הצגת המקור של הדף "שיחה:שלום שרעבי"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
רבי שלום שרעבי מפורסם יותר בראשי תיבות הרש"ש, ולכן צריך לשנות את שם הערך לרש"ש. בברכה.

: שמות ערכים אינם בראשי תיבות, אולם ניתן לקשר מראשי התיבות לערך. [[משתמש:Deroravi|דרור]] 18:19, 19 בדצמבר 2006 (IST)
::יש מספר רבנים מפורסמים ששמם [[רש"ש]] ולכן דף זה מהווה דף פירושונים. [[משתמש:DGtal|DGtal]] 18:26, 19 בדצמבר 2006 (IST)

אבל המפורסם שבהם הוא הרש"ש דנן, בגלל היותו גדול המקובלים במאות האחרונות. בברכה, המומחה.

:שיחזרתי את הטענה שהוא גדול המקובלים מאז האר"י. היו לא מעט מקובלים מלבדו, ואשמח לראות מקורות לכך שהיה הגדול מכולם. המומחה - תירשם בבקשה. [[משתמש:דוד צוראל|דוד]] 16:09, 22 במאי 2007 (IDT)

לדוד צוראל, שלום וברכה. עיין בספרו של הרב יעקב משה הילל ראש ישיבת המקובלים "אהבת שלום" בירושלים, הספר נקרא "אהבת שלום" והוא סוקר בצורה עיונית את גדלותו של הרש"ש בעיני שאר גדולי ישראל, שם נאמר מפורשות שהרש"ש הוא גדול המקובלים מאז האר"י, ולמעשה הוא הרב היחיד שיכול לחלוק על ספר "עץ חיים" של האר"י (נכתב ע"י ר' חיים ויטאל) היות והוא נתפש על ידם כגלגולו של האר"י בעצמו שהבטיח לתלמידיו שהוא עתיד לחזור. יש שם אין ספור מקורות, ובכלל, ספר זה מאוד מומלץ. בברכה, המומחה.


==רש"ש==
<small>מתוך דף השיחה של [[משתמש:shayakir|שי יקיר]]</small>

בתור מקובל הבית, אולי תואיל להציץ ב[[שיחה:שלום שרעבי]]? ידיעותי בקבלה עדיין לא מאפשרות לי לערוך את דירוג המקובלים. [[משתמש:דוד צוראל|דוד]] 14:52, 3 ביוני 2007 (IDT)
:אני לא מרגיש כל כך בנח לדרג את המקובלים וביטויים כמו "גדול המקובלים" או "גדול הרבנים" או "גדול השחקנים" תמיד גורמים לי לנוע באי נוחות. מה גם הראיה שהביא המומחה מתוך ספרות הקרובה ל[[הגיוגרפיה]] לא מעלה ולא מורידה. לאחר ההסתייגות הנ"ל אין ספק שהרש"ש הוא מהבולטים אם לא הבולט בתורת הקבלה לאחר האר"י. שם נוסף שצץ אצלי כרגע הוא רבי [[אברהם אזולאי]] זקנו של ה[[חיד"א]] שגם כן בלט מאוד אולם כיוון שהוא נמשך בהגותו הקבלית אחרי הרמ"ק ש"הפסיד" את הבכורה לקבלה הלוריאנית טבעי הדבר שיתייחסו אל הרש"ש כגדול המקובלים לאחר האר"י. מעמדה של [[ישיבת המקובלים בית אל]] כאוטוריטה המוחלטת לדברים שבסוד גם כן תורמת למעמדו של הרש"ש ששימש כראש הישיבה. ספריו הם אבן יסוד בקבלה ובפרט "רחובות הנהר", "נהר שלום" וכמובן "סידור הרש"ש" העוסקים בעולם התיקון של התפילה שהיא מרכזית ביותר בקבלה הלוריאנית. בברכה, [[משתמש:Shayakir|Shayakir]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Shayakir|שיחה]]. 17:22, 3 ביוני 2007 (IDT)
::יש אולי לתת את הדעת לכך שחוגים אחרים לא גרסו אותו כלל, וביניהם רוב המקובלים החסידים (כדוגמת [[המגיד מקוז'ניץ]]) שהיו מקובלים מלבד היותם חסידים, וזכורים לי במעומעם ביטויים המורידים מגדולתו של הרש"ש. מבחינה מסוימת ניתן לומר שהמקדש מלך (רבי [[שלום בוזגלו]]) או רבי [[משה זכות]] היו גדולי המקובלים, כיון שהם היו מקובלים על כולם.
::דברי הרב הלל בענין זה, שוים בדיוק כדברי [[שרגא ברג]] שיגיד שהרב [[יהודה לייב הלוי אשלג]] הוא גדול המקובלים, ודוק היטב. [[משתמש:בןאישאחד|בןאישאחד]] 20:12, 3 ביוני 2007 (IDT)
:::ובדיוק בשל הנקודות שהעלית אני לא שש לתת דירוג למקובלים. באשר למקדש מלך ולזכות סבורני שבכל זאת לרש"ש יש מעלה עליהם מכוח העובדה שהוא נתפס כממשיך דרכו של האר"י ורובם המכריע של תיקוני התפילות הולכים אחרי הגותו בעוד שההשפעה של הראשונים הייתה פחותה. בברכה, [[משתמש:Shayakir|Shayakir]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Shayakir|שיחה]]. 20:20, 3 ביוני 2007 (IDT)
::::גם אני לא שש לערוך דירוג חשיבות, ולכן ביצעתי את השינוי שלי ל"אחד מגדולי". ההכרעה בידיכם. [[משתמש:דוד צוראל|דוד]] 14:05, 4 ביוני 2007 (IDT)

