הצגת המקור של הדף "רמלה"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{פירוש נוסף|אחר=מפרץ במלטה|ראו=[[מפרץ רמלה]]}}
{{אין לבלבל עם|רמאללה}}
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם.
פרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
{{בוט יישובים/8500|1|
|שם בערבית=الرملة
|סמל=[[קובץ:Coat of Arms of Ramla Tower.svg|175px|סמליל העיר הממותג]][[קובץ:Coat_of_Arms_of_Ramla.svg|150px|סמל העיר|קישור=סמל העיר רמלה]]
{{תמונות קולאז'
|תמונה1=HatarbutRamla.jpg
|תמונה2=PikiWiki_Israel_9332_president_garden_ramla.jpg
|תמונה3=Ramla_6780a.jpg
|תמונה4=Merce3059.JPG
|כיתוב אמצעי=ב[[כיוון השעון]]: היכל התרבות, שיכוני רמלה, שוק רמלה וגן הנשיא
|תמונה רחבה=RamleviewS.jpg
|כיתוב תחתון=מבט מראש [[המסגד הלבן (רמלה)|המגדל הלבן]] מזרחה לכיוון מרכז העיר. משמאל נראה מגדל הפעמונים של כנסיית הורדת ישו מהצלב שב[[מנזר ניקודמוס הקדוש]], וברקע נראים [[מפעל נשר רמלה]], מט"ש איילון והרי בנימין
|יישור=מרכז
|גודל=120
|ללא מסגרת=כן
}}
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[מיכאל וידל]]
|אתר אינטרנט=[https://ramle.org.il/ אתר העירייה]
|מפה דינמית={{מפה דינמית/רמלה}}
}}
[[קובץ:Ramla City Hall (3).jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית עיריית רמלה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 41121 Entrance to Ramla.JPG|250px|ממוזער|שמאל|סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר]]
[[קובץ:Air views of Palestine. Air route over Cana of Galilee, Nazareth, Plain of Sharon, etc. Ramleh. Arimathea. Closer view LOC matpc.15874.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רמלה בשנת 1932]]
'''רַמְלָה''' (נהגה גם: '''רַמְלֶה'''; ב[[ערבית]]: '''الرملة''') היא עיר ב[[שפלת יהודה]], בירת [[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]]. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. מצפון לעיר נמצאים [[לוד]], [[ניר צבי]] ו[[צריפין]], מדרום היישובים [[מצליח]] ו[[ישרש]], ממערב נמצאים [[נס ציונה]], [[באר יעקב]] ו[[נצר סרני]], וממזרח המושבים [[אחיסמך]], [[כפר דניאל]] ו[[גמזו (מושב)|גמזו]].

העיר נוסדה בראשית [[המאה ה-8]], בידי מושל [[ג'נד פלסטין]] [[סולימאן אבן עבד אל-מלכ]] מ[[בית אומיה]], שנעשה לאחר מכן ל[[ח'ליפה|ח'ליף]], ושימשה כעיר הבירה של הג'נד והחליפות האומיית ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית]]. מקור שמה של העיר – "מדינת אל-רמל", שתרגומו "עיר החול" (مدينة ٱلرمل), משום שנבנתה על [[חולית (גאוגרפיה)|דיונות]] [[חול]] (רמל رمل בערבית). רמלה נחשבת גם לעיר היחידה שנוסדה על ידי ה[[ערבים]] בתקופת שלטונם ב[[ארץ ישראל]].

נכון לשנת [[2021]] התגוררו בעיר 77,368 תושבים, בהם [[יהודים]] [[יהדות רבנית|רבניים]], [[יהדות קראית|יהודים קראים]], [[ערבים]] [[מוסלמים]] ו[[ערבים נוצרים]]. רמלה היא עיר קולטת [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]], ויש בה ייצוג ומיזוג של כל ה[[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] והעליות. כשליש מתושביה עלו מ[[חבר המדינות]] ב[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|גל העלייה]] שהחל בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]].

==גאוגרפיה וגאולוגיה==
===מיקום===
רמלה יושבת על [[רכס הרים|רכס]] [[גבעה|גבעות]] נמוך המהווה פרשת מים בין [[אגן הניקוז]] של [[נחל אילון]] לזה של [[נחל שורק]]. היא הוקמה בצפון-מזרח מישור חוף פלשת, במרחק של 15 ק"מ מ[[נמל יפו]] וכ-38 ק"מ מ[[ירושלים]]. [[מעיינות הירקון]] נמצאים כ-12 ק"מ מצפון לעיר וגבעות השפלה מתרוממות כשלשה ק"מ ממזרח לה.

===אקלים===
מרחב לוד–רמלה נהנה ממשטר אקלימי נוח למדי. משרעי [[טמפרטורה|הטמפרטורות]] היומיים והשנתיים שלו אינם גדולים. הטמפרטורה הממוצעת לחודש הקר בשנה ([[ינואר]]) היא ˚13 וטמפרטורת המינימום הממוצעת לחודש זה עומדת על ˚8. הטמפרטורה הממוצעת של החודש החם בשנה ([[אוגוסט]]) היא ˚27 וטמפרטורת המקסימום הממוצעת לחודש זה עומדת על ˚31. המשרע היומי הממוצע הוא ˚8. רק לעיתים נדירות יורדות טמפרטורות ה[[חורף]] מתחת לנקודת ה[[קיפאון]]. ב[[קיץ]] שורר רוב הזמן [[עומס חום]] בינוני. ה[[לחות]] הממוצעת בחודשי הקיץ היא 65%. מרבית ה[[משקעים]] יורדים בחורף. הממוצע הרב שנתי של הגשמים הוא 530 – 570 מ"מ בשנה. להם יש להוסיף [[טל]], היורד בכמות שנתית ממוצעת של 100 מ"מ.

===גאולוגיה===
הרכס עליו ממוקמת רמלה הוא חלק משטח נרחב של גבעות נמוכות, המשתרע עד אזור [[גבעת ברנר]]. גבעות אלה עשויות [[חול]] [[קוורץ]] שלוכד באמצעות תמיסות ברזליות המקנות לו צבע אדמדם – ומכאן כינוין, "גבעות החול האדום" או "גבעות החמרה". גבעות אלה הן מ"תצורת רחובות" והורבדו במהלך ה[[פלייסטוקן]]. בתשתית הגבעות מצויים סלעי חוף שכוסו על ידי החול.

העיר שוכנת על קו פעילות [[טקטוניקת הלוחות|טקטוני]] המכונה "[[העתק]] רמלה". העתק פעיל זה נוצר בקו המגע בין הקצה המערבי של קמר יהודה – הצונח כאן לעומק רב – לבין המשקעים הפלייסטוקנים של [[מישור החוף]]. כיוונו של העתק רמלה הוא צפון-דרום והוא מצטלב עם מספר קווי פעילות סייסמית נוספים. [[נחל גזר]], שכיוונו מדרום מזרח לצפון מערב, חתור לאורך אחד מקווים אלה. קו זה נמשך במקביל ולמרגלות הרכס עליו בנויה רמלה וממנה עד יפו. לאורך קו זה זרם בעבר נחל קדום וכיום עובר במסלול נחל זה [[כביש 44]]. העתק זה הוא האחראי ליצירת "ברך יפו", הגבעה הבולטת אל הים עליה הוקמה [[יפו העתיקה]]. צפונית לקו זה ובמקביל לו, נמצא העתק פעיל נוסף שראשיתו ב[[עמק איילון]] וקצהו מצפון ליפו. לאורך העתק זה זורם [[נחל איילון]] וכיום עובר דרכו ה[[כביש 1]]. לקווי פעילות אלה ניתן להוסיף קו נוסף משוער, העובר מערבית לרמלה בקו [[צריפין]]-[[ראשון לציון]], ודרומית לעיר נמצא קו העתק נוסף, לאורכו זורם [[נחל שורק]]. קווים אלה הופכים את אזור רמלה לאזור רגיש מבחינה סייסמית. מאז נוסדה, נפגעה רמלה פעם אחר פעם ב[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]]. קטלניות במיוחד היו הרעידות בשנים [[749]], [[1033]]–[[1034]], [[1068]], [[1546]] ו-[[1927]].

===קרקעות===
רמלה עצמה נבנתה על גבעות חול, שאינן טובות ל[[חקלאות]] המסורתית של [[ארץ ישראל]], אולם האזור סביבה מאפשר חקלאות בתנאים נוחים. מגוון הקרקעות סביבה וה[[אקלים]] הנוח, אפשרו לגדל באזורה סל מוצרים עשיר ורב גוני.

מצפון לרמלה נמצא עמק הפשט של נחל איילון, המכונה "עמק לוד". מדרום לה מצוי עמק פשט נוסף, קטן יותר, שנוצר על ידי נחל שורק. בעמקים אלה הורבדה קרקע סחף פורייה, עשירה בחומרים אורגניים וב[[מינרל]]ים (אך גם ב[[חרסית|חרסיות]]). עמקים אלה מכונים "המישורים האלוביאליים של חוף פלשת". מדרום מזרח לרמלה נמצא עמק פורה נוסף, [[עמק איילון]], שקרקעותיו דומות לאלה של עמק לוד ושל עמק שורק. ממזרח לעיר משתרעת שפלת רמלה-לוד. אלה הם המורדות המערביים של גבעות [[השפלה]].

הטופוגרפיה באזור כמעט שטוחה ומכוסה אף היא בקרקע סחף. הסיבה לכך היא הנחלים הרבים הזורמים באזור זה מדרום לצפון, נחלים הנאספים אל נחל איילון. בדרכם מרבידים הנחלים קרקע המכסה בדרך כלל את התשתית ה[[אבן גיר|גירית]] מ[[תור (זמן)|תור]] ה[[אאוקן (גאולוגיה)|אאוקן]] – אם כי קיימים מחשופי סלע במספר מקומות. גם קרקע זו דומה באופייה לקרקע עמק הפשט.

מזרחית לשפלת לוד-רמלה מתרוממות גבעות [[קירטון]] מתור ה[[סנון]]. הקירטון מכוסה פעמים רבות בקרום נארי קשה, בעובי של 1–2 מטר. על מורדות הגבעות הללו התרוחחה קרקע מטיפוס [[רנדזינה]] ואילו בנחלים המכתרים אותן הצטברה קרקע סחף רבה. ממזרח לרצועת הסנון מופיע טור גבעות גירניות מתור ה[[טורון (גיל גאולוגי)|טורון]], שהקרקע המתרוחחת מ[[סלע]]יהן היא קרקע [[טרה רוסה]] פורייה למדי. העורף החקלאי של מרחב לוד-רמלה משתרע עד הרכס המערבי ביותר של [[הרי יהודה]] שסלעי הגיר שלו הופכים אף הם לקרקע פורייה למדי.

==היסטוריה==
===ייסוד העיר===
{{ערך מורחב|העיר העתיקה של רמלה}}
מרחב רמלה לוד היה צומת דרכים מרכזי בארץ ישראל כבר ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]]. לצומת זה תפקיד חשוב הן ברשת הדרכים הבינלאומית של [[המזרח התיכון]] והן בזו של ארץ ישראל. במרחב לוד-רמלה עוברים הסעיפים השונים של הדרך המוליכה מ[[מצרים]] ל[[אנטוליה]], [[סוריה]] ו[[מסופוטמיה]]. סעיף מרכזי של דרך זו מצטלב עם ציר הרוחב החשוב ביותר של ארץ ישראל, המוביל ממישור החוף לכיוון ירושלים והרי יהודה ומשם מזרחה ל[[עבר הירדן]]. שני צירים אילו שבאו לביטוי כבר בשיקולי בחירת מיקומה של רמלה על ידי [[בית אומיה|שושלת אומיה]] מייסדיה.

הכיבוש [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבי של ארץ-ישראל]], שהסתיים בשנת [[640]], לא היה כרוך במהפכות מיידיות בחיי תושבי הארץ. הכובשים החדשים, נעדרי ידע וניסיון במנהל, הותירו על כנן את המסגרות הקיימות ושפת המנהל המשיכה להיות [[יוונית]]. חלוקת ארץ ישראל המערבית למחוזות לא השתנתה אף כי שמותיהם וערי הבירה שלהם שונו. [[פלשתינה פרימה|פלשתינה הראשונה]] (פרימה), מחוז ביזנטי שכלל את דרום הארץ ואת מרכזה, הפכה ל[[ג'ונד פלסטין|גֻ'נד פלסטין]]. צפון הארץ, [[פלשתינה השנייה]] (סקונדה), היה ל[[ג'ונד אל-אורדון|גֻ'נד אל אֻרדֻן]]. שינוי השמות, כמו העתקת בירות הפרובינציות והמחוזות, התבצעו בכל הח'ליפות, והיו מהלכים הכרחיים שסמלו ראשיתה של תקופה חדשה ושלטון חדש. בירת המחוז הצפוני נעה מ[[בית שאן]] ל[[טבריה]], ואילו זו של המחוז הדרומי עברה מ[[קיסריה]] אל [[לוד]] (אף כי קיימות דעות אחרות המצביעות על [[אמאוס]] וב[[ירושלים]]). המצדדים בכך שלוד הייתה הבירה החדשה מציינים כי מייסד רמלה, סלימאן בן עבד אלמלכ, היה בלוד כאשר קיבל את ההחלטה לייסד בירה חדשה, וכי זו נועדה לבוא במקומה של לוד.

