לדלג לתוכן

יעל קרוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־17:49, 5 בדצמבר 2023 מאת Y1O2T3A4M5 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יעל קרוון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 בינואר 1974 (בת 50) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
http://yaelkaravan.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתו��ים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעל קרוון (נולדה ב-8 בינואר 1974) היא שחקנית, רקדנית, מדבבת, זמרת ומנחת תוכניות ילדים ישראלית.

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוון היא בתו של הפסל דני קרוון. בגיל שלוש עברה משפחתה לפירנצה, שם אביה הציג תערוכה גדולה, וכשהייתה בת שש עברה המשפחה לפריז. כשהייתה בת 12 חזרה המשפחה לגור בישראל[1].

הופעתה הראשונה הייתה בתוכנית "תופסים ראש", בשנים 19881989, במסגרת לימודיה בבית הספר לאמנויות תל אביב[2]. בתיכון למדה בתלמה ילין במגמת התיאטרון. בהמשך ניהלה קריירה טלוויזיונית משלה: בשנים 19901991 הגישה קרוון את התוכנית "יעל בארץ המצוירים" ושרה את הפתיח שלה. כמו כן דיבבה דמויות בסדרות טלוויזיה מצוירות משנות התשעים כגון בולי ובולי שמש ב"בולי איש השלג", פוליאסתר ב"החתולים הסמוראים", אפריל או'ניל ב"צבי הנינג'ה" וג'ובילי ב"אקס-מן". באוקטובר 1990 הצטרפה להפקה של המחזה "האב" בתיאטרון "הבימה" בתפקיד הבת[2].

בקיץ 1992 השתתפה במיני סדרה, בת 3 פרקים - "רצח למהדרין", מותחן בלשי המתרחש בשכונת מאה שערים בירושלים ששודר בערוץ הראשון, בכיכובם של שרון אלכסנדר ונתן זהבי[3]. באותו קיץ גם שימשה כמגישה בערוץ הילדים[4].

בצבא שירתה בגלי צה"ל. קרוון הייתה אחת משדרניות תחנת הבת גלגלצ, ואף הקליטה את אחת מנעימות הפתיחה המוכרות ביותר בתחנה.

ב-1993, הקליטה קטעי קישור לאלבום מוזיקה של שירי ילדים, "שירים מצוירים", שהלחין אבנר חודורוב[5].

לאחר השירות הצבאי עזבה את ישראל ועברה לגור בלונדון, אחר כך למדה תיאטרון פיזי בבית הספר למשחק של פיליפ גולייה בפריז (École Philippe Gaulier) ובבית הספר של קבוצת התיאטרון הפיזי הרוסית Derevo, ובקורסים רבים נוספים ברחבי אירופה, ניו יורק, ברזיל ויפן.

ב-1998 החלה קרוון מחקר מעמיק של אמנות הבמה היפנית בוטו, ולשם כך בילתה זמן רב ביפן לצד המאסטרים העכשוויים.

במהלך השנים יצרה קרוון ארבע הצגות יחיד: Trampolina ,Pensiery nocturni ,Fleshmirror ,From the earth-a memory, איתן הופיעה באירופה, ביפן, ברוסיה ובברזיל.

בשנים 19992003 עבדה קרוון בתור שחקנית, רקדנית ויוצרת בקבוצת MAMU Butoh - dance theatre ועם Ten Pen Chi, קבוצתה של Yumuko Yoshioka. ב-2002 הקימה את ADAPT איתם יצרה מופעי Site specific בברלין ועל הפסלים של אביה, דני קרוון, ביפן. בשנים 20032005 עבדה עם הקבוצה הרוסית Derevo, איתם סיירה ברחבי העולם עם רפרטואר הופעות עשיר ומגוון.

ב-2006 זכתה במקום השני בפסטיבל הישראלי תיאטרונטו על הופעתה במחזה שכתבה יחד עם נעמי סילמן "הדרך הביתה"[6]. המחזה שוזר סיפורי אגדות עם שהמכנה המשותף ביניהן הוא מסע חיפוש עצמאי, הוא נכתב בהשראת ספרה של קלריסה פינקולה אסטס "רצות עם זאבים"[7]. המחזה עלה אחר כך גם בתיאטרון תמונע[8].

ב-2018 הציגה בתיאטרון תמונע את המופע "ביפופיק — הסיפור שמחבר אותנו", מופע תיאטרון ויזואלי שיצרה יחד עם נעמי סילמן[9].

ב-2019 עברה להתגורר בליסבון שבפורטוגל[1].

במאי 2022 העלתה מופע כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין לזכרו של אביה שעיצב את הכיכר. במהלך המופע יקבוצת רקדנים התהלכה במוקדים שונים במרחב הפיסולי בכיכר ללא הפרדה בינם לבין הקהל[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]