הצגת המקור של הדף "מוצא"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{פירוש נוסף}}
{{שכונה
| עיר = [[ירושלים]]
| תמונה = MotzaOct302021.jpg
| כיתוב = שכונת מוצא
| תאריך ייסוד = [[1894]]
| מייסדים = ארגון "בני ברית"{{ש}}[[יהושע ילין]]{{ש}}[[שמואל ברוזה]]
| מפה = {{ממי}}
{{מפה דינמית|זום=13}}
| קטגוריה =
}}
[[קובץ:Beit Yellin - Yellin House - WLM 2013 - ovedc - 29.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא"]]
[[קובץ:Moza22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון [[הצבי]], [[1908]]]]
[[קובץ:Motza.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום : בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895]]
[[קובץ:Broza in Mozza.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משק [[שמואל ברוזה|ברוזה]], 1912]]
'''מוצא''' (או '''מוצא תחתית''') היא [[שכונה]] ב[[ירושלים]] הממוקמת ב[[הרי ירושלים]], בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך ל[[נחל שורק]], בגובה ממוצע של 580 [[מטר]] מעל [[פני הים]], בעבר הייתה [[מושבה]] [[חקלאות|חקלאית]] עצמאית, ובשנת [[1993]] [[איחוד רשויות מקומיות|צורפה לשטח השיפוט של ירושלים]].

המושבה נוסדה בשנת [[1894]]{{הערה|'''האנציקלופדיה העברית''', כרך כ"ב, 'מוצא', עמ' 793}} על ידי ה[[ארגון]] ה[[יהודים|יהודי]] "[[בני ברית]]" כיישוב חקלאי יהודי מבודד על הדרך מירושלים ל[[יפו]], כארבעה קילומטרים מערבית לירושלים, בסמוך לכפר ה[[ערבים|ערבי]] [[קאלוניה]], ששימר בשמו את היישוב ה[[רומא העתיקה|רומי]] "קולוניה אמאוס". החל משנת [[1933]], עם הקמתו של [[מושב עובדים|מושב העובדים]] [[מוצא עילית]], שונה שם המקום מ"מוצא" ל"מוצא תחתית", ובשנת [[1993]] צורפה מוצא תחתית ל[[ירושלים]]{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/population/localities/changes_1948-2004.xls ברשימת השינויים של הלמ"ס שורה 792: "'''מוצא תחתית''', צורף לירושלים, שנת השינוי 1993"]}}.

== היסטוריה ==
בחפירות ארכאולוגיות שונות נערכו בסביבות היישוב החל משנת [[1973]] ועד שנת [[2019]] נמצאו שרידי יישוב מתקופות שונות. בעיקר באזור המכונה "'''תל מוצא'''", ליד [[בית הכנסת העתיק מוצא]], המצוי היום מדרום ל[[כביש 1]] - כביש [[ירושלים]]-[[תל אביב]].

===התקופה האפיפלאוליתית===
ב[[חפירת הצלה]] שנערכה בשנת 2000, כחלק מעבודות להנחת צינור מים, נמצאו שרידים מ[[התקופה האפיפלאוליתית]] בעומק של כ-4 מטר, בשכבה של אדמת [[טרה רוסה]] המונחת היישר על סלע האם. בין השאר נמצאו כלי צור, גרעינים, נתזים ומיקרוליטים האופייניים ל[[התרבות הכבארית|תרבות הכבארית]]{{הערה|שם=ארכאולוג2000|{{חדשות ארכאולוגיות|עמנואל איזנברג ודבורה א' סקלר-פרנס|מוצא|155|110|גיליון 117 לשנת 2005, 3 באפריל 2005}}}}.

===התקופה הנאוליתית===
לראשונה התגלו באזור, בשנת [[1927]], ממזרח למוצא עילית כלי צור מן מ[[התקופה הנאוליתית בארץ ישראל]], בגדה המערבית של [[נחל שורק]]{{הערה|ע' מרדר וח' חאלילה, "אתרים אפיפלאוליתיים חדשים בירושלים ובהרי יהודה", בתוך: א' ברוך וא' פאוסט עורכים, חידושים בחקר ירושלים י', רמת–גן תשס"ה, עמ' 7-10.}}. בשנת 2000, נמצאו שרידים של שכבת יישוב מ[[התקופה הנאוליתית]] הקדם-קרמית ב' (8500-7000 לפסה"נ) מעל השכבה האפיפלאוליתית. שכבה זו כללה רצפת עפר כבוש עם ארבעה מוקדים שהכילו צור לרבות פסולת, גרעינים וכלים וכן כלי עצם ועצמות בעלי חיים. ממצא יחיד במינו הוא מקדח הנתון בידית עצם חלולה{{הערה|שם=ארכאולוג2000}}.

