יחידת החילוץ וההצלה הארצית
יחידת החילוץ וההצלה הארצית (היחצ"א) היא יחידת מילואים מיוחדת בצה"ל הכפופה ישירות למפקד פיקוד העורף. בראש היחידה קצין מילואים בדרגת אלוף-משנה. היחצ"א מיועדת לביצוע פעולות חילוץ והצלה במתארים מורכבים ומיוחדים תוך מתן מענה חילוץ והצלה בהתראה מאוד קצרה בבט"ש ובחירום, ברחבי ישראל ומחוץ לה ובכל מקום שיידרש.
היחידה פועלת במתאר US&R - Urban Search and Rescue עם זאת ליחצ"א יכולות ידע כח אדם מנוסה והכשרה לפעול במתארים ובכל מקום בו צה"ל פועל או יפעל בבט"ש ובחירום.
היחידה הוסמכה ב-2018 כיחידת אינסרג (INSARAG Heavy Team ISR-01) הראשונה בישראל. האינסרג מהווה תקן בינ"ל המחמיר ביותר שנקבע על ידי האו"ם (UN) ליחידות חילוץ והצלה בעולם ומקנה ליחצ"א אפשרות לפעול ברחבי העולם למטרות חילוץ והצלה תוך הפעלה על ידי מדינת ישראל בפקודת אלוף הפיקוד או לבקשת ה-UN למענה US&R באירועי חירום משמעותיים ברחבי העולם.
היחצ"א פיתחה וגיבשה לאורך השנים תורת חילוץ והצלה חדשנית ומתקדמת, המיישמת שימוש בכלים אמצעים תורה ידע וטכנולוגיות בהן רפואת חילוץ, טכניקות חילוץ, הנדסת חילוץ, איתור לכודים (תפיסת המודיעין המשולב), שליטה ובקרה (שו"ב) שהן בין המתקדמות מסוגן בקרב יחידות חילוץ והצלה מובילות בתחומן עולם.
תפיסת המודיעין המשולב (IIC) ייחודית ליחצ"א ומטרתה ליצור תמונת מצב מודיעינית מהירה ואמינה המצביעה על מיקומם של לכודים פוטנציאליים בדגש על מספר הלכודים והנעדרים וסימון מיקומם המשוער בזירת ההרס. תפיסת המודיעין המשולב באה לידי ביטוי ביישום המבוסס על עזרים ברורים, מופשטים כמו גם טכנולוגיות ויישומים מתקדמים בשת"פ וסיוע ענף אגמים בפיקוד העורף. טכניקת המודיעין המשולב מופעלת על ידי תא המודיעין המשולב ביחצ"א בפיקוד קמ"ן היחידה (סא"ל במיל'), קצין התנהגות אוכלוסייה (קה"א, סא"ל במיל') ומהנדס היחידה (סא"ל במיל').
ביחצ"א משרתים מעל 400 קצינים וחיילים מחלצים במילואים, כולם מוסמכי אינסרג וכולם בעלי ההסמכה לחילוץ הגבוהה ביותר בפיקוד העורף "מחלץ שלב 09" הקיימת רק ליחצ"א וסיירת אלון.
מאז שנת 2014, היחצ"א עברה תהליך של רה-ארגון, בהתאם להנחיות הצבא. רה-ארגון זה כלל הכשרה מקצועית של צוותים ייעודיים בכל פלוגה ומחלקה, לדוגמה מנהור, טג"ח (טיפוס, גלישה, חילוץ), תימוך, חיתוך ברזל וחיתוך בטון. בכל פלוגה ומחלקה יש מספר צוותים ייעודיים, כאשר כל צוות מתמחה בטכניקת חילוץ שונה, בנוסף להיותם מוסמכים כמחלצים בשלב 09.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך הקמת היחידה החל ב-1983 והושלם ב-1984 (לאחר אסון צור השני) על ידי אל"ם גבריאל רפפורט (גברוש) וסא"ל משה גלילי, כלקח מאסון צור הראשון[1] בהוראת הרמטכ"ל משה לוי ("מוֹיְשֶה וָחצי"). לאחר הקמתה, איחדה היחידה את כלל הכוחות שעסקו בחילוץ והצלה עד אז ושימשה כגוף מנחה גם לגופים האזרחיים.
