הצגת המקור של הדף "מאחזים"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

להלן רשימת ה[[מאחז]]ים ב[[יהודה ושומרון]], מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם שלהם, שלרוב מספק להם שירותים מנהליים.

♦ [[#אביתר|אביתר]]
♦ [[#אחיה|אחיה]]
♦ [[#אש קודש|אש קודש]]
♦ [[#בית חוגלה|בית חוגלה]] (מול נבו)
♦ [[#בני אדם (מאחז)|בני אדם]]
♦ [[#גבעת אסף|גבעת אסף]]
♦ [[#גבעת ארנון|גבעת ארנון (גבעה 777)]]
♦ [[#גבעת הקטורת|גבעת הקטורת]]
♦ [[#גבעת הרואה|גבעת הרואה]]
♦ [[#גבעת הראל|גבעת הראל]]
♦ [[#גבעת להבה|גבעת להבה]]
♦ [[#גבעת שורק|גבעת שורק]]
♦ [[#גבעת תקומה|גבעת תקומה]]
♦ [[#דרך אמונה|דרך אמונה]]
♦ [[#הר גדעון|הר גדעון]]
♦ [[#חוות הרשאש|חוות הרשאש]]
♦ [[#חוות מעון|חוות מעון]]
♦ [[#חוות מרום שמואל|חוות מרום שמואל]]
♦ [[#חוות נוף אבי|חוות נוף אבי]]
♦ [[#חוות נוף גלעד|חוות נוף גלעד]]
♦ [[#חוות סקאלי|חוות סקאלי]]
♦ [[#חוות עמק דותן|חוות עמק דותן]]
♦ [[#חוות עמק תרצה|חוות עמק תרצה]]
♦ [[#חוות ערוגות|חוות ערוגות]]
♦ [[#חוות פני קדם|חוות פני קדם]]
♦ [[#חוות צאן קידר|חוות צאן קידר]]
♦ [[#חורש ירון|חורש ירון]]
♦ [[#טל בנימין|טל בנימין]]
♦ [[#יד יאיר|יד יאיר]]
♦ [[#יחי"ש ציון|יחי"ש ציון]]
♦ [[#יש"א ברכה|יש"א ברכה]]
♦ [[#ישוב הדעת|ישוב הדעת]]
♦ [[#מגיני ארץ|מגיני ארץ]]
♦ [[#מגן דן|מגן דן]]
♦ [[#מגרון|מגרון]]
♦ [[#מעוז אסתר|מעוז אסתר]]
♦ [[#מעוז צבי|מעוז צבי]]
♦ [[#מעלה אהוביה|מעלה אהוביה]]
♦ [[#מעלה שלמה|מעלה שלמה]]
♦ [[#מעלה ישראל|מעלה ישראל]]
♦ [[#מעלה רחבעם|מעלה רחבעם]]
♦ [[#מצפה אביחי|מצפה אביחי]]
♦ [[#מצפה חגית|מצפה חגית]]
♦ [[#מצפה יאיר|מצפה יאיר]]
♦ [[#מצפה יוסף|מצפה יוסף]]
♦ [[#מצפה יצהר|מצפה יצהר]]
♦ [[#מרחבי דוד|מרחבי דוד]]
♦ [[#משק מן|משק מן]]
♦ [[#עשהאל|עשהאל]]
♦ [[#נווה ארז|נווה ארז]]
♦ [[#נחלת צבי|נחלת צבי]]
♦ [[#עדי עד|עדי עד]]
♦ [[#עוז ציון|עוז ציון]]
♦ [[#עלי עין|עלי עין]]
♦ [[#עמונה|עמונה]]
♦ צור הראל ♦ [[#פני קדם|פני קדם]]
♦ [[#קדם ערבה|קדם ערבה]]
♦ קומי אורי ♦ [[#קידה|קידה]]
♦ קידר דרום
♦ [[#רמת גלעד|רמת גלעד]]
♦ [[#רמת השלושה|רמת השלושה]]
♦ [[#רמת מגרון|רמת מגרון]]
♦ [[#שבות עמי|שבות עמי]]
♦ [[#שדה בועז|שדה בועז]]
♦ שיר חדש ♦ [[#שכונת גל|שכונת גל]]
♦ [[#שכונת הרחיבי|שכונת הרחיבי]]
♦ [[#שלהבת|שלהבת]]
♦ [[#שלהבת יה|שלהבת יה]]

