הצגת המקור של הדף "אלפבית יווני"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{אלפבית יווני
| אות =
| תמונה = [[קובץ:Greek alphabet alpha-omega.svg|150px|מרכז]]
}}
'''האלפבית היווני''' הוא [[אלפבית]] המשמש לכתיבת השפה ה[[יוונית]] מאז [[המאה ה-8 לפנה"ס]] לערך. הוא האלפבית הראשון שבו לכל תנועה ולכל עיצור סימן נפרד. האותיות משמשות גם לציון מספרים – [[ספרות יווניות]] – בדומה ל[[ספרות רומיות]]. מלבד השימוש בו לכתיבת יוונית מודרנית, משמש האלפבית היווני גם לכתיבת השפה ה[[קופטית]] בתוספת של אותיות ייחודיות. בנוסף, אותיות האלפבית היווני משמשות כיום כ[[אותיות יווניות כסמלים מתמטיים|סמלים במתמטיקה ובמדעים]] ובשמות [[פיזיקת חלקיקים|חלקיקים]], [[כוכב]]ים, [[אחווה (אקדמיה)|אחוות סטודנטים]], סופות [[ציקלון]] טרופיות ועוד. האלפבית היווני נוצר מה[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]], וממנו עצמו התפתחו האלפבית ה[[אלפבית גותי|גותי]], ה[[אלפבית גלגוליטי|גלגוליטי]], ה[[אלפבית קירילי|קירילי]] ואף ה[[אלפבית לטיני|לטיני]]. אך אין קשר בינו לבין [[כתב קווי ב'|הכתב הקווי ב']] או [[כתב קיפרי הברתי|הכתב הקיפרי ההברתי]] {{אנ|Cypriot syllabary}}, מערכות הכתב היווניות שקדמו לו.

==היסטוריה והתפתחות==
=== מקור ===
מקור האלפבית היווני ב[[האלפבית הפיניקי|אלפבית הפיניקי]]. הפיניקים היו הכוח הדומיננטי בשיט בים התיכון בתקופת הברזל הקדומה, ושמות חלק מהאותיות ביוונית (י'''וֹ'''טָה, ר'''וֹ''') מעידות על [[המעתק הכנעני]] שהתרחש בפיניקית. כתובות יווניות מוקדמות מ{{קישור שפה|2=Aeolis|3=איוליה}} ומ[[כרתים]] מתייחסות לאותיות האלפבית היווני כ־ϕοινικηια, "פיניקיות".<ref name=":0">Madadh Richey, [https://academic.oup.com/edited-volume/34280/chapter/290618483 "The Alphabet and its Legacy"], in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), ''The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean'', Oxford University Press, 2019, p. 245, {{Doi|10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17}}</ref>
{{תמונות מרובות
| סיומת = {{קישור שפה||Dipylon inscription|כתובת דיפילון}}, אחת הכתובות היווניות המוקדמות ביותר שהתגלו, מתוארכת לסביבות 750–725 לפנה"ס.<ref>Madadh Richey, [https://academic.oup.com/edited-volume/34280/chapter/290618483 "The Alphabet and its Legacy"], in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), ''The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean'', Oxford University Press, 2019, p. 248, {{Doi|10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17}}</ref> מלמעלה, הכתובת על הכד; מלמטה, העתק הכתובת המלאה
| תמונה1 = Dipylon Inscription.JPG
| תמונה2 = Transcription of the Dipylon Oinochoe Inscription.jpg
| כיוון = אנכי
}}
העדויות המוקדמות ביותר שנמצאו לאלפבית היווני מתוארכות לרבע השני של המאה ה־8 לפנה"ס (775–750 לפנה"ס); כתובות אלה קובעות רק את התאריך הוודאי המאוחר ביותר לאימוץ הכתב הפיניקי על ידי היוונים, וייתכן שהאימוץ התרחש עוד בתקופה מוקדמת יותר (אף שלא נותרו עדויות מתקופה תאורטית זאת). רוב החוקרים נותנים את התאריך הכללי "[[Circa|סביבות]] 800 לפנה"ס", אך חלק מתארכים ל־850 לפנה"ס או אף קודם לכן וטוענים להיעדר עדויות בשל חוסר השרידות של ה[[פפירוס]], או להגבלת הטכנולוגיה לקבוצה זעירה של בעלי מיומנות. השוואה להתפתחות הצורות של אותיות האלפבית הפיניקי מעלה שהאלפבית היווני התפתח מהכתב הפיניקי שהיה נהוג בין 850–750 לפנה"ס.<ref>Madadh Richey, [https://academic.oup.com/edited-volume/34280/chapter/290618483 "The Alphabet and its Legacy"], in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), ''The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean'', Oxford University Press, 2019, p. 248–249, {{Doi|10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17}}</ref>