המקורות מצביעים על סלימאן, שהיה מושל [[ג'נד פלסטין|גֻ'נד פלסטין]] בימי שלטון אחיו הבכור, הח'ליף אל וליד (שלט מ-[[705]] עד [[715]]), כעל האיש שביוזמתו קמה עיר, במקום בו לא היה קודם דבר, פרט לחולות ומכאן בא שמה של העיר (בערבית: רמל = חול). על פי פרשני הקוראן, הגבעה עם המעיין (מקום המבטחים), אליה הביא אלוהים את מרים וישו, והמוזכרת בסורת אלמאמנין, כג:52, היא רמלה.{{הערה|משה גיל, '''ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634–1099)''', כרך א' - עיונים היסטוריים, אוניברסיטת תל אביב ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור (תל אביב, תשמ"ג-1983), סעיף 116, עמ' 86.}} מדברי אחרים משתמע שרמלה הייתה קיימת כאשר נכבשה הארץ בידי המוסלמים, בשנים [[639]]–[[640]], אם כי ייתכן שמדובר בעיר אחרת בשם זה (פרופ' גיל מצביע על העיר ''''חול'''ית המחוז' - 'חול' פירושו, כאמור, 'רמל' בערבית - המוזכרת בתוספתא,{{הערה|"חולית של מחוזא": ערכין ב:ח, לפי מהדורת צוקרמאנדל, ירושלים, תשכ"ג, עמ' 544; ערכין ב:ה, לפי מהדורת האינטרנט של מכון ממרא}} כעל אחת מהאפשרויות).{{הערה|ר' גיל, ארץ ישראל, סעיף 116 (עמ' 87). אפשרות אחרת היא, לדעתו, שימוש של המסורות המוסלמיות בשם 'רמלה', בירת גֻ'נד פלסטין, כל אימת שבאו להזכיר את גֻ'נד פלסטין, אף טרם הקמתה של העיר; או לחלופין בלבול בהגדרת הזמנים.}} יש המקדימים את בניית רמלה לימי [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ומוסרים שהייתה מושב ל[[דוד]] ול[[שלמה]], המקודשים באסלאם כנביאים ול[[רחבעם]], אך אין, לפי שעה, ראיות כל שהן לדעה זו. מן ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] שנערכו, ניתן להסיק את ההפך. בבית יוצר, שנחפר בשכונת גיורא ברמלה, מצאו החופרים, מרים רוזן-איילון ואבי איתן, מתחת לשכבה, אותה תיארכו ל[[המאה ה-8|מאה ה-8]], חול נקי. רצפת [[פסיפס]] שתוארכה לאותה מאה ונחפרה לא הרחק ממתחם [[המסגד הלבן (רמלה)|המסגד הלבן]], נמצאה אף היא על קרקע בתולה. [[מאיר בן דב]], שחפר באתר המסגד הלבן, מצא שהשכבה הקדומה ביותר, אותה תיארך לתקופה האומיית, נבנתה על "חול דק ונקי". תמונה דומה התבררה בכל החפירות האחרות בסביבה זו. אנדרו פיטרסן, שערך שורה של סקרים ארכאולוגיים על-קרקעיים ותת-קרקעיים מציין אף הוא שהעיר "הוקמה על אתר בתולי בו לא היה יישוב קדם-איסלאמי". גם בחפירה נרחבת ביותר, שנערכה בשנים [[2002]]–[[2003]], בשטח גדל ממדים מדרום למסגד הלבן, נמצאו השכבות המוסלמיות כאשר מתחתן חול נקי ללא כל סימני בנייה.

בחירתו של סלימאן בהקמת בירה חדשה במקומה של לוד נהנתה מיתרונותיה של זו האחרונה: מיקום בצומת דרכים מרכזי, היושב על דרך העוברת לאורך המזרח התיכון ממצרים לארץ ישראל ומשם לסוריה, מסופוטמיה ואנטוליה, ועל דרך העוברת לרוחב ארץ ישראל, שהובילה מיפו למרחב יהודה, ירושלים ועבר הירדן. כן השפיעו על בחירת המיקום האקלים הנוח, הטופוגרפיה השטוחה, מבנה הקרקע (חולות) הנוח לבניה, וכן מרחק מספיק להגנה מנמל שעשוי לזמן פולשים מן הים, אך מאידך גם לספק אפשרויות לסחר ימי. על אלו נוספו יתרונות כמו תכנון מודרני של עיר חדשה, ללא משא כובד היסטורי דתי שאפיין ערים כמו לוד או ירושלים.

בספרות המקצועית מצוינת בדרך כלל השנה [[716]] כשנת ייסודה של רמלה, אלא שבזמן מותו של אחיו הבכור, הח'ליף אל וליד, בתאריך 24 בפברואר 715, מצוין במקורות הערביים שסלימאן שהה ברמלה.{{הערה|גיל, ארץ ישראל, סעיף 116 (עמ' 86). מיכאל אסף, '''תולדות השלטון הערבי בארץ ישראל''', הוצאת דבר, תל אביב, תרצ"ב, עמ' 60–61; ושם בעמ' 293 (הערת שולים 46) מפנה אסף ללוהוזן, המסתמך על טברי כמקור, ולפיו נשבעו לסולימאן כחליף ברמלה, בשנת 715, לפני שעבר לדמשק באותה השנה.}} ברור אפוא שהעיר נוסדה קודם לכן, אם כי על פי המקורות המצויים בידינו, לא ניתן להצביע על שנת הייסוד המדויקת. פתרון אפשרי לבעיה הוא להניח שהעיר נבנתה בשלבים ולפיכך לא ניתן להצביע על שנה מדויקת. אריה חורשי כותב כי התחלת הבנייה של העיר הייתה בשנת 710.{{הערה|אריה חורשי, '''תולדות היהודים בארץ ישראל תחת שלטון המוסלמים''', חש"ד (תשל"ו), עמ' 82 ו-93.}} לפי בלדאד'ורי (כתאב אלפותוח) בנה סלימאן תחילה את ארמון המושל ומייד אחר כך את בית הצובעים (שיש יסוד סביר להניח שתושביו היו יהודים{{הערה|חורשי, תולדות היהודים, עמ' 82}}), ובסמוך לו חפר בארות מים מתוקים. כמו כן הקים מסגד, שלא סיים את בנייתו מאחר שעבר ל[[דמשק]], עם מינויו לחליף, בשנת 715.{{הערה|חורשי, תולדות היהודים, עמ' 82.}} כלומר, בין הקמת ארמון המושל להקמת המסגד עברו חמש שנים, ומכאן ייתכן הבלבול במקורות בעניין שנת ייסודה המדויקת של העיר.

מניתוח תיאורי העיר במקורות נראה שהייתה עיר מתוכננת היטב, ועד כמה שניתן לשפוט מן הכתובים ומ[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]], עלתה רמלה בגודלה, פארה ומורכבותה האורבנית על כל המפעלים האחרים של בית אומיה. הקמתה הייתה כרוכה בהוצאת הון עתק (למפקח על ההוצאות הכספיות מונה נוצרי מהעיר הסמוכה, לוד, בשם בטריק בן אַ-נכּא{{הערה|אסף, תולדות השלטון הערבי, עמ' 123, המסתמך על בלדאד'ורי.}}). מתיאורי עדי ראייה, נראה שלבנייתה נקראו מיטב ה[[אדריכל]]ים, ה[[מהנדס]]ים ורבי ה[[בנאי (מקצוע)|בנאי]]ם בני הדור. קשה להניח שניתן היה לאסוף את האמצעים ואת בעלי הידע הנדרשים, ללא תמיכת השלטון המרכזי. ימיו של אל וליד, אחיו של סלימאן ושליט עולם האסלאם באותן שנים, הצטיינו בתנופת בנייה עצומה וככל הנראה הקמת רמלה הייתה אחת מיוזמות רבות היקף אלה, וּבמובנים רבים הייתה היא גולת הכותרת של רמלה.

===שגשוג===
[[קובץ:Water res1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|��ורבות מאגרי מים ליד המגדל הלבן ברמלה, 2006]]
[[קובץ:Ramle Ruines van de Witte Moskee met zicht op de Witte Toren die gotische kenme, Bestanddeelnr 255-3857.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חורבות מאגרי מים ליד המגדל הלבן ברמלה, 1963]]
מאז נוסדה, בראשית המאה ה-8, הייתה רמלה הגדולה והחשובה בערי הארץ. המקורות המוסלמים מכנים אותה "עיר עצומה" (מדינה עט'ימה). שטחה עלה על 2,000 [[דונם]] ומספר תושביה עלה, קרוב לוודאי על 50,000. היא הייתה המרכז הפוליטי והכלכלי, לא רק של ג'נד פלסטין כי אם של אזור נרחב ביותר, ושמה נודע ברחבי העולם המוסלמי. מי שרצה לשלוט בארץ צריך היה להחזיק בה, ופעמים רבות עברה העיר מיד ליד. יושביה נפגעו מהכיבושים השונים ומכוחות הטבע העזים, אך שבו ושקמו את עירם.

מהתיאורים מצטיירת רמלה כעיר גדולה בשטחה ומגוונת באוכלוסייתה. מקימיה בנו אותה, ככל הנראה, על סמך תכנון מדויק שהסתמך על הדגם הרומי הקלאסי - רחובות ישרים ורחבים החוצים אחד את השני בזווית ישרה. במרכזה עמדו מבני הציבור המרכזיים. שני רחובות ראשיים, ניצבים זה לזה, חילקו את העיר לארבעה חלקים עיקריים. ברחובות אלה פעלו שווקים מגוונים ועשירים בסחורה. על חשיבות רמלה בעיני מייסדיה והשליטים שבאו אחריהם, ניתן להקיש מן המאמץ הרב שהושקע על מנת לספק מים לכל צורכי העיר. מערכת אספקת המים כללה בניית [[אמת מים]] שהביאה מים מאזור [[תל גזר]], בניית מאגרים תת-קרקעיים לאצירת מי האמה וחלוקתם, חפירת בארות, חציבת בורות והתקנת מאגרים לקליטת מי הגשמים. מורכבות מערכת זו חייבה תכנון קפדני.

בימי [[בית עבאס]] ([[750]]–[[935]]), כאשר מרבית הארץ סבלה מהזנחה מצד השושלת החדשה, נהנתה רמלה מטיפוח ומהשקעה נכבדה. שדות שננטשו עובדו מחדש בסיוע הממשל. למפעלי המים נוסף המאגר הידוע כבריכת הקשתות ונערך [[שיפוץ]] מקיף באמה. בין חומותיה פעל מרכז כלכלי, שהתאפיין בפעילות נמרצת בתחומי ה[[חקלאות]], ה[[תעשייה]], המלאכה וה[[סחר]] הבינלאומי. בעיר פעלו טחנות ל[[חיטה]], [[שמן זית]] בה ויוצא ממנה כבר במאה ה-8, ה[[סבון]] הרמלאי נחשב בין מוצרי הייצוא המעולים של הארץ, ומוצרי יצוא נוספים היו [[תאנה|תאני]] רמלה המיובשות וה[[חרוב]], הן בצורתו הטבעית והן כ[[דבש]]. ברמלה ייבשו ויצאו [[צימוק]]ים וגם [[יין]] יוצר בעיר. בעיר פעל מרכז חשוב לייצור [[אריג]]ים, לצביעתם ולסחר בהם. ה[[כותנה]], שהייתה חומר הגלם העיקרי בתעשיית ה[[טקסטיל]] בעיר, שמשה, קרוב לוודאי, גם בייצורו של [[נייר]]. רמלה הייתה מרכז לייצור כלי [[חרס]], [[מתכת]] ו[[זכוכית]], וברבים מאזורי התעשייה שנחפרו בה נמצאו עדויות לפעילות חרשי מתכת.

מיקומה האסטרטגי של רמלה הפך אותה בסיס נוח לסחר המעבר ולסחר המקומי, והיא מצטיירת כאחד המרכזים החשובים ביותר לסחר הבינלאומי באותה עת. העיר סחרה עם שווקים ב[[עיראק]], ב[[חצי האי ערב]], ב[[סוריה]] וב[[מצרים]] ואף עם ארצות רחוקות יותר, מ[[ספרד]] ועד [[הודו]]. למבני האירוח בעיר הייתה חשיבות רבה וקיומם היה חיוני לחיי הכלכלה של רמלה. בעיר פעלו מוסדות בנקאיים שהעניקו אשראי לסוחרים, אפשרו הפקדות כספים ופדיון המחאות ונתנו תמיכה פיננסית לחיי הכלכלה. מטבעת רמלה הייתה אחת משלושה-עשרה [[מטבעה|מטבעות]] שפעלו אז בארץ והחשובה ביניהן. 360 שנה נמשכה פעילות הטביעה בעיר.