__תוכן__

==גב ההר==

{| class="wikitable" border="1"
! יישוב אם
! מאחז
! הקמה
! תיאור
|- valign="top"
| rowspan="3" |[[איתמר (יישוב)|איתמר]]
| colspan="3" | {{עוגן|הר גדעון}} '''הר גדעון'''
|- valign="top"
| '''[[גבעת ארנון]]''' ('''גבעה 777''')
| colspan="2" |{{הפניה לערך מורחב|גבעת ארנון}}
|-
|'''שיר חדש'''
|
|'''{{עוגן|שכונת הרחיבי}}'''
* '''מיקום:''' גבעת שיר חדש שוכנת על [[רכס גדעונים]] דרומית מזרחית ליישוב איתמר ובסמוך לגבעה 851.
* '''אוכלוסייה:''' בגבעה מתגוררות כארבעים משפחות המשתייכות בעיקר לציבור ה[[דתיים לאומיים|דתי לאומי]] ולחסידי [[חסידות חב"ד|חב"ד]].
* '''מוסדות ציבור:''' בגבעה קיימים מספר בתי כנסת, מקווה ו[[בית חב"ד]].
|- valign="top"
| rowspan="2" |[[אלון מורה]]
| '''[[חוות סקאלי]]''' (או: '''פורת יוסף''')
| colspan="2" |{{הפניה לערך מורחב|חוות סקאלי}}
|- valign="top"
|'''שכונת הרחיבי'''
|
|{{עוגן|שכונת הרחיבי}}
*'''מיקום''': שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מ[[הר כביר]] לכיוון דרום. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר ל[[שכם]] ול[[קבר יוסף]]. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.
*'''מקור השם''': שמה בא מהפסוק ב[[ספר ישעיהו]]: {{ציטוטון|'''הַרְחִיבִי''' מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ – אַל תַּחְשֹׂכִי, הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.|{{תנך|ישעיהו|נד|ב|קצר=כן}}}}
*'''אוכלוסייה ומבנים''': במקום היה מבנה [[בית כנסת]] מאבן, נטיעות על שטח של 150 [[דונם]] ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.{{מקור|נושא=גאוגרפיה}}
*'''היסטוריה''': השכונה פונתה באוקטובר 2007 בפינוי נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום וניסו לחסום את דרכם. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל שני אזרחים ושוטר מג"ב{{הערה|{{וואלה|שרון נובק ומערכת וואלה!|הושלם פינוי ארבעה מאחזים בגדה|1175803|1 באוקטובר 2007}}}}.
|-
| rowspan="2" |[[הר ברכה]]
|'''גבעת [[סנה יעקב]]''' (או: '''גבעת רונן''')
|1999
|{{עוגן|גבעת סנה יעקב}}
* '''מיקום''': גבעת סנה יעקב (נקראת גם "גבעת רונן"), שוכנת כקילומטר וחצי מדרום ל[[הר ברכה]].
* '''מקור השם''': הגבעה קרויה על שם יעקב פרג, תושב הר ברכה שנרצח במקום עשר שנים קודם לכן (תשמ"ט){{הערה|{{חדשות|[[אורן כהן (עיתונאי)|אורן כהן]]|הטיף לסובלנות, האמין באדם|19881215|95}}}}. הכינוי "גבעת רונן" הוא על שם רונן ערוסי, מייסד הגבעה.
* '''היסטוריה''': היו תקופות שבהן שררה מתיחות בין הר ברכה למאחז, ב-[[2012]] סגרה מזכירות הר ברכה את אספקת המים למאחז, לאחר שלטענתה [[יידוי אבנים|יידו]] תושבים מן המאחז אבנים לעבר פועלים [[פלסטינים]] שעבדו ביישוב{{הערה|1={{כיפה|נטעאל בנדל|ענישה קולקטיבית: בהר ברכה סגרו את המים לשכונת "סנה יעקב"|חדשות/ענישה-קולקטיבית-בהר-ברכה-סגרו-את-המים-ל/|2 בספטמבר 2012}}}}.
* '''מוסדות ציבור''': בגבעה נמצאים בית כנסת, מקווה נשים ומועדון.
|- valign="top"
|'''מגיני ארץ'''
|2017
|{{עוגן|מגיני ארץ}}
המאחז הוקם בקיץ [[תשע"ז]] ([[2017]]) כק"מ דרומית ליישוב [[ברכה]] בנקודה החולשת על צומת בה"ד 3 והכניסה הדרומית ל[[שכם]]. במקום התגוררה קבוצה של [[נוער הגבעות]]. המקום פונה מספר פעמים בתדירות גבוהה, ולאחר כחמישה חודשים הוצא צו '[[שטח צבאי סגור]]' והועמד במקום כוח משטרתי קבוע למניעת הנוכחות במקום. את ההתרחשות במקום מתאר הסרט ה[[דוקומנטרי]] 'הגבעה האחרונה', של הבמאי [[אברהם שפירא (במאי)|אברהם שפירא]], שהוקרן בתוכנית 'זמן אמת' [[תאגיד השידור הציבורי]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hakolhayehudi.co.il/item/Land_Israel/כוחות_צבא_מפגנים_את_גבעת__מגיני_ארץ__בשומרון|כותרת=צפו: גג מבנה קורס בפינוי מאחז|אתר=הקול היהודי|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-08-28}}</ref>.
|-
| rowspan="8" | [[יצהר]]
| colspan="3" | בתחומי יצהר נמצאים תשעה [[מאחז]]ים: מצפה יצהר, גבעת להבה, תקומה (גבעה 725), חוות השקד, מגד שמיים{{הערה|[http://amudanan.co.il/w/P735376 מגד שמיים] באתר עמוד ענן}}, הנחלה, שלהבת, שלהבת יה וקומי אורי (הסרוגה).
|-
| '''הנחלה'''
|
| {{עוגן|הנחלה}} שלוש משפחות ו[[יקב]].
|-
| '''גבעת להבה'''
|1997
| {{עוגן|גבעת להבה}} המכונה גם "המזרחית", כ-15 משפחות. קרויה על שם הראל בן-נון ושלמה ליבמן שהיו ממקימי המקום, ונרצחו בידי מחבלים בגבעה סמוכה.
*'''היסטוריה''': המקום יושב לראשונה בתחילת [[1997]]. במאי 1997 פונה הצריף שהיה במקום{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20151213234038/http://www.shomron.org.il/?CategoryID=341&ArticleID=361|הכותב=חגי הוברמן|כותרת=מאחזי יצהר - סיפור שלא נגמר|תאריך=יולי 2003}}}}. יומיים לאחר מכן הוקם הצריף מחדש. ב-[[2005]] בעת שכוח צבאי הגיע לבצע פינוי במקום, סמל ראשון יוסף פילנט קרא לחיילים לסרב פקודה. בעקבות האירוע מונה "קצין חוקר" לבדיקת האירוע{{הערה|{{נענע10||מונה קצין בודק, שיחקור את פינוי מאחז גבעת להבה|168144|14 בינואר 2005||news}}{{קישור שבור|4 באפריל 2023}}}}.
|-
| '''שלהבת'''
| || {{עוגן|שלהבת}} כעשרים משפחות.
|-
| '''שלהבת יה'''
|
| {{עוגן|שלהבת יה}} 7 משפחות, המגדלות את ילדיהן בחינוך ביתי. סמוך לגבעה ממוקם 'מעיין משה' ובו תצפית על [[מישור החוף]]. בשכונה כרם יין ו[[טחנת קמח]]. שכונה זו קרויה על שמם של שני תושבי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, ש[[רצח|נרצחו]] על ידי פלסטינים בשנת [[1998]], בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב.
|- valign="top"
| '''גבעת תקומה (725)'''
|1998
| {{עוגן|גבעת תקומה}} הוקמה על פסגה מדרום ליצהר, ביום שבו נרצחו סיירי הביטחון של היישוב שלמה ליבמן והראל בן-נון{{הערה|{{יוטיוב|JP7V1cyTemo|שם='עלי עשור' - עשור שנים לגבעת תקומה ביצהר}}}}. בשכונה כ-20 משפחות, ובמקום קיים בית כנסת בשם 'בני היצהר' ו[[מקווה טהרה|מקוואות טהרה]] לגברים ונשים. כן קיים בגבעה [[מוסך]].

ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר [[יין]] תחת המותג "רזא"{{הערה|{{יוטיוב|RTjkOljys18|שם='יהודים הכינו כאן יין לפני 2000 שנה' - בציר בכרמי יצהר}}}}. בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מ[[ממלכת החשמונאים|התקופה החשמונאית]].
|- valign="top"
| '''מצפה יצהר{{ש}}(נ"ג 693)'''
|2002
| {{עוגן|מצפה יצהר}}המצפה נמצא במרחק של 2 קילומטרים דרומית-מזרחית ליישוב ביצהר, וגרים בו כ-10 משפחות. המצפה הוקם בשנת תשס"ב על ידי הרב יצחק סנדרוי עקב ריבוי מקרי טרור. המצפה פונה על ידי [[משטרת ישראל]] כ-3 פעמים עד היום, והוקם מחדש בכל פעם.
במצפה ישנה [[ישיבה|ישיבת]] "תומכי תמימים" של חסידי [[חב"ד]] והם פועלים בבית הכנסת על שם דוד בר חן.
|-
|'''קומי אורי (הסרוגה)'''
|
|הוקמה על פסגה מדרום-מערב ליצהר, כמה מאות מטרים מערבית לשכונת תקומה.
בגבעה 7 משפחות ומספר רווקים. משנת [[תשע"ט]] הציבה המשטרה מחסום של מג"ב שלא אפשר לאנשים שאינם תושבי המאחז להיכנס.<ref name=":0">{{ערוץ7||תושבי קומי אורי: הפסיקו את המצור עלינו, בטלו את הצו המופרך|499675|21 ביולי 2021}}</ref> לאחר מאבק ציבורי והתערבות של חבר הכנסת [[אריאל קלנר]] הוחלט בתשרי [[תשפ"ב]] ([[ספטמבר]] [[2021]]) להסיר את המחסום{{הערה|{{סרוגים|אמיר אטינגר, אוריאל בארי|הסוף למצור? ח"כ קלנר יזם דיון בכנסת על גבעת קומי אורי|511821-511821|26 בנובמבר 2020}}}}.

