ג'ון גריגס תומפסון

ג'ון ג. תומפסון
John G. Thompson
	ג'ון גריגס תומפסון
לידה	13 באוקטובר 1932 (בן 92); אוטווה (קנזס), ארצות הברית
שם לידה	John Griggs Thompson
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	ארצות הברית, אנגליה
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל (1955); אוניברסיטת שיקגו (1959); Ottawa High School ;
מנחה לדוקטורט	סאונדרס מק ליין
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד (1959–1962); אוניברסיטת קיימברידג' (1968–1993); אוניברסיטת שיקגו (1962–1968); אוניברסיטת פלורידה (1993) ;
תלמידי דוקטורט	Richard Lyons, Robert Sandling, David Shaw, Anne R. MacWilliams, Pamela A. A. Ferguson, Sister Miriam P. Cooney, David John Benson, Tanush Shaska, Aron Bereczky, Urmie Ray, David Walter Erbach, David John Jackson, Aviad M. Broshi, Milbern James Rust, David Goldschmidt, Charles Sims, Robert Griess, Gordon Douglas James, Albert Whitcomb, Chat-Yin Ho, Nick Patterson, Richard Foote, Edward Lawrence Spitznagel, Larry Lee Dornhoff, David Andrew McNeilly
פרסים והוקרה	מדליית דה מורגן (2013); פרס אבל (2008); המדליה הלאומית למדעים (2000); פרס וולף למתמטיקה (1992); פרס אנרי פואנקרה (1992); מדליית סילבסטר (1985); פרס בריק הבכיר (1982); עמית החברה המלכותית (1979); מדליית פילדס (1970); פרס קול באלגברה (1965) ;
תרומות עיקריות
	חקר ומיון חבורות סופיות

ג'ון גריגס תומפסון (אנגלית: John Griggs Thompson, נולד ב-13 באוקטובר 1932) הוא מתמטיקאי אמריקאי שידוע במחקרו על חבורות סופיות. הוא זכה במדליית פילדס ב-1970,^[1] בפרס וולף ב-1992^[2] (יחד עם לנארט קארלסון), ובפרס אבל ב-2008 (יחד עם ז'ק טיץ).^[3]

קורות חיים

ג'ון נולד באוטווה שבקנזס ב-1932. בילדותו נחשף למתמטיקה מאחיו הגדול ממנו בשלוש שנים, והתעניין בשחמט ובקומבינטוריקה שבמשחקי קלפים.^[4]

ב-1955 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ייל, וב-1959 את הדוקטורט אותו עשה באוניברסיטת שיקגו בהנחייתו של סאונדרס מק-ליין. לאחר שנה באוניברסיטת האוורד, חזר לאוניברסיטת שיקגו (1962–1968) וב-1970 עבר לאוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. מאוחר יותר הצטרף לאוניברסיטת פלורידה.^[5] כיום תומפסון מכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטאות קיימברידג'^[6] ופלורידה.^[7]

מחקר

תזת הדוקטורט של תומפסון פתרה בעיה בת שישים שנה בתורת החבורות הסופיות, בכך שהוכיח שאם לחבורה סופית יש אוטומורפיזם מסדר סופי ללא נקודת-שבת, אזי החבורה נילפוטנטית. בעבודתו זו השתמש בטכניקות פתרון בעיות חדשות.^[8]

ב-1963 ביחד עם וולטר פייט, הוכיח כי החבורות הפשוטות הסופיות והלא-אבליות הן מסדר זוגי בהוכחה בת 250 עמודים. משפט זה נחשב לאחד המשפטים החשובים במאה ה-20, והוא היווה את הבסיס לפרויקט המתמטי הקולקטיבי הנרחב של מיון החבורות הפשוטות הסופיות.^[5]

החבורות הפשוטות מהוות מעין אבני בניין לחבורות הסופיות, בדומה למספרים הראשוניים שמרכיבים את המספרים הטבעיים. באמצעות משפט המיון, אפשר לבדוק תכונות של חבורות פשוטות על ידי בדיקת כל המקרים.