== המחתרת היהודית ==

לפי [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=865572&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 הכתבה הזו], סיפק גיבוי ואישור למעשי [[המחתרת היהודית]]. מדוע זה לא מוזכר בערך? [[משתמש:יוסאריאן|יוסאריאן]] • [[שיחת משתמש:יוסאריאן|שיחה]] 22:23, 6 בדצמבר 2009 (IST)
:איך קשור רב שחי לפני 300 שנה לפעולות המחתרת היהודית? [[משתמש:Yuri|יורי]] - [[שיחת משתמש:Yuri|שיחה]] 23:39, 6 בדצמבר 2009 (IST)
::כנראה זה שלום שרעבי אחר. :-) [[משתמש:יוסאריאן|יוסאריאן]] • [[שיחת משתמש:יוסאריאן|שיחה]] 08:48, 7 בדצמבר 2009 (IST)

== יש ישיבות רבות על שמו ==

למשל, רק בירושלים יש כמה ישיבות ע"ש הרש"ש, כמו "נהר שלום" בראשות הרב בניהו שמואלי, "אהבת שלום" בראשות הרב יעקב משה הילל, "ישיבת השלום" בראשות הרב דוד בצרי ועוד. אני חושב שכדאי לציין זאת כיוון שיתכן והוא הרב שיש על שמו הכי הרבה ישיבות.

== דברים שכתבו גדולי המקובלים על הרש"ש הקדוש ==

הרב [[חיים שאול הכהן דוויק]] שהיה גדול המקובלים בירושלים לפני הקמת המדינה העתיק בספרו "פאת השד"ה" ח"ב עמ' רכ"ג את דברי המקובל הנודע רבי [[חיים פלאג'י]] מספרו "תוכחת חיים" ח"ב דף צ"ו ע"ב כך: "אמרו על רבנו הרש"ש זיע"א שההבטחה שהבטיח רבנו האר"י ז"ל לתלמידיו כשהיה טובל בתוך המקוה כשהוליכוהו לקברו, שאמר להם, אם תזכו אבוא אליכם פעם אחרת, כי בא להם הרב האר"י ז"ל בגלגול מוהרש"ש זיע"א. עד כאן מדברי הרב פלאג'י. נמצינו למדים מזה שמורנו הקדוש הרש"ש הוא גלגול רבנו האר"י ז"ל, ותלמידיו הם גלגול תלמידי האר"י ז"ל". עד כאן דברי הרב דויק הכהן. גם המקובל רבי אהרון פיררא בספרו "תולדות אהרון ומשה" (בתוך קונטרס "אפר יצחק" דף ט') כותב את אותם הדברים הנ"ל.
גם בספר "כף החיים" סימן ל"ב אות י"ז כותב שוב רבי חיים פלאג'י כי הרש"ש הקדוש הוא גלגול האר"י הקדוש.
גם המקובלים רבי אהרון עילי טוויל (בספר "יששכר וזבולון דף ל"ז ע"ב) ומהר"ם עבאדי (שם, דף ל"ו ע"ב) כתבו על הפסוק בתהילים ס"ח, י"ט "עלית למרום שבית שבי" כי הוא רומז על שלושת האורות הגדולים שנגלתה להם תורת הקבלה והאירו אותה לכל העולם, ר' [[שמעון בר יוחאי]] ה"[[אר"י]] וה[[רש"ש]], ושלושתם רמוזים במילה "שבי" בראשי תיבות (שמעון בר יוחאי, יצחק בן שלמה (האר"י) ור' שלום בן יצחק (הרש"ש).

גם רבי [[יוסף חיים]] הו ה"בן איש חי", כתב על מעלת שלושתם בשיר שחיבר וכך כתב : "רשב"י ורב האר"י הם האירו את נרי, אחריהם זרח לי מאור הרב שר שלום שרעבי". עוד הוסיף רבי יוסף חיים וכתב בספרו "שו"ת רב פעלים" חלק ג' בקונטרס סוד ישרים סימן ד' כי לרש"ש היה גילוי אליהו בעין השכל. גם מקובלים נוספים (כמו ר' ששון בכר משה בספרו "פתח עיניים" דף י"ב ע"ב ורבי אהרון פיררא בספרו מעיל קודש ובגדי ישע דף ע"ד ע"ב) כתבו כי לרש"ש היה רוח הקודש וגילוי אליהו. עוד קבע רבי יוסף חיים בהקדמה לספרו "דעת ותבונה" שרק מי שנתיישבה דעתו בכל הקדמות הרש"ש, הוא המוסמך להורות את חכמת הקבלה, ובלעדי הרש"ש אין רשאי אף אדם להורות בתורת הקבלה.

