הצגת המקור של הדף "זימונית"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

[[קובץ:Beeper.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכשיר ביפר מדגם HORIZON]]
[[קובץ:ERIC-Pager der Fa. Unitronic im GroupAlarm Layout.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מכשיר זימונית מודרני עם תצוגת מסך LED]]
'''זימוּנִית''' (ב[[אנגלית]]: '''Pager''', מכונה גם '''איתורית''' או '''בִּיפֶּר''') הוא השם העברי ל[[מכשיר]] אלקטרוני המשמש ליצירת קשר עם נושאו. הזימונית קדמה ל[[טלפון סלולרי|טלפון הסלולרי]], והיא משתמשת ב[[טכנולוגיה]] של [[שידור]] [[גלי רדיו]] ממרכז התקשורת אל המנוי לשירות.

מכשירי הזימונית פותחו ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], ונהיו נפוצים ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. ב{{ה|מאה ה-21}} הקטינה הזמינות הנרחבת של טלפונים סלולריים מאוד את תעשיית שירותי הזימונית ברחבי העולם. עם זאת, מכשירי זימונית ממשיכים לשמש חלק משירותי החירום בעולם, מכיוון שהכיסוי של מערכות הזימונית המודרניות, בשילוב עם שימוש בתקשורת לוויינית, יכולה להפוך את מערכות אלו לאמינות יותר מרשתות סלולריות במקרים מסוימים, כולל בזמן חירום ואסונות טבע. אמינות זו הובילה ארגוני שירותי החירום בעולם להמשיך להשתמש במכשיר, על פני שירותים סלולריים ומסחריים אחרים, להעברת הודעות חירום.

בישראל [[קבוצת ביפר]] ממשיכה לספק שירותי תקשורת לגופי החירום, ההצלה והביטחון של ישראל ושירותי תקשורת עסקיים, על בסיס טכנולוגיה שפותחה במקור למכשירי זימונית{{הערה|{{TheMarker|חיים ביאור|ביפר מגייסת 150 עובדים חדשים - תוספת של 30% לכוח האדם הקיים בחברה|0000017f-db1e-df9c-a17f-ff1eae700000|7 ביוני 2010}}}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:Motorola Pageboy II Vorderseite.jpg|150px|ממוזער|שמאל|מכשיר זימונית מדגם "Motorola Pageboy II" שהיה נפוץ בשנות ה-70 כולל בישראל]]
בשנת [[1949]] רשם ה[[ממציא]] היהודי אמריקני אלפרד ג'יי גרוס, שהיה מעורב קודם בפיתוח מכשירי [[ווקי טוקי]], [[פטנט]] על תקשורת רדיו חד כיוונית{{הערה|{{cite web|url=https://www.thoughtco.com/history-of-pagers-and-beepers-1992315|title=When Pagers and Beepers Were All the Rage|website=thoughtco.com}}|כיוון=שמאל}}.

אחד משירותי הזימונית הראשונים הושק בשנת [[1950]], עבור רופאים באזור [[ניו יורק]]. הרופאים שילמו 12 דולר לחודש עבור השירות ונשאו מכשיר במשקל 200 גרם, שקיבל הודעות טלפון בטווח של 40 ק"מ ממגדל בו משדר בודד. המערכת יוצרה על ידי חברת Reevesound והופעלה על ידי חברת Telanswerphone. בשנת [[1960]] שילב ג'ון פרנסיס מיטשל אלמנטים של [[מכשיר קשר|מכשירי הקשר]] וה[[רדיו]] לרכב של חברת [[מוטורולה]], כדי ליצור את מכשיר הזימונית הראשון שעשה שימוש ב[[טרנזיסטור]]ים. ומאותו זמן, טכנולוגיית הזימונית השתפרה במהירות והמכשיר הפך פופולרי לתקשורת עם עובדי [[שירותי חירום]]{{הערה|{{cite web|url=http://www.brophy.net/PivotX/?p=john-francis-mitchell-biography|title=John F. Mitchell Biography|website=brophy.net}}|כיוון=שמאל}}.