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת [[2012]], נחשפו שרידיהן של שתי שכבות מן התקופה הנאוליתית הקדם–קיראמית ב'. השכבה התחתונה מבין השתיים מיוחסת לחלקה הקדום של התקופה, והניבה מספר פסלונים אנתרופומורפיים וזואומורפיים, ביניהם צמד פסלוני בעלי חיים שנתגלו בסמיכות זה לזה. פסלון אחד, עשוי מאבן גיר קשה, עוצב בדמות ראם בעל קרניים מפותלות. הפסלון השני עוצב בדמות שור בר, והוא עשוי מאבן דולומיט. לפסלונים חשיבות רבה בחקר חיי הדת והפולחן של החברות הפרהיסטוריות המאוחרות ב[[ארץ ישראל]]. החברה שיצרה את הפסלונים התקיימה בתקופה שבה חל המעבר להתיישבות קבע ולכלכלה המבוססת על חקלאות ועל בעלי חיים מבויתים{{הערה|חלאילה ח' ואייריך א' תשע"ד. [http://prehistory.org.il/wp-content/uploads/2010/11/KhalailyEirikh_NSAJR_7_2013-Motza-figurins.pdf פסלונים מאבן וטין מהתקופה הנאוליתית הקדם קראמית ב' בתל מוצא]. בתוך ג"ד שטיבל, א' פלג-ברקת, ד' בן-עמי, ש' וקסלר-בדולח וי' גדות, עורכים. חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ז:29–37}}.

כחלק מהעבודות שמבצעת חברת [[נתיבי ישראל]] לסלילת [[כביש 16 (ירושלים)|כביש 16]], נערכה [[חפירת הצלה]] על ידי [[רשות העתיקות]] ב[[עמק מוצא]], בה נחפרו 300 ריבועי חפירה בגודל של חמישה על חמישה מטרים כל אחד. במקום התגלה כפר מ[[התקופה הנאוליתית בארץ ישראל]] ונחשפו עשרות מבנים בשטח של כ–200 דונם, זהו יישוב הנאוליתי הגדול ביותר שהתגלה בארץ ישראל{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|בשלהי תקופת האבן ננטש כפר משגשג באזור ירושלים, ואף אחד לא יודע למה|1.6269366|13 ביולי 2018}}}}.

===תקופת הברונזה===
בשנת 1973 חפר הארכאולוג עמנואל אייזנברג שרידי יישוב מ[[תקופת הברונזה הקדומה]].

===תקופת הברזל: מקדש מוצא===
{{הפניה לערך מורחב|מקדש מוצא}}
בשנים [[1993]]–[[2003]] נערכו שלוש עונות חפירה שבהן נחפר שרידי יישוב מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל 2א']], בערך מ[[המאה התשיעית לפנה"ס]]. בשנת 2012, במהלך [[חפירה ארכאולוגית]] שנערכה לרגל שדרוג [[כביש 1]], נחשף מקדש וכלי פולחן מתקופה זו, כלומר זהו אתר פולחן שהתקיים לצד [[בית המקדש הראשון|המקדש המרכזי]] בירושלים ב[[תקופת בית ראשון]]{{הערה|שם=המקדש במוצא|[http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=25&subj_id=240&id=1974 מקדש ומצבור נדיר של כלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא (דצמבר 2012)], אתר [[רשות העתיקות]]}}{{הערה|{{mako|חדשות 2|ממצאים נדירים: נחשפו מקדש וכלי פולחן מתקופת המקרא|1f38d444926db31004|news-israel/local|26 בדצמבר 2012}}}}{{הערה|{{nrg|דליה מזורי|ממצאים ארכיאולוגיים נדירים במוצא שליד ירושלים|424/816|26 בדצמבר 2012|1|2}}}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|5 ק"מ בלבד מהר הבית {{!!}} מבנה פולחן נדיר התגלה מחוץ לירושלים|1.1894177|26 בדצמבר 2012}}}}<ref>Christoph Uehlinger, "[https://www.taylorfrancis.com/chapters/edit/10.4324/9780367815691-34 The Archaeology of Israelite Cult]", in: Kyle H. Keimer, [https://www.taylorfrancis.com/books/edit/10.4324/9780367815691/ancient-israelite-world-kyle-keimer-george-pierce '''The Ancient Israelite World'''], Taylor & Francis, 2022, p. 439</ref>.