רבי [[אליהו מני]] בספרו מעיל אליהו (דף ק"ז ע"א) כותב על הרש"ש כך : "ומכל מקום אין לנו אלא דברי רבנו הרש"ש זיע"א, שמי כמותו שידמה אליו? וממנו לא נזוע".
גם רבי [[שמעון אגסי]] בספרו שם משמעון (דף קצ"ו) כותב לרבי יוסף חיים הנ"ל כך : "..והלא נודע שגדול השלום (כלומר, רבי שלום הוא הרש"ש), דרב גובריה וחיליה, וכל רז לא אניס ליה, שהוא ירד לעומקן של דברים, והדלה פנינים ממים אדירים, ומי כמוהו בקי בחדרי וסתרי תעלומות דבריו של הרב ז"ל (האר"י), ויודע לכוין אימרא רמיזותיו ועקיצותיו של רבנו ז"ל, עד שדורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של סודות... ואם כן, מי יבוא אחרי המלך (הרש"ש)?... וכבר נתקבלו דבריו אצל יודעי ח"ן כדברי אלהים חיים".
גם המקובל רבי יחיאל צבי מיכל שפירא בספרו "תיקון חצות" חלק ב' דף רס"ג ע"ב כותב על הרש"ש כך: "ודברי הרש"ש ז"ל הם לעמוד חזק להאיר נתיב לגדולי ישראל, ובעלי רוח הקודש מדורות שלפנינו ז"ל, ועד היום הזה נוהגים כן חכמי הסוד הי"ו, אשר דברי הרש"ש האיר להם נתיב..."

== הרש"ש מזהיר מללמוד בכתבי שאר תלמידי האר"י ובשאר ספרי הקבלה ==

בתשובתו לחכמי המערב (נדפס בספרו "נהר שלום" דף ל"ב ע"א) כותב הרש"ש כך: "והנה עדי בשמים וסהדי במרומים כי כל הכתוב שם (הכוונה על דבריו שבהקדמת "רחובות הנהר" והסידור) כולם דברי אלהים חיים האמורים מפי האר"י ז"ל למהרח"ו ז"ל, ואין עוד מלבדו, ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת, ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם, כי הם דברי הרב האר"י ז"ל ".
הרש"ש מזהיר שם את חכמי המערב כך: "יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו המקובלים שקדמו, כי רבים חללים הפילו, וחילול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם, כי כל דבריהם לא על פי התורה הם, ואינם מיוסדים על האמת, ומהם יצא אבות ומאבות תולדות, הריסת יסודי התורה חס ושלום, ה' יכפר. וכל זה לא שלמדתי בדבריהם חס ושלום, אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בעניין זה, וכמעט קרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה', ה' יכפר. וכבר מילתי אמורה להם כי עדי בשמים, כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים. ואפילו בדברי שאר תלמיד האר"י ז"ל לא למדתי, וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו, כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר, למען ה', אל יהי לכם מגע יד בדבריהם. ובפרט בעניין זה (של הלטותא דרשב"י ז"ל הנזכרת שם בהקדמה) השמרו לכם פן יפתה לבבכם. אלא כל למודם לא יהיה אלא בעץ חיים ובספר מבוא שערים ובשמונה שערים המפורסמים, שכולם דברי אלהים חיים."

== קביעת גדולי המקובלים כי ללא דברי הרש"ש אי אפשר להבין את כתבי האר"י ==

המקובל היר"א כתב בהסכמתו לספרי "עץ חיים" של האר"י כך: "וכבר ידוע כי כל תופס ומבקר ספר עץ חיים עם ההגהות הנזכרות (הגהות השמ"ש של הרש"ש), מחליט ואומר כי מי שלומד עץ חיים בלי ההגהות של שר שלום ז"ל, עליו נאמר מצות אנשים מלומדה, ויבלבל דעתו במעיין המבוכות, כולה מקשה באין מבין מסיפא לרישא, כשיכור בלב ים, ואינו יודע איזה דרך ישכון, כאשר ראינו כמה מחברים אשר חיברו ספרים הרבה, צללו במים אדירים והעלו חרס בידם, והדברים ארכים. אכן כל תופס ספר, וחפץ לאכול מפרי העץ, מוכרח לעבור את הנהר ("נהר שלום" של הרש"ש) שם ימצא מרגוע להאיר עיני חכמים, ודבריו חיים וקיימים".