מאז סוף 2015 פועל במקום ארגון אר"י ישאג.
|-
| rowspan="2" |[[כפר תפוח]]
|[[אביתר (מאחז)|'''אביתר''']]
| colspan="2" |{{ערך מורחב|אביתר (יישוב)}}
|-
|'''[[טל בנימין]]''' (או: '''אל-נקם'''; '''תפוח מערב''')
| colspan="2" |{{ערך מורחב|טל בנימין}}
|}

==מערב השומרון==
{| class="wikitable" border="1"
! יישוב אם !! מאחז
!הקמה!! width="75%" | תיאור
|- valign="top"
| [[אלקנה]]
| '''מגן דן'''
|מאי 1999
| [[קובץ:MagenDan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגן דן מ[[כביש 5|כביש חוצה שומרון]]]] {{עוגן|מגן דן}} '''מיקום''': דרומית-מערבית ל[[אלקנה]].
'''אוכלוסייה''': כ-20 משפחות במאחז 26 מבנים ארעיים ([[מבנה יביל|קרוואנים]]) ומבנה קבע אחד המשמש ל[[בית כנסת]]. בצמידות למאחז יושבת [[פלוגה]] של [[צה"ל]].
|- valign="top"
| [[ברקן (יישוב)|ברקן]]
|'''מעלה ישראל''' (נקרא גם '''מעלה אורן''')
|1995
| {{עוגן|מעלה ישראל}} '''מיקום''': צפונית ל[[ברקן (יישוב)|ברקן]]. המאחז הנמצא מחוץ לתחום שיפוט של יישוב או מועצה אזורית.
'''הקמה''': המאחז הוקם בשנת [[1995]].
'''אוכלוסייה''': במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005{{הערה|[http://www.peacenow.org.il/content/מעלה-ישראל מעלה ישראל], באתר [[שלום עכשיו]]{{קישור שבור|3.2.2019}}}}.

במאחז פועלת החווה הטיפולית "חוות המערב הפרוע".
|-
|[[מבוא דותן]]
|'''[[מעוז צבי]]''' (או: '''חוות עמק דותן''')
| colspan="2" |{{ערך מורחב|מעוז צבי}}
|- valign="top"
| rowspan="2" | [[קדומים]]
| '''[[חוות גלעד]]'''
| colspan="2" |{{ערך מורחב|חוות גלעד}}
|-
|'''שבות עמי'''
|
| {{עוגן|שבות עמי}} הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום.{{הבהרה|הרופאים אינם תושבי המקום? הכוונה לתושבים פלסטינים? אם כן, יש להבהיר}} עד ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו הייתה כמעט רצופה. היה בו בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח בסמוך. המאחז אינו מיושב.
|-
|[[קרני שומרון]]
|'''מצפה צבאים'''
|
|מצפה צבאים הוא מאחז בתחומי [[קרני שומרון]]. המאחז הוקם על ידי [[משה זר]] על אדמה פרטית שנרכשה על ידו ומאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון. קודם שנקראה בשמה הנוכחי, הוקמה בשם '''כרמים'''. עקב התנגדות [[המנהל האזרחי]] לא ניתנו [[היתר בנייה|היתרי בנייה]], למעט ביתו של משה זר הניצב על ראש הגבעה. הגבעה עליה נקודת היישוב נמצאת נקראת "קרנין אשמאילה", שהיא הגבעה הצפונית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב.
|}

==בקעת הירדן==
{| class="wikitable" border="1"
! יישוב אם !! מאחז
!תיאור
|-
|[[בית הערבה]]
|'''[[קדם ערבה]]'''
|{{הפניה לערך מורחב|קדם ערבה}}
|-
|[[מחולה]]
|'''[[גבעת סלעית]]'''
|{{ערך מורחב|גבעת סלעית}}
|}

== אזור בנימין==
{| class="wikitable" border="1"
|+
! יישוב אם !! מאחז !! שנת הקמה!! width="75%" | תיאור
|-
| rowspan="2" |[[בית אל]]
| '''[[גבעת אסף]]'''
| colspan="2" | {{ערך מורחב|גבעת אסף}}
|-
|'''עוז ציון'''
|[[2012]]
|{{עוגן|עוז ציון}}'''מיקום''': עוז ציון שוכן כמה מאות מטרים דרומית ל[[גבעת אסף]].
'''הקמה''': המאחז הוקם ב-[[2012]] על ידי תנועת [[נחלה (תנועה)|נחלה]] ותוחזק למשך כמה שנים על ידי ארגון אר"י ישאג.

'''אוכלוסייה''': שש משפחות ומספר רווקים.

הגבעה פונתה מספר פעמים, אך היא שוקמה ונבנתה מחדש. במהלך הפינויים היו מקרים של אלימות קשה מצד שוטרים כלפי תושבי המאחז וחלקם נזקקו לטיפול רפואי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/470537|כותרת=ארגון חוננו: שוטרים היכו נערים|אתר=www.inn.co.il|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/577789|כותרת=משכו בפאות: מעצר אלים בגבעת עוז ציון|אתר=www.inn.co.il|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/578106|כותרת=נריה זארוג נעצר באלימות על-ידי קצין מג"ב: הטיח אותי על רצפת הג'יפ ופירק אותי באגרופים|אתר=www.inn.co.il|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref>.

במשך השנים [[2021]]–[[2023]] ניסו מספר פעמים ערבים מהכפר [[בורקה]] להצית בתים בעוז ציון על ידי חדירה לשטח הגבעה וזריקה של [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] על בתים. באחד המקרים נפצעו שני נערים באורח קל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/491290|כותרת=פורעים ערבים ניסו שוב להצית את גבעת עוז ציון|אתר=ערוץ 7|תאריך=פורסם: כ"א באייר תשפ"א, 3.05.21, 17:39
עודכן: כ"ב באייר תשפ"א, 4.05.21, 10:19|תאריך_וידוא=2024-04-28}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/494882|הכותב=אורלי הררי|כותרת=ערבים חדרו לגבעת עוז ציון וניסו להצית את בית הכנסת|אתר=ערוץ 7|תאריך=כ"ה בסיוון תשפ"א 5.06.21|תאריך_וידוא=2024-04-28}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/580560|כותרת=בחסות המסיק: ערבים חדרו לעוז ציון והשליכו בקבוקי תבערה|אתר=ערוץ 7|תאריך=כ"ו בתשרי תשפ"ג 21.10.22|תאריך_וידוא=2024-04-28}}</ref>. ב-4 באוגוסט [[2023]] רועי צאן שיצאו מעוז ציון הותקפו על ידי פלסטינים מהכפר בורקה בעקבות זאת התפתח [[העימות בבורקה|עימות שבמהלכו נהרג קוסאי מעטאן]].
|-
|
!'''צור הראל (המכונה ב')'''
|2023
|גבעת צור הראל ממוקמת בסמוך לגבעת עוז ציון ונחשבת חלק מגבעת עוז ציון. הגבעה הוקמה ביולי [[2023]] וזכתה לשם "צור הראל" לאחר נפילתו של [[סרן]] הראל שרביט במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]].
בגבעה מתגוררים כמה בחורים באופן קבוע הרועים עדר של עיזים.
|-
|[[דולב (יישוב)|דולב]]
| '''יד יאיר'''
| [[1991]] (עד 2008)
| {{עוגן|יד יאיר}} '''מיקום''': כ-3 קילומטר ממזרח ל[[דולב (יישוב)|דולב]], בדרך הישנה ל[[רמאללה]].
'''על שם''': לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון שנרצח במקום{{הערה|[http://binyamin.gal-ed.co.il/Web/He/WarsVictims/Page/Default.aspx?ID=35249 דף זיכרון לזכר יאיר יחיאל מנדלסון], באתר [[מועצה אזורית מטה בנימין|המועצה האזורית מטה בנימין]]}}.