רמלה הייתה מוקד מוסלמי פעיל ותוסס, ובה ישבו מושלי ג'נד פלסטין ולעיתים מושלי סוריה רבתי. מרבית מושליה נמנו על משפחות שושלות השלטון השונות או על מקורביהן. מלומדים מכל רחבי האסלאם באו אליה ללמוד וללמד בה. ברמלה חייתה קהילה [[נצרות|נוצרית]] גדולה ופעילה, והעדה הבולטת ביניהם הייתה ה[[מלכיתים]] (יוונים-אורתודוקסים) שהחזיקה בשתי כנסיות לפחות. בעיר הייתה גם קהילה סורית-יעקוביטית, וכנראה גם קהילה [[הכנסייה הארמנית|ארמנית]]. גם הקהילה ה[[שומרונים|שומרונית]] הייתה נכבדה למדי.
[[קובץ:Ramma - Zuallart Jean - 1587.jpg|ממוזער|280px|מפה של רמלה מתוך ספרו של [[ז'א�� זואלארט]], 1587]]

===יהודים בתקופת השגשוג===
[[יהודים]] ישבו ברמלה כנראה כבר מאז הקמתה, אולם עיקר הידיעות שבידינו אודותיהם הן מן המחצית הראשונה של [[המאה ה-11]]. ניתן להעריך שהיו בעיר אז בערך 4,000 יהודים, והקהילה מילאה תפקיד מרכזי בחיי כלל היהודים בארץ. ראשיה קיימו קשרים עם רבי השלטון ועם קהילות אחרות בארץ ומחוצה לה, ובמיוחד עם זו ב[[פוסטאט]]. יהודי רמלה התפרנסו ממגוון גדול של עיסוקים. מהכנסותיהם החזיקו בעיר [[ישיבה]], [[בית דין|בתי דין]] וכמה [[בית כנסת|בתי כנסת]], ואף תמכו בקהילת ירושלים והחזיקו בכספם חלק ניכר מפעילויות [[ישיבת גאון יעקב]]. ראשיה של ישיבה זו העדיפו, פעמים רבות, לגור ברמלה או לשהות בה במקום לשכון בירושלים. רמלה הייתה המקום בו פרצו וסערו המחלוקות על ראשות הישיבה שפלגו את יהודי הארץ וסביבתה במאה ה-11. גם ההסכמים שסיימו את המאבקים נחתמו ברמלה. מנהג ייחודי לרמלה היה לחגוג בה [[יום טוב שני של גלויות]] והיא הייתה היחידה בערי הארץ בה נחגג סוג זה של מועד. בין מנהיגי הקהילה היו כמה אישים מפורסמים ובהם רופאים ששמם יצא למרחוק. בצד הקהילה היהודית הרבנית, ישבה ברמלה קהילה [[קראים|קראית]] נכבדה. היא החזיקה כנראה בשלושה בתי כנסת, ובין אנשיה היו [[רופא]]ים ו[[בנקאי]]ם.

לאורך שנות השגשוג, היה נהוג שיהודי רמלה סייעו לשלם את המיסים שנדרשו מהקהילה היהודית ב[[ירושלים]]. המנהג נפסק לאחר שבשנת 1024 נערך טבח נרחב באוכלוסייה היהודית של העיר על ידי תושביה המוסלמים. לפי מכתב של יהודי רבני מרמלה שנמצא ב[[גניזת קהיר]], יהודים רבים נהרגו ואחרים עונו עד שהם מסרו היכן טמון כספם.{{הערה|Moshe Gil, [http://coursesa.matrix.msu.edu/~fisher/hst372/readings/gil.html "The political history of Jerusalem during the early Muslim period"], in Joshua Prrawer ad Haggai Ben-Shammai (eds), "The history of Jerusalem, The early Muslim period, 638–1099", New York University press, 1996, pp. 15–30{{קישור שבור|14 ביוני 2017}}}}

===שקיעה===
[[קובץ:Ramleh.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמלה בסוף המאה ה-19]]
חומות העיר נבנו סביב 1029. ב-[[749]] ושוב ב-5 בדצמבר בשנת [[1033]] ובמספר מהלומות נוספות בשנת [[1034]], נהרסו חלקים גדולים מן העיר בשל רעידות אדמה. שליש מהעיר נחרב, והחומות והמסגד נפגעו. התאוששות העיר מהרס זה הייתה זריזה, שכן במרץ [[1047]] מדווח הנוסע הפרסי, נאסר א-חוסרו, שרמלה היא "עיר גדולה, עם חומות חזקות הבנויות מאבן מטויחת, בעלות גובה רב וחומות עבות, עם שערי ברזל הנפתחים פנימה". מסגד יום שישי שופץ, ומעל אחד משעריו נקבעה כתובת המזכירה את רעידת האדמה.אך בשנת [[1068]] הכה רעש עז כל כך ברמלה עד שחרבה כליל. רבים נספו באסון (המקורות מדווחים על 15,000–25,000 הרוגים). העיר הוקמה מחדש ארבע שנים מאוחר יותר באתר סמוך, אולם לא שבה עוד להיות בירת הארץ. מייסדיה החדשים, ה[[סלג'וקים]], העבירו את בירת הג'נד לירושלים. שטחה של רמלה הצטמצם מאוד והיא איבדה את מרכזיותה. עד כמה ירדה העיר מגדולתה אפשר ללמוד מן העובדה, שבשנים [[1077]]–[[1266]], העדיפו שליטיה ותושביה השונים להימלט ממנה, בכל פעם שקרב אליה אויב, או למוסרה ללא קרב - והדבר קרה לא פחות משש פעמים. ביצוריה היו דלים ותפקידה במדרג המנהלי והגאוגרפי היה נמוך דרגה. בשנת 1077 התקוממו תושביה נגד הקצין הטורקמני אאסיז, וכאשר הוא הגיע לעיר, מצאה נטושה ופגע בחומותיה.

לפי [[ויליאם מצור]], כאשר הגיעו ה[[צלבנים]] מסוריה ב[[מסע הצלב הראשון|מסע צלב]], רמלה הייתה עיר מיושבת. אולם עם הגעת הצלבנים, ברחו התושבים לאשקלון (זו הייתה הפעם הראשונה בה ננטשה העיר, לאחר מכן ננטשה העיר עוד כחמש פעמים. בין השנים [[1099]] ל-[[1266]]) ביחד עם המשמר המוסלמי. העיר אפוא ננטשה ושעריה נמצאו פתוחים עם כיבושה ב-3 ביוני 1099. הצלבנים זיהו את רמלה, כנראה בעקבות זיהוי קדום יותר, כעיר "הרמתיים צופים" (יוונית: ארימתיאה), עיר הולדתו של [[שמואל]] הנביא. בה בעת זיהו אותה גם בתור "הרמה" - העיר בה מת ונקבר שמואל. לזיהוי זה חשיבות רבה עבור הנוצרים, שכן ה[[רמתיים צופים]] נחשבת לפי המסורת גם עיר הולדתו של [[יוסף הרמתי]], האיש שדאג להורדת גופת ישו מן הצלב ולקבורתה. ביומן המסע של הנוסע היהודי [[בנימין מטודלה]], שביקר בארץ בשנת 1173, מתואר שהצלבנים, בעודם עוברים דרך רמלה, שזוהתה על ידם כ"הרמה", מצאו במקום את עצמותיו של שמואל הנביא, והביאו אותם יחד איתם, וקברום מחדש ב[[נבי סמואל]] – היא [[מצפה (עיר מקראית)|מצפה]] המשקיפה על ירושלים ליד גבעון (נחמיה ג', ז). תחת שלטון הצלבנים הייתה רמלה כפופה, לתקופה מסוימת, לרוזן של יפו, וגם כאשר נעשתה נחלה עצמאית, לא נמנתה על הבולטות בסניוריות.

המסגד הלבן, שהכתבים של הגאוגרפים הערבים המוקדמים וחפירות ארכאולוגיות יותר אחרונות הראו שהיה מרכז העיר [[בית אומיה|האומיית]] [[בית עבאס|והעבאסית]], הפך למבודד בתקופה זו, במרחק מסוים מערבה מהמרכז. האזור המערבי המאוכלס, שהכיל את הקתדרלה הצלבנית ( אזור המסגד והתחנה המרכזית), הופך להיות מרכז העיר. נראה שבבנייתם את המבצר והכנסייה במקומות אלו, הצלבנים הכריעו באופן יעיל היכן יהיה הגרעין של רמלה הממלוכית והעת'מאנית. הסיבה לתזוזה של מרכז העיר בתקופה הצלבנית נתונה למחלוקת בקרב החוקרים. החוקר ארליך טוען שרק אחרי [[1102]] הוקם המרכז הצלבני של רמלה; לדעתו הפרנקים מצאו את רמלה באתרהּ המקורי כעיר בנויה היטב, אשר יכלה לספק את צורכיהם, ולמרות זאת הם הדירו את רגליהם ממנה. לשיטתו, בערים שנכנעו להם בלא קרב ונשארה בהן אוכלוסייה מקומית, נהגו הצלבנים להקים רובע משלהם. לעומת זאת, בערים שהתרוקנו מיושביהן בחרו להתיישב בתוך המבנים הקיימים ולימים היה הופך אותו רובע למרכז הכובד של הערים והמרכז הקודם היה ניטש. כך לדעתו אירע גם ברמלה, אף שכאשר נכנסו אליה צבאות הצלבנים ב-1099 הם מצאוהּ ריקה ולא הייתה להם עילה להקים בה רובע חדש ונפרד. פרינגל לא סובר ש-30 שנה לאחר רעידת האדמה של 1068 הצלבנים מצאו את העיר ריקה לחלוטין, אלא שהעיר הייתה מאוכלסת חלקית ולכן הצלבנים הזיזו את מרכזה. גת מסביר שהסלג'וקים היו אלו שבנו מחדש את העיר שנחרבה ברעש האדמה. פיטרסון לעומתו גורס שפגיעת הרעש החריבה כליל את המרכז הישן ופינוי ההריסות היה כרוך במאמץ רב מדי, ולכן הצלבנים בנו את המרכז מערבה.{{הערה|גת, קדמוניות 135, תשס"ח, עמ' 65–67}}

[[בנימין מטודלה]] מדווח כי ישנם כ-300 יהודים ברמלה.{{הערה|[[מיכאל איש-שלום]], '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', תקופת הצלבנים, עמ' 94.}}
[[קובץ:מגדל רמלה.JPG|שמאל|250px|ממוזער|צריח המסגד הלבן (המגדל הלבן)]]
בימי [[ממלכת ירושלים]] השנייה הייתה רמלה עיר שולית למדי. ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[ביברס]] כבש את העיר בשנת [[1266]], אולם גם אצל הממלוכים לא הייתה אלא מרכז למחוז קטן בנציבות (ממלכה) של [[עזה]]. נבנו בה מספר מבנים מפוארים, שהבולט בהם היה [[המסגד הלבן (רמלה)|המגדל המרובע]] (הידוע גם בשם "מגדל הארבעים" או "המגדל הלבן") שבנייתו הושלמה ב-[[1318]] וכן כמה מסגדי קבורה נאים. הממלוכים גם נטלו את הכנסייה המפוארת שהקימו הצלבנים ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] והסבו אותה למסגד.

ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] וה-[[המאה ה-15|15]], ידעה העיר התאוששות זמנית כאשר [[סוחר]]ים [[אירופה|אירופים]] קבעו בה את מושבם וחידשו את מעמדה כמרכז סחר בינלאומי. כאשר שקע המסחר, חזרה רמלה להיות חסרת חשיבות. מגפות ופשיטות נוודים הפילו חללים בין יושביה ודלדלו את הנותרים. מנזר לטיני נוסד ברמלה ב-1420 על ידי הדוכס פיליפ הטוב, והוא משופץ מאוחר יותר על ידי המלך לואי ה-14.{{הערה|Honigmann, "Ramla", in: Bosworth (ed.), The Encyclopedia of Islam, Second Edition, 1995, p. 424|כיוון=שמאל}} בסוף המאה ה-14 השתכנו בעיר [[נזיר]]ים [[פרנציסקנים]] שהקימו בה, במהלך המאה ה-15, אכסניה מפוארת עבור עולי רגל [[קתולים]] שעשו את דרכם לירושלים. מאוחר יותר זיהו הנזירים את המקום כביתו של יוסף הרמתי והאכסניה התקדשה ונוסף לה המנזר הקיים עד היום.

על פי דיווח משנת 1480, היה אז [[בית קברות]] יהודי מחוץ לרמלה, שנראה כמעיד על יישוב יהודי במקום באותה תקופה.{{הערה|מיכאל איש-שלום, '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 243, הערה 1.}}

===מתחילת העת החדשה===
[[קובץ:Ramma (Ramla) 1657.jpg|טקסט=מפה עתיקה של רמלה משנת 1657|ממוזער|שמאל|250px|מפה של רמלה בשנת 1657]]
[[קובץ:Ramle view 1917.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמלה בשנת 1917]]
גם כאשר כבשו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] את רמלה בסוף [[1516]], לא השתנה גורל העיר. ב-[[1546]] פגע בה בפעם נוספת רעש אדמה עז שהותיר בה לא מעט חללים והרס. עם זאת עדיין התקיימה בה קהילה יהודית. הנוסע ה[[גרמניה|גרמני]] [[סלומון שווייגר]], שביקר בארץ ישראל בשנת שמ"א (1581), כותב: {{ציטוטון|<small>העיר רמה נקראת על ידי התושבים רמלה, והיא מיושבת מַאוּרים, תורכים, יהודים ונוצרים, אלה הם בחלקם יוונים ובחלקם קופטים, נוצרים נימולים. העיר גדולה, אבל אין לה חומות ושער, ובתיה רעועים ומטים ליפול – כמנהג המדינה</small>}}.{{הערה|מיכאל איש-שלום, '''מסעי נוצרים לארץ ישראל''', [[עם עובד]] ו[[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 1995, עמ' 304}} רמלה המשיכה להיות עיירה מנומנמת עוד מאות בשנים. בין התושבים הבולטים ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] היה [[ח'יר אל-דין אל-רמלי]]. ב-1 במרץ [[1799]] במהלך [[מסע נפוליאון בארץ ישראל]] חנה נפוליאון ברמלה אשר נכבשה ללא התנגדות.

ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עם התגברות תנועת התיירים ועולי הרגל, התעוררה רמלה מעט ונבנו בה מספר מלונות ואכסניות. בתחילת המאה ה-19 גרו בעיר כששת אלפים תושבים, מקצתם יהודים.{{הערה|{{צ-ספר|מו"ל=Bibliograph. Inst.|שם=Meyer's Universum, oder Abbildung und Beschreibung des Sehenswerthesten und Merkwürdigsten der Natur und Kunst auf der ganzen Erde: ein belehrendes Bilderwerk für alle Stände ; in monatlichen Lieferungen jede geziert mit drey bis vier Stahlstichen der berühmtesten Künstler. Textteil|שפה=de|שנת הוצאה=1836|קישור=https://books.google.co.il/books?id=kdleAAAAcAAJ&dq=jerusalem%2520Bevölkerung%2520juder&pg=PA132#v=onepage&q=Bevölkerung%2520wechselt%2520zwischen&f=false}}}}
על פי דיווח אחד מהשנים 2–1851, ישבו ברמלה פחות מארבעת אלפים איש, כולל היהודים שבה.{{הערה|מיכאל איש-שלום, '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 606.}}
בשנת 1889 התיישבו בעיר מספר משפחות יהודיות ביוזמת ארגון "למען ציון" ב[[ברלין]].{{הערה|{{המליץ||באה"ק הקולוניא החדשה ברמלה|18891126|7}}}} נוספו אליהן משפחות נוספות בגלל [[יוקר המחיה]] הנמוך יחסית לירושלים ויפו.{{הערה|{{חבצלת||רמלה|18900815|8}}}} באפריל 1890 היו בעיר 14 משפחות יהודיות, רובם בעלי מלאכה ומיעוטם סוחרים.{{הערה|{{חבצלת||רמלה|18900502|7}}}}

אחד מהמלונות הוקם בידי משפחה יהודית, משפחת ברסלבסקי. במלון זה התכנסה באוקטובר [[1906]], ועידת היסוד של מפלגת [[פועלי ציון]], שמנהיגיה הבולטים היו [[יצחק בן-צבי]] ו[[דוד בן-גוריון]]. בנו של [[דוד גיסין]], ניהל מסעדה בעיר מול תחנת העצירה של העגלות בדרך בין [[יפו]] ו[[ירושלים]].{{הערה|{{חבצלת|משה דאווידזאהן, בנו של דוד גיסין|בית אורחים ברמלה|18900307|13|עמוד 8}}}}{{הערה|{{חבצלת|משה דאווידזאהן, בנו של דוד גיסין|בית אורחים ברמלה|18900321|14|עמוד 8}}}}

רמלה נפלה לידי כוחו של הגנרל [[אדמונד אלנבי|אלנבי]] ב-[[17 בנובמבר]] [[1917]]. תחת שלטון הבריטים התעוררה העיר ושטחה גדל. ב-[[1922]] הוקמה לה עירייה, רחובותיה נסללו ובתים נאים נבנו בידי עשיריה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH002369506/NLI#$FL7335395|הכותב=|כותרת=מפת רמלה|אתר=מאת מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=1931}}}} ב-[[1927]] סבלה מפגיעה של [[רעידת אדמה]] נוספת וחלק מבניניה התמוטטו. בין התושבים היו מספר הרוגים.

===במלחמת העצמאות===
[[קובץ:RefugeesEscortedFromRamlaOperationDanny.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גירוש ערביי רמלה ב-[[1948]]]]
[[קובץ:Yad Haetzel (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת האצ"ל ליד [[כביש 44]] בכניסה הצפון-מערבית לרמלה]]
לאחר [[החלטת החלוקה]], הייתה רמלה למרכז הכוחות הערבים בגזרה שבין [[לטרון]] ל[[יפו]]. מפקד כוחות הערבים בגזרה, [[חסן סלאמה]], קבע את מושבו בגבול העיר, במקום ששימש עד יציאת הבריטים כבית ספר לשוטרים. ב-[[13 בדצמבר]] [[1947]], ביצע ה[[פלמ"ח]] פשיטה על תחנת האוטובוסים של רמלה,{{הערה|{{דבר||פוצצה תחנת האוטובוסים ברמלה|19471214|15}}}} בתגובה לפגיעה בתחבורה הציבורית היהודית בדרך לירושלים{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}. ב-19 בפברואר פוצץ בית של הוועדה הלאומית בסמוך לשוק. בהתקפה זו נהרגו שישה ערבים.{{הערה|{{דבר||פצצה בשוק של רמלה|19480219|17}}}} אור ל-[[3 באפריל]] [[1948]] פוצצה מפקדתו של חסן סלאמה בידי כוח מ[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]]. הוא עצמו לא שהה במקום וכך ניצל אולם כ-30 מאנשי מטהו נהרגו. במהלך המחצית השנייה של מאי ובראשית יוני נערכו [[קרבות האצ"ל ברמלה]].{{הערה|{{עלי זית וחרב|בני גשור|קרבות האצ"ל ברמלה במלחמת העצמאות|47558157|88|ט"ז, 2016, עמ' 88–142}}{{ש}}
[http://www.infocenters.co.il/jabo/jabo_multimedia/documents/linked/כ4%20-7_18_1.PDF אוסף אצ"ל, קרבות רמלה - עדויות, מפות, כתבות, דו"חות (כולל מהשנים 1957–1992), סימול התיק: כ-4 - 7/ 18/ 1], ב[[ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל]]}} כל התקפות ה[[אצ"ל]] נהדפו ו-53 מאנשי הארגון נפלו בקרבות (לזכרם הוקמה [[אנדרטת האצ"ל ברמלה|אנדרטה]] בכניסה המערבית לעיר). אור ל-[[10 ביולי]] 1948 תקפה [[חטיבת קרייתי]] את רמלה במסגרת [[מבצע דני]] ונהדפה, אולם יומיים מאוחר יותר, לאחר פשיטת גדוד הקומנדו 89 על לוד הסמוכה, נכנעה רמלה ללא קרב וכ-600 לוחמים עזבו אותה עם נשקיהם. בנו של ראש העיר וכמה נכבדים ערבים מסרו את כתב הכניעה לידי נציגי צה"ל.

בתחילת מאי 1948 ברחו תושבים מקומיים מרמלה, ובתיהם נתפסו על ידי פליטים מכפרי הסביבה.{{הערה|שם=קוממיות 176}}
בין 5 ל-15 במאי פרסמו "הוועדות הלאומיות" (ההנהגות הערביות העירוניות בימי המלחמה) הודעות שנועדו לבלום את בריחת ערביי הארץ ולגרום לפליטים לשוב לבתיהם. "הוועדה הלאומית" של רמלה הציבה שומרים בנקודות היציאה מן העיר, במטרה למנוע מתושביה לצאת.{{הערה|בני מוריס, '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''', עמ' 102.}} השומרים מנעו את היציאה מצעירים והתירו אותה רק לזקנים, נשים וילדים.{{הערה|שם=קוממיות 176|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה: דביר, תשס"ד 2004, עמ' 176.}}

בתחילת יולי 1948 מנתה האוכלוסייה הערבית בערים רמלה ולוד יחדיו, כולל כ-15,000 פליטים מ[[יפו]] וסביבותיה, כ-50,000 עד 70,000 איש.{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949''', הוצאת עם עובד, 1991, עמ' 273.}}
ב-10 ביולי בעקבות ההפצצה האווירית החלה הבריחה ההמונית מהעיר. לאחר כניעת העיר, בעקבות תקריות ירי בלוד, הוצאה הוראה ממטה מבצע דני לגרש את תושבי רמלה, למעט הגברים הצעירים, מזרחה לכיוון עמדות הלגיון בהרים.{{הערה|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה: דביר, תשס"ד 2004, עמ' 246.}}
ב-12 ביולי יצאו אלפים מתושבי רמלה מעירם, ברגל, במשאיות ובאוטובוסים. ממשלת ישראל לא ידעה על הוראות הגירוש. שר המיעוטים [[בכור שטרית]] שהגיע לרמלה ב-12 ביולי, ראה את ההכנות לביצוע הגירוש ופנה לשר החוץ [[משה שרת|שרתוק]] בדרישה לבטלו. בעקבות זאת הוצא בלילה שבין ה-12–13 ביולי הנחיות מטעמם של בן-גוריון ושרתוק, שלא להכריח נשים, זקנים וילדים לצאת מהעיר. אלא שבאותו לילה כבר החליטו רוב התושבים לצאת מהעיר ולא להישאר תחת שלטון יהודי. על החלטתם זו השפיעו הקרבות וכיבוש העיר בניגוד לציפיותיהם, הפקרתם בידי [[הלגיון הערבי]], עוצר שכלל חיפושים בבתים, הפרדת הגברים בגיל צבא ממשפחותיהם, מחסור במזון ובטיפול רפואי, מנוסתם של קרובי משפחה, ההסתגרות בבתים, הפחד הכבד מפני העתיד ובהלה לאור הידיעות על טבח שהתרחש בלוד באותו היום.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949''', עמ' 278–279.}} ב-13 ביולי הושג הסכם בין צה"ל לאנשי רמלה: צה"ל ישחרר את הגברים הצעירים שנעצרו ואלו יעזבו את העיר עם משפחותיהם וכלל האוכלוסייה האזרחית. תושבי רמלה הוסעו באוטובוסים ומשאיות על ידי חיילי חטיבת קרייתי ל[[אל קובאב]] (כיום [[כפר בן-נון]]) ומשם המשיכו ברגל.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949''', עמ' 280.}} כ-1,000 תושבים ערבים נותרו בלוד ורמלה יחדיו. בתחילת 1949 הגיע מספר התושבים הערבים בשתי הערים לכ-2,000, אך הם כבר היו מיעוט, שכן עולים חדשים יהודים הופנו אליהן וכך הן הפכו לערים יהודיות בעיקרן.{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949''', עמ' 283.}} פליטי לוד ורמלה היוו כ-7%–10% מפליטי [[מלחמת העצמאות]]. לימים אפשרה מדינת ישראל לכ-500 נוצרים מבני העיר לשוב אליה.{{מקור}}

===לאחר מלחמת העצמאות===
ברמלה שוכנו מוסדות שונים של צה"ל{{הערה|{{על המשמר|מ. מררי|יום ברמלה|19481006|24}}}} ועוד במהלך מלחמת העצמאות החלה רמלה מתמלאת עולים חדשים. ראשוני העולים (כ-40 משפחות יוצאות בולגריה) הגיעו מ[[מחנה העולים בפרדס חנה]] ב-14 בנובמבר 1948.{{הערה|{{מעריב||רמלה הנטושה קולטת עלייה|19481114|22}}}} ב-16 בנובמבר כבר נמצאו בעיר כמאה משפחות של עולים,{{הערה|[[בני מוריס]], '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''', עמ' 259.}} באמצע דצמבר כבר היו בעיר כ-2,000 יהודים{{הערה|{{הצופה||ברמלה ועכו היהודית|19481219|27}}}} ובינואר כ-3,500.{{הערה|{{דבר||רמלה היהודית|19490110|17}}}} מאז תהיה מסורת קליטת העלייה ליסוד העיקרי לגידול הדמוגרפי בעיר. במקביל לקליטת תושבים יהודים נכנסו לגור בעיר גם תושבים ערבים ממקורות שונים.
עם כיבוש לוד ורמלה הושמו השתיים תחת [[ממשל צבאי]] ונוהלו על ידי המושל הצבאי רס"ן זיגה יעבץ. במאי [[1949]] מינה [[משרד הפנים]] לכל עיר [[מועצה ממונה]] ובראשה יושב ראש. אלה נטלו את ניהול הערים מן המושל הצבאי לידיהן. ראש העיר הנבחר הראשון היה [[מאיר מלמד]].

מאז סוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הייתה רמלה למרכז [[יהדות קראית|היהודים הקראים]] בישראל.

==העיר כיום==
[[קובץ:Ramla Market.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שוק רמלה (מחודש, לאחר הקירוי)]]
העיר שימשה מהיווסדה ועד לשנות השבעים של המאה ה-20, [[תחנת ביניים]] בדרך בין [[ירושלים]] ליפו ובהמשך ל[[תל אביב]], עד שנסלל [[כביש 1]] שעקף אותה מצפון, ועד היום היא משמשת מוקד אזורי, בעיקר ליישובים מ[[מועצה אזורית גזר]].

ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] כונתה רמלה "עיר הדיסקוטקים", בשל ה[[דיסקוטק]]ים הרבים שהיו בה, והיוו מוקד משיכה, ומקום בו עשה הזמר המזרחי המתחדש את צעדיו הראשונים לקראת פופולריות בקרב כל שכבות הציבור הישראלי.

בעיר ישנם [[תחנת משטרה]], [[מכבי אש|כיבוי אש]], [[מגן דוד אדום|מד"א]] אזורית, [[בתי המשפט בישראל|בית משפט]] השלום, משרדי ממשלה כגון [[משרד הפנים]], [[ביטוח לאומי]], וכן [[בית דין רבני|רבנות]] ראשית ו[[מועצה דתית]] מקומית.

אזורי התעשייה של העיר מרוכזים בצידה המזרחי והצפוני, והמפעלים המוכרים והגדולים ביותר באזור הוא [[מפעל נשר רמלה|מפעל נשר]], [[הארגז]], [[פוליבה]] בתחום המזון והאפייה, ג'נרל מילס ישראל בתחום המזון והאפייה, [[רוקחמן|מאפיית מַן]] המייצרת ופלים ועוגיות ו[[קבוצת תעבורה]] חברת ההובלה והלוגיסטיקה הגדולה בישראל.

וכן גם נמצא מתקן הכליאה הגדול ביותר בארץ והמטה של [[שירות בתי הסוהר]] אשר כולל בתוכו את [[בית הסוהר מעשיהו]], [[בית הסוהר איילון]], [[בית הסוהר גבעון]] ו[[בית הסוהר נווה תרצה]]. כמו כן, גם נמצא מטה [[מחוז מרכז (משטרה)|מחוז המרכז]] של [[משטרת ישראל]].

