הימנעות מגיוס

הימנעות מגיוס היא מכלול הדרכים שבהן אפשר להימנע מגיוס חובה לצבא, במדינות או בזמנים בהם הגיוס הוא חובה, כגון ארצות הברית בזמן מלחמת וייטנאם או ישראל. הימנעות מגיוס היא אופציה המשמשת סרבני גיוס, שאינם מעוניינים להצהיר בגלוי על סרבנותם ולשבת בכלא.

למען הדיוק יש להבדיל בין שלושה מושגים:

• הימנעות מגיוס: שימוש בדרכים חוקיות שלא לשרת בצבא.
• השתמטות מגיוס: פעולה בדרכים בלתי חוקיות על־מנת שלא לשרת בצבא.
• אי־גיוס: סירוב של הצבא לגייס אדם, משום שאינו עונה על דרישות הצבא או אינו נחוץ לו.

בשלושת המקרים התוצאה היא פטור מגיוס.

בתקופת גזרת הקנטוניסטים ברוסיה הצארית במאה ה־19, גויסו ילדים יהודים בכפייה לצבא הצארי במטרה להטבילם לנצרות כדרך לחינוך מחדש של דור האוכלוסייה הצעיר שנתפסה כבעייתית על ידי השלטונות. מלבד המרת הדת, משמעות הגיוס הייתה קריעת הילד ממשפחתו ושירות צבאי של 25 שנה לפחות. דרכים שבהן השתמשו בקהילות היהודיות כדי לנסות להשתמט ממכסת המגויסים כללו פדיון הילד בכסף, שוחד, רישום הילדים כמתים ועוד.

האימפריה העות'מאנית הטילה גזרות קשות על היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, שיאן היה הדרישה מחסרי הנתינות להתעת'מן (לקבל אזרחות של האימפריה העות'מאנית) או שיגורשו מהארץ. פועל יוצא מההתעת'מנות היה גיוס אלה שבגיל הגיוס לצבא הטורקי. הדרך להשתמט מגיוס הייתה בריחה מהארץ, לרוב למצרים הקרובה, בתקווה לחזור בקלות לאחר תום המלחמה.

ערך מורחב – הימנעות מגיוס בישראל

גיוס לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. בחוק זה קבועים הכללים המאפשרים הימנעות מגיוס ואי־גיוס.

לדוגמה: צעירה המקפידה על שמירת מצוות ומצהירה שהכרתה הדתית מונעת ממנה לשרת בצה"ל, היא נמנעת מגיוס. צעירה שאינה שומרת מצוות, אך מביאה ראיות כוזבות לכך שהיא שומרת מצוות ועקב כך אינה משרתת בצה"ל, היא משתמטת מגיוס. צעירה שהשכלתה מצומצמת מאוד עלולה שלא להיות מגויסת אף אם תחפוץ להתגייס, משום שהצבא יעדיף שלא לגייסה.

כל זאת בנוסף לכל אלה שאינם חייבי גיוס בפועל בישראל, כמו גברים ונשים ערבים, נשים דרוזיות, פטור מסיבות בריאות פיזית או נפשית, שחרור מנהלתי לאלה שאינם מגיעים לסף השכלה או נתונים מינימלי ועוד.

מדיה וקבצים בנושא הימנעות מגיוס בוויקישיתוף

• בנימין נויברגר, ‏סרבנות שירות מטעמי דת - המקרה של האמיש, מערכות 455, יוני 2014