מצפה קרני גמא קומפטון
(הופנה מהדף מצפה קרני הגמא קומפטון)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל |
מרכז טיסות החלל גודרד  |
| יצרן | נורת'רופ גראמן |
| תאריך שיגור | 5 באפריל 1991 |
| תאריך הוצאה משירות | 4 ביוני 2000 |
| משגר | מעבורת החלל אטלנטיס |
| אתר שיגור |
מתחם שיגור 39B במרכז החלל קנדי |
|
cossc | |
| משימה | |
| סוג משימה | תצפית על קרני גמא |
| תאריך כניסה למסלול | 7 באפריל 1991 |
| תאריך יציאה ממסלול | 4 ביוני 2000 |
| משך המשימה הכולל | 5 באפריל 1991 – 4 ביוני 2000 (9 שנים) |
| סיבת סיום משימה | עקב תקלה טכנית המצפה החל לשנות מסלול לא רצוי |
| מידע טכני | |
| משקל | 17,000 ק"ג |
| אורך |
9.1 מ' |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 21225 |
| מאגר המידע הלאומי | 1991-027B |
  | |
מצפה קרני הגמא קומפטון (באנגלית: Compton Gamma Ray Observatory ; בראשי תיבות: CGRO) היה מצפה כוכבים שמטרתו היה חקר קרני גמא. המצפה הוצב בחלל באפריל 1990 ופעל עד לשנת 2000. משקלו היה 17 אלף ק"ג ועלותו כ-617 מיליון דולר. הוא נקרא על שם פיזיקאי אמריקאי ארתור קומפטון שקיבל פרס נובל לפיזיקה על חקר קרני גאמה. במהלך חיי המצפה בוצעו מספר תיקוני מסלול. בדצמבר 1999 התברר שעקב תקלה טכנית המצפה החל לשנות מסלול לא רצוי. לאחר התייעצות הוחלט להוריד אותו מהמסלול באופן מבוקר. הוא נכנס לאטמוספירה ב-4 ביוני 2000 וחלקים נפלו לאוקיינוס השקט.
תיאור המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון ובניית מצפה נמשכו 14 שנים. ב-5 באפריל 1991 הוא שוגר לחלל כמטען של מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-37 וכעבור מספר ימים הוצב במסלול המתוכנן. במצפה הותקנו מספר מכשירים:
- Burst and Transient Source Experiment (BATSE) - חקר קרני גאמה בתחום 0.02–8 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במרכז טיסות החלל מרשל.
- Oriented Scintillation Spectrometer Experiment (OSSE) - חקר קרני גאמה בתחום 0.05–10 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במעבדת המחקר של צי ארצות הברית.
- The Imaging Compton Telescope (COMPTEL) - חקר קרני גאמה בתחום 0.75–30 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במכון מקס פלנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ (אנ') הגרמני בשיתוף עם אוניברסיטת ניו המפשיר (אנ'), המכון לחקר החלל של הולנד (אנ') וסוכנות החלל האירופית.
- Energetic Gamma Ray Experiment Telescope (EGRET) - חקר קרני גאמה בתחום 20–30,000 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במרכז טיסות החלל גודרד בשיתוף עם מכון מקס פלנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ ואוניברסיטת סטנפורד.
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביצוע סקר כללי של מקורות אנרגיה המעל 100 מגה אלקטרון וולט בעזרת EGRET.
- יצירת מפה כללית של פיזור 26Al (איזוטופ של אלומיניום) בעזרת COMPTEL.
- סקר מרכז הגלקסיה וגילוי אפשרי של אנטי-חומר בעזרת OSSE.
- רישום התפרצויות גמא. BATSE רשם 2700 התפרצויות.
- גילוי מקורות של קרני גמא על כדור הארץ במהלך סופת ברקים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר רשמי
- מצפה קרני גמא קומפטון, באתר אנציקלופ��יה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|