הצגת המקור של הדף "הרובע המוסלמי"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{שכונה
| שם בשפת המקור = الحي الإسلامي
| תמונה = Jerusalem, (Unsplash).jpg
| עיר = [[ירושלים]]
| מפה = {{ממי|סוג=ריק}}
}}[[קובץ:Jerusalem Muslim Quarter map-HE.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הרובע]]
[[קובץ:Muslemi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפה סכמטית של העיר העתיקה]]
'''הרובע המוסלמי''' (ב[[ערבית]]: '''الحي الإسلامي''') הוא אחד מארבעת [[רובע|הרבעים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] של [[ירושלים]], בצד [[הרובע היהודי]], [[הרובע הנוצרי]], ו[[הרובע הארמני]] והגדול שבהם. שמו התקבל בספרות הנוסעים והחוקרים מאז ראשית המאה ה-19.{{הערה|עד 1800 בקירוב, לא הייתה החלוקה לארבעת הרבעים מקובלת בספרות הנוסעים ומחקר העיר; ראו: {{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 27.}} שטחו הוא 300 [[דונם]], ומספר תושביו נכון ל-2014 הוא 28,627.{{הערה|1= דוד קרויאנקר, [http://books.google.co.il/books?id=6CeRaICM458C&pg=PA100&lpg=PA100&dq=תרומות+הרובע+המוסלמי&source=bl&ots=FQ26Df9Y4G&sig=8MPs7OTdlbIxTEw1-ZD52CtM5k0&hl=iw&sa=X&ei=SmioUu3ZLazr4wTq1QE&ved=0CEEQ6AEwAzgK#v=onepage&q=תרומות%20הרובע%20המוסלמי&f=false '''ירושלים: שכונות ובתים, תקופות וסגנונות'''], ירושלים, הוצאת כתר, 2006, עמ' 100. [[אלי שילר]], הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, בתוך: הנ"ל (עורך), '''ירושלים הבנויה, קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים''', '''אריאל''', גיליון 43, ירושלים אדר תשמ"ו מרץ 1986, עמ' 98-91.}}{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/community-in-jerusalem/neighborhoods/themuslimquarter/ הרובע המוסלמי] באתר עיריית ירושלים, 30.11.2014}} רוב תושבי הרובע המוסלמי הם [[מוסלמים]] וחלק ניכר מהם מ[[מעמד חברתי|מעמד סוציו-אקונומי]] נמוך. כן מתגוררים בו כאלף יהודים,{{הערה|{{nrg|שלום ירושלמי|ירושלים מודל 2011: המשוואה המסובכת ביותר בעולם|247/187|3 ביוני 2011|54|2}}}} ומאות נוצרים בני אומות שונות הגרים במבני מוסדות ציבור.

==גאוגרפיה==
גבולותיו הטבעיים של הרובע הם [[נחל קדרון]] והר הבית ממזרח, [[נחל צולב]] ([[רחוב השלשלת]]) מדרום, [[הגיא המרכזי]] ממערב, וללא [[מכשול טבעי]], אלא ה[[חומת ירושלים העות'מאנית|חומה]] מצפון. על פי חלק מהמקורות, כלולה בו [[שכונת המוגרבים]] שנהרסה על ידי [[ישראל]] אחרי מלחמת ששת הימים, והמהווה כיום חלק מרחבת [[הכותל המערבי]].{{הערה|ראו: {{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 27.}} מבחינה [[טופוגרפיה|טופוגרפית]], הרובע המוסלמי הוא הרובע השני בגובהו בעיר העתיקה לאחר [[הרובע הנוצרי]].

הרובע המוסלמי כולל שלושה אזורים עיקריים:
* האזור הצפון-מזרחי, בין חומת העיר מצפון ל[[רחוב שער האריות]] מדרום ו[[רחוב הגיא (העיר העתיקה)|רחוב הגיא]] ממערב - הוא החלק הדל ביותר ברובע, ונקרא שכונת "[[באב אל חוטה]]". בין היתר חיים באזור זה [[צוענים]] ואוכלוסייה חלשה וענייה. ('''1''' במפה)
* הרצועה המקיפה את [[הר הבית]], בין [[ויה דולורוזה (רחוב)|רחוב ויה דולורוזה]] מצפון, רחוב הגיא ממערב ורחוב השלשלת מדרום. רצועה זו מצטיינת במבנים מונומנטליים, בעיקר מ[[ירושלים בתקופה הממלוכית|התקופה הממלוכית]]. בהם [[מדרסת תנכזיה]] ("המחכמה"), [[שוק הכתנים]], [[ספריית ח'אלדיה]], [[ספריית אל-בודיירי]] ואחרים וכן [[סביל]]ים - מתקנים לאספקת מים - מפוארים אחדים. הרחובות צרים ומקורים ברובם. הצפיפות ברחובות ניכרת בעיקר בעת התפילות בהר הבית ביום שישי ובחגים המוסלמים, אז עוברים דרכם מתפללים רבים. רוב המבנים, כולל מבנים שהוקמו כ[[מדרסה|מדרסות]], משמשים למגורים, וחלקם משמשים למבני ציבור: בתי ספר, בתי תפילה מכללות דתיות ומוסדות סעד וצדקה. באזור זה מתגוררת אוכלוסייה חלשה, ענייה ודתית. החל משנת 2007 ניכר שיפור במצב הניקיון באזור. ('''2''' במפה)
* ה"משולש" התחום בין רחוב הגיא מצפון-מזרח, רחובות [[רחוב השלשלת|השלשלת]] ו[[רחוב דוד|דוד]] מדרום והשווקים ממערב. אזור מגורים מובהק שבשוליו חנויות, שווקים ומסחר הומה. בלב האזור נמצא מתחם [[ארמון הגבירה טונשוק]], אשר בתקופה העות'מאנית שכנו בו בית המשפט המחוזי ו[[עיריית ירושלים]]. מבנה הרחובות והחצרות באזור זה נותר כמעט ללא שינוי מאז [[המאה ה-15]]. ('''3''' במפה)