==== בתרבות העתיקה ====
[[קובץ:Monnaie_-_Bronze,_Tyr,_Phénicie,_Trébonien_Galle_-_btv1b85374547_(2_of_2).jpg|ממוזער|180x180 פיקסלים|מטבע [[צור (לבנון)|צורי]] מימי [[טרבוניאנוס גאלוס]], המציג את קדמוס (ולרגליו חלזון הארגמן) מעניק גליל [[פפירוס]] לשלושה יוונים, סמל להבאת האלפבית ליוון<ref name=":222">{{צ-מאמר|מחבר=Fergus Millar|שם=The Phoenician cities: a case-study of Hellenisation|כתב עת=The Cambridge Classical Journal|כרך=29|שנת הוצאה=1983|עמ=67|doi=10.1017/S0068673500004508|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/cambridge-classical-journal/article/abs/phoenician-cities-a-casestudy-of-hellenisation/9AD76342B01DC0B648C7D029F5580385|JSTOR=44696895}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=George Francis Hill|שם=Catalogue of the Greek Coins of Phoenicia|מו"ל=Arnaldo Forni - Editore|שנת הוצאה=1965|עמ=cxlii, 293|קישור=https://archive.org/details/catalogueofgreek0000geor_k9u9}}</ref>]]בעולם היווני רומי, המקור הפיניקי של האלפבית היה ידע כללי נפוץ – ביטוי לכך ניתן למצוא אצל ה[[סופיסט]] בן המאה השנייה לספירה, אדריאן מִצור, שפתח את המחזה שהציג באתונה במילים: {{ציטוטון|פעם נוספת מגיעות האותיות מפיניקיה}}.<ref>[[פילוסטרטוס]], '''חיי הסופיסטים''', 2.10 (ראו [[iarchive:philostratuseuna0000wilm/page/226|במקור היווני ובתרגום לאנגלית]]): {{""|Πάλιν ἐκ Φοινίκες γράμματα}}</ref> הבאת האלפבית ליוון היה אחד המרכיבים באגדת [[קדמוס]], בן [[אגנור]] מלך [[צור (לבנון)|צור]] או [[צידון]] שיצא לחפש את אחותו [[אירופה (מיתולוגיה)|אירופה]] וייסד את [[תבאי]]; אגדה זאת אף השתרשה בפיניקיה עצמה לכל המאוחר ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], ובאה לידי ביטוי על מטבעות [[צור (לבנון)|צוריים]] המציגים את קדמוס מעניק גליל פפירוס ליוונים.{{הערה|שם=:222}} האגדה מבטאת את המציאות ההיסטורית המוקדמת בה הביאו הפיניקים את הכתב וחוכמות נוספות ליוון.<ref name=":9">{{צ-מאמר|מחבר=[[נחום סלושץ]]|שם=מחקרים עברים כנענים|כתב עת=לשוננו|כרך=ב'|שנת הוצאה=1930|עמ=343|קישור=https://www.jstor.org/stable/24384442}}</ref>

[[הרודוטוס]], בן [[המאה ה-5 לפנה"ס]] מספר על כך:<ref>ראו גם: {{צ-מאמר|מחבר=John K. Papadopoulos|שם=The early history of the Greek alphabet: new evidence from Eretria and Methone|כתב עת=Antiquity|כרך=90|שנת הוצאה=2016|עמ=1248|doi=10.15184/aqy.2016.160|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/abs/early-history-of-the-greek-alphabet-new-evidence-from-eretria-and-methone/DBFA7B52DBCDB48AA5B47D05FC4FB03A}}</ref>

{{ציטוט
|תוכן=ה[[פיניקים]] האלה שבאו עם [[קדמוס]], אשר מהם היו הגפיריים, בהתיישבם בארץ הזאת הביאו ליוונים דברי מדע (didaskalia) רבים ושונים '''וביחוד את האותיות (grammata), שלא היו ליוונים קודם לכן''', כפי שאני חושב; בראשונה השתמשו בהן כמו כל הפיניקים, אחר כך במשך הזמן שינו יחד עם הביטוי (phonē) גם את צורת (rhythmos) האותיות. כי בעת ההיא ישבו ברוב המקומות יחד עם היוונים גם יונים, שרכשו להם את האותיות אצל הפיניקים בלמדם מהם והשתמשו בהם אחרי ששנו בהן רק מעט: בהשתמשם בהן אמרו, מה שגם נכון, שהובאו מאת הפיניקים ליוון וקראו אותן "פיניקיות". ... בעצמי ראיתי אותיות "קדמייות" במקדש [[אפולו]] האיסמיני ב[[תבאי]] של ה[[בויוטיה|בויאוטים]] חרותות בשלש חצובות, ברובן דומות ליוניות...
|מקור=[[הרודוטוס]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos13.pdf ה' 58-61]|מירכאות=כן}}

[[דיודורוס סיקולוס]] סיפר שלאחר [[מיתוסים של מבול|המבול]] של [[דאוקליון]], קדמוס בן אגנור היה הראשון להביא את הכתב מפיניקיה ליוון, ובתקופתו החלו היוונים לגלות תגליות חדשות במדע הכתוב;<ref>[[דיודורוס סיקולוס]], '''[[ביבליותקה היסטוריקה]]''', 5.57.5–5.57.3 (ראו ב[https://el.wikisource.org/wiki/Ιστορική_Βιβλιοθήκη/Ε מקור היווני] וב[https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/5D*.html תרגום לאנגלית])</ref> ובמקום אחר כתב שבין היוונים היה לינוס הראשון לגלות מקצבים ושירים שונים, וכשקדמוס הביא מפיניקיה את האותיות, לינוס התאים אותן ליוונית. האותיות נקראות פיניקיות כי הן הובאו ליוונים מהפיניקים, אך השימוש בהן (בצורתן באלפבית היווני) היה לראשונה אצל ה[[פלסגים]], ולכן הן כונו "פלסגיות".<ref>[[דיודורוס סיקולוס]], '''[[ביבליותקה היסטוריקה]]''', 3.67.1 (ראו ב[https://el.wikisource.org/wiki/Ιστορική_Βιβλιοθήκη/Γ#67 מקור היווני] וב[https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/3E*.html תרגום לאנגלית])</ref>