המקדש שהתגלה במוצא היה גדול לפחות כמו מקדש שלמה ושרד גם לאחר חורבן הבית. חוקרים ישראלים סבורים כי במקדש הונהג פולחן מעורב, יהודאי ואלילי, ומצביעים על דמיון אדריכלי למקדש בירושלים. עם זאת, לא ברור כיצד השתלב המקדש עם הממלכה הירושלמית{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|המקדש שהתגלה במוצא היה גדול לפחות כמו מקדש שלמה ושרד גם לאחר חורבן הבית|1.8485957|3 בפברואר 2020}}}}.

לאחר חשיפה חוזרת של המקדש בשנת 2019, הציע החוקר [[עודד ליפשיץ (פרופסור)|עודד ליפשיץ]] כי [[תל קריית יערים|קריית יערים המקראית]] היא בעצם במוצא, והזיהוי הביזנטי הנוכחי שלה שגוי<ref>עודד ליפשיץ, [https://www.youtube.com/watch?v=Dd4Wlaaoq1k&ab_channel=TAUVOD הסיפור שלא סופר על "מקדש שלמה" בתל מוצא], באתר YouTube</ref>.

===התקופה הרומית===
[[יוסף בן מתתיהו]] מספר שאחרי נפילת [[מכוור]] העניק [[אספסיאנוס]] קרקע בקרבת [[ירושלים]] לשמונה מאות ותיקי הצבא הרומאי:
{{ציטוט|תוכן="הוא החזיק באדמת הארץ כברכושו הפרטי, למעט השטח שנתן לשמונה מאות חיילים למושב לאחר שסיימו את שירותם הצבאי; אדמות אלה היו באמאוס, מרחק שלושים ריס מירושלים."{{הערה|יוסף בן-מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''', ספר 7, 217 (בתרגום [[יעקב נפתלי שמחוני|שמחוני]]: ספר ז, פרק ו, פסקה ו).}}}}
מוצא (קולוניה) הייתה מן הסתם אחת מתוך קהילות רבות של ותיקי צבא שנקראו 'קולוניה' ללא מעמד של עיר, היא נוסדה במרחב החקלאי הפורה ביותר באזור{{הערה|שם=:0|איזק בנימין, 'מושבות רומיות ביהודה - ייסודה של איליה קאפיטולינה', פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני (תשמא),עמ' 349, במיוחד הערה 36. לסיכום הנתונים על מוצא, ראו: Motza, in: Roman roads in Judaea II: the Jaffa-Jerusalem roads, M Fischer, B Isaac, I Roll (eds.), 1996, pp. 222-229}}. [[ישעיהו פרס]] מציין כי בעת סלילת הכביש העוקף את [[הקסטל]] חשפה מחלקת העתיקות המנדטורית [[בית מרחץ]] בלא פרטים נוספים{{הערה|פרס, י. (עורך), ארץ ישראל, אנציקלופדיה טופוגרפית-היסטורית, ירושלים 1952, עמ' 558; ליבוביץ, י., "מוצא", עלון אגף העתיקות של מדינת ישראל 5–6, ירושלים 1957, עמ' 2}}. על אחת מ[[טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס]] מאוסף רייפנברג נאמר כי מקורה במוצא, אך הדבר אינו ודאי{{הערה|Reifenberg, A., "Römische Legionsziegel", JPOS 11 (1931), p. 157-158|כיוון=שמאל}}.

[[התלמוד הבבלי]] מעיד כי כבר בזמן [[תקופת בית שני|בית שני]] הייתה מוצא פטורה ממס{{הערה|{{בבלי|סוכה|מה|א}}}}. אפשר לשער כי הפטור נבע בגלל עיסוקם בגידול מסיבי של ערבות לצורכי בית המקדש, כמתואר שם בגמרא, גידול שאינו רווחי אך כרוך בטרחה ובהוצאות{{הערה|הרב [[ישראל אריאל]], '''מחזור המקדש - סוכות''', עמ' 44–45, הוצאת [[מכון המקדש]]-כרטא-כנה, ירושלים תשנ"ז 1996.}}.