ראשוני החיילים ביחידה היו בעיקר בני התיישבות וקיבוצים בעמק המעיינות, שהיו במקצועות הבניה, נגרים, חשמלאים, בנאים, טפסנים, קבלנים ושרברבים. עד מהרה ובעקבות הניסיון שנרכש ביחצ"א במשלחת החילוץ באסון מקסיקו סיטי ב-1985, השקיעה היחידה רבות בהכשרות ייעודיות מקצועיות בתחומי החילוץ וקלטה לשורותיה קצינים וחיילים שעברו הכשרות ליבה בבה"ד 16 בצריפין, עם הקמתו, וקיבלו ביחידה הסמכות חוד ייעודיות מתקדמות.
תרגיל ההקמה של היחצ"א כיחידה אורגנית צה"לית התקיים ב-1984 ב-חוואסה, עם תוכנית ביום שכללה הרס מבנים ישנים בכפר הערבי הנטוש וחילוץ לכודים מתוכם, תוך שימוש וסיוע בציוד צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) שהושכר מקבלנים.
יחידת החילוץ וההצלה עורכת תרגילים ואימונים שנתיים על מנת לשמר ולפתח יכולות ומקצוענות במקצועות החילוץ, ההצלה, וטכניקות אינסרג.
ליחצ"א יכולת גיוס מהירה ביותר ויכולת הטסה על כל אנשיה וציודה. היחידה מורכבת מכוח אדם מקצועי ומאומן במילואים וגרעין סדיר האחראי על תפעולה ורמת כשירות היחידה בבט"ש ובחירום.
בנוסף לפעילות בארץ שוגרה יחידת ההצלה גם לאסונות ברחבי העולם, המשלחת הראשונה יצאה למקסיקו בעקבות רעידת האדמה בספטמבר 1985, מאז יצאו משלחות נוספות לסיוע בהן בעקבות רעידות האדמה בארמניה, בטורקיה, דרום אפריקה ואסון השגרירות בארגנטינה, כמו כן השתתפה היחידה בחילוץ הנפגעים בפיגוע בטאבה שבסיני ורעידת האדמה בהאיטי (2010) ורעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011). גם בארץ ביצעה היחידה פעולות חילוץ באירועים כגון קריסת בית בשכונת התקווה, תאונת הרכבת בבית יהושע וקריסת החניון ברמת החייל.
בנובמבר 2019, בעקבות רעידת האדמה באלבניה יצאה משלחת מומחים בראשות מפקד היחידה גולן ואך לעזרה בחילוץ ואיתור נעדרים.[2][3][4] בינואר 2020, מספר חודשים לאחר הרעידה, ביקר בישראל נשיא אלבניה איליר מטה במסגרת אירועי פורום השואה העולמי החמישי וניצל את ההזדמנות כדי לבקר במחנה רחבעם (מפקדת פיקוד העורף) ברמלה. מטה הודה לאנשי פיקוד העורף והעניק ליחידה את עיטור העיט המוזהב (אלב').[5][6]
בדצמבר 2020, לאחר שהונדורס נפגעה קשות מהוריקן אטא ומהוריקן יוטא וביקשה סיוע מישראל, על אף הקשיים שיצרה באותה עת מגפת הקורונה, יצאה להונדורס משלחת סיוע ישראלית של 15 מחלצים ומהנדסים מהיחצ"א בפיקוד אל"ם (מיל') גולן ואך, מפקד היחצ"א.