==== שמות האותיות ====
שמות רוב האותיות משמרים נאמנה את השמות הפיניקיים המקוריים. העדות המוקדמת ביותר לשמות האותיות היווניות נמצאת במחזה Γραμματικὴ τραγῳδία (טרגדיית האותיות) מאת {{קישור שפה|2=Callias (comic poet)|3=קאליאס (משורר)|4=קאליאס}}, מסוף המאה ה־5 לפנה"ס. הזיקה ההדוקה של שמות האותיות לשפות שמיות ולא ליוונית הייתה אחת הסיבות שבגינן מחברים עתיקים היו כה בטוחים במקור הפיניקי של האלפבית היווני.<ref>Madadh Richey, [https://academic.oup.com/edited-volume/34280/chapter/290618483 "The Alphabet and its Legacy"], in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), ''The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean'', Oxford University Press, 2019, p. 247, {{Doi|10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17}}</ref>

=== התפתחות מוקדמת ===
ההבדל העיקרי בין האלפבית הפיניקי ליווני הוא השימוש באותיות לציון [[תנועה (הגה)|תנועות]] ביוונית. האלפבית הפיניקי ציין [[עיצור]]ים בלבד, ובעוד שסופרים [[עברית עתיקה|עבריים]] ו[[ארמית|ארמיים]] השתמשו לעיתים באותיות מסוימות (י, ו, ה) לציון תנועות, שימוש כזה באותיות היה נדיר מאוד בקרב הפיניקים בתקופת הברזל. בעדויות הקדומות ביותר לאלפבית יווני, לעומת זאת, כבר השתמשו באותיות לציון תנועות – [[אלפא|Α]] לתנועות ă/ā,{{כ}} [[אפסילון|Ε]] לתנועה ĕ (ולעיתים גם ē),{{כ}} [[יוטא|Ι]] לתנועות ĭ/ī,{{כ}} [[אומיקרון|Ο]] לתנועות ŏ/ō ו־[[אופסילון|Υ]] לתנועות ŭ/ū; ניבים יוונים ששימרו את העיצור h (ה בעברית) השתמשו באות [[אטא|Η]] (שמקורה באות הפיניקית ח, נהגתה כ־[[עיצור לועי, חוכך, אטום|ח גרונית]]) לייצוג עיצור זה, אך ניבים אחרים השתמשו באות לייצוג התנועה ē, וזה הפך לבסוף לסטנדרט ביוונית; האות [[אומגה|Ω]], נוצרה לייצוג התנועה ō (להבדיל מ־ŏ) באלפבית של [[איוניה]], {{קישור שפה|2=Knidos|3=קנידוס}}, [[פארוס (יוון)|פארוס]] ו[[מלוס]], והופעתה בסוף סדר האלפבית מצביעה על היותה המצאה מאוחרת, כנראה וריאציה נוספת של האות הפיניקית ע, מהמאה ה־7 לפנה"ס. מקורן של כל האותיות בכתב הפיניקי ניכר, והן כולן הגיעו מאות פיניקית שייצגה עיצור שלא התקיים ביוונית; בעוד שהרציונל להשתמש באות [[י|𐤉]] שייצגה את העיצור [[עיצור חיכי, מקורב|y]] לתנועות ĭ/ī, ובאות [[ו|𐤅]] שייצגה את העיצור [[עיצור וילוני משופתת, מקורב|w]] לתנועות ŭ/ū, ניכר, לא ברור מה גרם לקישור בין האותיות האחרות לתנועות שנבחרו להן.{{הערה|שם=:0}}

הזהות בבחירת האותיות לציון תנועות בין הכתב היווני ו{{קישור שפה|2=Phrygian alphabet|3=אלפבית פריגי|4=האלפבית הפריגי}}, גם הוא מתועד מתחילת המאה ה־8 לפנה"ס (ובמיוחד היוטה, שצורתה כ[[זיגזג]] ברוב הכתבים היווניים הקדומים פרט לזה האובויי שבו צורתה כקו ישר, כמו בכתב הפריגי), עשויה להצביע על היווצרות משותפת של הכתב היווני והפריגי, ככל הנראה באזור עם נוכחות יוונית, [[פריגים|פריגית]] ופיניקית. מועמד מוביל לאזור כזה הוא אזור צפון הים האיגאי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=John K. Papadopoulos|שם=The early history of the Greek alphabet: new evidence from Eretria and Methone|כתב עת=Antiquity|כרך=90|שנת הוצאה=2016|עמ=1238–1254|doi=10.15184/aqy.2016.160|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/abs/early-history-of-the-greek-alphabet-new-evidence-from-eretria-and-methone/DBFA7B52DBCDB48AA5B47D05FC4FB03A}}</ref>

