יאכטה

יאכטה (מהולנדית: Jacht – יאכט) היא ספינה המשמשת למטרות פנאי. אורכן של רוב היאכטות הפרטיות נע בין שבעה ל-14 מטרים, קיימות גם יאכטות שאורכן עשרות מטרים.

מקור המילה יאכטה מהולנדית עתיקה: Jaghtschip, ספינת מרדפים. המילה קוצרה ל-Jagt, ובהולנדית החדשה שונה הכתיב לצורה Jacht (יאכט). צורה זו חדרה אל שאר השפות ובהן עברית.

קיימים שני סוגי יאכטות עיקריים: יאכטת מפרשים ויאכטה מנועית.

יאכטות מפרש מחולקות למספר קטגוריות, כאשר אחת החלוקות היא על פי מספר הגופים הצפים מהם מורכבת היאכטה.

גוף בודד (Monohull) היא הקטגוריה אליה שייכות רוב יאכטות המפרש המפליגות היום. יאכטה במבנה זה בנויה מגוף צף אחד, שלאורך חלקו התחתון נמתחת השדרית, מהחרטום ועד לירכתיים. המגורים ושטחי המחיה והאחסון מצויים כולם בתוך נפח גוף הציפה עצמו. תורני המפרשים ממוקמים לאורך מרכז גוף הציפה ובסיסם מעוגן בתחתית גוף הציפה.

ליאכטה במבנה "גוף בודד" מספר יתרונות, בהשוואה לכלי שיט במבנה "גופים מרובים" מסדר גודל דומה: עלות נמוכה יותר של בנייה ותחזוקה, עלות נמוכה יותר של שכירת מקום במעגן, זמינות גבוהה יותר של מקומות עגינה במרינות צפופות, מצאי גדול יותר של עגורנים ועגלות נשיאה מתאימים, יכולת נשיאת משקל (מבנה, ציוד ואנשים) רבה יותר עבור אותה העמקת השקיעה של הסירה תחת קו המים, אפשרות לדופן תחתונה עבה יותר (הגנה טובה יותר למבנה הכלי, במקרה בו כלי השיט פוגע בעצם המצוי תחת המים, כגון שונית אלמוגים), יציבות רבה יותר בהתמודדות מול גלים המגיעים מצידי כלי השיט וסיכון נמוך יותר להתהפכות צידית (המשקולת המצויה בשדרית הכלי מוודאת שמרכז הכובד של הכלי מצוי מתחת לקו המים).

גופים מרובים (Multihull) מתייחס לכלי שיט בעלי יותר מגוף צף אחד. לסוג המכונה "קטמרן" בעל שני גופי ציפה ול-"טרימרן" שלושה גופים. גופי הציפה בכלי שיט בעל מבנה 'גופים מרובים' צרים יותר ביחס לאורכם, בהשוואה לגוף הציפה במבנה 'גוף בודד'. במבנה "טרימרן" גוף הציפה המרכזי משמש למחיה ולמגורים וגופי הציפה הצידיים משמשים לאחסון. במבנה ה"קטמרן" בין שני גופי הציפה נמתח מעל המים משטח, המשמש למחיה. גופי הציפה עצמם משמשים לאחסון או אף ללינה, אם הם רחבים מספיק. תורן הכלי מעוגן בבסיסו למשטח המחבר בין שני גופי הציפה. צורת עיגון זו של התורן חלשה יותר, ביחס לעיגון במבנה 'גוף בודד'. רוחב מבנה כלי השיט וריבוי הגופים הצפים מאפשרים לוותר על משקולת האיזון בתחתית הספינה.

