מכונת כביסה

מכונות כביסה
מכונות כביסה מתקופות שונות

מכונת כביסה היא מכונה המשמשת לכביסה, כלומר לניקוי אריגים ובדים באמצעות שטיפתם במים ובחומרי ניקוי. השימוש בה הוא בדרך כלל לניקוי בגדים, מצעים ומגבות. המינוח מכונת כביסה מוגבל למכונות המשתמשות במים בתור חומר הניקוי העיקרי, בניגוד לניקוי יבש, אשר משתמש בחומרי ניקוי חלופיים, ונעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע.

בשנת 1767 בנה ג'יקוב קריסטיאן שאפרן מכונת כביסה. ידוע על מכונות כביסה מכניות שנבנו במאה ה-19, ועקרון הפעולה הבסיסי שלהן לא השתנה: רובן מבוססות תוף המסתובב במהירות.

בתחילת המאה ה-20 יצאו לשוק מכונות כביסה חשמליות ביתיות. בשנות ה-30 הוחל בפיתוח מכונות כביסה אוטומטיות^[1]. בשנת 1937 יצאה לשוק בארצות הברית מכונת הכביסה האוטומטית של בנדוקס^[2]. אלו צברו פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה^[3]. בשנות ה-60 היו ניסיונות לשווק מכונות כביסה שכוללות גם מייבש כביסה^[4], אבל אלו לא צלחו.

בתחילת שנות ה-50 הוחל בישראל בייצור מכונות כביסה "קל לי" בקיבולת 2.5 קילוגרם כביסה, בבית חרושת אום במפרץ חיפה^[5][6]. בשנת 1955 נוספו מתחרים נוספים^[7]. אחת החברות שהחלה לייצר ב-1958 מכונות כביסה הייתה זוהר חברה להנדסה. בשנת 1958 היו מכונות כביסה בכ-10% מהבתים בישראל^[8]. בזמן זה גבר מאוד הביקוש למכונות כביסה ובישראל היו כ-60 יצרנים של מכונות כביסה. המכונות נחלקו לשלושה סוגים^[9]:

• מכונת כביסה רגילה עם מיכל ערבול בלבד וסחיטה ידנית במעגילה
• מכונת כביסה עם מעגילה חשמלית
• מכונה צנטריפוגלית עם דוד לכביסה ומיכל נפרד לסחיטה סיבובית של הכביסה^[10]

כאשר שבעים אחוז מהמכונות שנמכרו באותה תקופה היו המכונות הצנטריפוגליות. בתחילת שנות ה-60 נכנסו לשוק מכונות "תוף מסתובב" בה הכביסה, השטיפה והסחיטה נעשים באותו מיכל^[11][12]. עד אז, מכונות אלו היו רק מתוצרת חוץ והובאו בעיקר על ידי עולים מארצות המערב. על מכונות הכביסה הביתיות הוטל מס קניה כבד^[13], אולם המס לא מנע את המשך חדירת מכונות הכביסה לבתים בישראל ושיעור החדירה הגיע ל-18-19% בראשית 1961^[14][15].

במחצית הראשונה של שנות ה-60 נכנסו לישראל המכונות האוטומטיות, במיוחד אלו של אמקור^[16][12], על פי ידע צרפתי^[17] וקריסטל^[18][19] וסמי-אוטומטיות^[20]. אל מולן פותחו מכונות חצי אוטומטיות שטענו שהן חסכוניות יותר ועל כן עדיפות. למשל, בשנת 1963 הציגה חברת פלדן מכונת כביסה עם תא אחד בו מבוצעת הכביסה והסחיטה, אולם המים אינם נשפכים לביוב אלא מועברים לתא פנימי לשימוש חוזר^[21]. בתחילת 1964 רוב המכונות שנמכרו היו חצי אוטומטיות^[22]. חברת "זוהר" ייצרה מכונות כביסה אוטומטיות וחצי אוטומטיות^[23], אך הייצור הופסק בסוף שנות התשעים בגלל חוסר כדאיות כלכלית^[24].

בשנות ה-70 מכונות הכביסה שנמכרו בישראל היו אוטומטיות ונבדלו בעיקר במיקום הפתח: קדמי או עליון (שאיפשר הכנסת כביסה אחרי הפעלה) ובחימום פנימי או חיצוני^[25].