העיצורים באלפבית היווני הם אימוץ של האותיות הפיניקיות המייצגות עיצורים זהים או כמעט זהים. לאות [[קסי|Ξ]] ולשלוש האותיות שלפני Ω –{{כ}} [[פי|Φ]],{{כ}} [[כי|Χ]] ו־[[פסי|Ψ]] – היו ערכים שונים במקומות שונים. באלפביתים של כרתים, [[תרה (אי)|תרה]], מלוס ו{{קישור שפה|2=Anafi|3=אנפי|4=אנפה}} אותיות אלה לא התקיימו כלל. באלפביתים של [[אובויה]], [[בויוטיה]], [[ארקדיה]] ו[[לקוניה]], Φ ייצגה ph,{{כ}} Χ ייצגה ks,{{כ}} Ψ ייצגה kh, האות Ξ לא התקיימה והצירוף ps יוצג על ידי האותיות ΦΣ. האלפביתים ה[[יוונית אטית|אטיים]] וה[[יוונית איונית|יוניים]] התשמשו כולם ב־Φ לייצוג ph וב־Χ לייצוג kh, אך ב[[אטיקה]] ובחלק מהאיים האגאיים היוניים לא התקיימו Ξ ו־Ψ (הצירופים ks ו־ps יוצגו על ידי ΚΣ ו־ΦΣ בהתאמה), בעוד באלפביתים של {{קישור שפה|2=Ionian dodecapolis|3=הדודקפוליס האיוני|4=הדודקפוליס היוני}}, חלק מהאיים האגאיים היוניים, [[קורינתיה]] ו[[ארגוס]] שימשה Ξ ל־ks ו־Ψ ל־ps, מה שהפך בסוף לאלפבית האטי הקלאסי.<ref>Madadh Richey, [https://academic.oup.com/edited-volume/34280/chapter/290618483 "The Alphabet and its Legacy"], in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), ''The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean'', Oxford University Press, 2019, p. 246, {{Doi|10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17}}</ref>

[[עיצורים שורקים|העיצורים השורקים]] הפיניקיים – [[ז|𐤆]], [[ס|𐤎]], [[צ|𐤑]], [[ש|𐤔]] – גם הם מציגים בעיה מסוימת, שכן מקבילותיהם היווניות לא תואמות את המקור הפיניקי במדויק, ואף שמות האותיות ביוונית לא תואמים את השמות בפיניקית. המקובל הוא שהאות זֵין הפיניקית הפכה ל־ζῆτα (זֵטה) היוונית, האות סמך הפכה ל־ξεῖ (קסה) האות צדֵי הפכה ל־σάν (האות סַן הארכאית) והאות שַן הפכה ל־σίγμα (סיגמה). חוקרים אחדים הציעו ששמות האותיות התערבבו, כך ששם האות זטה הגיע מהאות צדי, שם האות קסה הגיע מהאות שַן, שם האות סַן הגיע מהאות זין ושם האות סיגמה הגיע מהאות סמך, אך התקשו להסביר מדוע; אחרים הציעו שהאותיות צדי ושַן אומצו שתיהן לייצוג העיצור s, אך אחת מהן (לרוב הגלגול של האות צדי) נדחקה בהדרגה עד שהגלגול של האות השנייה נעשה הייצוג היחיד לעיצור s. שם האות ζῆτα (זֵטה) מוסבר כאנלוגיה לאות הקודמת ῆτα (הֵטה), השם ξεῖ מאמץ צורה חדשה שהייתה נהוגה באותיות אחרות (ϕεῖ, χεῖ, ψεῖ), והשם "סיגמה" הוא שימוש מאוחר במילה ה[[אונומטופיה|אונומטופאית]] σίζω (סיזו), "לִחשוּש".<ref>Madadh Richey, [https://academic.oup.com/edited-volume/34280/chapter/290618483 "The Alphabet and its Legacy"], in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), ''The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean'', Oxford University Press, 2019, p. 246–247, {{Doi|10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17}}</ref>

=== התפתחות מאוחרת ===
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי הרוח}}

=== יורשים ===
הכתב היווני הותאם ליצירת {{קישור שפה|2=Etruscan alphabet|3=אלפבית אטרוסקי|4=האלפבית האטרוסקי}}, שממנו התפתח [[אלפבית לטיני|האלפבית הלטיני]] (כמו גם כתבים [[שפות איטליות|איטליים]] אחרים {{אנ|Old Italic scripts}}). ב[[אסיה הקטנה]], במאות ה־5–4 לפנה"ס, התפתחו הכתב ה[[ליקיה|ליקי]] {{אנ|Lycian alphabet}} וה[[לידיה|לידי]] {{אנ|Lydian alphabet}} מהכתב היווני של אובויה, בויוטיה, ארקדיה ולקוניה (מקורו של הכתב ה[[קאריה|קארי]], לעומת זאת, איננו ודאי). {{קישור שפה|2=Iberian scripts|3=אלפבתים איבריים|4=האלפבתים האיבריים}}, שהתפתחו בדרום [[חצי האי האיברי|איבריה]] כבר במאה ה־7 לפנה"ס באזור שבו פעלו הן פיניקים והן יוונים, התפתח מהכתב הפיניקי, מהכתב היווני או אולי משניהם.<ref>Madadh Richey, [https://academic.oup.com/edited-volume/34280/chapter/290618483 "The Alphabet and its Legacy"], in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), ''The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean'', Oxford University Press, 2019, p. 251, {{Doi|10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17}}</ref>