==היסטוריה==
===העת העתיקה===
[[קובץ:Jerusalem walls bait 2 2.JPG|ממוזער|250px|אזור הרובע בתקופת בית שני]]
[[קובץ:Geisselungskapelle BW 1.JPG|ממוזער|250px|מבואה ושער [[קפלת ההלקאה]]]]
[[קובץ:Ramadan1.JPG|ממוזער|250px|קישוטי [[רמדאן]] מתוחים בין בתים ברובע המוסלמי]]
[[קובץ:השוק ברובע המוסלמי 101.jpg|ממוזער|250px|אחד מהשווקים ברובע המוסלמי]]
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044445800205171).jpg|ממוזער|טקסט=אחד משווקי הרובע המוסלמי, 1969|אחד משווקי הרובע המוסלמי, 1969]]
[[קובץ:Sharing the skyline.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתי הרובע ו[[כיפת הסלע]] ממרפסת התצפית של [[האכסניה האוסטרית (ירושלים)|האכסניה האוסטרית]]]]
בשלהי [[תקופת בית ראשון]] היה חלק מהשטח, שעליו שוכן כיום הרובע המוסלמי, בנוי ומיושב.{{הערה|[[גבריאל ברקאי]], '''ספר ירושלים''' - תקופת המקרא, (עורכים: [[שמואל אחיטוב]] ו[[עמיחי מזר]]), המרכז לחקר תולדות ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי ו[[האוניברסיטה העברית בירושלים]], הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים 2000, עמ' 115.}} צפונית להר הבית שכנו [[מגדל חננאל]] ו[[מגדל המאה (מגדל קדום)|מגדל המאה]].{{הערה|'''ספר ירושלים''', תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, [[עמיחי מזר]], המרכז לחקר תולדות ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2000, עמ' 120.}} [[ירושלים בתקופת בית שני|בימי בית שני]] נקרא אזור זה 'בית זיתא' על שם [[נחל בית זיתא]] הקטן שהקיף אותו. [[החומה השנייה]] הקיפה את אזור [[רחוב הגיא|הגיא]]. שאר חלקי האזור שבו שוכן כיום הרובע המוסלמי נכללו בעיר הבצורה עם הקמת [[החומה השלישית]]. בתקופת [[המרד הגדול]] והמצור שערכו גייסות [[הצבא הרומאי]] בראשותו של [[אספסיאנוס]] על ירושלים בשנת [[68]], היה האזור גזרתם של חיילי [[שמעון בר גיורא]].{{הערה|[[מיכאל אבי יונה]], '''אטלס כרטא לתקופת בית שני המשנה והתלמוד''', ירושלים, [[הוצאת כרטא]], 1979, עמ' 51, 75.}}

[[ירושלים בתקופה הרומית|הכובשים הרומאים]] הרסו את העיר, והקימו על [[חורבות]]יה את [[איליה קפיטולינה]]. בצפון האזור נבנה ה[[פורום (רומא העתיקה)|פורום]] של [[אדריאנוס]]. ליהודים הייתה בעיר דריסת רגל מועטה בלבד.

[[ירושלים בתקופה הביזנטית|בתקופה הביזנטית]] נבנו כנסיות ומתחמים שונים בהם [[מנזר סנט אטיין|כנסיית סטפנוס הקדוש]] מצפון ל[[שער שכם]], וכן שופצו חומות העיר. בתקופה זו לא הורשו יהודים להתגורר בעיר.

===ימי הביניים===
בסוף התקופה [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית הקדומה]] שימש האזור לשכונה יהודית. הכובשים ה[[צלבנים]] טבחו בתושבי העיר היהודים והמוסלמים, שרפו את היהודים בבתי הכנסת,{{הערה|[[יהושע פראוור]], '''תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל''', עמ' 141.}} גרש�� את הנותרים, ואסרו את כניסתם אל העיר. בתקופתם שכן באזור רובע של מהגרים נוצרים מסוריה, ונבנתה "[[קפלת אגידיוס הקדוש]]" ליד הגשר שמעל [[קשת וילסון]].

ה[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|ממלוכים]] המוסלמים פיתחו את האזור הסמוך ל[[הר הבית]] בצפון והמערב, ובנו בה מבני פאר אחדים: [[מדרסה|מדרסות]], אכסניות ומבנים אחרים. הם הסדירו את סתימת [[הגיא המרכזי|הגיא]] ואיפשרו התיישבות בדרום האזור.

הכובשים [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאנים]] הסבו את המבנים הממלוכים לשימושם השלטוני. ושיכנו בהם מוסדות שלטון חשובים ומרכזיים:[[ארמון הגבירה טונשוק|בית הסראייה]] שימש, בין השאר, כקסרקטין לחיל המצב העות'מאני, ובית המשפט העליון ('המחכמה' ב[[מדרסת תנכזיה]]).{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 165-164.}}

===העת החדשה===
בראשית המאה ה-19, נאמד מספר המוסלמים ברובע בכ-4,000 נפש, וב-[[1845]] נאמד מספרם בכ-4,500 נפש{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 157-156.}}.

התערבותן והשפעתן של מעצמות אירופה ([[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטריה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[צרפת]], [[פרוסיה]], [[איטליה]] ואחרות) בארץ ישראל, ובמיוחד בירושלים, התגברה במשך המאה ה-19. במחצית המאה, מאז שלטונו של [[אבראהים פאשא]], אישרו השלטונות לראשונה בנייה נוצרית באזור המוסלמי. האירופאים הקימו אכסניות וכנסיות לאורך [[ויה דולורוזה]], כגון [[כנסיית ההלקאה]] ו[[האכסניה האוסטרית (ירושלים)|האכסניה האוסטרית]]. וברובע נפתחו קונסוליות אחדות: הבריטית, הגרמנית והפרוסית.{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 215-202.}} חדירת המעצמות האירופאיות, שכללה [[קפיטולציות|הטבות]] לנתיניהן הזרים באימפריה העות'מאנית, וכן הגידול באוכלוסייה היהודית ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], היו מהגורמים להתיישבותם של נוצרים ויהודים ברובע המוסלמי במאה ה-19.{{הערה|1= {{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 435-421.}} יהודים שכרו ורכשו בתים בשלושה ריכוזים עיקריים: באזור "רחוב חברון" (כיום נקרא רחוב "מעלה חלדיה"), העולה מערבה מ[[רחוב הגיא]] (אל ואד), בו התגוררו רבים מיוצאי [[יהדות צפון אפריקה]]; ומצפון לוויה דולורוזה באזור "[[באב חוטא]]", שליד [[שער הפרחים]]. ברובע התגוררו, בין השאר, משפחת נשיא [[האוניברסיטה העברית]], [[יהודה לייב מאגנס]] ומשפחת הבנקאי [[חיים ולירו]]; וברחוב הדגל (אל בייראק) (המחבר את ויה דולורוזה ל[[ארמון הגבירה טונשוק]]) התגוררו עורך "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]", [[ישראל דב פרומקין]], [[ישראל ב"ק]] ו[[אליעזר בן-יהודה]] ובני משפחתו.{{ש}}
במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], היו עשרות מבנים בבעלות יהודית, כעשרים בתי כנסת, שש ישיבות ומוסדות ציבור נוספים.{{הערה|[[נדב שרגאי]], '''הר המריבה''', עמ' 191.}}{{ש}}
במקביל, ממחצית המאה ה-19, נבנו השכונות החדשות, מצפון, מערב ודרום לעיר העתיקה, והיו לעיר החדשה של ירושלים. ותושבי הרובע המוסלמי: ה[[מוסלמים]], ה[[נוצרים]] וה[[יהודים]] [[היציאה מהחומות|יצאו ממנה]] ועברו להתגורר בהן.{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א|436.5603.4|435-433}}.}} ובמקביל, אל הרובע המוסלמי והעיר העתיקה היגרו משפחות מוסלמיות רבות מכפרי הסביבה (בעיקר מכפרי [[הר חברון]]).