במהלך שנות ה-60 עלה שיעור המשפחות בעלות מכונת כביסה חשמלית באופן דרמטי מכ-16% בתחילת העשור לכ-39% בסוף העשור^[26]. בשנת 1977 הגיע שיעור הבעלות על מכונת כביסה אל מעל 70%, כאשר במשקי בית לא יהודיים השיעור עבר את ה-33%^[27]. בשנת 1993 הגיע שיעור משקי הבית עם מכונת כביסה למעל 89%^[28]. בשנים 2003–2014 עמד שיעור הבעלות על מכונת כביסה על כ-94-95%^[29]. בשנת 2015 הגיע שיעור משקי הבית שיש בבעלותן מכונת כביסה למעל 96%, 91.7% בעשירון התחתון ו-97.9% בעשירון העליון^[30].

מטרתן הראשונית היא השריית הכביסה, החומר אותו מעוניינים לנקות, במים המכילים דטרגנט. המים והכביסה נעים בתנועות סיבוביות. המים נשאבים והכביסה מיובשת באופן חלקי באמצעות סיבובה בצנטריפוגה איטית. מים נקיים מוספים, והמים והכביסה נעים שוב כדי להיפטר משאריות דטרגנט. לבסוף, בדרך כלל מסוחררת הכביסה שנית - ניתן בדרך כלל לוותר על שלב זה עבור כביסה עדינה וכביסת צמר, ולהוציא חלק מן הכביסה כדי לייבשה באיטיות.

כיום מונעות כמעט כל מכונות הכביסה באמצעות חשמל, אף כי בעבר השתמשו גם במכונות המונעות ביד או בקיטור. תכנון מכונות כביסה חשמליות היה משימה מסובכת, שכן מים גורמים לקצר כשהם באים במגע עם מוליכי חשמל. במדינות מתועשות נמצאת מכונת כביסה כמעט בכל בית, אף כי יש דירות בהן אין מקום למכונת כביסה, ודייריהן משתמשים במכבסות ציבוריות.

בשנות ה-60 הפכו מכונות הכביסה לאוטומטיות, באמצעות מיכון התזמון של כניסת הסבון והמים, ריקון המכונה וסיבוב התוף. תוכניות כביסה שונות אפשרו את כביסתם של סוגים שונים של חומרים. למשל, כביסת צמר זקוקה למים בטמפרטורה נמוכה ולנענועים עדינים, בעוד שכביסה עם כתמים קשים זקוקה לנענועים אלימים ולטמפרטורה גבוהה, וכלי לבן ניתן להרתיח.

רוב מכונות הכביסה מממשות את האוטומטיזציה באמצעות שעון מכנו-חשמלי, לאחרונה נכנסות לשוק מכונות כביסה המבוססות על מיקרומעבדים. גישה אחרת למימוש הזימון של מחזור הכביסה הייתה מערכת ההובר קימטיק. מערכת זו התבססה על מעין מפתחות פלסטיים, שעליהם היו מקודדות הוראות הכביסה. מפתחות אלה הוכנסו לחריץ מתאים, והקורא המכני קרא אותם וביצע את ההוראות שעליהם. חייה של מערכת זו היו קצרים וכושלים: המפתחות נטו ללכת לאיבוד, ולא הציעו כל יתרון שהמערכת מבוססת החוגה לא הציעה. בראייה לאחור ניתן לראות מערכת זו כגימיק שיווקי יותר מאשר כפריצת דרך טכנולוגית.