==אותיות האלפבית==
{| border="1" cellpadding="3" cellspacing="0" style="border-collapse: collapse;text-align:center"
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | אות
! colspan="3" style="background:#ccf;" | יוונית
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | עברית
! colspan="2" style="background:#ccf;" | [[הגייה]] ([[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]])
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | אות פיניקית מקבילה
! colspan="2" style="background:#ccf;" | תעתיק לטיני
|-
! style="background:#ccffff;" | עתיקה
! style="background:#ccffff;" | ימי-ביניימית
! style="background:#ccffff;" | מודרנית
! style="background:#ccffff;" | עתיקה
! style="background:#ccffff;" | מודרנית
! style="background:#ccffff;" | עתיקה
! style="background:#ccffff;" | מודרנית
|-
| style="font-size:133%;" |[[אלפא|Α α]]
|
| {{פוליטוני|ἄλφα}}
| άλφα
| אַלְפַא
| colspan="2" {{כ}} |a
| [[קובץ:Phoenician aleph.svg|20px|Aleph]] [[א|אָלֶף]]
| colspan="2" {{כ}} |a
|-
| style="font-size:133%;" |[[בטא|Β β]]
|
| {{פוליטוני|βῆτα}}
| βήτα
| בֵטָא (ויטָא)
| [[עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]
| [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי|v]]
| [[קובץ:Phoenician beth.svg|20px|Beth]] [[ב|בֵּית]]
| b
| v
|-
| style="font-size:133%;" |[[גמא|Γ γ]]
|
| {{פוליטוני|γάμμα}}
| γάμμα{{ש}}γάμα
| גַמָּא
| [[עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]
| [[עיצור וילוני, חוכך, קולי|ɣ]]
| [[קובץ:Phoenician gimel.svg|20px|Gimel]] [[ג|גִּימֶל]]
| g
| gh, g, j
|-
| style="font-size:133%;" |[[דלתא (אות)|Δ δ]]
|
| {{פוליטוני|δέλτα}}
| δέλτα
| דֶלְתָּא
| [[עיצור שיני, סותם, קולי|d̪]]
| [[עיצור שיני, חוכך, קולי|ð]]
| [[קובץ:Phoenician daleth.svg|20px|Daleth]] [[ד|דָּלֶת]]
| d
| d, dh
|-
| style="font-size:133%;" |[[אפסילון|Ε ε]]
| {{פוליטוני|εἶ}}
| {{פוליטוני|ἒ ψιλόν}}
| έψιλον
| אֶפְּסִילוֹן
| colspan="2" {{כ}} |e̞
| [[קובץ:Phoenician he.svg|20px|He]] [[ה|הֵא]]
| colspan="2" {{כ}} |e
|-
| style="font-size:133%;" |[[זטא|Ζ ζ]]
|
| {{פוליטוני|ζῆτα}}
| ζήτα
| זֵטַא
| כנראה zd או [[עיצור מכתשי, מחוכך, קולי|ʣ]],{{ש}}מאוחר יותר [z]
| [[עיצור מכתשי, חוכך, קולי|z]]
| [[קובץ:Phoenician zayin.svg|20px|Zayin]] [[ז|זַיִן]]
| colspan="2" {{כ}} |z
|-
| style="font-size:133%;" |[[אטא|Η η]]
|
| {{פוליטוני|ἦτα}}
| ήτα
| אטא
| ɛː
| i
| [[קובץ:Phoenician heth.svg|20px|Heth]] [[ח|חֵית]]
| e, ē
| i
|-
| style="font-size:133%;" |[[תטא|Θ θ]]
|
| {{פוליטוני|θῆτα}}
| θήτα
| תֵֿטָא
| [[עיצור שיני, סותם, אטום|t̪ʰ]]
| [[עיצור שיני, חוכך, אטום|θ]]
| [[קובץ:Phoenician teth.svg|20px|Teth]] [[ט|טֵית]]
| colspan="2" {{כ}} |th
|-
| style="font-size:133%;" |[[יוטא|Ι ι]]
|
| {{פוליטוני|ἰῶτα}}
| ιώτα{{ש}}γιώτα
| יוֹטָא
| i, iː
| i
| [[קובץ:Phoenician yodh.svg|20px|Yodh]] [[י|יוֹד]], [[י|יוּד]]
| colspan="2" {{כ}} |i
|-
| style="font-size:133%;" |[[קפא|Κ κ]]
|
| {{פוליטוני|κάππα}}
| κάππα{{ש}}κάπα
| קַפָּא
| colspan="2" | [[עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]
