יוסף נוה
 | |
| לידה |
1928 מוקצ'בו, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 2011 (בגיל 83 בערך) |
| ענף מדעי |
אלפבית עברי, אפיגרפיה, פלאוגרפיה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה |
פרס פרשיה שימל (1997) |
  | |
יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. התמחה בכתב העברי העתיק, ופרסם מספר ספרים ועשרות מאמרים בנושא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף נוה נולד ב-21 בינואר[1] 1928 במונקאץ', אז במזרח צ'כוסלובקיה (כיום במערב אוקראינה), ועלה לארץ ישראל בשנת 1945. הוא למד באוניברסיטה העברית היסטוריה של עם ישראל, מקרא וארכאולוגיה. ב-1956 קיבל תואר בוגר, ב-1959 תואר מוסמך, וב-1967 תואר דוקטור, על עבודה שכותרתה "התפתחות הכתב הארמי" (שאחר כך גם התפרסמה). משנת 1955 שימש ארכאולוג באגף העתיקות והמוזיאונים, כיום רשות העתיקות, ובין השנים 1958–1971 שימש כארכאולוג מחוז ירושלים[2]. במסגרת זו ביצע סקרים גם בעין גדי ובתל א-מוקאנע, היא תל-מקנה. הוא הציע לזהות את תל-מקנה עם עקרון הפלשתית לאחר ששוכנע בדבר על ידי נתן אידלין, חבר קיבוץ רבדים. בסוף עונת החפירות האחרונה נתגלתה באתר כתובת עקרון, שאישרה את הזיהוי באופן ודאי. נוה פיענח ופרסם אותה יחד עם סימור גיטין וטרודה דותן.
בשנת 1959 היה אחד מחמשת המפקחים האזוריים באגף העתיקות ביחד עם רם גופנא, משה פראוסניץ, י' ליבוביץ ול"י רחמני, שכתבו מכתב תלונה על משה דיין, וקראו להפסקת פעילות החפירה שלו[3].
בשנת 1960 ערך נוה חפירה ארכאולוגית במצד חשביהו – אתר על חוף הים, מדרום לקיבוץ פלמחים. התגלית החשובה ביותר של חפירה זאת הייתה המכתב ממצד חשביהו – אוסטרקון הכתוב באלפבית העברי העתיק. יוסף נוה פיענח ראשון את האוסטרקון, המכונה מאז בשם 'מכתב הקוצר'[4]. בעקבות תגלית זו הפנה נוה את עניינו ומרצו לחקר האלפבית העברי העתיק והאלפבית הארמי העתיק; ברבות השנים, בעקבות מורו נחמן אביגד, היה לחוקר הכתב העתיק המוביל בישראל. במהלך השנים פיענח וחקר את הכתובות החשובות ביותר שהתגלו, בהן: כתובת אבה מגבעת המבתר בירושלים, כתובת תל דן המזכירה את בית דוד (יחד עם אברהם בירן), הכתובות שנמצאו בחפירות מצדה (יחד עם יגאל ידין) וכתובת עקרון.
בשנת 1971 נתמנה למרצה בכיר במכון לארכאולוגיה[5], בשנת 1976 הועלה לדרגת פרופסור-חבר, ובשנת 1980 לפרופסור מן המניין. הוא לימד עד לפרישתו בשנת 1997, מאז היה פרופסור אמריטוס במכון לארכאולוגיה.
נפטר בירושלים ב-21 בנובמבר 2011.
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגילות ים המלח / מאת יוסף נוה, ירושלים: Antiquities of The Holy Land, תשי"ח-1958.
- התפתחות הכתב הארמי / מאת יוסף נוה, דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך ה, חוברת 4, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל"ד.
- על פסיפס ואבן: הכתובות הארמיות והעבריות מבתי הכנסת העתיקים / יוסף נוה, [תל אביב]: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרטא, וספרית מעריב, תשל"ח.
- אותיות ותולדותיהן / יוסף נוה, ירושלים: כתר, 1979.
- ראשית תולדותיו של האלפבית: מבוא לאפיגרפיה ולפליאוגרפיה שמית-מערבית / יוסף נוה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ט. ISBN 9652237086
- על חרס וגומא: כתובות ארמיות ועבריות מימי בית שני, המשנה והתלמוד / יוסף נוה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ב-1992.
בעריכתו ובהשתתפותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתובות שמיות מערביות / ערכו: א. אורן, י. נוה, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - החוג לתולדות עם ישראל, תשל"ג.
- כתובות ערד / מאת יוחנן אהרוני בהשתתפות יוסף נוה, ירושלים: מוסד ביאליק, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ו-1975.
- The development of the Aramaic script, Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1970.
- Die Entstehung des Alphabets / Joseph Naveh, Zürich: Benziger, 1979. (בגרמנית)
- Early history of the alphabet: an introduction to West Semitic epigraphy and palaeography / by Joseph Naveh, Jerusalem: Magnes Press, 1982.
- Amulets and magic bowls: Aramaic incantations of late antiquity / by Joseph Naveh, Shaul Shaked, Jerusalem: Magnes Press, 1985
- Origins of the alphabet / Joseph Naveh, Jerusalem: Jerusalem Pub. House, 1996, c1995.
- Aramaic ostraca of the fourth century BC from Idumaea / Israel Eph’al and Joseph Naveh, Jerusalem: Magnes Press: Israel Exploration Society, 1996.
- Studies in west-Semitic epigraphy: selected papers / Joseph Naveh, Jerusalem: Hebrew University Magnes Press, 2009.
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף נוה, "כתובות עבריות במצד חשביהו", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 25, ג',ירושלים, 1961, עמ' 119–128. סריקה במאגר DLIR
- יוסף נוה, "כתובות עבריות במצד חשביהו (ב)", ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, כרך 27, ג',ירושלים, 1963, עמ' 158–164. סריקה במאגר DLIR
- סימור גיטין, טרודה דותן, ויוסף נוה, 'כתובת הקדשה מלכותית מעקרון', קדמוניות, 113, תשנ"ז, 1997.
- אברהם בירן ויוסף נוה, 'כתובת ארמית מתקופת בית ראשון בתל דן', קדמוניות, 103.
בעריכתו ובהשתתפותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתובות שמיות מערביות / ערכו: א. אורן, י. נוה, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - החוג לתולדות עם ישראל, תשל"ג.
- כתובות ערד / מאת יוחנן אהרוני בהשתתפות יוסף נוה, ירושלים: מוסד ביאליק, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ו-1975.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרטיס אישי של יוסף נווה, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
- שאול שקד, אמן הפענוח של כתובות ארץ-ישראל, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
יוסף נוה (1928-2011), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ אלי חורי, בית שמש תהיה לאתר תיירות, מעריב, 21 בפברואר 1967
- ^ רן שפירא, מגילות משה דיין, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2004
- ^ תלונת איכר על עיקול בגדו, דבר, 10 במרץ 1960; המשך
- ^ צבי אילן, מכון ארכיאולוגי ערב מהפכות, דבר, 11 ביוני 1971
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- אפיגרפים ישראלים
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- חוקרי השפה העברית
- ארכאולוגים ישראלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- פילולוגים יהודים
- עורכי האנציקלופדיה המקראית
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1928
- ישראלים שנפטרו ב-2011