הצגת המקור של הדף "תיאוריה וביקורת"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

[[קובץ:T&B.jpg|שמאל|ממוזער|210px|גיליון תיאוריה וביקורת 26, אביב 2005]]
'''תיאוריה וביקורת''' הוא [[כתב עת אקדמי]] בעל [[ביקורת עמיתים]] לעיון ביקורתי ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וב[[תרבות]] ב[[ישראל]], שיוצא לאור במתכונת דו-שנתית על ידי הוצאת מכון ון ליר ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. כתב העת החל לצאת לאור בשנת [[1991]] על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד [[מכון ון ליר בירושלים]]".

== היסטוריה ==
בגיליון הראשון כללו חברי '''הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים''' [[אינטלקטואל]]ים [[תאוריה ביקורתית|ביקורתיים]] כמו [[עדי אופיר]], [[חנן חבר]], [[יהודה אלקנה]], [[עזמי בשארה]], שלמה פישר, [[אביגדור פלדמן]], [[גדעון קונדה]] ו[[ז'וזה ברונר]]. החל מהגיליון השני הצטרפו לחבורה [[אריאלה אזולאי]], [[יואב פלד]], [[אמנון רז קרקוצקין]], ו[[יהודה שנהב]]. מאז חלו תחלופות נוספות. 

"תיאוריה וביקורת" הוקם ברוח ה[[תאוריה ביקורתית|תאוריה הביקורתית]] הקלאסית נוסח [[אסכולת פרנקפורט]] והוגים כמו [[מקס הורקהיימר]], [[תאודור אדורנו]], [[ולטר בנימין]], [[פרנץ נוימן]] ו[[חנה ארנדט]]. הקבוצה לתיאוריה וביקורת של מכון ון ליר הציבה לעצמה שתי מטרות:
* להתאים את התאוריה הביקורתית ל[[פרדיגמה|פרדיגמות]] החדשות שהתפתחו החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים של המאה העשרים]] כמו {{קישור שפה|אנגלית|Marxist cultural analysis|ניתוח תרבות מרקסיסטי}} (להבדיל מהכינוי "[[תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי|מרקסיזם תרבותי]]"), [[פוסט-סטרוקטורליזם]], [[פמיניזם]], [[מיניות]] ופוסט-מרקסיזם.
* להתאים את התאוריה הביקורתית למציאות הישראלית.
כך עסקה הקבוצה בשאלות של ביקורת הידע, מנגנוני הייצוג, ביקורת ה[[לאומיות]], ו[[פוסטציונות]]. במשך השנים הובאו בכתב העת טקסטים ברוח זו בעברית, ובהם עבודותיהם של [[מישל פוקו]], [[גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק]], [[תיאודור אדורנו]], [[ז'אן פרנסואה ליוטר]], [[ננסי פולברה]], [[ארונדהטי רוי]], [[מישל דה סרטו]], [[ברונו לאטור]], [[פייר בורדייה]], [[אדוארד סעיד]], [[הומי באבא]], [[ראול הילברג]], [[זיגמונט באומן]], [[אולריך בק]], [[ז'יל דלז]], [[פליקס גואטרי]], חמיד דבאשי, רנטה סלצ'ל, [[טוני ג'אט]], איליה זוריק ו[[ז'אק דרידה]]. בנוסף, נתן כתב העת במה לדיון ב[[מגדר]] ובתאוריות [[פמיניזם רדיקלי|פמיניסטיות רדיקליות]].