ב-21 ביוני 2021 קרס בניין דירות בן 13 קומות בסרפסייד - ארצות הברית מיאמי. יומיים לאחר מכן הועברה בקשת סיוע מישראל ויצאה משלחת מטעם משרד הביטחון ומשרד החוץ בפיקוד היחצ"א וחטיבת החילוץ. המשלחת פעלה במשך 14 יום (מ-27 ביוני עד 12 ביולי 2021) בתנאים קשים של הוריקן. המשלחת הצליחה לייצר רשימת עוגן, מיפוי הנעדרים, מיקומם ואיסוף פרטי זיהויים, בניית תמונת מצב הנדסית, שיחזור והעמדת האתר כפי שהיה לפני הקריסה עם מיקומי הלכודים בתוכו. ניתן סיוע פיזי במאמצי החילוץ, תמיכה בקהילה בכלל ובקהילה היהודית בפרט. בין השיגי המשלחת: בניית והובלת תוכנית שקיצרה את תהליך איתור וחילוץ הלכודים בכ-4 שבועות. לאורך 14 ימי הפעילות אותרו וחולצו גם על ידי המשלחת 81 מתוך 98 הלכודים באתר, פעילות המשלחת זכתה לסיקור אוהד מאוד ולביקור בכירים רבים, תורגל ויושם שת"פ מקצועי ובין אישי עם FEMA ויחידות חילוץ מובחרות בארצות הברית. ניכרת השפעה על תורת החילוץ מהרס בארצות הברית הודות לפעילות משלחת החילוץ הישראלית והידע הרב שסייע במאמצי איתור הנעדרים.
המשלחת לסרפסייד הייתה הראשונה בהיסטוריה בארצות הברית שפעלה בה יחידת חילוץ ישראלית במשימת סיוע US&R.
משלחות ואירועי חילוץ שבהם השתתפה היחצ"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס"ד | מקום | שנה | סוג אירוע | מפקד המשלחת |
---|---|---|---|---|
1 | לבנון, צור | 1983 | אסון צור השני | גבריאל רפפורט |
2 | מקסיקו סיטי | 1985 | רעידת אדמה | גבריאל רפפורט |
3 | ארמניה | 1988 | רעידת אדמה | משה גלילי בליווי גברוש |
4 | ישראל | 1991 | מלחמת המפרץ – מתקפות טילים חילוץ לכודים מהריסות מבנים שספגו פגיעות ישירות | משה גלילי |
5 | ארגנטינה, בואנוס איירס | 1994 | הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, 85 הרוגים, 330 פצועים | אודי בן-אורי |
6 | קניה, ניירובי | 1998 | קריסת מבנה שגרירות ארצות הברית במסגרת ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה | שלום בן-אריה ואודי בן-אורי |
7 | טורקיה | 1999 | רעידת האדמה באיזמיט יותר מ-17,00 הרוגים. חולצה בחיים שירן פרנקו | אודי בן-אורי |
8 | יוון | 1999 | רעידת אדמה | אודי בן-אורי |
9 | טורקיה | 1999 | רעידת אדמה שנייה | אודי בן-אורי |
10 | ישראל, ירושלים | 2001 | אסון אולמי ורסאי, 23 הרוגים, 380 פצועים | גדעון בר-און |
11 | אל סלבדור | 2001 | רעידת אדמה | גדעון בר-און |
12 | הודו | 2001 | רעידת אדמה | נחום פרנקל |
13 | קניה, מומבסה | 2002 | פח"ע – מכונית תופת נגד ישראלים במלון ובמטוס, 13 הרוגים, 80 פצועים | אמיר גולן |
14 | ישראל, תל אביב | 2003 | פיצוץ בלון גז | גדעון בר-און |
15 | מצרים, סיני טאבה | 2004 | הפיגוע במלון הילטון | גדעון בר-און |
16 | סרי לנקה | 2004 | צונאמי, נשלח כח חלוץ מהיחצ"א עם משרד החוץ לאתר ולהחזיר לארץ ישראלים | סמי יחזקאל |
17 | ישראל, רבדים | 2005 | תאונת רכבת | |
18 | קניה, ניירובי | 2006 | קריסת בניין | ערן מגן |
19 | ישראל, בית יהושע | 2006 | תאונת רכבת | |
20 | הודו, מומבאי | 2008 | רעידת אדמה | עמוס פלג |
21 | האיטי | 2010 | רעידת אדמה | שלום בן-אריה |
22 | קולומביה | 2010 | סיוע הומניטרי | שלום בן-אריה |
23 | ישראל, נתניה | 2011 | פיצוץ בלוני גז בנתניה, יוני 2011, כיכר העצמאות, 4 הרוגים, 90 פצועים ונזק רב | |