ליאכטה במבנה 'גופים מרובים' מספר יתרונות, בהשוואה ליאכטה במבנה 'גוף בודד' מסדר גודל דומה: שטח מחיה מרווח וגדול יותר מעל פני המים, מהירות רבה יותר באותה הרוח, יציבות אופקית בהפלגה ברוחות ערות, שקיעה איטית יותר אם אחד מגופי הציפה נפרץ, שטח גג חשוף לשמש גדול יותר (מקל על הצבת יותר לוחות סולריים להפקת חשמל, למשל), שוקע רדוד יותר (מאפשר לעבור במים רדודים יותר ומקטין הסיכוי לפגיעה בלתי-רצויה במכשולים תת-מימיים), כפל מערכות הנעה וניהוג המאפשר יתירות במקרה תקלה ויציבות רבה יותר בזמן עגינה.

המונח 'יאכטה מנועית' מתייחס לכלי שיט מנועי שאורכו מעל שבעה מטרים, כאשר אמצעי הנעתו העיקרי הוא מנוע מכל סוג.

כלי שיט מנועיים מאופיינים בדרך כלל בשוקע נמוך, ובשונה מהמפרשיות (למעט קטמרן), אין לו משקולת מתחת לכלי השיט, אם כי בתכנון הכלי יש מספנות שמוסיפות משקל למטרות יציבות כלי השיט, יאכטה מנועית יכולה לשמש לפנאי או למטרות מסחריות ואחרות, שימושים לדוגמה; יאכטות המשמשות מחקר אקדמי, כגון סקרים ימיים, יאכטות המשמשות לצלילה ולחקלאות ימית, יאכטות המשמשות לתחרויות ספורט ימי ומוטורי ועוד.

יאכטות מנועיות מובדלות מהמפרשיות בעלויות אחזקתן, בצורך לתחזק את המערכות המכניות שנוטות להתקלקל ממי הים, בצורך לתדלק אותן בתכיפות רבה ביחס למפרשיות, ובצורך באיש צוות נוסף עם הסמכת מכונאות וחשמל, בישראל המוסמך נקרא "מכונן" ובאנגליה ואירופה הוא נקרא "קצין מכונות ראשי".

• הנעה במנוע שרפה פנימית מבוססי דלק מאובנים ובעיקר בנזין וסולר, ביאכטות גדולות, מעל שבעה מטרים, נעשה בדרך כלל שימוש במנוע סולר, המאפשר מרחק הפלגה גדול (לעיתים עד אלפי מיילים ימיים למכל דלק בודד), ויעילות תפעולית ואנרגטית, וביאכטות הדורשות מהירות גבוהה בדרך כלל שימוש במנועי בנזין בעלי יחס דחיסה יותר גבוהה מחד ומאידך עלויות תחזוקה ותפעול גבוהות, ומורכבות תפעולית גבוהה.
• הנעה מבוססת מימן ומקורות אנרגיה מתחדשת כגון אנרגיה סולארית ושבשבות רוח.
• הנעה מבוססת פחם – טכנולוגיה שכבר אינה בשימוש בעולם המודרני, הייתה נפוצה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 לערך.

• קרוזר – יאכטה המשמשת לפנאי, לרוב העיצוב שלה והבנייה מותאמים לריבוי שימושים מיאכטה להפלגות מזדמנות ועד לחציית אוקיינוסים, יאכטות אלו נגישות מבחינה כספית ביחס לשאר.
• ספורט קרוזר – יאכטות שמשמשות גם לפנאי וגם להפלגות תחרותיות, בשונה מהקרוזריות כאן יש דגש על ביצועי שיט, דבר שבא לידי ביטוי בעיצוב הגוף, שימוש בחומרים קלים, וקוקפיט המותאם לעבודת מפרשים של צוות תחרותי ולהחלפת מפרשים מהירה.
• ייג ספורטיבי – יאכטות אלו בעלות מנוע ובעלות עיצוב המאפשר חלל עבודה גדול בקוקפיט בירכתיים, ומיקום ציוד דיג כמו חכות או תוף (כננת לחוט דייג), וקבינה סגורה ומוגנת או מוגנת למחצה.
• אתגרי – יאכטות אלו בנויות לתנאי סביבה משתנים וקיצוניים כמו הפלגה בקטבים לצד הפלגה באזורים טרופיים, ולעמידה בתנאים של הפלגה באזורי קרח, הן עשויות בדרך כלל מאלומיניום בשילוב חומרים מורכבים שיכולים לבודד ולעמוד במפגש עם קרחונים מבלי לטבוע, צורת הבנייה שלהם מאפשר לצוות לתפעל את כלי השיט מבלי להיות חשוף לאלמנטים.

