לדלג לתוכן

בעלי חיים פולשים בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוג מיינות מצוית - מין פולש שברח מהצפארי והצליח להתבסס בטבע
נוטרייה - מין פולש שהובא לארץ בשביל תעשיית פרוות אך התרבה בטבע (בתמונה: נוטרייה עם צאצא שלה באגמון חולה)
מינים מסוימים של דגים הובאו במכוון לכנרת על מנת להגדיל את תפוקת הדיג

בעלי חיים פולשים בארץ ישראל הם בעלי חיים אשר מוצאם מחוץ לארץ ישראל, הגיעו אליה בעקבות פעילות אדם, והצליחו לייסד בה אוכלוסייה המתרבה ומתפשטת ללא התערבות נוספת בידי האדם. בעלי חיים אלה יכלו לפלוש בטעות, כדוגמת המיינה המצויה אשר ברחה מהצפארי והצליחה לבסס אוכלוסיית בר בטבע, או שיכלו להגיע במכוון כדוגמת טרוטת עין-הקשת שהובאה לכנרת על מנת להגדיל את תפוקת הדייג.

במרוצת השנים פלשו לישראל 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים. בדו"ח שפורסם בשנת 2022, קבע מבקר המדינה שבישראל אין אסדרה של הטיפול במינים פולשים. הפיקוח על כניסת מינים כאלו בגבולות הוא חלקי ביותר, ואין תיאום בין הגופים שאמורים לעקוב אחר התפשטותם[1]. הדו"ח מציין כי לפי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, הנזק השנתי הנגרם ממינים פולשים בישראל מוערך ב-1.5-0.5 מיליארד ש״ח.[1]

בנוסף למינים הפולשים אשר מעולם לא חיו בארץ ישראל לפני פלישתם, קיימים בה גם המינים המתפרצים. מינים אלו חיו בארץ מאז ומעולם, אך חוו פריצה בגדילה באוכלוסייה שלהם בזכות פעילות האדם. בין מינים אלו נמצאים: חזיר הבר בחיפה, תן זהוב, עטלף פירות מצוי, שועל מצוי ועוד.

במרוץ השנים, הובאו לכנרת כ-8 מינים מיובאים של דגים (מתוך 16 מינים החיים בה כיום בסך הכול) בניהם: טרוטת עין-הקשת, קרפיון מצוי, כסיף שפל-עין וגמבוזיה מצויה על מנת שיגדילו את תפוקת הדייג, וכן, פלשו לתוכה מינים פולשים כמו החילזון Thiara scabra.

הגירה לספסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעלת סואץ דרכה התרחשה ההגירה הלספסית
רצועת חופי תל אביב - מין המדוזה הפולשת, חוטית נודדת, שהגיע לים התיכון דרך תעלת סואץ השפיע מאוד על עונת הרחצה בחופי ישראל
סנאי דקלים הודי
דררות מצויות במתחם הכנסייה הרוסית באבו כביר
עורב הודי
צבגון אדום-אוזן
חלילון חלק – פולש מהים האדום לים התיכון
לגינון נודד
אבנון מגושם (Synanceia verrucosa), הדג הארסי בעולם[2][3]
יקרונית התאנה, צולם בשמורת הבניאס ישראל 2022
מלדרה מטרידה ("חומייני")
נקבת יתוש הטיגריס האסייתי ניזונה
סרטן ביצות אדום
ערך מורחב – הגירה לספסית

הגירה לספסית היא מעבר של בעלי חיים ימיים מהים האדום לים התיכון, דרך תעלת סואץ. הגירה בכיוון ההפוך, המכונה "הגירה אנטי-לספסיאנית", קיימת גם כן, אך היא נדירה. הפלישה החלה סמוך לפתיחת התעלה ב-1869. בתחילה התגלה דג חדש אחת למספר שנים. בשנים האחרונות מתגלה מין חדש מדי שנה.

מינים פולשים הפכו לרכיב משמעותי במערכת האקולוגית של הים התיכון, ובעלי השפעות המסכנות מינים אנדמיים ים-תיכוניים רבים. בתחילת ההגירה הראו תצפיות על כמה קבוצות מהמינים האקזוטיים כי יותר מ-70% ממעשירי הרגל הלא מקומיים ו-63% מהדגים האקזוטיים בים התיכון מקורם באזור האינדו-פסיפי, כלומר הגיעו מהאוקיינוס השקט וההודי במעלה הים האדום אל מפרץ סואץ שבקצהו, ודרך התעלה אל הים התיכון.[4]

חדירת המינים לים התיכון שינתה את פני המערכת האקולוגית שלו, כך שיותר מ-300 מינים חדשים של צמחים ובעלי חיים פלשו אליו. מתוכם כ-67 הם מיני דגים, וכולם מאכלסים את האגן המזרחי ואותרו בקרבת חוֹפי ישראל. רוב הדגים בים האדום הם דגים טרופיים, שלא היו קיימים בים התיכון קודם לפתיחת התעלה. חלק מהמינים הפולשים נמצאים בהתפוצצות אוכלוסין ובתחרות על אתרי רבייה ומזון עם המינים המקומיים; הם דוחקים את הדגה המקומית מבתי הגידול הטבעיים שלה.

