הצגת המקור של הדף "מצוות עשה שהזמן גרמן"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

'''מצוות עשה שהזמן גרמן''' הן [[מצוות עשה]] החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע. לדוגמה, מצוות [[סוכה]] חלה רק במהלך [[חג הסוכות]], ומצוות [[הנחת תפילין]] חלה רק ב[[ימי חול]], ביום ולא בלילה. מצוות שיש להן זמן חלות קבוע אך אין להן זמן ביטול, כגון מילה ביום השמיני או פדיון הבן ביום השלשים, אינן בכלל זה.

ייחודן של מצוות עשה שהזמן גרמן הוא שלמעט מספר חריגים, [[מעמד האישה ביהדות|נשים]] (וכן [[עבד כנעני|עבדים כנעניים]]) פטורים מהן, כלומר נשים אינן מחויבות מבחינה [[הלכה|הלכתית]] לקיים מצוות אלו, בשונה ממצוות עשה שלא הזמן גרמן וכן כל [[מצוות לא תעשה]], שככלל חלות על נשים וגברים במידה שווה.

==מקור הפטור==

פטור הנשים ממצוות אלו מוזכר פעמים רבות בתלמוד{{הערה|לדוגמה {{בבלי|סוכה|כח|א}}, {{בבלי|ברכות|כ|ב}}, {{בבלי|ערובין|כז|א}}}}. מקור הכלל הוא ב[[משנה]] ב[[מסכת קידושין]]: {{ציטוטון|וכל מצוות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות}}{{הערה|{{משנה|קידושין|א|ז}}}}. ב[[תלמוד]] על המשנה נלמד הכלל ב[[בנין אב|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה|אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ({{בבלי|קידושין|לה|א}})}}, שבעצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]]{{הערה|"ותפילין גמר לה מתלמוד תורה." ({{בבלי|קידושין|לד|א}})}} הכתובה לפניה.

==אילו מצוות כלולות בפטור==
רק מצוות מעטות מבין תרי"ג המצוות הן מצוות עשה שהזמן גרמן. בהן מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].

נחלקו הפוסקים אם [[ברכת הלבנה]] נחשבת כמצוות עשה שזמן גרמא.  הרב [[שלמה קלוגר]]{{הערה|האלף לך שלמה או"ח קצג.}} טוען שהברכה תלויה בהתחדשות הירח ולא בזמן גרידא, ולכן נשים חייבות, וכפשטות דברי הגמרא שנשים חייבות.{{הערה|סנהדרין מב.}} לעומתו, ה[[מגן אברהם]]{{הערה|ריש סימן תכו.}} סובר שהיא נחשבת כמצות עשה שהזמן גרמא, ושנהגו הנשים דווקא שלא לברך (מטעמים קבליים).

===מצוות חריגות===
מספר מצוות [[דאורייתא|מן התורה]] הוחרגו מפטור זה אף על פי שהן תלויות בזמן, והן: מצוות [[שמחה ברגלים|שמחה]] (ב[[שלוש רגלים]]), מצוות [[הקהל]], קידוש ב[[שבת]] ו[[חג]], תענית [[יום הכיפורים]], ואכילת [[מצה]] ב[[ליל הסדר]]. לכל אחת מהמצוות הללו ישנו מקור מה[[תורה]] לחייב בהן נשים. בשמחה ברגל והקהל המקור מפורש בתורה{{הערה|"ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" ({{תנ"ך|דברים|טז|יד}}), "הקהל את העם האנשים והנשים והטף..." (דברים לא)}}. בקידוש ואכילת מצה, החיוב נלמד בהיקש מאיסור מלאכה בשבת ו[[חמץ]] בפסח.

עם זאת, לדעת ה[[רמב"ם]], הכלל שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן וחייבות בשאר מצוות עשה כלל [[אין למדין מן הכללות|אינו מלמד על הפרטים]], אלא נוצר מהן ונאמר על דרך הרוב, ולכן הפטור או החיוב בכל מצווה בפני עצמה נלמד בקבלה מיוחדת{{הערה|רמב"ם פירוש המשנה על משנה קדושין א, ז}}.

מצוות חכמים כ[[הדלקת נרות חנוכה]], [[קריאת מגילה]] ב[[פורים]], ושתיית [[ארבע כוסות]] בליל הסדר הוטלו אף על נשים, אף על פי שהזמן גרמן, בנימוק "שאף הן היו באותו הנס"{{הערה|1=תלמוד בבלי שבת דף כג, עמוד א, לגבי נר חנוכה; תלמוד בבלי מגילה דף ד, עמוד א, לגבי קריאת מגילה; ותלמוד בבלי פסחים דף קח, עמוד ב, לגבי ארבע כוסות.}}.

