הצגת המקור של הדף "נגמ"שים כבדים בצה"ל"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
[[קובץ:F-212467683-IDF-AFVs.jpg|ממוזער|250px|טור של נגמ"שים כבדים מדגמי [[פומ"ה]] ו[[אכזרית]], [[מלחמת לבנון השנייה]].]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Female Tank Instructors Conduct Drill (6).jpg|ממוזער|250px|נגמחו"ן עם [[מיגון כלוב]] באימון צה"ל]]
[[קובץ:IDF-Namer003.jpg|ממוזער|250px|[[נמ"ר]] - הנגמ"ש הכבד המתקדם ביותר ב[[צה"ל]].]]
[[קובץ:Nammer-Handasa -- Our-IDF-2018-IZE-073 (44815210772).jpg|ממוזער|250px|[[נמ"ר הנדסי]] הוא נגזרת של הנמ"ר ונמצא בשימוש [[חיל ההנדסה הקרבית]].]]
[[קובץ:Trophy on NAMER APC.jpg|ממוזער|250px|נמ"ר חי"ר עם "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]".]]
[[צה"ל]] מפעיל מספר דגמים של '''נגמ"שים כבדים''' המכונים בקיצור '''נגמ"כים'''. [[נגמ"ש]] (נושא גייסות משוריין) הוא רכב המיועד לנשיאת [[לוחם|לוחמי]] [[חיל רגלים]] ו[[פלס (צבא)|פלס]]י [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה קרבית]]. הנגמ"ך הוא נגמ"ש כבד, השוקל כמה עשרות [[טונה (מסה)|טונות]] ומבוסס, בדרך-כלל, על [[תובה]] של [[טנק]].

בין הנגמ"כים המשמשים או ששימשו את צה"ל:
* '''[[נגמשו"ט]]''' שהוסב ל'''[[נגמחו"ן]]''', '''נקפדון''' הממוגן בכבדות, '''נגמפו"פ''' (הכולל מערכת תצפית "POP"), '''[[פומ"ה]]''' (פורץ מכשולים הנדסי) ו'''נקפומ"ה''', המבוססים כולם על תובת טנק ה"שוט" ([[צנטוריון]])
* '''[[אכזרית]]''' המבוסס על תובת טנקי [[T-55|55]]/[[T-54]] שנלקחו כ[[נשק שלל]]
* '''[[נמ"ר]]''' המבוסס על תובת טנק [[מרכבה סימן 4]]
* '''אופק''' המבוסס על תובות [[מרכבה סימן 2]] ו[[מרכבה סימן 3]]

עקב [[עימות נמוך עצימות]] ב[[רצועת הביטחון]] ב[[לבנון]], נזקק צה"ל לנגמ"שים כבדים ובעלי [[מיגון]] טוב יותר מאשר [[נגמ"ש]]י [[M-113]] המיושנים והפגיעים. לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים המבוססים על טנקי [[שוט קל]] שיצאו משירות, בנוסף לנגמ"ש המבוסס על תובת [[T-55]]. ההתבססות על [[טנק]] שממוגן בכבדות הוזילה באופן ניכר את העלויות, קיצרה את זמן הפיתוח, ואפשרה ייצור נגמ"ש כבד (נגמ"כ) ו[[רכב קרבי משוריין]] (רק"ם) הממוגן היטב נגד איומי [[נגד טנקים|נ"ט]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]].

חסרונם העיקרי של הנגמ"כים לעומת ה-[[M113]] הוא עלותם הגבוהה. מכיוון שהם למעשה טנקים ללא [[צריח (טנק)|צריח]], עלות ייצורם גדולה יחסית לנגמ"ש ועלות אחזקתם גדולה יחסית ל-M113 ולנגמ"שים אופניים דוגמת ה[[סטרייקר]] וה"[[איתן (נגמ"ש)|איתן]]" (הנגמ"כים דורשים הרבה יותר טיפולי מנוע ותיקונים ב[[מזקו"ם]] מאשר ה-M113 או הסטרייקר). בגלל עלותם הגדולה יחסית ושיקולים של סדר עדיפויות, לא ייצר צה"ל כמויות גדולות מהנגמ"שים הכבדים, למרות רמת המיגון הגבוהה שהם מספקים לצוות. בעקבות [[אסון הנגמ"שים]] החלו בצה"ל להשקיע שוב בנושא הנגמ"כים ל[[זרוע היבשה|כוחות היבשה]], ובנוסף לשדרוגי צי ה-M113 פותח גם ה[[נגמ"ש מרכבה|נמ"ר]] - משפחה של כלי [[רק"ם]], בהם נגמ"ש, המבוססת על תובת [[מרכבה (טנק)|טנק מרכבה]]. ההערכה היא שיש לצה"ל בין עשרות למאות יחידות מכל דגם, כאשר קיימים לפחות כמה מאות נגמ"שי "אכזרית".

== רקע היסטורי ==
=== בעולם ===
ה[[נגמ"ש]] (נושא גייסות משוריין) הופיע בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]] ובאופן משמעותי יותר ב[[מלחמת העולם השנייה]], והפך לכלי לחימה נפוץ אחריה. הנגמ"ש הוא [[רכב קרבי משוריין]] שנועד להוביל [[לוחם|לוחמי]] [[חיל רגלים]] (חי"ר) בבטחה אל שדה הקרב, תוך הקניית הגנה מפני [[נשק קל]] ורסיסי [[ארטילריה]]. מטרה משנית של הנגמ"ש, שנוספה לו בעשורים האחרונים והפכה ליותר ויותר מרכזית, היא שימוש בנגמ"ש כרכב [[חיל רגלים ממוכן]] ופלטפורמת לחימה המסייעת לחי"ר בנשק כבד כגון [[מקלע]]ים, [[מרגמה|מרגמות]], [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] ו[[תותח]]ים קלים. בהמשך התפתחו נגמ"שים אלה לרק"ם מסוג חדש שנקרא [[נגמ"ש לחימה]] (IFV, רכב לחימת חי"ר), שבו עבר הדגש מהובלת חי"ר באופן מרווח יחסית, לנשיאת אמצעי לחימה ותפעולם בידי צוות של 3–6 לוחמים.