• קיבולת (בקילוגרם) - כמות הכביסה המרבית לה מיועדת המכונה.
• פתח: יכול להיות קדמי או עילי. מכונות בעלות פתח קדמי מתאימות להצבת מייבש כביסה מעליהן. מאידך במכונות עם פתח עילי נוח יותר להכניס ולהוציא את הכביסה, התוף מוצב באופן יציב יותר (שני צירים), ואפשר לעצור את המכונה באמצע הכביסה כדי להכניס או להוציא כביסה. בישראל, מכונות בעלות פתח קדמי נוטות להיות רחבות יותר, מכיוון שהתוף ממוקם בהן כך שצידו העגול מופנה קדימה. בשני הסוגים של מכונות אלו אין ציר במרכז התוף, ונענוע הכביסה מסופק על ידי תנועות התוף הלוך וחזור ועל ידי כח המשיכה: הכביסה מורמת באמצעות בליטות בדפנות התוף ונופלת חזרה. באמריקה נמכרות מכונות כביסה בעלות פתח עילי, כך שצידו העגול של התוף מופנה כלפי מעלה, והן אינן צרות יותר. ניתן לפתוח את הדלת ולהכניס כביסה תוך כדי עבודת המכונה. במכונות אלו מסופק הנענוע באמצעות כנפיים במרכז התוף אשר נעות הלוך ושוב ברצף יחד עם התוף, כאשר המנוע שמניע אותן מסתובב ברצף לכיוון אחד (בניגוד למכונות באירופה ובישראל בהן המנוע משנה את כיוון הסיבוב שלו לסירוגין הלוך ושוב).
• מהירות סיבוב: בסל"ד. הסחיטה יעילה יותר במהירות סיבוב גבוהה, וכביסה עדינה עדיף לכבס במהירות נמוכה
• מסנן: מסנן מכונת הכביסה הוא חלק הצובר סיבים ולכלוך בדרכם של המים אל הביוב. מכיוון שצריך לנקותו מדי פעם, כדאי שהגישה אליו תהיה נוחה.
• מנגנוני אופטימיזציה: מנגנון לשקילת כביסה והתאמת כמות המים למשקלה, תוכניות חסכוניות הלוקחות זמן רב יותר אך חוסכות במים וחשמל. במכונות האמריקאיות: אפשרות לשליטה על גובה המים.
• גופי חימום: רוב מכונות הכביסה בישראל מכילות גוף חימום. לכן הן זקוקות להזנה של מים קרים בלבד. בארצות הברית נמכרות מכונות כביסה ללא גוף חימום, הזקוקות להזנה של מים חמים וקרים.
• תאים לאבקת כביסה ולמרכך כביסה. בחלק מהמכונות יש תאים נפרדים להשריה ולפעולת הכביסה עצמה. במכונות האמריקאיות, אין תאים מיוחדים לאבקה ולמרכך.

• מיון הכביסה לפי הוראות הכביסה שעליה: צמר לחוד, כביסה לבנה עדינה לחוד, כביסה צבעונית עדינה לחוד. עד שנות ה-70 רווח הצורך גם במיון לכביסה להרתחה, אשר כללה מצעים לבנים מכותנה. כיום אין כמעט מצעים כאלה בשימוש - רוב המצעים הם צבעוניים, ומכובסים בכביסה עדינה.
• בוחרים את תוכנית הכביסה המתאימה לסוג הכביסה. ובחדשות גם את מהירות הסחיטה ותוכניות מיוחדות נוספות כמו תוכנית מהירה, שטיפה פלוס ואל קמט. אם אין למכונה תוכניות כביסה, בחירה במהירות סיבוב נמוכה ובטמפרטורה של כ-30 מעלות צלזיוס תתאים לכביסה עדינה.
• מכניסים את הכביסה לתוף.
• מוסיפים חומרי ניקוי עיקריים:
  • במכונות ישנות, בהן אין תאים מיוחדים לחומרי הניקוי, מכניסים את אבקת הכביסה יחד עם הכביסה לתוף. אם יש נקודה בה מוזרמים מים לתוך המכונה, עדיף לרכז את אבקת הכביסה שם. גם במכונות אמריקאיות (בעלות פתח עילי ותוף המתנועע סביב ציר סיבוב אנכי) על פי רוב אין תא ייעודי לאבקה.
  • במכונות חדשות מכניסים אבקת כביסה לתא המיועד לאבקת כביסה, בכמות הנדרשת לפי ההוראות על אבקת הכביסה.
  • אם משתמשים בנוזל כביסה במקום באבקת כביסה, יש להכניסו לעיתים למקום אחר או לבצע שינוי זעיר בתא האבקה, כדי שתוכל לקלוט נוזל ולהחזיקו עד לעת השימוש בו.
• אם מעוניינים בהשריה מקדימה, יש לספק חומר ניקוי גם לשלב זה. במכונות בהן יש שני תאים לאבקת כביסה, בדרך כלל יסומן התא המיועד לאבקה להשריה בסימון כגון 'I', והתא העיקרי ב-'II'. אם יש רק תא אחד המיועד לאבקת כביסה, ניתן להכניס כרבע מאבקת הכביסה ישירות לתוף, ואת יתרה לתא הייעודי.
• את מרכך הכביסה, אם רוצים לעשות בו שימוש, מכניסים לתא מיוחד, אשר מסומן בסימן פרח בדרך כלל. אין לשפוך את המרכך ישירות על הכביסה.

