וקיבה]] שהיא בשר חולין וממון כהן מוחלט. החוב של נתינת מתנות אלו חל על [[שוחט]] הבהמה ואסור לישראל לאכול אלו החלקים של בשר{{הערה|[[זרוע לחיים וקיבה|המתנות]] עצמם אסור לישראל לאכלם -[[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן סא סעיף לא {{!}} תוספות חולין ד"ה הכי גרסינן}}, ורק כהן יכול להרשותו (על ידי פיוסו אליו במילים או בממון) לאכלו.  בארץ אין השוחט יכול לפקפק על כשרותם של ייחוסי הכהן{{הערה|מפני שאין לנו כהן מבורר לכאורה איכא לאקשויי א"כ בארץ נמי לא לא נינהוג אלא שהדברים מבוארים דדוקא בחו"ל שהדבר מפוקפק בדינו מפני המחלוקת מהניא לן האי טענה דאין כהן מבורר אבל לא בא"י דלכ"ע נוהגות בודאי -[[חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] על יורה דעה סימן סא ס"ק מא}} היו זמנים בהיסטוריה הישראלית שהסכימו הבית דין הרבני עם הכהנים להמיר המותן עם מתנת דמים{{הערה|בסך חצי מטבע כסף לכל [[גדי]] הנשחט ומטבע כסף שלם ל[[שה]] הנשחטת ושני מטבעות ל[[פרה]](הסכם זו היתה בימי המלך הבית דין של רב הראשי לירושלים [[לוי בן חביב]] בזמן [[האימפריה העות'מאנית]] [[סלים הראשון]] שהשתמשו במטבעת ה"silver akce" שמשקלה בין 0.4 ל 0.7 גרם כסף נקי) -שו"ת אבקת רוכל תשובה י}}.

==מצוות המטולות על הכהנים בלבד==

===מן התורה===
בתורה יש מספר מצוות שתוכנם מציין שעל הכהנים לשמור קדושה יתירה ומצוות יתירות בחיי יום יומיהם. בין השינויים שישנם בין עם הישראלי כולו לכהנים בולטים כמה דוגמאות:

* הישג כפרה ביום כיפור היא על ידי קורבן אחר משאר העם{{הערה|"ושחט את שעיר החטאת אשר לעם" שלא יהיו אחיו הכהנים מתכפרים בו, ובמה הם מתכפרים בפרו של אחיהם(של הכהן גדול) -[[ספרא]] טז:טו, מסכת [[שבועות דף יג:}}
* בלבישת [[שעטנז]] יש היתר לכהנים ללבשם בעת השירות בבית המקדש{{הערה|אין הכהנים לובשין לשמש במקדש אלא צמר ופשתים -[[תלמוד ירושלמי]], כלאים דף לט:}}
* ישראלי המביא קרבן מנחה על הכהן להבדיל העיסה.  ובאותו קרבן אם בעלו הנהו כהן איננו טעון הבדלה{{הערה|"פתות אתה פתים.."..מנחת ישראל כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל מנחת כהנים כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל -[[ספרא]] ב:ו}}

ויש הבדלים בין ישראל לכהן גם בענייני חולין. לדוגמה אם מקיים ישראל יחסים עם גויה הוא סופג [[מלקות]] ורק מדרבנן, אבל כהן שעושה אותו איסור מלקין אותו מדין תורה{{הערה|הבא על הגויה..מכין אותו..מד"ס ..מדבריהם,..בד"א ב..ישראל אבל כוהן הבא על הגויה לוקה מן התורה -[[רמב"ם]] [[משנה תורה]] הלכות איסורי ביאה יב:ב-ג
}}

===מדרבנן===

מבין הדוגמאות של הבדל בין הכהנים לשאר העם:

* ב[[בית קברות]] עושין לכהנים שכונת קבר בסוף בית הקברות{{הערה|שו"ת רשב"א תשובה שכד, וראה משנ"ת הל' אבל ב טו}}
* בין החומרות של [[דיני טומאה וטהרה]], החמירו [[חז"ל]] יותר על שאר ישראל מאשר על הכהנים.  וזאת עקב זריזותם היתירה בדיניה; "התירו מפה לאוכלי תרומה{{הערה|דהכהנים זריזין הן ולא נגעי -[[רש"י]]}} ולא..לאוכלי טהרות"{{הערה|לאוכלי חוליהם בטהרה (ישראל או לוי)..שאינם למודין להשמר כמו כהנים -רש"י מסכת [[חולין]] קז:}}

==נצחיות ברית הכהונה==
עם זה שישנם מספר פסוקים בתנ"ך המורים שברית הכהונה שהעניק [[הקדוש ברוך הוא]] לאהרן ובניו היא מתנת  חלוטין שלא יועבר, בימי [[ירמיהו הנביא]] התקומם רבים אל הדעה שכעס [הקדוש ברוך הוא]] על בחירתו בבית אהרן וזנח הכהונה מהם{{הערה|הלא ראית מה העם הזה דברו.. שתי המשפחות אשר בחר ה' בהם וימאסם.. -[[ירמיהו]] לג:כ}}. בתור מענה על זה קיבל ירמיהו נבואה מיוחדת מהאל ששייכות הכהונה אל בית אהרן היא ברית מוצקת שלא ימוט לעולם ולא עוד אלא יחזרו למעמדיהם כעובדים בבית המקדש ביתר שאת בבית השלישי{{הערה|כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם..גם בריתי תופר..את הלוים הכהנים משרתי ..אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה ..את הלוים משרתי אתי -ירמיהו לג:כ}}.  