כמו כן, נבנה בעיר [[יחידת מיטב|בסיס קליטה ומיון]] חדש שעתיד להחליף את [[תל-השומר]] בסמוך למפקדת [[פיקוד העורף]] בדרום העיר בבסיס [[מחנה רחבעם]], וכן [[בנק דם]] לאומי חדש אשר החליף אף הוא את הקיים ב{{ה|מרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר}}. הבנק נבנה מתחת לפני הקרקע ויהיה חלק מ[[קריית מד"א (רמלה)|קריית מד"א]] שמוקמת בעיר.{{הערה|{{ynet|ד"ר איתי גל|צפו: כך ייראה בנק הדם הארצי החדש שכולו מתחת לאדמה|4879756|17 בנובמבר 2016}}}} בנק הדם נחנך במאי 2022. בסיס מרכזי של [[הרבנות הצבאית]] - "מחנה שורה" שוכן גם הוא בעיר.

העיר ידועה בזכות "[[שוק רמלה לוד|שוק יום רביעי]]", בו [[רוכל]]ים פורסים את מרכולתם הססגונית, ברחובות בסביבות השוק. בעיה אורבנית שקיימת ברמלה היא [[בנייה בלתי חוקית בישראל|בנייה בלתי חוקית]], שנפוצה בעיקר בשכונות של המגזר הערבי בעיר.{{הערה|{{מממ|מיכל טביביאן-מזרחי|פלישה לקרקעות ולמבנים|feed0012-8e32-e811-80de-00155d0a0235/2_feed0012-8e32-e811-80de-00155d0a0235_11_10361|28 ביולי 2004}}}}

בשנת 2016 הודיע ראש העיר [[יואל לביא]] כי לא יתמודד לראשות העיר לאחר שהודיע על פרישה מהעירייה.{{הערה|{{וואלה|אור רביד|למרות שלא התפטר רשמית: ברמלה נפרדים מראש העירייה יואל לביא|3037991|8 בפברואר 2017}}}} ב-[[18 באפריל]] [[2017]] הגיש מכתב [[התפטרות]] ל[[שר הפנים]] [[אריה דרעי]] ובכך סיים 23 שנים רצופות כראש עיריית רמלה.{{הערה|{{כלכליסט|ענת דניאלי|ראש עיריית רמלה יואל לביא פורש מתפקידו לאחר 24 שנים - ועובר לחברת נדל"ן פרטית|3711624|19 באפריל 2017}}}}

ב־13 ביוני 2017 התקיימו בחירות לראשות העיר. המועמדים הסופיים היו: [[מיכאל וידל]], מוטי יצחקי ועדי שטרנברג. וידל ניצח בבחירות ברוב של 53.7% מהקולות שהם 10,824 קולות.{{הערה|{{וואלה|אור רביד|הבחירות ברמלה: מיכאל וידל נבחר לראש העיר עם 53% מהקולות|3073007|14 ביוני 2017}}}}

ב-10 במרץ 2024 התקיימו בחירות בסיבוב שני לראשות העיר, המועמדים: [[מיכאל וידל]] ו[[יואל לביא]] לאחר שבסיבוב ראשון לא קיבל אף אחד מהמתמודדים 40 אחוז מקולות הבוחרים. בבחירות זכה מיכאל וידל

ב-1 ביוני [[2020]] אושרה להפקדה תוכנית להקמת פארק תעשיות רג"מ אשר יהווה מנוף כלכלי חשוב לעיר ויצור כ-20 אלף מקומות עבודה חדשים.{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|רמלה וגזר מתקדמות להקמת אזור תעסוקה ענק|3828992|1 ביוני 2020}}}}

<gallery widths="150" heights="150">
קובץ:Dzjuarisj1.jpg|שכונת ג'ואריש מכביש 431
קובץ:RAMLE-ART1.jpg|פנים הגלריה לאמנות עכשווית ברמלה
קובץ:רמלהשיכונים.jpg|מראה השיכונים בשכונת גיורא שבמרכז העיר (פינת הרחובות בן-צבי וצה"ל)
קובץ:St. Nicodemus and Joseph of Arimathea Church (Ramla).JPG|כנסיית טרה סנטה. משמאל - האכסניה בה התאכסן נפוליון ב-1799 (בחדר עם ה[[תריס]] האדום). לפני הכנסייה - פסל מתכת של סוס מעשה ידיו של הפסל הרמלאי [[ניהאד דביט]]
קובץ:Ramle-market.JPG|שוק רמלה (לפני השיפוץ והקירוי)
</gallery>

==אוכלוסייה==
{| style="float: left; clear: none; padding: 1em"
|-
|
{| border="1" cellspacing="0" class="wikitable"
|+'''התפתחות האוכלוסייה ברמלה:
!שנה
!סך אוכלוסייה
!יהודים
!מוסלמים
!נוצרים
|-
| 1922{{הערה|לפי מפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי. ר' גם אצל וילנאי, רמלה, בעמ' 83.}}
||7,312||35||5,837||1,440
|-
| 1931{{הערה|לפי מפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי. ר' גם אצל וילנאי, רמלה, בעמ' 83, שם נכתב 10,346 (שני המספרים לסך הכולל של האוכלוסייה אינם מדויקים, לאור העובדה שחיבור סך מספר התושבים הוא 10,345).}} ||10,347||5||8,156||2,184
|-
| 1946{{הערה|[http://www.palestineremembered.com/Articles/A-Survey-of-Palestine/Story7601.html אומדן לסוף השנה]}} ||23,470||0||19,530||3,470
|-
| 1948 ||1,547||1,547
|-
| 1955 ||21,700||19,500
|-
| 1961 ||23,202||21,000
|-
| 1972 ||34,062||29,800
|-
| 1983 ||42,244||36,000
|-
| 1995 ||57,356||47,597
||7,142||2,310
|-
| 2000 ||61,900||50,200
|-
| 2005 ||63,688
|-
| 2008 ||65,500
|-
|2015
|76,000
|-
|2019
|89,541
|}
|-
|}
{{בוט יישובים/8500|2}}

רמלה היא עיר מעורבת, והתפלגות האוכלוסייה בה היא כדלקמן:
*[[יהודים]] ואחרים 72.9%
** מזה יהודים 70.7%
*ערבים 27.1%
**מזה [[מוסלמים]] 22.6%
**ו[[נוצרים]] 4.5%

{{ציר זמן/אוכלוסייה
| כותרת = להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
| מקסימום = 95000
| מספר גרפים = 12
| 1922 = 19000
| 1931 = 25000
| 1946 = 39470
| 1948 = 1547
| 1955 = 21700
| 1961 = 23202
| 1972 = 34062
| 1983 = 42244
| 1995 = 57356
| 2000 = 61900
| 2005 = 63688
| 2008 = 65500
| 2010 = 69900
| 2012 = 72017
| 2015 = 82700
| 2019 = 90000
}}

===ערביי העיר===
[[קובץ:Merkaz mevakrim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרכז המבקרים של היהדות הקראית]]
ערביי רמלה מחולקים לכמה תתי קבוצות אתניות ודתיות. הקבוצה הגדולה ביותר נקראת 'המדאנית' (העירוניים) שמונה את מרבית ערביי העיר העתיקה בנוסף לרוב הנוצרים בעיר. הקבוצה השנייה נקראת פלאחים (כפריים) מקורם מהכפרים הערביים שהיו תחת שלטון העיר לפני קום המדינה, רובם נמלטו בעת מלחמת העצמאות כפליטי פנים אל העיר. הקבוצה השלישית היא האוכלוסייה 'הבדאוית' בעיר; רובם מתגוררים בשכונות בדואית הומוגניות כגון גן חקל א ו- ב והריכוז הגדול בהם הוא ב'כפר' ג'ואריש הנמצא על הגבול בין באר יעקב לרמלה.{{הערה|{{דבר|יצחק יעקבי|ג'ואריש - כפר ערבי משגשג ליד רמלה|19690708|33}}}} בנוסף קיימת בעיר אוכלסייה קטנה של משפחות סייענים של כוחות הביטחון שמשוכנים בשכונות שנרכשו עבורן על ידי [[משרד הביטחון]].

שכונת ג'ואריש היא אחת השכונות הוותיקות בעיר רמלה, רוב תושביה הם ערבים מוסלמים בדואים והיא מונה כ-6,000 תושבים.

שכונת ג'ואריש הייתה ידועה לשמצה בשל שוק [[סם (כללי)|הסמים]] שהתפתח בה החל מסוף שנות ה-80. התוצאה הייתה בניית גדר הפרדה שגובהה 3.5 מטר בין שכונת ג'ואריש לשכונות היהודיות שהוקמו בסמוך לה עם הקמת שכונת גני דן. בשנת [[2002]] עלתה העיר לכותרות בעקבות סכסוך אלים במיוחד על רקע עברייני בין שתי חמולות [[בדואים|בדואיות]] בשכונת ג'ואריש: ג'רושי וקראג'ה (كراجة כראג'ה), שאחד משיאיו היה ירי בשוגג של טיל לאו על שכונה יהודית סמוכה. הסכסוך נגמר בהסכם בין המדינה וחמולת קראג'ה הקובע שהשנייה תעקור מרצון לצפון הארץ. רוב האוכלוסייה הערבית גרה ב[[העיר העתיקה של רמלה|עיר העתיקה]] באזור שכונה "ה[[גטו]]" בעקבות [[מלחמת העצמאות]] וריכוז הערבים שנותרו בעיר בו.{{הערה|{{הארץ|דניאל מונטרסקו|הבנאליות של הגטו|1.2743147|2 באוגוסט 2015|מנויים=לא}}}} מספר לא רב של ערבים (בעיקר [[נוצרים]] ו[[קופטים]]) גרים במעורב עם האוכלוסייה היהודית. יחסי הדו קיום בין יהודים לערבים בעיר זו מעט שבריריים ובעייתיים. בפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] הוצתו מספר [[בית כנסת|בתי כנסת]]. ב-[[7 בנובמבר]] [[2004]] דווח בתקשורת על לכידת כנופיית נערים ערביים, שהציתו רכב של יהודים ובתי כנסת בעיר. בשנת 2012 דווח על עימותים בשכונות המעורבות בין היהודים לערבים (הצתת כלי רכב, ניפוץ שמשות ורדיפה יומיומית).

===קראים===
ברמלה, מרכז [[יהדות קראית|היהודים הקראים]] בישראל, ממוקמת מועצת הרבנים של הקראים וכן בית הכנסת המרכזי של בני הקהילה. הקראים הם זרם יהודי שהתגבש במהלך [[המאה ה-8]]. הקראים הם יהודים בעלי השקפות ייחודיות והלכות שונות מאלה המקובלות ביהדות הרבנית, המבדילות בינם לבין הזרם הרבני (המרכזי ביהדות). הקראים רואים במשנה ובתלמוד דברי חכמים ולא תורה שבע"פ.

המרכז הקראי בעיר רמלה הוא מרכז פעיל בו שוכן בית הדין של העדה היהודית הקראית, ומשרדיה הראשיים של העמותה העולמית ליהדות הקראית. במרכז מופעל מרכז יום לקשיש הפועל פעמים בשבוע ו[[מרכז מבקרים]] שמארח קבוצות. האתר מוגדר כאחד מאתרי התיירות של העיר רמלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.goramla.com/category/המרכז-הקראי-העולמי|כותרת=המרכז הקראי העולמי - אתר התיירות של רמלה|אתר=www.goramla.com|תאריך_וידוא=2017-12-07}}}} במקום פועל בית כנסת מונגש לנכים.

== חינוך והשכלה ==
בעיר פועל מרכז להשכלה גבוהה בשם קמפוס נבון - קמפוס לימודים ל[[תואר אקדמי]] של [[האוניברסיטה הפתוחה]]. לפי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] לשנת 2018, ברמלה רק 2.8% מהצעירים בגילאי 21–29 מגיעים לאוניברסיטה{{מקור|סיבה=לא מספיק לרשום לפי הלמ"ס. צריך להביא בהערות שוליים את המסמך בו הדבר נכתב}}.

החינוך העל יסודי ברמלה מורכב מ-4 קריות חינוך [[בית ספר תיכון|בתי-ספר תיכוניים]], בית-הספר קריית החינוך הרב תחומי ע"ש [[יגאל אלון]] של רשת [[עמל]], בית-הספר קריית חינוך ע"ש לילנטל, וקריית החינוך למדעים ואומנויות ע"ש זאב ביסטריצקי של רשת [[אורט ישראל|אורט]], קריית חינוך אית"ן ע"ש הרב צבי נריה של רשת [[עתיד]] ממלכתי דתי.

למגזר הדתי בעיר פועלים בית ספר תיכון דתי לבנים ולבנות בנפרד "איתן" של [[רשת עתיד]], מרכז טכנולוגי דתי של רשת [[אמי"ת]]. כמו כן, פועל בעיר [[בית הספר ברנקו וייס רמלה]] המיועד ל[[נוער בסיכון]]. בנוסף ישנם שני בתי ספר למגזר הערבי בעיר תיכון [[דרור בתי חינוך|דרור]] רמלה, תיכון מקיף ערבי של רשת [[אורט ישראל|אורט]] ותיכון אורתודוקסי.

[[גרעין תורני|הגרעין התורני]] "עמיחי" בעיר{{הערה|[http://www.garin-ramle.org/index.php האתר הרשמי]{{קישור שבור|30.3.2020}}}} הוקם בשנת [[תשס"ג]] ([[2003]]).{{הערה|{{ערוץ7|1=אורנית עצר|2=עשור לגרעין התורני "עמיחי" ברמלה|3=267951|4=31 בדצמבר 2013}}}} ברמלה פועלות מספר תנועות נוער שהותיקה שבהם היא תנועת [[בני עקיבא]] המפעילה סניף במרכז העיר.

בעיר פועל מטה [[עמותת תפוח]] הפועלת ליצירת שיוון דיגיטלי בישראל, מטרת העמותה היא להוות גשר בין אומת הסטרט-אפ הצומחת ובין אוכלוסיות הפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל.

