הצגת המקור של הדף "לוח השנה במגילות קומראן"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
'''לוח השנה במגילות קומראן''' הוא [[לוח שנה]] [[סכמה (מתמטיקה)|סכמטי]]{{הערה|[https://youtu.be/0SAiht0FjGA הרצאה של פרופסור יונתן בן-דב], החל מדקה 50.}}-[[שבת]]י{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רון פלדמן|שם=Tame and Wild Time in the Qumran and Rabbinic Calendars|כתב עת=Living the Lunar Calendar|שנת הוצאה=2012|מו"ל=Oxbow Books|doi=10.2307/j.ctvh1dj98.12|עמ=191–210|קישור=http://www.ronhfeldman.com/uploads/2/2/1/9/22191114/tame_and_wild_time.pdf}}}} שבו אורך ה[[שנה]] קבוע ל-364 יום{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-499730 מגילה 4Q252].}}. הלוח נוצר בהשפעת [[לוח השנה המצרי]] האזרחי {{אנ|Egyptian calendar#Civil calendar}}{{הערה|יששכר שטרן, '''[https://www.academia.edu/32091978/Ancient_and_Medieval_Jewish_Calendars Ancient and Medieval Jewish Calendars]''', בתוך Handbook of Archaeoastronomy and Ethnoastronomy, עמוד 1885. [[מיכאל חיוטין]], '''[https://www.jstor.org/stable/23508328?seq=4 פלוגתת לוחות השנה במקצת מעשה התורה — 4QMMT]''', [[בית מקרא]], כרך מ"ד, חוברת ג' ([[ניסן]]-[[סיוון]] [[ה'תשנ"ט]]).}} ומבוסס על ה[[אסטרונומיה]] ה[[בבל]]ית {{אנ|Babylonian astronomy}}{{הערה|שם=בבל|יונתן בן-דב וואין הורביץ, '''[https://www.jstor.org/stable/23437816 השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך א' ([[ה'תשס"ג]]).}} בתוספת השפעות [[יוון ההלניסטית|יווניות]]{{הערה|Roger T. Beckwith,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/24607867?seq=18 THE EARLIEST ENOCH LITERATURE AND ITS CALENDAR: MARKS OF THEIR ORIGIN, DATE AND MOTIVATION]''' (מעמוד 382), Revue de Qumrân, כרך 10, חוברת 3 ([[פברואר]] [[1981]]).}}. מקורותיו ה[[יהודה (חבל ארץ)|יהודיים]] הם [[ספר חנוך א'#חלק שלישי|ספר מהלך המאורות]] ו[[ספר היובלים]]{{הערה|שקטעים מהם עצמם נמצאו בין מגילות קומראן אבל השתמרו גם בין [[הספרים החיצוניים]] ולכן נודעו זמן רב לפני גילוי המגילות.}}, והפירוט המלא של מאפייני הלוח מופיע ב[[מגילות מדבר יהודה]] שנמצאו ב[[קומראן]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/search#q=composition_type:'Calendrical%20Texts' חיבורים קלנדריים].}}.

== תחילת היממה ==

לדעת [[שמריהו טלמון]]{{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/23437819 שמירת השבת על פי הפרשה "על השבת" במגילת ברית דמשק — מן הערב או מן הבוקר?]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך א' ([[ה'תשס"ג]]).}} כותבי המגילות שמרו את ה[[שבת]] מ[[זריחה]] לזריחה, כיממה הרגילה בלוחות השנה של [[מצרים העתיקה]]{{הערה|שם=מצ|[[:en:Richard Anthony Parker|Richard Anthony Parker]], [https://oi.uchicago.edu/research/publications/saoc/saoc-26-calendars-ancient-egypt The Calendars of Ancient Egypt].|כיוון=שמאל}} וכן ב[[בית המקדש]] לפי [[חז"ל]]{{הערה|{{בבלי|חולין|פג|א}}.}}, שמתחילה ב[[בוקר]]{{הערה|כך גם נראה במניין ימי השבוע ב[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-480507 מגילה 4Q317].}}, וכנלמד מסדר ימות השבוע ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]]{{הערה|משה מרדכי בן-דב, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/vayehi-4.htm ויהי ערב ויהי בוקר - הבריאה והמנין]'''.}} וב[[פרשת המן]]{{הערה|יורם ארדר, '''[https://www.jstor.org/stable/23562683?seq=15 מרכזיותה של ארץ ישראל בחוגי הקראות הקדומה לאור הלכותיו של מישויה אלעכברי]''' (עמוד 51), [[ציון (כתב עת)|ציון]], כרך ס', חוברת א' ([[ה'תשנ"ה]]).}}, ולא מ[[שקיעה]] לשקיעה כמניין ימי החודש{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365924 מגילה 4Q334] ו[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-371095 מגילה 4Q209].}} אצל [[שמיים (עמים)|העמים השמיים]], שמתחיל ב[[ערב]] (כי אז ראיית הירח{{הערה|[[יואל בן נון]], זכור ושמור, [https://www.sefaria.org.il/Zakhor_VeShamor%2C_Gate_II%2C_Chapter_VII.48 עמוד 229].}}), כמו שמופיע בחלק מימי המועדים ב[[תנ"ך]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יב|יח}}. {{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}.}} (יש חוקרים [[השערת התעודות|הסוברים שאלו עריכות]] מתקופת [[שיבת ציון]]{{הערה|[[ישראל קנוהל]], '''[https://www.jstor.org/stable/23412840?seq=10 השבת והמועדות בתורת כהונה ובחוקי אסכולת הקדושה]''' (עמוד 118), [[שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום]], כרך ז' ([[ה'תשמ"ג]]).}}), וכן בספר היובלים{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/44.htm פרק מ"ד] ו[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/49.htm פרק מ"ט].}}. מגילת ברכות לימי החודש (4Q503) מזכירה את מנוחת השבת ב[[ליל שבת]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-495655 קטע 37].}}, כדעת חז"ל ש[[הלוח העברי#מקורות להקדמת הלילה ליום|היום הולך אחר הלילה]]{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|כ|ב}}.}}, כי מגילה זו מציגה מסורת תפילה כללית שהייתה בקרב ה[[יהודים]] ואינה שייכת לחיבורים הכתתיים של קהילת קומראן{{הערה|אסתר גליקלר חזון, '''[https://www.jstor.org/stable/4201482?seq=18 Prayers from Qumran and Their Historical Implications]''', תגליות ים המלח, כרך 1, חוברת 3 ([[נובמבר]] [[1994]]).}}. [[מגילת המקדש]] ו[[מגילת מקצת מעשי התורה]] מחשיבות את יום אכילת [[קורבן (יהדות)|הקרבנות]]{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|ז|טו}}. {{תנ"ך|ויקרא|כב|ל}}.}} עד השקיעה{{הערה|יהודה שיפמן, '''[https://www.jstor.org/stable/24608992?seq=2 "MIQṢAT MA'AŚEH HA-TORAH" AND THE "TEMPLE SCROLL"]''',{{כ}} Revue de Qumrân, כרך 14, חוברת 3 ([[ינואר]] [[1990]]). חנן בירנבוים, '''[https://www.jstor.org/stable/23601378 דין קרבן שלמים במגילת 'מקצת מעשה התורה']''', [[תרביץ]], כרך ס"ז, חוברת ב' ([[טבת]]-[[אדר]] [[ה'תשנ"ח]]).}}, כ[[הלנת שכר (הלכה)|יומו של שכיר]]{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כד|טו}}.}} וכ[[טבול יום|ימי טומאה]]{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יט|יט}}.}}. בניגוד לפשט הכתוב ולדברי חז"ל{{הערה|{{משנה|זבחים|ה|ג|ו}}.}}.

== הלוח השמשי ==

המרכיב העיקרי של הלוח (ובספר היובלים - הבלעדי) הוא שנה שמשית{{הערה|שם=נגד|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23437889 הפולמוס נגד לוח השנה הירחי בכתבים של באי הברית החדשה מקומראן]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך ג' ([[ה'תשס"ה]]).}} בת 364 ימים, המחולקת ל[[ארבע התקופות|ארבע תקופות]] שכל אחת בת 91 יום בדיוק. כל תקופה מורכבת משלושה חודשים של 30 יום{{הערה|שזהו אורך סתם חודש גם בלוחות שנה אחרים ({{בבלי|יבמות|מח|ב}}. [[ספר היובלים]], [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/5.htm פרק ה'], פסוק ל"ז).}}, ויום נוסף{{הערה|שם=די|[[ספר חנוך א']], [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קובץ:Hanokh_Goldshmidt-1892_HB32442.pdf&page=64 פרק ע"ה] ו[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קובץ:Hanokh_Goldshmidt-1892_HB32442.pdf&page=69 פרק פ"ב].}} הנקרא 'אות'{{הערה|שם=עב|[[ספר חנוך א']] [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קובץ:Hanokh_Goldshmidt-1892_HB32442.pdf&page=60 פרק ע"ב].}}, שמסיים את התקופה{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-370831 מגילה 4Q394].}} ונספר כיום 31 בחודש שלפניו{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-295772 מגילה 4Q321].}}. היום המתחיל את התקופה נקרא 'יום תקופה'{{הערה|[https://www.researchgate.net/publication/322034015_A_Newly_Reconstructed_Calendrical_Scroll_from_Qumran_in_Cryptic_Script מגילה 4Q324d]. שם זה מופיע ב{{בבלי|סנהדרין|יג}}.}}. לחודשים אין שמות אלא הם [[מספור|ממוספרים]] כמו חודשי [[הלוח העברי]] ברוב ספרי ה[[תנ"ך]]. שמות התקופות הם{{הערה|[[סרך היחד]] [http://dss.collections.imj.org.il/he/community עמוד י'] ומגילה 4Q512 ([https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-495670][https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-495672]).}}: [[קציר]] ([[אביב]]), [[קיץ]], [[זריעה|זרע]] ([[סתיו]]), [[דשא]] ([[חורף]]){{הערה|שם=טל}}. משך כל תקופה הוא בדיוק 13 [[שבוע]]ות{{הערה|[[ספר היובלים]] [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/6.htm פרק ו'] (פסוק מ"ג).}}, ולכן ימי השבוע זהים בחודשים המקבילים בתקופות השונות. החודש הראשון בכל תקופה מתחיל ב[[יום רביעי]], שבו [[בריאת העולם (יהדות)|נבראו]] ה[[גרם שמיים|מאורות]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-482408 מגילת האותות - 4Q319].}}, החודש השני בכל תקופה מתחיל ב[[יום שישי]], והחודש השלישי בכל תקופה מתחיל ב[[יום ראשון]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-299222 מגילה 4Q325].}}. היום המסיים את התקופה הוא תמיד [[יום שלישי]].
{| class="wikitable"
|+
!
! colspan="5" |חודשים 1,4,7,10
! colspan="5" |חודשים 2,5,8,11
! colspan="5" |חודשים 3,6,9,12
|-
|רביעי
|א
|ח
|טו
|כב
|כט
| rowspan="2" |
|ו
|יג
|כ
|כז
| rowspan="4" |
|ד
|יא
|יח
|כה
|-
|חמישי
|ב
|ט
|טז
|כג
|ל
|ז
|יד
|כא
|כח
|ה
|יב
|יט
|כו
|-
|שישי
|ג
|י
|יז
|כד
| rowspan="5" |
|א
|ח
|טו
|כב
|כט
|ו
|יג
|כ
|כז
|-
|שבת
|ד
|יא
|יח
|כה
|ב
|ט
|טז
|כג
|ל
|ז
|יד
|כא
|כח
|-
|ראשון
|ה
|יב
|יט
|כו
|ג
|י
|יז
|כד
| rowspan="3" |
|א
|ח
|טו
|כב
|כט
|-
|שני
|ו
|יג
|כ
|כז
|ד
|יא
|יח
|כה
|ב
|ט
|טז
|כג
|ל
|-
|שלישי
|ז
|יד
|כא
|כח
|ה
|יב
|יט
|כו
|ג
|י
|יז
|כד
|לא
|}
לפי ספר מהלך המאורות, האחד בחודש הראשון הוא [[נקודת השוויון|יום השוויון]]{{הערה|כך נראה גם [https://www.johnpratt.com/items/docs/lds/meridian/2003/qumran.html#1.3 בפתיחה של מגילה 4Q320].}} האביבי, האחד בחודש הרביעי הוא [[נקודת היפוך|יום ההיפוך]] הצפוני, האחד בחודש השביעי הוא יום השוויון הסתוי, והאחד בחודש העשירי הוא [[נקודת ההיפוך החורפית|יום ההיפוך הדרומי]]{{הערה|שם=עב}}. תיאור זה אינו מתאים למציאות כיוון שהזמנים בין הנקודות אינם זהים{{הערה|{{אסטרופדיה|עונות השנה על כדור הארץ#אי-שוויון העונות|אי-שוויון העונות}}.}}. בנוסף, מכיוון שאורך [[שנה טרופית|השנה הטרופית]] הוא כמעט 365.25 ימים, הלוח צובר פער של כיום ורבע מדי שנה. יש טוענים שהיה מנגנון [[שנה מעוברת|עיבור שנה]] כדי להתאים את הלוח ל[[עונות השנה]]{{הערה|Matthias Albani,{{כ}} '''[https://books.google.co.il/books?id=Lr5nal2Bq9YC&pg=PA103 Studies in the Book of Jubilees]''',{{כ}} 103-110 ([[גרמנית]]).}} ואטיין נודט אף טען ש[[ברכת החמה]] היא שריד למחזור עיבור{{הערה|[https://www.academia.edu/7383676 Calendriers bibliques: Salomon, Éléphantine, Jubilés, Dédicace.]|כיוון=שמאל}}, אבל בכל הצעותיהם יש קשיים ניכרים ובראשם ההתנגדות העזה של מקורות הלוח לכל סטייה מהערך של 364 יום בשנה{{הערה|Roger T. Beckwith,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/24600071 THE MODERN ATTEMPT TO RECONCILE THE QUMRAN CALENDAR WITH THE TRUE SOLAR YEAR]''',{{כ}} Revue de Qumrân, כרך 7, חוברת 3 ([[דצמבר]] [[1970]]).}}. כנראה הלוח שמר על יציבות ולא הייתה בו התאמה למציאות באופן סדיר{{הערה|יונתן בן-דב, [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=95215400&nTocEntryID=95217965  השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית], בתוך '''מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני''', עמודים 454-455.}}, אם כי ייתכן שנעשו מדי פעם תיקונים [[אד הוק]]{{הערה|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23681749?seq=9 לוח השנה של בני עדת היחד]''' (עמוד 113), [[קדמוניות]], כרך ל', חוברת 2 ([[ה'תשנ"ח]] - [[1997]]).}}. עדת קומראן התעלמו מההבדלים בין לוח השנה שלהם למציאות{{הערה|[[כנה ורמן]], '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=104999443 ספר היובלים:מבוא,תרגום ופירוש]''', עמוד 5.}}, כי מכיוון שהתנזרו מ[[העבודה במקדש|פולחני המקדש]]{{הערה|[[ספר ברית דמשק]], [https://dlmenetwork.org/library/catalog/cambridge_genizah-3698 T-S 10K6] [https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-00010-K-00006/6 עמוד 6].}}, לא היו מביאים [[ביכורים]] ולא היו כפופים לעונות השנה{{הערה|Roger T. Beckwith,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/24606754 THE QUMRAN CALENDAR AND THE SACRIFICES OF THE ESSENES]''',{{כ}} Revue de Qumrân, כרך 7, חוברת 4 ([[דצמבר]] [[1971]]).}}. הפער הוסבר בספר מהלך המאורות כסטיית הטבע מהדרך הרצויה עקב חטאי בני האדם{{הערה|שם=פ|[[ספר חנוך א']] [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קובץ:Hanokh_Goldshmidt-1892_HB32442.pdf&page=67 פרק פ'].}}.