===מקורות בתנ"ך===
מהמקורת התנ"כיות יש כמה פסוקים המציינים שהברית הכהונה היא שייכת אל אהרן ובניו ומהם:


*{{הדגשה|לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת|במדבר יז, ה|ספר במדבר, פרק י"ז, ה}}

*{{הדגשה|ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת|במדבר יח, ז|ספר במדבר, פרק י"ח, ז}}

*{{הדגשה|והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם|במדבר יח, ז|ספר במדבר, פרשת פינחס}}

*{{הדגשה|ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים|ירמיהו לג, יח|ספר ירמיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ח}}

*כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם..גם בריתי תופר..את הלוים הכהנים משרתי{{הערה|ירמיהו לג כ}}
*"ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם"{{הערה|דברי הימים א כג יג}}


===עליית הלוים ובכורים להיות כהנים===
בהתגלות תורתו של ה[[יצחק לוריא|אריז"ל]] התגלתה אמיריו ש[[לעתיד לבא]] יעלו הלוים והבכורים{{הערה|לעת"ל כל שרש קין יהיו כהנים ושרש הבל ..יהיו לוים..משרש קין יקחו אז את הכהונה שהיא חלק הבכורה..כנודע מתרגום פסוק ראובן בכורי אתה .."והכהנים הלוים בני צדוק..לא נמצא בשום נביא שיזכיר הכהנים בשם לוים (הקשתי ע"ז מ"וידבר משה והכהנים הלוים".-ד כז ט) אלא ביחזקאל..ש..היה משרש קין הבכור.. לכן נבא נבואה זו..מי שהיו לויים יהיו אז כהנים בני צדוק וכל שרש הבל שעתה הם כהנים יהיו אז לויים -כתבי אר"י חלק י שער הגלגולים דף קד}} לעבוד במקום הכהנים וירדו הכהנים לשרותם של לויים{{הערה|אבא אינו מאיר ..��ק ע"י..חו"ג של אימא..הגבורות הם יוצאות תחילה דרך היסוד ..לכן היה קין בכור..לעת"ל כל שרש קין יהיו כהנים ושרש הבל שהיו כהנים עד עתה יהיו לוים..מצד הגבורה.. יקחו אז הכהונה שהיא חלק בכורתם..אותם שהיו לויים..יהיו אז [[כהנים בני צדוק]] -אר"י חלק י שער הגלגולים דף קנג}}.  רעיון זה -שהביאתו גם [[בעל התניא]] בספרו{{הערה|לעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמ"ש האר"י ז"ל ע"פ "והכהנים הלוים" -תניא פ"נ בסוגריים}}- נחשב כמוזר בעיני המעיינים ולא הבינו איך יתכן [[קבלה|תורת הקבלה]] לסתור הבנת פשטות הכתובים ב[[תורה]].

אמנם, יש שתירצו שתורת האר"י איננה עוסקת עם '''גופות''' הבכורים הלויים והכהנים אלא ב'''נשמותיהם''' -כלומר שנשמתם הרוחניי של הלויים והבכורים יוולדו למשפחות של בני אהרן ונשמותיהם של כהנים יוולדו למשפחות לויים{{הערה|תניא פ"ה מוסיף הלוים  'של עכשיו' יהיו...בזה מיישב הקושיא ..אלה '''שעכשיו''' (ולא בזמן ההוא) הם לוים יהיו(כי יולדו) כהנים לעתיד -[[אגרות קודש]] חלק כג דף רע"ד}}.

<references/>

==הערות לדף טו"ט==

סדרתי הערותי לפי סדר הדף (כנראה שנעבר כבר שינוי במספר וסדר הערות אזי נא לחשבו כזה: הערתי עד הפיסקא "דוגמאות ליישום הכללים" עשיתים היום בשעות 3:30 עד 5 בבוקר (זמן ניו יורק שבארה"ב) ומפיסקת הנ"ל עד סוף הערך עשיתים משעות 10:30 בבוקר עד 12:15 בצהריים) והערותיה ובסופו אעיר שוב על בירורינו של לקט הרמב"ן ז"ל;

#####

# אולי כדאי להכניס דעת הספורנו שמגדיר טומאה כרדיפת אחר "חיי שעה" (וה"מתוק הבלתי מועיל", וזאת כהוספה על דיבורו שהבאת ובפרט שחוזר הוא על נקודה זו כמ"פ בפירושו)

# הערתה 24: אולי כדאי להעיר דעת הר"מ בסוף הל' טומאת אוכלין ששמירת דיני טו"ט גורם "קדושת הנפש..ולהדמות לשכינה"

# בהערה 28: היה כאן דברי התורת לוי יצחק (שכמדומני העליתי לערך זו לפני כמה חודשים) -שהגם שהיו בקיצור גדול- במקור של ההערה (ובשאר הערותיו על משניות טהרות) רובץ מעיין של גדלות נפלאה והשקפה על תורת טו"ט יחיד במינו שלא שזפתם עין העם לפני בא האי צדיקא (והגם שזיכיתי לעבור על כל רשימותיו עדיין חולם אני שאזכה לחזור על תורתו שובוברק חושבי עליה ליבי פשוט פותחת בריצה)

# הערה נ"א: טומאה דחויה היא אך מטומאות הבלתי אפשרות להיטהר ממנה לאפוקי טומאות שבאפשר ליטהר שאיננה לא דחויה ולא הותרה(הערת ע"ז בהערה קט"ו אבל טעון קשירה)

# בפיסקא של צרעת כדאי להתחיל מבית ולא אדם (וזאת גלל שבעכו"ם מתחיל הקב"ה נגעיו עם הגוף אבל בחסדו של ה' על גוזליו מתחיל מן הבית)

# הערה קיז: נא להעיר שבעי קביעה זו מ'''פי כהן''' דייקא (ולא מאבר אחר) (אולי כאן המקום להעיר שמרגיש אני שבכלל חסר בדף ייחוס כנה לשייכותם של שבט לוי בכלל והכהנים בפרט אל תורת טו"ט (ראה תנחומא פר' תצוה יג "לשבט הזה אתה עושה.." -ואולם נא לדנוני לכף זכות במילי אלה לבל יטעון כבוד עצמו ושבטו הוא דורש)

