לדלג לתוכן

ג'ון גריגס תומפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון ג. תומפסון
John G. Thompson
ג'ון גריגס תומפסון
ג'ון גריגס תומפסון
לידה 13 באוקטובר 1932 (בן 92)
אוטווה (קנזס), ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה John Griggs Thompson עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ארצות הברית, אנגליה
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סאונדרס מק ליין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Richard Lyons, Robert Sandling, David Shaw, Anne R. MacWilliams, Pamela A. A. Ferguson, Sister Miriam P. Cooney, David John Benson, Tanush Shaska, Aron Bereczky, Urmie Ray, David Walter Erbach, David John Jackson, Aviad M. Broshi, Milbern James Rust, David Goldschmidt, Charles Sims, Robert Griess, Gordon Douglas James, Albert Whitcomb, Chat-Yin Ho, Nick Patterson, Richard Foote, Edward Lawrence Spitznagel, Larry Lee Dornhoff, David Andrew McNeilly עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
חקר ומיון חבורות סופיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון גריגס תומפסון (אנגלית: John Griggs Thompson, נולד ב-13 באוקטובר 1932) הוא מתמטיקאי אמריקאי שידוע במחקרו על חבורות סופיות. הוא זכה במדליית פילדס ב-1970,[1] בפרס וולף ב-1992[2] (יחד עם לנארט קארלסון), ובפרס אבל ב-2008 (יחד עם ז'ק טיץ).[3]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון נולד באוטווה שבקנזס ב-1932. בילדותו נחשף למתמטיקה מאחיו הגדול ממנו בשלוש שנים, והתעניין בשחמט ובקומבינטוריקה שבמשחקי קלפים.[4] 

ב-1955 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ייל, וב-1959 את הדוקטורט אותו עשה באוניברסיטת שיקגו בהנחייתו של סאונדרס מק-ליין. לאחר שנה באוניברסיטת האוורד, חזר לאוניברסיטת שיקגו (1962–1968) וב-1970 עבר לאוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. מאוחר יותר הצטרף לאוניברסיטת פלורידה.[5] כיום תומפסון מכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטאות קיימברידג'[6] ופלורידה.[7]

תזת הדוקטורט של תומפסון פתרה בעיה בת שישים שנה בתורת החבורות הסופיות, בכך שהוכיח שאם לחבורה סופית יש אוטומורפיזם מסדר סופי ללא נקודת-שבת, אזי החבורה נילפוטנטית. בעבודתו זו השתמש בטכניקות פתרון בעיות חדשות.[8] 

ב-1963 ביחד עם וולטר פייט, הוכיח כי החבורות הפשוטות הסופיות והלא-אבליות הן מסדר זוגי בהוכחה בת 250 עמודים. משפט זה נחשב לאחד המשפטים החשובים במאה ה-20, והוא היווה את הבסיס לפרויקט המתמטי הקולקטיבי הנרחב של מיון החבורות הפשוטות הסופיות.[5]

החבורות הפשוטות מהוות מעין אבני בניין לחבורות הסופיות, בדומה למספרים הראשוניים שמרכיבים את המספרים הטבעיים. באמצעות משפט המיון, אפשר לבדוק תכונות של חבורות פשוטות על ידי בדיקת כל המקרים.

תומפסון עסק במיון החבורות הפשוטות הסופיות, שבהן לכל תת-חבורה פתירה יש מנרמל פתיר. בנוסף הציג את חבורת תומפסון Th, אחת מ-26 החבורות הספורדיות.

תומפסון חקר את הבעיה של בניית חבורות גלואה מעל שדות מספרים (במיוחד רציונליים). הוא מצא קריטריון לחבורה סופית להיות חבורת גלואה, דבר שבפרט מראה שחבורת המפלצת היא חבורת גלואה.[2]

וולטר פייט המנוח, איתו תומפסון הוכיח את משפט פייט-תומפסון, אמר עליו: "הוא מתמטיקאי שלומד בעיות חשובות ולא נותן לקשיים להרתיעו. הוא לעיתים מתגבר על קשיים כאלה בהצגת רעיונות חדשים אשר בעלי השפעה אדירה על פיתוחים עתידיים".[3]

פרסים ואותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים שזכה בהם נמנים:

בשנת 2013 ערכה אוניברסיטת קיימברידג' כינוס לכבודו, לרגל מלאת לו שמונים שנה.[9]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון גריגס תומפסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]