לפי [[מגילת התהילים הגדולה]], [[דוד]] המלך חיבר 364 שירים לכל ימות השנה{{הערה|שם=שיר|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-285202 מזמור ייחודי] בסוף [[מגילת התהילים הגדולה]].}}. ב[[גניזת קהיר]] נמצא קובץ מזמורים המתוארכים כל אחד ליום אחר בתחילת חודש [[אייר]]{{הערה|[[הספרייה הלאומית הרוסית]], אוסף [[אנטונין קפוסטין]], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001666810205171/NLI#$FL57628580 B 798].}}, פורסם לראשונה על ידי [[אברהם אליהו הרכבי]]{{הערה|'''תפלות בסגנון מזמורי תהלים''', הגרן, [https://books.google.co.il/books?id=CiCiDkrvybYC כרך שלישי] ([[ה'תרס"ב]]), עמודים 82-85.}}. [[דוד פלוסר]] ו[[שמואל ספראי]] ייחסו אותו לחיבור תפילות בשם דוד המלך בתקופת בית שני{{הערה|'''[https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/Jewish%20History/Teuda/Teuda-%20Vol%202-%20English/Teuda-%20Vol%202-%2005-%20Flusser%20%26%20Safrai.pdf "שירי דוד" החיצוניים]''', [[תעודה (כתב עת)|תעודה]], כרך ב' ([[ה'תשמ"ב]]), עמודים 83-109.}}, אולם לדעת [[עזרא פליישר]] המחבר חי ב[[ימי הביניים]]{{הערה|'''[https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/Jewish%20History/Teuda/Teuda-%20Vol%207-%20English/Teuda-%20Vol%207-%2012-%20Fleischer.pdf שירה עברית בנוסח המקרא בימי הביניים]''', [[תעודה (כתב עת)|תעודה]], כרך ז' ([[ה'תשנ"א]]), עמודים 207-224.}}.

=== החגים ===
==== מועדי התורה ====

כל [[חגי ישראל ומועדיו|המועדים]] הכתובים ב[[תורה]] תוארכו על ידי [[כת מדבר יהודה]] על פי הלוח הזה:
*[[קורבן פסח|הקרבת הפסח]] ביום שלישי{{הערה|שם=יום|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-281178 מגילה 4Q320].}} 14 בחודש הראשון.
*[[פסח|חג המצות]]{{הערה|לא הוזכר במפורש במגילות מלבד [https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365503 4Q326] ו[[מגילת המקדש]]. בדומה ל{{תנ"ך|יחזקאל|מה|כא}}, שלא מבדיל בינו להקרבת הפסח.}} מיום רביעי 15 בחודש הראשון עד יום שלישי 21 בחודש הראשון{{הערה|שם=חג|משך החגים לא הוזכר במגילות מלבד ב[[מגילת המקדש]].}}.
*[[מנחת העומר|הנף העומר]] ביום ראשון{{הערה|שם=יום}} 26 בחודש הראשון{{הערה|התאריך מפורש ב[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-299222 מגילה 4Q325] וב[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365503 מגילה 4Q326].}} (כדעת ה[[בייתוסים]] ש[[קצירת העומר]] [[ממחרת השבת|ביום ראשון]]{{הערה|{{משנה|מנחות|י|ג}}.}}, ובשונה מהם שהקרבת העומר אחרי [[שביעי של פסח]] ולא ב[[חול המועד]] פסח{{הערה|{{בבלי|מנחות|סו|א}}.}}).
*[[ספירת העומר]] מיום הנף העומר עד חג השבועות 50 יום{{הערה|הוזכרה רק ב[[מגילת המקדש]].}}.
*[[פסח שני]]{{הערה|צוין רק בחלק מ[[#המשמרות|מגילות המשמרות]].}} ביום חמישי{{הערה|שם=יום}} 14 בחודש השני.
*[[שבועות|חג השבועות]] ביום ראשון{{הערה|{{משנה|חגיגה|ב|ד}}.}} 15 בחודש השלישי{{הערה|[[ספר היובלים]], פרקים [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/14.htm י"ד], [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/15.htm ט"ו], [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/16.htm ט"ז], [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/44.htm מ"ד].}}.
*[[ראש השנה|יום הזיכרון]] ביום רביעי{{הערה|שם=יום}} 1 בחודש השביעי{{הערה|שם=ש2|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-370839 מגילה 4Q321].}}.
*[[יום הכיפורים]] ביום שישי{{הערה|שם=יום}} 10 בחודש השביעי (פירשו את 'שבת שבתון'{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}.}} כשבת אחר שבת{{הערה|שם=טל|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23681749?seq=3 לוח השנה של בני עדת היחד]''' (עמוד 107), [[קדמוניות]], כרך ל', חוברת 2 ([[ה'תשנ"ח]] - [[1997]]).}}).
*[[סוכות|חג הסוכות]] מיום רביעי{{הערה|שם=יום}} 15 בחודש השביעי עד יום רביעי 22 בחודש השביעי{{הערה|שם=חג}} (היום האחרון הוא [[שמיני עצרת]]{{הערה|הוזכר כחג נפרד רק ב[[מגילת המקדש]] עמוד י"א וב[[ספר היובלים]] [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/32.htm פרק ל"ב].}}).
אין במגילות התייחסות למועדים שב[[נביאים]] ([[ארבעת הצומות]]{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ח|יט}}.}}) ושב[[כתובים]] ([[פורים]]){{הערה|[[מיכאל חיוטין]], [https://books.google.co.il/books?id=yWcWAAAAIAAJ מלחמת לוחות־השנה בתקופת בית שני], עמוד 31.}} שאין בהם [[קורבן (יהדות)|קרבנות]]. ייתכן שחברי הכת התנגדו ל[[מגילת אסתר]] ולכן לא חגגו את פורים{{הערה|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23629660 האם נודעה מגילת אסתר בקרב עדת "באי הברית החדשה"?]''', [[ארץ ישראל (כתב עת)|ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]], כרך כ"ה ([[ה'תשנ"ו]]).}}, או שגם בקרב שאר ה[[יהודים]] היה מעמדו רופף{{הערה|[[אהרן אופנהיימר]], '''[https://www.jstor.org/stable/23563419 'אהבת מרדכי ושנאת המן'? פורים בימי הבית השני ולאחריו]''', [[ציון (כתב עת)|ציון]], כרך ס"ב, חוברת 4 ([[ה'תשנ"ז]]).}}.

==== חגים נוספים ====

ב[[מגילת המקדש]] נוספו עוד חגים:
*[[תחילת שנה חדשה|ראש השנה]] ביום רביעי 1 בחודש הראשון (מופיע ב{{משנה|ראש השנה|א|א}}, כ[[ראש השנה למלכים ולרגלים]]).
*[[שבעת ימי המילואים]] מיום חמישי 2 בחודש הראשון{{הערה|[[כנה ורמן]], '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=102175401 לגלות נסתרות:פרשנות והלכה במגילות קומראן]''', עמוד 295.}} עד יום רביעי 8 בחודש הראשון{{הערה|בשונה מ{{תנ"ך|יחזקאל|מה|כ}}. מקביל לימי 'איתוקם תמידא' בתחילת [[מגילת תענית]] (הובא ב{{בבלי|מנחות|סה|א}}), [https://mida.org.il/2018/03/02/פרשת-כי-תשא-ממצות-השקלים-למגילות-קומרא/ ראה בעניין].}}.
*ספירה שנייה מחג השבועות עד מועד ה[[יין|תירוש]] 50 יום.
*מועד התירוש ביום ראשון 3 בחודש החמישי{{הערה|התאריך מופיע ב[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-359890 מגילה 4Q325].}}.
*ספירה שלישית ממועד התירוש עד מועד ה[[שמן זית|יצהר]] 50 יום.
*מועד היצהר ביום ראשון 22 בחודש השישי{{הערה|התאריך מצוין בהקדמת [[מגילת מקצת מעשי התורה]] - [https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365505 4Q394].}}.
*[[יום קורבן עצים|מועד העצים]]{{הערה|מוזכר ב{{תנ"ך|נחמיה|י|לה}}. מופיע ב[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-363504 מגילה 4Q365] כחלק מ[[פרשת אמור]], בין [[s:ויקרא כג|פרק כ"ג]] ל[[s:ויקרא כד|פרק כ"ד]].}} מיום שני 23 בחודש השישי{{הערה|שם=עץ|[[שמריהו טלמון]], "לוח המועדים בשנת החמה", בתוך '''[https://books.google.co.il/books?id=VPYuAAAAYAAJ יובל לחקר מגילות ים המלח]''', עמוד 213. [[יגאל ידין]], '''[https://books.google.co.il/books?id=qZXXAAAAMAAJ מגילת המקדש]''', עמוד 112.}} עד שבת 28 בחודש השישי{{הערה|בהתאם לדעת המגילה בשאר החגים ש��קריבים גם בשבת. [[#בשבת|ראה להלן]].}}. שישה ימים, שני [[שבטי ישראל|שבטים]] ליום{{הערה|סדר השבטים לכל יום: 1 - [[שבט לוי]] ו[[שבט יהודה]], 2 - [[שבט בנימין]] ובני [[יוסף]] ([[שבט אפרים]] ו[[שבט מנשה]] יחד), 3 - [[שבט ראובן]] ו[[שבט שמעון]], 4 - [[שבט יששכר]] ו[[שבט זבולון]], 5 - [[שבט גד]] ו[[שבט אשר]], 6 - [[שבט דן]] ו[[שבט נפתלי]].}} (מובא בתאריכים שונים ב{{משנה|תענית|ד|ה}}).