עוד כתב המקובל הנ"ל בהקדמתו לספר "שער רוח הקודש" כך: "וכבר נודע עומק הדברים הללו, ומי יכול לעמוד לפני האר"י ז"ל להבין עמקי סודותיו, ובפרט בעץ חיים ומבוא שערים ושמונה שערים. אכן בחסדי ה' שלח לנו משמי מעונה, עיר וקדיש, ממנו יתד ממנו פינה, הוא האיר עינינו בסדריו הקדושים וציוניו והגהותיו התרשישים, הוא מורנו ורבנו רבן של חסידים המקובל האלהי המפורסם כמוהר"ר שר שלום מזרחי שרעבי זצוק"ל גדול העצה, אשר מלא את העולם בשמים, מי יספר שבחיו, וכבר ידוע לכל גודל חכמתו ופלפולו אשר עשה אזנים לתורה להאיר עינינו בתורת אמת בספרו הקדוש "נהר שלום", על כן יאמרו המושלים לכל מי שלומד דברי הרב בעץ חיים ושמונה שערים ומבוא שערים, מבלי שלמד בנהר שלום והקדמותיו, ימשש כעיוור באפלה, תפל בלי מלח... תלמודו אינו אלא כדברי חידה, באין מבין שורש ועומק העניין אשר לא צדה, ולמעמיקים ומעיינים דעתם נבוך, צללו במים אדירים ולא מצאו ידם, ניבא ולא ידע מה ניבא עד יעבור הנהר..."

גם המקובל הרמ"מ הילפרין בהקדמת המסדר והמאסף לספר עץ חיים הנדפס מחדש כתב כך:"... אך לא היה לנו פתח פתוח בזה, איך לקשרם ולייחדם לעשות כולם יחד לתורה אחת, עד שבא הרב רבנו הקדוש אור המופלא המנורה הטהורה מהר"ש שרעבי זלה"ה בספרו רחובות הנהר ונהר שלום, וכתשם וטחנם ובללם בשמן זית זך, שהוא חכמת ה' אשר היה בקרבו, וגילה לנו כל אופן סדר תהלוכוכות כל הפרטים, והרכיבם וייחדם זה בזה וזה בזה, ועשאם לתורה אחת ממש בעמקות נפלא ונורא מאוד מאוד, ברוך חכם הרזים".

== עוד בחיי הרש"ש העריצוהו גדולי הדור ==

תלמידו הנודע ר' חיים יוסף דוד אזולאי המכונה ה[[חיד"א]] כותב עליו בספרו "שם הגדולים" אות ש' סימן י"ז כך: "מהר"ר שלום שרעבי זלה"ה, אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא. וכמעט היה לו ספר עץ חיים על פה, ובקי בהקדמות על מתכונתן. וברוב בקיאותו וחכמתו העמיד כוונות רבנו האר"י ז"ל על בוריין כסדרן והלכתן, וכתב קונטרס גדול שמו "רחובות הנהר" לברר ולפרש ההקדמות היטב, עומקן ורומן נימוקן וטעמן. והיה מכוין כל כוונות רבנו האר"י ז"ל. ובכל לילה אחר תיקון חצות בסדר רבנו האר"י זצ"ל תיקון רחל ותיקון לאה כמשפט, היה מיחד יחודים כמ"ש רבנו האר"י זצ"ל בשער רוח הקודש".

גם בן דורו מהר"י סדבון מחכמי תוניס כותב על הרש"ש בחיי הרש"ש בראש ספרו "אהבת ה'" כך: "התחלתי לכתוב על האדרא זוטא... על פי הקדמות רבנו (האר"י) זלה"ה, ועל פי הקדמות הנגלות לנו כהיום שבאו לנו מארץ ישראל תובב"א... מאת איש האלהים הקדוש, מה שעלתה מצודתו...סודות נפלאים ונוראים שלא שערום הראשונים, וקרא שמם נר הקדוש והטהור "רחובות הנהר" ו"נהר שלום".עד כאן דברי הרב סדבון.

עוד כתב הרב הנ"ל בהקדמת ספרו "יראת ה'" כך: "יען שהציקתני ביטני להבין ולהשכיל השער הקדוש הזה... שהוא משולל ההבנה... לולי ה' שהיה לנו שהקים לנו מאפסי ארץ אדוננו הקדוש החסיד כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זצוק"ל, והלך לעיר הקודש ירושלים ת"ו, והוציא לאורה תוכן החכמה הקדושה, היינו מוטמעים בתוך עמקי הקליפה... על כן... אבאר.. על פי ביאור החכמה הקדושה הזאת מהרב החסיד הנזכר, שהאיר עיני כל ישראל, ברוך שבחר בו ובתורתו".

הרב המקובל [[יעקב משה הלל]] שליט"א מגדולי המקובלים בדורנו בספרו "אהבת שלום" עמוד קנ"ו כותב על דברי הרב הנ"ל כך: "ובאמת זהו פלא, איך כותב הרב יוסף סדבון ז"ל על בן דורו כזאת, כאילו מדבר על אחד מן הראשונים ממש, ומזה תכיר עוצם גדולו של מרן הרש"ש ז"ל, שמתחילת זריחת אור שמשו בעולם, כבר ניכר היה הדבר שאין זה אחד מן כת המפרשים בלבד, אלא אחד מן כת המגלים והמחדשים בפנימיות החכמה כרבי שמעון בר יוחאי זיע"א ורבנו האר"י זיע"א בדורם".