בשנת [[1962]] השיק מונופול התקשורת של [[ארצות הברית]] חברת "בל" (Bell) את מערכת הרדיו "Bellboy". זו הייתה המערכת המסחרית הראשונה לזימון אישי. המערכת הייתה גם אחד היישומים הצרכניים הראשונים של הטרנזיסטור (שהומצא על ידי Bell Labs ב-1947), שעליו קיבלו שלושה ממציאי Bell Labs [[פרס נובל לפיזיקה]] בשנת 1956. המכשיר היה בערך בגודל של מכשיר שלט קטן לטלוויזיה, שהיה יכול להיכנס לכיס או לארנק של הלקוח, הישג לא קטן באותה תקופה. ה-"Bellboy" היה מסוף שהודיע למשתמש כאשר מישהו ניסה להתקשר אליו. כאשר האדם קיבל אות קולי (זמזום) במכשיר, המשתמש מצא טלפון והתקשר למוקד השירות, שהודיע למשתמש על הודעת המתקשר.

החל מאמצע שנות השמונים של המאה ה-20 הפכו שירותים מסוג זה לפופולרים בקרב גורמי חירום ואנשי מקצוע. שירותי התקשורת הופעלו או על ידי תחנת בסיס מקומית, או באמצעות מספר טלפון שהוקצה לכל מכשיר בנפרד. בשנת [[1983]] אישרה [[רשות התקשורת הפדרלית]] בארצות הברית שימוש גם ב[[לוויין תקשורת|תקשורת לוויינים]] כחלק מרשת הזימונית, כך שהפריסה של השירות התרחבה באופן משמעותי{{הערה|{{דבר||תקשורת: איתורית כלל־עולמית?|19830318|168}}}}.

תעשיית הזימונית הגיעה לשיא ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], עם עשרות מיליוני משתמשים ברחבי העולם. בתקופה זו גם פותחו יישומים חדשים לטכנולוגיה והיא הפכה להיות דו-כיוונית, ולא רק חד-כיוונית (בה רק ניתן לקבל הודעות אך לא לשלוח אותם ישירות מהמכשיר){{הערה|{{גלובס|ברוס אפבין, פורבס|ברוקרים של ביפר|74842|14 באפריל 1999}}}}{{הערה|{{גלובס||ביפר מכריזה על זימונית כותבת במשקל 72 גרם|110122|17 בספטמבר 1997}}}}. כך לדוגמה חברת [[פוינטר טלוקיישן]] הישראלית (במקור "נקסוס מערכות תקשורת"), פיתחה מערכת לאיתור כלי רכב ולקריאת נתונים מרחוק, באמצעות זימונית דו-כיוונית{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|נקסוס חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מפעילת פלטפורמת הוויירלס קסייפוינט|0000017f-f07f-d497-a1ff-f2ff119e0000|5 בנובמבר 2000}}{{ש}}{{TheMarker|גל אשד|נקסוס: הזמנה של מיליון דולר ליישום מערכת אלחוטית לקריאת נתונים בבייג'ין שבסין|0000017f-f338-dc28-a17f-ff3f31f30000|26 במרץ 2002}}{{ש}}{{TheMarker|אלי דניאל|נקסוס תספק לפוינטר מערכות איתור למניעת גניבת כלי רכב בהיקף 6–10 מיליון דולר|0000017f-f90c-d2d5-a9ff-f98cc9ac0000|25 בפברואר 2004}}}}. בנוסף הושקו מכשירים שגם קיבלו הודעות קוליות מהמוקד ושימשו כמכשיר הקלטה{{הערה|{{חדשות|גבי בשן|ביפר חדש של מוטורולה – מדבר, מקליט ורוטט|19910604|129.1}}}}.

עם הרחבת הפריסה של שירותי [[תקשורת סלולרית]] ו[[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] דעך השימוש בזימונית. חברת מוטורולה, שהייתה היצרנית המובילה בעולם של מכשירי זימונית, הודיעה על סיום היצור שלהם ב-2001{{הערה|{{גלובס|אריק הסלדאהל, [[פורבס]]|הביפר מת, מורשתו, חיה|544965|16 בדצמבר 2001}}}}.

בשנת 2008 הניבו שירותי זימונית בארצות הברית הכנסות של 2.1 מיליארד דולר, ירידה חדה מהכנסות של כ-6.2 מיליארד דולר ב-2003{{הערה|[http://www.anythingresearch.com/industry/Paging.htm AnythingResearch.com report on Paging Industry market size] 2003 and 2008 research data used with permission|כיוון=שמאל}}.

