הצגת המקור של הדף "בישולי גויים"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

[[קובץ:Pieter_Aertsen_003.jpg|שמאל|ממוזער|180px|"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת [[1559]], [[הולנד]].]]
ה[[הלכה]] היהודית אוסרת אכילת '''בישולי גויים''' (גם '''בישולי עכו"ם''',{{הערה|=עובדי כוכבים ומזלות. זהו הנוסח המקובל בספרות ההלכה, בעקבות [[צנזורה על ספרים עבריים|הצנזורה הנוצרית]] וזאת כדי שישתמע שהאיסור חל כביכול רק על עובדי עבודת אלילים [[פגאנים|פגאנית]], ולא על נוצרים (מה שאינו נכון). במקור הדין, ב{{משנה|עבודה זרה|ב|ו}} – האיסור נקרא "שלקות" של גויים.}} '''בישולי נכרים'''), כלומר מאכלים שמי שבישל אותם היה [[גוי]]. איסור זה הוא [[גזירת חכמים]] שנגזרה כחלק מ[[הלכות הרחקה מגויים]].

== מקור וטעם ==
כאמור, איסור זה, מקורו בדברי [[חז"ל]],{{הערה|1=ראו בסוגיית [[התלמוד הבבלי]] {{בבלי|עבודה זרה|לז|ב|ללא=שם}}, המנסה למצוא מקור לאיסור זה מן הפסוקים, אך מגיעה למסקנה שהאיסור הוא מ[[דרבנן]], ודרשות הכתובים בעניין זה אינן אלא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]].}} כחלק מ[[הלכות הרחקה מגויים]]. האיסור הוא חלק ממכלול איסורי האכילה, וכולל את כל המאכלים שהוכנו על ידי גויים, אם ב[[בישול]], [[טיגון]] או [[צלייה]]. ועל אף כשהגוי בישל מאכלים [[כשרות|כשרים]] בכלים כשרים.

לעומת זאת מותר לאכול מאכל כשר, שהכנתו הייתה ב[[מליחה]], [[עישון מזון|עישון]] או [[כבישה]], על ידי גוי.{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קיג|א}}; [[רמ"א]] שם.}} פת שנאפתה על ידי גוי אינה כלולה בגזירה זו, אלא באיסור [[פת עכו"ם|פת נכרי]], אשר לו דינים שונים.

כאמור, הטעם באיסור זה הוא מניעת קרבה יתרה לגוי, העלולה להביא ל[[התבוללות|נישואי תערובת]]. בנוסף, יש שכתבו כי האיסור נגזר כדי שיהודי לא יתרגל לאכול אצל הגוי, שמא יבוא על ידי כך לאכול [[כשרות|דברים שאינם כשרים]].{{הערה|1={{בבלי|עבודה זרה|לח|א|מפרש=רש"י|ד"ה=מדרבנן}}, וראה שם ב[[תוספות]] ד"ה אלא.}}

==מאכלים שאינם כלולים באיסור==
[[תלמוד בבלי|בתלמוד]] מובאות שתי מימרות בשם ה[[אמוראים|אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] המצמצמות את האיסור, כאשר כל מימרא נשנתה ב[[בית מדרש]] אחר. ב[[סורא]] הביאו שהאמורא רב [[שמואל בר רב יצחק]] אמר בשם רב: "כל הנאכל כמות שהוא חי – אין בו משום בישולי גוי". כלומר: כל מאכל שנוהגים לאוכלו גם ללא בישול – מותר לאכילה גם אם נתבשל על ידי גוי. ב[[פומבדיתא]] הביאו שאמר: "כל שאינו נאכל על שולחן מלכים ללפת בו את הפת – אין בו משום בישולי גויים". כלומר: כל מאכל שאנשים חשובים ומכובדים אינם נוהגים לאוכלו – מותר לאכילה גם אם נתבשל על ידי גוי.{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|לח|א}}.}}