גם רבי שלמה הכהן מחבר הספר "יפה שעה" כתב בספרו דף קע"ח על הרש"ש כך: "ומתוקף ועוצם קושיא זו, חד מן קדמייא כמוהר"ר נר המזרחי זיע"א פעל ועשה סדר הכוונות ברוח חכמתו ובינתו, ואנן יד עניי יתמי דיתמי, אין אנו כדאין וראויין תותי רגלוהי".

== הרש"ש לא חיבר את "חסדי דוד" ==

המחבר הוא רבי דוד מאג'אר. הטעות נבעה כנראה מכך שהקונטרס צורף למהדורות מסוימות של נהר שלום.

== ספר "אהבת שלום" ספר ביוגרפיה יסודי על הרש"ש מאת הרב [[יעקב משה הלל]] ==

הוא מצטט שם עשרות ספרי מקובלים המדברים אודות הרש"ש בחייו ולאחר פטירתו. הוא מביא את דעתם שהרש"ש בא לעולם כדי להשלים את גילוי קבלת האר"י. הוא מביא שרק לרש"ש יש את התוקף לחלוק על רבי [[חיים ויטל]] בהבנת דברי האר"י. סמכות של הרש"ש בעיני מקובלי הדורות כתוקף סמכות האר"י בהבנת הזוהר. הוא מבאר שכל דברי הרש"ש מיוסדים על דברי האר"י, ואינם מחודשים מדעתו. הוא מרחיב בדבר מאוד מאוד יסודי בדרכו של הרש"ש, והוא להרחיק את כל ספרי המקובלים מללמוד בהם, פרט לספרי רבי חיים ויטל שאכן כיוון לדעת האר"י. אבל שאר המקובלים לא כיוונו אל האמת, ורבים חללים הפילו. בתשובתו לחכמי המערב הוא מזהיר אותם לא להתעסק בשום ספר מספרי המקובלים הראשונים והאחרונים, מלבד האר"י ותלמידו המובהק המהרח"ו. הוא מזהיר אותם "הישמרו לכם פן יפתה לבבכם"! (שם עמ' צ"ו). 

יש שם עוד נושאים רבים ויסודיים בדרכו של הרש"ש שבלעדיהם הערך ממש חסר. המומחה.



== קישור שבור ==

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

* http://www.temani.net/http/hahmi-timan/hacamim/17.htm
** In [[שלום שרעבי]] on 2013-09-13 06:19:15, Socket Error: 'Name or service not known'
** In [[שלום שרעבי]] on 2013-09-16 01:28:34, Socket Error: 'Name or service not known'
** In [[שלום שרעבי]] on 2013-09-25 20:48:32, Socket Error: 'Name or service not known'
--[[משתמש:Matanyabot|Matanyabot]] - [[שיחת משתמש:Matanyabot|שיחה]] 23:48, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