# קכ"א: כדאי לרדת על אתר בהבדלי אהל צרעת ומת (זמן השהייה ושיעור אבר הטהור שנכנס)

# סביב קכ"ב: לפרט הגילוח שכולל ממש כל שערותיו (הנראה זקנו, גבות עיניו וכדו')

# קכ"ד: לציין בגד בלתי צבוע דייקא

# מסביב קכ"ט: אולי כדאי לציין איסור לכהנים לצאת לחו"ל

# קמ"ד: לציין יתר דעות פרס על אתר

# ק"נ: (אל תשכח על זה בירדתך לזל"ק בארץ :-)

# מסביב קכ"ו: בגדי דג ג"כ טהורים מכלום

# קסב: לציין שמתכת קבוע בקרקע טהורה מכלום (הגם שנגעת בזה בהערה קפ"א -לא ביררת)

# סביב הערה 58: לציין שמת אינו מטמא משכב ומושב (ספרא ד' תקפא)

#  ס"ז: קשר שחיטה לשחיטה כשרה

# ס"ט: לציין שטעון טבילה ולא הערבת שמש לחוד

# סביב 75: אינם מ'י'טמאים לא מד"ת ולא מד"ס

# הערה עז תוסיף: -רבי יעקב בר אחא ר' ייסא בשם רבי יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המטה (אולי דרש מ"תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה" היינו שיצא בכוונה לטומאה שהיא כל ביאה לאפוקי מקרה) .-ירו' יומא לט:(ובכלל כאן לברר זמני הב"ק לפני הטבילה ואחריה)


# הערה צ"ד: פרש יותר דעת הא"ע "או החתים"

# סביב ק"ט: הכנס ענין שמיכ"י

# קס"ט: ציין שכלי ט"מ טעון הזייה ג ז (הזג"ז)

# קע"ב: כדאי לנו למצוא פרט למאכלים בימינו כאלו ולפרטם (כעת אני בקשר עם אחד ממנהלי ארגון הOK לברר על מאכלים שהרטבה איננה חלק מהכנתם לשיווק)

# קע"ז: ציין שוב יד שחט..ע"י רצון בעלים דייקא (בחוץ אמריה תאמר -אם אמרת חזור..)

# לא נגעת בעוקצין כלל

# בענין סביב קפ"ה: בענין משא דמת: ..מטמא במגע ובמשא ובאהל..מגע ואהל הרי הן בכתוב.."הנוגע במת(במ' יט יא)"..כל הבא אל האהל..(שם יט)..טומאת משא '''קבלה'''..מ.. נבלה(שהיא טומאה קלה ויש בה..טומאת משא שנא' "והנושא את נבלתם יכבס בגדיו(ו יא כח) ..כל שכן המת..ו..משאו טומאת שבעה(למה ז ולא א? ראה כאן הלימוד מספרא))

# קפח-ט: דעת הר"מ שזב ה"ה ה (ואחשוב שהר"מ יותר מסתם יש אומרים)

# לברר שיעור זמן ההשארה ליטמאות באהל מת ומצורע

# ב"חיבורין": לציין שלענין זה בגדיו נחשבו כ"כלים"

#רו: לפרט דין חרב כחלל באתר או לכה"פ לקשרו

#ריז: בעניין נאות זכוכיות יפה דרשת כי דגם בענין ישיבת צער דטהרינן (אולם לדעתי ענין ירידת הרבנים לגויים מיותר ואכז"ל)

#ריח: לומר שגזירת הכתבים פרקטית לגמרי.. מן הסתם אלו הדברים לא באו בשיקול

# רכח-ט: פרט לאיזו ד' כוונתך 

#בדוגמאות ליישום:
א: לפרט כי הזזת החתול נחשב כדוגמת היסט שהוא מין משא

ב: דקדוק: מנוס מלהחליפו א"א מהחלפתו

ג: כדאי להכניס אפילו נגע בכסא נטמא כמו"כ

ד: לציין; הלא פירות אינם מקבלים טומא עד הכשרתן.

#פיסקא זמן הטבילה:
אין זכר לשמיכ"י ודין בועלה ששנוי במחלוקת

#הערה רנג: לציין למילת "קיפל" כמין מבורר (ראה אולי תרומתי לנגע הצרעת שהעליתי קצת מן תהליך הטהרה דמצורע שהעבירו -אתה כבר יודע הסיבה לכך :-) )

#מסביב הערה 281: א"א לציין שימי חלוט עוזיהו כ"ה שנים -זמן שמתאר עד כמה ייתכן..

# בהערה רפו: למה להגדיל שטעו? אם שנוי במחלוקת..לכבוד הכהנים אולי תהפך (וכאן באמת כבוד אחי אדרוש! :-) )

# הערה רצז: א"א להוסיף ליצנות הצדוקים ראו פרושים טובלים החמה..

# שב: דקדוק; בניגוד לכתוב בתורה "ניגוד" א"ע לכאן כי אינו "מתנגד" אלא הוספת חומרא חסר יסוד מובנת לעינינו

# שד: כדאי לפרט הסייגים דהוסיפו

# הערה שלא:  אולי כדאי לציין ששטיחי העצים הנפוצים היום מפקפקים על כשרותם כי אולי הוקבעו לשכיבה או ישיבה (ענין מפץ שביארו הר"מ בארוך)


[[משתמש:פרץ הכהן|פרץ הכהן]] - [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] ד' דחנוכה

==ציר זמן לזל"ק==



{|class="toccolours" style="float: left;margin-right: 1.5em" 
|-
|     נתינת המתנות בארץ
|-
|
<timeline>
ImageSize  = width:290 height:340
PlotArea   = left:40 right:10 top:10 bottom:10
TimeAxis   = orientation:vertical
DateFormat = yyyy
Period     = from:-1500 till:2010
AlignBars  = early
ScaleMajor = unit:year increment:200 start:-1400
Colors =
  id:gray value:gray(0.7)