===התקופה הצלבנית עד התקופה העות'מאנית===
בתקופה הצלבנית נודע היישוב בשם "קאלוני" (Qalonie) והוקם שם מבנה, אשר על שרידיו הוקם [[חאן (מבנה)|חאן]] בשנת [[1871]]. במפקד [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאני]] שנערך בשנת [[1596]] מנה הכפר 110 תושבים, ושילם מיסים על גידולי [[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[זיתים]], וכוורות דבורים{{הערה|ütteroth, Wolf-Dieter and Kamal Abdulfattah, 1977, Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany. p. 118}}. באזור עדיין קיימות טראסות מלאכותיות רבות, בהן גדלים עצי זית עתיקים (מהם קיבל המושב [[בית זית]], שיושב על אדמות חקלאיות שהיו של קאלוניה, את שמו), ושדות שעורה.

===הקמת המושבה===
חלקות הקרקע הראשונות נקנו בשנת [[תר"ך]] ([[1860]]) על ידי [[דוד ילין (הראשון)]], יוצא העיר [[לומז'ה]] שב[[פולין]], ושאול יחזקאל-יהודה, בן למשפחה מיוחסת מ[[בגדאד]]. [[יהושע ילין]], בנו של דוד, היה בן 16 בעת ביצוע הרכישה והיה נשוי כשלוש שנים לשרח, אחותו של שאול. השניים רכשו כרם [[זית]]ים ב[[כפר]] ה[[ערבים|ערבי]] [[קאלוניה]]. בכרם הייתה חצובה [[מערה]] בסלע אשר ממנה נבע [[מעיין]]. המקום תאם את ציפיות הקונים: אוויר צח ונעים ומים קלים ומתוקים וכן שלושה מעיינות גדולים, יחידים בסביבה. המקום היה לנקודת משיכה ל"ישמעאליים" (ערבים) שבאו לנפוש בו. הייתה גם חשיבות לעובדה שהשטח המוצע למכירה היה בצד הדרך הראשית בין ירושלים ליפו.

לביצוע הרכישה נעזרו ב[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[ג'יימס פין]], אשר מצא את השיטה שתאפשר לשלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] לאשר את הקנייה. כאשר התבשרו תושבי המקום על העסקה, הם הציעו חלק מהאדמות שהיו לרשותם למכירה. השנה הייתה שנת [[בצורת]]. חלק מתושבי הכפר נטשו אותו ל[[עבר הירדן]] או ל[[חורן]] שב[[סוריה]], ולנשארים היה כדאי למכור את האדמה שנמסרה להם. כך נרכש כל השטח המכונה "ארד' אל-בזוניה". ה[[חזקה (קניין)|חזקה]] בחלקה עברה לידי היהודים, וגדר אבנים הוקמה מסביבה{{הערה|חלק מהשטח [[הפקעה|הופקע]] לאחר מכן לצורך סלילת הכביש הראשי - היום [[כביש 1]]}}.

יהושע ילין מציין כי חאג' מוסטפא אבו גוש מהכפר הערבי [[אבו גוש]] "משל על כל תושבי הכפרים בסביבות ירושלים לצד צפון, העלים עינו ולא הפריע לנו ממעשינו". ב-[[1871]] הקים ילין על החלקה [[חאן (מבנה)|חאן]], בבניין שבימינו הוא [[בית הכנסת העתיק מוצא|בית הכנסת של מוצא]]. היות שמוצא הייתה לתחנה חשובה לשיירות שנעו בין יפו לבין ירושלים, הפעלת החאן נחלה הצלחה, וגם מוסטפא אבו גוש היה שותף בחלוקת הרווחים.

