צפון-מזרח סין
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| שטח | 1,243,571 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ באזור גאוגרפי | 107,400,000 |
| קואורדינטות | 49°00′N 124°48′E / 49°N 124.8°E |
  | |
צפון-מזרח סין (בסינית: 中国东北) הוא אזור גאוגרפי בסין.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור זה מורכב כיום משלושת המחוזות שנמצאות ממזרח לרכס קינגאן - מחוז ליאונינג, מחוז ג'ילין ומחוז חיילונגג'יאנג. עם זאת, מבחינה היסטורית אזור צפון-מזרח סין כלל גם את ארבעת המחוזות המזרחיים ביותר של אזור מונגוליה הפנימית אשר נמצאים ממערב לרכס קינגאן. במרכז אזור זה נמצא מישור צפון-מזרח סין אשר משתרע על פני מעל ל-350,000 קמ"ר ואשר הוא המישור הגדול ביותר בסין. אזור צפון-מזרח סין גובל במזרח הרחוק הרוסי מצפון, גובל בקוריאה מדרום, וגובל במונגוליה הפנימית ממערב.
אזור צפון-מזרח סין מכונה גם בסינית רק "הצפון המזרחי", או בהגייה המנדרינית של השם הזה - "דונגביי".
אזור צפון-מזרח סין משתרע בסך הכל על פני כ-791,826 קילומטרים רבועים והוא כלל כ-107,400,000 תושבים נכון לשנת 2021, אשר היוו כ-8% מכלל אוכלוסיית סין. הרוב המכריע של תושבי אזור צפון-מזרח סין הוא ממוצא האן.
ערים שמכילות מעל למיליון תושבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בירות מחוז מוצגות להלן עם טקסט מודגש.
| # | עִיר | מספר התושבים באזור העירוני[1] | מספר התושבים במחוז[1] | מספר התושבים בעיר עצמה[1] | פרובינציה | תאריך מפקד האוכלוסין |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | שניאנג | 5,718,232 | 6,255,921 | 8,106,171 | LN | 2010-11-01 |
| 2 | חרבין | 4,933,054 | 5,878,939 | 10,635,971 | HL | 2010-11-01 |
| 3 | דאליין | 3,902,467 | 4,087,733 | 6,690,432 | LN | 2010-11-01 |
| 4 | צ'אנגצ'ון | 3,411,209 | 4,193,073 | 7,674,439 | JL | 2010-11-01 |
| 5 | אנשאן | 1,504,996 | 1,544,084 | 3,645,884 | LN | 2010-11-01 |
| 6 | ג'ילין | 1,469,722 | 1,975,121 | 4,413,157 | JL | 2010-11-01 |
| 7 | דאצ'ינג | 1,433,698 | 1,649,825 | 2,904,532 | HL | 2010-11-01 |
| 8 | פושון | 1,318,808 | 1,431,014 | 2,138,090 | LN | 2010-11-01 |
| 9 | צ'יקיהאר | 1,314,720 | 1,553,788 | 5,367,003 | HL | 2010-11-01 |
| 10 | בנשי | 1,000,128 | 1,094,294 | 1,709,538 | LN | 2010-11-01 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 国务院人口普查办公室; 国家统计局人口和社会科技统计司, eds. (2012). 中国2010年��口普查分县资料. Beijing: China Statistics Press. ISBN 978-7-5037-6659-6.