רוב ה[[ראשונים]]{{הערה|1={{בבלי|עבודה זרה|לח|א|מפרש=תוספות|ד"ה=איכא}}; [[רא"ש]] עבודה זרה פרק ב' סימן כ"ח; {{רמב"ם|מאכלות אסורות|יז|יד|טו|ספר=קדושה}}, ועוד.}} קבעו שהלכה כשתי המימרות הללו להקל, ולכן כל מאכל שנאכל חי '''או''' שאינו עולה על שולחן מלכים – אין בו משום בישולי גויים. ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|מאכלות אסורות|יז|טו|ספר=קדושה}}}} הסביר את טעם הדבר, שמאכלים שאינם עולים על שולחן מלכים – אינם חשובים, ואין אדם מזמין את חברו כדי לאכול עמו מהם, ולכן אין חשש שאכילת מאכלים אלו שנתבשלו על ידי הגוי – תביא לידי חיתון עמו. גם דבר שנאכל כשהוא חי הותר מטעם זה, שאין כל כך חשיבות למאכל זה, ואין אדם מזמין את חברו לאכול עמו ממנו.{{הערה|1=טורי זהב, יורה דעה קיג, א.}}

===דבר הנאכל כשהוא חי===
דברים שלא נהוג לאוכלם כשהוא חיים, כגון [[בשר]] ו[[ביצה (מזון)|ביצים]], [[אורז]] ומיני [[דגן]] – אסורים באכילה אם נתבשלו על ידי גוי. דברים שנהוג לאוכלם כשהם חיים, כגון [[תפוח]]ים ו[[שזיף|שזיפים]], שנתבשלו על ידי גוי – מותרים. מעמדו של המאכל אינו נקבע על ידי כל אדם ואדם, אלא לפי מנהג האכילה המקובל באותו מקום.{{הערה|1=חכמת אדם סו, ד.}} תבשיל שיש בו תערובת של דבר הנאכל חי ודבר שאינו נאכל חי – דינו נקבע על פי העיקר; אם העיקר הוא מדבר שנאכל חי – הוא מותר, ואם העיקר הוא דבר שאינו נאכל חי - הוא אסור.{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קיג|ב}}.}} אם הדבר שנאכל חי והדבר שאינו נאכל חי שווים בכמותם ("מחצה על מחצה") – ה[[תערובת (הלכה)|תערובת]] מותרת, כיוון שאיסור בישולי עכו"ם הוא איסור קל.{{הערה|{{ערוך השולחן|יורה דעה|קיג|יד}}.}}

===דבר שאינו עולה על שולחן מלכים===
דברים שאין נהוג לאכלם בסעודות חשובות של אנשים חשובים – אין בהם משום איסור בישולי גויים. דין זה תלוי גם הוא במנהגי האכילה המקובלים, והוא עשוי להשתנות במהלך הזמן.

;שאין מלפתים בו את הפת
בתלמוד הבבלי וברמב"ם הוגדר התנאי השני להחלת איסור בישולי נכרים כך: "דבר העולה על שולחן מלכים '''ללפת בו את הפת'''". משמע שדבר שאין מלפתים בו את הפת, אין בו משום בישולי נכרים.

;העולה לשביעה ולא ללפת את הפת
הרשב"א{{הערה|בספרו [[תורת הבית]] הארוך בית ג' שער ז'.}} סייג את ההיתר וכתב שרק דבר שנועד ללפת בו את הפת, ואינו עולה על שולחן מלכים אלא על שולחן - אין בו איסור בישולי נכרים. אולם מאכל שאין אוכלים אותו כתיבול לפת אלא נאכל בפני עצמו לשביעה, שייך בו איסור בישולי נכרים גם אם אינו עולה על שולחן מלכים ללפת בו הפת אלא עולה על שולחנם כדי לשבוע ממנו.

;העולה לשם קינוח ולא ללפת את הפת
גדולי ה[[אחרונים]] נחלקו האם דבר שנאכל לשם קינוח, ואין מלפתים בו את הפת, נאסר משום בישולי נכרים או לא. לדעת ה[[שולחן ערוך]], אף אם אין מלפתים בו את הפת, יש בו איסור בישולי נכרים.{{הערה|שם=קיג א|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קיג|א}}.}} ודעת ה[[פרי חדש]] רק דבר שמלפתים בו את הפת או נועד לשביעה, יש בו איסור בישולי נכרים, אך דבר שנועד לשם קינוח ואין מלפתים בו הפת, אינו נאסר משום בישולי נכרים.{{הערה|פרי חדש יורה דעה סי' קי"ג, סעיף קטן ג'.}}

