עורר

Hebrew

Root
ע־ו־ר (ʿ-w-r)

עוֹרֵר • (orer) (pi'el construction)

Conjugation of עוֹרֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְעוֹרֵר action noun: עִירוּר
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	עוֹרַרְתִּי		עוֹרַרְנוּ
	second	עוֹרַרְתָּ	עוֹרַרְתְּ	עוֹרַרְתֶּם	עוֹרַרְתֶּן
	third	עוֹרֵר	עוֹרְרָה	עוֹרְרוּ
present		מְעוֹרֵר	מְעוֹרֶרֶת	מְעוֹרְרִים	מְעוֹרְרוֹת
future	first	אֲעוֹרֵר		נְעוֹרֵר
	second	תְּעוֹרֵר	תְּעוֹרְרִי	תְּעוֹרְרוּ	תְּעוֹרֵרְנָה¹
	third	יְעוֹרֵר	תְּעוֹרֵר	יְעוֹרְרוּ	תְּעוֹרֵרְנָה¹
imperative		עוֹרֵר	עוֹרְרִי	עוֹרְרוּ	עוֹרֵרְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.