'''אוכלוסייה''': עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת [[נחליאל]]. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו. לאחר הפינוי בית הכנסת הושחת ואף הוצת מספר פעמים על ידי [[פלסטינים]] ופעילי [[שמאל קיצוני]], ואף האנדרטה הושחתה{{הערה|1={{ynet|אפרת וייס|הוצת בית הכנסת במאחז יד יאיר|3354191|18 בינואר 2007}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/208642|כותרת=יד יאיר שוקם בחסות הצבא|אתר=ערוץ 7|תאריך=2010-08-30|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-14}}</ref>. בשנת 2010 דווח שהמקום שוקם ומשפחת גולדמינץ קנתה את הקרקעות ונכנסה לגור במקום.
|-
|[[טלמון]]
|'''חורש ירון'''
| [[1998]]
| {{עוגן|חורש ירון}} נמצא במערב [[הרי בנימין|בנימין]] ליד היישוב [[נריה]]. הוקם בשנת [[1998]] על ידי תושבים מטלמון.
* [https://web.archive.org/web/20140606084245/http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=732&ArticleID=2380 חורש ירון], באתר [[מועצה אזורית מטה בנימין|המועצה האזורית מטה בנימין]]

|-
| [[מצפה יריחו]]
| '''יש"א ברכה'''
| [[2010]]
|מאחז על גבעה ליד [[מצפה יריחו]], שהוקם כתגובה ל[[פיגוע ירי]] שבוצע על ידי ה[[חמאס]] ליד היישוב [[בית חגי]] ב-[[31 באוגוסט]] [[2010]], ובו נרצחו ארבעה ישראלים. המאחז הוקם ב-6 בינואר 2010 ונקרא בתחילה "גן עדן"{{הערה|{{וואלה|יהושע בריינר|מחאת המתנחלים: הקימו מאחז חדש בשם "גן עדן"|1629330|6 בינואר 2010}}}}. הוא אוכלס במשפחות מהיישוב ובצעירים, והוקמו בו שישה מבני קבע. בדצמבר 2010 פינו את המאחז כוחות צבא ומשטרה. הוא הוקם מחדש והוחלט לשנות את שמו ל"יש"א ברכה", על פי [[ראשי התיבות]] של ארבעה תושבי מצפה יריחו שנהרגו ב[[תאונת דרכים]] בשנת [[2007]]{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|מצפה יריחו באבל: התאונה קטפה ארבעה בנים|3470305|12 בנובמבר 2007}}}}.

המאחז פונה והוקם מחדש מספר פעמים{{הערה|{{סרוגים||האלימות והחורבן: תמונות מהרס המאחז 'ישא ברכה'|27571-הצעקות-האלימות-החורבן-תמונות-מהרס-המא|19 בינואר 2012}}{{ש}}{{ערוץ7|ידידיה בן אור|2 בתים ולול נהרסו סמוך למצפה יריחו|276020|12 במאי 2014}}}}. כיום מתגוררים בו מספר בחורים מארגון אר"י ישאג.
|-
| rowspan="2" | [[כפר אדומים]]
| '''מצפה חגית'''
| [[1999]]
| [[קובץ:Chagit7306.JPG|ממוזער|שמאל|250px|מבט מצפון, אוגוסט 2019]] {{עוגן|מצפה חגית}} '''מיקום''': מצפה חגית נמצא במדבר בנימין, על [[ציר אלון|כביש אלון]] מצפון ל[[גוש אדומים]].
'''הקמה''': הוקם בשנת [[1999]] על ידי משפחה מ[[כפר אדומים]] אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן.
'''על שם''': חגית זביצקי מ[[כפר אדומים]] שנרצחה בשנת [[1997]] ב[[נחל פרת]] יחד עם ליאת קסטיאל.

'''אוכלוסייה''': במקום מתגוררות כעשרים משפחות, דתיות וחילוניות.
התושבים מנסים לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה.
* [http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=146&ArticleID=267 מצפה חגית], באתר [[מועצה אזורית מטה בנימין]]
|-
|'''גבעה 468'''
|2003
|גבעה 468 הוא מאחז השוכן על גבעה בולטת בסמוך ל[[כפר אדומים]] ו[[נופי פרת]], בגובה 468 מטר. לפי [[חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים|חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים]], חלק מאדמת המקום היא בבעלות פלסטינית פרטית{{הערה|1=[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/0A0FBE3C-C741-46A6-8CB5-F6CDC042465D/0/sason2.pdf חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים], עמוד 101}}. המקום פונה ב-2004 אך אוכלס שוב זמן קצר אחר כך{{הערה|1={{הארץ|נדב שרגאי|מאות מתנחלים מנעו מכוחות הביטחון לפנות מאחז|1.1540777|6 בספטמבר 2004}}}}{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|פינוי? המתנחלים ממשיכים להרחיב מאחזים|3328227|16 בנובמבר 2006}}}}.
|-
| rowspan="2" |[[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]]
| '''מעוז אסתר'''
| [[2006]]
| {{עוגן|מעוז אסתר}} המאחז ממוקם צפונית ליישוב [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]]. הוקם ב[[חנוכה]] תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב והוקם שוב בחנוכה תשס"ח. נקרא על שם {{לעד|39918|אסתר גאליה|מלא=לא}}, שנ[[רצח]]ה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. ב[[חול המועד]] פסח תשס"ח נחנך במקום [[בית הכנסת]] "שירת יונדב", ע"ש {{לעד|41269|יונדב חיים הירשפלד|מלא=לא}} שנרצח ב[[הפיגוע בישיבת מרכז הרב|פיגוע]] בישיבת [[מרכז הרב]] בראש חודש אדר ב' תשס"ח. המאחז פונה על ידי כוחות הביטחון כ-30 פעמים. הוא מוחזק כיום על ידי תנועת אר"י ישאג ומתגוררות בו מספר משפחות.
{{אתר רשמי|http://www.maoz-ester.022.co.il|מעוז אסתר}}
|-
|'''מעלה שלמה'''
|
| {{עוגן|מעלה שלמה}} ממוקם דרומית ליישוב [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]]. המאחז נמצא במקום שבו היה המאחז [[מצפה כרמים]] שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, [[חקלאי]] שהתגורר בכוכב השחר. מתגוררות במקום 18 משפחות.
|-
| rowspan="3" |[[מעלה מכמש]]
|'''נווה ארז'''
| [[1999]]
| {{עוגן|מצפה ארז}} נווה ארז הוא כפר חקלאי קהילתי, נמצא באזור מזרח [[הרי בנימין]] ליד [[מעלה מכמש]]. היישוב הוקם בשנת [[1999]] ופונה בשנת [[2001]] מגבעה סמוכה אל מקומו הנוכחי. במאחז 42 מבנים. נכון לשנת 2016 במקום מתגוררות כ-38 משפחות. היישוב קרוי על שמו של תא"ל [[ארז גרשטיין]] שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל ב[[דרום לבנון]].
נווה ארז מוכר כישוב ליברלי יחסית ליישובי יו"ש.
* [http://www.binyamin.org.il/591/ נווה ארז], באתר [[מועצה אזורית מטה בנימין]]
|-
|'''נחלת צבי'''
|2022
|{{עוגן|נחלת צבי}}הוקם יום לאחר [[שמחת תורה]] ה'תשפ"ג על ידי מספר בחורים ואברכים מ[[ישיבת מרכז הרב]], בסמוך למעלה מכמש ולנווה ארז. המקום פונה מספר פעמים ובמקום מתגוררים מספר משפחות ובחורים מישיבת מרכז הרב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://olam-katan.co.il/archives/7428|הכותב=אריאל דנינו|כותרת=גבעה או ישיבה|אתר=עולם קטן|תאריך=2022-11-27|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-04-28}}</ref>.
|-
|'''[[מצפה דני]]'''
| colspan="2" |{{ערך מורחב|מצפה דני}}
|-
| rowspan="2" | [[מגרון (יישוב)|מגרון]] ([[כוכב יעקב]])
| '''[[מגרון (מאחז)|מגרון]]'''
| colspan="2" | {{ערך מורחב|מגרון (מאחז)}}
|-
| '''רמת מגרון'''
| [[2008]]
| {{עוגן|רמת מגרון}} המאחז הוקם סמוך ליישוב [[מגרון (מאחז)|מגרון]] ב[[ה' באייר]] [[תשס"ח]].
המאחז הוקם במחאה על פינוי מגרון. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער ששהו במקום. המאחז קיבל גיבוי מ[[תנועת נאמני ארץ ישראל]] בראשות [[הרב לוינגר]] ו[[דניאלה וייס]]. המאחז כלל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים. בסביבות תשע"ה המאחז ננטש.