ב[[יפן]] היו יותר מעשרה מיליון משתמשים בשירותי זימונית ב-[[1996]]. ב-1 באוקטובר [[2019]], ספק שירותי הזימונית האחרון הפסיק את השירות שלו{{הערה|{{cite web | url = https://japantoday.com/category/tech/Pager-services-to-end-Tuesday-in-Japan-after-50-years | title = Pager services to end Tuesday in Japan after 50 years | access-date = 1 October 2019 | date = 30 September 2019 | website = [[Japan Today]] | language = en | archive-url = https://web.archive.org/web/20191001193801/https://japantoday.com/category/tech/Pager-services-to-end-Tuesday-in-Japan-after-50-years | archive-date = 1 October 2019}}|כיוון=שמאל}}.

בספטמבר [[2024]] [[התפוצצות זימוניות חזבאללה|התפוצצו זימוניות חזבאללה]] בעקבות מתקפה מתוחכמת במכשירים, נהרגו לפחות 13 מחבלים מארגון הטרור [[חזבאללה]] ונפצעו כ-4,000<ref>{{עוגן|ynet byznlmdt0|{{ynet|ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, אלישע בן קימון|כ-1,200 נפצעו בפיצוץ מכשירי הקשר: "חיזבאללה קיבל אותם לאחרונה; גם בכירים נפגעו"|news/article/byznlmdt0|17 בספטמבר 2024}}}}</ref>.

==טכנולוגיה==
הזימוניות הראשונות סיפקו רק צפצוף, או סדרה של צפצופים (ומכאן השם "ביפר") שבישרו לנושא המכשיר כי עליו להתקשר למרכז השירות כדי לקבל הודעה שהושארה לו שם. כדי לשלוח הודעה, ניתן היה להתקשר למרכז השירות, לציין את מספר המנוי ואת ההודעה הרצויה. מכשירים מאוחרים יותר אפשרו העברת קוד מספרי למנוי, והמנויים היו יכולים להתקשר למרכז כדי לקבל הודעה מפורטת, או, אם הקוד המספרי היה מספר [[טלפון]], להתקשר לטלפון זה כדי ליצור קשר באופן ישיר עם מי שהשאיר את ההודעה. מכשירים מאוחרים יותר כללו צג טק��ט קטן (בדרך כלל בן שורה אחת), עליו הופיעה ההודעה שנשלחה למנוי. מכשירים מודרניים כוללים צג בן כמה שורות.

בשונה מ[[מסרון|מסרונים]] (SMS) המשוגרים לטלפונים ניידים, להם יש קשר אינטראקטיבי עם המקור ממנו משודרת ההודעה, לזימוניות אין יכולת כזו, ומשום כך היא לא יכולה לקבל הודעות לאחר ששודרו. אם הזימונית הייתה כבויה או מחוץ לאזור הקליטה בעת שליחת ההודעה, ההודעה לא תוצג, כל עוד לא תשודר מחדש.

למכשירי הזימונית המודרניים יכולת לקלוט בעת ובעונה אחת מספר [[תדר]]ים, ובכך לקבל גם הודעות קבוצתיות המשוגרות לקבוצות בעלי עניין שמכשירם 'נצרב' על המנוי הקבוצתי. בישראל למשל פועלות קבוצות אזוריות או כלל ארציות של בעלי עניין המקבלים בבת אחת הודעות רלוונטיות כגון: עיתונאים, צוותי מד"א, [[זק"א]], הצלה, משטרה וצה"ל. הודעה לקבוצות אלה משודרת למנוי אחד, אך כל אלו שנצרבו על המנוי יקבלו את ההודעה באותו רגע.
ברבות הימים אף הוקמו קבוצות מסחריות שגייסו לעצמן מנויים ותמורת תשלום סמלי הנגבה באמצעות החברה המפעילה את השירות, הם מעבירים להם הודעות בעלי תכנים שונים.

עם עליית הפופולריות של הטלפון הסלולרי, דעכה הפופולריות של מכשירי הזימונית, אם כי עדיין נעשה בהם שימוש בעיקר כדי לשרת את המנויים הקבוצתיים, המזעיקים ומדווחים לכוחות רפואה, הצלה, וביטחון, ואף לעיתונאים, על אירועים בעלי עניין. יתרונה הגדול של הזימונית טמון ביכולת להעביר מסרים מהירים, לכמות משתמשים בלתי מוגבלת ובמחיר הודעה בודדת.