Define $dx=20 

PlotData =
  bar:events width:15 color:red shift:($dx,-4)

  from:-1300 till:66  color:blue
  from: 66 till:353  color:green
  from: 353 till:1089 color:yellow
  from:1089 till:2005 color:red

  mark:(line,white)
  at:-1300 text:"[[באומ תוברעב]] הוצמה לע לארשי ינב ווטצנ"
  at: 66 text:"ינש תיב ןברוח ;זכתת'ג"
  at: 353 text:"קחצי רב ןמחנ בר ימיב ןתומה תעינמ תלחת ;גיק'ד" shift:($dx,-7)

  mark:(line,gray)
  at: 1089 text:"(ץראל ץוח) הבתכנ יש"ר תבושת"

  mark:(line,white)
  at:1525 text:"תיפסכ המורתל םינהכ םע םכסה ;[[ה'רפו| ופר'ה]]"
  at:2005 text:" "ךיתע תנומא" ןואטב ידי לע תיצרא תרוקב ;הסשת'ה"
</timeline>
|-
| 
*נצטוו בני ישראל על המצווה{{הערה|לדעת ה[[מלבי"ם]] (לשיטת [[רבי עקיבא]]) וה[[אברבנאל]]; נצטוו על המצווה בסיני אבל לא הוסבר בפירוש עד בא ישראל אל ערבות מואב -ראה מלבי"ם ואברבנאל לתחילת חומש דברים}}
*בימי [[רב נחמן בר יצחק]]{{הערה|ראה רש"י למסחת שבת דף י:}}
*תשובת [[רש"י]]{{הערה|דעת רש"י לא למחות בעם שמונעים המותן בחוצה לארץ (ראה הטבלא בדף [[זרוע לחיים וקיבה בחוץ לארץ]]}}
*הסכם עם הכהנים בארץ לתרומה כספית חלף המתנות{{הערה|הסכימו הבית דין של [[לוי בן חביב|רבי לוי בן חביב]] עם הכהנים להמיר המותן עם כסף בסך חצי מטבע כסף לכל [[גדי]] הנשחט ומטבע כסף שלם ל[[שה]] הנשחטת ושני מטבעות ל[[פרה]](הסכם זו היתה בזמן [[האימפריה העות'מאנית]] תחת ממשלת [[סלים הראשון]], שהשתמשו אז במטבעת ה"silver akce" שמשקלה בין 0.4 ל 0.7 גרם כסף נקי) -שו"ת אבקת רוכל תשובה י}}
|}

== "הנרות הללו" ==

שלום פרץ. מה לעשות, במסכת סופרים (ו כ) כתוב "על ידי כהניך הקדושים". נכון שהרא"ש אומר שהמהר"ם אמר את הנוסח, אבל הוא לא חיבר אותו. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' בטבת ה'תש"ע • 18:51, 21 בדצמבר 2009 (IST)


ציין זאת בערך (בלי להוריד כל הענין!)
שלום--[[משתמש:חשבון|פרץ הכהן]] • [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] • ה' בטבת ה'תש"ע • 18:57, 21 בדצמבר 2009 (IST)

:מה יש לציין? שהוא אמר "הנרות הללו"? זה זניח. השפעתו של המהר"ם רבה הרבה יותר מהפרט הזה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' בטבת ה'תש"ע • 19:00, 21 בדצמבר 2009 (IST)

::לציין שהקפיד שיאמרו במקום "..שעשית בימים ההם בזמן הזה, וכל שמונת ימי חנוכה.." "בזמן הזה על ידי כהניך הקדושים וכל שמונת..".

אם ידענו טעם קפידתו בטח לא היינו אומרים שזניח הוא.

אגב מה לא מצא חן בעיני כבודו על חילוק הדיעות בין תלמידיו בשיטתו (אחשוב שזה נוגע הרבה לדרכו בהוראה אם לא היה ברור בהוראתו ח"ו) שהורידו לגמרי?

(ובכלל אם לך ידע על השפעתו עלה אותה על הדף במקום לפטפט עמי).

שלום--[[משתמש:חשבון|פרץ הכהן]] • [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] • ה' בטבת ה'תש"ע • 19:16, 21 בדצמבר 2009 (IST)
:א. {{הזחה}} ב. המהר"ם כתב ספרים ויש עוד ספרים של תלמידיו המביאים את דבריו ומנהגיו. לא כל פרט צריך להיכנס לאנציקלופדיה. צריך לברור עיקר מטפל. ג. כך גם ביחס למחלוקת הנ"ל בין תלמידיו. ראשית, זה נפוץ מאוד שיש מחלוקת בין תלמידים לגבי רבם, ודוגמה אחת שמצאת אצל המהר"ם אינה הופכת את זה לתופעה שיש להזכירה באנציקלופדיה. בכל מקרה, הספק ביחס לשיטתו אינו שייך לדרכו בהלכה, שהרי איננו יודעים מהי דרכו בסוגיה זו. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' בטבת ה'תש"ע • 19:19, 21 בדצמבר 2009 (IST)


:: הענין כאן איננה סתם "ספק" -כי ,ברור" מה שיטתו היתה (כי ג' מתלמידיו מעידים ומי יענה אריה כ"ש קבוצת אריות?), הפלא היא איך נשתלשל ספק בהוראתו אם היתה ברורה כשמש בטיהרא? (ובכך אעניין על דרכו בהלכה).

שלום--[[משתמש:חשבון|פרץ הכהן]] • [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] • ה' בטבת ה'תש"ע • 19:36, 21 בדצמבר 2009 (IST)
::: א. תודה בעניין ההזחה. ב. אם אני מבין אותך נכון, המיוחד כאן לדבריך הוא השאלה מדוע בעל הטורים כתב כך בשמו כאשר כל השאר כתבו להפך. זו שאלה על בעל הטורים, אבל זה לא הופך את הסוגיה לבעלת חשיבות מיוחדת ביחס למהר"ם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' בטבת ה'תש"ע • 19:42, 21 בדצמבר 2009 (IST)
::::נעניתי לך -השאלה מקומו ללון גם אצל בעל הטורים. אולם לא יצאנו בשופי כי הב"ח (ירו"ד סא) הצדיק גירסת ר"י בעל הטורים באמרו שהר"מ "הלכה למעשה" הלך בעקבי רש"י. ואל תדחני שהשאלה עכשיו על בעה"ט וגם הב"ח כי שוב אחזירך על תורתו ודרכו בהלכה של המהר"ם למה לא הוברר ביציאתם מן המקור?.