עם הופעת [[נ"ט|נשק נגד-טנקים]] (נ"ט) מתקדם וזמין (כגון [[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]]), רבים מהנגמ"שים שהיו בשירות נהפכו למלכודות מוות ללוחמים שבהם. לפיכך היה צורך לתגבר את ה[[מיגון]] של הנגמ"ש או לפתח מראש נגמ"ש כבד הנושא מיגון ברמה הדומה לזו של [[טנק]]. בעוד שנגמ"ש רגיל שוקל לכל היותר כ-20 טון, נגמ"ש כבד יכול להגיע למשקל של יותר מ-50 טון, ובדרך כלל שוקל כמה עשרות טונות. בניגוד לנגמ"ש רגיל, שמתוכנן במקור להגן בפני נשק קל, מקלעים ורסיסים, נגמ"ש כבד מתוכנן להגן גם בפני נשק כבד כגון טילי נ"ט ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]]. בדרך כלל נגמ"שים כבדים מבוססים על תובות טנקים משיקולי חיסכון בזמן ועלויות פיתוח וייצור (שימוש בתובות קיימות במקום פיתוח וייצור של תובות חדשות).

[[קובץ:IWM-NA-24043-Priest-Kangaroo-Conselice-19450413.jpg|ממוזער|250px|נגמ"ש הקנגורו הקנדי, מבוסס על תובת "פריסט" ([[שרמן (טנק)|שרמן]])]]
אף שכבר ב[[מלחמת העולם השנייה]] הופיעו נגמ"שים כבדים המבוססים על תובת טנק ([[קנגורו (נגמ"ש)|נגמ"ש קנגורו]] הקנדי), שימוש נרחב בנגמ"שים כבדים החל רק בעקבות הניסיון המוצלח של [[צה"ל]] איתם ובשל התרבות ה[[עימות נמוך עצימות|עימותים בעצימות נמוכה]] (LIC) ברחבי העולם. מספר מדינות שהיו חלק מ[[ברית ורשה|הגוש הקומוניסטי]] לשעבר הסבו, כמו צה"ל, טנקי [[T-55]] לנגמ"שים כבדים, בהם: ה-[[BTR-T]] (נגמ"ש לחימה כבד) ה[[רוסיה|רוסי]] וה-[[VIU-55 Munja]] ה[[סרביה|סרבי]] (נגמ"ש [[הנדסה קרבית]]). ה[[ירדן|ירדנים]], כמו צה"ל, הסבו גם הם טנקי [[צנטוריון]] לנגמ"שים כבדים, וב-[[2001]] הושק ה"[[תמסח (נגמ"ש)|תמסח]]", נגמ"ש כבד המבוסס על צנטוריון שכיוונו נהפך כדי לאפשר דלת יציאה אחורית.{{הערה|[http://www.military-today.com/apc/temsah.htm תמסח] באתר Military-Today.}} במקביל פיתחו מדינות רבות [[נגמ"ש לחימה|נגמ"שי לחימה]] בינוניים וכבדים בעלי מיגון משופר בהשוואה למיגונם של נגמ"שים רגילים. בין כלים נמנים ה[[בראדלי]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]], ה[[ווריור (נגמ"ש)|ווריור]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] וה[[פומה (נגמ"ש לחימה)|פומה]] ה[[גרמני]].

למרות המגמה הגוברת של הצטיידות בנגמ"שים כבדים ונגמ"שי לחימה, לא החליפו אלו את הנגמ"שים הקלים, שהיו זמינים בהרבה ונהנו ממשקל קל, כמות גדולה של כלים זמינים, עלויות ייצור נמוכות יחסית, עלויות החזקה נמוכות, מרווח רב ללוחמים שבפנים, ניידות ואף [[יבילות אוויר]]ית (דבר שחשוב ביחידות הנדרשות לפרישה מהירה, כמו [[חיל הנחתים האמריקאי]]). כמו כן, נגמ"שים אופניים קלים, שתוכננו עבור מתארי [[לוחמה בשטח בנוי]] וסיור מהיר - זכו לפופולריות גם בעשורים האחרונים (לדוגמה: הנגמ"ש [[סטרייקר]] האמריקאי).

=== בצה"ל ===
[[קובץ:M113A1-latrun-1.jpg|ממוזער|250px|[[נגמ"ש]] [[M-113]] בתצורה בסיסית. זהו הנגמ"ש הנפוץ בצה"ל (במגוון דגמים) והוא נמצא בשירות מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] ועד היום.]]
ב[[צה"ל]] נגמ"שים נכנסו לשירות במספרים גדולים רק ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]], אז הגיעו אלפי נגמ"שי [[M-113]] תוצרת [[ארצות הברית]]. נגמ"שי ה-M-113 החליפו את ה[[זחל"ם]] - כלי רכב זחליים למחצה ששימשו לתובלת חי"ר ומגוון מטרות, היו בעלי דפנות משוריינות אך בעלי גג פתוח ולכן פגיעים ל[[רסס|רסיסים]]. נגמ"שי ה-M-113, אף על פי שהיו קלים, זולים, ניידים, ורסטיליים ונוחים לתחזוקה, התגלו כפגיעים ביותר לנשק כבד, ל[[רקטות נ"ט]], ל[[מטען צד|מטעני צד]] ואף לנשק בינוני כגון [[מקלע]]ים - בייחוד בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]] ([[1982]]) והשהייה ב[[רצועת הביטחון]] בדרום לבנון ([[1985]]–[[2000]]), אז צה"ל נאלץ להתמודד עם לוחמת [[גרילה]] ו[[טרור]].{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי|1=[http://www.globalsecurity.org/military/world/israel/nagmashot.htm נגמשו"ט ונקפדון] באתר [[Global Security]].}} כתוצאה מכך פיתחו בצה"ל וב[[תע"ש]] ערכות מיגון שונות לנגמ"ש, אך הללו לא הספיקו. לכן החליטו בצה"ל לפתח נגמ"שים כבדים על בסיס [[טנק]]ים ישנים שהיו במלאי (ה[[צנטוריון]] שהיה בעל גחון עמיד יחסית נגד מטענים) וטנקים סובייטים שנלקחו שלל ([[T-55]]).