גם בימי [[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי|המנדט הבריטי]] רחובות הרובע המוסלמי עדיין לא היו מרוצפים, ובהיעדר מערכת ביוב מודרנית, זרמו השופכין מהבתים אל בורות המים, מהם שתו תושבי הרובע. רוב בתי הרובע לא חוברו למערכת ה[[חשמל]]. נפרסו מערכות [[מים]], [[ביוב]] וניקוז חדשות, אולם רוב האוכלוסייה השתמשה בצנרת העות'מאנית הישנה, ואף בקדומה מהתקופה הרומית (פריסתה המלאה של צנרת מודרנית הושלמה רק לאחר [[1967]]).{{ש}} מצב ה[[תברואה]] הירודה גרמה למחלות (לדוגמה, שלושה מחמשת ילדיו של בן-יהודה מתו בילדותם ממחלה), ובעקבות זה- להגירת אוכלוסיות אל שכונות העיר החדשה.

[[קובץ:Kook and Sonnenfeld.jpg|ממוזער|[[הרב קוק]], ו[[הרב זוננפלד]] ב[[חנוכת בית|חנוכת הבית]] למבנה ישיבת חיי עולם ברחוב מעלה חלדיה]]

עם זאת, בראשית תקופת המנדט היישוב היהודי באזור עדיין התפתחה: [[ישיבת חיי עולם]] קנתה מבנה ברובע חברון, מול [[בית המערבים]], שיפצה והכינה אותו עבור הישיבה. הם חגגו [[חנוכת בית]] חגיגית, בהשתתפות [[הרב קוק]], [[הרב זוננפלד]] ו[[ליפמן דוד שובקס|הרב שובקס]].

ב[[מאורעות תר"פ]] תקפו פורעים ערבים את היהודים תושבי הרובע. ביום השני לפרעות נרצחו סמוך ל[[בית ויטנברג]], מיכאל גרוס יליד ירושלים וה[[אגרונום]] [[שמואל אברהם הרמתי|שמואל הרמתי]].{{הערה|1= נדב שרגאי, [http://www.israelhayom.co.il/article/80503 כך הכל התחיל]}} בעקבות המאורעות אלו, [[מאורעות תרפ"א]] ו[[מאורעות תרפ"ט]] (1929) נטשו היהודים את הרובע, ונותרו בו 10 משפחות יהודיות. בשנת [[1931]] פעל [[הוועד הלאומי]] להשיב את ההתיישבות היהודית. כתוצאה מכך, שבו כ-150 משפחות יהודיות. אולם בשנים 1936–1939, בעקבות [[המרד הערבי הגדול]], נמלטו היהודים מהרובע המוסלמי.{{הערה|[[נדב שרגאי]], '''הר המריבה''', עמ' 190-191.}}

בתקופת השלטון [[ירדן|הירדני]] נכסי היהודים לא הופקעו, אלא הועברו לאחריות "האפוטרופוס הירדני על נכסי אויב". בתקופה זו היה הרובע המוסלמי לשכונת העוני של ירושלים, והאזור הדל בעיר, לאחר הריסות [[הרובע היהודי]]) שבו התיישבו פליטים ערבים. מרבית התושבים התגוררו ב[[דמי מפתח]] במבנים, בהם שכר הדירה לא השתנה מאז תקופת המנדט הבריטי, שהיו בבעלות ה[[הקדש ציבורי|הקדש]] המוסלמי (ה[[ואקף|וואקף]]). ההקדש לא השקיע כספים ב[[שיפוץ]] ושיקום הבתים, ומצבם של המבנים הידרדר. השלטונות הירדנים לא עשו לפיתוחן של תשתיות החשמל המים והביוב. רבים מתושבי הרובע התגוררו בדירות חדר ומרתפים תת-קרקעיים, או בפחונים וצריפים, שנבנו על גגות הבתים. בתקופה זו עדיין לא היו מים זורמים במרבית הבתים, ורק במספר קטן של דירות היו בתי שימוש. רוב הרחובות לא היו מרוצפים ותושבים רבים השתמשו ב[[מנורת נפט|מנורות נפט]] בגלל העדר חשמל{{הערה|'''אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים: העיר העתיקה''', תשמ"ח - 1988, עמ' 22.}} בתנאים קשים אלה, התגוררו כ-17,000 תושבים מוסלמים עד שלהי התקופה הירדנית.

===לאחר מלחמת ששת הימים===
תקופת השלטון הישראלי החלה ב[[מלחמת ששת הימים]]. השלטונות הישראלים שיפרו בהדרגה את מערכת המים והביוב, ריצפו מחדש את הרחובות והציבו שילוט בשפות אחדות. בדצמבר [[1978]]{{הערה|{{מעריב||תלמידי ישיבה התנחלו בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה|19790101|25}}}} החלו עמותת "[[עטרה ליושנה]]" ו[[עמותת עטרת כהנים|עטרת כוהנים]] בחידוש היישוב היהודי ברובע המוסלמי, אותו הן מכנות בשם "הרובע היהודי המתחדש". המבנה הראשון אליו נכנסו היה [[בית המערבים]]. פעילות זו כללה חזרה לבתים נטושים שהיו בבעלות יהודית, קניית בתים באזור, מבעליהם מוסלמים ונוצרים, וקבלת בתים שהוצאו מחזקת יושביהם על ידי [[האפוטרופוס הכללי]] לפי [[חוק נכסי נפקדים]], באמצעות [[חברת עמידר]] ו[[משרד השיכון]].{{הערה|שם=דיין|{{כותרת ראשית|אריה דיין|מגיירים את הרובע המוסלמי|19831214|20}}}} עד תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 כבר נבנו ברובע ארבע ישיבות ושני בתי־כנסת, 10 משפחות עברו לגור בו ובסך הכל 200 יהודים (כולל בני ישיבה שחלקם שוהים בו רק בשעות היום).{{הערה|שם=דיין}}