== חשיבות ==
[[אורי רם]], שחקר את הסוציולוגיה הישראלית והפוליטיקה של הידע בישראל בספרו "הזמן של ה'פוסט'" שיצא לאור ב-[[2006]], גורס כי ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] כתב העת "תיאוריה וביקורת" היה הבמה העיקרית להתפתחות גישת ה[[פוסט-מודרניזם]] וה[[פוסט-ציונות]] בישראל מבחינה מוסדית. קבוצת "תיאוריה וביקורת" הושפעה מהתאוריות של [[מישל פוקו]] על הקשר בין ידע לכוח, ומז'אק דרידה ו[[ז'אק לאקאן]]. התפתחות הגישה הפוסט-מודרנית ואימוצה על ידי קבוצת "תיאוריה וביקורת" ופרסומיהם בכתב העת, תרמה לשילוב [[לימודי התרבות]] בחוגים ל[[סוציולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]] באוניברסיטאות, ולערעור על מה שנתפס כיומרה ל[[אובייקטיביות]] ו[[מדע]]יות, שהונחו ביסודן של שיטות המחקר באקדמיה. רם מציין ש"קבוצת תיאוריה וביקורת השיבה באקדמיה הישראלית את רוח הפרצים של הפילוסופיה הפוסט-סטרוקטורליסטית ושל ביקורת התרבות הפוסט-מודרנית. הייתה זו רוח הפירוק של הנרטיבים הגדולים של המודרניות – יהיה זה המדע הרציונלי, הלאומיות הליברלית או המרקסיזם המהפכני".{{הערה|2006, עמ' 121.}}

עוד מציין רם שהחל משנת [[2000]] עם כניסתו של [[יהודה שנהב]] כעורך "תיאוריה וביקורת", כתב העת החל לעסוק לא רק בידע אירופי, אלא גם בשאלות של [[אתניות]] ו[[מזרחים|מזרחיות]], [[כלכלה פוליטית]] והאתגר הפוסטקולוניאלי לייצור ידע. לדברי רם בגיליון 26 של תיאוריה וביקורת: "בעוד הפוסטמודרניות מאתגרת את המודרניות מתוך ביתה, מתוך הבירות האירופיות של תרבות הנאורות ופריס בראשן, הרי הפוסטקולוניאליות היא המשכו של האתגור הפוסטמודרני מנקודת מבטם של ה'אחרים' – קורבנות הקולוניאליזם המערבי ברחבי העולם, יהיה זה בהודו או בפלסטין".{{הערה|2005, עמ' 249.}}

כתב העת משמש במה מרכזית, מהיחידות, לחשיבה ולפיתוח כלים לתאוריה ולחשיבה ביקורתית בישראל. לאורך השנים, "תיאוריה וביקורת" עסק בחברה הישראלית במגוון רחב של נושאים חברתיים ופוליטיים, ובהם [[כלכלה]], [[מזרחים]], [[פלסטינים]] וכתיבה ביקורתית באשר להיסטוריה של [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]].

הגם ש"תיאוריה וביקורת" לא היה המקור היחיד לעיצוב שפה ביקורתית חדשה, כתב העת זוהה כזירה בעלת השפעה שהנחילה את השפה הביקורתית למעגלים רחבים יותר. מושגים כמו "מהגרים", בניגוד לעולים, "מלחמת 1948" ולא [[מלחמת העצמאות]], "פלסטינים אזרחי ישראל" במקום [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]] ו"שכבות מוחלשות" במקום "שכבות חלשות", נפוצים בכתב העת. אומנם לא הכותבים ב"תיאוריה וביקורת" יצרו בדרך כלל את כל המושגים הללו, אך השימוש בהם בכתב העת זיהה אותו כמוקד ההנחלה שלהם.

בהיות "תיאוריה וביקורת" [[כתב עת]] ביקורתי, שהנחיל מושגים שאין עליהם [[קונצנזוס]] בחברה בישראל, הוא ספג ביקורת מצד חוגים שמרניים, בהם סוציולוגים "ממסדיים" והיסטוריונים "ישנים", לצד אישי ציבור שונים.