היתרון בכך היה שהטנק הוא רכב בעל מיגון כבד והשימוש בפלטפורמה קיימת צמצם באופן ניכר את זמן ועלויות הפיתוח. החסרון בנגמ"שים הכבדים הוא מחירם הגבוה לעומת נגמ"ש קל ייעודי דוגמת ה-M-113 והתחזוקה הקשה והיקרה יותר. הנגמ"שים הכבדים מבוססי הטנקים נכנסו לשירות ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] ונחלו הצלחה רבה בתפקידם. למרות זאת, הם לא יוצרו במספרים גדולים מספיק כדי להוציא לגמרי את ה-M-113 מהשירות ולכן הנגמ"ש הקל נשאר בשירות צה"ל עד ימינו, במספר דגמים - חלקם עברו השבחה ותוספות מיגון על ידי התעשיות הביטחוניות של ישראל.

== נגמ"כים מבוססי שוט ==
[[קובץ:Nagmashot-yossifoon01.jpg|ממוזער|250px|'''נגמשו"ט''' הנדסי בפעילות ([[1988]]).]]
[[קובץ:Aaichiye to Rayhan military patrol.jpg|ממוזער|250px|'''נגמחו"ן''' הנדסי בתצורה ישנה [[פתיחת ציר|פותח ציר]] ב[[דרום לבנון]] ([[1995]]).]]

זוהי סדרה של נגמ"כים וכלי רק"מ המבוססים על [[שוט (טנק)|טנק שוט]] (שדרוג ישראלי של [[צנטוריון|טנק צנטוריון]] בריטי), בגלל עמידותם הגבוהה יחסית ל[[מטען גחון|מטעני גחון]] והיותם טנקים מיושנים יחסית (לעומת ה[[מרכבה (טנק)|מרכבות]] וה[[מגח]]ים).{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמשוט}}{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי}}

=== נגמשו"ט ===
הנגמשו"ט פותח ב-[[1984]] בעקבות השהות המתמשכת של [[צה"ל]] בדרום [[לבנון]] בעקבות [[מבצע שלום הגליל]] שהסתבך עם [[מלחמת האזרחים הלבנונית]]. נגמ"שי ה-[[M-113]] ("זלדה") מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] התגלו כפגיעים מדי, ולמרות אלתורים כגון שכבות מיגון ושקי חול, עדיין לא סיפקו הגנה נאותה לחיילים, בייחוד כנגד [[רקטות נ"ט]] (נגד טנקים) ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]].

הפתרון הראשוני שמצאו לבעיה היה להסיע את החיילים בטנקי [[צנטוריון]] מיושנים. ברם, הטנק היה צפוף מאוד וכדי לפנות יותר מקום הוציאו את הצריח ובמקומו הגביהו את תא הלוחמים. מעל גג תא הלוחמים הוסיפו 2 פתחים וצריחון פתוח בעל דפנות נמוכות שמוגן בצדדיו. צריחון זה צויד לרוב במספר [[מקלע]]ים וממנו יכלו החיילים לתצפת ולירות על האויב. כלי זה נודע כ"'''נגמשו"ט'''". הוא נכנס לשירות ב-[[1984]] והמשיך לפעול עד סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] בשירות סדיר.

לכלי היו מספר חסרונות: הוא היה פגיע ל[[מטען צד|מטעני צד]] ו[[מטען קלע|מטעני קלע]], הצריחון נמוך הדפנות סיפק מיגון מועט ללוחמים שרכבו עליו וחמור מכך: חיילים לא יכלו לפרוק ממנו תחת אש, שכן לא הייתה לו דלת אחורית והפריקה נעשתה דרך הצריחון. כתוצאה מכך הוא עבר משימוש של חיל הרגלים לשימוש [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]], שם שודרג לגרסת '''נגמחו"ן''' (פירוט בהמשך). במקביל, החלו בצה"ל בהסבת טנקי [[T-55]] ל[[נגמ"ש]] כבד עם דלת אחורית, דבר שהוליד ב-[[1988]] את ה"'''[[אכזרית]]'''". האכזרית זכתה להצלחה רבה ונחשבת עד היום לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם.{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמשוט|1=[https://web.archive.org/web/20070218144140/http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nagmashot/NagmaShot.html נגמשו"ט] באתר Israeli Weapons דרך [[ארכיון האינטרנט]].}}

כיום, כל הנגמשו"טים שודרגו לנגמחו"נים ופומ"ות.{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי}}

=== נגמחו"ן ===
[[קובץ:nagmachon01.jpg|ממוזער|250px|נגמחו"ן בט"ש, כפי שצולם בתערוכת LIC [[2004]] (מצד ימין: [[נקפדון]])]]
[[קובץ:Nagmachon38a.jpg|ממוזער|250px|נגמחו"ן עם [[מיגון כלוב]], כפי שצולם באימון מדריכות חי"ר, [[2013]]]]
'''נגמחו"ן''' הוא שדרוג של הנגמשו"ט,{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמחון|1=[https://web.archive.org/web/20070425172729/http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nagmachon/Nagmachon.html נגמחון] באתר Israeli Weapons דרך [[ארכיון האינטרנט]].}} אחרי שעבר לשרת כרכב [[חיל ההנדסה הישראלי|הנדסה קרבית]] ונגמ"ש עבור [[פלס (צבא)|פלס]]י חיל ההנדסה. הכלי עבר מספר רב של שיפורים ושדרוגים, בעיקר ב[[מיגון]]:
* חזית הכלי שופצה על מנת לאפשר התקנה של [[מגוב]]ים לפריצת [[מוקש|שדות מוקשים]], בייחוד ה"[[מגוב נוכרי|נוכרי]]". <small>(ראו: [[אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי]])</small>
* על גג הנגמ"ש הותקן צריח [[תצפית (צבא)|תצפית]] פסיבי, שהיה חצי-פתוח. רוב הצריחים כוסו בגג [[ברזנט]] ורשתות הסוואה לצד 3 לוחות של שריון עם [[זכוכית|זכוכית משוריינת]], וכן 1–3 [[מקלע]]י [[מאג]].
* משני צידי הרכב הותקנו פלטות [[בזוקה (כלי נשק)|בזוקה]] כבדות אינרטיות.
* בירכתי הרכב הותקנו לוחות עבים מ[[פלדה]], שהתרוממו מעל השאר. המטרה היה להגן על החיילים כאשר הם יוצאים מהנגמ"ש בעת פעילות מבצעית ("פורקים מהנגמ"ש").
* חזית הכלי וצידי תא הלוחמים מוגנו אף הם בבלטנים וקסטות "בלייזר" ([[מיגון ריאקטיבי]]).
* גחון הכלי מוגן בשני לוחות שריון, דבר שהפך את הכלי לעמיד ביותר כנגד [[מטען גחון|מטעני גחון]] בינוניים ו[[מטען צד|מטעני צד]]. מיגון זה הכרחי עבור [[רכב קרבי משוריין|רק"מ]] הנדסי שתפקידו [[פתיחת ציר|לפתוח צירים]].
המאפיין האחרון הוא שהעניק לכלי את שמו: נגמחו"ן = '''נג'''מ"ש '''מ'''מוגן ג'''חון'''.{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמחון}}