==סיבת הפטור==
===תפקידים אחרים===
לפי ה[[דוד אבודרהם|אבודרהם]] ([[1340]]) הנשים נפטרו מקיום מצוות אלו מפני "[[שלום בית]]": {{ציטוטון|לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם הייתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא - אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא - אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות שלום עם בעלה.|תיקון התפילות וענייניהם, השער השלישי}}

לדעת הרב [[משה פיינשטיין]] הפטור ממצוות אלו נובע מהעיסוק בגידול הילדים, אליו האישה מותאמת יותר מהאיש, ואין ליחסו לקדושה פחותה של האישה{{הערה|1=ולבד טעמי התורה שלא ידוע לסתם אינשי אף לא לת"ח ... איכא גם טעמים גלוים לכל, כי סתם נשים בעולם אינם עשירות ועליהן מוטל גידול הילדים והילדות שהיא מלאכה היותר חשובה להשי"ת ולהתורה, וכן ברא השי"ת בטבע כל מין ומין דמבע"ח =דמבעלי חיים= שהנקבות יגדלו את הולדות ואף את מין האדם לא הוציא מן הכלל בזה שגם טבע הנשים מסוגל יותר לגידול הילדים שמצד זה הקל עליהן שלא לחייבן בלמוד התורה, ובמ"ע שהזמ"ג =ובמצוות עשה שהזמן גרמה= ... אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים דלעניין הקדושה שוות לאנשים ... חיוב הכבוד על האיש לאשתו ועל האשה לבעלה בלא שום חִלוק, והרבה מהנשים שהיו נביאות ויש להן כל דיני נביא שבאנשים, ובהרבה דברים נשתבחו בין בקראי בין בדברי חז"ל עוד יותר מלאנשים (שו"ת [[אגרות משה]] או"ח חלק ד' סימן מט')}}. גם הרב [[אליהו כי טוב]] נימק את סיבת הפטור באופן דומה. לדבריו יש בו אף להעיד על מעלת האישה{{הערה|{{ציטוטון|אף האשה, כיון שהושוותה לאיש לכל המצוות שבתורה ואחר כך יצאה להפטר מחלק אחד של המצוות שהזמן גרמן – פטור זה מעלה הוא אצלה, שהוא בא להעיד כמה חשובים הם התפקידים המיוחדים שהיא עמוסה בהם עד שדוחים הרבה גופי מצווה הכתובים בתורה|איש וביתו, פרק ח'}}}}.

===דבקות יתרה===
ה[[שמשון רפאל הירש|רש"ר הירש]] ([[1808]]-[[1888]]) אף הוא ראה בפטור הנשים ממצוות אלו מעלה יתרה על גבי הגברים:
{{ציטוט|תוכן=פטור הנשים משאר מצוות עשה שהזמן גרמן איננו יכול להיות תלוי בפחיתותן; כאילו התורה סבורה, שאין הן ראויות לקיים אותן מצוות. אלא נראה לנו לומר כך: התורה לא חייבה את הנשים במצוות אלה, מפני שאין הן זקוקות להן. שהרי זה כל עצמן של מצוות עשה שהזמן גרמן: הן מבטאות אמיתות, מחשבות, עקרונות והחלטות על ידי מעשים סמליים; והן מחדשות ערכים אלה מפרק לפרק, למען נשיב אותם אל ליבנו ונגשים אותם במעשינו, והתורה מניחה שיש לאשה דביקות יתירה ונאמנות של התלהבות לייעודה; והנסיונות המזומנים לה בתחום ייעודה – סכנה מועטת נשקפת לה מהם; משום כך לא היה צורך להטיל עליה את כל המצוות, המוטלות על האיש; כי האיש טעון זירוז חוזר ונשנה לנאמנות בקיום ייעודו; ויש צורך לחזור ולהזהיר אותו מפני כל רפיון במילוי תפקידו.|מקור=פירוש הרש"ר הירש לתורה, ויקרא כג' מג'}}

==קיום מצוות מרצו��==
הפטור כשלעצמו אינו מפקיע את אפשרות קיום המצווה, אם כי "[[גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה]]"{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פז|א}}}}, כלומר עשיית המצוות מתוך חיוב עדיפה על עשייתן מתוך העדפה אישית. מכאן שחיוב במצוות יתרות נחשב למעלה רוחנית - וזהו ההסבר המקובל ל[[ברכות השחר|ברכה]] שתוקנה לגברים: 'ברוך שלא עשני אישה'.
===ברכת המצוות לפטור מהמצווה===
לעניין [[ברכת המצוות]] נחלקו ה[[פוסקים]] האם אישה המקיימת מצווה שהיא פטורה ממנה רשאית לברך עליה ("אשר קידשנו במצוותיו וציוונו"), או שמא יש בכך [[ברכה לבטלה]] ואמירת דבר [[שקר]] מאחר שנשים לא נצטוו.