[[קובץ:לוח האיסיים.JPG|מרכז]]

בספר היובלים{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/6.htm פרק ו'] פסוק ל"ה.}} כל יום תחילת תקופה הוא יום זיכרון וחג. [[צוואות השבטים|צוואת לוי]] הארמית מתארכת את לידות ארבעת ילדיו לימי התקופות:
#[[גרשון]] - 1 בחודש העשירי{{הערה|חיים יונה גרינפלד ו[[מיכאל סטון]], '''[https://www.jstor.org/stable/44088465?seq=14 REMARKS ON THE ARAMAIC TESTAMENT OF LEVI FROM THE GENIZA]''' (עמוד 225), Revue Biblique, כרך 86, חוברת 2 ([[אפריל]] [[1979]]).}}
#[[קהת]] - 1 בחודש הראשון{{הערה|שם=גק|[https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-00016-00094/2 צילום הקטע] שנמצא ב[[גניזת קהיר]].}}
#[[מררי]] - 1 בחודש הרביעי{{הערה|אמנם בקטע מהגניזה כתוב השלישי, אבל ב[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-361399 מגילה 4Q214a] נראה שהיה כתוב הרביעי.}}
#[[יוכבד]] - 1 בחודש השביעי{{הערה|שם=גק}}
[[ישראל רוזנסון]] שיער שקביעת ארבעה ראשי שנים ב{{משנה|ראש השנה|א|א}}, באה כהנגדה לארבעת ראשי התקופות{{הערה|'''[https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/netuim3_rozenson.pdf ארבעה ראשי שנים - מניין?]''', [https://daat.ac.il/tvunot/ktav.asp?id=2 נטועים], גיליון ג' (אייר [[ה'תשנ"ו]]), עמודים 15-27.}}.

בסוף [[מגילת התהילים הגדולה]]{{הערה|שם=שיר}}, נכתב ש[[דוד]] המלך חיבר [[מזמור תהילים|שיר]] מיוחד לכל אחד מארבעת הימים ה-'פגועים' כמו שחיבר [[שירי עולת השבת|שיר מיוחד לכל שבת]] ולכל [[ראש חודש]] ול-18 [[חג|ימים טובים]]{{הערה|[[ורד נעם]], '''[https://www.jstor.org/stable/4193395 The Origin of the List of David's Songs in "David's Compositions"]''', תגליות ים המלח, כרך 13, חוברת 2 ([[2006]]). רשימת 18 ימי חג, שיחד עם 52 שבתות מהווים 70 ימי שבתון, מופיעה ב[[הלכות גדולות]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20246&pgnum=407 הלכות משמרות], וכן ב[[תשובות הגאונים]], הוצאת [[נחמן נתן קורונל]], [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_HaGeonim.106 סימן ק"ו].}}, אלא שאין [[קורבן מוסף]] מיוחד לימים הפגועים ולכן נקראים על שם התפילה{{הערה|[[שמריהו טלמון]], "לוח המועדים בשנת החמה", בתוך '''[https://books.google.co.il/books?id=VPYuAAAAYAAJ יובל לחקר מגילות ים המלח]''', עמוד 217.}}. לא ברור האם הכוונה לימי תחילת התקופה או לימי סיום התקופה{{הערה|יונתן בן-דב וואין הורביץ, '''[https://www.jstor.org/stable/23437816?seq=12 השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן]''' (עמוד 14), [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך א' ([[ה'תשס"ג]]).}}. ייתכן שאלה הם ארבעת שירי הלחש{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-499700 מגילה 11Q11].}} הכוללים את [[תהילים צ"א]] הנקרא בגמרא{{הערה|{{בבלי|שבועות|טו|ב}}. {{ירושלמי|שבת|ו|ב}}. {{ירושלמי|עירובין|י|יא}}.}} 'שיר של פגעים'{{הערה|אסתר חזון, '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=24230528&nTocEntryID=24454802#284.3253.3.fitwidth מזמורי תהילים במגילות מדבר יהודה]'''.}}. מלבד השיר, כל שבת קיבלה מספר משלה{{הערה|מגילות [https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-499636 4Q403],{{כ}} [https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-499065 Mas 1k],{{כ}} [https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-295905 4Q400].}}, כיוון שכל שבת נחשבה כמועד בפני עצמו{{הערה|[[יוסף אלימלך באומגרטן]], [https://www.jstor.org/stable/1516556 The Counting of the Sabbath in Ancient Sources],{{כ}} Vetus Testamentum, כרך 16, חוברת 3 ([[יולי]] [[1966]]).}}.

==== בשבת ====

אין חג שחל ב[[שבת]]{{הערה|יונתן בן-דב, [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=95215400&nTocEntryID=95217965 השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית], בתוך '''מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני''', עמוד 466.}}, בהתאם לכתוב ב[[ספר ברית דמשק]]{{הערה|[https://dlmenetwork.org/library/catalog/cambridge_genizah-3698 T-S 10K6] [https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-00010-K-00006/11 עמוד 11].}}: אל יעל איש למזבח בשבת כי אם עולת השבת כי כן כתוב "מלבד שבתותיכם"{{הערה|הנוסח ב{{תנ"ך|ויקרא|כג|לח}} הוא מִלְּבַ֖ד שַׁבְּתֹ֣ת יְהֹוָ֑ה, אבל הקפידו לא לכתוב [[יהוה]] מחוץ לספרי המקרא ([https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95209587 מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך ראשון] עמוד 54).}}. עם זאת, מגילת המקדש מפרטת גם את [[קורבן מוסף|מוספי]] היום הרביעי של חג הסוכות שחל תמיד בשבת לפי לוח זה. ייתכן שמגילת המקדש אינה חלק מכתבי עדת היחד{{הערה|יהודה שיפמן, '''[https://books.google.co.il/books?id=qPUuAAAAYAAJ הלכה, הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה]''', עמוד 33. [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95209587 מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך ראשון] עמוד 284.}} ואף לא השתמשה בלוח השנה שלהם{{הערה|ברוך לוין, '''[https://www.jstor.org/stable/1356697 The Temple Scroll: Aspects of Its Historical Provenance and Literary Character]''',{{כ}} Bulletin of the American Schools of Oriental Research, גיליון 232 ([[סתיו]] [[1978]]).}}, או שנכתבה על ידי כת נפרדת משאר עדת היחד{{הערה|איל רגב, '''[http://www.ybz.org.il/?CategoryID=185&ArticleID=6840 כמה כתות מנתה עדת קומראן?]''', באתר [[יד יצחק בן-צבי]].}}, כמו ספר היובלים{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/50.htm פרק נ'] פסוק י"ג.}} שמתיר הקרבת עוד קרבנות בשבת{{הערה|יורם ארדר, '''[https://www.jstor.org/stable/23559531?seq=14 התקדימים לדחיית זבח פסח מפני ערב שבת בשיטת ענן]''' (עמוד 166), [[ציון (כתב עת)|ציון]], כרך נ"ב, חוברת ב' ([[ה'תשמ"ח]]). יהודה שיפמן, '''[https://books.google.co.il/books?id=qPUuAAAAYAAJ הלכה, הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה]''', עמוד 132.}}. מחלוקת פנימית נוספת ניכרת בכך שרק חלק מהמגילות מציינות מועדים נוספים על המועדים הכתובים בתורה{{הערה|[https://www.uhl.ac/wp-content/uploads/2016/06/ReassessingQumransCalendars.pdf A Reassessment of Qumran's Calendars].|כיוון=שמאל}}. לדעת [[יעקב שלום ליכט]], הלוח כולו היה שנוי במחלוקת בתוך עדת היחד ולא כולם קיבלוהו{{הערה|[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=37395495&nTocEntryID=37663809 כת מדבר יהודה וכתביה], בתוך '''מחקרים בתולדות ישראל בתקופת הבית השני''', עמוד 440.}}. לדעת יונתן בן-דב לא ייתכנו מחלוקות פנימיות לגבי לוח השנה{{הערה|שם=בבל}}, מפני שהוא גורם עיקרי לפילוג משאר העם{{הערה|שם=נגד}}. כנגדו טען מיכאל ירוסלב קלוקובסקי שאין כל הוכחה לפולמוס מפלג בעניין הלוח{{הערה|[https://czasopisma.kul.pl/vv/article/view/4831 The Tradition of the 364-Day Calendar versus the Calendar Polemic in Second Temple Judaism].}}. גם יהודה שיפמן {{אנ|Lawrence Schiffman}} טען שאם היה כך היה מחבר [[מגילת מקצת מעשי התורה]] מתייחס בתוך איגרתו לעניין הלוח{{הערה|Qumran and Jerusalem: Studies in the Dead Sea Scrolls and the History of Judaism, [https://books.google.co.il/books?id=UGt3Sf60ssIC&pg=PA126 עמוד 126].}}. יששכר שטרן האריך לטעון שרק בתקופת הנצרות הפך לוח השנה לעניין פולמוסי מפלג{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=IU2Fu11RCvwC Calendars in Antiquity: Empires, States, and Societies], פרק 7.}}.

לדברי ה[[חכם]] ה[[יהדות קראית|קראי]] [[יעקב הקרקסאני]]{{הערה|'''[https://books.google.co.il/books?q=editions:HARVARD32044052866837&id=EkCYAQAACAAJ Kitab_Al_anwar_Wal_maraqib]''', עמוד 389.}}, ה[[צדוקים]] (שלהם ייחסו הקראים בטעות את [[מגילות מדבר יהודה#היסטוריה של גילויים קודמים באזור|כתבי קומראן שהגיעו לידיהם]]{{הערה|יורם ארדר, '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=58452088 אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן]''', עמודים 116-117.}}) לא ספרו את יום השבת בימי החגים אלא דחו את המשך החג למחרת. לפיכך חג המצות וחג הסוכות נמשכים עד יום רביעי 22 בחודש (שבעת ימי חג ה[[מצה|מצות]] המסתיימים ב[[כ"א בניסן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יב|יח}}.}} נחשבים רק שישה ימים ביחס לקורבנות{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ח}}.}}). שמיני עצרת ביום חמישי 23 בחודש השביעי, וקורבן העצים של שבטי דן ונפתלי ביום ראשון 29 בחודש השישי. כך מסתיימים [[יום קורבן עצים|ימי קורבן העצים]] בדומה לכל מועדי הביכורים שחלים ביום ראשון{{הערה|שם=עץ}}. היום הראשון למילואים הוא גם יום תחילת השנה שבו הוקם [[המשכן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|מ|יז}}.}}.