הנגמחו"ן שירת שנים רבות בלבנון כרכב הנדסה קרבית עד שהושלם פיתוחה של ה'''[[פומ"ה]]''' ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. הפומ"ה נבנתה במיוחד לפי דרישות חיל ההנדסה וכללה אמצעים מתקדמים יותר מהנגמחו"ן, אם כי מאוחר יותר חלק מאמצעים אלה (הכוללים שבשים וגלאים אלקטרומגנטיים) הותקנו גם על הנגמחו"ן. כמו כן, הדורות האחרונים עברו שיפורי [[מזקו"ם]] והם חולקים מרכיבים עם סדרת ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]].{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמחון}}

כתוצאה מהפיכת ה[[פומ"ה]] לנגמ"ש ההנדסה הסטנדרטי, שינה הנגמחו"ן את ייעודו והפך ל[[נגמ"ש לחימה]] (IFV). הפעם תפקידו היה לבצע סיורים ופעילות [[בט"ש]] (ביטחון שוטף) באזורים עוינים, שבהם הייתה סכנה לירי [[צליפה|צלפים]], [[נגד טנקים|נ"ט]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]]. לצורך כך, הצריח החצי-פתוח הוחלף בצריח פסיבי סגור לחלוטין, שכלל חלונות קטנים מ[[זכוכית|זכוכית משוריינת]] ו[[חרך ירי|חרכי ירי]] עם שני [[מקלע]]י [[מאג]] 7.62 מ"מ. מאוחר יותר הותקן צריח ארבע-תאי עם קיבולת לארבעה מאגים וחרכי ירי לנשק אישי.{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמחון}}

כאשר פרצה [[האינתיפאדה השנייה]], הנגמחו"ן התגלה ככלי יעיל מאוד לליווי [[טנק]]ים בערים הפלסטיניות, וכן לביצוע סיורי ביטחון ובקרת קהל באזורים עוינים, [[פתיחת צירים]] ופיקוח על [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9]] בעת עבודתם (וזאת מאחר של[[דחפור]]ים יש ראות מוגבלת עקב השריון הכבד שהותקן עליהם).{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמחון}} הנגמחו"ן נמצא עד היום בשימוש בצה"ל, בעיקר ככלי בט"ש ולא כנגמ"ש הנדסה.

ב-[[2006]] הותקן בחלק מהנגמחו"נים [[מיגון כלוב]] נגד רקטות וטילי נ"ט עם [[מטען חלול|רש"ק חלול]].

{{-}}

=== נקפדון ===
[[קובץ:nakpadon01.jpg|ממוזער|250px|נקפדון, צולם בתערוכת LIC [[2004]]]]
[[קובץ:Nakpadon03.jpg|ממוזער|250px|נקפדון, מבט מהצד, LIC 2004]]
פיתוחו של ה'''נקפדון''' החל ב-[[1993]].{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי}} זהו דור שלישי של ה'''נגמשו"ט''' ונחשב לממוגן ביותר בסדרה. הנקפדון כולל דור חדש של שריון פאסיבי, ועליו מעיל מדור שני של [[מיגון ריאקטיבי]] וכן פלטות בזוקה עבות (המגינות על ה[[מזקו"ם]]) עם [[שריון ריאקטיבי]] מדור שלישי שפיתחה [[רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה]]. השריון מעובה באזור תא הלוחמים המוגבה, שכולל גם מיגון לגג. כמו כן, מיגון הגחון תוגבר.{{הערה|שם=IW-ארכיון-נקפדון|1=[https://web.archive.org/web/20060929014533/http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nakpadon/Nakpadon.html נקפדון] באתר Israeli Weapons דרך [[ארכיון האינטרנט]].}} הנקפדון חמוש בשלושה מקלעי [[מאג]] 7.62 מ"מ בנוסף לעמדת מקלע כבד שבה ניתן להתקין [[מטול רימונים|מקל"ר]] (מקלע רימונים 40 מ"מ) או [[M2 Browning|מק"כ 0.5]].{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי}} השם "נקפדון" נגזר מ"[[קיפודיים|קיפוד]]", שכן כלי זה צויד במיגון עילי ונקט בשיטת ההגנה של הקיפוד: להתכדר כך שכל חלקיו הפונים החוצה ממוגנים.

הנקפדון שירת ב[[רצועת הביטחון]] ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] המאוחרות והמיגון הכבד שלו הוכיח כמציל חיים. לוחות הגחון מנעו אבדות כאשר הנקפדון עלה על [[מוקש]]ים ו[[מטען גחון|מטעני גחון]], והשריון שלו הדף [[רקטות נ"ט]] ללא גרימת נזק.{{הערה|שם=גלובל-סקיוריטי}}

בעקבות התגברות הלחימה ב[[רצועת עזה]] (האינתיפאדה השנייה, [[2004]] ואילך) החלו נקפדונים לשרת גם ברצועה. חלקם אף דוגמו בצריחון עילי עם חלונות מזכוכית משוריינת וחרכי ירי. גם לאחר [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] הועברו מספר נקפדונים לאחריות [[פיקוד הדרום]] על מנת לפטרל סביב הרצועה. למרות זאת, רוב הנקפדונים עדיין משרתים ב[[פיקוד הצפון]] בגבול עם [[לבנון]].