==סוגי הביפרים==
[[קובץ:Timex Datalink Beepwear Pro.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שעון יד משולב עם זימונית]]
===ביפר שעון===
בשנת 1989 השקיה חברת [[מוטורולה]] מכשיר זימונית משולב בשעון יד, בעל תצוגה ספרתית{{הערה|{{מעריב||הפ"ג'ר שהניע זמנו|19890815|329}}}}. הוא הושק בישראל ב-1991 בשם "ביפר שעון"{{הערה|
{{מעריב||ביפר שעון|19910118|173.1}}}}.

===ביפר למערכת התראה===
זהו ביפר המקושר למספר מערכות התראה, כגון [[חיישן]] לטלפון, חיישן לדלת ולאינטרקום, חיישן התראה לתינוק ועוד. שירות מסוג זה הושק בישראל לראשונה בשנת [[1989]], בשם "בקרית", מערכת שפותחה על ידי חברת "[[ויסוניק]]" הישראלית. מערכת בקרה ממוחשבת הקולטת נתונים מחיישנים שונים: חיישני אזעקה, חיישני טמפרטורה, בקרים מתוכנתים ואחרים, ומשגרת, על פי הנתונים שקיבלה, הודעה דרך מערכת הכריזה האלחוטית של החברה המפעילה. כאשר אחד החיישנים מדווח על נתון חריג, נקלט המידע ב"בקרית", והיא מחייגת מיד למוקד חברת הזימונית. הקשר נעשה ישירות אל מחשב חברת הזימונית, שם נמסר קוד התקלה, והמחשב הופך אותו להודעה כתובה, כפי שנוסחה מראש{{הערה|{{מעריב|טל שחף|סופר־שרות|19890613|303}}}}.

== זימוניות בישראל ==
בישראל הושק שירות זימונית בתחילת שנת [[1979]] על יד חברת "פייג' קול בע"מ", תחת השם "איתורון"{{הערה|{{מעריב||עם איתורון אתה תמיד בענינים|19790328|82.1}}}}. החברה רכשה ציוד מחברת מוטורולה והחלה לספק שירות בסיסי באזור תל אביב. "פייג' קול" נתקלה תחילה בקשיים בקבלת רישיון להפעלת ציוד תקשורת אלחוטי וקבלת תדרים מ[[משרד התקשורת]], אך שר התקשורת [[מאיר עמית]] החליט לאפשר לכל חברה שתבקש אישור הפעלה לשירות זימונית{{הערה|שם=הראל|{{מעריב|אורית הראל|דור המצפצפים|19871204|371}}}}. החברה השנייה שהחלה לפעול הייתה חברת "איתורית"{{הערה|{{דבר||אושר ערוץ נוסף לפעולות "איתורית"|19801226|120}}}}, ושלישית הייתה חברת "ביפר בע"מ", שהקימה גם מוקד אנושי לניהול השירות{{הערה|{{דבר||שירותי ביפר הם יותר ממחלקי מכשירים מצפצפים|19800624|208}}}}. "ביפר" הצליחה לגייס תוך זמן קצר שורה של לקוחות גדולים, דוגמת [[חברת החשמל]] ו[[קופת חולים הכללית]]{{הערה|{{העולם הזה|2240|090480|מי עומד מאחורי הביפר שלך|63}}}}. בנוסף השיקה שירות של הזנת נתונים פיננסים מרחוק עבר סניפי בנקים{{הערה|{{מעריב||מערבת תקשורת חדישה של "ביפר" מעניקה שירותים לבנקיים|19800611|102}}}}. בשנת [[1980]] כבר פעלו 5 חברות בתחום שהיו להם כ-3,000 לקוחות{{הערה|{{העולם הזה|2223|060880|המעמד המצפצף|16}}}}. אחר כך תוך זמן קצר נכנסו לתחום חמש חברות נוספות, ובסך הכל עשר חברות בישראל הציעו שירות זימונית{{הערה|שם=הראל|}}, עם זאת חלקם הקימו [[מוקד שירות]] משותף{{הערה|{{מעריב||לראשונה בישראל: כל הציוד ושרותי תקשורת אלחוטיים בכתובת אחת|19821027|240}}}}. בנוסף הושקו מכשירי זימונית עם תקשורת דו-כיוונית, המאפשרים להזעיק אוטומטית את שירותי החירום{{הערה|{{כותרת ראשית||למה אין ביפרים|19850417|16}}}}.