בשנים 2008–2011 נערך מחקר באמצעות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, המכון לחקר הימים ואגמים בהשתתפות חוקר אמריקאי המתמחה במינים פולשים. ממצאיהם העלו מהפך דרמטי בהרכב הדגה: כ-54% מתפיסות הדגה באותה עת היו מינים פולשים, לעומת 29% כ-20 שנה לפני כן. ממצאים אלו מעידים על היקף פלישת המינים הימיים הגדול ביותר בעולם, המתרחש באגן המזרחי של הים התיכון – פלישה העלולה לפגוע פגיעה רבתי במינים המקומיים.[5]

טיפול במינים פולשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים פולשים בארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי רשימה חלקית:

בין הדגים הפולשים ישנם המינים אשר הובאו במכוון על מנת להגדיל את תפוקת הדייג, ויש כאלו שהגיעו בטעות, בעקבות ההגירה הלספסית למשל.

מינים פולשים מהים האדום לים התיכון של ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נימי דו-ימי (Nemipterus randalli) - התגלה לראשונה ב-2006 ומאז הספיק להשפיע על הדיג המסחרי ולדחוק את אוכלוסיית המולית האדומה. בשנת 2008 המין הגיע אף לטורקיה. הוא הנציג היחיד ממשפחתו בים התיכון.
  • חלילון חלק (Fistularia commersonii) - מהגר שהגיע עד חופי איטליה.
  • לגינון נודד (Lagocephalus spadiceus) - דג ממשפחת הנַפּוּחיתיים, הנקרא בלשון העם "אַבּוּ נַפְחָא". דג זה בעל השפעה הרסנית על מינים מקומיים בשל היותו טורף רעבתן, אשר לו טורפים מועטים בשל אמצעי ההגנה שלו. זה דג רעיל ביותר, ובארץ נרשמו כמה מקרי הרעלה ממנו.[8]
  • זהרון הדור (Pterois miles) - דג טורף ארסי.[9]
  • אבנוּן מגושם (Synanceia verrucosa) - התגלה בשנת 2011 ביפו. הוא הדג הארסי בעולם, לא ידוע בוודאות כיצד הגיע לים התיכון.[2][3]
  • שפמית ארסית ("דג נסראללה") (Plotosus lineatus) - דג ממשפחת השפמיתיים, בעל ארס רב-עוצמה בקוציו העלול לשתק ובמקרים מסוימים להרוג בני אדם.[10]

מינים פולשים מהים התיכון לים האדום של ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים פולשים במים המתוקים של ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוקי רגליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים פולשים של חרקים הגיעו לישראל בצורות שונות: גידול אסור כחיית מחמד, דרך ייבוא תוצרת חקלאית וטובין שונים, התפשטות. החרקים הפולשים עשויים להביא לפגיעה בגידולים חקלאיים, בצמחי נוי, לפגוע בפאונה ובפלורה המקורית, להוות מפגע בריאותי ועוד. להלן רשימה חלקית של מיני החרקים הפולשים בישראל:

  • Matuta victor – סרטן פולש, שמקורו באזור שבין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי. מין זה תועד לראשונה במזרח הים התיכון בשנת 2012, במפרץ חיפה, ומאז, התפשט במהירות לאורך חופי ישראל ובאזורים שכנים כמו לבנון וטורקיה[12].
  • סרטן ביצות אדום (Procambarus clarkii)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, באתר www.mevaker.gov.il
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אורח קטלני בחופי הארץ, באתר "ידיעות אחרונות" (הקישור אינו פעיל)
  3. ^ 1 2 הדג הארסי בעולם הגיע לחופי ישראל, באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2011
  4. ^ "IUCN Guidelines for the Prevention of Biodiversity Loss Caused by Alien Invasive Species" (PDF). International Union for Conservation of Nature. 2000. נבדק ב-2009-08-11.
  5. ^ צפריר רינת, בתוך שני עשורים: המינים הפולשים השתלטו על הדגה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
  6. ^ http://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=432
  7. ^ יבגני ברזה, הארבה לא לבד: המאינות פלשו לישראל, באתר ynet, 6 במרץ 2013; במקור, מתוך כתב העת "טבע הדברים"
  8. ^ חגי עינב, אכלו דג מחופי חיפה ונפגעו במערכת העצבים, באתר ynet, 7 בפברואר 2007
  9. ^ Pterois miles ciesm.org
  10. ^ דני וסה, הפלישה מים סוף: בעלי חיים ימיים חדשים בים התיכון, באתר nrg‏, 17 ביוני 2009
  11. ^ טרמיט-העל שיכול לפורר מבני עץ נלכד בפתח תקווה, באתר ynet, 2 ביוני 2021
  12. ^ אילנה קוריאל, מטוטה ויקטור הפולש נצפה בחופים רבים בישראל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2024