=== נקפומ"ה ===
מדובר בגרסה מיוחדת של הנקפדון שמשרתת בסיירת סמו"ר ([[צוות המנהרות]]) ופלגת "הבזק" (רובוטיקה) של [[יהל"ם]]. השינוי המרכזי בנגמ"ש הוא מסדרון קדמי ודלת בחזית הכלי כדי לאפשר פריקה מהירה של לוחמים, [[רובוט]]ים ו[[חומר נפץ|חומרי נפץ]] בצורה בטוחה יחסית, בניגוד לפריקה ממדפים בגג הכלי כפי שיש בסדרת נגמ"שי השו"ט והפומ"ה. עוד שינויים כוללים צריח ממוגן עם "קונכייה" (מבנה מעל מדף המפקד עם חלונות מ[[זכוכית משוריינת]]) לתצפית בטוחה, [[אמצעי לחימה]] כגון [[מקלע]]ים, אמצעים מסווגים אחרים, לוח [[שריון]] נוסף על המנוע ו[[מיגון כלוב]] נגד [[רקטה נגד טנקים|רקטות נגד טנקים]]. אף על פי שהכלי הוא נגזרת של הנקפדון, הוא מוגדר רשמית כסוג של [[פומ"ה]], כדי שההכשרה עליו תעשה ב[[בהל"צ|בית הספר להנדסה צבאית]].{{הערה|שם=פרש-נקפומה|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=2521060&postcount=14 תמונה של הנקפומ"ה והסבר עליו], פורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]].}}

=== נגמ"פופ ===
[[קובץ:Nagmapop01.jpg|ממוזער|נגמפו"פ, כאשר תורן התצפית מקופל.]]
'''נגמ"פופ'''{{הערה|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=611525&postcount=4 תמונה] בפורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]].}}{{הערה|1=[http://mazi.idf.il/5579-7523-he/IGF.aspx אזכור הנגמפו"פ] באתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]].}} הוא נגמ"ש תצפית ייעודי המבוסס ע�� נקפדון. הנגמ"פופ צויד בתורן טלסקופי הנפתח לגובה של כ-30 מטר, עליו מותקנת מערכת [[תצפית (צבא)|תצפית]] מודולרית מדגם POP וכן חיישנים נוספים. התורן ניתן לקיפול ולפרישה באופן אוטומטי.

הנגמ"פופ פותח בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] במיוחד עבור [[רצועת הביטחון]], עקב הצורך בתצפית על השטחים שמסביב למוצבי [[צה"ל]], המאוימים בהפגזת [[ארטילריה|נשק תלול-מסלול]] ([[רקטה|רקטות]] ופצצות [[מרגמה]]). בתקופת האינתיפאדה השנייה נעשה שימוש בכלי זה גם ב[[רצועת עזה]] בדיוק מאותה סיבה: הצורך לתצפת על השטחים שמהם מבצעים הפלסטינים ירי על יישובים ישראלים. התורן גבוה באופן ניכר מתרנים הקיימים ברכבי תצפית אחרים. המיגון מצמצם את הסיכון לאנשי הצוות. שימוש נוסף נעשה בגזרת [[הר דב]] על גבול לבנון מ-2005. בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 שודרגו הנגמפו"פים על ידי התקנת צריח תצפית בדומה לנגמ"חון הרגיל, משתי סיבות: יצירת מראה אחיד ומניעת זיהוי הכלי שנותר האחרון מסוגו עם צריח פתוח, ושיפור תנאי העבודה של התצפיתנים בתוך הכלי שהיו חשופים למזג האוויר מבחוץ.

כאמור, תפקידו של הנגמפו"פ הוא לספק [[מודיעין קרבי]] בשטחים מאוימים על מנת לסכל התקפות [[טרור]] וירי [[קסאם|רקטות]] על [[ישראל]]. הכלי מופעל על ידי [[חיל האיסוף הקרבי]] (לשעבר [[חיל מודיעין השדה]]).

=== פומ"ה ===
{{הפניה לערך מורחב|פומ"ה}}
[[קובץ:IDF Puma CEV (5).jpg|ממוזער|שמאל|175px|פומ"ה]]
'''פומ"ה''' ('''פורץ מכשולים הנדסי''') הוא נגמ"ש [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]] כבד המבוסס על תובת טנק [[צנטוריון]] ומשרת ב[[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]]. הפומ"ה מדוגמת באמצעים ייחודים (כגון גלאים ושבשים אלקטרומגנטיים) ובכלים הנדסיים לפריצת שדות מוקשים, נטרול מטעני חבלה וביצוע עבודות הנדסיות. ניתן להתקין עליה [[מגוב]]ים, [[צפע שריון]] נגרר, משגר [[CARPET|רקטות ריצוף]], צריחון תצפית, מנוף טלסקופי והתקנים נוספים בעת הצורך. הפומ"ה, שפיתוחו החל ב־[[1983]] והושלם בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], נחשב לאחד מנגמ"שי ההנדסה המתקדמים והממוגנים בעולם ונמצא בשירות [[חיל ההנדסה הקרבית]].

== נגמ"כים מבוססי מרכבה ==

[[קובץ:NamerSirpad01.jpg|ממוזער|250px|אב-טיפוס של נמ"ר על בסיס תובת [[מרכבה סימן 1]] מוצג בכנס LIC 2005]]
בניית [[רכב קרבי משוריין]], ובפרט [[נגמ"ש]]ים, על בסיס [[תובה|תובות]] טנקים מיושנים, שייצורם נפסק, יצרה בעיות תחזוקתיות ולוגיסטיות. מעבר לעלות של הפעלת הכלי (כגון [[דלק]] ובלאי) ו[[עייפות החומר]] נוצרה גם בעיה של מחסור ב[[חלק חילוף|חלקי חילוף]] וכן מגבלה על כמות הכלים שניתן לייצר. בעקבות בעיות אלה החל צה"ל בבחינת הרעיון של פיתוח כלי רכב משוריינים ונגמ"שים על בסיס תובת [[טנק]] מודרני שנמצא בייצור שוטף. המועמד הטבעי לכך היה טנק ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]], ממספר סיבות:
# טנק המרכבה הוא [[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|פיתוח ישראלי]] ומותאם לצורכי צה"ל.
# הטנק נמצא בייצור שוטף ב[[ישראל]], דבר שמבטיח זמינות של [[תובה|תובות]] חדשות ו[[חלקי חילוף]], עם תלות מינימלית בייבוא ממדינות אחרות.
# שימוש בפלטפורמה קיימת חוסכת זמן ועלויות של תכנון תובה חדשה מאפס.
# [[תובה|תובת]] המרכבה מתאימה במיוחד לשימוש כ[[נגמ"ש]] ו[[נגמ"ש לחימה]] בגלל דלת הפריקה האחורית המשוריינת והמסדרון האחורי ומיקום ה[[מנוע]] בחזית הכלי.
בשל כך החל ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ייצור ניסיוני של נגמ"שים על בסיס תובת מרכבה, אבל בשל מחסור בתקציב הם מעולם לא נכנסו לייצור שוטף. רק ב[[העשור הראשון של המאה ה-20|עשור הראשון של המאה ה-21]], בעקבות [[אסון הנגמ"שים]] ב[[רצועת עזה]], החל פיתוח וייצור נגמ"ש כבד באופן סדרתי, ה[[נמ"ר]], וזה נכנס לשירות בצה"ל בשלהי [[2008]]. בשל הצלחת הנמ"ר בלחימה ובהגנה על הלוחמים שבתוכו הורחב הפרויקט וייצורו הוגבר, כאשר חלק מהייצור נעשה ב[[ארצות הברית]], על מנת להגביר את קצב הייצור ולאפשר רכישת נגמ"שים בכסף סיוע החוץ הביטחוני האמריקאי.