חברת "איתורית" רכשה ציוד מחברת "ג'ונסון טכנולוגיות" ("EF Johnson Technologies") {{אנ|EF Johnson Technologies}} והשיקה גם שירות של רדיו-טלפון באמצעות [[מכשיר קשר|מכשירי קשר]]{{הערה|{{כותרת ראשית||יותר קשר - ג'ונסון - ארה"ב. קשר אלחוטי|1983/11/23|6}}}}. בנוסף עסקה בהתאמה של הטכנולוגיה לשוק הישראלי והייתה ראשונה להשיק מכשיר עם הודעות טקסט בעברית. בשנת [[1987]] השיקה גם שירות של עדכוני בורסה ומטבע חוץ בשותפות עם חברת [[רויטרס]]{{הערה|{{כותרת ראשית|אהוד שור|מתאים לתנאי הארץ|19870722|28}}}}.

במהלך שנות ה-80 מוזגו מספר חברות בתחום, כולל "פייג' קול" ו"ביפר" ליצירת חברת "ביפר-פייג'-קול" ובסוף שנת 1987 פעלו ארבע חברות בתחום{{הערה|{{מעריב||מי מצפצף מול מי, בכמה איך ולמה|19871204|383}}}}. באפריל 1988 נכנסה חברת מוטורלה לשותפות עם "ביפר-פייג'-קול" והוקמה חברה חדשה בשם "ביפר תקשורת". לחברה צורפה יחידה של "מוטורולה ישראל" בשם "מטרופון" ששיווקה שירותי איתור לכ-9,000 מנויים{{הערה|{{חדשות|נוית זומר|שותפות מוטורולה "ביפר-פייג'-קול"|19880406|111}}}}. מטרת המיזוג הייתה להתחרות בצורה יעילה יותר ב"איתורית", ולשווק בישראל את מוצרי מוטורלה עם תמיכה בעברית (חלקם אף יוצרו בישראל במפעל החברה ב[[ערד]]){{הערה|{{מעריב|אורי גינוסר|מוטורלה וביפר פייג'קול הקימו חברה משותפת ־ ביפר תקשורת|19880626|132}}}}. בשלב זה פעלו בישראל שלוש חברות עיקריות, שהשלישית הייתה "ביפ א-קול", חברה שהוקמה בשותפות בין החברות [[ח.מר תעשיות]] ו[[תדיראן|תדיראן תקשורת]] והשתמשה בטכנולוגיה של חברת [[NEC]] היפנית. "ביפ א-קול" נמכרה בשנת [[1995]] לקבוצת [[יורוקום]]{{הערה|{{גלובס|אפי לנדאו|המגרש של הגדולים|65127|2 ביולי 1997}}}}, וב-1998 נמכרה לחברת "שידורית" ואחרי מספר שנים חדלה לפעול{{הערה|{{גלובס|אפי לנדאו|שידורית רכשה מיורוקום תקשורת סלולרית את חברת ביפא-קול|100221|9 בדצמבר 1998}}}}.

בינואר [[1991]], לקראת [[מלחמת המפרץ]], הושקה לראשונה תשתית התרעה ואזעקה על בסיס מערכת הזימונית, שאחר כך קיבלה את השם "[[דיווחית]]". [[לקות שמיעה|לקויי השמיעה]] קיבלו מכשירי זימוניות רוטטות, שפעלו עם הפעלת האזעקה באזור{{הערה|{{מעריב|אילנה באום ויהודה גולן|אזעקה רוטטת לחרשים|19910131|53}}{{ש}}{{חדשות|אבי שמול|בחיפה יקבלו החירשים איתורית רוטטת|19910130|73}}}}. בשנות ה-2000 הותקנה המערכת, על ידי [[פיקוד העורף]],
במוסדות ציבור, בעסקים, ומפעלים, כמכשיר זימונית גדול המותקן על הקיר, שבאופן אוטומטי משוגרת אליו הודעה בכל פעם שמערכות הצבא מזהות [[ירי תלול מסלול]] לעבר היישובים הישראליים{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|חברת ביפר תתקין כ-25 מערכות דיווחית לתחנות כיבוי ברחבי הארץ|0000017f-db6f-d3a5-af7f-fbef7b600000|22 בינואר 2006}}}}. המערכת הופכת את קבלת ההודעה להתרעה קולית שמכריזה בקול רם '[[צבע אדום]]' והנוכחים במקום ממהרים להיכנס למרחבים מוגנים. בשנת 2008 [[לקות שמיעה|לקויי השמיעה]] קיבלו זימוניות, שמאפשרות להם לדעת על אזעקת צבע-אדום על ידי רטט{{הערה|{{הארץ|רותי סיני|משרד הרווחה מחלק זימוניות לכבדי שמיעה בדרום|0000017f-f043-d8a1-a5ff-f0cba1c60000|28 בדצמבר 2008}}}}.