ראיה לכך שבתחילת [[תקופת בית שני|ימי בית שני]] לא הקריבו בשבת אלא דחו את החג למחרת ניתן להביא מ{{תנ"ך|נחמיה|ט|א}}, המתארך את אירועי [[אמנת נחמיה]], שנערכו מיד לאחר שמיני עצרת{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ח|יח}}.}}, ל[[כ"ד בתשרי]]. עוד ראיה עולה מהשוואת הכתוב ב{{תנ"ך|מלכים א|ח|סו}} {{הדגשה|בַּיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ שִׁלַּ֣ח אֶת־הָעָ֔ם}} למקבילו ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|ז|י}} {{הדגשה|וּבְי֨וֹם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁלֹשָׁה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י שִׁלַּ֥ח אֶת־הָעָ֖ם}}{{הערה|יורם ארדר, '''[https://www.jstor.org/stable/23559531?seq=8 התקדימים לדחיית זבח פסח מפני ערב שבת בשיטת ענן]''' (עמוד 160), [[ציון (כתב עת)|ציון]], כרך נ"ב חוברת ב' ([[ה'תשמ"ח]]).}}. ה[[פרושים]] הקילו ב[[שבות|איסורי השבת]] שהיו נהוגים בתקופת [[נחמיה]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קכג|ב}}.}}, התירו להקריב בשבת כל קורבן שזמנו קבוע{{הערה|{{משנה|תמורה|ב|א}}.}}, אפילו קורבן פסח{{הערה|{{בבלי|פסחים|סו|א}}. {{ירושלמי|פסחים|ו|א}}.}}, הפכו את היום האחרון של [[שלוש רגלים|הרגלים]] ל[[אסרו חג]]{{הערה|{{ירושלמי|עבודה זרה|א|א}}. {{בבלי|סוכה|מה|ב}}.}}, ופירשו את הסתירה בין הפסוקים בעניין אחר{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ט|א}}.}}. ראיה נוספת יש ב[[מגילת תענית]] הפותחת בשני מועדים: מ[[א' בניסן]] עד [[ח' בניסן]] וממנו עד [[שביעי של פסח]], לפי פרשנות [[יהדות קראית|הקראים]]{{הערה|יורם ארדר, '''[https://www.jstor.org/stable/23562683?seq=8 מרכזיותה של ארץ ישראל בחוגי הקראות הקדומה לאור הלכותיו של מישויה אלעכברי]''', [[ציון (כתב עת)|ציון]], כרך ס', חוברת א' ([[ה'תשנ"ה]]).}} ורבי [[אברהם אבן עזרא]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?mefaresh=ezra&book=2&perek=40 שמות פרק מ'].}} מועדים אלה מקבילים ל[[שבעת ימי המילואים]] ולימי [[קורבנות הנשיאים]]{{הערה|יורם ארדר, '''[https://www.jstor.org/stable/1454860 The First Date in Megillat Ta'anit in Light of the Karaite Commentary on the Tabernacle Dedication]''',{{כ}} The Jewish Quarterly Review, כרך 82, חוברת 3 ([[ינואר]]-[[אפריל]] [[1992]]).}}.

[[ספר היובלים]] מתארך את שמיני עצרת ל-22 בחודש השביעי{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/32.htm פרק ל"ב].}}. את הסתירה בין ספר מלכים לדברי הימים ניתן ליישב שב[[תקופת בית ראשון]] ו[[גלות בבל]] עדיין לא חגגו את שמיני עצרת וכותב ספר דברי הימים תיקן את התאריך כדי להתאימו לשיטת [[המקור הכהני]]{{הערה|[https://elieliach.com/2019/10/16/חג-שמיני-עצרת-המצאה-מאוחרת/ חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?].}}.

== הלוח הירחי ==

בכמה מגילות{{הערה|כגון [https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-499734 4Q320].}} מופיע [[לוח שנה ירחי]] שמותאם עם לוח השנה העיקרי במחזור של 3 שנים. ה[[חודש]]ים האי זוגיים הם בני 29 יום והחודשים הזוגיים הם בני 30 יום, שנה של 12 חודשים{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-283900 מגילה 4Q284].}} כאלה נמשכת 354 ימים{{הערה|{{בבלי|ערכין|ט|ב}}.}} שזה 10 ימים פחות מאורך שנה של 52 שבתות{{הערה|[[ספר היובלים]] [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/6.htm פרק ו'] (פסוק נ"ה).}}, כעבור 3 שנים ההפרש מצטבר ל-30 יום ואז [[עיבור השנה|מוסיפים עוד חודש]] בן 30 יום וכך נשלם מחזור תלת-שנתי של 1092 יום שבו שנת החמה ושנת הלבנה תואמות{{הערה|[[ספר חנוך א']], [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קובץ:Hanokh_Goldshmidt-1892_HB32442.pdf&page=63 פרק ע"ד].}}. החודש הירחי הראשון במחזור מתחיל ביום הראשון בחודש השמשי הראשון בשנה הראשונה.
{| class="wikitable"
|+תאריכי תחילת חודשי הירח בלוח השבתי
!השנה הראשונה
!השנה השנייה
!השנה השלישית
|-
|רביעי 1 בראשון
|
|
|-
|חמישי 30 בראשון
|שני 20 בראשון
|שישי 10 בראשון
|-
|שבת 30 בשני
|רביעי 20 בשני
|ראשון 10 בשני
|-
|ראשון 29 בשלישי
|חמישי 19 בשלישי
|שני 9 בשלישי
|-
|שלישי 28 ברביעי
|שבת 18 ברביעי
|רביעי 8 ברביעי
|-
|רביעי 27 בחמישי
|ראשון 17 בחמישי
|חמישי 7 בחמישי
|-
|שישי 27 בשישי
|שלישי 17 בשישי
|שבת 7 בשישי
|-
|שבת 25 בשביעי
|רביעי 15 בשביעי
|ראשון 5 בשביעי
|-
|שני 25 בשמיני
|שישי 15 בשמיני
|שלישי 5 בשמיני
|-
|שלישי 24 בתשיעי
|שבת 14 בתשיעי
|רביעי 4 בתשיעי
|-
|חמישי 23 בעשירי
|שני 13 בעשירי
|שישי 3 בעשירי
|-
|שישי 22 בעשתי עשר
|שלישי 12 בעשתי עשר
|שבת 2 בעשתי עשר
|-
|ראשון 22 בשנים עשר
|חמישי 12 בשנים עשר
|שני 2 בשנים עשר
|}
אורך ה[[חודש]] הממוצע בלוח זה הוא 29 ימים 12 שעות 19 דקות וכ-27.6 שניות, קצר ב-24 דקות וכ-35.5 שניות מהזמן המדויק. הפרש זה גורם לסטייה של יום אחד תוך חמש שנים בין הירח בלוח ל[[מופע הירח|ירח הנצפה]] (חודש שלם בכ-140 שנה), הסטייה בין הלוח לתנועות השמש והירח בפועל מוזכרת כבר בספר מהלך המאו��ות{{הערה|שם=פ}}. לדעת [[יוסף אלימלך באומגרטן]] הלוח הירחי שימש לצרכים [[ליטורגיה|ליטורגיים]]{{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/24608907 4Q503 (DAILY PRAYERS) AND THE LUNAR CALENDAR]''',{{כ}} Revue de Qumrân, כרך 12 חלק 3 ([[דצמבר]] [[1986]]).}}, לדעת יונתן בן-דב שילוב הירח במערכת סכמטית כוללת נועד לתת תוקף לחשבון הזמנים האלוהי שעמד בבסיס הרעיוני של עדת היחד{{הערה|'''[https://www.academia.edu/2012721 Calendars at Qumran? A Comparative and Ideological Study]'''.}}.

=== דוק ===

בחלק מהמגילות{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-370839 4Q321] ו-[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-359442 4Q321a].}} מוזכר אירוע ירחי בשם 'דוק' או 'דוקה'{{הערה|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23438236?seq=6 אל תקרי דוקה אלא דבקה: עיון מחודש במשמעות מונח קלנדרי ייחודי בלוח השנה השמשי של עדת "הבאים בברית החדשה" מימי בית שני]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך ו' ([[ה'תשס"ח]]).}} שחל 13 יום לפני תחילת החודש. חוקרים רבים טוענים שהכוונה לראיית הירח החדש ושהאירוע של תחילת החודש הוא מילוא הירח{{הערה|Véronique Gillet-Didier,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/24663054 CALENDRIER LUNAIRE, CALENDRIER SOLAIRE ET GARDES SACERDOTALES : RECHERCHES SUR "4Q321"]''',{{כ}} Revue de Qumrân, כרך 20, חוברת 2 ([[דצמבר]] [[2001]]).}}. [[יונתן בן-דב]] הוכיח שהכוונה לתחילת התמעטות הירח - הפעם הראשונה שבה הוא שוקע אחרי הזריחה, ושהאירוע של תחילת החודש הוא ראיית הירח האחרונה (שבה מסתיים החודש בלוח השנה המצרי הירחי{{הערה|שם=מצ}}){{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/23437886 דוק ושאלת שלבי הירח בלוחות השנה מקומראן: ראיות חדשות ממסופוטמיה]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך ג' ([[ה'תשס"ה]]).}}. בשונה מספר מהלך המאורות{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-371095 מגילה 4Q209]. מופיע גם בתרגום המקוצר ל[[געז]] - [[ספר חנוך א']], [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קובץ:Hanokh_Goldshmidt-1892_HB32442.pdf&page=62 פרק ע"ג].}} שמתחיל את החודש ביום ראיית הירח החדש, וכן ממגילה 4Q503 שמתחילה את החודש בליל ה[[מולד הלבנה|התקבצות]], שהוא הלילה שבין הראייה האחרונה של הירח הישן לפנות בוקר לראייה הראשונה של הירח החדש בערב.

באחד מפיוטי [[אלעזר בירבי קליר]] מופיעה המילה 'דוק' בהתייחסות לירח{{הערה|[https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=600006&page=7 T-S 10H7.1]}}. לפי [[מנחם קיסטר]] משמעות המונח היא החלק החשוך בירח{{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/27068633?seq=12 ערכי מילים ממגילות מדבר יהודה]''' (עמוד 260), [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך ט"ו ([[ה'תשפ"א]]).}}.