שלום--[[משתמש:חשבון|פרץ הכהן]] • [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] • ה' בטבת ה'תש"ע • 19:48, 21 בדצמבר 2009 (IST)
::::::למעשה לא נענית, כי עיקר דבריי בזה הם שאין לסוגיה הזאת משמעות מיוחדת וממילא גם לא חשיבות אנציקלופדית. לא ביחס למהר"ם ולא ביחס לאחרים. זו פשוט עוד פסיקה בנושא ספציפי כמו עשרות (אולי מאות) אלפי פסיקות אחרות אצל כל הנ"ל. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' בטבת ה'תש"ע • 21:48, 21 בדצמבר 2009 (IST)

:::::::שיניתי בערך על המהר"ם מרוטנבורג בעקבות מה שראיתי שם, ולא הייתי מודע לדיון כאן. בכל אופן לגבי העניין של "הנרות הללו", האם זה פרט חשוב שיש לציינו - זה נושא גבולי. מצד אחד זה לא עמדה הלכתית עקרונית המלמדת על דרכו בהלכה; מצד שני הוא כנראה הראשון שנהג מנהג שכיום  הוא חלק מהחיים היהודיים. בכל מקרה יש חסר גדול בתיאור משנתו של המהר"ם. [[משתמש:בנילה|בנילה]] - [[שיחת משתמש:בנילה|שיחה]] 22:36, 21 בדצמבר 2009 (IST)

::::::::יישר כחך בנילה(גם הייתי חייב זאת לך עקב הודעתך לי איך חותמים בתאריך יהודי).  עכשיו לדיון על המהר"ם; זקוק אני לומר שמחמת פחיזה דידי קפצתי לומר שהמהר"ם התחיל באמירה של "על ידי כהניך הקדושים" דבר שכנראה טעיתי בזה לגמרי -וכפי שאמרת זה מופיע במסכת סופרים -והיא מקורו.
אולם בענין שיטת מהר"ם בזל"ק  -כפי שראיתי עכשיו בביהמ"ד- היא אחת מרק ארבע (לא עשרות וכו') נושאים שקיים חילוקי דעות בין תלמידיו לבעה"ט, דבר שאולי תסכים שיש לה משמעות מיוחדת שכדאי -לענ"ד- להכניס קטע אודותו אל הערך.
בעז"ה מחר אעלה עוד אם יזכני הבורא לשקוד על דלתותיו.
לילה טוב[[משתמש:חשבון|פרץ הכהן]] • [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] • ה' בטבת ה'תש"ע • 03:07, 22 בדצמבר 2009 (IST)

==הערותיך על [[טומאה וטהרה]]==
יישר כח גדול, וראה מענה על כל אחת ואחת בדף השיחה שלי. בברכה, [[משתמש:עזר|עזר]] - [[שיחת משתמש:עזר|שיחה]] 00:42, 22 בדצמבר 2009 (IST)