== תאריך הלידה ==

מה המקור לתאריך הלידה (והפטירה) במאמר? מהמסורת של יהודי תימן, המוזכרת בערך על רבי שלום שבזי, נזכר שבאותו יום שבו נפטר הרב שבזי נולד הרש"ש, והתאריכים חופפים אבל השנים לא. יתכן והמסורת היא רק על היום עצמו? לא הגיוני כי מזכירים את העניין של רבי יהודה הנשיא ורב יהודה [[משתמש:Dafuki|Dafuki]] - [[שיחת משתמש:Dafuki|שיחה]] 03:54, 3 בפברואר 2017 (IST)
:לא כל שמועה היא מסורת של ממש. צריך לבדוק היטב את כל המקורות בעניין. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ז • 10:50, 3 בפברואר 2017 (IST)
::כרגע יש תאריך ללא מקור, ו"שמועה" שהיא המבוססת יותר ומופיעה באתרים ובספרי ביוגרפיות... אשמח לראות מקור [[משתמש:Dafuki|Dafuki]] - [[שיחת משתמש:Dafuki|שיחה]] 04:19, 20 בפברואר 2017 (IST)
:::המקור כמובן מופיע בערך, בדיוק במקום המתאים - הערת שוליים ליד התאריך שאתה מקשה עליו. דא עקא, שהקישור שם שבור ואני לא יודע איך לתקן אותו, אז העתקתי בשבילך את (חלק מן) הכתוב שם:{{ש}}
*תאריך לידה עברי: ת"ף [1720] בערך
* תאריך פטירה עברי: י שבת תקמ"ב [25.1.1782]. ‬
*פטירה: יש דעה לפיה נפטר בשנת תקל"ז. ‬
*מקור מידע ‬	‫ פרומקין-ריבלין, תולדות חכמי ירושלים, ג, ירושלים תרפ"ט, עמ’ 116-119, 51 [שם: נולד בשרעב, תימן הדרומית] ‬
*‫ מקור מידע ‬	‫ אברהם נדאף, חוברת שרידי תימן, ירושלם תרפ"ח [שם: נולד בצנעא, למשפחה שמוצאה משרעב]. ‬
‫* מקור מידע ‬	‫ שבחי הרב שלום שרעבי - גילויים חדשים מכת"י, מקבציאל, קובץ חידושי תורה, גליון כג, תשרי תשנ"ז, עמ’ שטז-שיז [שם: נולד תס"ג, נפטר תקל"ז]. 
:::תוכל לראות בעצמך אם תיכנס לקישור [http://aleph.nli.org.il/F?func=find-b-0&local_base=mbi01 הזה], בתפריט העליון תלחץ על "דפדוף" ותחפש את השם "שרעבי, שלום בן יצחק מזרחי" ולאחר מכן תלחץ על האפשרות "רשומת זיהוי". [[משתמש:מרכז מידע הר הזיתים|מרכז מידע הר הזיתים]] - [[שיחת משתמש:מרכז מידע הר הזיתים|שיחה]]
::::אכן נראה שכתובות הדפים שם משתנות כל הזמן. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ד בשבט ה'תשע"ז • 13:12, 20 בפברואר 2017 (IST)
:::::התאריך משוער הרי, וגם פה בערך הוא מובא בכמה גרסאות (למה שני התאריכים העבריים מובאים ורק אחד לועזי?) לגבי האתר של בית הספרים, יש שם permalinks, שצריך להעתיק אותם (לכל הפחות מה שמהספריה עצמה), הם לא משתנים. שאר הלינקים אכן משתנים. האם לא נכון יותר לציין את המקורות שמוביאם שם במקום? בהנחה שהלינקים שם לא יציבים [[משתמש:Dafuki|Dafuki]] - [[שיחת משתמש:Dafuki|שיחה]] 03:19, 28 בפברואר 2017 (IST)
:::::עברתי על הספרים שצוטטו שם באוצר הספרים. בספר "תולדות חכמי ירושלים" אין תאריך לידה. יש הפניה לחלקת מחוקק של אשר לייב בריסק, שם לא מצאתי לפי הציון בספר תולדות הנ"ל. הספר "שבחי הרב..." לא נמצא לפני. בספר של הרב נדאף הוא כותב במפורש שהת"פ זאת השערה שהוא מנחש אותה ע"פ דברי הרב החיד"א שרמז שהרב שרעבי היה מבוגר ממנו והרב החיד"א עצמו היה נולד בתפ"ז (ציטוט: "כי הרב חיד״א ז״ל נולד בשנת תפ״ז והוא כ׳ על הרש״ש ז״ל וא' קדוש נמצא בדורנו וכו'. מזה מוכח שהיה גדול ממנו באותו זמן בשנים"). נראה פשוט שזה לא מספיק מדוייק. מה המקור לתאריך העברי השני שמופיע כשנת לידה? לגבי המסורת שהזכרתי על יום פטירת הרב שבזי אני חושב שזה מופיע בספר "תולדות הרששב"ז", צריך לבדוק. חייב לציין שנורא ואיום בעיני שכולם מצטטים את הת"פ כתאריך מדוייק כשבמקור הוא מובא כתאריך משוער ולא מדוייק. מוסיף ראיתי בערך על רבי שלום שבזי  מקור אמין למסורת על הולדתו בסמוך לפטירת הרב שבזי של פרופ יוסף טובי [[משתמש:Dafuki|Dafuki]] - [[שיחת משתמש:Dafuki|שיחה]] 03:37, 28 בפברואר 2017 (IST)
:::::{{כתב מחוק|מצטער על האריכות, מצאתי עוד מקור לשנת '''הפטירה''' שהיא תקס"ה (שלא כמו בערך) בספר "סערת תימן" של הרב יחיא קורח עמוד קע"ב.}} נראה שהכוונה שם לשנת פטירתו של מהרי"ץ, מיהרתי מדי :) [[משתמש:Dafuki|Dafuki]] - [[שיחת משתמש:Dafuki|שיחה]] 04:30, 28 בפברואר 2017 (IST)
:::::[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36713&st=&pgnum=96 הנה העמוד בחלקת מחוקק] (שים לב שזה ממשיך בעמוד הבא). [[משתמש:מרכז מידע הר הזיתים|מרכז מידע הר הזיתים]] - [[שיחת משתמש:מרכז מידע הר הזיתים|שיחה]] 09:47, 28 בפברואר 2017 (IST)
::::::איפה הפרמלינקס? לא בטוח שכל מי שנוקט ת"פ נסמך על נדאף. כתוב למעלה מהו המקור של תס"ג: המאמר מקבציאל. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' באדר ה'תשע"ז • 11:28, 28 בפברואר 2017 (IST)
:::::::חוזר בי, נראה שיש permalinks רק בדפים על ספרים. לא מצאתי מקור אחר לת"פ, וראיתי שממציינים את הרב נדאף כמקור במפורש. מישהו יכול להעתיק לכאן את תוכן המאמר מקבציאל הנזכר? נראה שזה לא זמין אונליין. בכל אופן כדאי להוסיף אותו בערך כמקור לשנת תס"ג (מעניין איך שם יודעים). לגבי המקור בחלקת מחוקק על המצבה (לא פלא שלא מצאתי, כנראה נזקי זמן למצבה בזמן הספר), ישר כח, רק ששם כתוב שנת "מנוחתו כבוד" שזה תמ"ב בגימטריא, או שלא הבנתי את הכוונה שם? [[משתמש:Dafuki|Dafuki]] - [[שיחת משתמש:Dafuki|שיחה]] 04:32, 5 במרץ 2017 (IST)
:::::::: מנוחתו כבוד במלואו זה תקנ"ב. מן הסתם היה ניקוד רק על חלק מהאותיות, כמקובל. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ז • 15:31, 5 במרץ 2017 (IST)