==ברשות ישראל==
יש שכתבו שכאשר הגוי מבשל בביתו של היהודי – אין בתבשיל איסור, משום שבאופן זה אין לחוש ליחסי חיתון{{הערה|[[תוספות]] על מסכת עבודה זרה ל"ח עמוד א' בשם רבי אברהם בן דוד.}}; אולם [[רבנו תם]] חלק על דעה זו,{{הערה|1=ראו שתי הדעות בתוספות עבודה זרה לח, א ד"ה אלא.}} מטעם [[לא פלוג]] (לא חילקו חכמים בגזירתם){{הערה|[[תוספות רא"ש]] עבודה זרה דף ל"ח עמ' א'. [[המרדכי|מרדכי]] ע"ז סי' תת"ל.}} או כי גם בבית הישראל ישנו חשש חיתון,{{הערה|תוספות רבנו יהודה מבירינא עבודה זרה דף ל"ח, עמ' ב'.}} וקדמו רבנו גרשום,{{הערה|כמובא בשו"ת רבנו גרשום סי' כ', ובשמו ב[[ספר האורה]] א', קי"א, וב[[כל בו (ספר)|כל בו]] ק'.}} וכך נתקבל להלכה.{{הערה|שם=קיג א}} עם זאת, יש הסוברים שניתן לסמוך על דעה זו בדיעבד.{{הערה|1=איסור והיתר הארוך מג, יג. הובא ברמ"א יורה דעה קיג, ד, בש"ך שם ס"ק ז, ובט"ז שם ס"ק ג.}}

מחלוקת נוספת דומה היא לגבי בישולי עבדים ושפחות נוכרים המשרתים בביתם של ישראלים. לדעת [[הרמב"ן]],{{הערה|שו"ת ��מיוחסות לרמב"ן סימן רפ"ד. תשובה ל[[רבנו יונה]].}} מאחר שעבדים ושפחות מבשלים בעל כרחם, אין כאן חשש לקירוב הדעת. שרק בישול שנעשה מרצון טוב והתנדבות יוצר רגשי חיבה וקירוב דעת. לעומתו, רוב הראשונים{{הערה|[[ראב"ן הירחי|ראב"ן]] ש"ג, [[רשב"א]], [[ריטב"א]], ועוד.}} סוברים שלא חילקו חכמים בגזירתם, וכל בישול של נכרי אסור.

סיוג נוסף לגזירה מופיע בשו"ת [[מהריט"ץ]],{{הערה|שו"ת מהריט"ץ סימן קס"א.}} לפיו כאשר הנכרי מבשל בסיטונאות, שלא עבור ישראלי מסוים, לא נוצר קירוב הדעת בינו ובין הישראל שקונה לאחר מכן את התבשיל, ולא גזרו בזה חכמים. ובדומה להיתר '[[פת פלטר]]' בגזירת פת גויים. מנגד, ה[[ברכי יוסף]],{{הערה|ב'שיורי ברכה' יורה דעה סימן קי"ב סק"ט.}} ואחריו רוב האחרונים, לא קיבלו היתר זה, משום שקולא זו נאמרה דווקא בפת, שהיא 'חיי נפש', אך לא ביחס לשאר בישולי גויים.

==בישול על ידי גוי ויהודי==
כאשר חלק מהבישול נעשה על ידי יהודי, כגון שהיהודי ערבב את התבשיל בעת בישולו, או שהיהודי הניח את התבשיל על האש (והתבשיל היה מתבשל מאליו גם ללא סיוע הגוי) – התבשיל מותר, גם אם כל שאר הבישול נעשה על ידי הגוי. במקרה שהיהודי רק הדליק את האש, ואילו הגוי הניח את התבשיל על האש ועסק בבישול עד סיומו. לדעת ראשוני [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרד]], ובעקבותיהם ה[[שולחן ערוך]] – הדלקת האש אינה מספיקה, והתבשיל אסור (וכך נוהגים הספרדים); ואילו ראשוני [[אשכנז]], ובעקבותיהם ה[[רמ"א]], מקלים וסוברים שהתבשיל מותר.{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קיג|ז}}; [[רמ"א]] שם. בשורש המחלוקת עומדת ההלכה הקובעת שבאיסור [[פת עכו"ם]] די בהדלקת האש; המחלוקת היא אפוא האם יש ללמוד מדין פת עכו"ם לדין בישולי גויים, או לא.}}