===טבלא לשיטות בא"י===
{|bgcolor="#ccccff" border="2" cellpadding="3"
|-
! colspan="3" | טבלת דעות אודות נתינת מתנת זרוע ולחיים וקיבה בארץ ישראל
|-
! בעל הדעה!! הערות נוספות
|- bgcolor= beige
| [[רבי יוחנן]]|| כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל [[טבל|טבלים]]‏‏{{הערה|אמר [[רבה בר בר חנה]] אמר רבי יוחנן כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל [[טבל|טבלים]] -מסכת חולין דף קלב:.}}
|- bgcolor= beige
| [[רבי יצחק]]|| כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל [[טבל|טבלים]]‏‏‏‏{{הערה|‏אמר רבי יצחק כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל [[טבל|טבלים]] -מסכת מגילה כח.‏}}	  	   
|- bgcolor= beige
| [[רב חסדא]] || היה מטיל [[נידוי (הלכה)|נידוי]] על המבטל המצוה (אפילו אם המבטל היה כהן טבח, היה מנדו){{הערה|‏אמר רב חסדא האי כהנא דלא מפריש מתנתא ליהוי  ב[[נידוי (הלכה)|שמתא]] דאלהי ישראל‏‏ -‏מסכת חולין דף קלב‏}}
|- bgcolor=#ccccff
| [[שו"ת מן השמים|שאלות ותשובות מן השמים]]|| השיבו (למקילין במצוה בחו"ל): חטא ישראל ואת אשר חטא מן הקדש ישלם שבעתים{{הערה|שו"ת מן השמים, להתשובה בשלימותה: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=5&hilite=}}
|- bgcolor=#ccccff
| ה[[תוספות]]|| איסורא איכא לאכול מבהמה שלא הורמה מתנותיה{{הערה|תוספות ד"ה ה"ג חולין דף קלא.}}
|- bgcolor=#ccccff
| ה[[מבי"ט]]‏‏|| לא יקנו הזרוע אלא ינחוהו לבעליהן ויאכלו הם איסור הגזלה אשר הם גוזלים לכהנים בכל יום..מי שקונה אותן הוא מסייע ידי עוברי עבירה..יחזור הדבר לישנו שיחזרו הטבחים לתת המתנות לכהנים כמו שהיה קודם וכמו שהוא דין תורה{{הערה|תקציר מתשובתו: בקיעי העיר כי רבו, ולגדור גדר כרם ה' צבא' אלהי ישראל..מצות הנשכחות מבני אדם..מצות זרוע לחיים וקיבה לקצבים ישראלים שהבהמות הן משלו ונקבעת הלכה לדורות והיו זוכים הכהנים בזרוע.. ונמשך ענין זה כמה שנים ואח"כ שבאו '''שני חירום''' ויוקר נתבטל הדבר ועבר מעט זמן ולא יכולנו להחזיר הדבר לישנו ומתנות כהונה נגזלות ביד הטבחים.. נראה לנו להודיע לנזהרים שלא יקנו הזרוע אלא ינחוהו לבעליהן ויאכלו הם איסור  הגזלה אשר הם גוזלים לכהנים בכל יום..אינן רשאין לקנות ממנו..מי שקונה אותן הוא מסייע ידי עוברי עבירה.., הכלל כי הטבח אסור '''לאכול''' המתנות ואין שום אדם יכול לקנותן לא המתנות עצמן ולא עם בשר אחר..המוכר..אם לא ימצא למכור לא יגזול,..מפני שיחזור הדבר לישנו שיחזרו הטבחים לתת המתנות לכהנים כמו שהיה קודם וכמו שהוא דין תורה נראה לי לגזור על הטבחים שלא ימכרו..ולהודיע בבתיהם שהוא אסור לאוכלו -שו"ת מבי"ט (וחתם גם ר' דוד בן זמרה, ה[[רדב"ז]])ב סי' קטו}}
|- bgcolor=#ccccff
| ה[[רדב"ז]]|| חתם על איגרתו של ה[[מבי"ט]] הנ"ל: לא יקנו הזרוע אלא ינחוהו לבעליהן ויאכלו הם איסור הגזלה אשר הם גוזלים לכהנים בכל יום..מי שקונה אותן הוא מסייע ידי עוברי עבירה..יחזור הדבר לישנו שיחזרו הטבחים לתת המתנות לכהנים כמו שהיה קודם וכמו שהוא דין תורה
|- bgcolor=#ccccff  
| יוסף בן אברהם בן צייח{{הערה|אב"ד בירושילם, אודותו ראה http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36973_147.pdf}}|| (לגבי המונעים נתינת המתנות בחו"ל:) כוליה עלמא מודים ש'''מורים''' לחייב בחוצה לארץ..ראוי ל[[שוחט|טבח]] שלא ישחטו..עד שידע בודאי שנתפשרו עם ה[[כהן]],..אוכל מבשר הבהמה ההיא עובר באיסור אם יודע שלא הורמו מתנותיה..להעביר מנהג דקולא ולנהוג במתנות כדין התורה דהיינו חומרא כהוגן וכשורה..,..ודאי מנהג בטעות היה(אלו שנהגו למנוע המתנות){{הערה|..גבי הוראה לנשאל כוליה עלמא מודים שמורים לחייב בחוצה לארץ לתת המתנות..נוכל להורות אף לבלתי נשאל..ראוי להורות כן אף לרחוקים בח"ל..ראוי והגון הוא להיות נוהגים המתנות אף בכל מקום בח"ל וכל ישראל שלא יהיה נשוי לויה או כהנת או שלא נשתתף בבהמה ההיא עם גוי או עם כהן..ראוי לתת לכהן,..ראוי לטבח שלא ישחוט לשום ישראל החייב במתנות או לכהן ולוי השוחטים ומוכרים עד שידע בודאי שנתפשרו עם הכהן בכל אשר יחפוץ או שיקח המתנות תחת ידו לתתם לכהנים ובזה יצא י"ח,..לא לבד עושה איסור בעל הבהמה בעוברו על מצוות עשה של תורה כפי סברת הרמבם זל והריאף זל ורבינו האיי גאון זל ושאר הפוסקים האחרונים..אלא גם אוכל מבשר הבהמה ההיא עובר באיסור אם יודע שלא הורמו מתנותיה..דלא הוי כאוכל טבלים אבל מ"מ איסורא איכא לאכול הבהמה  שלא הורמו מתנותיה (למד זה מתוס' ד"ה הכי גרסינן בענין שבעה נכסי כהן)..החכם השלם הרב כמוהר"ר לוי ן' חביב זלה"ה שהוא הנהיג בהסכמת הכהנים לתת דמי המתנות חצי כסף לגדי ולבהמה דקה כסף ולבהמה גסה שני כספים..סבת הטעות לראשונים בזה הוא להיות שהמתנות הם ממון שאין לו תובעים לכן הכהנים לא שתו לבם..גם החכמים הקדומים חלקם בחיים העלימו עין בדבר כי לא היה מוטל עליהם יעןשלא נתרעם לפניהם שום כהן ע"ז לחושבם שאם לא נתנו אותם אליו אולי נתנו..לזולתו וחלקו אין ראוי לשאול בפיו..גם..אולי להיות הישראל נשוי כהנת או לויה פטור ממתנות, ממנו למדו האחרים המועטים דהא כ"ע לאו דינא גמירי ועמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו ולכן לא שתו לבם..,..הוכחתי להעביר מנהג דקולא ולנהוג במתנות כדין התורה דהיינו חומרא כהוגן וכשורה..,..המתנות שנוהגים בא"י ומן התורה נוהגים בכל מקום וניתנין לכהנים גם בזמן הזה ראוי שיתנהגו שהם גם בח"ל,..ודאי מנהג בטעות היה וכמו שכתבנו אין עוד להאריך והדברים ברים כאשר הוכחנו בהוכחות למבין וישרים למוצאי דעת הלכה למעשה בתלמוד גדול שמביא לידי מעשה והדברים מתוקים דברי צדיקים כראי מוצק חזקים.-לתשובה הארוכה ראה תשובת [[יוסף בן אברהם ן' צייח]] הובא באבקת רוכל סימן י}}
|- bgcolor=#ccccff
| [[מהר"י קורקוס]]‏‏|| (בעניין להחליף המתנות בכסף:) לא קיים מצות מתנת כהונה עד שיתן הן ולא דמיהן אפילו שיתן שיוויין..אפי' יתנו הפרוטה לכהן קודם מכירת המתנות..לא נתקיימא מצות ונתן לכהן דהן ולא דמיהן, ..כיון שאיפשר שהוא בעל כרחו כלומר מפני כבוד בעל הבית אינה מועילה זכייתו. כ"ש בנ"ד דבעל כרחם הם מוחלין כי אם לא יתרצה באותה פרוטה לא יתנו לו דבר דממון שאין לו תובעים הוא וירא שמא יקדמנו אחר כל שכן אם מנהג זה נתקן ע"י חכם שבעיר דודאי אנוס הוא וצועק ואינו נענה,..אי ידע דגזל אותם המוכר הלוקח יחוש לעצמו ולא יקבל והדבר מוכרח מעצמו דמידי מחזיק ומסייע ידי עוברי עבירה לא נפיק דאסור לקנות דבר גזול (הלכות גזילה רפ"ה) וזה ברור, א"כ מעתה ראוי..להרים מכשול מלפני המוכרים והקונים, ..דברים אלו פשוטים הם בעיני להיות כי ידעתי כי יש מפקפקים בדבר בטענות חלושות לע"ד וגם כי מנהג זה כפי הנראה הנהיגו אותו על פי חכם וחכמים לכך כתבתי וביררתי ..האריכות בזה מותר{{הערה|תשובת מהרי קורקוס הל' בכורים ט כ}}
|- bgcolor=#ccccff 
| ה[[חיד"א]] || היום ב..ירושלים..וב..חברון..משתדלים לקנות גדיים כדי לקיים המצוה לא זולת וכן ראוי לעשות לחזר לקיים מצותו יתברך כהלכתה ונתן לכהן הזרוע הלחיים והקיבה ביראה ואהבה ושמחה רבה{{הערה|מחזיק ברכה יור"ד סימן סא ס"ק יט}}
|- bgcolor=#ccccff 
| ה[[פרי מגדים]] || ‏בארץ ישראל ודאי נוהג מדרבנן{{הערה|משבצות זהב להפמ"ג יור"ד סא ז}}
|- bgcolor=#ccccff
| ה[[אר"י]] || הפרשת זרוע לחיים וקיבה היא אחת מהצוות שיזדרז האדם בכל כחו להשלים נפשו למדריגת צדיק והיא מצוה שצריך האדם לחפש אחריה לקיימה{{הערה|-שערי קדושה (חלק א שער ד) {{!}} ועוד בכתבי אר"י (בשער הגלגולים:) מורי ז"ל..א"ל שלהיות שרש נפשי מן קין, שהרג את הבל, וגם מפני ר' שאול טרישטי שנתגלגל עמי ממש, על עון שפיכות דם כשמל התנוק כנז"ל, ומת מתחת ידו, שצריך שאזהר שלא להמית שום דבר חי בעולם, וגם שלא לשחוט כלל. וא"ל, כי יען אשר אני נצוץ חדש, שעל כן מוכרח אני לקיים מצות פריה ורביה כי עדיין לא קימתיה. ואמר לי כי המצות אשר אני חסר מהם הם י"א בלבד, אע"פ שאני חדש. ואחר שאשלים אותם, אז צריך שאקיים מצות שלוח הקן, אע"פ שכבר קיימתיה בגלגול אחר. וזו המצוה, היא תקון אחרון שבכל התקונים שאני צריך לתקן. וכונת הענין, להורות על שלוח הנפש, שכבר נגמרה להתקן, על האחד עשר מצות הנז'. ואז יבא הרוח לבדו, ויתוקן גם הוא. ואחר שיתוקן גם הוא, אז תבא גם הנפש שכבר היא מתוקנת, ותהיה אז כסא אל הרוח המתוקן. והבן ענין זה מאד וזכרהו, כי זה שרש גדול, ואל תשכחהו. וא"ל, כי אלו הי"א מצות הם מאותם שאינם מצויות בתכלית ההרחק, וא"ל כי '''אחת מהם היא מצות זרוע לחיים וקיבה''' -שער הגלגולים הקדמה לח}}
|}