בשנת [[1890]], לאור התעניינות יהודים בקניית אדמות באזור מוצא, שלא עלתה יפה, הצליח ילין לרכוש 184 דונם נוספים, אותם מכר ל[[חובבי ציון]] ולחברה שנקראה "חיבת הארץ". כעבור שלוש שנים קנתה את הקרקעות הללו לשכת ירושלים של הארגון היהודי [[בני ברית]], אשר החליטה ליישב את האדמות בחקלאים מצטיינים שהוכיחו את כישוריהם, ולהקים במקום מושבה. בשנת [[1894]] הושלמה רכישה נוספת של אדמות על ידי ארגון בני ברית שאיפשר למתיישבים לרכוש את נחלותיהם בתשלומים לתקופה ארוכה, והמושבה נוסדה על שטח של כ-1,000 [[דונם]] משני צידי הדרך מירושלים ליפו. בין המתיישבים הראשונים היו יצחק ולאה כהן, [[שמואל ברוזה]] ומשפחת מקלף (משפחת הוריו של [[מרדכי מקלף]], לימים ה[[רמטכ"ל]] השלישי של [[צה"ל]]). בשנת 1910 עבר משבר על המקום ומתוך 12 משפחות שהיו בו עזבו חמש. גם המורה עזב{{הערה|{{המודיע||דברי סופרים|19101118|9}}}}.

את ילדי מוצא לימד ה[[סופר]] והחוקר [[משה דוד גאון]] (אביהם של [[בני גאון]] והזמר [[יהורם גאון]]).

===מאורעות תרפ"ט===
ב[[מאורעות תרפ"ט]] הותקף היישוב, למרות יחסי הידידות בין המשפחות היהודיות ובין התושבים הערביים בסביבה. בהתקפה זו [[רצח|נרצחו]] כמעט כל בני משפחת מקלף - האב [[אריה לייב מקלף|אריה לייב]], האם בתיה חיה, הבן משה, הבנות מינה ורבקה, ושני אורחים מתל אביב - הרב [[שלמה זלמן שך]] ודוד גלצר. שלושה ילדים הצליחו להימלט - [[מרדכי מקלף|מרדכי]], חיים וחנה. לאחר מכן ננטשה המושבה לתקופה של כשנה, ובהמשך יושבה מחדש. בשנת [[1933]] הוקם הכפר הסמוך, [[מוצא עילית]], על ידי בני מוצא ומתיישבים נוספים מירושלים.

===לאחר הקמת המדינה===
בשנת [[1956]] החלה [[הקרן הקיימת לישראל]] לנטוע את [[יער ירושלים]] על ההר שמעל המושבה{{הערה|{{על המשמר||מסתימות ההכנות לנטיעת יער ירושלים|19561004|47}}}}. ביער ניטעו כמיליון עצים, בעיקר עצי אורן{{הערה|{{למרחב||נטיעת יער ירושלים תסתיים עוד השנה|19581003|45}}}}. בשנת 1962, הורחבה המושבה והוקמה בה שכונת וילות בשם "רמת מוצא"{{הערה|{{מעריב|יובל אליצור|שכונת וילות "רמת מוצא" נבנית במדרון הקאסטל|19620130|53}}}}. בשנת 1976 פרץ סכסוך בין תושבי השכונה לזמר [[יהורם גאון]] שביקש להקים במקום מועדון ומסעדה בניגוד לתוכנית המתאר{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|תושבי "רמת מוצא" השיגו צע"ת עד מועדון בשכונתם|19760328|68}}}}. הסכסוך הגיע לדיון בבית המשפט העליון, שפסק לטובת התושבים{{הערה|{{גלובס|עפר טויסטר|הבעיה היא בעצם הדיון המוקדם|619614|22 בספטמבר 2002}}}}. ב[[שנות ה-80]] נבנו בשכונה גם בתי דירות מדורגים על המדרון{{הערה|{{הארץ|גיא ליברמן|הבית נמכר ב-1.8 מיליון שקל מתחת למחיר המבוקש|1.1267889|25 ביוני 2009}}}}. בשנת [[2000]], הופקעו חלק מקרקעות המושבה לצורך הקמת [[מחלף מוצא]]{{הערה|{{גלובס|אבנר גרון|קרקע חקלאית ברמת מוצא, חלק להפקעה|444955|15 באוקטובר 2000}}}}.