== המשמרות ==

מגילות רבות מתארכות את מועדי הלוח, וכן מאורעות היסטוריים, על פי מחזור [[משמרות כהונה|משמרות הכהונה]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כד|ז|יח}}.}}, שהונהג ב[[בית המקדש השני]] בעת [[חנוכת המקדש]]{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ו|יח}}.}} ונהגו [[יוחנן בן פינחס|במקדש]] לציין תאריכים על פיו{{הערה|{{ירושלמי|שקלים|ה|ג}}. [[תוספתא]], [[מסכת תענית]], [[s:תוספתא/תענית/ד#הלכה ט|פרק ד', הלכה ט']].}}. המשמרות מתחלפות מידי שבת{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כג|ד}}.}} ב[[צהריים]]{{הערה|{{בבלי|סוכה|נו|ב}}.}}. [[יום השבת]] נחשב במגילות כתחילת ה[[שבוע]] של המשמר הנכנס{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-482380 4Q320] ו-[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-295774 4Q321].}}, ולא כסוף השבוע של המשמר היוצא{{הערה|{{בבלי|ערכין|כח|ב}}.}} כמקובל למנות את יום השבת כסוף השבוע{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-499049 מגילה 4Q504] ו{{משנה|נדרים|ח|א}}.}}. מחזור המשמרות נמשך 24 שבועות ברצף{{הערה|{{ירושלמי|תענית|ד|ב}}. {{ירושלמי|סוכה|ה|ח}}.}} ללא תלות בתאריך{{הערה|[https://www.torahtimes.org/writings/continuous-rotation-other-evidences/article.html Other Evidences of a Continuous Rotation].|כיוון=שמאל}}. אורך השנה הוא 52 שבועות{{הערה|[[ספר היובלים]] [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/6.htm פרק ו'] (פסוק מ"ה).}} שהם 2 מחזורים ועוד 4 שבועות, כך שבשש שנים שהן שני מחזורי ירח יש בדיוק 13 מחזורי משמרות. המחזור השש-שנתי נקרא 'עדיה'{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365910 מגילה 4Q329a].}}. השנה הראשונה במחזור מתחילה ביום רביעי במשמרת גמול (המשמרת ה-22{{הערה|להסבר מדוע התחילו דווקא בה עיין במאמרם של [[שמריהו טלמון]] ו[[ישראל קנוהל]]- '''[https://www.jstor.org/stable/23598390?seq=15 קטעים של מגילת לוח מקומראן — משמרות Ba]''' (עמוד 517), [[תרביץ]], כרך ס', חוברת ד' ([[תמוז]]-[[אלול]] [[ה'תשנ"א]]); ובספרו של [[מיכאל חיוטין]] - [https://books.google.co.il/books?id=yWcWAAAAIAAJ מלחמת לוחות־השנה בתקופת בית שני], עמוד 32; ובמאמר [https://www.torahtimes.org/writings/dedication-of-the-temple/article.html Dedication of the Temple].}}), השנה השנייה מתחילה ב[[משמרת ידעיה]]{{הערה|שם=ש2}}, השנה השלישית במשמרת מימין, הרביעית במשמרת שכניהו{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-483521 מגילה 4Q319].}}, החמישית במשמרת ישבאב והשישית במשמרת הפצץ{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365509 מגילה 4Q328].}}.
{| class="wikitable"
|+המשמרת בתחילת כל חודש
!מספר החודש
!השנה הראשונה
!השנה השנייה
!השנה השלישית
!השנה הרביעית
!השנה החמישית
!השנה השישית
|-
|'''ראשון'''
|גמול
|ידעיה
|מימין
|שכניהו
|ישבאב
|הפצץ
|-
|'''שני'''
|ידעיה
|מימין
|שכניהו
|ישבאב
|הפצץ
|גמול
|-
|'''שלישי'''
|הקוץ
|אלישיב
|בלגה
|פתחיה
|דליהו
|חרים
|-
|'''רביעי'''
|אלישיב
|[[משמרת בילגה|בלגה]]
|פתחיה
|דליהו
|חרים
|[[משמרת הקוץ|הקוץ]]
|-
|'''חמישי'''
|בלגה
|פתחיה
|דליהו
|חרים
|הקוץ
|אלישיב
|-
|'''שישי'''
|יחזקאל
|מעזיהו
|שעורים
|אביה
|יקים
|אימר
|-
|'''שביעי'''
|[[משמרת מעזיהו|מעזיהו]]
|[[משמרת שערים|שעורים]]
|אביה
|[[משמרת יקים|יקים]]
|אימר
|יחזקאל
|-
|'''שמיני'''
|שעורים
|אביה
|יקים
|אימר
|יחזקאל
|מעזיהו
|-
|'''תשיעי'''
|ישוע
|חופה
|חזיר
|יכין
|יהויריב
|מלכיה
|-
|'''עשירי'''
|חופה
|[[משמרת חזיר|חזיר]]
|יכין
|[[משמרת יהויריב|יהויריב]]
|מלכיה
|[[משמרת ישוע|ישוע]]
|-
|'''עשתי עשר'''
|חזיר
|יכין
|יהויריב
|מלכיה
|ישוע
|חופה
|-
|'''שנים עשר'''
|גמול
|ידעיה
|מימין
|שכניהו
|ישבאב
|הפצץ
|}
ב[[מגילת מלחמת בני אור בבני חושך]]{{הערה|טור ב'. [http://dss.collections.imj.org.il/he/war צילום המגילה] באתר [[מוזיאון ישראל]].}} מוזכרים "אבות העדה שנים וחמישים", מספר הזהה למניין שבתות השנה, ו"ראשי משמרות שישה ועשרים", דהיינו שתי משמרות יותר מהמחזור המוכר. לדעת [[מיכאל חיוטין]], מגילת המלחמה מתארת חזון [[אפוקליפסה|אפוקליפטי]] המנוגד לסדר הנהוג{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=yWcWAAAAIAAJ מלחמת לוחות־השנה בתקופת בית שני], עמוד 35.}}. לדעת טוביה כהנא, הכוונה שבחצי שנה עוברות 26 משמרות כולל אלה שחוזרות על עצמן{{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/23594327?seq=5 הכוהנים למשמרותיהם ולמקומות התיישבותם]''' (עמוד 13), [[תרביץ]], כרך מ"ח ([[ה'תשל"ט]]), חוברת א'.}}. לדעת [[חנן אשל]], מחבר המגילה קבע סדר נפרד ל[[שנת שמיטה]] כדי לשלב את מחזור המשמרות עם מחזור ה[[שמיטה]]{{הערה|'''שתי הערות לטור השני של מגילת המלחמה''', בתוך [https://books.google.co.il/books?id=4sXhGBsx56cC&pg=PA88 ישראל בארצו: קובץ מאמרים ליובלו של ישראל שצמן], עמודים 88—91.}}.

== שמיטה ויובל ==

מגילה 4Q330{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365914 הקטע העיקרי].}} מציינת את המשמרת המכהנת בתחילת כל שנה ומונה את השנים ל[[שמיטה]] ואת השבוע ביובל (שבוע = 7 שנים. כמו ב{{תנ"ך|דניאל|ט|כג|כז}}). מגילת האותות (4Q319{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-499738 הקטע הגדול].}}) מציינת את תחילת מחזורי הירח על פני שישה יובלות (כל יובל 49 שנים) לפי שנות השמיטה. המחזור הראשון מתחיל במשמרת גמול בשנה שאחרי [[שנת שמיטה]], שהיא גם [[שנת היובל]] הראשון ושנה ראשונה ליובל השני, כדעת [[רבי יהודה]] בגמרא{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|ט|א}}. {{בבלי|נדרים|סא|א}}. {{בבלי|ערכין|יב|ב}}.}} ובהתאם למסורת ה[[גאונים]] שכך נהגו בבית שני{{הערה|[[תשובות הרמב"ם]] ([[לייפציג|ליפסיא]]) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1000&st=&pgnum=84 סימן קע"ב].}}. לפיכך המניין מהיובל השני עד השביעי ואות שכניה אחר השמיטה נמנה כאות 17 ביובל הרביעי ולא כאות הראשון ביובל החמישי.
{| class="wikitable"
|+המשמרת והשנה לשמיטה בתחילת מחזורי הירח
!היובל השני
!היובל השלישי
!היובל הרביעי
!היובל החמישי
!היובל השישי
!היובל השביעי
|-
|גמול 1
|שכניהו 3
|שכניהו 2
|גמול 4
|גמול 3
|גמול 2
|-
|שכניהו 4
|גמול 6
|גמול 5
|שכניהו 7
|שכניהו 6
|שכניהו 5
|-
|גמול 7
|שכניהו 2
|שכניהו 1
|גמול 3
|גמול 2
|גמול 1
|-
|שכניהו 3
|גמול 5
|גמול 4
|שכניהו 6
|שכניהו 5
|שכניהו 4
|-
|גמול 6
|שכניהו 1
|שכניהו 7
|גמול 2
|גמול 1
|גמול 7
|-
|שכניהו 2
|גמול 4
|גמול 3
|שכניהו 5
|שכניהו 4
|שכניהו 3
|-
|גמול 5
|שכניהו 7
|שכניהו 6
|גמול 1
|גמול 7
|גמול 6
|-
|שכניהו 1
|גמול 3
|גמול 2
|שכניהו 4
|שכניהו 3
|שכניהו 2
|-
|גמול 4
|שכניהו 6
|שכניהו 5
|גמול 7
|גמול 6
|גמול 5
|-
|שכניהו 7
|גמול 2
|גמול 1
|שכניהו 3
|שכניהו 2
|שכניהו 1
|-
|גמול 3
|שכניהו 5
|שכניהו 4
|גמול 6
|גמול 5
|גמול 4
|-
|שכניהו 6
|גמול 1
|גמול 7
|שכניהו 2
|שכניהו 1
|שכניהו 7
|-
|גמול 2
|שכניהו 4
|שכניהו 3
|גמול 5
|גמול 4
|גמול 3
|-
|שכניהו 5
|גמול 7
|גמול 6
|שכניהו 1
|שכניהו 7
|שכניהו 6
|-
|גמול 1
|שכניהו 3
|שכניהו 2
|גמול 4
|גמול 3
|גמול 2
|-
|שכניהו 4
|גמול 6
|גמול 5
|שכניהו 7
|שכניהו 6
|שכניהו 5
|-
|גמול 7
|
|שכניהו 1
|
|
|
|}
משך הזמן של מחזור זה (294 שנים * 364 ימים = 107016 יום), שהוא הזמן ששהה [[חנוך]] עם ה[[מלאך|מלאכים]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-366636 מגילה 4Q227] ו[[ספר היובלים]] [https://www.goder-peretz.com/ספר-היובלים פרק ד'].}}, זהה כמעט ל-293 שנים טרופיות (ההפרש הוא פחות משעה).

שנות השמיטה והיובל הן [[חקלאות|חקלאיות]] ולכן מתחילות ב[[סתיו]]{{הערה|יונתן בן-דב, '''[https://www.jstor.org/stable/23438222?seq=5 מחזורי השמיטה והיובל בקומראן ויחסם אל השנה בת 364 יום]''' (עמוד 53), [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך ה' ([[ה'תשס"ח]]).}}, בעשירי בחודש השביעי{{הערה|{{בבלי|ערכין|יב|א}}.}} שהוא יום הכיפורים{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כה|ט}}.}} המייצג את תום שנת החמה{{הערה|[[מנחם המאירי]], חיבור התשובה, משיב נפש, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21880&st=&pgnum=445 מאמר ב' פרק ט'].}}. אמנם בספר היובלים, שהוא [[כרונולוגיה]] ואינו מתייחס לשמיטה [[הלכה|ההלכתית]], השנים בשבוע וביובל מתחילות באחד בחודש הראשון{{הערה|[[ספר היובלים]], [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/7.htm פרק ז'] (פסוק ג').}}. הצורך בחישוב היובלות נבע משאיפת אנשי העדה לקיים את מצוות היובל הכתובות בתורה שלא הונהגו בפועל ב[[תקופת בית שני]]{{הערה|Roger T. Beckwith,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/24606931?seq=31 THE SIGNIFICANCE OF THE CALENDAR FOR INTERPRETING ESSENE CHRONOLOGY AND ESCHATOLOGY]''' (עמוד 197), Revue de Qumrân, כרך 10, חוברת 2 ([[מאי]] [[1980]]).}}.

== ייסוד הלוח ==

מספר חוקרים טענו שהלוח מעולם לא שימש בפועל אלא היה תאורטי בלבד{{הערה|בן ציון ושלום וכהולדר, '''[https://www.jstor.org/stable/23508513?seq=36 Patterns of Biblical Dates and Qumran's Calendar: The Fallacy of Jaubert's Hypothesis]''' (עמוד 36), Hebrew Union College Annual, כרך 66 ([[1995]]).}}, או לכל היותר לוח דתי-פולחני{{הערה|יוליאן מורגנשטרן, '''[https://www.jstor.org/stable/1515767?seq=31 The Calendar of the Book of Jubilees, Its Origin and Its Character]''' (עמוד 64), Vetus Testamentum, כרך 5, חוברת 1 ([[ינואר]] [[1955]]).}}. הקושי בטענה זו הוא האזכורים של הלוח הלכה למעשה{{הערה|Matthias Albani,{{כ}} '''[https://books.google.co.il/books?id=Lr5nal2Bq9YC&pg=PA106 Studies in the Book of Jubilees]''',{{כ}} 106-107 ([[גרמנית]]).}}, בהקשר דתי{{הערה|[[פשר חבקוק]], [http://dss.collections.imj.org.il/he/habakkuk עמוד 11].}} או היסטורי{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-496329 מגילה 4Q333].}}. יהודה שיפמן {{אנ|Lawrence Schiffman}} טען שלא נע��ה שימוש בלוח בפועל מעבר לתקופה קצרה שבה נכתבו המגילות{{הערה|'''[https://books.google.co.il/books/about/Reclaiming_the_Dead_Sea_Scrolls.html?id=nsLXAAAAMAAJ Reclaiming the Dead Sea Scrolls]''', 304.|כיוון=שמאל}}.