בחודש [[ניסן]] [[ה'תשפ"א|תשפ"א]] ([[אפריל]] [[2021]]) הוקם המאחז מחדש על ידי משפחות ובחורים, ופונה מספר פעמים בידי כוחות הביטחון{{הערה|{{ערוץ7|עזרי טובי|מסע הגבעות והחוות ביו"ש - רמת מגרון|577420|14 בספטמבר 2022}}}}. בחודש ניסן תשפ"ד (אפריל 2024) גרו במקום שבעה משפחות וגרעין בני נוער.

|-
|[[פסגות]]
|'''יחי"ש ציון'''
|2022
|{{עוגן|יחי"ש ציון|יחי"ש ציון}} הוקם לראשונה בעקבות [[פיגוע הירי בצומת זיף]] בשנת ה'תשס"ב על שם בני משפחת דיקשטיין שנרצחו בפיגוע. במקום התגוררה משפחה אחת עד שפונתה. בכ"ב תמוז תשפ"ב, יולי 2022 עלה גרעין משפחות מהאזור יחד עם כ-200 איש במסגרת מבצע '[[נחלה (תנועה)#מבצע "מקימים יישובים חדשים"|מקימים יישובים חדשים]]' של תנועת [[נחלה (תנועה)|נחלה]]. למחרת העלייה גרעין המשפחות פונה ונשארו במקום גרעין בני נוער ובהמשך עלתה משפחה לגור במקום. המאחז נהרס והוקם מחדש מספר פעמים מאז העלייה לקרקע.
|-
|[[נווה צוף]]
|'''נווה אח"י'''
|2017
|נווה אח"י היא שכונה ב[[נווה צוף]] הקרואה על שם: '''א'''לעד '''ח'''יה ו'''י'''וסי סלומון אשר נרצחו בפיגוע ביישוב. השכונה ממוקמת בשטח שבין נווה צוף למכינת אלישע{{הערה|1={{ישראל היום|מערכת ישראל היום|מאחז חדש לזכר נרצחי הפיגוע בחלמיש|492315|23 ביולי 2017}}}}. בשכונה מתגוררות (נכון ל-2019) כ־20 משפחות. בשכונה בית כנסת ופיתוח האזור בעיצומו.
|-
|[[נריה]]
|'''גבעת אגוז'''
|
|גבעת אגוז - נוער נריה מיישב באופן לא קבוע את "גבעת אגוז" הסמוכה לשכונת המייסדים ממזרח. באפריל 2021 נכנסו פלסטינים לשטח המאחז ושרפו ספרי קודש וציוד שהיה במבנה במאחז{{הערה|{{כאן|כרמל דנגור|פלסטינים תיעדו עצמם שורפים ספרי קודש במאחז בבנימין|103182|2 באפריל 2021|item}}}}.
|-
|
|'''יבוא דודי'''
|2023
|הגבעה ממוקמת כקילומטר מהיישוב כרם רעים ומתגוררים בגבעה משפחה אחת ומספר בחורים. בסוף יולי 2023 הוצתו כמה מהמבנים בגבעה.
|-
| rowspan="2" | [[עפרה]]
| '''[[עמונה]]'''
| colspan="2" | {{ערך מורחב|עמונה}}
|-
|'''גינות אריה'''
| [[2001]]
| {{עוגן|גינות אריה}} היה באזור [[מועצה אזורית מטה בנימין|בנימין]] ליד ה[[התנחלות]] [[עפרה]] שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת [[2001]] ופונה בשנת [[2004]]. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מ[[עטרות]] בתחילת 2001. בתחילת [[2006]] טען [[דרור אטקס]], איש [[שלום עכשיו]], שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים ב[[עמונה]]. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.
|-
| rowspan="8" |[[שילה (יישוב)|שילה]]
|'''[[אחיה (מאחז)|אחיה]]'''
|[[1997]]
|{{עוגן|אחיה}} {{ערך מורחב|אחיה (מאחז)}}
|-
|'''[[אש קודש (מאחז)|אש קודש]]'''
| colspan="2" |{{ערך מורחב|אש קודש (מאחז)}}
|-
| '''[[קידה (יישוב)|קידה]]'''
| colspan="2" | {{ערך מורחב|קידה (מאחז)}}
|-
| '''ישוב הדעת''' (מכונה גם "הבית האדום")
| [[2001]]
| {{עוגן|ישוב הדעת}} הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת הרב [[יחיאל מיכאל יוספי]] והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית ל[[שבות רחל]], בסמוך לו שוכן מצפון המאחז [[עדי עד]] ומדרום המאחז [[קידה]]. היישוב מונה 12 משפחות.

התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ו[[בית שימוש]] אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. ה[[מקווה]] של המקום נמצא בבור מים עתיק.

היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי [[נחמן מברסלב]]. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על [[התבודדות]] ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות.
*{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Yeshuv Hadaat Farm|תצוגה=חוות ישוב הדעת}}
* {{בנימין|7620|חוות יישוב הדעת}}
|-
| '''[[עדי עד]]'''
| colspan="2" | {{ערך מורחב|עדי עד}}

|-
|'''עלי עין'''
| [[2009]] פורק ב-[[2011]]
| {{עוגן|עלי עין}} הוקמה בשנת [[ה'תשס"ט]] על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת ל[[חשמל]] מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך ב[[תשע"א]] פונתה כמה פעמים, תוך עימותים אלימים שבמהלכם נשרפה מכוניתו של מפקד משטרת בנימין. בשנת 2017 חזר איתן זאב לאזור והקים את חוות צאן קידה שבה מתגוררות מספר משפחות.
מאז פינוי המאחז התגברו אירועי הטרור החקלאי ומאות עצי גפן הושחתו על ידי פלסטינים תושבי האזור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/251697|כותרת=3,000 עצים הושחתו במשק אחיה שבבנימין|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-10-06}}</ref>.

|-
|'''גבעת גל יוסף'''
| [[2009]]
|[[קובץ:גל יוסף.JPG|ממוזער|"משאית מגורים" בגל יוסף]] המאחז הוקם בשנת [[ה'תשס"ט]] ונקרא על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה ב[[ה'תשס"ג]] ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק [[#אחיה|אחיה]]. המאחז נמצא ממערב ל[[כביש אלון]] ומזרחית ל[[עדי עד]]. בגבעה היו 4 משאיות מקורקעות ששימשו למגורים וטנדר מקורקע ששימש כמטבח. כיום המאחז אינו מיושב, ונותרו בו רק חממות.
|-
|'''גאולת ציון'''
|[[2011]]
|גבעת '''גאולת ציון''' הוקמה לראשונה בשנת תשע"א על ידי צעירים המזוהים עם [[נוער הגבעות]] ועם הימין הקיצוני. לאורך השנים פונה המאחז ונבנה מחדש פעמים רבות.
באוקטובר 2013 מנה המאחז שתי משפחות וכמה רווקים. התושבים עסקו בחקלאות והחזיקו דיר עיזים בגבעה. בינואר 2015 הוקם במאחז בית כנסת, אך חודש לאחר מכן פונה המאחז והמבנים בו נהרסו. מאז 2015 המאחז נתמך על ידי ארגון אר"י ישאג. ב-2016 החלה לפעול במאחז ישיבה.