עקב איום בתביעה משפטית, גיליון 31 של תיאוריה וביקורת "40ל67", שעסק בכיבוש ואמור היה לצאת בסתיו [[2007]], יצא לאור רק באפריל [[2008]]. שליחת מאמר לתגובה לפני פרסומו בגיליון זה, הובילה לאיום בנקיטת צעדים משפטים אשר יצר משבר במערכת "תיאוריה וביקורת" ולמשיכת שני מאמרים שהיו אמורים להתפרסם בו. משבר זה הוביל לשינוי מדיניות קבלת המאמרים לכתב העת. במסגרת המדיניות החדשה החליטה מועצת המערכת כי לא ישלחו מאמרים לתגובה חיצונית בטרם פרסום, וכי תיערך ביקורת פנימית ב[[מכון ון ליר]] אם ימצאו מאמרים העלולים להוביל ל[[תביעת דיבה|תביעות דיבה]].{{הערה|1=יהודה שנהב, [http://theory-and-criticism.vanleer.org.il/fd.php?id=d43fc2dbed73895a356abeb1e434b1bf "למה לא כיבוש"]{{PDF}}, בתוך "40 ל-67", תיאוריה וביקורת 31, חורף 2007.}}

== עורכים ומערכת ==

=== עורכי תיאוריה וביקורת ===

* העורך המייסד - פרופ' [[עדי אופיר]], 2000-1991
* פרופ' [[יהודה שנהב]] - 2010-2000
* פרופ' [[ליאורה בילסקי]] - 2013-2010
* פרופ' [[איתן בר-יוסף]] - 2019-2013
* ד"ר [[שאול סתר]] - העורך הנוכחי, החל משנת 2019

=== מערכת ===
מערכת כתב העת נכון לשנת 2024: רונית טפיירו - ראשת הוצאת מכון ון ליר, שאול סתר - עורך, ענת שלם - רכזת המערכת.

=== מועצת המערכת ===
מועצת המערכת של כתב העת מורכבת מאקדמאים מובילים בתחום התיאוריה הביקורתית. נ��ון לשנת 2024, חברים במועצת המערכת: [[שי לביא]] - יו"ר המועצה, עדי אופיר, יהודה שנהב, ליאורה בילסקי, איתן בר-יוסף, [[פיני איפרגן]], [[גדי אלגזי]], [[מירב אלוש לברון]], חגי בועז, ירון בן-נאה, בשיר בשיר, מיכל גבעוני, רותי גינזבורג, קרולה הילפריך, [[עמליה זיו]], ראיף זרייק, [[מנחם מאוטנר]], אילן סבן, הונידה ע'אנם, [[קציעה עלון]], [[חביבה פדיה]], יוכי פישר, [[רבקה פלדחי]], חמוטל צמיר, אריה קרמפף, מירי רוזמרין, [[אורי רם]] וחגי רם.{{הערה|[https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/about-jls/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa/ מערכת] באתר "תיאוריה וביקורת"}}

==גיליונות נושא==
אחת למספר שנים, מפרסם כתב העת גיליונות נושא:
[[קובץ:גיליון 50 כריכה.jpg|ממוזער|298x298 פיקסלים|גיליון תיאוריה וביקורת 50, חורף 2018]]