אנני ז'ובר טענה שבתאריכי המאורעות ב[[תנ"ך]] ניכרת הימנעות משבת והעדפה של שלושת הימים שבהם חלים החגים בלוח זה: ראשון, רביעי ושישי{{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/1516350 Le Calendrier des Jubilés et de la Secte de Qumrân. Ses origines bibliques]''',{{כ}} Vetus Testamentum, כרך 3, חוברת 3 ([[יולי]] [[1953]]).}}. מכאן שזהו הלוח שנהג ב[[התקופה הישראלית|תקופת המקרא]]{{הערה|Eerdmans Commentary on the Bible, [https://books.google.co.il/books?id=2Vo-11umIZQC&pg=PA927 927].|כיוון=שמאל}}. כנגד השערה זאת הועלו כמה טענות:
*קביעת התאריכים בתנ"ך היא על פי ימי החודש ולא ימי השבוע{{הערה|[[יוסף אלימלך באומגרטן]], '''[https://www.jstor.org/stable/23590991 הלוח של ספר היובלים והמקרא]''', [[תרביץ]], כרך ל"ב, חוברת ד' ([[תמוז]] [[ה'תשכ"ג]]).}}.
*בכמה מקומות בתנ"ך מופיע [[לוח ירחי-שמשי]]{{הערה|בן ציון ושלום וכהולדר, '''[https://www.jstor.org/stable/23508513 Patterns of Biblical Dates and Qumran's Calendar: The Fallacy of Jaubert's Hypothesis]''',{{כ}} Hebrew Union College Annual, כרך 66 ([[1995]]).}}.
ג'יימס ונדרקם הוסיף וטען שהלוח הוחלף ב[[הלוח העברי|לוח העברי]] רק בעקבות [[גזירות אנטיוכוס]]{{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/43714717?seq=15 The Origin, Character, and Early History of the 364-Day Calendar: A Reassessment of Jaubert's Hypotheses]''',{{כ}} The Catholic Biblical Quarterly, כרך 41, חוברת 3 ([[יולי]] [[1979]]).}}. כנגדו נטען:
*ה[[חשמונאים]] ש[[מרד החשמונאים|נלחמו נגד הגזירות]] וה[[התייוונות]] לא היו אמורים להשאיר את לוח השנה היווני על כנו{{הערה|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23681749?seq=8 לוח השנה של בני עדת היחד]''' (עמוד 112), [[קדמוניות]], כרך ל', חוברת 2 ([[ה'תשנ"ח]] - [[1997]]). רחמים שר-שלום, '''[http://www.daat.ac.il/he-il/hagim/luach_ivri/sarshalom-haluach.htm הלוח העברי הקדום - תשובה לתיאוריה של רחל אליאור]''', באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].}}.
*כתבי קומראן מדגישים שהלוח לא היה ידוע בעם ישראל קודם לכן{{הערה|[[מנחם קיסטר]], '''[https://www.jstor.org/stable/23601233?seq=45 עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה: הלכה, תאולוגיה, לשון ולוח]''' (עמוד 361), [[תרביץ]], כרך ס"ח, חוברת ג ([[ניסן]]-[[סיוון]] [[ה'תשנ"ט]]).}}.

חוקרים נוספים תיארכו את ייסוד הלוח לזמן [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]]{{הערה|Matthias Albani,{{כ}} '''[https://books.google.co.il/books?id=Lr5nal2Bq9YC&pg=PA110 Studies in the Book of Jubilees]''',{{כ}} 110-122 ([[גרמנית]]).}}. לדעת רון פלדמן, נחמיה מיסד את שמירת השבת השבועית{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|י|לב}}.}} - שהחליפה את יום הירח המלא ('שאפאטו' ב[[אכדית]]) - באמצעות לוח השנה השבתי של 364 יום{{הערה|[https://www.ronhfeldman.com/uploads/2/2/1/9/22191114/364-day_calendar_and_sabbath_-_henoch.pdf THE 364-DAY “QUMRAN' CALENDAR AND THE BIBLICAL SEVENTH-DAY SABBATH: A HYPOTHESIS SUGGESTING THEIR SIMULTANEOUS INSTITUTIONALIZATION BY NEHEMIAH].|כיוון=שמאל}}. גם בדעות אלו יש קושי, כיוון שספרי התנ"ך מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]] וכן [[מכתבי יב]] משווים את הלוח היהודי ללוח הירחי-שמשי של [[הממלכה האחמנית]]{{הערה|יששכר שטרן, '''[https://www.jstor.org/stable/20190614 The Babylonian Calendar at Elephantine]''',{{כ}} Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, כרך 130.}}. לדעת פיליפ דייוויס, הלוח לא היה בשימוש ב[[בית המקדש]] יותר מתקופה קצרה בזמן שיבת ציון{{הערה|'''[https://www.jstor.org/stable/43716347 Calendrical Change and Qumran Origins: An Assessment of VanderKam's Theory ]''',{{כ}} The Catholic Biblical Quarterly, כרך 45, חוברת 1 ([[ינואר]] [[1983]]).}}. גם דעתו עומדת בניגוד לאופיה המהפכני של עדת קומראן{{הערה|[[מנחם קיסטר]], '''[https://www.jstor.org/stable/23597765 לתולדות כת האיסיים: עיונים בחזון החיות, ספר היובלים וברית דמשק]''', [[תרביץ]], כרך נו, חוברת א ([[תשרי]]-[[כסלו]] [[ה'תשמ"ז]]).}}.

לדעת רוג'ר בקווית תחילת השנה נקבעה ליום רביעי בכוונה שהתאריכים בתנ"ך לא יפלו בשבת{{הערה|Calendar and Chronology, Jewish and Christian, [https://books.google.co.il/books?id=6j-fDxGEeGIC&pg=PA104 104].|כיוון=שמאל}}. כגבול אחרון לייסוד הלוח ניתן להציב את [[ספר חנוך א'#חלק שלישי|ספר מהלך המאורות]], המתאר בפרק פ' את פיגור עונות השנה ביחס ללוח, מכך ניתן להסיק שהלוח נוסד כ-30 עד 120 שנים לפני חיבורו. מכיוון שהעותקים שבידינו נכתבו בסביבות 200 שנה לפני הספירה, הרי שהלוח נוסד לכל המאוחר באמצע [[המאה ה-3 לפנה"ס]]{{הערה|Roger T. Beckwith, '''[https://books.google.co.il/books?id=6j-fDxGEeGIC&pg=PA108 Calendar and Chronology, Jewish and Christian]''', 108-109.|כיוון=שמאל}}. תקופה זו מתאימה ל"יובל השביעי לחורבן הארץ"{{הערה|[[חנן אשל]], 4Q390 the 490Year Prophecy and the Calendrical History of the Second Temple Period, בתוך '''[https://books.google.co.il/books?id=nFEF6_RIAYkC&pg=PA102 Enoch and Qumran Origins: New Light on a Forgotten Connection]''', עמודים 102-110.}} שבו "שכחו חוק ומועד ושבת"{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-364965 מגילה 4Q390].}}, והיא כשני דורות לפני בריחת [[כת קומראן]] ל[[דמשק]]{{הערה|[[ספר ברית דמשק]], [https://dlmenetwork.org/library/catalog/cambridge_genizah-3698 T-S 10K6] [https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-00010-K-00006/7 עמוד 7].}} והגעת [[מורה הצדק]] בתקופת [[שמעון השני]]{{הערה|[[ספר ברית דמשק]], [https://dlmenetwork.org/library/catalog/cambridge_genizah-3698 T-S 10K6] [https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-00010-K-00006/1 עמוד 1].}} לאחר [[המלחמה הסורית החמישית]]{{הערה|חגי ספר, '''[https://www.jstor.org/stable/23605059 הכרונולוגיה של הקמת הכת בברית דמשק והשתקפותה במאורעות המלחמה הסורית החמישית]''', [[תרביץ]], כרך ע"ג חוברת א' ([[תשרי]]-[[כסלו]] [[ה'תשס"ד]]).}}. מה שאומר שהלוח הוא מעשה ידי הניצנים הראשונים של הכת{{הערה|Roger T. Beckwith, '''Calendar and Chronology, Jewish and Christian''', [https://books.google.co.il/books?id=6j-fDxGEeGIC&pg=PA105 105].|כיוון=שמאל}}, שהופיעו כבר בתחילת [[התקופה ההלניסטית]]{{הערה|[[אלכסנדר רופא]], '''[https://www.jstor.org/stable/23401474 ראשית צמיחתן של הכיתות בימי בית שני]''', [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], חוברת 49 ([[תשרי]] [[ה'תשמ"ט]]).}}. לדעת יונתן בן-דב ייתכן שהלוח נוסד אחר כך{{הערה|שם=זמן|'''[https://www.jstor.org/stable/23784129 זמן וזהות לאומית: הרקע ההלניסטי לנאום על לוח השנה בספר היובלים פרק ו]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך י' ([[ה'תשע"ג]]).}} כיוון שהעותקים שנמצאו שייכים לפרקים ע"ב-ע"ט ואילו פרק פ' בספר מהלך המאורות נוסף מאוחר יותר{{הערה|James C. VanderKam, [https://brill.com/view/book/edcoll/9789047410287/BP000020.xml 1 Enoch 80 Within the Book of the Luminaries], in '''[https://books.google.co.il/books?id=nKWODwAAQBAJ&pg=PA335 From 4QMMT to Resurrection]''', 333-355.|כיוון=שמאל}}. בנוסף, הלוח נוצר בהשפעת תפיסת הזמן של [[מניין השטרות]] כ[[יחס ישר|רציף]] ו[[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטי]]{{הערה|Paul J. Kosmin, '''[https://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674976931 Time and Its Adversaries in the Seleucid Empire]'''.|כיוון=שמאל}}, וכן בהשפעת [[התרבות ההלניסטית]] הרואה את [[לוח שנה|לוח השנה]] כמרכיב ב[[לאומיות]], ולכן לא ייתכן שנוסד לפני המאה השלישית לפני הספירה{{הערה|שם=זמן}}.

כנראה הלוח נוסד לפני [[צו קנופוס]] שפרסם את אורך שנת חמה מדויקת{{הערה|Roger T. Beckwith,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/24607867?seq=22 THE EARLIEST ENOCH LITERATURE AND ITS CALENDAR: MARKS OF THEIR ORIGIN, DATE AND MOTIVATION]''' (עמוד 386), Revue de Qumrân, כרך 10, חוברת 3 ([[פברואר]] [[1981]]).}}, בשנה בה חל ראש חודש ניסן בסמוך ליום השוויון{{הערה|Roger T. Beckwith,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/24609026?seq=5 THE ESSENE CALENDAR AND THE MOON: A RECONSIDERATION]''' (עמוד 461), Revue de Qumrân, כרך 15, חוברת 3 ([[מרץ]] [[1992]]).}}. ניתן לנסות לחשב באיזו שנה בדיוק נוסד הלוח באמצעות השוואה ל[[המצור על ירושלים (70)#הקרב האחרון על הר הבית ושרֵפת בית המקדש|תאריך החורבן]] במשמרת יהויריב{{הערה|{{בבלי|תענית|כט|א}}. {{בבלי|ערכין|יא|ב}}.}}, בהנחה שה[[כתב יד (העתק)|כתבים]] מתעדים מציאות ולא מערכת סכמטית רעיונית בלבד{{הערה|[https://www.torahtimes.org/writings/qumran-calendar/article.html The Qumran Calendar].|כיוון=שמאל}}.