תומפסון עסק במיון החבורות הפשוטות הסופיות, שבהן לכל תת-חבורה פתירה יש מנרמל פתיר. בנוסף הציג את חבורת תומפסון Th, אחת מ-26 החבורות הספורדיות.

תומפסון חקר את הבעיה של בניית חבורות גלואה מעל שדות מספרים (במיוחד רציונליים). הוא מצא קריטריון לחבורה סופית להיות חבורת גלואה, דבר שבפרט מראה שחבורת המפלצת היא חבורת גלואה.^[2]

וולטר פייט המנוח, איתו תומפסון הוכיח את משפט פייט-תומפסון, אמר עליו: "הוא מתמטיקאי שלומד בעיות חשובות ולא נותן לקשיים להרתיעו. הוא לעיתים מתגבר על קשיים כאלה בהצגת רעיונות חדשים אשר בעלי השפעה אדירה על פיתוחים עתידיים".^[3]

פרסים ואותות כבוד

בין הפרסים שזכה בהם נמנים:

בשנת 2013 ערכה אוניברסיטת קיימברידג' כינוס לכבודו, לרגל מלאת לו שמונים שנה.^[9]

לקריאה נוספת

A short Introduction to Group Theory, באתר פרס אבל (באנגלית)
אליהו לוי- על הזוכים בפרס וולף למתמטיקה 1992 (מתוך "מאמרים במתמטיקה", עמודים 4–6)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון גריגס תומפסון בוויקישיתוף

ג'ון גריגס תומפסון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ון גריגס תומפסון, באתר MacTutor (באנגלית)
ג'ון גריגס תומפסון, באתר dblp
טקס הענקת פרס אבל וריאיון עם ג'ון ג. תומפסון וז'ק טיטס (סרטון)
ג'ון גריגס תומפסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ רשימת זוכים במדליית פילדס, באתר International Mathematical Union (IMU)
^ ¹ ² ההכרזה על הזכייה בפרס וולף, באתר קרן וולף (ארכיון)
^ ¹ ² מידע על תומפסון באתר של פרס אבל, באתר The Abel Prize
^ Martin Raussen and Christian Skau, Interview with John G. Thompson and Jacques Tits, Volume 56, Number 4, Notices of the AMS, 2009, עמ' 471-478
^ ¹ ² מידע על תומפסון באנציקלופדיה בריטניקה
^ אוניברסיטת קיימברידג'
^ אוניברסיטת פלורידה
^ John A. Osmundsem, Major Mathematical Conjecture Propounded 177 Years Ago Is Disproved, New York Times, 1959
^ הדף באוניברסיטת קמברידג' העוסק בכינוס (ארכיון)

[1] רשימת זוכים במדליית פילדס, באתר International Mathematical Union (IMU)

[:0-2] ¹ ² ההכרזה על הזכייה בפרס וולף, באתר קרן וולף (ארכיון)

[:1-3] ¹ ² מידע על תומפסון באתר של פרס אבל, באתר The Abel Prize

[4] Martin Raussen and Christian Skau, Interview with John G. Thompson and Jacques Tits, Volume 56, Number 4, Notices of the AMS, 2009, עמ' 471-478

[:2-5] ¹ ² מידע על תומפסון באנציקלופדיה בריטניקה

[6] אוניברסיטת קיימברידג'

[7] אוניברסיטת פלורידה

[8] John A. Osmundsem, Major Mathematical Conjecture Propounded 177 Years Ago Is Disproved, New York Times, 1959

[9] הדף באוניברסיטת קמברידג' העוסק בכינוס (ארכיון)

[1]

זוכי פרס אבל
2003–2009	ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009)
2010–2019	ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019)
2020–היום	הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022) • לואיס קפארלי (2023)

זוכי מדליית פילדס
המאה ה־20	אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ו��טן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998)
המאה ה־21	וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022)