בחורף 2017 החל לפעול במקום ארגון "[[גאולת ציון - בחזון ובמעש]]" ומאז הארגון מחזיק את המקום.

כדי למנוע הקמה חוזרת של המאחז הוחל [[צו תיחום]] מטעם [[אלוף פיקוד מרכז]] שאסר על נוכחות בגבעה. כוחות הביטחון החלו לעצור לחקירה את השוהים במקום. בנובמבר 2016 דחה [[בית משפט השלום]] בתל אביב את בקשת המשטרה להטיל [[מעצר בית]] וקנס על צעיר ששהה במקום, וקבע שהצו אוסר על בנייה במקום אך לא על שהות בו{{הערה|{{ערוץ7||פסק הדין שמגן על פעילות נוער הגבעות|335742|15 בדצמבר 2016}}}}.
|-
| [[גבע בנימין]]
| '''[[סנה (מאחז)|בני אדם]] (סנה)'''
| colspan="2" |{{ערך מורחב|סנה (מאחז)}}

|}

==גוש עציון==

{| class="wikitable" border="1"
! יישוב אם !! מאחז !!שנת הקמה!! width="75%" | תיאור
|-
|[[אלון שבות]]
|'''גבעת החי"ש'''
|
|המאחז ממוקם ממזרח ליישוב אלון שבות, בראש חירבת סאוויר. במקום גרות כ-20 משפחות, רובן ב[[מבנה יביל|קרוואנים]] ומיעוטן בבתי קבע. במקום בית כנסת ו[[גן שעשועים]].
ב[[מלחמת העצמאות]] שימשה הגבעה כעמדה ששלטה על התנועה ב[[כביש 60|כביש ירושלים-חברון]] ומנעה התקדמות הכוחות הערביים לכיוון ירושלים. הגבעה קרויה על שם לוחמי ה[[חי"ש]] שלחמו בה.
|-
|[[אלעזר (יישוב)|אלעזר]]
|'''נתיב האבות''' (או: '''דרך האבות''')
|2001
|"נתיב האבות" או "דרך האבות" היא שכונה בצפון-מערב [[אלעזר (יישוב)|אלעזר]]. בשנת 2004, בעקבות עתירות ל[[בג"ץ]], הודיעה הממשלה שה[[פרקליטות המדינה|פרקליטות]] תבחן את בעלות האדמות עליהן ממוקם המאחז, ותקבע האם מדובר באדמות פלסטיניות פרטיות או ב[[אדמות מדינה (יהודה ושומרון)|אדמות מדינה]]{{הערה|1=בג"ץ 5083/02 ובג"ץ 7379/02}}, אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008 הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז{{הערה|שם=מוניר|{{פס"ד עליון|קישור=08028170.o05|סוג=בג"ץ|עותר=מוניר חוסיין חסן מוסא|משיב=שר הביטחון ואחרים|ניתן ב=29 באפריל 2008}}, בג"ץ 8258/08, פסק-דין מיום 18 במאי 2009}}. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה{{הערה|שם=מוניר}}. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות ועל פיו הוכרז חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=14072920.c21|סוג=בג"ץ|עותר=עלי מוחמד עיסא מוסא ואחרים|משיב=שר הביטחון ואחרים|ניתן ב=1 בספטמבר 2016}}{{ש}}{{וואלה|דניאל דולב וטל שלו|בג"ץ דחה את בקשת תושבי נתיב האבות: "יש להרוס את כל הבתים"|3105627|23 באוקטובר 2017}}}}. לטענת ארגון [[רגבים (עמותה)|רגבים]] בג"ץ נהג באופן לא [[הזכות לשוויון|שוויוני]] בהחלטה זו{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/375221 נתיב האבות מול ביר הדאג'] באתר [[ערוץ 7]].}}.
בפברואר 2018 אישרה [[ממשלת ישראל|הממשלה]] תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות שמתגוררות חלקית על קרקע פלסטינית פרטית{{הערה|1={{הארץ|יותם ברגר|מפוני מאחז נתיב האבות ישוכנו זמנית במלון בעלות של יותר משני מיליון שקל|0000017f-f688-d887-a7ff-feeca6920000|25 בפברואר 2018|מנויים=לא}}}}.

ב-[[12 ביוני]] [[2018]] פונתה השכונה מיושביה על ידי כוח של כ-2,300 שוטרים{{הערה|1={{ערוץ7|ערוץ 7|הסתיים פינוי נתיב האבות|375445|12 ביוני 2018}}}}.
|-
|[[אפרת]]
|'''גבעת עיטם'''
|
|חוה חקלאית ממזרח ל[[אפרת]]<ref>{{הארץ|נדב שרגאי|1700 דונם הוכרזו כאדמות מדינה, לקראת הרחבת ההתנחלות אפרת|1.1245930|16 בפברואר 2009}}</ref>, בסכנת ניתוק על ידי [[גדר ההפרדה]].
|-
| rowspan="3" | [[בת עין]]
| '''רמת השלושה'''
| [[2014]]
|{{עוגן|רמת השלושה}} שוכן במערב גוש עציון, מדרום לכביש 367, בתחומי היישוב [[בת עין]], על קרקע המוגדרת אדמת מדינה. הוקמה ב-[[4 ביולי]] [[2014]] לאחר [[רצח שלושת הנערים]], והיא קרויה על שמם{{הערה|{{ערוץ7|אורנית עצר|מאחז חדש לזכר שלושת הנערים|279386|4 ביולי 2014}}}}. ה[[מועצה אזורית גוש עציון]] הביאה למקום קרוואנים וסיפקה תשתיות חשמל למאחז. חודש אחרי ההקמה של המאחז, בעקבות מספר אירועי תקיפה של ערבים כנגד יהודים פינתה המועצה אזורית גוש עציון את המאחז.
|-
|'''גבעת אוהבי יה'''
|[[2022]]
|גבעת אוהבי יה נוסדה ב[[אוגוסט]] [[2021]] בידי מספר [[נוער הגבעות|נערי גבעות]] ותושבי היישוב בת עין לזכרו של תושב היישוב [[פרשת מותו של אהוביה סנדק|אהוביה סנדק]]{{הערה|שם=פינוי באוהבי-יה|{{עכשיו 14||פינוי בגבעת אוהבי-יה שבגוש עציון: "מדיניות אנטי ציונית"|פינוי-בגבעת-אוהבי-יה-שבגוש-עציון-מדינ/|27 באוקטובר 2021}}}}. הגבעה מונה כשלושה קרוואנים וישיבה המורכבת מחמישה תלמידים{{הערה|שם=פינוי באוהבי-יה}}. המאחז נהרס עשר פעמים מיום ייסודו{{הערה|{{סרוגים||בפעם השישית: הרס ופינוי בגבעת אוהבי-יה|667587-בפעם-השישית-הרס-ופינוי-בגבעת-אוהבי-יה|26 באפריל 2022}}}}.
|-
|'''מרחבי דוד (בת עין ב')'''
|[[1998]]
|מרחבי דוד (בת עין ב') הוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי חסידיו של הרב [[משה לוינגר]]. המאחז כולל קרוואנים ובתים מבנייה קלה המפוזרים על פני שטח נרחב בתחתית הרכס שעליו שוכנת בת עין. מתגוררות במקום כשלושים משפחות.
|-
|[[גבעות (שכונה)|גבעות]]
|'''[[חוות קשואלה]]'''
| colspan="2" |{{ערך מורחב|חוות קשואלה}}
|-
| rowspan="3" |[[כרמי צור]]
|-
|'''מעלות חלחול'''
|2020
|שוכנת על ראס אל הווא, פסגה בגובה 1020 מטר בסמוך לצומת העוקפים. הוקם על ידי [[נחלה (ארגון)|עמותת נחלה]] כמחאה על [[תוכנית השלום של הנשיא טראמפ]].
|-
|'''גבעת שורק'''
|2014
|תחילת הפעילות בגבעה הייתה בתשס"ב, לאחר [[הפיגוע בכרמי צור|רצח איל ויעל שורק]] בשכונת צור שלם ב[[כרמי צור]]. לאחר [[רצח שלושת הנערים]] ב-2014 הוקם בגבעה [[בית כנסת]] על שמם.
|-
|[[מיצד]]
|'''דרך אמונה'''
|2022
|מאחז [[חרדי]] (ראשון מסוגו) בן כחמש עשרה משפחות בסמוך למיצד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hm-news.co.il/301721/|כותרת=מאחז חרדי בגוש עציון: על שם מרן שר התורה|אתר=[[המחדש (אתר אינטרנט)|המחדש]]}}</ref> ע"ש הרב [[חיים קנייבסקי]] (שחיבר ספר בשם [[דרך אמונה]]).
|-
| [[נוקדים]]
| '''[[מעלה רחבעם]]'''
|colspan="2"| {{הפניה לערך מורחב|מעלה רחבעם}}
|-
| rowspan="5" |[[תקוע]]
|'''תקוע ב''''
| rowspan="2" |2001
| rowspan="2" |הוקמו בהמשך לתקוע המרכזית למורד [[נחל תקוע]], כ-200 תושבים ביישוב.
|-
|'''תקוע ג''''
|-
|'''תקוע ד' - חוות ד'הרא'''
|2002
|נבנתה בהמשך לתקוע ב' וג', נקראת גם חוות ד'הרא על שם חוות רכיבת סוסים ביישוב
|-
|'''חוות ספר המדבר (תקוע ה')'''
|2014
|תקוע ה' הוקמה בספטמבר 2014 לזכר [[רצח שלושת הנערים|שלושת הנערים החטופים]] ופונתה לאחר כחודש, ב-2018 הוקמה באותו המקום חוות ספר המדבר על ידי נערים מתקוע.
|-
|'''תקוע ו''''
|2024
|הוקמה במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]
|}