== שימוש מאוחר ==

יש טוענים כי [[ישו]], שהושפע מהשקפותיו של [[יוחנן המטביל]] שפרש מה[[איסיים]]{{הערה|[[דוד פלוסר]], '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=25819309 המקורות היהודיים של הנצרות]''', פרק ז'.}} הקרובים בדעותיהם לאנשי קומראן{{הערה|שם=בס|[[יעקב זוסמן]], '''[https://www.jstor.org/stable/23598595?seq=30 חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר-יהודה: הרהורים תלמודיים ראשונים לאור מגילת 'מקצת מעשי התורה']''', [[תרביץ]], כרך נ"ט, חוברת א' ([[תשרי]]-[[אדר]] [[ה'תש"ן]]).}}, נהג על פי לוח השנה שלהם{{הערה|James Arthur Walther,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/3264592 The Chronology of Passion Week]''',{{כ}} Journal of Biblical Literature, כרך 77, חוברת 2 ([[יוני]] [[1958]]).}}. לכן בשנת [[30]] [[ספירת הנוצרים|לספירה]]{{הערה|[http://theos-sphragis.info/essene_passover_dates.html תאריך הפסח האיסיי] ([[אנגלית]]).}}, 40 שנה לפני [[המצור על ירושלים (70)|נפילת ירושלים]] ו[[חורבן בית המקדש|חורבן]] [[בית המקדש השני]]{{הערה|[http://www.evidencetoconsider.com/prophecies-messianic/talmudic-evidence-for-the-messiah-at-30-ad Talmudic Evidence for the Messiah at 30 AD].|כיוון=שמאל}}, אכל עם [[שנים-עשר השליחים]] את [[הסעודה האחרונה]], שהייתה סעודת [[ליל הסדר]] לפי שלושת ה[[בשורות]] הסינופטיות, ביום שלישי [[4 באפריל]] בערב. ביום רביעי [[5 באפריל]] נשפט{{הערה|דידאסקליה, [https://archive.org/details/didascaliaaposto00gibsuoft/page/94/mode/2up פרק 21].}}, ולמחרת התרחשה [[צליבת ישו]] ב[[ערב פסח]]{{הערה|[[הבשורה על-פי יוחנן]], [http://www.kirjasilta.net/hadash/Yoh.19.html 19, 14].}} שחל לפי ה[[סנהדרין]] ביום חמישי [[6 באפריל]]{{הערה|על פי [[הבשורה על-פי מתי]], [http://www.kirjasilta.net/hadash/Mat.12.html 12, 40], ששהה בקברו 3 לילות.}}.

אם אכן מעולם לא עיברו את השנה, הרי שהלוח נוסד ב[[260-269 לפנה"ס|סביבות 260 לפני הספירה]]{{הערה|Colin John Humphreys, '''The Mystery of the Last Supper''', [https://books.google.co.il/books?id=BEy1BZRRAPQC&pg=PA102 102].|כיוון=שמאל}}. שנת 267 לפני הספירה הייתה שנה ראשונה לשמיטה ובה חל [[ראש חודש]] ניסן ג'תצ"ד בסמוך ליום השוויון באמצע השבוע. לפי זה ניתן לתארך את ניסיון ההטעיה של ה[[בייתוסים]]-איסיים{{הערה|[[בצלאל בר כוכבא]], '''[https://www.jstor.org/stable/23607833?seq=29 האיסיים, היו גם היו]''' (מעמוד 303), [[תרביץ]], כרך פ', חוברת ב' ([[טבת]]-[[אדר]] [[ה'תשע"ב]]).}} לשנת ג'תשפ"ג - [[23]], שבה חל [[מולד הלבנה]] ביום שישי [[9 באפריל]], ושכרו [[עדות שקר|עדי שקר]] כדי ש[[קידוש החודש|יקבעו]] את ראש חודש ניסן בשבת ולא ידחוהו ליום ראשון{{הערה|[[תוספתא]], [[מסכת ראש השנה]], [[s:תוספתא/ראש השנה|פרק א' הלכה ט"ו]].}}.

חוקרים מסוימים טענו שהצום הנוצרי בימים רביעי ושישי{{הערה|[[דידכה]] [https://reformedwiki.com/read-didache-kirsopp פרק 8].}} וכן העברת השבת ליום ראשון{{הערה|איגרת איגנטיוס למגנסיים [https://www.newadvent.org/fathers/0105.htm פרק 9].}} נובעים מכך שהחגים בלוח זה חלים בימים אלו{{הערה|[https://digitalcommons.andrews.edu/auss/vol1/iss1/4/ The Jubilees Calendar and the Origin of Sunday Observance].}}. לעומתם טען יששכר שטרן, ששימוש בלוח שנה אחר משאר היהודים היה מעורר פולמוס ולא מצאנו זכר לזה{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=IU2Fu11RCvwC Calendars in Antiquity: Empires, States, and Societies], עמוד 381 הערה 61.}}.

אובה גלסמר הציע שבנוסח הזכרת המשמרות בשבת{{הערה|[[מנחם זולאי]], ידיעות המכון לחקר השירה העברית, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38707&pgnum=122 כרך חמישי עמוד קיא].}} חושבו [[מניין לחורבן הבית|שנות החורבן]] לפי 364 יום בשנה וכך נוצר הפרש של כשלוש שנים עד שנת [[ד'תשצ"ד]] ([[1034]]){{הערה|Die ideale Kultordnung [https://books.google.co.il/books?id=3JkKEAAAQBAJ&pg=PA55 עמוד 55]}}. הסבר אחר הוא שחישב לפי [[סדר עולם]] כמו המסורת המקובלת שמקדימה את החורבן בשנתיים וגם התחיל את השנה החדשה לפני תשרי{{הערה|אובה גלסמר שם [https://books.google.co.il/books?id=3JkKEAAAQBAJ&pg=PA54 עמוד 54]}}, כמו [[ידותון הלוי החבר]] שהתחיל את שנות החורבן ב[[תשעה באב]]{{הערה|ראו למשל [https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-K-00002-00033/2 לוח לשנת ד'תתקצ"ד]}}.

הקטעים ה[[אס��רונומיה|אסטרונומיים]] בגרסה הקצרה של [[ספר חנוך ב']] מבוססים על שנה של 364 יום, בגרסה הארוכה נוספו [[לוח שנה ירחי|שנה ירחית]] ו[[שנה יוליאנית (אסטרונומיה)|שנה יוליאנית]]{{הערה|דניאל שטוקל, [https://www.academia.edu/721744/_Halakha_Calendars_and_the_Provenances_of_2_Enoch_ HALAKHA, CALENDARS, AND THE PROVENANCES OF 2 ENOCH].}}. שנה של 364 יום וחישוב 25,480 יום לשבעים שנה (שזהו זמן חיי אדם{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|צ|י}}.}}) שבהן 3,640 שבתות ו-1,260 חגים בנפרד מהשבתות מופיעים ב[[ילקוט שמעוני]] בשם מדרש{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Yalkut_Shimoni_on_Torah.855.3 רמז תתנ"ה]}}.

[[גאורגיוס סינקלוס]] מזכיר בכרונוגרפיה שלו לוח שנה יהודי "שנחקק על ידי האל ב[[סיני]]"{{הערה|בדומה לספר היובלים (שנאמר ל[[משה]] ב[[הר סיני]]) סוף [https://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/6.htm פרק ו']}} ובו החודשים בני 30 יום וכל חודש שלישי בן 31 יום כמו בספר מהלך המאורות. השנה מתחילה ב-[[25 במרץ]] שהוא יום השוויון לפי [[יוליוס קיסר]]{{הערה|[[חיים יחיאל בורנשטיין]], [https://benyehuda.org/read/24755 התקופות והתפתחותן], סימן א'.}}. החודשים לא ממוספרים אלא נקראים בשמות כמו בהתייחסויות של ה[[תלמוד]] ללוח שמשי{{הערה|"ניסן של תקופה" ב{{ירושלמי|תענית|א|ח}}.{{ש}}"תשרי של תקופות" ב{{ירושלמי|סנהדרין|א|ב}}.{{ש}}"שבט דתקופה" ב{{בבלי|ראש השנה|טו|א}}.}}. בחודש אדר יש 32 יום, מה שנראה כמו ניסיון לסנכרון עם השנה הטרופית{{הערה|כיוון=שמאל|Jürgen Tubach, '''[https://www.jstor.org/stable/1583949 Synkellos' Kalender der Hebräer]''', Vigiliae Christianae 47 ([[1993]]), 379-389.}}, אלא שאין התייחסות ליום הנוסף מדי ארבע שנים. לוח שנה מתוקן יותר נמצא ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|[[s:פרקי דרבי אליעזר פרק ו|פרק ו']].}} ובכמה כתבי יד מ[[גניזת קהיר]]{{הערה|[[ספריית אוניברסיטת קיימברידג']]: [https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-NS-00098-00032/1 T-S NS 98.32],{{כ}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990051278470205171/NLI#$FL167028302 T-S Ar. 29.174]{{ש}}[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] - [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990053023920205171/NLI#$FL147745540 ENA NS 63.7]{{ש}}[[הספרייה הבודליינית]] - [https://hebrew.bodleian.ox.ac.uk/fragments/full/MS_HEB_f_27_39a.jpg Heb. f. 27/39]}} ובו בכל 4 שנים יש 11 תקופות של 91 יום וחמש של 92 יום: השלישית בשנה הראשונה, השנייה בשנה השנייה, הראשונה והרביעית בשנה השלישית, הרביעית בשנה הרביעית. השנה מתחילה ב-[[26 במרץ]] ב[[הלוח היוליאני|לוח היוליאני]] שהוא גם תאריך [[ברכת החמה]].

במהלך [[העת החדשה]] המאוחרת הועלו מספר הצעות הקוראות להנהגת לוח שנה רב שנתי {{אנ|Perennial calendar}} המבוסס על אורך שנה של 364 יום{{הערה|{{TheMarker|צח יוקד|לחשב שנה מחדש: חוקרים אמריקאים מציעים לעבור ללוח שנה בן 364 ימים בלבד|0000017f-db61-db5a-a57f-db6bb6330000|1 בפברואר 2021}}}}. תקן התאריך השבועי {{אנ|ISO week date}} של [[ארגון התקינה הבינלאומי]], המשמש ממשלות ועסקים ברחבי העולם, מהווה למעשה צורה מסוימת של לוח כזה.