== הדרך הרומית ==
ממזרח למושבה עולה דרך תלולה ומפותלת לשכונת [[גבעת שאול]], שליד [[הר המנוחות]]. העלייה המפותלת נקראת "מעלה הרומאים". מהלכה הוא כ-3 ק"מ תוך עלייה של 200 מטר. ניתן להבחין בתוואי המפורט של הדרך במפת [[PEF]] משנת 1880. בימי [[המנדט הבריטי]] היה מקובל על [[תנועות נוער וארגוני נוער בישראל|תנועות הנוער]] לעלות לירושלים בדרך זו, שהמחישה את ה"עלייה" לירושלים. כיום, חלק גדול מהדרך אינו קיים יותר.

[[יהודה זיו]], חוקר [[ארץ ישראל]], כותב כי המעלה הרומאי שימש את העולים לירושלים עד סוף [[המאה ה-19]]. רק אז, נסללה על ידי הטורקים הדרך העוקפת היום את [[הר המנוחות]]{{הערה|ראס עלוי, ראש רוממות, מצוטט על ידי יהודה זיו - ללא פרטים נוספים}}.

בימי [[מלחמת העצמאות]] היה הכביש ל[[ירושלים]] תחת שליטה של [[חיל תותחנים|תותחני]] [[הלגיון הערבי]] שהיו מוצבים ב[[נבי סמואל]]. המעלה הקדום שימש את התחבורה העולה ל[[ירושלים]].

== בית חרושת לרעפים ==
{{הפניה לערך מורחב|הבית האדום (מוצא)}}
[[קובץ:בית חרושת ללבנים במוצא-JNF011574.jpeg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|בית חרושת ללבנים במוצא (1930)]]
מהכביש הראשי, [[כביש ירושלים-תל אביב]], ניתן לראות מבנה גדול אשר שימש בעברו כ[[בית חרושת]] ל[[רעף|רעפים]]. זהו בית החרושת לרעפים ו[[לבנה (בנייה)|לבנים]] שייסד יחיאל-מיכל שטינברג, שהיה ממייסדי מוצא, בסוף המאה ה-19. בית חרושת זה היה אחד מן הראשונים ב[[תעשיית הקרמיקה בישראל]]. בית זה כונה בפי כל "[[הבית האדום (מוצא)|הבית האדום]]". ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הוסב המבנה לפרויקט מגורים מטופח. הבית הצמוד לבית האדום שהוכרז "[[מבנה לשימור]]" הוא בית אחיו - בית ירחמיאל שטינברג, הנמנה גם הוא עם מייסדי המושבה והיה ראש הכפר בתקופת הטורקים והמנדט. הבית הכיל את "[[יקב]] שטינברג". (המבנה פורק במרץ - [[אפריל]] [[2010]] מתוך כוונה לבנות במקום מרכז מסחרי. היזם התחייב בדיוני הוועדה בכנסת בראשות [[זבולון אורלב]] להקימו בהעתק מדויק בקדמת המגרש מתוך כוונה לשמר את אופי המבנה, להציג תערוכת קבע במקום ועם זאת, להופכו ל[[מסעדה]]){{הערה|{{הארץ|ניר חסון|הבית שיועד לשימור במוצא הפך לערימת אבנים|1.1158875|25 בינואר 2011}}}}. ירחמיאל, שידוע היה בכינוי "הצדיק ממוצא", לא נטש את מוצא בפרעות תרפ"ט ואף לא בקרבות [[מלחמת העצמאות]].

בית חרושת אחר היה זה שתיארה איטה לוין.

'''איטה ילין'''{{הערה|מתוך: איטה ילין - (בתו של יחיאל מיכל פינס), '''בית [[יחיאל מיכל פינס]] בירושלים''', '''בית חרושת לרעפים במוצא.''' (בתוך) [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]] - כרך א', פרק ל"ז : ממוהילוב לארץ ישראל, יפו, בירושלים. חבלי הסתגלות, הדירה. חיי יום יום, משפחת בן-יהודה, התלבושת והתכשיטים, חקלאות ומלאכה וחרם, נסיעה מירושלים ליפו, בית חרושת לרעפים במוצא}} מספרת כי אביה, [[יחיאל מיכל פינס]], יחד עם [[יהושע ילין]], הקימו את בית החרושת בשנת תר"מ (1880). המומחה לייצור הרעפים היה צעיר ירושלמי בשם אלטר גרינברג, אשר נסע ל[[פריז]] ללמוד את העבודה. את הרעפים שנוצרו כינו בשמו, ב[[יידיש]] "אלטער צ'רפ" - היות שהן היו נשברות בקלות. כנראה זו הייתה הסיבה העיקרית לכך שבית החרושת פעל רק כשנתיים.