בשנת [[1993]] רכשה חברת ההשקעות "אדאקום" את חברת "איתורית" תמורת 87 מיליון שקל. "איתורית" שלטה אז על כ-45% משוק הזימונית בישראל וכ-30% משוק שירותי התקשורת באמצעות מכשירי קשר{{הערה|{{חדשות|שי שלו|אדאקום רכשה את איתורית|19930827|91}}}}. בשנת [[1996]] חברת "אדאקום" פשטה את הרגל{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|מפרק אדאקום מבקש מביהמ"ש להתיר לו לתבוע 95 מיליון שקל מג'יאוטק, ירון איתן ויורם ביברינג|134678|15 ביולי 1997}}}}, וחברת "איתורית" נמכרה ל"ביפר" ומוזגה עימה. לחברה הממוזגת 50,000 מנויים בשנת 2000{{הערה|{{גלובס|אביבה רוזן|הביפרים חוזרים לאופנה|198361|27 באפריל 2000}}}}.

בשנת [[2000]] הואשם [[יהודה משי-זהב]] ואנשי [[זק"א]] ב[[האזנת סתר]] להודעות של המשטרה ומד"א, לאחר שקיבל מכשיר זימונית עם גישה להודעות של ארגונים אלו{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|קמב"ץ העדה הח��דית מואשם בהאזנת סתר להודעות של המשטרה ומד"א|439839|12 בספטמבר 2000}}}}. במרץ [[2001]] נגזר מאסר על תנאי והוטלו קנסות על שלושה מתנדבי זק"א שהשתמשו במכשיר{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|מאסר על תנאי וקנס למתנדבים שהאזינו במכשירים גנובים לשיחות של המשטרה ומד"א|475670|11 במרץ 2001}}{{ש}}{{הארץ|צבי הראל|עובדת "ביפר" נתנה לאנשי זק"א זימוניות, והם נחשפו למידע סודי|0000017f-e731-dea7-adff-f7fbe4750000|4 בפברואר 2002}}}}, בדצמבר 2001 קבע השופטת יהודית אמסטרדם, במקרה אחר, שקריאת הודעות זימונית ללא הסכמה אכן תיחשב כהאזנת סתר{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|ביהמ"ש: קריאת הודעות בביפר זר ללא הסכמה - האזנת סתר|549476|31 בדצמבר 2001}}}}.