==ספורט==
===כדורסל===
קבוצת הכדורסל [[אליצור נווה-דוד רמלה]] המשחקת בליגה הלאומית ובעבר הייתה בליגה הבכירה. הקבוצה משחקת באולם בגין המכיל 2,000 מושבים שנמצא בשכונת אפקה.

לרמלה קבוצת [[כדורסל נשים]] מהמצליחות והמפורסמות בארץ בשם [[אליצור רמלה]] אשר זכתה שנים עשר פעמים באליפות ליגת העל לנשים, שש פעמים בגביע המדינה ואף בגביע ה[[יורוקאפ (נשים)|יורוקאפ]] (המפעל השני בחשיבותו באירופה).
הקבוצה פורקה ב-1 באוקטובר 2015 בעקבות חובות וכעבור שנתיים חזרה לפעול.{{הערה|{{הארץ|אריה ליבנת|אליצור רמלה: הניהול הכושל שחיסל את אימפריית כדורסל הנשים|0000017f-db64-d3ff-a7ff-fbe40f360000|30 בספטמבר 2015}}}}

===כדורגל===
בעבר שיחקה בעיר קבוצת הכדורגל [[בית"ר רמלה]] ב[[האצטדיון העירוני רמלה|אצטדיון העירוני רמלה]], בשנים [[2019]]-[[2011]] שיחקה קבוצת [[בית"ר תל אביב רמלה]] בעיר לאחר איחוד עירוני רמלה ל[[בית"ר תל אביב]].

===טניס===
לעיר גם קבוצת [[טניס]] גברים שזכתה פעמים רבות באליפות המדינה וגביע המדינה לקבוצות. וגידול כישרונות שצמחו בעיר כדוגמת [[אמיר חדד]] ו[[ישי עוליאל]].

== תחבורה ==
[[קובץ:21-6-12 Ramla Train Station.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[תחנת הרכבת רמלה]]]]

העיר שוכנת בין [[כביש 44]] העובר מצפון לה ומחבר בין [[יפו]] ל[[בית שמש]], לבין ה[[כביש מהיר|כביש המהיר]] [[כביש 431|431]] שנפתח לתנועה בראשית שנת [[2009]], ומחבר בין [[ראשון לציון]] ל[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]]. עוד שוכנת העיר בסמוך לכבישי האורך [[כביש 40|40]] ו-[[כביש 6|6]] העוברים ממזרח לה.

[[התחנה המרכזית של רמלה|תחנה מרכזית רמלה]] שנמצאת במתחם קריית הממשלה היא אחת מהתחנות העמוסות ביותר ב[[השפלה|שפלה]], ויוצאים ממנה [[אוטובוס]]ים לרחבי השפלה, [[גוש דן]] וירושלים. חברת [[קווים]] מפעילה את הקווים העירוניים ברמלה, ואת רוב הקווים הבינעירוניים, חברת [[אגד]] מפעילה מספר קטן של קווים העוברים בתוך ובסמוך לתחנה מרכזית רמלה, וחברת [[אלקטרה-אפיקים|אלקטרה אפיקים]] מפעילה 2 קווים לעיר אשדוד.

בנוסף עוברים בתחנה קו אחד של חברת [[בית שמש אקספרס]] העובר בין בית שמש לתל אביב, חברת [[תנופה (חברה)|תנופה]] מפעילה קו אחד לאוניברסיטת אריאל עם נסיעה אחת ביום לכל כיוון.

בצפון העיר בסמוך לתחנה המרכזית שוכנת [[תחנת הרכבת רמלה]] ובה שתי [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] ושני רציפי צד. בתחנה שירות רכבות פרבריות ובינעירוניות. התחנה ממוקמת בסמוך לתחנה המרכזית.

[[שדה התעופה רמלה]] בעל [[מסלול טיסה|מסלול]] אחד, הוקם בשנת [[1916]] דרום-מזרחית לעיר, במקום בו נמצאת מפקדת [[פיקוד העורף]], ופעל עד [[1948]]. כל [[קורס טיס|קורסי הטיס]] ב[[מחלקת הטיס]] של [[הפלמ"ח]] נערכו בשדה תעופה זה.

==== תוכניות עתידיות ====
קיימת תוכנית לבניית [[תחנת הרכבת רמלה דרום]] בדרום העיר על [[כביש 431]] אשר תמוקם בסמוך לשכונת קריית האומנים בעיר.

בעתיד אמור לפעול [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו החום|הקו החום]], קו [[BRT]] ב[[מטרופולין]] גוש-דן שיחבר בין לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון. במקביל מתוכנן להתחבר לעיר דרך הזרוע הדרומית של [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M1|קו המטרו M1]] על ידי [[נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים|נת"ע]].

==אתרי העיר==
===המסגד הלבן===
{{ערך מורחב|ערך=[[המסגד הלבן (רמלה)|המסגד הלבן]]}}
[[קובץ:White_t1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המגדל הלבן]]
המסגד הלבן הוא [[אדריכלות אסלאמית|מבנה אסלאמי]] קדום, ששורשיו נעוצים בראשית [[המאה ה-8]], בתקופת שלטונם של ח'ליפי [[בית אומיה]]. ה[[מסגד]] עבר מספר שינויים במהלך השנים, והבולט שבהם הוא הקמת ה[[מינרט]] הידוע בשם "המגדל הלבן" שנוסף לו ב[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|תקופה הממלוכית]]. שמו המדויק של המסגד הוא "ג'אמע ארבעין אל מוע'זי", כלומר "מסגד ארבעים הלוחמים" (של [[מוחמד]]) שעל פי מסורת מ[[ימי הביניים]] המאוחרים, נקברו בתחומי המסגד הלבן. המסורת הנוצרית ייחסה למסגד את מקום קבורתם של ארבעים ה[[מרטיר]]ים מ[[סיוואס]] שב[[טורקיה]].

הקמת המסגד החלה בימיו של [[סלימאן אבן עבד אל מלכ]], בונה רמלה, אך הסתיימה לאחר מותו על ידי אחיו הישאם. שמו של המסגד ניתן לו על ידי [[מוקדסי]] בשל העובדה שהוא היה מכוסה בשיש לבן, ומוקדסי תיארו כמסגד מפואר במיוחד. המסגד חרב כמעט לחלוטין ב[[רעידות אדמה|רעידות האדמה]] של [[1033]] ו-[[1068]], ושוב במהלך [[ממלכת ירושלים|התקופה הצלבנית]]. המסגד והצריח שוקמו מחדש בתקופה הממלוכית, ואז גם נבנה המגדל הלבן. עם ירידת קרנה של העיר רמלה נעזב המסגד וחרב, ורק המגדל הלבן ומספר [[חורבות]] נותרו במקום.

המגדל הלבן, שהוקם במקום בשנת [[1318]] על ידי הסולטאן אל מלכ אל נאצר [[מוחמד בן קלאון]], הוא מהאלמנטים הבולטים ביותר בנופה של רמלה. מאז [[ימי הביניים]] נודע המגדל גם בשם "מגדל הארבעים", ומאז הקמתו ועד ימינו אלה הוא עורר התפעלות. בין היתר פיאר אותו ההיסטוריון והשופט [[מוג'יר א-דין]], והמגדל הרשים את הבריטים עד כדי כך ששלטונות [[המנדט הבריטי]] בחרו בתמונתו כדי לעטר שטרות כסף בערכים שונים. כמו כן לא נבנו במשטרת רמלה הסמוכה מגדלים, כדי שלא יאפילו עליו.

בדרך כלל נטען שהמגדל נועד להיות [[מינרט]], אך דעה זו מעוררת קש��ים בשל כך שהוא מתנשא לגובה של 30 מטר, גובה העולה על זה של צריחי מסגדים המוכרים לנו. למגדל קירות עבים במיוחד, חלונותיו עוצבו כחרכי ירי ולכל אחת מקומותיו נקבעו עיטורים שונים. לפני דלתו נבנתה קשת מקדימה האופיינית לשערים מבוצרים, ותפקידה היה ליצור פתח עילי כדי לירות במנסה לפרוץ את השער או לשפוך על ראשו נוזלים רותחים. מאפיינים אלה והתצפית הטובה מראש המגדל מתאימים לביצור צבאי יותר מאשר לתפקוד דתי. סביר על כן שסיבת הקמת המגדל הייתה קודם כל צבאית, גם אם שימש לתכלית דתית בחיי היומיום.

===בריכת הקשתות===
{{ערך מורחב|בריכת הקשתות}}
[[קובץ:Ramla Arcs pool1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בריכת הקשתות]]
בריכת הקשתות היא בריכה תת-קרקעית לאגירת מים השוכנת בצפון העיר, ואשר נחפרה בתקופתו של [[הארון א-רשיד]] ([[763]]–[[809]]), ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] החמישי מ[[בית עבאס]]. מבנה הבריכה הושלם בשנת [[789]], וזאת על-פי כתובת בערבית שנמצאת בכניסה אליה:
{{ציטוט|תוכן="בשם אללה הרחמן והרחום...זה מה שנעשה בפקודתו של דינאר, סוכן אמיר המאמינים יאריך אללה את שלטונו. המלאכה נעשתה בידי עבד א... בד'ו אל חג'ה 172"}}
הבריכה היא המבנה היחידי ב[[ארץ ישראל]] שניתן לשייכו באופן וודאי לתקופה העבאסית. שטח הבריכה הוא כחצי [[דונם]], וגובה תקרתה כ-תשעה מטרים. עומקה מגיע למטר בודד ונפחה הוא כ-5700 ממ"ק. הגג נתמך על ידי שלושה טורי [[עמוד]]ים. בכל טור חמישה עמודים, ובין כל זוג עמודים ישנה [[קשת (מבנה)|קשת]] תומכת. מבנה הבריכה מהווה תקדים ראשון לשימוש בקשת המחודדת, ודגם זה אומץ לימים בידי ה[[צלבנים]], נדד עימם ל[[אירופה]] והתפתח, לקראת סוף [[המאה ה-12]], לקשת ה[[אדריכלות גותית|גותית]].

===אמת המים האומיית===
קטע בן 150 מטרים מ[[אמת מים|אמת המים]] שהניח סלימאן מתל גזר לרמלה, התגלה בשנת [[2001]] בעת חפירות שנערכו במסגרת סלילתו של [[כביש 6]] ממזרח לעיר. האמה מונחת על מסד של [[אבן גוויל|אבני גוויל]] מלוכדות (דבש). דפנותיה עשויות [[אבן גיר]] מסותתת, והיא טויחה מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חלחול. היא קורתה לכל אורכה בלוחות אבן גיר מסותתים היטב. חתך הזרימה שלה הוא מלבני, כדמות ח' הפוכה. רוחבו 40–55 ס"מ. גובה דפנות התעלה כ-1.2 מ'. לאורך האמה נבנו פירי ביקורת, שפתחיהם מאפשרים מעבר אדם. במהלך שיאי הזרימה – אותם ניתן להכיר לפי הגובה המרבי של שקיעת ה[[טרוורטין]] – יכלה האמה להזרים לעיר כ-17,000 ממ"ק מדי יממה. עם זאת אפשר להניח שבמהלך השנה היו תקופות בהן פחתה עוצמת הזרם. אמות המים לירושלים ול[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], העיר המרכזית ב[[הגליל|גליל]], הוליכו כמויות קטנות מאלה שקיבלה רמלה. ככל הנראה, במהלך [[המאה ה-10]] חדלה האמה לתפקד, ונראה שיש לייחס זאת למצור על העיר בשנת [[976]]. מקורות שונים מזכירים שבמהלך המצור קטעו הצרים את זרם המים לרמלה. מאז לא תוקנה עוד האמה.

===המסגד הגדול===
{{ערך מורחב|המסגד הגדול ברמלה}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 9333 grand mosque in ramla.jpg|250px|ממוזער|שמאל|המסגד הגדול וקבר שיהאב א-דין]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 9350 franciscan monastery in ramla.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כנסיית טרה סנטה והמסגד הקטן הסמוך]]
ה[[מסגד]] הגדול (אל-ג'אמע אל-כביר או מסג'ד אל עומרי) שוכן במבנה ששימש כ[[קתדרלה]] צלבנית שהוקמה באמצע [[המאה ה-12]]. מקובל כיום לזהות את הכנסייה ככנסיית יוחנן הקדוש, אולם שום כנסייה בשם זה אינה נזכרת בתעודות צלבניות. לעומת זאת נזכרת בהן כנסיית יוסף, המוקדשת ל[[יוסף הרמתי]]. סביר מאוד שהכנסייה המרכזית של רמלה הייתה מוקדשת לדמות זו שיוחסה לעיר. לאחר הכיבוש הממלוכי של העיר בשנת [[1260]], הוחרמה הכנסייה מידי הנוצרים והוסבה למסגד, ולצידה נבנה [[מינרט]], חצרה רוצפה, והותקנו בה [[מחראב]] ו[[מינבר]]. עם זאת המבנה נשמר היטב בתוכניתו המקורית ומהווה היום את הכנסייה הצלבנית הגדולה ביותר בישראל שנותרה בדמותה הראשונית.

===מנזר ניקודמוס הקדוש===
{{ערך מורחב|מנזר ניקודמוס הקדוש}}
[[מנזר ניקודמוס הקדוש]] (המוכר גם כ"מנזר הקדושים ניקודמוס ויוסף הרמתי" או "מנזר טרה סנטה") הוא מנזר שראשיתו בשטח שנקנה בידי [[משמורת ארץ הקודש]] ה[[פרנציסקנים|פרנציסקנית]] ב-[[1396]]. במהלך [[המאה ה-15]] הוקמה על שטח זה אכסניה מפוארת, ומאוחר יותר הוא זוהה עם ביתו של [[יוסף הרמתי]] ונתקדש. בסמוך לבית יוסף זיהו הנזירים את ביתו של נקדימון הקדוש, שעליו נאמר שהיה איש ה[[סנהדרין]] ושהביא [[מור (בושם)|מור]] ואהלות לרחצת גופו של [[ישו]] לאחר מותו.