== אסטרולוגיה ==

מגילה 4Q318{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-513184 הקטע הגדול].}} מציגה את [[גלגל המזלות]] על פני כל [[חודש]], כל מזל נמשך יומיים או שלושה והמזל המתחיל הוא גם המסיים. סידור דומה נמצא ב[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ז'{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Pirkei_DeRabbi_Eliezer.7.3?lang=he אות ג'].}} ומתאים בקירוב לזמני היראות [[הירח]] על רקע [[כוכב]]י גלגל המזלות{{הערה|[https://www.moontracks.com/lunar_ingress.html Moon's Ingress by Sign].|כיוון=שמאל}}. שמות המזלות תואמים לשמות ה[[התרבות ההלניסטית|יווניים]] שהתקבלו גם בעברית ולא לשמות הבבליים{{הערה|Helen R. Jacobus, '''[https://www.academia.edu/5986690/The_Zodiac_Sign_Names_in_the_Dead_Sea_Scrolls_4Q318_Features_and_Questions The Zodiac Sign Names in the Dead Sea Scrolls]''', ARAM Periodical 24, 311-331.|כיוון=שמאל}}. המגילה מכנה את החודשים ב[[הלוח הבבלי#החודשים|שמות הבבליים]]{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}}.}} הנזכרים בספרי ה[[תנ"ך]] המאוחרים{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|א|ז}}. {{תנ"ך|אסתר|ט|כא}}.}}, ובכך היא ייחודית בין כתבי קומראן{{הערה|[[שמריהו טלמון]] ויונתן בן-דב, '''[https://www.jstor.org/stable/23601201?seq=5 4Q326 - מגילת לוח מועדים מקומראן]''' (עמוד 171), [[תרביץ]], כרך ס"ח, חוברת ב' ([[טבת]]-[[אדר]] [[ה'תשנ"ט]]).}}, מלבד אולי מגילות מעשי השליטים שייתכן שמזכירות את [[חשוון|מרחשון]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365527 מגילה 4Q322a].}} ו[[שבט (חודש)|שבט]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-365511 מגילה 4Q332].}}. ייחודיות נוספת היא עצם היותה מגילה [[אסטרולוגיה|אסטרולוגית]], דבר שלא נמצא בכתבי קומראן מלבד מגילת פיזיונומיה {{אנ|Qumran Physiognomies}} (4Q186 {{אנ|Qumran "Horoscopes" (4Q186)}}). ייתכן שמגילה זו אינה [[כת|כיתתית]] ולא חוברה בקומראן{{הערה|יונתן בן-דב ווא��ן הורביץ, '''[https://www.jstor.org/stable/23437816?seq=10 השנה בת 364 יום במסופוטמיה ובקומראן]''' (עמוד 12), [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך א' ([[ה'תשס"ג]]).}}. המגילה מקבילה כל חודש למזל שאחרי המזל המקביל לו ב[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]]{{הערה|המופיעה לראשונה ב[[ספר יצירה]] [https://www.sefaria.org.il/Otzar_Midrashim%2C_Sefer_Yetzirah.5 פרק ה'].}} (אדר ל[[מזל טלה|טלה]] ושבט ל[[מזל דגים|דגים]]). פרט זה מתאים עם הטבלאות האסטרונומיות MUL.APIN {{אנ|MUL.APIN}}, שמתחילות את גלגל המזלות בשור{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/24610074?seq=6 AN ASTROLOGICAL TEXT FROM QUMRAN ("4Q318") AND REFLECTIONS ON SOME ZODIACAL NAMES],{{כ}} Revue de Qumrân, כרך 16, חוברת 4 ([[דצמבר]] [[1995]]).}} כיוון שב[[הלוח הבבלי|לוח הבבלי]] חודש [[ניסן]] מתחיל תמיד אחרי [[נקודת השוויון|יום השוויון]]{{הערה|שם=בבל}} ובזמנם [[מזל שור]] היה קרוב יותר לנקודת השוויון עקב [[נקיפת ציר כדור הארץ]].
{| class="wikitable"
|+
המזל השולט לפי ימי החודש
!ימי החודש
!ניסן
!אייר
!סיון
!תמוז
!אב
!אלול
!תשרי
!מרחשון
!כסלו
!טבת
!שבט
!אדר
|-
|א - ב
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|-
|ג - ד
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|-
|ה - ו - ז
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|-
|ח - ט
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|-
|י - יא
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|-
|יב - יג - יד
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|-
|טו - טז
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|-
|יז - יח
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|-
|יט - כ - כא
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|-
|כב - כג
|דלי
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|-
|כד - כה
|דגים
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|-
|כו - כז - כח
|טלה
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|-
|כט - ל
|שור
|תאומים
|סרטן
|אריה
|בתולה
|מאזנים
|עקרב
|קשת
|גדי
|דלי
|דגים
|טלה
|}
אורך השנה במגילה זו הוא 360 יום, כשנה האידיאלית שהונהגה ב[[מסופוטמיה]] לחישובים אסטרונומיים ומנהליים{{הערה|יונתן בן-דב, [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=95215400&nTocEntryID=95217965 השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית], בתוך '''מגילות קומראן מבואות ומחקרים - כרך שני''', עמוד 444.}}, ומשמשת גם כיום בעסקים{{הערה|כיוון=שמאל|[[:en:360-day calendar#Financial use]].}}. מידה זו עמדה בבסיס לוח השנה הקומראני של 364 יום{{הערה|ליאורה רביד, '''[https://www.jstor.org/stable/4193291 The Book of Jubilees and Its Calendar: A Reexamination]''', תגליות ים המלח, כרך 10, חוברת 3 ([[2003]]).}}, על פיה יוחסה לדוד המלך כתיבת 3600 מזמורי תהילים - 10 לכל יום{{הערה|שם=שיר}}, ואותה תוקף מחבר ספר מהלך המאורות{{הערה|שם=די}}. גם בתנ"ך כנראה חושבו תקופות לפי ערך זה{{הערה|[https://elieliach.com/2018/08/01/שנה-אידאלית-בת-360-יום-והמקרא/amp/ שנה אידיאלית בת 360 יום והמקרא].}}.

טבלאות המקבילות למגילה זו, אלא שבהן ניסן מתחיל במזל טלה, נמצאות בכתבי יד [[יהדות אשכנז|אשכנזיים]] מ[[ימי הביניים]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001341500205171/NLI#$FL51635027 קטע באסטרולוגיה] בתוך [[מחזור ויטרי]] מ[[המאה ה-12]], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674330205171/NLI#$FL51030093 קטע באסטרולוגיה] משנת [[ה'קצ"ד]] ([[1434]]).}}. ישנן גם טבלאות דומות במקורות [[לטינית|לטיניים]] שבהן החודשים לועזיים{{הערה|יששכר שטרן וג'סטין איסרליש, '''[https://www.jstor.org/stable/10.2979/aleph.15.2.199 The Astrological and Calendar Section of the Earliest Maḥzor Vitry Manuscript]''', Aleph, כרך 15, חוברת 2 ([[2015]]), עמוד 215 הערה 25.}}. בחדשות יותר ניסו להתאים לנתונים האסטרונומיים המדויקים{{הערה|למשל בלוחות של ג'ון זומר {{אנ|John Somer}} ([https://books.google.co.il/books?id=3SxYYru9Z1QC&pg=PA146 עמוד 146]).}}, בדומה ל[[ברייתא דשמואל הקטן]]{{הערה|[https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=341000 פרק ה']}} ו[[ברייתא דמזלות]]{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Otzar_Midrashim%2C_Baraita_on_Mazalot.1.10 סימן ח'].}}, ואילו הישנות יותר מחלקות כל חודש ל-12 מזלות בלבד{{הערה|A Survey of European Astronomical Tables in the Late Middle Ages [https://books.google.co.il/books?id=0hh4FNCsE1cC&pg=PA87 עמודים 86-88].}}. חלוקת חודשי החמה למזלות בצורה דומה קיימת בפרקי דרבי אליעזר פרק ו'{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Pirkei_DeRabbi_Eliezer.6.3 אות ג']}}.

== 13 חודשים והתחלה ביום ראשון ==

יש טוענים שב[[ספר היובלים]] נעשה שימוש גם בלוח שנה שבו 13 חודשים שבכל אחד יש רק 28 ימים, שהם בדיוק 4 שבועות, כל החודשים מתחילים ביום ראשון, ו[[ספירת העומר]] מתחילה במוצאי [[שביעי של פסח]]{{הערה|John T. Rook,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/1518364 A Twenty-Eight-Day Month Tradition in the Book of Jubilees]''',{{כ}} Vetus Testamentum, כרך 31, חוברת 1 ([[ינואר]] [[1981]]).}}, כמנהג [[ביתא ישראל]]{{הערה|[[שרון שלום]], '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101787546 מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה]''', עמוד 181.}}. ההסבר לנוכחות לוחות שנה סותרים בספר אחד הוא כי ניכר שספר היובלים עבר עריכה ואינו כתיבה מקורית{{הערה|[[מיכאל סיגל]], העריכה הכרונולוגית של ספר היובלים, בתוך '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=100433317 ש"י לשרה יפת : מחקרים במקרא בפרשנותו ובלשונו]''', עמודים 369-387.}}. אין הוכחה חותכת לקיומו של לוח זה, לעומת אזכורים מפורשים בספר היובלים{{הערה|לדוגמה: ב[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/25.htm פרק כ"ה] (פסוק כ"א).}} שמתאימים ללוח המוכר מ[[ספר חנוך א'#חלק שלישי|ספר מהלך המאורות]] ו[[מגילות קומראן]], לכן הצעה זו נדחתה על ידי רוב החוקרים{{הערה|James C. VanderKam,{{כ}} '''[https://www.jstor.org/stable/1518183 A Twenty-Eight-Day Month Tradition in the Book of Jubilees?]''',{{כ}} Vetus Testamentum, כרך 32, חוברת 4 ([[אוקטובר]] [[1982]]).}}. [[כנה ורמן]]{{הערה|[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=104999443 ספר היובלים : מבוא, תרגום ופירוש], עמוד 186, הערה 42.}} הציעה שתיארוך כניסת [[אדם (דמות מקראית)|אדם]] ל[[גן עדן]] ב-17 בחודש השני{{הערה|[[מיכאל סיגל]], '''[https://www.jstor.org/stable/23437821?seq=7 סיפורת וחוק בספר היובלים: עיון מחודש בסיפור הכניסה לגן עדן]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך א' ([[ה'תשס"ג]]), עמודים 117-118.}}, נובע מהמסורת שמביא [[גאורגיוס סינקלוס]], שהיום הראשון לבריאת העולם הוא [[א' בניסן]]{{הערה|[[מנחם קיסטר]], '''[https://www.jstor.org/stable/23437822 סינקלוס ובעיית המקורות בפרק ג של ספר היובלים: בשולי מאמרו של מ' סיגל]''', [[מגילות (כתב עת)|מגילות]], כרך א' ([[ה'תשס"ג]]).}}.

ב[[ספר חנוך ב']] פרק י"ט נמנים 90 יום מ[[א' בניסן]] עד [[ו' בתמוז]], מה שמעיד על חודשים בני 28 יום בלבד{{הערה|[[מיכאל חיוטין]], [https://books.google.co.il/books?id=yWcWAAAAIAAJ מלחמת לוחות־השנה בתקופת בית שני], עמוד 46.}}. עד [[המאה ה-20]], לפי [[המשפט המקובל]] ב[[אנגליה]], הביטוי "חודש ירחי" (lunar month) נחשב לזמן של 28 יום בדיוק ואם סוכם בחוזה "12 חודשים ירחיים" היה פירושו 48 שבועות{{הערה|Joseph Kinnicut Angell,{{כ}} A Treatise on the Limitations of Actions at Law and Suits in Equity and Admiralty, מהדורה שלישית, [https://books.google.li/books?id=ze5IAQAAMAAJ&pg=PA58 עמוד 58] בהערה.}}. הגדרת חודש ירחי ל-28 יום מופיעה גם בכתב יד מ[[גניזת קהיר]] בתור שיטת חישוב של עם זר{{הערה|[https://cudl.lib.cam.ac.uk/view/MS-TS-NS-00098-00005 T-S NS 98.5]}}. המקורות לכך הם [[ויטרוביוס]]{{הערה|[[על אודות האדריכלות]], ספר תשיעי, [https://www.gutenberg.org/cache/epub/20239/pg20239-images.html#Page_264 פרק שני].}} בשם [[אריסטרכוס מסאמוס]] וכן [[מרקוס טרנטיוס וארו]] שמובא על ידי [[אולוס גליוס]]{{הערה|לילות [[אטיקה]], ספר שלישי, פרק שישי, [https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Gellius/3*.html#10.6 פסקה 6].}}.

לוח שנה דומה קיים במסורת ה[[יורובה]], בכל שנה 13 חודשים ובכל חודש שבע שביעיות שבכל אחת ארבעה ימים{{הערה|Oluwatoyin Sogbesan,{{כ}} '''[https://iiste.org/Journals/index.php/JCSD/article/view/58983/60899 Primordial Yoruba Concept of Time and Calendar: The Case of The Aboòrìsàs of Oyo Town]''',{{כ}} Journal of Culture, Society and Development,{{כ}} [[30 ביוני]] 2022, כרך 67, עמוד 71.}}.

== קישורים חיצוניים ==

*[https://www.academia.edu/511857/Qumran_Calendars_A_Survey_of_Scholarship_1980_2007 Qumran Calendars: A Survey of Scholarship 1980 2007]
*[https://messianicessenes.files.wordpress.com/2014/07/djd-21.pdf מהדורה מדעית של מגילות הלוח]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{לוחות שנה}}

[[קטגוריה:לוחות שנה|קומראן]]
[[קטגוריה:מגילות מדבר יהודה]]
[[קטגוריה:לוחות שנה יהודיים]]
[[קטגוריה:קומראן]]
[[קטגוריה:יהדות בתקופת בית שני]]
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str endswith (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:TheMarker (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אסטרופדיה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בבלי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הדגשה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ירושלמי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:לוחות שנה (עריכה)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיצוי מספר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משנה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משנה/קיצור שם (עריכה)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נכתב כתב עת (עריכה)
תבנית:צ-מאמר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קיים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/בבלי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/ירושלמי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/משנה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
חזרה לדף לוח השנה במגילות קומראן.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/לוח_השנה_במגילות_קומראן"