בדרך כלל נשמר השקט ברובע המוסלמי, אך במרוצת השנים [[1987]]–[[2005]] נרשמו שישה מקרי [[רצח]] של יהודים על רקע לאומני. בעשור האחרון של המאה ה-20, תוגברה האבטחה ברובע; בשנת [[1999]] הותקנו מצלמות במעגל סגור הצופות אל רחובותיו. ומאז פחתו מעשי האלימות. תושביו היהודים של הרובע זוכים לאבטחה של יחידת לוחמים אזרחית המופעלת על ידי [[ישראל|מדינת ישראל]], ומאז הקמתה השתפר הביטחון ברובע.

בעשור הראשון של המאה ה-21, החלו צעירים ערבים מוסלמים משכילים בני הרובע, ביחד עם סטודנטים מ[[אוניברסיטת אל-קודס]] להפעיל מועדונים חברתיים וקהילתיים בו. במועדונים מתקיימות פעילויות עבור ילדים ונוער שנשרו ממסגרות חינוכיות ופעילויות הכשרה מקצועית לנשים. הפעילות נעשית ברובה בהתנדבות על ידי <!--NoBot עובדים סוציאליים-->[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]] ופעילים בתחום ה[[טיפול באמנויות]]. בין החוגים המוצעים חינם, חוגי [[ספורט]] ו[[מחשבים]], במטרה שהצעירים לא ישוטטו ברחובות הרובע ולא יתדרדרו לפשיעה.

חלק מהמועדונים ממומנים על ידי הו[[וקף]],{{הערה|1= [http://www.jiis.org.il/.upload/wakaf.pdf הווקף בירושלים 1990-1948], בהוצאת [[מכון ירושלים לחקר ישראל]].}}{{הבהרה|נא לציין מספר עמוד}} אך רובם נתמכים על ידי ארגונים [[הומניטרי]]ים שונים מרחבי העולם. הפעילות הקהילתית שאורגנה עצמאית ברובע מתקבלת בעין יפה, ומתקיים שיתוף פעולה עם שירותי הרווחה העירוניים. פן נוסף של התעוררות הגרעין המקומי של הדור הצעיר והמשכיל, הוא השיפור הפיזי והאדריכלי של הבניינים. בסיוע תרומות מחוץ לארץ משופצות חזיתות בתים, ונערכים מבצעי ניקיון שכונתיים ופעולות הסברה בתחום התברואה ושימור המבנים.

==ארכאולוגיה ==
הרובע, כמו העיר העתיקה כולה, בנוי על חורבות בתים, קמרונות ושפכי הריסות אשר נבנו ונהרסו לסירוגין במשך אלפי שנים. מתחת לבתים רבים ישנם בורות מים ומעברי ניקוז קדומים. על כן, מפלס החיים ברובע המוסלמי כיום גבוה כ-2–4 מטר ממפלס העיר בתקופה הרומית.{{הערה|מיכאל טרנר, שיקום ושימור העיר העתיקה, '''ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו''', גיליון '''אריאל''', 45-44, (עורך: אלי שילר), ירושלים 1986, עמ' 129-128.}} האזור רגיש ביותר מבחינה פוליטית, עקב קרבתו הרבה להר הבית ומעמדה הבינלאומי של העיר העתיקה ובשל צפיפות האוכלוסין הרבה; לפיכך מעט [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] נערכו בו. מאמצע המאה ה-19, התירו העות'מאנים מחקר ארכאולוגי לאנשי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] הבריטית, אשר גילו מערכות מנהרות תת-קרקעיות לצורכי מעבר בני אדם ולניקוז נוזלים בסביבות הר הבית, [[קשת רובינסון]], ורחוב השלשלת.{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 185-181.}} בדיקות וחפירות נערכו במתחם [[כנסיית סנטה אנה]], הכולל את [[בריכת בית חסדא]], במתחם [[מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)|מנזר האחיות ציון]], ב[[מנהרות הכותל]] הצמודות אל הכותל המערבי ומתחת לבתי תושבי הרובע ובאזור שער שכם.{{הערה|אלי שילר, שיקום שער שכם, '''ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו''', גיליון '''אריאל''', 45-44, (עורך: אלי שילר), ירושלים 1986, עמ' 151-148.}}

== אדריכלות ==
[[קובץ:Muslem11.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית ברובע המוסלמי מייצג רבדים ארכיטקטוניים היסטוריים: הקומה מעל הקשת מהתקופה העות'מאנית, ומעליה קומה שנבנתה ממחצית המאה ה-20]]
המבנים ברובע המוסלמי העומדים על תילם שלמים, כמו המבנים בעיר העתיקה כולה, הם מייצגים של מנעד סגנונות אדריכליים, על פי טעמם של כובשי העיר והאדריכלות האופיינית לתרבותם ולזמנם. ובהם, מבנים מהתקופה המוסלמית הקדומה (1099-638), [[אדריכלות אסלאמית|שאדריכלותה]] מצטיינת בתכנון ההנדסי ובעיטורים מרהיבים חקוקים באבן ו[[פסיפס]]ים; מהתקופה הצלבנית (1187-1099) שנבנו לצרכים דתיים או לביצורים [[אדריכלות רומנסקית|בסגנון רומנסקי]] (ובפריטיה האדריכליים אף נעשה [[שימוש משני]] במבנים חדשים); ומהתקופה הממלוכית (1517-1260) [[אדריכלות ממלוכית|שאדריכלותה]] בעיר ביטאה את השאיפה הא��סלאמית: "לעשות את ירושלים מרכז מוסלמי רב-לאומי לתפילה ולימודי דת".{{הערה|דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993, עמ' 58.}} סגנונם של המבנים משלוש התקופות הללו אחיד בכול תקופה בדרך כלל. ואילו שפתם התכנונית-אדריכלית של המבנים מהתקופה העות'מאנית אינה אחידה. לצדה של הבנייה העות'מאנית הממסדית-שלטונית, כגון החומות והשערים ומתקני מים ציבוריים, הוקמו מבני ציבור על ידי אירופאים, ובשלל סגנונות: נאו-קלאסי, נאו-ביזנטי, נאו-גותי ואחרים, אשר לתכנונם העדכני לתקופתם הועסקו אדריכלים "ידועי שם בארצותיהם".{{הערה|דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993, עמ' 20–22, 159.}} תושבי הרובע נהגו לבנות בלי אישורי מהנדס ובאיכות גרועה, והתמוטטות מבנים הייתה עקב כך לחזון נפרץ. רבים מהמבנים, במיוחד המבנים למגורים פרטיים, במצב רעוע ביותר, עקב תוספות בנייה מצטברות, שנבנו זו על גבי זו, וללא תכנון הנדסי, במשך מאות שנים.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|בתים ברובע המוסלמי בי־ם קורסים, הדיירים נותרו בהם|0000017f-ebf5-d3be-ad7f-fbffa6090000|24 בספטמבר 2013}}}}