• תוף פנימי - תוף זה, העשוי מתכת (בדרך כלל נירוסטה כיום) הוא גליל שצידו האחד סגור, ואילו בצדו השני מורכבת דלת זכוכית. דפנות הגליל מנוקבות, ובדופן הפנימית יש מספר זיזים גדולים. לתוך תוף זה מוכנסת הכביסה. כדי שמים יוכלו להישאר בתוך התוף (ולא לנזול מהחורים), הוא נתון בתוך תוף חיצוני. אף על פי שניתן להחליף גם חלק זה בחלק פלסטי, לפי המגמה הרווחת בחלקים אחרים של מכונות כביסה, נמנעים מכך היצרנים מסיבות שיווקיות - הצרכנים מעדיפים לראות פלדת אל חלד בחלק גלוי זה של המכונה.
• התוף החיצוני הוא גליל (מתכתי או פלסטי) האטום כמעט מכל צדדיו ובתוכו נתון התוף הפנימי. בצדו הקדמי הוא מחובר לגומי שסביב הדלת. תוף זה מתמלא בעת הצורך מים, כך שהרשת הפנימית (התוף הפנימי) תערבל את הבגדים בתוך המים.

עשויה על פי רוב זכוכית עבה (לעמידות בחום גבוה). כדי למנוע את פתיחת הדלת תוך כדי פעולת המכונה, מצוידת המכונה בנעילה חשמלית (אם הדלת תוכל להיפתח תוך כדי עבודה, מים שיצאו החוצה עלולים לגרום להצפה או לכוויות חמורות). מנגנון הנעילה משתחרר מעצמו מספר דקות לאחר סיום הפעילות (לעיתים ישנה נורת חיווי המורה על דלת נעולה). ידית פתיחת הדלת נמצאת בדרך כלל על הדלת עצמה. אך יש מכונות בהן היא נמצאת ליד לוח הבקרה. בין התוף הפנימי לבין הדלת יש שרוול גומי קצר המחובר לגוף המכונה בעזרת חוט מתכת ארוך המהדק אותו אל הפתח הקבוע בגוף המכונה. במכונות כביסה אמריקאיות, ניתן לפתוח את הדלת ולהכניס כביסה תוך כדי פעולת המכונה (פתיחת הדלת במכונה אמריקאית, איננה מפסיקה את פעולתה).

התוף החיצוני מחובר לגוף מכונת הכביסה בעזרת תושבות מתכת וקפיצים. הקפיצים נועדו לבלום זעזועים. ישנן מכונות כביסה, בהן התושבות התחתונות אינן שילוב של מוטות מתכת וקפיצים אלא בולמי זעזועים ייעודיים.

מגירת החומרים מורכבת, בדרך כלל משלשה תאים עיקריים ועוד מספר תאי משנה: תא ראשי לדטרגנט (אבקה או ג'ל), תא משני לדטרגנט ותא מרכך עיקרי. לפעמים נוספים תאי משנה: תא מרכך משני ותא לעמילן (תא העמילן מורכב מעל מערכת שחרור המרכך – הסיפון). החומרים נשטפים מהתאים על ידי זרם מים.

• תאי הדטרגנט פתוחים בחלקם האחורי, כך שהדטרגנט נשטף עם המים החוצה, שם היא נכנסת למשפך ומשם הוא זורם לתוף.
• לתאי המרכך, נכנסים מים בשלב מאוחר של הכביסה. מכיוון שהמרכך נוזלי אי אפשר להשאיר פתוח את חלקה האחורי של המגירה. ולכן, שחרור המרכך מתבסס על עיקרון פיזיקאלי – בקרקעית המגירה יש "ארובה" שפתוחה מלמעלה. את המרכך ממלאים כך שגובה הנוזל לא יעבור את גובה הארובה. כאשר מוסיפים מים לתא המרכך, גובה הנוזל עולה, והנוזל שימצא מעל פתח הארובה – יצא למשפך ויזרום לתוף. כדי להכניס למגירה גם את הנוזל שנמצא מתחת פתח הארובה, מורכב עליה גליל קטן שחלקו העליון סגור. כאשר המרכך יעבור את גובה פתח הארובה (על ידי הוספת מים) – ישאב הנוזל החוצה מעצמו (גם הנוזל שמתחת לגובה הפתח) – עד שגובה הנוזל שבתא יגיע לגובה הפתח התחתון של הגליל.