*[[1995]] - גיליון בעריכתו של [[יהודה שנהב]] בנושא "[[הרפואה הציבורית בישראל]] בין המדינה, החברה האזרחית והשוק" (מס' 6).
*[[1996]] - גיליון בעריכתו של [[עדי אופיר]] בנושא "[[ההיסטוריונים החדשים]]" (מס' 8).
*[[1997]] - גיליון בעריכתה של [[גלית חזן-רוקם]] בנושא "[[תרבות]] עממית" (מס' 10).
*[[1999]] - כרך בעריכתו של [[עדי אופיר]] בנושא "50ל48" (מס' 12–13).
*[[2000]] - גיליון בעריכתו של יהודה שנהב בנושא "מרחב, אדמה, בית" (מס' 16).
*[[2001]] - גיליון בעריכתו של יהודה שנהב בנושא "[[קולנוע]]" (מס' 18).
*[[2002]] - גיליון בעריכתו של יהודה שנהב בנושא "המבט הפוסטקולוניאלי" (מס' 20).
*[[2003]] - גיליון בעריכתו של [[רונן שמיר]] בנושא "[[גלובליזציה]]" (מס' 23).
*[[2004]] - גיליון בעריכתם של סיגל גולדין וחיים חזן בנושא "[[אירוטיקה]] ופריון" (מס' 25).
*[[2006]] - גיליון בעריכתם של [[לואיז בית-לחם]], טל כוכבי, [[יוסי יונה]] ויהודה שנהב בנושא "מחקר ותאוריה בלימודים [[פוסטקולוניאליזם|פוסטקולוניאלים]]" (מס' 29).
*[[2007]] - גיליון בעריכתו של יהודה שנהב בנושא "40ל67" (מספר 31).
*[[2009]] - גיליון בעריכתם של רונה ברייר-גארב, [[חנה הרצוג]] ויהודה שנהב בנושא "מהו פוליטי" (מס' 34).
*[[2012]] - גיליון בעריכתה של [[ליאורה בילסקי]] בנושא "משבר הדיסציפלינות בעקבות [[השואה]]" (מס' 40).
*[[2013]] - גיליון בעריכתה של [[ליאורה בילסקי]] בנושא "[[המחאה החברתית של קיץ 2011]]" (מס' 41).
*[[2015]] - גיליון בעריכתו של איתן בר-יוסף בנושא "[[הודו]]/ישראל" (מס' 44).
*[[2016]] - גיליון בעריכתם של אריאל הנדל וארז מגור בנושא "[[התנחלות|ההתנחלויות]]: פרספקטיבות חדשות" (מס' 47).
*[[2018]] - גיליון היובל של כתב העת בעריכתו של איתן בר-יוסף, מכיל שני חלקים - בראשון מוצגות קריאות-חוזרות של מאמרים מרכזיים שפורסמו בכתב העת בעבר, ובשני מופיעים מאמרים המבקשים לשרטט את עתידה של התיאוריה הביקורתית בתחומים שונים (מס' 50).
*[[2019]] - גיליון בעריכתו של יואב קני בנושא "[[בעלי חיים]]" (מס' 51)
*[[2020]] - גיליון בעריכתו של שאול סתר בנושא "[[הימין האלטרנטיבי|הימין החדש]]" (מס' 52)
*[[2021]] - גיליון בעריכתו של שאול סתר בנושא "[[דרום]]" (מס' 54)
*[[2022]] - גיליון בעריכתו של שאול סתר בנושא "מין. כסף. רעש." (מס' 56)
*[[2023]] - גיליון בעריכתם של [[עפרי אילני]], חגי בועז ושאול סתר בנושא "אתגר ה[[אנתרופוקן]]" (מס' 57)

==לקריאה נוספת==
* {{תיאוריה וביקורת|[[אורי רם]]|מסה – הזמן של ה"פוסט": הערות על הסוציולוגיה בישראל מאז שנות התשעים|מסה-הזמן-של-הפוסט-הערות-על-הסוציולוגי|26, אביב 2005}}
* אורי רם, '''הזמן של ה'פוסט'''', תל אביב: הוצאת [[רסלינג]], 2006
* [[ירון אזרחי]], "השיח הפוסטקולוניאלי הישראלי", '''[[קתרסיס (כתב עת)|קתרסיס]]''' 11, אביב תשס"ט 2009, עמ' 10–21
*[[אלק ד' אפשטיין]], "שקיעת הסוציולוגיה הישראלית", '''[[תכלת (כתב עת)|תכלת]]''', 2003, ביקורת על התאוריה הביקורתית.
<div style="direction: ltr;">
* David Cunningham, "Walking into walls", '''Radical Philosophy''', 150: 67 - 70, July/August 2008

</div>

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי|http://theory-and-criticism.vanleer.org.il}}
* {{רשימות|נעמה כרמי|carmi|483|אלה אשכנזיות, לא אוהבות את אלוהים ולא את ארץ ישראל|קרוא וכתוב}}, 18 במאי 2003

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ישראל: כתבי עת מדעיים]]
[[קטגוריה:פוסטמודרניזם]]
[[קטגוריה:כתבי עת במדעי החברה]]
{{ללא בוט|11}}

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:PDF (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:אתר רשמי/ידני (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ללא בוט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/אתר רשמי (עריכה)
תבנית:קוד שפה (עריכה)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור שפה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רשימות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תיאוריה וביקורת (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)

חזרה לדף תיאוריה וביקורת.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תיאוריה_וביקורת"