:::::
שבתי ובדקתי אחר כל גירסאות העורכים של ערך הרש"ש שאני משתייך לצאצאיו וראיתי שממש לא צורך נמחקה הגירסא המליאה לגירסא חסירה שזה ממש אומר דרשני על כל העורכים הנכבדים לערך זה... תמהני למה שונתה הגירסא המליאה שערכתי אתמול לגירסא חסרה ללא ביוגרפיה מליאה על אחד מפאר עדתינו ראש המקובלים בא"י אחר האר"י הקדוש... שלכם באהבה. שרעבי

== האם היה חתנו של הרב גדליה חיון ==

לאחרונה נמחק עניין זה מהערך. יש בעניין מקורות פופולריים רבים, עד כמה הם אמינים? מתייג את [[משתמש:ביקורת]], [[משתמש:קובץ על יד]], [[משתמש:אבי84]], נא הרגישו חופשי לתייג נוספים במידת הצורך. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב באלול ה'תשע"ט • 18:26, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
:ראו כאן, https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=20401 [[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]] 22:01, 22 בספטמבר 2019 (IDT)
::שיניתי גם בדף [[גדליה חיון]].[[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]] 14:41, 3 באוקטובר 2019 (IDT)

== סיפורי בדים בערך ==

כדאי לתקן את הערך על פי המובא [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1453 במאמר של מונדשיין] שמוכיח שכל הגלגולים של סידור הרש"ש באירופה הם סיפורי בדים של [[מנחם מנדל גרליץ]].
:תודה, הסרתי את המעט שנשאר. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 22:58, 19 במרץ 2020 (IST)

== חברת אהבת שלום ==

[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]], מדוע אין חשיבות להזכרת מיזם שנקרא על שם מושא הערך? זה לא סתם מיזם בעל שם דומה, אלא מיזם שנפתח על שמו. (ואולי ראוי לפסקה נפרדת של "הנצחה") [[משתמש:חפץ בחיים|חפץ בחיים]] - [[שיחת משתמש:חפץ בחיים|שיחה]] 23:36, 7 במאי 2020 (IDT)
:הנחתי שזה קרוי על שם החבורה. הישיבה מתארת את עצמה כקרויה על שם הרש"ש? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ג באייר ה'תש"ף • 23:54, 7 במאי 2020 (IDT)
::בערך על הרב יעקב הלל כתוב: "בתחילת שנות ה-70 הקים בירושלים את ישיבת המקובלים "חברת אהבת שלום", על שם חבורת המקובלים בראשות רבי שלום שרעבי", וכך ראיתי באחד הספרים שלהם כשאספתי חומר לערך (לא זוכר כעת איפה, אבל אוכל לחפש שוב). זה לא בדיוק על שם הרב שרעבי, אלא על שם החבורה שלו. והיות והחבורה עצמה מוזכרת בערך, חשבתי שאולי נכון להוסיף שלימים נקראה על שמה חברה נוספת. האם נכון להזכיר זאת? לא בטוח. סומך על שיקול דעתך. [[משתמש:חפץ בחיים|חפץ בחיים]] - [[שיחת משתמש:חפץ בחיים|שיחה]] 00:09, 8 במאי 2020 (IDT)
:::זה כבר לא ממש הנצחה שלו. ועוד, כאשר מדובר בהנצחה כעבור מאות שנים זה משהו קצת אחר. השווה למשל לערך של הרמב"ם, אין שם עיסוק בהנצחה בימינו, למרות שהיה אפשר לשים הרבה מאוד. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 00:26, 8 במאי 2020 (IDT)

== מזרחי ==

קוראים לו גם מזרחי כפי שכתוב בערך? א"כ למה זה לא מופיע בשם הערך ● [[משתמש:קער א וועלט|קער א וועלט]] • [[שיחת משתמש:קער א וועלט|שיחה]] • 08:01 • ו' באב ה'תש"ף

== דיווח שאורכב ב-26 באוקטובר 2020 ==

:דיווח מהדף [[ויקיפדיה:דיווח על טעויות]]
שגיאת כתיב בשם המשפחה בערבית
:{{בעלי ידע|ערבית}} [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • ז' בחשוון ה'תשפ"א • 22:02, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
::איזו שגיאה? תוכל להיות ספציפי? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:41, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:::לא ראיתי שגיאה. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:13, 25 באוקטובר 2020 (IDT)
::::זה מיותר בכל מקרה, שמו עברי. כמו שאין צורך לכתוב את שמו רש"י בצרפתית עתיקה ושל הרמב"ם בערבית. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ח' בחשוון ה'תשפ"א • 22:22, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== סידור הרש"ש ==

א. הרש"ש לא כתב את סידור הרש"ש גם אם יש כתב יד אחד שיצא מהר"י אדרעי זה לא קרוב בכהוא זה לסידור הרש"ש של ימינו
בנוסף הוא לא כתב גם הגהות על עץ חיים וגם את ספר אמת ושלום, אלא שההגהות הם ספר אמת ושלום. 