| [[קובץ:Phoenician kaph.svg|20px|Kaph]] [[כ|כָּף]]
|c
|k
|-
| style="font-size:133%;" |[[למבדא|Λ λ]]
| {{פוליטוני|λάβδα}}
| {{פוליטוני|λάμβδα}}
| λάμδα{{ש}}λάμβδα
| לַאמְבְדַא
| colspan="2" | [[עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]
| [[קובץ:Phoenician lamedh.svg|20px|Lamedh]] [[ל|לָמֶד]]
| colspan="2" {{כ}} |l
|-
| style="font-size:133%;" |[[מו|Μ μ]]
|
| {{פוליטוני|μῦ}}
| μι{{ש}}μυ
| מיו
| colspan="2" | [[עיצור דו-שפתי, אפי|m]]
| [[קובץ:Phoenician mem.svg|20px|Mem]] [[מ|מֵם]]
| colspan="2" {{כ}} |m
|-
| style="font-size:133%;" |[[נו (אות)|Ν ν]]
|
| {{פוליטוני|νῦ}}
| νι{{ש}}νυ
| ני
| colspan="2" | [[עיצור מכתשי, אפי|n]]
| [[קובץ:Phoenician nun.svg|20px|Nun]] [[נ|נוּן]]
| colspan="2" {{כ}} |n
|-
| style="font-size:133%;" |[[קסי|Ξ ξ]]
| {{פוליטוני|ξεῖ}}
| {{פוליטוני|ξῖ}}
| ξι
| קְסִי
| colspan="2" {{כ}} |ks
| [[קובץ:Phoenician samekh.svg|20px|Samekh]] [[ס|סָמֶך]]
| x
| x, ks
|-
| style="font-size:133%;" |[[אומיקרון|Ο ο]]
| {{פוליטוני|οὖ}}
| {{פוליטוני|ὂ μικρόν}}
| όμικρον
| אוֹמִיקְרוֹן
| colspan="2" {{כ}} |o̞
| [[קובץ:Phoenician ayin.svg|20px|Ayin]] [[ע|עַיִן]]
| colspan="2" {{כ}} |o
|-
| style="font-size:133%;" |[[פאי (אות)|Π π]]
| {{פוליטוני|πεῖ}}
| {{פוליטוני|πῖ}}
| πι
| פִּי
| colspan="2" | [[עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]
| [[קובץ:Phoenician pe.svg|20px|Pe]] [[פ|פֵּא]]
| colspan="2" {{כ}} |p
|-
| style="font-size:133%;" |[[רו|Ρ ρ]]
|
| {{פוליטוני|ῥῶ}}
| ρω
| רוֹ
| colspan="2" | [[עיצור מכתשי, רוטט|r]] ~ [[עיצור מכתשי, מקיש|ɾ]]
| [[קובץ:Phoenician res.svg|20px|Res]] [[ר|רֵיש]]
| r, rh
| r
|-
| <span style="font-size:133%;">[[סיגמא|Σ σ{{ש}}ς]]{{כ}}</span> (סופית)
|
| {{פוליטוני|σῖγμα}}
| σίγμα
| סִיגְמַא
| colspan="2" | [[עיצור מכתשי, חוכך, אטום|s]]
| [[קובץ:Phoenician sin.svg|20px|Sin]] [[ש|שִׁין]]
| colspan="2" {{כ}} |s
|-
| style="font-size:133%;" |[[טאו (אות)|Τ τ]]
|
| {{פוליטוני|ταῦ}}
| ταυ
| טַאף (טאו)
| colspan="2" | [[עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]
| [[קובץ:Phoenician taw.svg|20px|Taw]] [[ת|תָּו]]
| colspan="2" {{כ}} |t
|-
| style="font-size:133%;" |[[אופסילון|Υ υ]]
| {{פוליטוני|ὗ}}
| {{פוליטוני|ὓ ψιλόν}}
| ύψιλον
| אִוֿפְּסִילוֹן
| y, yː
| i
| [[קובץ:Phoenician waw.svg|20px|Waw]] [[ו|וָו]]
| u, y
| y, v, f
|-
| style="font-size:133%;" |[[פי|Φ φ]]
| {{פוליטוני|φεῖ}}
| {{פוליטוני|φῖ}}
| φι
| פִֿי
| pʰ
| [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום|f]]
|
| ph
| f
|-
| style="font-size:133%;" |[[כי|Χ χ]]
| {{פוליטוני|χεῖ}}
| {{פוליטוני|χῖ}}
| χι
| כִֿי
| kʰ
| [[עיצור וילוני, חוכך, אטום|x]]
|
| ch
| ch, kh
|-
| style="font-size:133%;" |[[פסי|Ψ ψ]]
| {{פוליטוני|ψεῖ}}
| {{פוליטוני|ψῖ}}
| ψι
| פְּסִי
| colspan="2" {{כ}} |ps
|
| colspan="2" {{כ}} |ps
|-
| style="font-size:133%;" |[[אומגה|Ω ω]]
| {{פוליטוני|ὦ}}
| {{פוליטוני|ὦ μέγα}}
| ωμέγα
| אוֹמֶגַה
| ɔː
| o̞
|[[קובץ:Phoenician ayin.svg|20px|Ayin]] [[ע|עַיִן]]
| o, ō
| o
|}

