מעבר סנקט גוטהארד

מעבר הרים סנקט גוטהארד
Sankt-Gotthard-Pass
	גשר מודרני מעל "גשר השטן" הישן, מעל קניון שלנן
	גשר מודרני מעל "גשר השטן" הישן, מעל קניון שלנן
מידע כללי
גובה	2,108 מטר
מדינה	שווייץ
מיקום	טיצ'ינו ואורי
רכס הרים	הרי האלפים
מסלול ההעפלה הקל	כביש
אורך המעבר	27 ק"מ
מחבר בין	אנדרמט ואירולו
פתיחת הכביש	1827 עד 1830
שיפוע כביש מרבי	8%
קואורדינטות	46°33′18″N 8°33′54″E / 46.555°N 8.565°E
	(למפת שווייץ רגילה) ברן בזל ז'נבה ציריך לוגאנו לוזאן לוצרן סנט גאלן כור צרפת גרמניה איטליה אוסטריה ליכ. סנקט גוטהארד

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

מעבר סַנְקְט גוֹטְהַרְד או מעבר סן גוטארדו (בגרמנית: Sankt-Gotthard-Pass, באיטלקית: Passo del San Gottardo) (גובה 2,108 מטרים) הוא מעבר הרים גבוה בשווייץ. מעבר סנקט גוטהארד נמצא בין אירולו (Airolo) שבקנטון טיצ'ינו ואנדרמט (Andermatt) שבקנטון אורי, והוא מחבר בין האזור המרכזי דובר הגרמנית של שווייץ עם האזור הדרומי, דובר האיטלקית, בדרך המובילה למילאנו.

על אף שהמעבר היה ידוע מימי קדם לא נעשה בו בדרך כלל שימוש עד תחילת המאה ה-13, בשל הצורך לחצות את נהר רויס (Reuss) הסוער צפונית לאנדרמט. ערוץ הנחל מתמלא במי הפשרת השלגים, בייחוד בתחילת הקיץ, וחצייתו בקניון שֶלֶנן (Schöllenenschlucht) הצר בעל הקירות המאונכים מסוכנת וגבתה קורבנות רבים. בשנת 1236 הוקדש המעבר לקדוש הנוצרי הבוורי "גוטהארד מהילדסהיים" (Gotthard von Hildesheim) הבישוף של הילדסהיים (960–1038).

גשר

על פי סיפורים שעברו מפה לאוזן בכפרים הסמוכים לקניון שלן, גבה הנהר רויס (Reuss) קורבנות רבים במשך שנים רבות כתוצאה מטביעה, בייחוד בחודשים אפריל-מאי. הגשר שנבנה בתנאים קשים אלו מכונה גשר השטן (Teufelsbrücke). גשר זה הוא אחד מגשרים רבים באירופה המכונים כך ומספרם הרב הצדיק סיווג מיוחד (מספר 1191) בשיטת ארנה-תומפסון לסיווג אגדות עמים.^[1]

האגדה מספרת כי ערוץ הנהר רויס היה כה קשה לחצייה עד שהרועים השווייצרים ביקשו כי השטן יבנה גשר. השטן הופיע, אך תבע כי בתמורה לבניית הגשר יקבל את הראשון שיעבור בגשר. איש ההרים הסכים לתנאי, אך דאג שלפניו תעבור על הגשר עז, וכך שיטה ביריבו. כשהוא רותח מזעם על מעשה הרמייה, הביא השטן סלע ענק שאיתו תכנן לנפץ את הגשר, אבל אישה זקנה חרתה צלב על הסלע ובכך מנעה מהשטן להרים סלע זה. הסלע עדיין מצוי במקום וב-1977 הוצאו 300,000 פרנקים שווייצריים על מנת להזיז ב-127 מטרים את הסלע, השוקל 220 טון, במטרה לפנות נתיב למנהרת הכביש של סנקט גוטהארד.

הגשר איפשר לתנועה להמשיך לאורך הנהר רויס עד למקורותיו ואז לחצות את האוכף בקו פרשת המים היבשתית המפרידה בין מקורות הנהרות ריין הזורם לים הצפוני והפו הזורם לים התיכון. בתחילה השתמשו בנתיב זה הולכי רגל ובהמות משא בלבד, וב-1775 שופרה הדרך והחלו לעבור בה מרכבות.

עקב השלגים המעבר חסום בחלק ניכר מעונת החורף ולכן התבקש פתרון עוקף - מנהרה.

מנהרות

מנהרת הרכבת של סנקט גוטהארד בת ה-15 קילומטרים נפתחה לתנועה ב-1882, ונועדה להחליף את הכביש שעבר במעבר. במהלך חציבת המנהרה נהרגו 177 עובדים בתאונות עבודה.

מנהרת הכביש של סנקט גוטהארד, שאורכה 17 קילומטרים, עלתה במחיר חייהם של 53 עובדים, נפתחה לתנועה ב-5 בספטמבר 1980. למנהרה רק נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

בשנת 2010 הושלמה חציבת מנהרת בסיס הגוטהארד, מנהרת רכבת נוספת שתעבור מתחת למעבר סנט גוטהארד. מנהרה זו היא המנהרה הארוכה בעולם ואורכה 57 קילומטרים. מנהרה זו ושתי מנהרות נוספות קצרות יותר המתוכננות ליד ציריך וליד לוגאנו הן חלק ממיזם אלפטראנזיט שנועד לקצר בשעה את זמן הנסיעה בן שלוש השעות ו-40 דקות מציריך למילאנו. בה בעת תאפשר המנהרה להגדיל את אורך הרכבות הפועלות בקו זה ואת מספרן, משום שמסילת הברזל החדשה היא ישרה כמעט לחלוטין, בהשוואה לפיתולי המנהרה הישנה יותר.