==הר חברון==
{| class="wikitable" border="1"
! יישוב אם !! מאחז !! שנת הקמה !! width="75%" | תיאור
|-
|[[בית יתיר]]
| '''[[חוות טליה]]'''
| colspan="2" | {{הפניה לערך מורחב|חוות טליה}}
|-
|[[טנא עומרים]]
|'''חוות אברהם'''
|2017
|חוות אברהם הוקמה ב-2017 ממזרח לחוות מור. בחווה מתגוררות ארבע משפחות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hashomeryosh.org/points/חוות-אברהם/|כותרת=חוות אברהם - השומר יו"ש}}}}.
|-
|[[מעון (מושב)|מעון]]
|'''[[חוות מעון]]'''
| colspan="2" |{{הפניה לערך מורחב|חוות מעון}}
|-
| rowspan="2" |[[נגוהות]]
|'''גבעת הבוסתן'''
|2001
|בסוף שנת 2001 הוקמה בגבעה כקילומטר מערבית לנגוהות, שבינה ובין נגוהות חצצו כ-3 משפחות של ערבים, מאחז שנקרא הבוסטר (כיום: "גבעת הבוסתן"). במאחז מתגוררים רווק ו-8 משפחות. בשנת 2003 הוצאו למבנים במקום צווי הריסה, ובשנת 2007 הגישה [[שלום עכשיו]] עתירה לבג"ץ בדרישה להרוס את המאחז. עמדתה הנוכחית של המדינה היא כי יש להסדיר את הבנייה במקום<ref>{{הארץ|חיים לוינסון|פסח במאחז לא חוקי: 10 קרוואנים ריקים, 12 חיילי מילואים|1.1982221|2 באפריל 2013}}</ref>.
|-
|'''שכונת הכרם'''
|
|שכונת הכרם הוקמה בין נגוהות לגבעת הבוסטר. בנובמבר 2009 הרס [[המנהל האזרחי]] את המבנים במקום{{הערה|1={{ערוץ7||"רציתי לשרת את המדינה בכל מאודי – וכך עשיתי" - בגליון השבוע|563077|19 בנובמבר 2009}}}}. הפינוי לווה באירוע [[סרבנות בישראל|סירוב פקודה]] בו חיילים תלו שלט גדול: "[[גדוד נחשון (סדיר)|נחשון]] גם לא מגרשים"{{הערה|{{nrg|רועי שרון|חיילים הניפו שלטים בפינוי: גם נחשון לא מגרשים|967/121|16 בנובמבר 2009||}}}}. ביולי 2012 נהרסו שוב ארבעה מבנים בשכונת הכרם - קרוואן ושלושה מבנים מעץ{{הערה|1={{ערוץ7|אורלי הררי|הרס מבנים בנגוהות: המשטרה עצרה ילד בן 12|241475|23 ביולי 2012}}}}.
|-
| rowspan="2" | [[סוסיא (התנחלות)|סוסיא]]
| '''מצפה יאיר'''
|
| {{עוגן|מצפה יאיר}} כונה בעבר '''מגן דוד'''; אז היה חווה חקלאית ליד [[סוסיא (התנחלות)|סוסיא]]. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית ו[[גפנים]]. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים [[מעון (מושב)|מעון]] וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מחוות הר סיני ששוכנת ליד היישוב סוסיא, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי [[חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים]] משנת [[2004]] המאחז הוקם על קרקע משולבת (אדמת מדינה, אדמת סקר, ואדמה בבעלות פלסטינים){{הערה|[http://www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/PMO/Communication/Spokesman/sason2.pdf חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים], עמוד 101, באתר [[משרד ראש הממשלה]]}}.
|-
| '''גבעת חסדי ה''''
| [[2005]]
| {{עוגן|גבעת חסדי ה'}} הוקם בשנת [[ה'תשס"ה]]. במאחז ישנם מספר אוהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קרוואן עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז '''גבעת הדגל'''.
בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.
|-
| rowspan="3" |[[קריית ארבע]]
| '''[[בית הכנסת חזון דוד]]'''
| [[2001]]
| [[קובץ:חזן דד חץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "חזון דוד" עומד על תילו. ערב [[ראש השנה]] [[ה'תשס"ט]]]]
{{עוגן|בית הכנסת חזון דוד}} [[בית כנסת]] בסמוך ל[[קריית ארבע]]. בית הכנסת מנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-[[2001]]. בית הכנסת אינו אלא קירות [[אבן לבנייה|אבנים]] ויריעות [[ברזנט]] המקורות בימי ה[[חורף]] בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מפאת היעדר הגנה על הציוד, [[ספר תורה|ספר התורה]] אינו נשאר ב[[ארון הקודש]] כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת [[קריאת התורה]].

עקב טענת [[פלסטינים]] שהקרקע שייכת להם, הוצאו [[צו הריסה|צווי הריסה]] לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש.