ההגייה הקלאסית המובאת בטבלה לעיל היא שחזור ההגייה של הניב ה[[אטיקה|אָטִי]] במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. כמה מהאותיות נהגו בצורה שונה בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים שאינם אטיים. על ההגייה של היוונית העתיקה שלאחר [[התקופה הקלאסית (יוון ורומא)|התקופה הקלאסית]], ראו [[יוונית של הברית החדשה]].

===אותיות שהשימוש בהן התבטל===
האותיות הבאות אינן חלק מן האלפבית היווני הסטנדרטי, אך היו בשימוש בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים מסוימים. האותיות דִיגַמַּא, קוֹפַּא וסַאמְפִּי שימשו גם כ[[ספרות יווניות]].

{| border="1" cellpadding="3" cellspacing="0" style="border-collapse: collapse;text-align:center"
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | אות
! colspan="3" style="background:#ccf;" | שם
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | הגייה
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | אות פיניקית מקבילה
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | תעתיק לטיני
|-
! style="background:#ccffff;" | יוונית ארכאית
! style="background:#ccffff;" | יוונית מאוחרת
! style="background:#ccffff;" | עברית
|-
| [[קובץ:Digamma uc lc.svg|40px]]
| {{פוליטוני|ϝαῦ}}
| {{פוליטוני|δίγαμμα}}
| [[דיגמא]]{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/nonattic.html#digamma דיגמא] {{אנגלית}}}}
| וּ עיצורית
| [[קובץ:Phoenician waw.svg|20px|Waw]] וָו
| w
|-
| [[קובץ:Stigma uc lc.svg|40px]]
| –
| {{פוליטוני|στίγμα}}
| [[סטיגמא]]{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/other_ligatures.html#stigma סטיגמא] {{אנגלית}}}}
| סט
|
| st
|-
| [[קובץ:Heta uc lc.svg|40px]]
| –
| {{פוליטוני|ἧτα}}
| [[הטא]]{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/unicode_aitch.html#tackheta הטא] {{אנגלית}}}}
| ה
| [[קובץ:Phoenician heth.svg|20px|Heth]] חֵית
| h
|-
| [[קובץ:San uc lc.svg|40px]]
| {{פוליטוני|ϻάν}}
| {{פוליטוני|σάν}}
| [[סאן (אות)|סַן]]{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/nonattic.html#san סַן] {{אנגלית}}}}
| ס
| [[קובץ:Phoenician sade.svg|20px|Sade]] צדי (מיקום האות באלפבית){{ש}}[[קובץ:Phoenician sin.svg|20px|Sin]] שין (שם האות)?
| s
|-
| [[קובץ:Qoppa uc lc.svg|40px]]
| {{פוליטוני|ϙόππα}}
| {{פוליטוני|κόππα}}
| [[קופא|קוֹפַּה]]{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/nonattic.html#koppa קוֹפַּה] {{אנגלית}}}}
| ק
| [[קובץ:Phoenician qoph.svg|20px|Qoph]] קוף
| q
|-
| [[קובץ:Sampi uc lc T-shaped.svg|40px]]
| –
| {{פוליטוני|σαμπῖ}}
| [[סאמפי|סַמְפִּי]]{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/other_nonattic.html#sampi סַמְפִּי] {{אנגלית}}}}
| ללא ספק עיצור חוכך,{{ש}}אולי ס, קס, טס
| המקור שנוי במחלוקת,{{ש}}אולי[[קובץ:Phoenician sade.svg|20px|Sade]] צדי
| ss
|-
| [[קובץ:Sho uc lc.svg|40px]]
| –
| –
| [[שו (אות)|שׁוֹ]]{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/nonattic.html#sho שׁו] {{אנגלית}}}}
| שׁ{{ש}}שימש בשפה הבַּקְטְרִית לתעתיק{{ש}} הצליל שׁ, כמו ב"קוּשאן".
| [[קובץ:Phoenician sade.svg|20px|Sade]] צדי (מיקום האות באלפבית){{ש}}[[קובץ:Phoenician sin.svg|20px|Sin]] שין (שם האות)
| š
|}

לסַאן יש להתייחס כאל גרסה קודמת של סיגמה.

קוֹפַּא ציינה חילוף הגייה (אלופון) של קַפַּא לפני [[תנועות אחוריות|תנועה אחורית]].

סַאמְפִּי ציינה עיצור חוכך כפול שמאוחר יותר התפתח ל-{{פוליטוני|σσ}} (קרוב לוודאי [sː]) ברוב הניבים ול-{{פוליטוני|ττ}} בניב האטי.

דִיגַמַּא/וַו נעלמה מהאלפבית משום שהצליל שציינה נעלם מהניב האיוני ומרוב הניבים האחרים.

===אותיות פונטיות===
בזמן המודרני נוספה על ידי בלשנים האות יוט (אות גדולה: Ϳ, אות קטנה: ϳ), המבוססת על J הלטינית, לייצוג הצליל /[[אלפבית פונטי בינלאומי|j]]/ (יו"ד עיצורית) בשחזורי מילים פרוטו-יווניות שכללו את הצליל הזה.

{| border="1" cellpadding="3" cellspacing="0" style="border-collapse: collapse;text-align:center"
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | אות
! colspan="3" style="background:#ccf;" | שם
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | הגייה
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | אות פיניקית מקבילה
! rowspan="2" style="background:#ccf;" | תעתיק מיוונית ללטינית
|-
! style="background:#ccffff;" | יוונית ארכאית
! style="background:#ccffff;" | יוונית מאוחרת
! style="background:#ccffff;" | עברית
|-
| [[קובץ:Yot uc lc.svg|40px]]
| –
| –
| יוט{{הערה|1=[http://www.opoudjis.net/unicode/yot.html#kludges יוט] {{אנגלית}}}}
| י
| [[קובץ:Phoenician yodh.svg|20px|Yodh]] יוֹד, יוּד
| j
|}