לשאלה זו השלכות במתן [[כשרות]] לבתי מזון בזמננו, שכן בבתי מזון רבים (אף בישראל, וכל שכן במקומות אחרים), עובדי המטבח אינם יהודים. בדרך כלל, בבתי מזון הנתונים תחת השגחה מהודרת יש [[משגיח]] בכל שעות העבודה, והוא מניח את המאכלים על האש, כדעת השולחן ערוך. לעומת זאת בהכשרים רגילים נוהגים להסתמך על הדעה המקילה – לפיה די בהדלקת האש על ידי יהודי. כמה מפוסקי זמננו{{הערה|1=הרב [[עובדיה יוסף]], שו"ת [[יחוה דעת]] ה, נד; הרב [[יצחק יעקב וייס]], שו"ת מנחת יצחק ז, סב.}} הורו שניתן לתת הכשר לבית מזון שהבישול בו נעשה על ידי גויים, ורק הדלקת האש נעשית על ידי יהודי, אף שחלק מהאוכלים והקונים הם בני [[עדות המזרח]], המחויבים לפסיקתו המחמירה של השולחן ערוך, וזאת משום שבמקרה זה ניתן לצרף שיקולים נוספים להיתר, כמו הדעה שדבר שהתבשל על ידי גוי בבית ישראל – מותר (ראו לעיל).

==דין הכלים==
כלים שגוי בישל בהם תבשיל נאסרים בשימוש, כמו כלים שבישלו בהם איסורים אחרים, עד שיוכשרו על ידי [[הגעלה]]. אבל בדיעבד אם עברו ובישלו בכלי בלא הכשרה, התבשיל מותר והכלי עדיין אסור. אם מדובר בכלי חרס, מאחר שמדובר באיסור שאינו מבוסס על איסור מן ה[[תורה שבכתב]] ניתן להכשירם על ידי הגעלה שלש פעמים, אף על פי שבאיסורים אחרים לא ניתן להכשיר כלי חרס, גם אם מקורם בדברי [[חז"ל]], כל עוד והם מיוסדים על גבי איסור מן התורה שבכתב.{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קיג|טז}}.}}{{הערה|הרב [[אליעזר מלמד]], [https://ph.yhb.org.il/17-28-11/ דין כלים שבישלו בהם גויים] באתר [[פניני הלכה]].}}

== ראו גם ==
*[[חלב נוכרי]]
*[[פת עכו"ם]]
*[[הלכות הרחקה מגויים]]
*[[סתם יינם]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3723 בישולי גויים], סיכום דבריו של הרב [[מרדכי אליהו]], באתר "[[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]"
* הרב [[יעקב אריאל]], [http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=17230 בישולי נוכרים בעובדת זרה], באתר "Yeshiva"
* [http://www.infotravel.co.il/?CategoryID=913&ArticleID=1386 הלכות בישולי עכו"ם], מתוך הלכות לנוסע היהודי באתר "אינפו טרוול"
*הרב יאיר וייץ, [https://yhb.org.il/7698/ גדרי 'עולה על שולחן מלכים'], באתר [[ישיבת הר ברכה]]
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{כשרות}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:כשרות]]
[[קטגוריה:מצוות ותקנות דרבנן]]
[[קטגוריה:גוי (יהדות)]]
[[קטגוריה:הלכות הרחקה מגויים]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:אסיף (עריכה)
תבנית:בבלי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הבהרה הלכתית (עריכה)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:כשרות (עריכה)
תבנית:כתב מוקטן (עריכה)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם (עריכה)
תבנית:משנה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משנה/קיצור שם (עריכה)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ערוך השולחן (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רמב"ם (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שולחן ערוך (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/בבלי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/משנה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/רמב"ם (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/שולחן ערוך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)

חזרה לדף בישולי גויים.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בישולי_גויים"