ב[[ערב ראש השנה]] תשס"ח פנו פעילי שמאל ו[[אנרכיזם|אנרכיסטים]] אל ה[[שייח']] ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות [[דחפור]] בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-[[10 בפברואר]] [[2008]] מפגש בביתו בינו ובין ראשי [[היישוב היהודי בחברון]] וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה{{הערה|{{NFC|רותי אברהם|יהודים וערבים בחברון - נגד האנרכיסטים|153859|10 בפברואר 2008}}}}.
|-
|'''שכונת גל'''
|2003
|מאחז השוכן בשולי [[קריית ארבע]], ובסמוך לשכונת ג'אליס ה[[חברון|חברונית]], שהעניקה את שמה (בתרגום ל[[עברית]]) לשכונה. השכונה הוקמה על ידי משפחת אחת, שהתגוררה בשכונה ב[[מכולה]] ו[[אוטובוס]] ישן, שבמהלך השנים הצטרפו אליה משפחות נוספות, כשכיום מתגוררות השכונה כ-20 משפחות. מלבד הבתים והשטחים החקלאיים, במרחבי השכונה פזורים גם אתרים ארכאולוגים עתיקים ובורות מים מתקופות שונות וכן גת ובית בד.
בעבר פונו בשכונה בית הכנסת ובתי מגורים, שנבנו מחדש בתוך זמן קצר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kiryat4.org.il/?CategoryID=586&ArticleID=858|הכותב=|כותרת=דף מידע על הגבעה באתר מועצת קרית ארבע|אתר=אתר של המועצה מקומית קרית ארבע|תאריך=}}}}.
|-
| '''מצפה אביחי'''
| [[2009]]
|[[קובץ:Mitzpe Avichay.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצפה אביחי]]{{עוגן|מצפה אביחי}} מאחז סמוך לקריית ארבע, מכונה גם גבעה 18{{הערה|{{ערוץ7|אורנית עצר|מסיירים ונוטעים בארץ המאחזים|189860|28 במאי 2009}}}}, הוקם באוגוסט [[2009]]{{הערה|{{ערוץ7|אורנית עצר|11 מאחזים חדשים יוקמו היום ומחר ביו"ש|192366|27 ביולי 2009}}}}. המאחז נהרס והוקם מחדש, מספר פעמים. בספטמבר [[2010]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית הכנסת שבמאחז, בהשתתפות הרב [[ישראל אריאל]] וח"כ ד"ר [[מיכאל בן ארי]]{{הערה|{{ערוץ7|יוני קמפינסקי|מצפה אביחי: ספר תורה בבי"כ חדש|207366|27 ביולי 2010}}}}. במאי [[2012]] קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אריה דייוויס מוגדר חוקית "תושב קבע" במקום{{הערה|{{ערוץ7|בני טוקר|תקדים משפטי: תושב מצפה אביחי הוגדר כתושב קבע|237800|10 במאי 2012}}}}.
* {{ערוץ7|שמעון כהן|בואו למסע מצולם בארץ המאחזים|233587|15 בפברואר 2012}}
|}

== יישובים שהוקמו כמאחזים והוסדרו ==
{| class="wikitable sortable"
|+
!היישוב
!מיקום
!שנת הקמה
!שנת הסדרה
!הערות
|-
|[[אביגיל (יישוב)|אביגיל]]
|[[דרום הר חברון]]
|[[2001]]
|[[2023]]
|-
|[[איבי הנחל]]
|[[גוש עציון]]
|1999
|2022
|נחשב לשכונה של [[מעלה עמוס]]
|-
|[[אלוני שילה]]
|[[קרני שומרון]]
|1999
|
| rowspan="2" |נחשבים לשכונות של קרני שומרון
|-
|[[אל מתן]]
|[[השומרון]]
|2000
|2012
|-
|[[בית חגלה]]
|[[בקעת הירדן]]
|[[1983]]
|2023
|נקרא גם רואה נבו
|-
|[[גבעת ארנון]]
|[[גב ההר]]
|1999
|2023
|-
|[[גבעות הרואה]]
|[[בנימין]]
|[[1998]]
|[[2023]]
|כולל את [[גבעת הראל]] ו[[גבעת הרואה]]
|-
|[[חוות גלעד]]
|[[קרני שומרון]]
|[[2002]]
|[[2018]]
|הוגדר כשכונה של קרני שומרון
|-
|[[חוות יאיר (יישוב)|חוות יאיר]]
|[[השומרון]]
|1999
|2021
|
|-
|[[חוות שדה בר]]
|[[גוש עציון]]
|1998
|2011
|מוגדר כשכונה ב[[תקוע]]
|-
|[[חרשה (יישוב)|חרשה]]
|[[גוש טלמונים]]
|1997
|2020
|מוגדר כשכונה ב[[טלמון]]
|-
|[[כרם רעים]]
|[[גוש טלמונים]]
|2005
|2013
|מוגדר כשכונה ב[[טלמון]]
|-
|[[מבואות יריחו]]
|[[בקעת הירדן]]
|1999
|2020
|
|-
|[[מגרון (יישוב)|מגרון]]
|[[מועצה אזורית מטה בנימין|בנימין]]
|1999
|2012
|הועתק
|-
|[[מלאכי השלום]]
|[[בנימין]]
|2015
|2023
|-
|[[מצפה אשתמוע]]
|דרום [[הר חברון]]
|2002
|2012
|
|-
|[[מצפה יהודה]]
|[[מעלה אדומים]]
|2019
|2023
|
|-
|[[מצפה כרמים]]
|[[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]]
|1999
|2010
|עבר הליך משפטי; מוגדר כשכונה של [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]]
|-
|מצפה לכיש
|מערב [[הר חברון]]
|2002
|2014
|שכונה ב[[נגוהות]]
|-
|[[משמר יהודה]]
|[[גוש עציון]]
|2019
|2023
|
|-
|[[נופי נחמיה]]
|[[השומרון]]
|2002
|2017
|מוגדר כשכונה של [[רחלים]]
|-
|[[נחל חלץ]]
|[[גוש עציון]]
|2019
|2023
|נקראת גם נווה אורי על שם [[אורי אנסבכר]]
|-
|[[פני קדם]]
|[[גוש עציון]]
|2000
|2023
|מוגדר כשכונה של [[מיצד]]
|-
|[[עשהאל]]
|[[הר חברון]]
|[[2001]]
|[[2023]]
|
|-
|[[רחלים]]
|[[השומרון]]
|1991
|2014/2017
|התקיים לתקופה כ[[היאחזות נח"ל]]
|-
|[[רמת גלעד]]
|[[קרני שומרון]]
|2002
|2011
|
|-
|[[שדה בועז]]
|[[גוש עציון]]
|[[2002]]
|[[2023]]
|נקרא גם [[נווה דניאל]] צפון
|-
|[[שחרית (יישוב)|שחרית]]
|[[גוש מערבא]]
|2014
|2023
|
|}

==ראו גם==
* [[חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים]] (דו"ח ששון)
* [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]] (דו"ח לוי)
* [[היאחזות נח"ל]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ahijah|שם ויקישיתוף=אחיה|ויקישיתוף 2=Category:Kida|שם ויקישיתוף 2=קידה}}
* [https://web.archive.org/web/20150924070937/http://www.peacenow.org.il/sites/default/files/SpigleReport.pdf טבלת מידע על כל המאחזים], באתר "[[שלום עכשיו]]"
* {{מקור ראשון|רחלי מלק-בודה|איך נראים החיים של נוער הגבעות? עזרי טובי יצא לבדוק וחזר אדם שונה|news/530065|6 באוקטובר 2022}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאחזים ביהודה ושומרון|*]]
[[קטגוריה:יישובים בלתי מוכרים]]
[[קטגוריה:רשימות מקומות|מאחזים]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:NFC (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Nrg (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str ≥ len (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:אתר רשמי/ידני (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בנימין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דרושה הבהרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבהרה (עריכה)
תבנית:הודעת פרמטר לא מולא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:וואלה (עריכה)
תבנית:וואלה! (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ויקישיתוף בשורה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:חדשות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:יוטיוב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ישראל היום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כאן (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כיפה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:לעד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור ראשון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נענע10 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/אתר רשמי (עריכה)
תבנית:סרוגים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עוגן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עכשיו 14 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערוץ7 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פס"ד עליון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוטון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור שבור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תנך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)

חזרה לדף מאחזים.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מאחזים"