באכסניה זו לן [[נפוליאון]] כאשר היה ברמלה ב-[[1 במרץ]] [[1799]]. לפי האגדה, עם בוקר, כאשר נעור בשל קריאת ה[[מואזין]] במסגד הקטן הסמוך, ירה בו באקדחו למוות. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נבנה המנזר מחדש ורוב חלקי האכסניה הישנה נעלמו. במקום נחנכה [[כנסייה]] חדשה בשנת [[1902]], וליד המנזר נבנה [[בית ספר]] השייך לרשת החינוך הפרנציסקאנית, ה"טרה סנטה". הכנסייה ידועה בזכות ציור מקורי של [[טיציאן]], המתאר את [[צליבת ישו#ההורדה מהצלב|ההורדה מהצלב]], ואשר נתרם בידי העיר [[מדריד]], שלקחה את המנזר תחת חסותה במאה ה-19.

המסגד הקטן נקרא על שמו של אל חודיפה אל ימני, אחד ממזכיריו של הנביא מוחמד, אשר על פי המסורת העממית ידע רק לקרוא אך לא לכתוב.

===מנזר גיאורגיוס הקדוש היווני===
המנזר ברחוב קהילת דטרויט, משרת את הקהילה ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסית]], הגדולה בקהילות הנוצריות של רמלה. יסודותיו מ[[המאה ה-12]], ובו כנסייה שנבנתה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. מעל משקוף הכנסייה חקוק תבליט של גאורגיוס הקדוש רוכב על סוס ונועץ חנית בלוע [[דרקון]].

===חמאם רדואן===
[[חמאם]] רדואן הוא [[בית מרחץ]] מ[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]] ואולי אף קודם לכן, שעומד בליבה של העיר העתיקה של רמלה. מלבד חדר המבוא, חדרי החמאם קבורים מתחת למגרשי החנייה של אולמי "קליפסו".

רדואן הוא המלאך השומר על שערי [[גן עדן]]. לפי המסורת, היה זה שפתח לפני צדיקים את שעריו של גן עדן כאשר בידו חרב חדה מאיימת המונעת ממי שאינו ראוי לנסות ולהתגנב פנימה.

בחמאם נהגו לרחוץ ולהיטהר במים זורמים שהיו בו. הוא שימש כמקום מפגש חברתי.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.goramla.com/category/חמאם-רדואן|הכותב=|כותרת=חמאם רדואן|אתר=אתר התיירות של רמלה|תאריך=}}</ref>

רשות המס העת'מאניות מ[[המאה ה-16]] אינן כוללות מיסים על חמאם ברמלה בשונה מערים כירושלים או צפת. הדבר מרמז שהחמאם לא היה פעיל בתקופה זו.<ref>Lewis and Cohen (1978) Population and Revenues in the Towns of Palestine in the Sixteenth Century</ref>

כיום, האתר מגודר, אך ניתן להביט אל המבנה מבעד לפתחיו ולראות את האמבט המרכזי, הוא פעל עד שנת 1948. בעבר, הופסקו חפירות ארכאולוגיות במקום מחשש לערעור יסודותיו של מבנה סמוך. התכנית היא להמשיך בעתיד בחפירות ולשחזר את מבנה החמאם.<ref name=":0" />

===חאן אל פוחאר===
[[חאן (מבנה)|חאן]] אל פוחאר (חאן החרסים) הוא חאן עתיק בדרום-מזרחה של העיר, שאגף אחד שלו השתמר בשלמותו. כיום יושבת במקום, באופן בלתי חוקי מסגריה.

=== מסגד אל-פדל בן אל-עבאס ===
בעיר העתיקה של רמלה מצוי מסגד בו קבר המשויך ל[[פדל בן עבאס]], יחד לעוד שני קברים של פרשים מוסלמים שנהרגו בעת [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]].

===בית הקברות הצבאי הבריטי===
{{ערך מורחב|בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה}}
[[קובץ:Ramleh (Ramla.) War Cemetery.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 9335 war memorial in ramla.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יד לבנים ברמלה]]
[[קובץ:Nesher-Ind65.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מפעל נשר רמלה]]]]
כשני קילומטרים צפונית לעיר, בדרך ל[[לוד]] שוכן בית הקברות הצבאי הגדול בארץ ישראל לחיילי [[האימפריה הבריטית]] שנהרגו ב[[מלחמת העולם הראשונה]], בימי [[המנדט הבריטי]] וב[[מלחמת העולם השנייה]]. בבית הקברות מונצח זכרם של 5,731 חללים : 5,352 – מצבות קבורה ו־379 – מצבות זיכרון.{{הערה|לשם השוואה ב[[בית הקברות הבריטי בירושלים]] על הר הצופים הונצח זכרם של 5,769 חללים, מתוכן 2,473 מצבות על קברי החללים}}

===מרכז המבקרים נשר===
מרכז מבקרים של [[מפעל נשר רמלה]] הוא מרכז מודרני ואיכותי המציג את תהליך ייצורו של ה[[מלט]] ואת החידושים הטכנולוגיים המשולבים בו, תוך הקפדה על [[איכות הסביבה]]. הביקור במרכז המבקרים ובאתרים שבמפעל מלווה לכל אורכו בהדרכה ובהסברים וכולל [[מיצג אור-קולי]].

===מוזיאון רמלה===
[[מוזיאון]] רמלה נחנך ב-[[2001]], בבניין ששימש כבית העירייה של רמלה וכבית ה[[דואר]] שלה בתקופת [[המנדט הבריטי]] בשנים [[1922]]–[[1948]]. בקומה התחתונה של המוזיאון תצוגת קבע וכן חדר הנצחה לנופלי העיר במלחמות ישראל. הקומה העליונה מוקדשת לתערוכות מתחלפות. בקומה זו מוצגות תערוכות ציורים של ציירים תושבי העיר כמו [[שלמה כץ (צייר)|שלמה כץ]] ואמנים אחרים. תצוגת הקבע כוללת ממצאים הקשורים לרמלה ב[[ימי הביניים]], אוסף [[מטבע]]ות הכולל שלושה מטמונים שנמצאו בעיר וכן מטבעות שנטבעו בה במאות ה-8 עד ה-11. במקום חדר המוקדש לעת החדשה כולל [[מלחמת העצמאות]] והקמת מדינת ישראל, אוהל מעברה משוחזר וחדר המציג את תוכניות פיתוח רמלה בעתיד.

===שוק רמלה===
שוק רמלה הוקם בסוף התקופה העות'מאנית וקיים למעלה ממאה שנה. נמצא ברחוב ז'בוטינסקי. זה שוק ססגוני ומוכרים בו פירות, ירקות, תבלינים, בגדים ועוד. כן נמצאים בו ובסביבתו דוכני אוכל רבים. השוק עבר שיפוץ שכלל קירוי ושדרוג תשתיות. בימי רביעי מתקיים לידו תחת כיפת השמיים שוק נודד הנקרא [[שוק רמלה לוד]].

===קניונים===
*[[קניון עזריאלי רמלה]] - קניון גדול, נפתח ב-[[2015]] בשדרות [[דוד רזיאל]].
*קניון רמלה - קניון ב[[שדרות הרצל (רמלה)|שדרות הרצל]] בבניין בו נמצאת קריית הממשלה ותחנת האוטובוסים המרכזית ([[התחנה המרכזית של רמלה]]).
*קניון רמלוד - מתחם [[מרכז מסחרי|מסחרי]] בצומת אחיסמך בצפון העיר בסמוך ללוד.
*רמבלס סנטר - מתחם מסחרי חדש הנמצא במרכז העיר סמוך להיכל התרבות.

===ארכאולוגיה===
החפירה הראשונה בוצעה בשנת [[1949]] בידי [[יעקב קפלן]] באזור המסגד הלבן. במתחם נמצאה רצפת [[פסיפס]], וכתובת בערבית מעל אחד המבנים המציינת כי הוקם על ידי הסולטאן אל נאצר מוחמד אבן קלאון בשנת 1313 לספירה. הממצאים מגלים כי היו שלשה שלבים בבניין ה[[מסגד]]. הראשון מתקופת [[בית אומיה]] שבו הוקם המסגד ומאגרי המים. השני מימי צלח א-דין האיובי, והשלישי מתקופת הסולטאן אל נאצר. חפירה נוספת במתחם בוצעה על ידי מ' בן דוב בשנת 1980, באזור הקיר הצפוני של המסגד. החופר תיעד שש שכבות כאשר הנמוכה ביותר היא מהתקופה האומאית, ובכך חיזק את דבריו של קפלן.

בשנת 1965 נערכה חפירה נוספת בעיר על ידי [[מרים רוזן-איילון]] וא' איתן באזור הדרום-מערבי של העיר. בחפירה נמצאו כלים ושברי כלים שונים החל מהמאה השמינית לספירה. הממצאים שופכים אור על הקרמיקה המוסלמית בארץ ישראל במאות הראשונות לאחר הכיבוש הערבי. בשנת [[1973]] נמצאה ב[[חפירת הצלה]] על ידי [[מגן ברושי]] באותו אזור רצפת פסיפס מהמאה השמינית ובה בין היתר תשליבים גאומטריים ופסוק מ[[הקוראן]].{{הערה|האנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בא"י, כרך 4, עמ' 1474–1498}}

==שכונות העיר==
[[קובץ:Ramla.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיכונים סמוך למגדל המים (שדרות גולדה מאיר) ברמלה (בתמונה: חלק מפארק הצמוד למגדל המים בעיר)]]
{|
|+
|-
| width="33%" valign="top" |
* העיר העתיקה
* שכונת עמישב (אג"ש)
* המרכז האזרחי
* נווה דוד
* נווה רם
* רמת דן
* גני דן
* שכונת גיורא
* שכונת משכנות
* שכונת אשכול
* שכונת ויצמן
* שכונת שפרינצק
| width="33%" valign="top" |
* שכונת בן-גוריון
* נווה מאיר
* נאות יצחק רבין
* נווה יהונתן
* יפה נוף
* נווה דקלים
* שכונת ג'ואריש
* שכונת ביל"ו
* נאות בגין
* קריית האומנים
* נאות פרס
| width="33%" valign="top" |
* גבעת הדר
* הולנד הקטנה
* השופטים צפון
* השופטים דרום
* גן חק"ל א'
* גן חק"ל ב'
* אזור תעשייה א'
* אזור תעשייה ב'
* אזור תעשייה נשר
* נווה דוד החדשה
* נאות שמיר
|}
* '''שכונת עמישב''' ('''אג"ש''') - נמצאת בסמיכות ל"עיר העתיקה". מורכבת מאוכלוסייה מעורבת (יהודים וערבים).
* העיר העתיקה - נמצאת במרכז הדרומי של העיר רמלה. העיר העתיקה מאופיינת ברוב [[אסלאם|מוסלמי]] והיא בעצם מכילה את כל המבנים ההיסטוריים של העיר, לצידה של העיר העתיקה משולבת העיר החדשה הכוללת בתוכה את הקניון ושדרת הקניות של רמלה.
* '''נווה דוד''' - שוכנת בצפון מערב העיר המאופיינת בבתי קרקע גדולים.
* '''נאות יצחק רבין''' (לשעבר '''נווה הדרים''') - נמצאת בדרום העיר סמוך לבית הקברות החדש מאופיין בבתי קרקע גדולים.
* '''נווה רם''' - שכונה ותיקה יותר.
* '''רמת דן''' - שכונה חדשה המאופיינת במגדלי מגורים רבי קומות ומגדל פנורמה בגובה של 18 קומות.
* '''משכנות''' - בעצם כוללת את רוב השיכונים בעיר רמלה, האוכלוסייה היא ברובה יהודית. המקום מאופיין בשיכונים ישנים אך העירייה פועלת לשקמם.
* '''שכונת ויצמן''' - אוכלוסייה ותיקה במרכז העיר.
* '''שפרינצק''' - שכונה מעורבבת הסמוכה לצומת השעון.
* '''בן-גוריון''' - השכונה מאופיינת בבניינים גבוהים, השכונה שינתה את אופי האוכלוסייה בה בשנות ה-90 עם [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה מברית המועצות]] ו[[עלייה מאתיופיה|מאתיופיה]].
* '''נווה יהונתן''' - שכונה שנבנתה בשנות ה-80 עד לשנות ה-90. בעיקר בניינים נמוכים ובתי קרקע ותיקים (הקוטג' המאפיין את שנות ה-80).
* '''נאות בגין''' (לשעבר: קריית מנחם בגין, נקראת גם '''אפקה''') - השכונה שוכנת מצפון ל[[כביש 44]], צפונית לעיר, ומתגוררים בה בעיקר עולים שעלו מ[[חבר המדינות|חבר העמים]] ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. בצמוד לשכונה, נבנית שכונת פארק צפון של חברת מ. אביב.
* '''קריית האומנים''' - שכונה חדשה שנבנתה בעשור השני של המאה ה-21 בין [[כביש 40]] ו[[כביש 431]] ועוד כביש 4304. השכונה נקראת כך מפני שרחובותיה נקראים על שם אנשי תרבות בולטים שנפטרו בעיקר בשנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21. רחובות בה נקראו על שמותיהם של [[יוסי בנאי]], [[אהוד מנור]], [[שושנה דמארי]], [[אריק לביא]], [[נתן יונתן]], [[עופרה חזה]], [[דליה רביקוביץ']], [[עוזי חיטמן]], [[דודו דותן]] ו[[מאיר אריאל]].
* '''השופטים צפון''' - שכונה ותיקה מאוד היום מאופיינת באוכלוסייה מבוגרת.
* '''השופטים דרום''' - בעבר אזור פחות מאוכלס היום אוכלוסייה מעורבת.
* '''נווה דוד החדשה''' - נמצאת בין נווה דוד ובין מסילת הברזל שמצפון.
* '''נאות שמיר''' - שכונה חדשה במערב העיר, גובלת ב[[באר יעקב]], קרויה על שם [[יצחק שמיר]]. רחובות השכונה נקראו על שמם של אישים מתחום הביטחון, ביניהם [[משה ארנס]] ו[[משה לוי]].