השולחן ערוך בעקבות הרמב"ם פסק להלכה שאין לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, וכן מנהג רוב הנשים ה[[עדות המזרח|ספרדיות]] שלא לברך.{{הערה|נחלקו בעניין ה[[רמב"ם]] ו[[רבינו תם]], השולחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם, שאין לברך, ו[[הרמ"א]] כדעת ר"ת (ראו ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקפט|ו}}, וכן גם ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|יז|ב}}), הספרדים נוהגים בדרך כלל כדעת השולחן ערוך והאשכנזים כדעת הרמ"א. בכל זאת היו קהילת ספרדיות שבהם הנשים נהגו לברך ([[חיד"א]], שו"ת יוסף אומץ, סימן פב; [[ציץ אליעזר]], ט, סימן ב).}} סברתם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה.

אך ב[[רמ"א]] פסק כדעת ר"ת שאף שהנשים פטורות יכולות לקיים המצווה ולברך אם ירצו. שכן הן שייכות בקיום המצוות ומקבלות שכר על קיומן. וכן הוא מנהג ה[[אשכנזים|אשכנזיות]] לברך{{הערה|[[s:ערוך השולחן אורח חיים תרמ|ערוך השולחן אורח חיים תרמ]]: "אמנם נשים שלנו – רבות יושבות בסוכה, ומברכות "לישב בסוכה". ואין זה ברכה לבטלה, דהכי קיימא לן לומר בכל מצווה שהזמן גרמא – רשות בידן לעשות המצווה, ומברכות עליהם."}}.

=== כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ===
{{הפניה לערך מורחב|כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט}}
בראשונים הקשו האיך נשים יכולות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא אם רוצים בכך, והרי כלל הוא בידינו "כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט". מסקנת דבריהם היא{{ציטוט|תוכן=התם שעושה דבר שאינו מצווה מן התורה כלל שהוא כמוסיף על התורה, אבל מי שעושה מצוות התורה כתקנן, אע"פ שלא נצטוה הוא בהם כגון נשים וגוים מקבלים עליהם שכר שכל [[דרכיה דרכי נועם]] וכל נתיבותיה שלום|מקור=רמב"ן מסכת קידושין לא|אנגלית=}}

=== קיום מצוות מתוך רצון לשוויון ===
ה[[יהדות רפורמית|יהדות הרפורמית]] ו[[יהדות קונסרבטיבית|הקונסרבטיבית]] אינם מקפידים על כל כללי ההבדלים בין גברים לנשים בהלכה. במסגרת זאת נשים רפורמיות וקונסרבטיביות וכן [[פמיניזם דתי|פמיניסטיות דתיות]] נוהגות לעיתים לקיים אף מצוות עשה שהזמן גרמן שמטעמים מיוחדים באופן מסורתי לא נהגו נשים לקיימן, כגון התעטפות בטלית והנחת תפילין. ארגון מוביל בנושא זה הוא [[נשות הכותל]].

הרב [[משה פיינשטיין]] מעיר, שאף על פי שמצינו בדברי הראשונים שלא שללו קיום מצוות אלו על ידי נשים, {{ציטוטון|אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצוות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על ה' יתברך ועל תורתו, אין זה מעשה מצווה כלל אלא אדרבה מעשה איסור, שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חילוף בדיני התורה}}{{הערה|1=שו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק ד סימן מט.}}.

==קישורים חיצוניים==
* {{פניני הלכה|כללי המצוות שנשים חייבות ופטורות מהן|03-02-07}}
* [[דרור פיקסלר]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ptor-2.htm פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן במשנת הרמב"ם], אתר דעת
* הרב [[אליעזר ברקוביץ]], [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hitchay-4.htm התחייבות עצמית של נשים במצוות עשה שהזמן גרמא], אתר דעת
* [[מנחם צוקר]], [[s:ביאור:מצוות עשה שהזמן גרמא]], ויקיטקסט
* הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5045 מצוות עשה שהזמן גרמא וכפיה על המצוות], אתר ישיבה
* {{מרחב|מצוות עשה שהזמן גרמן"OR"מצוות עשה שהזמן גרמא|מצוות עשה שהזמן גרמן}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מצוות עשה|*שהזמן גרמן]]
[[קטגוריה:זמנים ביהדות]]
[[קטגוריה:מושגים ביהדות]]
[[קטגוריה:כללי המצוות]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אסיף (עריכה)
תבנית:בבלי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מרחב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משנה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משנה/קיצור שם (עריכה)
תבנית:פניני הלכה (עריכה)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוטון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שולחן ערוך (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/בבלי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/משנה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/שולחן ערוך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)

חזרה לדף מצוות עשה שהזמן גרמן.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מצוות_עשה_שהזמן_גרמן"