תכנון לקוי של תאי המרכך, יגרום לכך שהמרכך יצא מהתא ברגע שימלאו אותו בחומר (כלומר, לפני שהמכונה מופעלת). את מגירת החומרים יש להוציא מדי פעם ולנקות (שימוש באבקה עשוי להשאיר גושי חומר, מרכך הכביסה עשוי להשאיר שכבות שמנוניות ומים בטמפרטורות גבוהות משאירים אבנית). ההוצאה תיעשה על ידי שחרור תפס מסוים (כל מכונה תפס אחר: לחיצה על הסיפון וכדומה), לפעמים ניתן להוציא את המגירה על ידי משיכה בכוח החוצה.

הצנרת מובילה מים מברז המים הביתי אל המכונה (פיית הברז בעלת הברגה המתאימה לצינור כניסת המים, פייה זהה מורכבת גם על המכונה). בצד הפנימי של פיית כניסת המים של המכונה מורכב שסתום הסוגר תמיד את ברז המים, כאשר יעבור זרם חשמלי בשסתום הוא יפתח (השסתום מורכב מסולנואיד). המים שיזרמו במכונת הכביסה עוברים דרך צנרת עד שיגיעו לפתחים קטנים בתקרת המכונה משם הם יצאו בתאי האבקה (גם לאחר שהאבקה נשטפה) או בתאי המרכך. משם הם יצאו דרך המשפך עד לתוף. בתחתית תוף, ברווח בין שני התופים נמצאים גופי החימום. במכונות בהן יש הזנה גם של מים חמים ואין גופי חימום, סולנואיד מווסת את כמות המים החמים והקרים כדי להגיע לטמפרטורה המבוקשת. בתחתית התוף יש צנרת תחתונה, המחוברת למשאבת מים.

לפני שהצנרת מתחברת למשאבת המים, היא מתחברת למסנן. בבגדים המוכנסים למכונת הכביסה, יש לפעמים לכלוך העלול להזיק למשאבה (מטבעות, קיסמים, מטפחות נייר וכדומה). במסנן גם מצטברת אבנית. הלכלוך הנ"ל נעצר במסנן. כדי להגיע אל המסנן, ישנה דלת קטנה בחזית המכונה (לפעמים המסנן נמצא מאחורי פאנל, אותו יש להוריד על ידי הסרת מספר ברגים או תופסנים). כאשר מוציאים את המסנן (על ידי הברגתו החוצה), המים שהצטברו מעליו (בצינור שבין המסנן ותחתית התוף הפנימי) ייזלו החוצה. יש מכונות בהן הדלת הקטנה שלפני המסנן משמשת כתעלה קטנה לניקוז המים לכלי שיונח לפניה, ויש מכונות שבהן מחובר צינור גמיש קצר (כ-20 סנטימטר) ובקצהו פקק קטן. את פיית הצינור מכוונים לכלי קטן, ואז, על ידי פתיחת הפקק, המים יתנקזו ישירות לתוך כלי. כך, שבפתיחת המסנן, רק מעט מים ייזלו מצדדיו. כאשר המסנן מפורק, יש להוריד ממנו את הלכלוך הגס, ולאחר מכן להשלים את ניקויו בעזרת זרם מים.

במכונות אחרות, אין מסנן, אלא כוס גומי, אליה מתנקזת הפסולת. כדי להגיע אל כוס הגומי יש לפתוח חלק מגב המכונה (על ידי הסרת מספר ברגים). כוס הגומי מחוברת למשאבה בעזרת חבק מתכת, שכדי לפתוח אותו, יש לפתוח מעט את הבורג המהדק אותו. המבנה הפנימי של הכוס, והעיקרון שעומד מאחוריה זהים לעיקרון העומד מאחורי ה"ברך" שנמצאת בכיורים.

כדי להזרים את המים המלוכלכים אל מחוץ למכונה, מצוידת מכונת הכביסה במשאבת מים צנטריפוגלית. מים שמגיעים מהמסנן נשאבים אל צינור שרשורי המשמש לניקוז. הצינור השרשורי מוכנס, בדרך כלל, אל צינור ביוב או כיור. בקצה הצינור ניתן להתקין רכיב פלסטיק בצורת האות – U המשמש לתליה נוחה של הצינור מעל פתח הביוב. ניתן גם, לנצל את מי מכונת הכביסה לצרכים שונים (מכונת כביסה צורכת כ-60 ליטרים של מים בהפעלה אחת).