בתחילת [[המאה ה-21]] נותרה חברת "ביפר" הספקית היחידה בישראל של שירותי זימונית, אותם סיפקה בעיקר לגורמים ממשלתיים, דוגמת שירותי החירום, משרד העבודה והרווחה, ו[[פיקוד העורף]]{{הערה|{{TheMarker|TheMarker|משרד העבודה והרווחה, פיקוד העורף וחברת ביפר יחלקו מכשירי זימוניות לחרשים; המכשירים ישדרו סימולטנית התראות כגון אזעקה בעיתות חרום|0000017f-dc83-db22-a17f-fcb342890000|11 בספטמבר 2000}}}}. החברה המשיכה לפתח את הטכנולוגיה של הזימונית, כולל השקת מערכת זימון מוצפנת{{הערה|{{TheMarker|ערן גבאי|ביפר פיתחה מערכת זימון מוצפנת בהשקעה של 1.5 מיליון שקל|0000017f-f04b-da6f-a77f-f84f7b900000|12 בפברואר 2006}}{{ש}}{{TheMarker|ערן גבאי|ביפר פיתחה מכשיר מוצפן ראשון בהשקעה כוללת של כ-1.5 מיליון שקל|0000017f-f175-d487-abff-f3ff326a0000|31 בדצמבר 2006}}}}. והשיקה שירות המאפשר לתרגם הודעות קוליות שמושארות במענה הקולי של הטלפון הסלולרי להודעת SMS{{הערה|{{TheMarker|הארץ|חברת ביפר תפרסם שירות חדש בסיסמה "Voice To SMS"|0000017f-e100-d7b2-a77f-e3073f490000|14 במרץ 2005}}{{ש}}{{גלובס|מעיין כהן|ביפר משקיעה 11 מיליון שקל בקמפיין לשירות חדש|893282|13 במרץ 2005}}}}. בנוסף החלה לספק שירותי מוקד מידע ו[[שירות לקוחות]] לחברות שונות{{הערה|{{TheMarker|ערן גבאי|ביפר מקימה CALL CENTER בגליל שיעסיק כ-500 עובדים בתוך שנתיים|0000017f-ef98-d223-a97f-efdd9dfd0000|9 ביולי 2006}}{{ש}}{{TheMarker|TheMarker digital|חברת ביפר זכתה במכרז להפעלת מוקד המידע ושירות הלקוחות הטלפוני של רכבת ישראל|0000017f-f632-ddde-abff-fe777d2c0000|13 בספטמבר 2006}}}}.

בזמן [[מלחמת לבנון השנייה]] סיפקה חברת ביפר לגורמי הביטחון וההצלה 5,000 מכשירי זימונית{{הערה|{{TheMarker|ערן גבאי|גורמי הביטחון וההצלה הזמינו 5,000 מכשירי ביפר בדחיפות; 102 מעובדי ביפר ויתרו על מכשירם האישי|0000017f-ef6d-da6f-a77f-ff6fdff80000|7 באוגוסט 2006}}}}.

בשנת [[2011]] רכש [[אלישע ינאי]], שהיה קודם נשיא ומנכ"ל מוטורולה ישראל את הבעלות על קבוצת "ביפר תקשורת"{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|מוטורולה מוכרת את ביפר לאלישע ינאי, המנכ"ל הפורש|0000017f-e6a1-df2c-a1ff-fef122340000|6 ביוני 2011}}}}. החברה המשיכה לספק שירותי תקשורת חיר��ם לגופי ממשלה{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|במלחמה הבאה תהיה לכם אזעקה אישית|1001146730|18 באוגוסט 2016}}}} עד 2022. בסביבות אוגוסט 2022 החברה נרכשה על ידי [[חברת תקשוב]], ושירות הזימונית הופסק.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://nws.report/shoping/55627/|הכותב=עדי לסקר|כותרת=חברת ‘ביפר’ נרכשה על ידי חברת תקשוב והלקוחות נשארו ללא שירות|אתר=NWS חדשות חיפה והסביבה|תאריך=18 באוגוסט 2022|תאריך_וידוא=17.9.2024}}}}{{הערה|{{ארכיון האינטרנט|קישור=20220714114250/https://he.beepergroup.com/|תיאור=הגרסה המתפקדת האחרונה של אתר חברת ביפר בעברית|תאריך=14 ביולי 2022}}}}. על פי רישומי [[רשם החברות]] החברה מספקת למשרד החוץ שרותי הפעלה ותחזוקה של מערכת המספקת התרעות של [[פיקוד העורף]] מפני "צבע אדום", [[צונאמי]] ו[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://next.obudget.org/i/org/company/511284283|כותרת=ביפר תקשורת ישראל בע״מ #511284283|אתר=מפתח התקציב}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.motorolasolutions.com/he_il/products/warning-and-distress-systems/nofarit.html|כותרת=נופרית - מערכת התרעה|אתר=Motorola Solutions|תאריך_וידוא=17.9.2024}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ימין|ויקימילון=זמונית|ויקישיתוף=Category:Pagers|שם ויקישיתוף=זימונית}}
* אתר [https://he.beepergroup.com/ קבוצת ביפר תקשורת]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:טכנולוגיה תקשורתית]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Cite web (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:TheMarker (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ארכיון האינטרנט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:גלובס (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דבר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:העולם הזה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:חדשות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כותרת ראשית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:עוגן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/COinS (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Configuration (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/Date validation (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/Identifiers (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Utilities (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Whitelist (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)

חזרה לדף זימונית.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/זימונית"