מאפיין אדריכלי בולט בתכנונם של המבנים במשך הדורות בעיר העתיקה, בין שהם מקבץ מקרי של מבנים שנבנו במשך תקופה, ובין שהם מתחם ציבורי מונוליטי מפואר שנבנה בחסות ארגון או מדינה, הוא מבנה החצר, הכולל מבואה מוליכה אל חצר פנימית, שבה נפתחות הכניסות אל בתי או דירות המתחם או המבנה.{{הערה|דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993, עמ' 276-270.}} הבתים עשויים אבן ואלו שנבנו עד המאה ה-19, נתמכים בקשתות, ומחופים בכיפות אבן בדרך כלל.

==אתרי הרובע==
===אתרים ארכאולוגיים===
[[קובץ:KotelTunnels28.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התעלה החשמונאית ב[[מנהרות הכותל]]]]
*'''[[מערת צדקיהו]]''' היא ה[[מערה]] המלאכותית הגדולה ב[[ישראל]]. נמצאת מתחת לבתי הרובע המוסלמי, והייתה חסומה למבקרים במשך דורות רבים. למערה נקשרו [[מסורת|מסורות]] רבות, והמפורסמת בהן קשורה במנוסתו של [[צדקיהו]] מלך יהודה מפני ה[[בבל]]ים עם חורבן [[בית המקדש הראשון]].
*'''[[בריכת הסטרותיון]]''' היא בריכת מים מתקופת [[הורדוס]], הנמצאת בתחום הרובע. חלקה במתחם [[מנהרות הכותל]] וחלקה במרתף [[מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)|מנזר האחיות ציון]].
*'''[[קשת וילסון]]''' היא קשת הקדומה צמודה ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], מתחת לרובע המוסלמי, הקשת בנויה 23 נדבכים אחידים של אבנים מסותתות, ורוחבה 13.1 מטר. הקשת נכללת ברחבת הכותל המערבי ויש כניסה אליה מהרובע המוסלמי. היא הייתה חלק משרשרת של קשתות שיצרה גשר מעבר לעולי רגל מהעיר העליונה אל הר הבית ו[[בית המקדש]] בתקופת בית שני. התגלתה באמצע המאה ה-19 על ידי ארכאולוגים בריטים. לאחר 1967, בעזרת מימון של משרד הדתות ו[[רשות העתיקות]] בוצעו בסביבתה עבודות שיפוץ וחפירה נרחבות. בין השאר, נחפרו חדרים תת-קרקעיים, גודרו הפירים, והוסבו אולמות תת-קרקעיים למקומות [[תפילה (יהדות)|תפילה]]. כיום המקום משמש [[בית כנסת]] לאורך כל שעות היממה.
*'''[[מנהרות הכותל]]''', הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות לאורך [[הכותל המערבי]], מתחת לרובע המוסלמי. במתחם מבנים מ[[תקופת בית שני]], [[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה]]. למבקרים במתחם (הנכנסים אליו ברחבת הכותל ויוצאים ברחוב הגיא), הוכן ציר הליכה מדרום לצפון, בין החללים והמחילות, וחיזיון אורקולי המעניק חוויה של [[מסע]] לאורך [[ציר הזמן]] ההיסטורי. המנהרות נחשבות לאחד מאתרי ה[[תיירות]] הפופולריים ב[[ישראל]]. מיזם חשיפת הכותל המערבי לכל אורכו לאחר [[מלחמת ששת הימים]], במטרה לאפשר גישה ללא הפרעה וללא מכשול, הותחל על ידי [[משרד הדתות]] ומנוהל כיום על ידי [[הקרן למורשת הכותל המערבי]].
*'''[[שער וורן]]''' הוא שער ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] של [[הר הבית]] מימי [[מקדש הורדוס]] הנמצא ב[[מנהרות הכותל]], מתחת לרובע המוסלמי. השער היה הצפוני מבין ארבעת השערים בכותל המערבי, והיה קרוב למפלס הרחוב שעבר לאורך הכותל המערבי. ככל הנראה הוא היה מוגבה מעט מהרחוב עצמו על ידי במה, שנקראה "כיכר". אך למרות הגבהה זו עדיין נותר הפרש בין מפלס השער לבין מפלס רחבת הר הבית, ולכן מאחורי השער עלו גרמי מדרגות אל עבר רצפת הר הבית. המדרגות הללו נבנו בתוך מעבר שנבנה בצורת '''ר'''. בחלל השער פעל [[בית כנסת]] בתקופה ה[[אסלאם|מוסלמית]] הקדומה, והוא ככל הנראה "בית-כנסת המערה" שהוזכר במקורות. הכובשים ה[[מסעי הצלב|צלבנים]] ב[[מסע הצלב הראשון]] (בשנת [[1099]]) הרגו את בני הקהילה היהודית, הרסו את בית הכנסת והפכו אותו ל[[בור מים]]. השער היה סתום שנים רבות, נפתח מחדש באוגוסט [[1981]] על ידי הרב [[מאיר יהודה גץ]], ונסתם מחדש (סמוך אליו נבנה בית כנסת שנקרא על שם הרב גץ).
*'''[[מוזיאון הכיכר הרומית]]''' הוא מוזאון המציג ממצאים מהמקופה הרומית.
*'''[[הקארדו (ירושלים)|הקארדו]]''' הרחוב החוצה את העיר העתיקה, בציר ה[[קארדו]] מצפון לדרום, נמצא מתחת לבתי הרובע המוסלמי, ונחשף בחלקו הדרומי ברובע היהודי.
ברובע המוסלמי מבנים ציבוריים מפוארים מ[[ירושלים בתקופה הממלוכית#הבניה הממלוכית בירושלים|התקופה הממלוכית]], חלקם שמורים היטב וחלקם במצב תחזוקתי קשה.
* '''[[אל-מדרסה א-תנכיזיה|אל-מחכמה]]''' (אל-תנכיזיה) היא מבנה [[מדרסה]] [[ממלוכים|ממלוכית]] סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], במקום בו שכן בית כנסת ב[[ירושלים בתקופה הביזנטית|תקופה הביזנטית]] וב[[ירושלים בתקופה המוסלמית|תקופה המוסלמית הקדומה]]. המבנה הוקם על ידי האמיר תנכיז, מושל ארץ ישראל וסוריה בשנת 1329. במשך מאות שנים שימש הבניין כמרכז שלטוני מרכזי [[בית משפט]] אזורי ובית משפט השלום עות'מאני. כיום המקום מהווה בסיס של [[משמר הגבול]] וכן שוכן בו בית כנסת פעיל.
* '''[[ארמון הגבירה טונשוק]]''' מבנה ממלוכי מפואר, שהוקם בשנים 1391–1392 ושימש אחר כך את השלטון העות'מאני.
* '''[[ספריית ח'אלדיה]]''' - אוסף [[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] וספרים חשובים, עתיקים ונדירים בתולדות האסלאם.
* '''[[חאן אל-סולטאן]]''' - [[חאן (מבנה)|חאן]] המיוחס ל[[סולטאן]] [[ברקוק]], אשר נבנה על בסיס מבנים צלבניים קודמים.