== סמל העיר ==
{{ערך מורחב|סמל העיר רמלה}}
סמל העיר מורכב ממגן בצבע ירוק כהה, ובו נראים בלבן ענף ועלי [[עץ זית]], זכר לכרמי הזית הנרחבים שהיו מרכיב בכלכלת העיר בימים עברו, [[גלגל שיניים]] המדגיש את פיתוחה התעשייתי של העיר ו[[מגן דוד]] המסמל את זהותה העברית של העיר.

הסמל עוצב על ידי [[צבי נרקיס]] ונבחר ב-[[1952]] על ידי ועדה בראשות [[יעקב בן-סירא]].{{הערה|[http://www.ramla.muni.il/index.asp?id=968 סמל העיר רמלה]{{קישור שבור|14 ביוני 2017}}}}{{הערה|{{על המשמר||נקבע סמל עיריית רמלה|19520904|14}}}}

==ראשי העירייה==
* [[שייח']] מוסטפא אל-ח'רירי: 1920–1948. ראש העיר גורש מרמלה לעבר הירדן בתחילת יולי 1948.
* רב-סרן זיגה יעבץ (המושל הצבאי) - יולי 1948 – מאי 1949
* [[מאיר מלמד]]: 1949–1965
* [[יהודה שטיין]]: 1965–1971
* [[אליהו סאלם לוי]]: 1971–1972 (נפטר בעת כהונתו)
* [[אהרן אבוחצירא]]: 1972–1977
* [[הנרי חדד]]: 1978–1983
* [[יורם רבי]]: 1983–1988
* [[משה פרץ (ראש עיר)|משה פרץ]]: 1988–1993
* [[יואל לביא]]: 1993–2017 (התפטר)
* מוטי יצחקי: (ראש עירייה זמני)
* [[מיכאל וידל]]: 2017–מכהן

==רבני העיר==
ה[[רב]]נים ה[[אשכנזים]]:
* הרב [[יוסף שלום אלישיב]] – 1948
* הרב [[ישראל גלזר]] 1948–2008
ה[[רב]]נים ה[[חרדים ספרדים|ספרדים]]:
* הרב [[יצחק אבוחצירא]] 1949–1970 (ה"[[באבא]] חאקי")
* בנו הרב [[אברהם אבוחצירא]] 1970–1973
* אחיו הרב [[יחיאל אבוחצירא]] החל מ-1975

==ערים תאומות==
* {{עיר תאומה|מרס (עיר)|גרמניה|שם בשפה=Moers|מתאריך=1987}}
* {{עיר תאומה|קנזס סיטי|ארצות הברית|מיזורי|מתאריך=1998}}
* {{עיר תאומה|טוסון|ארצות הברית|אריזונה}}
* {{עיר תאומה|ווהאן (קנדה)|קנדה|אונטריו|שם בשפה=Vaughan|מתאריך=1993}}
* {{עיר תאומה|דאוגבפילס|לטביה|מתאריך=2003}}
* {{עיר תאומה|קוצ'ובה|אלבניה|מתאריך=2010}}
* {{עיר תאומה|ויבורג (רוסיה)|רוסיה|מתאריך=2010}}
* {{עיר תאומה|קיילצה|פולין}}
* {{עיר תאומה|מקלה (עיר)|אתיופיה|מתאריך=2013}}
* {{עיר תאומה|פוניבז'|ליטא|מתאריך=}}
* {{עיר תאומה|איקיטוס|פרו|מתאריך=2022}}
* {{עיר תאומה|צ'ליאבינסק|רוסיה|אורל}}

== לקריאה נוספת ==
* אייל מירון (עורך), '''רמלה וכל נתיבותיה - לסייר עם יד יצחק בן צבי''', [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, 2019
* כרך 135 של כתב העת [[קדמוניות]] מוקדש להיסטוריה וארכאולוגיה של רמלה, 2008
* {{קתדרה|נמרוד לוז|רמלה האֻמַיית – חידוש עירוני בארץ-ישראל – היבטים גאוגרפיים-היסטוריים|79.6|79, מרץ 1996, עמ' 22–52}}
* {{קתדרה|שמעון גת|עיר מוסלמית משגשגת – כלכלתה של רמלה בימי הביניים|123.3|123, ניסן תשס"ז, עמ' 39–66}}
* [[מרים רוזן איילון]], רמלה, '''האנציקלופדיה לחפירות''', ד', 1471–1474.
* {{מטח|שמעון גת|רמלה אלף רמלה בית|13201|מתוך: '''[[עת־מול]]''' גיליון 178 (2), נובמבר 2004}}
* [[משה גיל]], '''ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634–1099)''', כרך א' – עיונים היסטוריים, [[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] (תל אביב, תשמ"ג–1983).
* [[זאב וילנאי]], '''רמלה – הווה ועבר''', הוצאת עיריית רמלה, תשכ"א–1961.
* [[מיכאל אסף]], '''תולדות השלטון הערבי בארץ ישראל''', [[הוצאת דבר]], תל אביב, תרצ"ב.
* [[שמחה אסף]] ו[[ליאון אריה מאיר]], '''ספר היישוב''', כרך שני: מימי כיבוש ארץ ישראל על ידי הערבים (637) עד [[מסעי הצלב]] (1098), הוצאת מוסד ביאליק על ידי דביר, ירושלים, תש"ד. המקורות על העיר רמלה בעמ' 56–63 (מובאים 43 מקורות) ועמ' 133 (השלמות לעמ' 63).
* ליאון אריה מאיר, [[יעקב פינקרפלד]], [[חיים זאב הירשברג]] (מבוא), '''בניינים דתיים של המוסלמים במדינת ישראל''', ירושלים, [[תש"י]] (על העיר רמלה, ראה עמ' כ"ב-כ"ו, כולל תמונות).
* [[יוסף לנג]], '''בעיר המצער רמלה - חידוש היישוב היהודי בעיר בשנות העלייה הראשונה (תרמ"ה - תרס"ד)''', ביטאון "על אתר", גיליון יז – כסליו תשע"ג.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ramla|שם ויקישיתוף=רמלה|ויקימסע=רמלה}}
* {{אתר רשמי|https://ramle.org.il/}}
* [http://www.goramla.com רמלה] - אתר התיירות של רמלה
*יום שדה [http://meyda.education.gov.il/files/noar/ramle.pdf "רמלה הנגלית אל העין"], מנהל חברה ונוער, אגף של"ח וידיעת הארץ.
* {{בוט יישובים/8500|פרופיל}}
*[https://web.archive.org/web/20090430113241/http://www.ramla.muni.il/index.asp?id=968 מפת העיר {{PDF}}]
* {{קישור כללי|כתובת=http://ramla2014.mpage.co.il/SystemFiles/2254.pdf|כותרת=מצגת נתונים על העיר|אתר=באתר עיריית רמלה|תאריך=30 בדצמבר 2015|תאריך_וידוא=2018-02-06|archive-date=2018-12-23|archive-url=https://web.archive.org/web/20181223032005/http://ramla2014.mpage.co.il/SystemFiles/2254.pdf|url-status=dead}}
* [http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=77 רמלה] - מסלול טיול מפורט מאתר טיולי
* [http://www.openstreetmap.org/?lat=31.92698&lon=34.86383&zoom=15&layers=B000FTF מפה של רמלה], אתר OpenStreetMap
* {{ynet|יאיר זיידנר, אתר מפה|רמלה: מצביאים, שווקים וכנסייה שהיא מסגד|3938390|20 באוגוסט 2010}}
* {{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|השימור יעבור לדום: צה"ל משפץ מבנים היסטוריים|3083861|13 ביוני 2011}}
* {{ynet|זיו ריינשטיין|רמלה: צבעים, דתות ותרבויות בעיר החולות|4106441|14 באוגוסט 2011}}
* {{nrg|יערה רובינזון|פנינה שנשכחה מלב: סיור בעיר רמלה|347/542|18 במרץ 2012|55|2}}
* סיון אורנאי, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=23&subject_id=11 בריכת הקשתות: תיעוד מבנה הברכה], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2009
* רם שואף ואורן שמואלי, [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=23&subject_id=6 העיר ההיסטורית: פרוגרמה ראשונית לשימור ופיתוח תיירותי], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2005
* {{הקלטה}} [[אבשלום קור]], [https://web.archive.org/web/20160306030609/http://pod.icast.co.il/media/index/files/008090d4-7dd2-4218-8b96-c6f2d5e37395.icast.mp3 '''מה פירוש 'רמלה'?'''], [[גלי צה"ל]], [[באופן מילולי]], 25 באוגוסט 2011
* {{TheMarker|נמרוד בוסו|בית כנסת בקומה 3, בי"ס בקומה 8: "אני רגיל לשמונה משפחות גג - יהיה מוזר לגור עם 100 משפחות באותו בניין"|1.2814368|13 בינואר 2016}} {{סרטונים}}
* {{ידיעות אחרונות|שי רינגל|שוֹק רמלה|5020138|24 בספטמבר 2017}}
* {{TheMarker|נעה נבט|רמלה - האוצר האבוד של חסמבה|1.6677903|25 בנובמבר 2018}}
* {{TheMarker|הדר חורש|"20 דקות מתל אביב ויש פה דירות בפחות ממיליון שקל"|1.9491029|29 בינואר 2021}}
* {{גלובס|חגית אברון|השוק הכי מפתיע שתבקרו בו נמצא פחות מחצי שעה מתל אביב|1001449354|15 ביוני 2023}}
* {{רשות העתיקות||12}}
* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER002369557/NLI מראה רמלה מאת קורנליוס דה-ברוין, 1698], אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
*[https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH002369506/NLI מפה מנדטורית של רמלה, 1931.] אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
* {{הארץ|משה גלעד|רמלה: מלאה ביופי, וגם בהחמצה|00000190-2fc8-dc02-a7d8-efdeb1620000|19 ביוני 2024}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560356805171|רמלה (ישראל)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מחוז המרכז}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:רמלה|*]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: ערי בירה לשעבר]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: ערים עתיקות]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים-ערביים בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:מסע נפוליאון בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים במחוז המרכז]]
[[קטגוריה:יישובים בשפלת יהודה]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הממלוכית]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים עבריים שנחרבו בתקופת המאורעות]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Coord (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:D (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Nrg (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:PDF (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:TheMarker (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Xnet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אין לבלבל עם (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנגלית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:אתר רשמי/ידני (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בוט יישובים/0007 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בוט יישובים/3000 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בוט יישובים/8500 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בריטניקה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ברירת מחדל לכתב ימינה במפת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:גלובס (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דבר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/אלבניה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ארצות הברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/אתיופיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/גרמניה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/לטביה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ליטא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/פולין (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/פרו (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/קנדה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/רוסיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דיאגרמת עוגה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:המליץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הצופה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הקלטה (עריכה)
תבנית:וואלה (עריכה)
תבנית:וואלה! (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:חבצלת (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:טען סקריפט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ידיעות אחרונות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:יישוב בישראל/1 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:יישוב בישראל/2 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:יישוב בישראל/אשכול (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:יישוב בישראל/הערות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:יישוב בישראל/פרופיל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:יישוב בישראל/רשות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:יישוב בישראל/תאריך אוכלוסייה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:יישוב בישראל/תאריך סטטיסטיקה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:יישור טקסט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כלכליסט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:לשוניות2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מחוז המרכז (עריכה)
תבנית:מטח (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיצוי מספר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיקום מפורט בישראל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מיקום פירוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מממ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה אוטומטית/אורך (עריכה)
תבנית:מפה אוטומטית/רוחב (עריכה)
תבנית:מפה דינמית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מפה דינמית/השפלה וסביבותיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/אשקלון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/בית שמש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/יבנה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/לוד (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/קריית גת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/רמלה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/שפד"ן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/רמלה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/רשויות מקומיות/צבעים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/רשות מקומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת איתור (עריכה)
תבנית:מפת איתור/מחוזות ישראל (עריכה)
תבנית:מפת ביניים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מפת מיקום/גוש דן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום/ישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מציין מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מרחב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נקודת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/חישוב רגיל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/כתיבה אנכית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/אתר רשמי (עריכה)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:סמל/מטח (עריכה)
תבנית:סרטונים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עיר תאומה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:עיר תאומה/קישור לשפה אחרת (עריכה)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:על המשמר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עלי זית וחרב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערוץ7 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פירוש נוסף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פירושון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פרופיל למס/2021 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:צ-ספר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:צבע גופן (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:צבע רקע (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוטון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ציר זמן/אוכלוסייה (עריכה)
תבנית:קוד שפה (עריכה)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קיים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור שבור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קתדרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח (עריכה)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רשות העתיקות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך מקושר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תיאור ויקינתונים (עריכה)
תבנית:תמונות קולאז' (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תרשים רב שנתי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Coordinates (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikibase (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גרפים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:מפה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:מפה/i18n (עריכה)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תבנית חוזרת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף רמלה.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/רמלה"