=== נמר"ה ===

הנמ"רה הוא נגמ"ש [[חיל חימוש]] ו[[אחזקה]], ומטרתו לשמש את צוותי [[חיל החימוש|חיל החימוש של צה"ל]] בחילוץ, תיקון והחזקת טנקי המרכבה, כולל בחזית עצמה. הנמר"ה מבוססת על תובות של [[מרכבה סימן 1]] ו[[מרכבה סימן 3]] וכוללת [[עגורן|מנוף טלסקופי]], [[כננת]] ואמצעי תחזוקה נוספים. הנמר"ה יוצרה בכמויות קטנות במספר דגמים בהם [[חט"פ]] (חוליה טכנית פלוגתית) ו[[טנק חילוץ|טחל"ץ]] (ARV), אך הפרויקט בוטל והנמ"רה לא נכנסה לייצור סדרתי ושוטף.

=== נמ"ר ===
{{הפניה לערך מורחב|נגמ"ש מרכבה}}
[[קובץ:Trophy on NAMER AFV.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נמ"ר חי"ר עם "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]"]]
'''נמ"ר''' (נגמ"ש מרכבה) הוא נגמ"ש המבוסס על תובת [[טנק מרכבה]] ונושא מיגון כבד. פיתוח הנמ"ר החל בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]] וזורז לאחר התקריות שנודעו כ-"[[אסון הנגמ"שים]]" בחודש מאי [[2004]]. בשנת [[2005]] הושלם פיתוח אב-טיפוס של הנמ"ר, שצויד ב[[מקלע]]י [[מאג]], אחד מהם ב[[מאג רפא"ל|עמדת רפא"ל]] (מא"ג הניתן לשליטה מתוך הנגמ"ש) וכן במקלע כבד [[M2 בראונינג]] הנשלט מבפנים או "[[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]]" של [[רפא"ל]]. מספר נגמ"שי מרכבה נשלחו לבדיקה ב[[חטיבת גבעתי]], שתצטייד בהם אחרי [[חטיבת גולני]] - אך בקצב איטי עקב מחירם הגבוה.

הנמ"ר חמוש בעמדת [[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]] ובה מקלע כבד [[M2 בראונינג]], [[מקלע רימונים|מקל"ר]] או [[מאג]] הנשלטים מתוך הכלי, מאג מפקד ו[[מרגמה]] פנימית 60 מ"מ. הוא יכול לשאת 11 לוחמים על ציודם, וכולל מערכת [[צבא יבשה דיגיטלי|צי"ד]] לניהול קרב מתקדם ו[[בית שימוש]] לרווחת החיילים. בתוכנית "תפן [[2007]]–[[2012]]" הוחלט על הצטיידות במאות יחידות של הנמ"ר. הנמ"ר נכנס לשירות פעיל בסוף שנת [[2008]] ב[[חטיבת גולני]]. הנמ"רים השתתפו ב[[מבצע צוק איתן]] ב-[[2014]] בו המיגון הכבד שלהם הוכיח את עצמו כמציל חיים. בעקבות ההצלחה שלו במבצע החליטו [[צה"ל]] ו[[ממשלת ישראל|הממשלה]] להגביר את ההצטיידות בנמ"ר. ב-[[2016]] החלה מערכת הביטחון בהתקנת [[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים|מערכות הגנה אקטיביות]] מדגם "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" על הנמ"רים.

הנמ"ר קיים במספר תצורות, בהן נגמ"ש חי"ר (התצורה הבסיסית), נגמ"ש פיקוד, נגמ"ש חילוץ ונגמ"ש [[אמבולנס]] (נמ"רבולנס) לפינוי פצועים.

ב-[[2017]] הציג [[משרד הביטחון]] אב-טיפוס של הנמ"ר בתצורת [[נגמ"ש לחימה]]. כלי זה מצויד ב[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח בלתי מאויש]] החמוש ב[[תותח אוטומטי]] 30 מ"מ, [[מקלע מקביל]], [[טיל]]י [[ספייק]] [[טיל נגד טנקים|נגד טנקים]], [[מרגמה]] 60 ו"[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]".

=== נמ"ר הנדסי ===

{{ערך מורחב|נמ"ר הנדסי}}
[[קובץ:IDF-Nammer-CEV-05-Zachi-Evenor-v62.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נמ"ר הנדסי]]
'''הנמ"ר ההנדסי''' (מכונה לפעמים "'''נמר"ה'''") הוא הסבה של [[נגמ"ש מרכבה|נגמ"ש המרכבה]] ל[[רכב הנדסה קרבית]] הכולל [[שריון לכלי רכב|מיגון]] משופר, [[מערכת הגנה אקטיבית]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]", אמצעים הנדסיים שונים ומגוונים, עמדת "[[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]]" חמושה הנשלטת מתוך הכלי ומערכת ניהול קרב דיגיטלית (מענ"ק) המשתלבת במערכת התקשוב, השליטה והבקרה [[צי"ד]] של [[זרוע היבשה (צה"ל)|זרוע היבשה]]. בנוסף לשיפורים אלה בנמ"ר ההנדסי יש יותר מקום - הוא יכול לשאת 10 [[לוחם|לוחמים]]-[[פלס (צבא)|פלסים]] והכניסה לכלי נעשית מדלת כניסה אחורית (בדומה לנגמ"שים כמו ה[[אכזרית]] וה-[[M113]] ובניגוד ל[[פומ"ה]] שמבוסס על טנק [[צנטוריון]]).{{הערה|שם=נמר-הנדסי-מאקו1|{{mako|שי לוי|ממוגן וקטלני יותר: הכלי החדש של חיל ההנדסה|08e00e170555251006|pzm-units/combat-engineering|19 בינואר 2016}}.}} הנמ"ר ההנדסי נכנס לשירות גדודי [[חיל ההנדסה הקרבית]] בסוף [[2016]].{{הערה|שם=נמר-הנדסי-מאקו1}}