===אתרים מוסלמיים===
[[קובץ:Suk el katanin2.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[שוק הכתנים]], המכונה גם "רחוב החנויות", ובקצהו [[שער יפו]], ינואר 2008]]
* '''[[רבאט אל-מנצורי]]'''.
* '''מסגד מולאוויה''' ([[ג'לאל א-דין רומי]]).
* '''[[מסגד הצריח האדום]]''' או '''חמרא'''.

===אתרים נוצריים===
[[קובץ:האכסניה-האוסטרית-נוף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ה[[האכסניה האוסטרית (ירושלים)|הוספיס]] בצומת הרחובות [[רחוב הגיא (העיר העתיקה)|הגיא]] ו[[ויה דולורוזה]] - מהרחובות הראשיים והומי האדם ברובע המוסלמי (קיץ 2005)]]
המבנים הנוצריים ברובע המוסלמי נמצאים בסביבות [[ויה דולורוזה]]. רובם נבנו במאה ה-19.
* '''[[קפלת ההלקאה]]''' - כנסייה מפוארת שנבנתה ממחצית המאה ה-19.
* '''[[קפלת ההרשעה וכפיית הצלב]]'''.
* '''[[מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)|מנזר האחיות ציון]]'''.
* '''[[כנסיית סנטה אנה]]'''.
* הכנסייה הארמנית-קתולית בתחנה השלישית של ה[[ויה דולורוזה]].
* '''[[האכסניה האוסטרית (ירושלים)|האכסניה האוסטרית]]''' - בית הארחה לצליינים שנבנה בשנים [[1857]]–[[1869]].

===אתרים יהודיים===
*'''[[הכותל הקטן]]''', הוא קטע קצר מהכותל המערבי, המצוי 175 מטרים צפונית לרחבת [[הכותל המערבי]], ובצמוד ל[[מבני הר הבית#שער הברזל|שער הברזל]]. הוא אתר תפילה בשל קרבתו להר הבית לאתר המזוהה כמקום המקדש ו[[קודש הקודשים]].
*'''[[ישיבת עטרת כוהנים]]''' - ישיבה בראשותו של הרב [[שלמה אבינר]], ברוח [[ציונות דתית|הציונות הדתית-לאומית]].
*'''[[בית המערבים|בית ועד העדה המערבית]]''' - בית מידות ברחוב מעלה חלדיה שהקים [[ועד העדה המערבית בירושלים]];. כיום מתגוררות בו משפחות הקשורות לישיבת עטרת כוהנים.
*'''[[ישיבת שובו בנים]]''' - ישיבה לחוזרים בתשובה ברוח [[חסידות ברסלב]].
*'''[[ישיבת אדרת אליהו]]''' - ישיבה של תלמידי הרב [[יצחק שלמה זילברמן]] הנמצאת ב[[חצר גליציה]].

===שווקים===
[[שוק העיר העתיקה בירושלים|בעיר העתיקה שווקים אחדים]], שחלקם התמחו במשך השנים במוצרים ייחודיים, כגון מזון, [[טקסטיל]], עורות, תכשיטים, מזכרות לתיירים ואחרים. רוב השווקים בנויים לאורך צירי העיר הרומית ההיסטורית.
*ציר ה[[דקומנוס]], מ[[שער יפו]] מזרחה, לאורכו של [[רחוב דוד]], בו פועל שוק תכשיטים, כלי בית, טקסטיל, הנעלה ומזכרות, והמשכו ב[[רחוב השלשלת]], שם נמכרים גם מוצרי מזון, הקרוי '''טריק א-סלסלה'''. כיום קצהו המזרחי, הסמוך ל[[שער השלשלת]] הוא ללא חנויות פעילות.
*ציר ה[[קארדו]] של העיר, מ[[שער שכם]] דרומה, לאורכו פעילים שווקים אחדים, '''[[ח'אן א-זיית]]''' הנמשך דרומה עד [[הרובע הנוצרי]], '''[[סוק אל-עטרין]]''' הוא המשכו של שוק ח'אן א-זיית, הנמשך לכיוון הרובע היהודי, '''סוק א-לחאמין''' (בעברית: שוק הקצבים), התמחה במזון מן החי, וכיום ההיצע בו מגוון, '''סוק אלחוג'את''' (בעברית: שוק האדונים), מתמחה בדברי טקסטיל.
* '''סוק אל באשורה''' (בעברית: שוק המצודה הקטנה), בסמוך לרובע היהודי.
* '''[[שוק הכתנים]]''' (בערבית: סוק אל-קטאנין), הוא שוק מקורה המוביל אל שער ב[[הר הבית]] הקרוי על שמו: [[שער מוכרי הכותנה]].
===נקודות תצפית===
[[קובץ:Howse the chulum (4).JPG|ממוזער|נקודת התצפית ב[[בית הצלם]]: [[כיפת הסלע]] הנשקפת ממנה ו[[הר הבית]]. הגג השטוח הוא של האכסניה האוסטרית, מעליו הכיפה האפורה של [[הכנסייה הקתולית הארמנית|הכנסייה הארמנית הקתולית]].]]
[[קובץ:Mount of Olives from Jerusalem Israel-8 (33400381551).jpg|ממוזער|שמאל|טיילת '''גגות השווקים''', והמראה הנשקף ממנה, לכיוון מזרח: [[כיפת הסלע]] ומאחוריו [[הר הזיתים]]]]
*[[טיילת החומות]]
*[[בית הצלם]]
*[[האכסניה האוסטרית (ירושלים)|האכסניה האוסטרית]]
* '''גגות השווקים''' - [[טיילת]] ציבורית, פתוחה בחינם. הכניסה מ[[רחוב חב"ד (העיר העתיקה)|רחוב חב"ד]], מרחוב הביכורים ומ[[חצר גליציה]].