החוק בישראל מבחין בין יאכטה המשמשת לפנאי (Leisure); לבין שימושים מסחריים לרבות השטת נוסעים בשכר, ושימושים למטרות לימודי שיט המחייבים הליך רישוי שונה, רישוי משיט שונה, וביטוח מסחרי, וכן לחלוקה בין כלי שיט קטנים (כלי שיט עד 24 מטר ו-100 טון) לגדולים.

להלן דרגות רישוי הקיימות בישראל להשטת יאכטות:

• משיט 7 – השטת נוסעים בשכר עד 200 נוסעים (הסמכת קברניט לאוניות נוסעים קטנה בתחומי קו החוף במדינת ישראל)
• משיט 12 – מנוע עוצמה א' לשיט חופי (מנוע בהספק מרבי של 150 כ"ס\150KW)
• משיט 13 – סירת או ספינת מנוע עוצמה ב' שאורכה עד 8.5 מטרים לשיט חופי ללא הגבלת הספק המנוע
• משיט 20 – הסמכת משיט סירת נוסעים בשכר לשיט חופי.
• משיט 21 – הסמכת משיט מפרשית לשיט חופי במסגרת אגודות ספורט ובתי ספר ימיים.
• משיט 30 – הסמכת משיט ספינה לשיט חופי (הסמכה למטרות פנאי ולא מסחריות).
• משיט 40 – הסמכת משיט ספינה בשכר לשיט חופי (רשאי להשיט נוסעים בשכר לפי כושר שיט הכלי ועד 50 מפליגים).
• משיט 50 – משיט ספינה גוררת לשיט חופי שעוצמת מנועה או מנועיה אינה עולה על 370 KW בערך 500 כ"ס (בדרך כלל מדובר באוניות גוררות בנמלים).
• משיט 60 – הסמכת משיט ספינה במסע בינלאומי (דרישת הרישוי היא מעבר בחינת רדיו קשר אלחוט ימי – GMDSS).

ישנן תחרויות שיט רבות ליאכטות, החל מתחרויות מקומיות קטנות ועד תחרויות בינלאומיות גדולות עם נותני חסות ענקיים כמו יצרניות רכב. חלק מתחרויות השיט הידועות ביותר כוללות:

• אולימפיאדת השיט אולימפיאדת השיט היא תחרות שיט במיקרו יאכטות (לעיתים מכונות 'דינגי') שמתקיימת אחת לארבע שנים במסגרת המשחקים האולימפיים. תחרויות השיט באולימפיאדה מתקיימות במגוון סוגים של יאכטות, כגון: 470, 49er, Finn, Laser, RS:X, 49erFX ו-Nacra 17.
• אליפות העולם לשיט: אליפות העולם לשיט היא תחרות שיט שמתקיימת אחת לשנה במסגרת ה-World Sailing. תחרויות השיט באליפות העולם מתקיימות במגוון סוגים של יאכטות, כגון: 470, 49er, Finn, Laser, RS:X, 49erFX ו-Nacra 17.
• גביע אמריקה: היא תחרות שיט מפרש שנערכת אחת לארבע שנים מאז 1851. היא נקראה על שם היאכטה האמריקה (אנ') והיא תחרות הספורט הוותיקה ביותר שפעילה בימינו והתחרות היוקרתית ביותר בעולם השיט. שתי יאכטות מתחרות בכל סבב והיאכטה המנצחת ממשיכה לסבב הבא. חוקי התחרות הבסיסיים הם כללי השיט הוותיקים ושאר חוקי התחרות נקבעים מחדש כל שנה לפי היאכטה המנצחת מהשנה הקודמת ומשתנים בתכיפות. היא ידועה בתחרותיות שלה ובחדשנות הטכנולוגית שלה במיוחד בתחום הנדסת חומרים וטכנולוגיית מפרשים. התחרות מתקיימת בין יאכטות מפרש גדולות, המכונות "קילבוטים". קילבוטים הן יאכטות מהירות מאוד בעלות זוג כנפונים הטבולים למחצה בים הקרויים 'הידרו-כנפונים' (Hydrofoil), והן מסוגלות להגיע למהירות של למעלה מ-100 קמ"ש. הדגמים המאושרים לשימוש בתחרות הם הדגמים AC40, LEQ12, AC75. יאכטות אלו מצוידות במערכות מפרש מתקדמות, והן דורשות מיומנות גבוהה מאוד של צוות השיט.
• Volvo Ocean Race: היא תחרות שיט סביב העולם. תחרות Volvo Ocean Race מתקיימת אחת לארבע שנים מאז 1973.
• Vanda Globe: היא תחרות שיט יאכטות סביבה העולם, המבוצעת בשיט יחידני (Single handed), בשיט ללא עצירות או סיוע. תחרות זו היא אחת התחרויות החשובות ביותר בשיט יאכטות, והיא נחשבת לאתגר הפיזי והמנטלי הקשה ביותר בעולם הספורט, למתמודדים יש דגם יאכטה אחיד מדגם OPEN 60, והם נצרכים להגיע ליכולות שיט ותיקון תקלות גבוהים ביותר. התחרות הראשונה של Vanda Globe התקיימה בשנת 1968, התחרות מתקיימת על פני תקופה של כתשעה חודשים, והיא עוברת בכל האוקיינוסים בעולם. היאכטה המנצחת בתחרות היא זו שהשלימה את המסלול בזמן הקצר ביותר.

תחרויות השיט הן אחת הדרכים שבהן עולם היאכטות מתקדם בדגש טכנולוגיות בנייה ושימוש בחומרים קלים וחזקים המאפשרים שיפור ביצועי שיט המתבטאים במשקל כולל נמוך וביצועים גבוהים, כדוגמת שימוש בסיבי פחמן (קרבון) כחומר הבנייה במקום חומרים כבדים כמו עצים, פיברגלס וכו', ובשימוש במפרשים מיוחדים בעלי פרופיל אווירודינמי ייחודי (כדוגמת פרופיל המפרש בתחרות America's Cup).

הפיתוחים הטכנולוגיים המאפשרים את התחרויות באים ממימון של נותני חסות, כאשר בשלב מתקדם הפיתוחים הללו זולגים לשוק הלא תחרותי ובכך מסייעים לפתח את תחום היאכטות במגוון תחומים כמו הנדסת חומרים, תכנון אווירודינמי וההידרודינמי, ופיתוחים הקשורים בבטיחות השיט והצלה במצבי חירום, כמו גם פיתוחים הקשורים בחיזוי מזג אוויר באמצעים טכנולוגיים כמו חיישנים או שימוש בלוויינים.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יאכטה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאכטה

• יאכטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דדי גרינברג, לא לעשירים בלבד - יאכטות גם כיף וגם תחרויות, 'בין גלים' 164, פברואר 1985, עמ' 52
• דרור גת, יאכטות כבר לא לעשירים בלבד, "בין גלים", 8 במאי 2005, עמ' 32
• דוד לחיאני, מגשימים חלום קונים יאכטה, "בין גלים", 11, אוקטובר 2006, עמ' 44
• ליאור צורף זרגרי, "סקיפר" להגשים חלום, "בין גלים", ספטמבר 2015, עמ' 52
• 3 שנים ב-5 דקות: סרטון מרהיב מתעד בנייה של סופר יאכטה יוקרתית, באתר ynet, 2 בספטמבר 2018
• איתן לשם, כיצד הפכו היאכטות מסמל של האלפיון לתחביב ההמונים, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018
• פרויקט energy-observer המקדם שימוש במימן בשילוב קולטי פוטו וולטרים להנעה ימית (אורכב 02.09.2019 בארכיון Wayback Machine)