לגבי תאריך הלידה זה מיוחס לתקל"ז כי בספר אמת ליעקב הוא מעיד שהרש"ש נפטר בשנת שמיטה. דבר שלא תואם את תקמ"ב.

== רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן ==

גם הוא נקרא הרשש. 

מישהו יכול בבקשה להכניס בראש הערך את ההבהרה אם התכוונת ל .... חפש .... ?  [[משתמש:Yedidya.lerner|&#38;rlm&#59;&#91;&#91;משתמש:Yedidya.lerner&#124;Yedidya.lerner&#93;&#93;&#38;rlm&#59; • &#91;&#91;שיחת משתמש:Yedidya.lerner&#124;שיחה&#93;&#93;]] - [[שיחת משתמש:Yedidya.lerner|שיחה]] 14:28, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

== שינוי שם ==
שלום שרעבי (רב). יש עוד שלום שרעבי והוא סוכן שב"כ ([[שלום שרעבי (איש השב"כ)|יש עליו ערך]]). אם ההצעה תתקבל, ניתן ליצור בדף "שלום שרעבי" דף פירושונים. [[משתמש:TheNintendoGuy|TheNintendoGuy]] - [[שיחת משתמש:TheNintendoGuy|שלחו פה משהו נחמד שיעשה לי את היום]] 19:22, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

:אני נוטה לחשוב שהרב הוא המשמעות הראשית במקרה הזה, ולכן אני מעדיף את המצב הקיים. [[משתמש:Mbkv717|Mbkv717]] • [[שיחת משתמש:Mbkv717|שיחה]] • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ג • 21:11, 20 באוקטובר 2022 (IDT)
:אין משמעות ראשית. מוטב ש[[שלום שרעבי]] יהיה דף פירושונים. [[משתמש:יוניון ג&#39;ק|יוניון ג&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג&#39;ק|שיחה]] 22:10, 23 באוקטובר 2022 (IDT)
::{{נגד}} מסכים עם [[משתמש:Mbkv717|משה]]. <span style="color:#e22121;">[[משתמש:דהן|דהן]]</span> - <span style="color:#e22121;">[[שיחת משתמש:דהן|שיחה]]</span> 19:24, 12 בנובמבר 2022 (IST)

== נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022) ==

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב[[שלום שרעבי|{{grammar:תחילית|שלום שרעבי}}]] שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
*http://www.miteiman.com/%D7%94%D7%A8%D7%A9-%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210128022147/https://www.miteiman.com/%D7%94%D7%A8%D7%A9-%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו ב[[:m:InternetArchiveBot/FAQ|דף השו"ת]] למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—[[User:InternetArchiveBot|'''<span style="color:darkgrey;font-family:monospace">InternetArchiveBot</span>''']] <span style="color:green;font-family:Rockwell">([[:en:User talk:InternetArchiveBot|דווח על באג]])</span> 07:46, 24 בנובמבר 2022 (IST)

== קישור לספרו של הרש"ש "רחובות הנהר"  ==

הקישור מוביל לסידור רחובות הנהר שחיבר הרב בניהו שמואלי והוא על פי נוסח הרש"ש אולם אין מדובר בספר רחובות הנהר של הרש"ש. בקיצור - הקישור לא נכון. [[משתמש:Nadaval56|Nadaval56]] - [[שיחת משתמש:Nadaval56|שיחה]] 17:09, 26 בינואר 2023 (IST)
:תודה, הסרתי את הקישור. [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 17:32, 26 בינואר 2023 (IST)

== נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023) ==

[[קטגוריה:ערכים שיש לתקן בהם קישורים חיצוניים]]שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב[[שלום שרעבי|{{grammar:תחילית|שלום שרעבי}}]] שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
*https://aranne5.bgu.ac.il/others/MezumanYaniv19763.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210805132201/https://aranne5.bgu.ac.il/others/MezumanYaniv19763.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו ב[[:m:InternetArchiveBot/FAQ|דף השו"ת]] למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—[[User:InternetArchiveBot|'''<span style="color:darkgrey;font-family:monospace">InternetArchiveBot</span>''']] <span style="color:green;font-family:Rockwell">([[:en:User talk:InternetArchiveBot|דווח על באג]])</span> 19:39, 25 באפריל 2023 (IDT)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:א (הצגת מקור) (מוגנת ח��קית)
תבנית:בעלי ידע (עריכה)
תבנית:בעלי ידע/ערבית (עריכה)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כתב מחוק (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נגד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
חזרה לדף שיחה:שלום שרעבי.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שיחה:שלום_שרעבי"