==אוכלוסייה וקהילות==
[[קובץ:African youth institute.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מועדון חברתי לנוער מהקהילה האפריקאית ברחוב עלאא א-דין ([[רבאט אל-מנצורי]])]]
[[קובץ:FGHJ323.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[סוכה|סוכות]] בנויות על גגות בתי הרובע המוסלמי ([[סוכות]] תשס"ט 2008)]]
אוכלוסיית הרובע המוסלמי כוללת קהילות אחדות. רוב תושבי הרובע הם ערבים מוסלמים, ובנוסף כוללת האוכלוסייה המוסלמית קבוצות אתניות לא-ערביות אחדות שהגיעו לעיר במהלך [[ימי הביניים]]. לרוב הקהילות ברובע המוסלמי יש מרכז דתי (מסגד, כנסייה או בית כנסת), בית ספר ומועדון קהילתי. הקבוצות האתניות ברובע הן אלה:
* '''אפגנים''': קהילה קטנה מיוצאי [[אפגניסטן]] המתגוררת סביב חצר מסגדה המרכזי, זאוויית אל-אפע'רניה, ליד הפינה הצפון-מערבית של הר הבית. האפגנים הגיעו לירושלים החל מן [[המאה ה-14]] לפחות, כנראה עקב בריחתם מכיבושי [[טימור לנג]] בארצם. עקב נישואים עם ערבים בני הארץ, הקהילה הולכת ומתדלדלת ומאבדת את מאפייניה הייחודיים. אחד מייחודיהם הדתיים הוא מתן עליונות לעיר ירושלים על פני [[מכה]].
* '''הודים''': מוסלמים יוצאי [[הודו]] שהגיעו לעיר כעולי רגל כבר מן [[המאה ה-12]] ובהמשך גם כחיילים בצבאות השונים והשתקעו בה. מרכזם נמצא בצידו הפנימי של [[שער הפרחים]] במתחם הידוע כ"זאווית אל-הונוד" (אכסניית ��הודים). אחד מחדרי האכסניה הוא מקדש [[סופים|סופי]] המוקדש לשייח' הסופי ממוצא הודי, באבא פאריד אל-שקארגנג'. כיום משמש המקום כאכסניה וכמקום כינוס להודים מוסלמים השוהים בעיר מסיבות שונות.
* קהילות אחדות של '''פרסים''' ו'''אוזבקים''' יוצאי ערים שונות בארצות הנכללות במדינות [[איראן]] ו[[אוזבקיסטן]]. רובם הגיעו בימי הביניים כחסידים [[סופיות|סופים]] ([[דרוויש]]ים) בעקבות ה[[שייח']] [[אל-בסטאמי]] (ציון קברו מצוי בבית פרטי ברחוב בשם זה, קרוב ל[[שער הפרחים]]). ראשוני הבאים התמקמו סמוך להר הבית אך במהלך השנים התפזרו ברובע.
*'''יהודים''': ברובע כאלף יהודים (בהם כ-70 משפחות) המתגוררים ב-43 מתחמים,{{הערה|{{ערוץ7|חגית רוטנברג|כל יום שחרור ירושלים|557111|13 במאי 2004}}}} ועם אלה נמנים [[חצר רייסין]], [[חצר גליציה]], [[בית המערבים]], [[שער הפרחים (מתחם)|מתחם שער הפרחים]], [[בית ויטנברג]], [[בית הצלם]], [[חצר ראנד]], [[בית דנון]], [[חצר דיסקין]], [[בית דולגין]],{{הערה|{{ערוץ7|אלירן אהרון|הבניין ברובע המוסלמי חזר לבעליו|320851|25 באפריל 2016}}}} [[חצר החבצלת]].{{ש}}ברובע פועלות כיום ארבע ישיבות: [[ישיבת אדרת אליהו]], [[ישיבת שובו בנים]] (בבניין [[ישיבת חיי עולם]]), [[ישיבת עטרת ירושלים]] (בבניין [[ישיבת תורת חיים]]) ו[[ישיבת אהל משה]].{{ש}}במקביל, פועלים כיום ברובע שישה מקומות תפילה: [[בית הכנסת אוהל יצחק (הרובע המוסלמי)|בית הכנסת אוהל יצחק]], [[בית הכנסת ציון המצוינת]], [[הכותל הקטן]], [[בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים]], [[בית הכנסת חזון יחזקאל]] ו[[בית הכנסת ע"ש הרב גץ]].
* '''[[אפרו-פלסטינים]]''': צאצאי מוסלמים מ[[צ'אד]], [[סודאן]] ו[[ניז'ר]] שהובאו במהלך [[המאה ה-17]] על ידי השלטון העות'מאני כדי לשמש כחיילים ועבדים. הקהילה, המונה כמה מאות אנשים, מתגוררת באזור [[מבני הר הבית#שער המשגיח|שער המשגיח]] ברחוב [[עלאא' א-דין]].
* '''נוצרים''': בין הנוצרים בני אומות שונות, שרובם הגיעו אל העיר בתפקיד דתי.
* '''[[צוענים]]''': קהילה הכוללת פחות מ-1,000 נפשות המתגוררת בצפון הרובע. קהילה ענייה ביותר{{הערה|{{ynet|תני גולדשטיין|200 משפחות צוענים חיות בישראל בעוני קשה|3017961|13 בדצמבר 2004}}}} ובעלת רמת השכלה ירודה מאוד (בעלת אחוז נשירה גבוה במיוחד מבתי הספר). חברי הקהילה נחשבים לבזויים על ידי הקהילה הערבית ונקראים בערבית "נוואר" ("מלוכלכים"). אין להם מסגד משלהם, לא גני ילדים ולא מועדון קהילתי. מוכתר הקהילה מוכר על ידי עיריית ירושלים והקהילה מקיימת קשרים עם הממשל הישראלי, עקב רצונם של חבריה לקבל [[אזרחות ישראלית]] מלאה ולא לקיים כל זיקה עם [[הרשות הפלסטינית]]. יש להבחין בין קבוצה זו לבין קבוצה אחרת של צוענים בירושלים אשר אינה מתגוררת בעיר העתיקה אלא ב[[שועפאט]] וב[[ואדי ג'וז]] ומגלה קרבה לרשות הפלסטינית.

