עובד סוציאלי לפי חוק

ערך זה עוסק בתיאור כללי של "עובד סוציאלי לפי חוק (פקיד סעד)". אם התכוונתם לפירוט של תפקיד ספציפי, ראו עובד סוציאלי (פירושונים).

בישראל עובד סוציאלי לפי חוק, שכונה בעבר פקיד סעד, הוא עובד סוציאלי במקצועו, אשר מתמנה על ידי המדינה, על פי חוק מסוים או קבוצת חוקים מסוימת, וניתן בידו הכוח החוקי לצורך הפעלתם. על העובד הסוציאלי לחוק להיות עובד סוציאלי באחת המחלקות לשירותים חברתיים בישראל, ונדרש לוותק, ניסיון טיפולי בתחום הספציפי (בהתאם לחוק אותו הוא בא ליישם), והמלצות הממונים.

קיימים מספר חוקים המסמיכים עובדים סוציאליים להפעיל את החוק:

1. עובד סוציאלי לחוק הנוער (טיפול והשגחה) עובר הכשרה בת שנת לימודים, הנוספת על לימודי העבודה הסוציאלית אותם סיים בעבר. ההכשרה מתקיימת בבית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה השייך למשרד הרווחה. לאחר תום לימודיו מקבל עו"ס לחוק הנוער מינוי לתפקיד זה משר הרווחה. המינוי מתחדש אחת לשלוש שנים לפי שיקול דעת.
2. עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים: מדינת ישראל רואה עצמה כמחויבת להגן על אנשים שהם חסרי ישע, ולדאוג לרווחתם. עובדים סוציאליים בתפקיד עו"ס לחוק זה מתערבים במקרים בהם מעורב אדם שהוא חסר ישע לפי הגדרת החוק, במצבים של סיכון וחוסר שיתוף פעולה של מטופל ו/או משפחתו.
   האוכלוסייה, שעליה נדרש עו"ס לחוק להגן, בהתאם לצורך, היא:

• קטינים
• חסרי ישע, במקרים בהם, לפי הגדרת המחוקק, אינם יכולים לדאוג לעניינם ולהגן על עצמם^[1] עקב פיגור שכלי, אוטיזם, מחלת נפש פעילה, תשישות נפש, דמנטיה ועוד.

לצורך קיום תפקידו, מוסמך פקיד הסעד לבדוק ולקבל כל דיווח על סיכון לכאורה לחסרי הישע מידי האחראים עליהם. הבדיקה יכולה להיות גלויה, סמויה או סמויה באופן חלקי. במסגרת תפקידו יכול פקיד הסעד לפנות לכל אדם שיש לו מידע על חסר הישע הנת��ן בסיכון והוא זכאי לקבל כל מידע. זכותו על פי חוק גוברת על חיסיון רפואי ואחר^[2], ובמידת הצורך יוכל לקבל מידע, על פי חוק, מרופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ובעלי מקצוע אחרים.

לאחר איסוף המידע, ולאחר שפקיד הסעד ששוכנע כי האדם חסר הישע נמצא בסיכון לעיתים נדרש פקיד הסעד להתערב. במסגרת תפקידו הוא נדרש לפעול בעזרת הידע המקצועי שרכש, ניסיונו המקצועי אותו רכש במהלך הזמן, רגישותו האישית, גמישות מחשבתית, וכן בעזרת הסמכויות שמקנה לו החוק. כל זאת במטרה למצוא דרכים להפחתת הסיכון כלפי האדם המוגדר כחסר ישע ולשיפור מצבו.

פקיד הסעד לעולם אינו פועל על דעת עצמו, ובמסגרת נוהלי התפקיד עליו להתייעץ עם ממונים ולקבל אישורם, ולקיים דיונים בוועדות (לפי התחום הספציפי) הבוחנות ושוקלות את צעדיו. במידה שנסיונותיו של פקיד הסעד להשפיע במהלך טיפולי אינם צולחים, בסמכותו להפעיל חוקים שונים, לפי המקרה, שנועדו להגן על חסר הישע. לצורך כך יש ביכולתו לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את האחראים על חסר הישע בטיפול.

במסגרת חוקים שונים הנוגעים לאוכלוסיות חסרות ישע ולמטפלים בהם, בית המשפט אינו פוסק או פועל לפני קבלת תסקיר מפקיד הסעד.

מתוקף תפקידו, כרוך תפקיד עו"ס לחוק בקשר הדוק עם רשויות החוק: משטרה, בתי המשפט, פרקליטות, הסניגוריה הציבורית, גורמים מתחום בריאות הנפש, שירות המבחן לנוער, ועוד.

• חובת דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע

• ריאיון עם עובדת סוציאלית מחוזית לחוק הנוער (טיפול והשגחה).