=== אופק ===

ב-[[2018]] במסגרת [[תר"ש גדעון|תוכנית רב-שנתית גדעון]] החל [[צה"ל]] במהלך של הסבת טנקי [[מרכבה סימן 2]] ו[[מרכבה סימן 3]] שיצאו משירות לנגמ"שים כבדים הנקראים "אופק". אלה נגמ"שים כבדים הבנויים על בסיס תובת מרכבה סימן 3 שה[[צריח (טנק)|צריח]] הוסר ממנו והוחלף בתא לוחמים ממוגן, בתוספת שיפורים והתאמות לנשיאת חיילים. ייעודם העיקרי של הנגמ"שים אלו יהיה לצורכי פיקוד ושליטה במסגרת טקטית מתמרנת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/35395|כותרת=צה"ל חשף אב טיפוס לרכב פיקוד ושליטה זחלי {{!}} Israel Defense|אתר=www.israeldefense.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-07-26}}</ref>

=== פר"ג ===
ה'''פר"ג''', [[ראשי תיבות]] של '''פלטפורמת רק"ם גנרית''', הוא הסבה של [[תובה|תובות]] [[מרכבה סימן 3]] ישנות לנגמ"ש כבד שנועד לשמש תומכי לחימה, בעיקר ל[[חיל הטכנולוגיה והאחזקה]] אך גם צוותי ה[[רפואה צבאית|רפואה]], למטרות [[חילוץ כלי רכב|חילוץ]], אחזקה ופינוי פצועים. במסגרת הפרויקט הוסר הצריח והוחלף בתא לוחמים ממוגן ו[[מנוף (כלי)|מנוף]] עם כושר הרמה של 2.5 [[טונה (מסה)|טונות]]. פיתוח וייצור הפר"ג החלה ב-[[2019]] על ידי ה[[חט"ל]] ו[[מש"א]], וביולי 2021 מדגים של הכלי נכנס לניסויים ב[[זרוע היבשה]].{{הערה|{{אתר צה"ל|מייא הררי|פיתוח חדש מחזיר את מרכבה 3 לזירה|29864|6 ביולי 2021}}.}}

<gallery widths="250" heights="150" caption="פרג - נגמש חילוץ על בסיס תובת מרכבה סימן 3">
קובץ:Merkava Mk III, July 2021. III.jpg
קובץ:Merkava Mk III, July 2021. II.jpg
קובץ:Merkava Mk III, July 2021. I.jpg
</gallery>

== נגמ"כים נוספים ==
=== אכזרית ===
{{הפניה לערך מורחב|אכזרית}}
[[קובץ:Achzarit.jpg|ממוזער|175px|אכזרית]]
'''אכזרית''' היא נגמ"ש כבד המבוסס על תובות טנקי [[T-55]] שנפלו [[נשק שלל|שלל]] ב[[מלחמות ישראל]]. האכזרית עברה הסבה ושיפוץ כוללים, לרבות החלפת [[מנוע]] ושיפור המיגון ב[[שריון לכלי רכב|שריון]] ישראלי כבד. היתרון הגדול של האכזרית על סדרת נגמ"שי השוט היא הדלת האחורית, המאפשרת לחי"ר לפרוק בבטחה מהנגמ"ש ולהעמיס עליו בקלות מטען או פצועים. האכזרית, שפיתוחה החל בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] והושלם ב-[[1988]], זכתה להצלחה רבה ונחשבת עד היום לאחד מהנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם.{{הערה|שם=IW-ארכיון-אכזרית|1=[http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/armored_personnel_carriers/achzarit/Achzarit.html אכזרית] באתר Israeli Weapons,{{ש}}[https://web.archive.org/web/20080512015929/http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/armored_personnel_carriers/achzarit/Achzarit.html אכזרית] באתר Israeli Weapons דרך [[ארכיון האינטרנט]].}} כיום נמצאת האכזרית בשירות חלק מחטיבות [[חיל הרגלים]] ב[[מילואים]], כאשר בעבר הייתה בשימוש [[חטיבת גולני]] ו[[חטיבת גבעתי]].