<references/>


==הערה על הערך זל"ק==
ראה בדף השיחה שם. בברכה, [[משתמש:עזר|עזר]] - [[שיחת משתמש:עזר|שיחה]] 00:32, 24 בדצמבר 2009 (IST)
:הערה נוספת, על הדעות בעניין הברכה:

1. בעל פאה"ש מסתמך על הרוקח, ונראה מדבריו שלא ראה בו דעה חולקת עליו, אע"פ שהרוקח הזכיר את הפרשת המתנות, ונראה שהפאה"ש הבין שאינו בדווקא, וכוונתו לנתינה.

2. הבאת את הכנה"ג כמקור לברך. לא ראיתיו בפנים, אבל מהפאה"ש בשמו אני מבין להיפך.

3. הבאת מהדמשק אליעזר שהנוסח "להפריש". אולי לפאה"ש הנוסח "לתת"? בברכה, [[משתמש:עזר|עזר]] - [[שיחת משתמש:עזר|שיחה]] 19:06, 29 בדצמבר 2009 (IST)

בעיקר כזכרוני מסתמך על הירושלמי (וגם הרוקח כן). 
-אבדוק שוב בכנה"ג
-הערה ג התחזקת. אכן איננו מביא נוסח כלל. אמנם מצאתי נוסח כעי"ז אצל http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=551&ArticleID=1320

שלום[[משתמש:חשבון|פרץ הכהן]] • [[שיחת משתמש:פרץ הכהן|שיחה]] • י"ג בטבת ה'תש"ע • 19:14, 29 בדצמבר 2009 (IST)

