המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בו מופיע איור של מבנה הגימנסיה הרצליה שההד הציבורי של הריסתו הוביל בסופו של דבר להקמת המועצה.
מידע כללי
מדינה	ישראל
משרד אחראי	משרד המורשת
תאריך הקמה	1984
shimur.org

מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת לסייע בשיקום ופיתוח אתרים ומבנים היסטוריים בישראל, לעודד פעולות חינוך והסברה, מורשת והנצחה^[1].

המועצה קמה בעקבות תיקון בחוק.

חוק העתיקות, תשל"ח 1978^[2] קבע שיש להגן על אתרים שנבנו לפני שנת 1700. חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998^[3], לא נתן מענה לאתרים שנבנו אחרי שנת 1700.

בשנת 1974 התקבל תיקון לחוק שהתייחס למבנים ואתרים אחרי שנת 1700, שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות היישוב בארץ.

החברה להגנת הטבע קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור אתרים שנבנו משנת 1700 ואילך, ובייחוד מסוף המאה ה-19, עם תחילת ההתיישבות היהודית בארץ.

לצורך הטיפול בתחום הספציפי של מבנים ואתרים, שאינו בתחום העיסוק והמומחיות של החברה להגנת הטבע, הממונה ליישום החוק, הוקמה המועצה בשנת 1984 ומאז 2008 היא פועלת כעמותה עצמאית.^[4]

מפגשה הראשון של המועצה לשימור נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שחיבר אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו סוגי האתרים בהם תעסוק המועצה^{[דרוש מקור]}.

נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היה שלמה הלל, יו"ר הכנסת לשעבר. משנת הקמתה ועד שנת 2010 כהן כמנכ"ל המועצה יוסי פלדמן, אז החליפו בתפקיד עמרי שלמון. יהודה דקל, שהיה בין מייסדי המועצה, שימש כיושב ראש הוועד המנהל שלה עד מותו בינואר 2008. יושב ראש המועצה הוא אלוף במיל אורי אור^[5].

עם הקמתה, בחרה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמלה.

המועצה לשימור אתרים אימצה כסמלה את איור המבנה של הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנה בשנת 1909 ושביולי 1959 נהרס כדי לבנות את מגדל שלום מאיר^[6] שהיה בזמנו הגבוה ביותר במזרח התיכון

ובישראל. ההריסה עוררה מחלוקת ציבורית על שאלת שימור זיכרון העבר לעומת הצורך בהתחדשות עירונית והמועצה לשימור אתרים אימצה לה לסמל את איור המבנה של גימנסיה הרצליה, כזיכרון לאותו מבנה היסטורי שנהרס ולצורך בשימור מבנים היסטוריים.

המועצה לשימור אתרים פועלת לשימור אתרים ומבנים היסטוריים ברחבי הארץ באמצעים וכיוונים שונים: משלב סקר אתרים; מניעת הרס ושימור מתחמים ומבנים היסטוריים; הכנת תוכניות שימור ושיקום פיזי- עצמאית או על ידי פניה לגורמים מקצועיים; העלאת מודעות ציבורית ומקצועית לערכי השימור; חינוך לשימור ולמורשת ההתיישבות.

המועצה שיקמה ומפעילה מספר אתרי ביקור ברחבי הארץ – בית ילין במוצא^[7], מכון איילון^[8] ברחובות, אתר הפרדסנות על שם מינקוב ברחובות^[9] מרכז מבקרים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל^[10], מחנה המעפילים עתלית^[11] מרכז מבקרים תחנת רכבת העמק כפר יהושע^[12], משטרת נהלל ההיסטורית^[13], חצר כנרת^[14] ומוזיאון הרעות במצודת כ"ח^[15].

בחירת האתרים לשיקום פיזי נעשית לפי אמות מידה שונות – על פי תוכניות עבודה, על פי תקציב נתון ועל פי הקריטריונים המפורסמים לאתרים.

נוסף לפעילות הליבה של שימור האתרים, המועצה משמשת ארגון-גג לכ- 200 אתרי ביקור ומקיימת פעילויות כגון השתלמויות לצוותי הדרכה וניהול, ייעוץ בשדרוג תצוגות ופעילות חינוכית, פעילות משותפת בחגים ומועדים ופרסום.

במסגרת הפעילות של המועצה כארגון-גג מקצועי נכללים כמה אתרים לאומיים: מוזיאון החאן^[16] בחדרה (המוכר גם כמוזיאון על פי חוק המוזיאונים), בית הביטחון במצפה גבולות^[17], בית ש"י עגנון^[18], מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב^[19] (בית הפקידות).

פעילות השימור נעשית בהתאם לקריטריונים הבאים:

• אתרים בעלי חשיבות לאומית – אתרים שהתרחש בהם אירוע היסטורי לאומי;
• מבנים בעלי חשיבות מקומית – אתרים שהם חלק מההיסטוריה של היישוב;
• אתרים המשמשים דוגמה לתרבות של חברה מסוימת, כמו דגמי ההתיישבות שנוצרו בארץ בעקבות העליות;
• מבנה המשמש דגם לתרבות בנייה או בהקשר אחר של בנייה;
• אתר שגרה בו דמות מפורסמת אשר פעלה להתפתחות היישוב, לדוגמה- בית ביאליק.