== לקריאה נוספת ==
* [[זאב וילנאי]], '''ירושלים, העיר העתיקה וסביבתה''', א-ב, ירושלים 1972.
* {{עיר בראי תקופה|א}}.
* {{עיר בראי תקופה|ב}}.
* [[אייל מירון]], '''ירושלים וכל נתיבותיה''', [[יד בן צבי]], 1993.
* [[שבתי זכריה]], '''יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה''', ירושלים, הוצאת צור אות.
* שבתי זכריה, '''סיפורי חצרות ובתים בין החומות''', ירושלים, [[הוצאת ראובן מס]], תשס"ו.
* שבתי זכריה, '''ירושלים הבלתי נודעת, פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים''', בית 1998.
* שבתי זכריה, '''סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר, אישים דמוית ואתרים''', ירושלים 2002.
* [[אהרן ביר]], ברכה סליי, '''מוסדות תורה וחסד יהודיים''' ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה, הוצאה שנייה, ירושלים, [[תשנ"ג]] - 1993.
* [[אלי שילר]] (עורך, הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, בתוך: הנ"ל (עורך), '''ירושלים הבנויה, קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים''', '''אריאל''', גיליון 43, ירושלים אדר תשמ"ו מרץ 1986, עמ' 91–98.
* אלי שילר, [[גדעון ביגר]] (עורכים), '''ירושלים העיר העתיקה''', ירושלים, [[הוצאת אריאל]], 1991.
* [[נחמן אביגד]], '''העיר העליונה של ירושלים''', ירושלים: [[הוצאת שקמונה]], 1980.
* [[דן בהט]], '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1994.
* [[מרדכי נאור]] (עורך), '''ירושלים עיר ועם - מדוד המלך עד ימינו''', תל אביב: [[הוצאת ידיעות אחרונות]].
* ישראל קמחי (עורך), '''אגן נחל קדרון, המרחב החזותי של העיר העתיקה בירושלים, מדיניות שימור ופיתוח''', ירושלים 2009.
* [[זהר עמר]], [[אפרים לב]], '''רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמונה עשרה''', תל אביב תש"ס.
* [[מאיר בן-דב]], '''ביצורי ירושלים, החומות השערים והר הבית''', תל אביב 1983.
* [[דוד קרויאנקר]], '''אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים 1993.
* [[עמוס קלונר]], '''סקר ירושלים, האזור הצפוני-מערבי, מבוא ומפתחות''', ירושלים תשס"ג.
* [[צ'ארלס וילסון]], '''ירושלים, העיר הקדושה''', ירושלים 1988.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Muslim Quarter, Jerusalem}}
* [http://www.3disrael.com/jerusalem/muslim_quarter.cfm סיור וירטואלי ברובע המוסלמי] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20171204234756/http://www.3disrael.com/jerusalem/muslim_quarter.cfm |date=2017-12-04 }}
* {{כותרת ראשית|אריה דיין|מגיירים את הרובע המוסלמי|19831214|20}}
* {{הארץ|גדעון לוי|הם באו מהודו|1.1558700|20 ביוני 2008}}
* [[דריה מעוז]], [http://www.masa.co.il/article.php?cid=244 צוענים בירושלים], פורסם בגיליון "[[מסע אחר]]" 106
* {{ynet|קובי נחשוני|בלב הרובע המוסלמי: עטרת כהנים|3520478|18 במרץ 2008}}
* עוז רוזנברג, [http://theliberal.co.il/חבית-הנפץ-של-הרובע-המוסלמי-עוז-רוזנבר/ חבית הנפץ של הרובע המוסלמי], באתר [[ליברל (מגזין)|ליברל]], 11 בינואר 2016
* [https://web.archive.org/web/20070822001957/http://www.thisweekinpalestine.com/details.php?id=2210&ed=144&edid=144 מאמר על אכסניית ההודים The Ansari Family of the Indian Hospice By Nourjahan Ansari] {{אנגלית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007542747805171|רובע המוסלמי (ירושלים ישראל)}}
* [https://www.jerusalem.muni.il/he/neighborhoods/muslim-quarter/ הרובע המוסלמי] באתר [[עיריית ירושלים]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ש}}
{{העיר העתיקה}}

{{שכונות ירושלים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:העיר העתיקה]]
[[קטגוריה:הרובע המוסלמי|*]]
[[קטגוריה:העיר העתיקה: שכונות]]
[[קטגוריה:מאורעות תר"פ]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Coord (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Nrg (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Webarchive (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנגלית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דרושה הבהרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבהרה (עריכה)
תבנית:הודעת פרמטר לא מולא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:העיר העתיקה (עריכה)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ויקישיתוף בשורה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:זיהוי מקומות הקרויים מדינה פלסטינית בוויקינתונים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:טען סקריפט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כותר חופשי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כותרת ראשית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מימין לשמאל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיקום מפורט בישראל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ממי (עריכה)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה אוטומטית/אורך (עריכה)
תבנית:מפה אוטומטית/רוחב (עריכה)
תבנית:מפת ביניים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מפת מיקום/ירושלים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום/ירושלים העתיקה (עריכה)
תבנית:מציין מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצה מפת מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצות קואורדינטות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות עם הסתרה (עריכה)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נקודת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/חישוב רגיל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:עיר/אוכלוסייה (עריכה)
תבנית:עיר בראי תקופה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערוץ7 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שכונה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שכונות ירושלים (עריכה)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תת קבוצה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Coordinates (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox with collapsible groups (עריכה)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Webarchive (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Webarchive/data (עריכה)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:עיר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תבנית מידע (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תגים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף הרובע המוסלמי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הרובע_המוסלמי"