==כרטיס מצווה===

{| class="toccolours {{#שווה:{{{מוסתר|}}}|כן|collapsible collapsed|{{#שווה:{{{הסתרה|}}}|כן|collapsible}}}}"  style="width: {{#תנאי:{{{רוחב|}}}|{{{רוחב|}}}|22em}}; font-size: 90%; text-align: right; float: left; clear: left; margin: 0 1em 1em 0;" cellspacing="2"
! colspan="2" style="text-align: center; font-size: larger; background-color: #eeeeee;" | {{#תנאי:{{{שם|}}}|{{{שם|}}}|{{שם הדף}}}}
|-valign="top"
{{#תנאי:{{{תמונה|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} colspan="2" align="center" {{!}} {{{תמונה}}}{{#תנאי:{{{כיתוב|<noinclude>-</noinclude>}}}|<br />{{{כיתוב}}}|}}
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{זמן שנצטוו בני ישראל|<noinclude>-</noinclude>}}}{{{זמן שנצטוו בני ישראל|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} {{ללא גלישה|'''זמן שנצטוו בני ישראל'''}}
{{!}} {{{זמן שנצטוו בני ישראל}}}{{#תנאי:{{{מקום שנצטוו בני ישראל|<noinclude>-</noinclude>}}}|<br />{{{זמן}}}}}
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{נמסר הציווי על ידי|<noinclude>-</noinclude>}}}{{{העברת הציווי על ידי|<noinclude>-</noinclude>}}}{{{נמסר הציווי על ידי|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''נמסר הציווי על ידי'''
{{!}} {{{נמסר הציווי על ידי}}}{{#תנאי:{{{נמסר הציווי על ידי|<noinclude>-</noinclude>}}}|<br />{{{נמסר הציווי על ידי}}}}}{{#תנאי:{{{שם|<noinclude>-</noinclude>}}}|<br />{{{שם}}}}}
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{היכן נצטוו בני ישראל|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''היכן נצטוו בני ישראל'''
{{!}} {{{היכן נצטוו בני ישראל}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{מקומות שהמצווה נוהגת בהן|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''מקומות שהמצווה נוהגת בהן'''
{{!}} {{{מקומות שהמצווה נוהגת בהן}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{זמן שהמצווה נוהגת|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''זמן שהמצווה נוהגת'''
{{!}} {{{זמן שהמצווה נוהגת}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{החייבים במצווה(זכרים ונקיבות)|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} {{החייבים במצווה(זכרים ונקיבות)|'''כינויים נוספים'''}}
{{!}} {{{החייבים במצווה(זכרים ונקיבות)}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{תאריך שנמסר הציווי|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} {{ללא גלישה|'''תאריך שנמסר הציווי'''}}
{{!}} {{{תאריך}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{הפטורים מן המצווה|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''הפטורים'''
{{!}} {{{הפטורים}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{נמנית כמצווה על ידי|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''מוני המצווה'''
{{!}} {{{מוני המצווה}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{מקור המצווה בתורה|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''מקור המצווה'''
{{!}} {{{מקור המצווה}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{סגולות של המצווה|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''סגולות'''
{{!}} {{{סגולות}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{העונש למבטל המצווה|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''העונש'''
{{!}} {{{העונש}}} 
{{!}}-valign="top"
}}
{{#תנאי:{{{העונש לעובר על הציווי|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} '''העונש'''
{{!}} {{{העונש}}} 
{{!}}-valign="top"
}}

{{#תנאי:{{{הערות שוליים|<noinclude>-</noinclude>}}} |
{{!}} colspan="2" style="font-size: smaller; border-top: 1px solid;" {{!}} {{{הערות שוליים}}} 
}}
{{{פרמטרים נוספים|}}}
|}<noinclude>
{| align=right border=1 width="250"
|
<nowiki>{{אישיות|</nowiki><br />
<nowiki>|שם=</nowiki><br />
<nowiki>|תמונה=</nowiki><br />
<nowiki>|כיתוב=</nowiki><br />
<nowiki>|תאריך לידה=</nowiki><br />
<nowiki>|מקום לידה=</nowiki><br />
<nowiki>|תאריך פטירה=</nowiki><br />
<nowiki>|מקום פטירה=</nowiki><br />
<nowiki>|מקום קבורה=</nowiki><br />
<nowiki>|סיבת המוות=</nowiki><br />
<nowiki>|מקום מגורים=</nowiki><br />
<nowiki>|לאום=</nowiki><br />
<nowiki>|כינויים נוספים=</nowiki><br />
<nowiki>|ידוע בשל=</nowiki><br />
<nowiki>|ידועה בשל=</nowiki><br />
<nowiki>|חינוך=</nowiki><br />
<nowiki>|מעסיק=</nowiki><br />
<nowiki>|שנות הפעילות=</nowiki><br />
<nowiki>|מקצוע=</nowiki><br />
<nowiki>|תפקיד=</nowiki><br />
<nowiki>|תואר=</nowiki><br />
<nowiki>|משכורת=</nowiki><br />
<nowiki>|גובה=</nowiki><br />
<nowiki>|תקופת כהונה=</nowiki><br />
<nowiki>|הקודם=</nowiki><br />
<nowiki>|הבא=</nowiki><br />
<nowiki>|מפלגה פוליטית=</nowiki><br />
<nowiki>|השקפה דתית=</nowiki><br />
<nowiki>|בן זוג=</nowiki><br />
<nowiki>|בת זוג=</nowiki><br />
<nowiki>|שותף=</nowiki><br />
<nowiki>|שותפה=</nowiki><br />
<nowiki>|ילדים=</nowiki><br />
<nowiki>|הורים=</nowiki><br />
<nowiki>|קרובים=</nowiki><br />
<nowiki>|חתימה=</nowiki><br />
<nowiki>|אתר אינטרנט=</nowiki><br />
<nowiki>}}</nowiki>
|-
| <small>ניתן לסמן את הטקסט הנ"ל על ידי לחיצה על CTRL ולחיצה על לחצן עכבר שמאלי. לאחר הסימון ניתן להעתיק לזיכרון את המידע באמצעות CTRL + C ולהדביק בערך באמצעות CTRL + V.</small>
|}
תבנית זו נועדה לתאר מצוות ופרטיהן.

אין חובה למלא את כל הפרמטרים - לא כולם מתאימים לכל מצווה. ניתן לבקש להוסיך פרמטרים נוספים בדף השיחה. בנוגע לתמונות - הפרמטרים '''תמונה''' ו'''חתימה''' - יש להשתמש בפורמט הבא עבורם:
;תמונה: <nowiki>[[תמונה:imagename.jpg|200px|כיתוב]]</nowiki>
;חתימה: <nowiki>[[תמונה:imagename.jpg|128px|כיתוב]]</nowiki>

בנוסף, ישנה אפשרות להשתמש בפרמטר '''רוחב''' כדי לקבוע את רוחב התבנית. ניתן להשתמש בפרמטר '''מוסתר=כן''' כדי לקבוע שהטבלה תהיה מוסתרת כברירת מחדל '''או''' בפרמטר '''הסתרה=כן''' כדי להציג את כפתור ה"הראה" ללא הסתרה כברירת מחדל. 

[[:קטגוריה:תבניות פרמטריות - אישים|*]]
</noinclude>
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בוטל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הדגשה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הזחה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החייבים במצווה(זכרים ונקיבות) (עריכה)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:לא חתם (עריכה)
תבנית:לא חתם/חותם (עריכה)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:משתמש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:נמחק (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קודם תודה (עריכה)
תבנית:רווח (עריכה)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
חזרה לדף משתמש:פרץ הכהן/ארכיון 1.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:פרץ_הכהן/ארכיון_1"