== מקור השם ==
מקובל לזהות את המקום עם היישוב '''מֹּצָה''' המוזכר ב[[ספר יהושע]] (י"ח, כ"א-כ"ח) בתור נקודת גבול בין נחלת [[שבט יהודה]] לנחלת [[שבט בנימין]]. וכך מתוארת [[נחלת שבט בנימין]]: {{ציטוט|תוכן="וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: [[יריחו|יְרִיחוֹ]] וּבֵית-חָגְלָה... וּ[[בית הערבה|בֵית הָעֲרָבָה]] ... וּ[[בית אל (יישוב מקראי)|בֵית-אֵל]]... וְ[[עפרה|עָפְרָה]]... וָגָבַע... [[גבעון|גִּבְעוֹן]] ...וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְ'''הַמֹּצָה'''...וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא [[ירושלים|יְרוּשָׁלִַם]]."|מקור=[[ספר יהושע|יהושע]] [[S:יהושע יח|י"ח, כא-כח]]}}

הזיהוי המשמעותי ביותר הוא לפי המובא ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד בבלי]] וב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד ירושלמי]] על הבאת [[ערבה (צמח)|ערבות]] ממוצא ועל המושבה הרומאית [[קאלוניה|קולוניה]]. המקום היחידי שבו יש ערבות בכמות גדולה באזור הוא ליד ה[[מעיין]] המצוי ליד בית הכנסת. וכך כותב התלמוד הירושלמי: {{ציטוט|תוכן=[[משנה]]: "מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מ[[ירושלים]] ונקרא '''מוצא''' ויורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצידי ה[[מזבח]] וראשיהן כפופין על גבי המזבח... רבי אליעזר אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח..".

[[גמרא]]: "מהו מוצא ממצייא? אמר רבי תנחומא '''קלונייא''' הוה שמה".|מקור=[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת סוכה]], [[S:ירושלמי סוכה ד ג|פרק ד הלכה ג]]}}

ובתלמוד הבבלי: {{ציטוט|תוכן=משנה: "מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מ[[ירושלים]] ונקרא '''מוצא''' יורדין לשם ומלקטין משם מורביות (=קבוצת ענפים) של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח.".

גמרא: "תנא מקום '''קלניא''' הוה ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא (=שם המקום הוא קלניא. ומדוע קראו התנא מוצא? כיוון שהמקום פטור ממס המלך קרא לו מוצא).|מקור={{בבלי|סוכה|מה|א}}}}

== ראו גם ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 7413 the old synagogue in motza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת העתיק מוצא]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 7412 yelin house in motza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[יהושע ילין]] במוצא]]
* [[בית הכנסת העתיק מוצא]] - על בית הכנסת בסיבוב מוצא, כביש ירושלים-תל אביב - במוצא תחתית ועל מוצא המקראית.
* [[בית ילין (מוצא)]] - על בית [[יהושע ילין]], מבתיה ההיסטוריים של מוצא המשמש כיום כ[[מרכז מבקרים]] ומוזיאון לתולדות ההתיישבות באזור.
* [[מוצא עילית]] - מושב והיום יישוב עירוני
* [[ארזה]] - מתחם [[בית הבראה]] לשעבר. בו שרידי ה"ארז" שהרצל נטע בשנת 1898
* [[משק ילדים מוצא]] - מוסד ילדים שהיה במוצא בשנים 1943 - 1947
* [[קאלוניה]] - הכפר הערבי הסמוך שממנו רכשו מקימי המושבה את הקרקע
* [[עמק מוצא]]- העמק שבו הוקמה המושבה
== לקריאה נוספת ==
* [[רבקה אלפר]], '''המתנחלים בהר''', [[תש"ד]], הוצאה מחודשת: אריאל, ירושלים [[תש"ס]].
* [[שמואל אביצור]], ממציאים ומאמצים (ע' 82 - 89), [[יד יצחק בן-צבי]] - [[מוזיאון הארץ]], 1986.
* [[יהודה זיו]], "שבע שמות ל"שבע האחיות", בתוך: ד"ר [[יעקב אשל]] (עורך) '''מחקרי יהודה ושומרון''' קובץ י"ב, [[המכללה האקדמית יהודה ושומרון]] אריאל, 2003
* [[יהושע ילין]], 'קנית אדמת מוצא בשנת תר"ך (1860)', במאמר "גידול היישוב היהודי בירושלים 1834 - 1863", (בתוך) [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]] - כרך א, פרק י"ג
* [[מאיר ברוזה]] ו[[צרי ברוזה]], '''מוצא - סיפור ארץ ישראלי''', כנה ירושלים, 1994
* [[רן אהרנסון]], "מוצא", בתוך: '''לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה''', [[הוצאת יד בן-צבי]], ירושלים 2004
* אהרון אבן חן, "האגסים היפים של ברוזה", בתוך: '''חתונה בצידון''', [[הוצאת מסדה]], 1972