24 | יפן | 2011 | רעידת אדמה וצונאמי | שלום בן-אריה |
25 | בולגריה, בורגס | 2012 | פח"ע – תקיפה על אוטובוס מלא תיירים ישראלים, 6 הרוגים | שלום בן-אריה |
26 | גאנה | 2012 | קריסת בניין | רמטין סבטי |
27 | פיליפינים | 2013 | טייפון | רמטין סבטי |
28 | ישראל, עכו | 2013 | קריסת בניין | לירון שפירא |
29 | נפאל | 2015 | רעידת אדמה | דודי מזרחי |
30 | ישראל, תל אביב | 2016 | קריסת חניון הברזל 6 הרוגים, 23 פצועים (חולצו 2 לכודים חיים) | דודי מזרחי |
31 | טורקיה | 2016 | פיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016) משלחת של חטיבת החילוץ ויחצ"א להשבת הישראלים | יאיר ברקת |
32 | ישראל, בני ברק | 2017 | קריסת גשר בכביש 4, 2 הרוגים | דודי מזרחי |
33 | מקסיקו סיטי | 2017 | רעידת אדמה בעצמה 7.1 | דודי מזרחי |
34 | ישראל, תל אביב | 2017 | פיצוץ בחנות חומרי בנין ביפו (רחוב יפת), 3 הרוגים, 4 פצועים | דודי מזרחי |
35 | ברזיל, מינאס ז'ראיס | 2019 | קריסת סכר, 186 הרוגים, מאות נעדרים | גולן ואך |
36 | אלבניה | 2019 | רעידת אדמה אלבניה | גולן ואך |
37 | אתיופיה, הרי סימיאן | 2019 | שריפה בפארק לאומי הרי סֵמֵן (אתר מורשת אונסקו), משלחת כב״ה עם קצין אג"ם יחצ"א | |
38 | הונדורס | 2020 | הוריקן אטא והוריקן יוטא | גולן ואך |
39 | ארצות הברית, פלורידה | 2021 | קריסת בניין דירות בן 13 קומות בסרפסייד מיאמי, 27 ביוני עד 12 ביולי 2021 | גולן ואך |
40 | ישראל, כרמי יוסף | 2022 | אסון הבולען בכרמי יוסף, הרוג אחד | סמי יחזקאל |
41 | טורקיה | 2023 | מבצע ענפי זית לרעידת האדמה בטורקיה (2023) | גולן ואך |
מפקדי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת כהונה |
אל"ם (מיל') גבריאל רפפורט (גברוש) | 1984–1989 |
אל"ם (מיל') משה גלילי | 1989–1993 |
אל"ם (מיל') אודי בן אורי | 1993–2000 |
אל"ם (מיל') גדעון בר-און | 2000–2006 |
תא"ל (מיל') שלום בן אריה | 2007–2011 |
אל"ם (מיל') רמטין סבטי | 2012–2014 |
אל"ם (מיל') דודי מזרחי | 2014–2018 |
אל"ם (מיל') גולן ואך | 2018–2024 |
אל"ם (מיל') יוסי פינטו | 2024–היום |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בה"ד 16
- חטיבת החילוץ וההדרכה
- יחידת להבה - יחידת החילוץ של כבאות והצלה לישראל
- חלצ – החטיבה הישראלית הלאומית של יחידות החילוץ לאיתור חילוץ והצלה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיר בוחבוט, מי הקצין האירני שאחראי על העורף הישראלי?, באתר וואלה, 28 ביולי 2012
- נעם ברקן, כך מצאתי את עצמי מתחת להריסות, באתר "ידיעות אחרונות", 18 במאי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מס��כי תערוכה, באתר archives.mod.gov.il
- ^ Israel Rescue and Service team assisting emergency operations in Albania, ynetnews, 2019-11-27 (באנגלית)
- ^ T. O. I. staff, AP, IDF sends aid mission to earthquake-stricken Albania, www.timesofisrael.com (באנגלית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] מערכת אתר צה"ל, משלחת המומחים לסיוע באלבניה שבה לארץ, באתר צה"ל, 13 בדצמבר 2019 - ^ נשיא רפובליקת אלבניה ביקר בפיקוד העורף, באתר צה"ל, 22 בינואר 2020
- ^ הנשיא מטה מוקיר את יחידת החילוץ הלאומית הישראלית עם "עיטור העיט המוזהב", באתר נשיא אלבניה, 23 בינואר 2020 (באלבנית)