== טבלה השוואתית ==
{| border="1" cellpadding="2" cellspacing="0" align="center" |
|- align=center
! bgcolor="#3cb371" | נתון
! bgcolor="#8fbc8f" | נגמחו"ן
! bgcolor="#8fbc8f" | נקפדון
! bgcolor="#8fbc8f" | אכזרית
! bgcolor="#8fbc8f" | נמ"ר
|-
|- align=center
! ייעוד
| נגמ"ש הנדסה/בט"ש
| נגמ"ש הנדסה/בט"ש
| נגמ"ש חי"ר/בט"ש
| נגמ"ש חי"ר/[[נגמ"ש לחימה|לחימה]]
|- align=center
! תובה
| [[צנטוריון]]/[[שוט (טנק)|שוט]]
| [[צנטוריון]]/[[שוט (טנק)|שוט]]
| [[טנק]] [[T-55]]/[[טירן 5]]
| [[מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 3]]
|- align=center
! מאפיינים
| מיגון גחון וצריח עילי פסיבי סגור
| מיגון היקפי משופר ותא לוחמים מוגבה
| מיגון כבד, דלת אחורית עם גג מתרומם
| תא לוחמים ודלת אחורית, מיגון כבד ומערכת [[צי"ד]]
|-
! חימוש
|
* צריח תצפית פסיבי
* 2 [[מקלע]]י [[מאג]] 7.62 מ"מ
* 4 [[מדוכות עשן|מדוכות רימוני עשן]] (10 כ"א)
|
* [[M2 בראונינג|מקלע 0.5]] (12.7 מ"מ) או [[מטול רימונים|מקל"ר]] 40 מ"מ
* 3–4 [[מקלע]]י [[מאג]] 7.62 מ"מ
* [[מדוכות עשן|מדוכות רימוני עשן]]
|
* עמדת [[מאג רפא"ל]] או ע��דת "[[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]]"
* 3 [[מאג]] 7.62 מ"מ
* 2 [[מדוכות עשן|מדוכות רימוני עשן]] (6 כ"א)
* [[מרגמה]] פנימית 60 מ"מ (סימן 2)
|
* עמדת "[[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]]" עם [[M2 בראונינג]] [[12.7x99 מ"מ נאט"ו|0.5]]
* [[מקלע]]י [[מאג]] 7.62 מ"מ
* 2 [[מדוכות עשן|מדוכות רימוני עשן]] (6 כ"א)
* [[מרגמה]] חיצונית 60 מ"מ
|- align=center
! [[מיגון]]
| פסיבי+ריאקטיבי נגד נ"ט ומטעני צד, {{ש}} לוחות גחון נגד מוקשים ומטעני גחון
| פסיבי+ריאקטיבי נגד נ"ט ומטעני צד, {{ש}} לוחות גחון נגד מוקשים ומטעני גחון
| פסיבי+ריאקטיבי נגד נ"ט ומטעני צד, {{ש}} לוחות גחון נגד מוקשים ומטעני גחון
| פסיבי+ריאקטיבי נגד נ"ט ומטעני צד, {{ש}} לוחות גחון נגד מוקשים ומטעני גחון.{{ש}}בחלק מהנמ"רים: [[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]".
|- align=center
! פתחים
| 2 עליונים
| 2–4 עליונים
| פתח כבש אחורי, 4–6 עליונים
| פתח כבש אחורי, 2 עליונים
|- align=center
! צוות
| מפקד, נהג ו-10 נוסעים
| מפקד, נהג ו-10 נוסעים
| 3 מפעילים ו-7 נוסעים
| 3 מפעילים ו-8 נוסעים
|- align=center
! [[מנוע]]
| ADVS-1790 –2AC
| ADVS 1790-sa
| דטרויט דיזל 8V-71 TTA (סימן 1) {{ש}} 8V-92 TA (סימן 2)
|AVDS-1790-9AR דיזל
|- align=center
! [[הילוכים|תמסורת]]
| CD-850-76A1
| Allison CD-850-6BX {{ש}} ([[מרכבה סימן 1]])
| אליסון XTG-411-5
|רנק
|- align=center
! [[הספק]]
| 750 [[כוחות סוס|כ"ס]] ב-2400 [[סיבובים לדקה|סל"ד]]
| 900 כ"ס
| 650 (סימן 1) / 850 כ"ס (סימן 2)
| 1200 [[כוחות סוס|כ"ס]]
|- align=center
! משקל
| 45 [[טונה (מסה)|טונות]] (ללא צריח)
| 55 טונות
| 44 טונות
| 60 [[טונה (מסה)|טונות]]
|- align=center
! אורך
| 7.84 [[מטר]]
| כ-7.8 [[מטר]]
| 6.20 [[מטר]]
| 9 [[מטר]]
|- align=center
! רוחב
| 3.38 מטר, ללא פלטות
| כ-3.4 מטר
| 3.60 מטר
| 3.92 מטר
|-
|}

מקורות לטבלה.{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמשוט}}{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמחון}}{{הערה|שם=IW-ארכיון-נקפדון}}{{הערה|שם=IW-ארכיון-אכזרית}}

== ראו גם ==
* [[איתן (נגמ"ש)]] - נגמ"ש אופני בינוני
* [[חי"ר ממוכן]]
* [[נגמ"ש]]
* [[שריון לכלי רכב]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Nagmashot-based armored personnel carriers}}
* מידע ותמונות באתר Israeli-Weapons:
** [http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nagmashot/NagmaShot.html נגמשו"ט]
** [http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nagmachon/Nagmachon.html נגמחו"ן]
** [http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nakpadon/Nakpadon.html נקפדון]
** [http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/armored_personnel_carriers/achzarit/Achzarit.html אכזרית]
** [http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/armored_personnel_carriers/namera/Namera.htm נגמ"ש מרכבה]
* {{הארץ|אמנון ברזילי|למה צה"ל השאיר את הנגמ"ש הממוגן מחוץ לשטחים?|1.1558458|20 במאי 2004}} ([http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P210504/f.0.2105.20.1.9.jpg דיאגרמה])
* [http://www.globalsecurity.org/military/world/israel/nagmashot.htm נגמש"וט/נקפדון], באתר Global Security
* פורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]
** [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=102422 רק"מ ישראלי מעניין] ובו מידע ותמונות (גם) על נגמ"שים אלו
** [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=82465 תוספות מיגון חדשות לרק"ם צה"לי] (כולל תמונות)
* גלריות של תמונות מאתר IDF Modelling
** {{תמונות}} [http://idfmodelling.free.fr/nagmachon.html נגמחו"ן], שימו לב לתמונות הישנות שבהן הצריחון הפסיבי פתוח.
** {{תמונות}} [http://idfmodelling.free.fr/nakpadon.html נקפדון]
** {{תמונות}} [http://idfmodelling.free.fr/puma.html פומ"ה]
** {{תמונות}} [http://idfmodelling.free.fr/achzarit.html אכזרית]
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=246114 נגמחו"ן עם מיגון כלוב], בפורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=2521060&postcount=14 נקפומ"ה], בפורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]
* [https://web.archive.org/web/20080320020958/http://dover.idf.il/IDF/About/weaponry/weap_land/weap_land_003_he/default.htm הנגמ"שים], באתר [[דובר צה"ל]]
* [https://web.archive.org/web/20091015150901/http://www.defense-update.com/events/2004/summary/LIC-04-protection.htm נגמ"שים], באתר Defense-Update
* [http://www.tsahal-miniature.com/centurion.html דגמים של רק"מ מבוסס שוט (צנטוריון)] (אתר Tsahal-Miniature, [[צרפתית]])
* [http://pagesperso-orange.fr/tsahal.miniature/centurion.html Tsahal.Miniature]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}
{{נשקי צה"ל}}

[[קטגוריה:זרוע היבשה]]
[[קטגוריה:כלי רכב משוריינים ישראליים]]
[[קטגוריה:נגמ"שים]]
[[קטגוריה:צה"ל: אמצעי לחימה]]
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:- (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Mako (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר צה"ל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/ישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ניווט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נשקי צה"ל (עריכה)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/צה"ל (עריכה)
תבנית:ערך מומלץ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תמונות (עריכה)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
חזרה לדף נגמ"שים כבדים בצה"ל.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נגמ%22שים_כבדים_בצה%22ל"