==צירופי אותיות ו[[דיפתונג]]ים==
{|border="1" cellpadding="3" cellspacing="0" style="border-collapse: collapse;text-align:center" class="nounderlines"
! colspan="2" rowspan="2" style="background:#ccf;" |אותיות!! colspan="2" style="background:#ccf;"|הגייה ([[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]){{כ}} !! colspan="2" style="background:#ccf;"|תעתיק לטיני
|-
! style="background:#ccffff;"|עתיקה !! style="background:#ccffff;"|מודרנית!! style="background:#ccffff;"|עתיקה!! style="background:#ccffff;" |מודרנית
|-
| colspan="2" | ᾰι, αι
| [ai]
| [e̞]
| æ, ē
| e
|-
| colspan="2" | ᾱι, ᾳ
| [aːi]
| [a]
| ā
| a
|-
| colspan="2" | ει
| [eː]
| rowspan=5 {{כ}}| [i]
| ī
| rowspan="2" | i
|-
| colspan="2" | ηι, ῃ
| [ɛːi]
| ē
|-
| colspan="2" | οι
| [oi]
| œ, ē
| rowspan="3" | y
|-
| rowspan="2" | υι
|ῠι
| rowspan=2 {{כ}}| [yː]*
| yi
|-
|ῡι
| ȳi
|-
| colspan="2" | ωι, ῳ
| [ɔːi]
| [o̞]
| ō
| o
|-
| rowspan="2" | αυ
|ᾰυ
| [au]
| align=right {{כ}}| [av] לפני תנועה/עיצור קולי;{{ש}}[af] לפני הגה אטום
| au, av
| rowspan="2" | av, af
|-
|ᾱυ
| [aːu]
| align=right {{כ}}| [av] לפני תנועה/עיצור קולי;{{ש}}[af] לפני הגה אטום
| āu, āv
|-
| colspan="2" | ευ
| [eu]
| align=right {{כ}}| [e̞v] לפני תנועה/עיצור קולי;{{ש}}[e̞f] לפני הגה אטום
| eu, ev
| ev, ef
|-
| colspan="2" | ηυ
| [ɛːu]
| align=right {{כ}}| [iv] לפני תנועה/עיצור קולי;{{ש}}[if] לפני הגה אטום
| ēu, ēv
| iv, if
|-
| colspan="2" | ου
| [uː]{{ש}}לפנים [oː]
| [u]
| ū
| u
|-
| colspan="2" | ωυ
| [ɔː.u]**
| [o.i]
| ōy
| oy
|-
| colspan="2" | γγ
| [ŋɡ]
| align=right {{כ}}| [ŋɡ] בדיבור רשמי (מבוטא חכית [ɲɟ] לפני [e̞ i]),{{ש}}אך לעיתים קרובות נהגה [ɡ] (מבוטא חכית [ɟ] לפני [e̞ i]);{{ש}}כמו כן מבוטא [ŋɣ] בקונטקסטים מסוימים (מבוטא חכית [ɲʝ] לפני [e̞])
| ng
| ng, ny, g, y, ngh
|-
| colspan="2" | γκ
| [ŋk]
| align=right {{כ}}| [ɡ] בראש מילה (נהגה חכית [ɟ] לפני [e̞ i]);{{ש}}בשאר המקרים [ŋɡ] (נהגה חכית [ɲɟ] לפני [e̞ i]),{{ש}}אך לעיתים תכופות נהגה [g] (נהגה חכית [ɟ] לפני [e̞ i])
| nc
| g, y, ng, ny
|-
| colspan="2" | γξ
| [ŋks]
| [ŋɡz]
| colspan="2" | nx
|-
| colspan="2" | γχ
| [ŋkʰ]
| align=right {{כ}}| [ɲç] לפני [e̞ i]; {{ש}}בשאר המקרים [ŋx]
| nch
| nch, nkh
|-
| colspan="2" | γμ
| דנו{{ש}}[gm]{{ש}}או [ŋm]
| [gm]
| colspan="2" | gm
|-
| colspan="2" | μπ
| [mp]
| align=right {{כ}}| [b] בראש מילה; בשאר המקרים{{ש}}[mb], אך לעיתים תכופות יותר נהגה [b]
| mp
| b, mb
|-
| colspan="2" | ντ
| [nt]
| align=right {{כ}}| [d] בראש מילה; בשאר המקרים{{ש}}[nd] אך לעיתים תכופות נהגה [d]
| nt
| d, nd
|}

==ראו גם==
* [[יוונית]]
* [[אלפבית פיניקי]]
* [[השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי]]
* [[קדמוס]]
* [[יוטא סובסקריפטום]]
* [[אבן רוזטה]]

==לקריאה נוספת==
* נ' ר' גנור. '''מי היו הפיניקים'''. תל אביב, הוצאת ספרים [[רשפים (הוצאת ספרים)|רשפים]], תשל"ה - 1974 ([http://www.whowerethephoenicians.com/ קישור לאתר הספר באנגלית] המכיל מספר פרקים מרכזיים לקריאה חופשית)
* [[יוסף נווה]], [http://www.magnespress.co.il/pdf_files/upload/122007.pdf Studies in West-Semitic Epigraphy]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, הוצאת מגנס, עמודים 79–116
* {{קתדרה|רחל חכלילי|האם שימש אלף-בית במשמעות 'מאגית' כבר במאה הראשונה לספירה?|31.2|31, אפריל 1984}}
<div class="mw-content-ltr">
* {{צ-ספר|מחבר=Benjamin Sass|שם=The Alphabet at the Turn of the Millennium|מו"ל=Emery and Claire Yass Publications in Archaeology|שנת הוצאה=2005|פרק=Chapter 3: "The Antiquity of the Greek and Phrygian Alphabets"|קישור=https://www.academia.edu/4786876/2005_Sass_B_The_alphabet_at_the_turn_of_the_millennium_The_West_Semitic_alphabet_ca_1150_850_BCE_the_antiquity_of_the_Arabian_Greek_and_Phrygian_alphabets_Tel_Aviv_University_Institute_of_Archaeology_Occasional_Publications_4_Tel_Aviv}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* יוניקוד של האלפבית היווני [http://unicode.org/charts/PDF/U0370.pdf U0370.pdf] {{אנגלית}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007540815405171|שפה יוונית - אלף בית}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אלפבית יווני|*]]
[[קטגוריה:יוונית]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:"" (עריכה)
תבנית:Doi (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str endswith (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אלפבית יווני (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנגלית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (עריכה)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בריטניקה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הודעת פרמטר לא מולא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ויקישיתוף בשורה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:להשלים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיצוי מספר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נכתב כתב עת (עריכה)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:פוליטוני (עריכה)
תבנית:צ-מאמר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:צ-ספר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוטון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קוד שפה (עריכה)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור שבור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור שפה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קתדרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תמונות מרובות (עריכה)
תבנית:תמונות מרובות/styles.css (עריכה)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תמונות מרובות (עריכה)

חזרה לדף אלפבית יווני.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_יווני"