המנוע החשמלי של מכונת הכביסה מחובר ישירות לתוף החיצוני מצידו התחתון. התנועה הסיבובית שלו נמסרת לתוף הפנימי בעזרת רצועה המתחברת מציר המנוע אל גלגל גדול (כ-30 – 40 סנטימטרים) שנמצא על הציר האחורי של התוף הפנימי. במכונות מסוימות קיימת הנעה ישירה, והמנוע מחובר ישירות לתוף הפנימי, ללא רצועה.

הגלגל משמש כמפחית מהירות של המנוע (ועל ידי זה כמגביר מומנט – ראו גלגל שיניים). כדי שהרצועה לא תחליק מציר המנוע, היא מחורצת לאורכה, חריצים אלו מותאמים לציר המנוע.

המנוע יכול לסובב את התוף לכיוונים שונים באיטיות (בזמן הניקוי), או במהירות גבוהה (כ-1600 סל"ד, בזמן הסחיטה). בזמן הסחיטה, הבגדים נצמדים לדפנות התוף הפנימי בגלל הכוח הצנטריפוגלי, אך המים האצורים בתוכם יוצאים דרך החורים הקטנים שבתוף הפנימי, משם הם נוזלים לתחתית התוף החיצוני ומשם הם נשאבים החוצה.

לוח הבקרה מורכב ממספר כפתורים וחוגות: בורר טמפרטורה ובורר תוכניות. בנוסף יש כפתורים כגון: שליטה על מהירות הסחיטה, ביטול הסחיטה, כיבוס מהיר, כיבוס אל קמט וכדומה. יש מכונות בהן מספר כפתורים משולבים יחד, כגון: בורר התוכניות הוא גם בורר הטמפרטורה - הטמפרטורה נקבעת על פי התוכנית שנבחרה. יש מכונות בהן בורר הטמפרטורה נע לכל אורך סקאלת הטמפרטורה (מטמפרטורת מי ברז ועד כ-90 מעלות), ויש כאלו, שהבורר נע בדילוגים של 10 מעלות (כלומר, ניתן לבחור 30 מעלות 40 מעלות וכן הלאה). מאחורי לוח הבקרה נמצא מרכז הבקרה. ויש מכונות בהן יש אופציות נוספות כמו כיבוס בהשהיה, נעילת כפתורים מפני ילדים וכדומה. במיעוט של מכונות הכביסה המודרניות קיים צג LCD לבקרה על פעילות המכונה.

לוח הבקרה של מכונות הכביסה האמריקאיות, שונה לגמרי מזה של המכונות האירופאיות, בין השאר שאין להן גוף חימום פנימי וזקוקות להזנה של מים קרים וחמים בנפרד, וכן שאין בהן אפשרות לשלוט על מהירות הסחיטה. והוא ממוקם בחלקה האחורי של מכונת הכביסה.

כיום רוב מכונות הכביסה בעולם המיוצרות באירופה ניתנות תחת מותגים שונים, ביניהם קונסטרוקטה, בוש, סימנס ובלומברג, בעצם מיוצרות על ידי היצרן האיטלקי "מרלוני". למרות זאת, עדיין ישנם יצרני מכונות כביסה מתחרים כמו ג'נרל אלקטריק, אא"ג (אלקטרולוקס) ואחרים.

• מייבש כביסה
• מתלה כביסה
• מכבסה
• מעגילה (כביסה)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מְכוֹנַת כְּבִיסָה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכונת כביסה

• צריכת החשמל של מכונת כביסה
• אמיר בן שלום, לכבס כנגד כל הסיכויים, באתר ynet, 5 בספטמבר 2004
• קובי אזולאי, גליליאו צעיר, איך הומצאה מכונת הכביסה?, באתר ynet, 22 בספטמבר 2010
• איך קונים מכונת כביסה?, באתר וואלה, 29 בנובמבר 2011
• עידו גנדל, איך זה עובד: תוכניות כביסה, באתר ynet, 27 בינואר 2012
• עמית נאור, איך מכבסים בקלות ובמהירות במאה ה-18?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 02.12.2019