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Motza|תצוגה=מוצא}}
* {{רמב"י נושא|מוצא (ישראל)|Motsa (Israel)|מוצא|רשימה=כן}}
* {{יוטיוב|DC_6VdTIm4Y|סוג=סרטון|שם =מוצא הסיפור שלא הכרתם - יעל בדיחי}}
* {{יוטיוב|Dd4Wlaaoq1k|סוג=הרצאה|שם=פרק 29: הסיפור שלא סופר על "מקדש שלמה" בתל מוצא}} הרצאתו של פרופ' [[עודד ליפשיץ (פרופסור)|ליפשיץ]] אודות המקדש במוצא מתוך סדרת הרצאות על ממלכת יהודה וממלכת ישראל
* תיאור של [https://web.archive.org/web/20130607035321/http://www.nelech.co.il/Track/TrackInfo/20 סיור במוצא]
* סיור ב [http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=161:2009-06-05-14-53-26&catid=12:2009-02-09-23-31-19&Itemid=26 בית הכנסת העתיק במוצא], באתר [http://www.hagabay.net/ איגוד בתי כנסת עולמי]
* [http://www.malon.co.il/article.aspx?id=12956 סיפורו של המורה משה דוד גאון בבית הספר] באתר [http://www.malon.co.il/ מלון]
מודעות היסטוריות למכירת קרקע במושבה:
* {{השקפה||עומדת למכירה קרקע בת שבעים דונם במושבה מוצא (קאלוניה)|19071011|8}}
* {{דואר היום||הודעה ממשרד ההוצל"פ ירושלם בדבר מכירת אחוזה|19321006|37}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007540303605171|מוצא (ישראל)}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990035116500205171|אוסף תעודות לתולדות המושבה מוצא}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מוצא}}
{{שכונות ירושלים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ירושלים: שכונות]]
[[קטגוריה:יישובים ישראליים לשעבר]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים עבריים שנחרבו בתקופת המאורעות]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו בעלייה הראשונה]]
[[קטגוריה:נחלת שבט בנימין]]
[[קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:!! (עריכה)
תבנית:Coord (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Mako (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Nrg (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ארכיון בספרייה הלאומית (עריכה)
תבנית:בבלי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:גלובס (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דואר היום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הודעת פרמטר לא מולא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:המודיע (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:השקפה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ויקישיתוף בשורה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:זיהוי מקומות הקרויים מדינה פלסטינית בוויקינתונים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:חדשות ארכאולוגיות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:טען סקריפט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:יוטיוב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:למרחב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מה שבסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מוצא (עריכה)
תבנית:מיקום מפורט בישראל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ממי (עריכה)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה אוטומטית/אורך (עריכה)
תבנית:מפה אוטומטית/רוחב (עריכה)
תבנית:מפה דינמית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מפת ביניים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מפת מיקום/הרי ירושלים (עריכה)
תבנית:מפת מיקום/ירושלים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מציין מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצה מפת מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצות קואורדינטות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות עם הסתרה (עריכה)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נקודת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/חישוב רגיל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:עיר/אוכלוסייה (עריכה)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:על המשמר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פירוש נוסף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פירושון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רמב"י נושא (עריכה)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שכונה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שכונות ירושלים (עריכה)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תיאור ויקינתונים (עריכה)
תבנית:תת קבוצה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Coordinates (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox with collapsible groups (עריכה)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikibase (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:מפה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:מפה/i18n (עריכה)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/בבלי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:עיר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תבנית מידע (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תגים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף מוצא.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מוצא"