מרכיב של הפעילות בנושא החינוך לשימור ולמורשת וסימן ההיכר של המועצה הם השלטים הכחולים^[20].

השלטים פותחו על ידי המועצה בהנחיית וועדת השרים לסמלים וטקסים באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, במקביל להקמתה כעמותה עצמאית, כחלק מפעולות המועצה בתחומי החינוך, ההסברה, המורשת וההנצחה והם עוצבו במכרז.

לשלטים כאמצעי חינוכי- הסברתי שלושה מרכיבים:

• התוכן - לא ידוע על מדיניות שפת הטקסט.
• גודל השלטים - ישנם שלושה סוגי שלטים. הם נבדלים בגודל המכתיב את היקף האינפורמציה/ מספר המילים.
• מיקום השלטים - הצבת השלטים ומיקומם תלויה בהחלטת בעל השטח/ הנכס ונעשית בשיתוף פעולה בין המועצה לבעל הנכס^[21].

סיסמת המועצה היא "לגעת בעבר ולשמרו למחר".^{[דרוש מקור}

המועצה זכתה בפרס יגאל אלון^[22] למעשה מופת חלוצי בשנת תשע"א.

• גבעת הקיבוצים-מכון איילון
• בית ליברמן
• בית הרב קוק
• אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב
• בית ויצמן
• מוזיאון ההגנה
• מוזיאון הפלמ"ח
• תחנת הניסיונות של ניל"י בעתלית
• מחנה המעפילים בעתלית ע"ש משה סנה
• תל עמל - מוזיאון חומה ומגדל
• בית שטרן
• בית ילין (מוצא)
• בית קדימה
• ניצנים הישנה, יד לאישה הלוחמת
• חצר כנרת
• מצודת כ"ח
• מצפה רביבים
• בית המאירי
• מצפה גבולות
• מפעל המלח בסדום - מחנה העובדים (בתהליך שימור)
• תחנת רכבת העמק בכפר יהושע
• היכל התפילה של מיס קרי לבני שלוש הדתות, הר אורה
• חדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק
• בית הכנסת במקווה ישראל
• המוזיאונים לתולדות עיירות הפיתוח
• מתחם רשות השידור בתל אביב
• בית שאמי

• דיני פניות ציבור בנושאי מורשת במשרדי מדינת ישראל
• דיני פניות ציבור בנושאי תיירות במשרדי מדינת ישראל
• אתר מורשת
• תוכנית לשימור אתרים
• שימור מבנים

• מרדכי נאור ועופר רגב, מאה מקומות שמורים - מסע באתרי השימור של ישראל - (לזכרו של יהודה דקל), הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010.
• עופר רגב (1993), ארבעים שנות פריחה.
• אמנון בר אור, זמן שימור, הוצאת בבל, 2013

מדיה וקבצים בנושא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
• שימור מבנים- הלכה למעשה, אדריכלות ובניה בישראל
• דוד חרמץ, המאבק על הבית הישן, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2004
• אלי אלון, שימור אתרים במגזר הערבי - עלוב למדי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באפריל 2012
• רנית נחום-הלוי, אופס, המבנה התמוטט: אם יזם הרס מבנה היסטורי זמן קצר אח"כ הוא יכול לעבור את הליכי התכנון ולבנות, באתר TheMarker‏, 26 בספטמבר 2008
• המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
• המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, דף שער בספרייה הלאומית

• דיני פניות ציבור במשרדי מדינת ישראל בנושאי מורשת

ידיעת ארץ ישראל
כללי	ארץ ישראל • ידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל
תחומי מדע	היסטוריה • גאוגרפיה • גאולוגיה • אקלים • החי • הצומח • הצפרות בישראל
תחומי הפעילות	לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה • של"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראל • חוגי סיירות • החקלאות בישראל
מוסדות	בתי ספר שדה • האגודה הגאוגרפית הישראלית • החברה ההיסטורית הישראלית • החברה המזרחנית הארץ-ישראלית • החברה להגנת הטבע • החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה • המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל • המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן • המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) • המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן • המכון לארכיאולוגיה גלילית • המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי • המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא • המרכז למיפוי ארץ ישראל • המרכז למיפוי ישראל • העמותה הישראלית לפרהיסטוריה • הקרן לחקר ארץ ישראל • יד יצחק בן-צבי • מכון אבשלום • מכון ישראלי לארכאולוגיה • רשות העתיקות • רשות הטבע והגנים
מסלולים מסומנים	שביל ישראל • שביל ישראל לאופניים • שביל ירושלים • שביל הגולן • שביל הסנהדרין • שביל גולני • שביל הים • סובב כנרת
חוקרי ארץ ישראל	בנימין מטודלה • אשתורי הפרחי • יהוסף שוורץ • אברהם משה לונץ • אברהם יעקב ברור • זאב וילנאי • יוסף ברסלבי • שמריה גוטמן • צבי אילן • יוסי בן-ארצי • אורי דביר • ספי בן-יוסף • שמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד	ארץ-ישראל: ספר-המסעות • מדריך ארץ ישראל • אנציקלופדיה אריאל • מדריך ישראל • כל ארץ ישראל • אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל • אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל