הצגת המקור של הדף "התנחלות"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:
כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.
החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected
תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025
כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.
יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.
מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.
באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.
[[קובץ:West Bank Access Restrictions June 2020.pdf|300px|ממוזער|מפת הגבלות תנועת הפלסטינים ביהודה ושומרון של [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]], עדכנית ליוני 2020. ההתנחלויות מוצגות בוורוד כהה]]
[[קובץ:BarrierMay2005Hebrew.png|ממוזער|250px|תוואי [[גדר ההפרדה]] המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005]]
'''התנחלות''' היא [[יישוב]] [[יהודים|יהודי]] אשר הוקם בשטח שנשלט על ידי [[מדינת ישראל]] אך לא נמצא בתחום [[ריבונות]]ה, לרוב ב[[השטחים המוחזקים|שטחים המוחזקים]] על ידי ישראל מאז [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|{{הארץ|מירון רפופורט|מפעל ההתנחלות נולד במוחו של משה דיין כבר ב-1956|1.1211253|10 ביולי 2010}}}} כיום המונח מתייחס ליישובים ב[[יהודה ושומרון]], אך בעבר הוא כלל יישובים ב[[סיני]] (עד החזרתו ל[[מצרים]] בשנת [[1982]], במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]) וב[[רצועת עזה]] (עד [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]] ב-[[2005]]). למרות ה[[חוק רמת הגולן|סיפוח]] של [[רמת הגולן]], מרבית [[הקהילה הבין-לאומית]] (מלבד [[ארצות הברית]]){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20190325162706/https://af.reuters.com/article/commoditiesNews/idAFW1N1ZU01G|כותרת=Trump signs decree recognizing Israeli sovereignty over Golan Heights {{!}} Agricultural Commodities {{!}} Reuters|אתר=web.archive.org|תאריך=2019-03-25|תאריך_וידוא=2024-03-15}}|כיוון=שמאל}} עדיין רואה בו שטח [[סוריה|סורי]] [[כיבוש|כבוש]], ולכן היא מחשיבה את היישובים שבו להתנחלויות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://press.un.org/en/2008/ga10794.doc.htm|כותרת=GENERAL ASSEMBLY ADOPTS BROAD RANGE OF TEXTS, 26 IN ALL, ON RECOMMENDATION OF ITS FOURTH COMMITTEE, INCLUDING ON DECOLONIZATION, INFORMATION, PALESTINE REFUGEES {{!}} Meetings Coverage and Press Releases|אתר=press.un.org|תאריך_וידוא=2024-03-15}}|כיוון=שמאל}} בנוסף, [[החוק הבין-לאומי]] אינו מכיר ב[[סיפוח]] של [[מזרח ירושלים]] לישראל, ומחשיב את השטח כטריטוריה פלסטינית ואת ההתיישבות היהודית שבו כהתנחלות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://opiniojuris.org/2022/12/23/the-illegality-of-the-israeli-occupation-of-the-palestinian-west-bank-including-east-jerusalem-and-gaza-what-the-international-court-of-justice-will-have-to-determine-in-its-advisory-opinion-for-th/|כותרת=The Illegality of the Israeli Occupation of the Palestinian West Bank (including East Jerusalem) and Gaza: What the International Court of Justice Will Have to Determine in its Advisory Opinion for the United Nations General Assembly|אתר=Opinio Juris|תאריך=2022-12-23|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-03-15}}|כיוון=שמאל}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=East Jerusalem - OCHA|כתב עת=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים|שנת הוצאה=2018|קישור=https://www.ochaopt.org/sites/default/files/wb_thematic_9_0.pdf}}</ref>

ההתנחלויות הראשונות הוקמו לאחר מלחמת ששת הימים על ידי ממשלות [[המערך]] בהתאם ל[[תוכנית אלון]]. בשנים 1977–1986, תחת ממשלות [[מנחם בגין|בגין]], [[יצחק שמיר|שמיר]] ו[[שמעון פרס|פרס]], גדל מספרן במהירות. ב[[הסכמי אוסלו]] התחייבה מדינת ישראל לא להקים התנחלויות חדשות, ומאז הוקמו רק [[מאחז]]ים והורחבו התנחלויות קיימות. נכון ל[[ינואר]] [[2024]], מתגוררים בהתנחלויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן כ-517,000 [[ישראלים]], המהווים כ-5% מאוכלוסיית מדינת ישראל. 42% מתוכם מתגוררים בערים: [[מודיעין עילית]] שב[[הרי בנימין]], [[ביתר עילית]] שב[[גוש עציון]], [[מעלה אדומים]] שב[[עוטף ירושלים]] ו[[אריאל]] שב[[השומרון|שומרון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://myesha.org.il/?CategoryID=187&ArticleID=10313|כותרת=דו"ח נתוני אוכלוסייה ביהודה שומרון ובקעת הירדן – נכון לינואר 2023|אתר=myesha.org.il|תאריך_וידוא=2023-12-22}}</ref>

מכיוון ששטחי יהודה ושומרון לא [[סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל|סופחו למדינת ישראל]], הריבון באזור זה הוא אלוף [[פיקוד המרכז]] של [[צה"ל]] ותושבי ההתנחלויות נתונים רשמית תחת [[ממשל צבאי]]. בפועל, חלקים רבים מהחוק הישראלי [[החוק הישראלי בהתנחלויות ביהודה ושומרון|הוחלו]] על ההתנחלויות באמצעות צווים צבאיים וכן באמצעות חקיקה ישראלית, כגון "[[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|תקנות יו"ש]]". [[משטרת ישראל]] נוכחת ביישובים אלה באמצעות [[מחוז יהודה ושומרון (משטרה)|מחוז ש"י]], שנוסד ב-[[1994]], ומחזיקה בגזרתם מספר תחנות משטרה. כמו כן, צה"ל ומשטרת ישראל מקיימים ביהודה ושומרון מנגנון של תיאום ביטחוני עם [[המשטרה הפלסטינית]].

ההתנחלויות הן אחד מסלעי המחלוקת ב[[פוליטיקה של ישראל|פוליטיקה בישראל]]. התמיכה בהתיישבות של יהודים מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] מזוהה בעיקר עם הימין ועם הדתיים, וההתנגדות להן מזוהה בעיקר עם השמאל. המצדדים בהתנחלויות רואים בהן מימוש [[זכות היסטורית]] או דתית של [[עם ישראל]] על יהודה ושומרון; צורך ביטחוני קיומי; צורך אזרחי בשל הגדלת עתודות הקרקע לבנייה ופתרון למשבר הדיור;{{הערה|{{עכשיו 14|אבירם בן מרדכי|נתניהו וראשי מפלגות רבים: "משבר הדיור מחייב בנייה ביו"ש"|article/699009|3 באוקטובר 2022}}}} וכן גורם המונע השתלטות [[פלסטינים]] על השטח והקמת [[מדינה פלסטינית]]. מנגד, המתנגדים רואים בהן מכשול ל[[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני]] (למעט [[גוש התיישבות#מעמדם של הגושים|גושי התנחלויות]] שיכללו בתחום מדינת ישראל במסגרת [[חילופי שטחים]] עם המדינה הפלסטינית); סכנה להמשך קיומה של ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]] (עקב תרחיש [[מדינה דו-לאומית]]); הפרה של [[זכויות אדם]] ושל החוק הבין-לאומי; וכן גורם המקשה כלכלית וביטחונית על מדינת ישראל.{{הערה|[http://www.molad.org/articles/articlePrint.php?id=727 ההתנחלויות ומצוקת הדיור - מבחר פרשיות מהחודשים האחרונים], באתר "[[מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה|מולד]]"}}{{הערה|[http://m.molad.org/researches/הביטחון-הלאומי-וההתנחלויות הנטל הביטחוני של ההתנחלויות], באתר "מולד"}}

בקהילה הבין-לאומית וב[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל בישראל]] מקובל שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבין-לאומי {{אנ|International law and Israeli settlements}}, בעיקר משום שסעיף 49 ב[[אמנת ז'נבה הרביעית]] אוסר על מדינה [[כיבוש|כובשת]] להעביר את אזרחיה לשטח הכבוש, וכן עקב הטענה כי ההתנחלויות מפרות את הזכות ל[[הגדרה עצמית]] של הפלסטינים. ב[[חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים|חוות דעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק]] מיולי 2024 נקבע כי נוכחותה המתמשכת של ישראל בשטחים הפלסטיניים אינה חוקית, וכי על ישראל לסיים את נוכחותה בשטחים אלה בהקדם האפשרי, להפסיק את הרחבת ההתנחלויות, לפנות את ההתנחלויות שהוקמו ולשלם פיצויים לפלסטינים.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בית הדין בהאג: ההתנחלויות לא חוקיות. ישראל צריכה לסגת מהגדה בהקדם האפשרי|news/article/rjwp2cdoc#!/replace|19 ביולי 2024}}}} מנגד, למדינת ישראל יש השגות על הפרשנות לסעיף 49, ועל עצם תחולתה של אמנת ז'נבה הרביעית על [[יהודה ושומרון]]. בנוסף נטען על ידי ישראל כי גם אילו היה מקום להכיר בזכות להגדרה עצמית לפלסטינים, הרי שאין הכרעה ברורה באיזה שטח הם אמורים לקיים זכות זו, שכן הקו הירוק אינו קו גבול.{{הערה|[[פנינה שרביט ברוך]] ומיכל חטואל רדושיצק, [https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2019/11/1230.pdf חוקיות או לא חוקיות? – הצהרת פומפאו בעניין ההתנחלויות ומשמעויותיה] מבט על, גיליון 1230, 21 בנובמבר 2019}}
לאור זאת, עמדתה של מדינת ישראל היא שהקמת ההתנחלויות מותרת על פי המשפט הבין-לאומי. [[ארצות הברית]] הצטרפה לעמדה זו ב[[הצהרת פומפאו|הצהרה]] בנובמבר 2019{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://global.oup.com/academic/product/the-occupation-of-justice-9780190696023?cc=il&lang=en&#|הכותב=David Kretzmer and Yaël Ronen|כותרת=The Occupation of Justice|אתר=|עמודים=עמודים 24–26, ופרקים 4 ו-10|תאריך=}}}}{{הערה|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה|עמיחי כהן|הסדרה? בלאגן|14086|27 בנובמבר 2016}}}} וחזרה בה בפברואר 2024.{{הערה|שם=:1|{{ynet|איתמר אייכנר, דניאל אדלסון|ארה"ב משנה מדיניות: "ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי"|news/article/b1ykobuhp|23 בפברואר 2024}}}} בהקשר זה יש להבדיל בין ההתנחלויות ל[[מאחז|מאחזים ו"גבעות"]], שאינם חוקיים גם לפי החוק הישראלי, משום שלא הוקמו בעקבות החלטה רשמית של הממשלה ואין להם [[תוכנית בנין עיר]].{{הערה|ראו [[מאחז#מעמד משפטי וניסיונות הסדרה|כאן]]}}

== משמעות המונחים "התנחלות" ו"מתנחלים" ==
[[קובץ:hitnahaluthorshim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושג "התנחלות" בהזמנה לחג עליה על הקרקע של קיבוץ [[חורשים]], 1955]]

בהגדרתו הבסיסית, המושג "התנחלות" מקביל להתיישבות ב"נחלה". המילה התנחלות באה מהשורש נ-ח-ל בבניין התפעל, שפירושו, על פי [[מילון אבן-שושן]]: ירש, קיבל לרשותו אחוזה.{{הערה|אבן שושן, המילון החדש ב-3 כרכים, כרך 2, עמ' 842}} הביטוי "נחלת אבות" מתייחס לחלקת ארץ העוברת מדור לדור כירושה משפחתית. כלומר, למונח "התנחלות" (שהוא בעיקרו מילה נרדפת ל"התיישבות") יש מובן שונה במקצת מ"התיישבות". "התנחל" מופיע פעמים אחדות בספר [[במדבר]], למשל: {{הדגשה|וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה. לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ}}.{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לג|נד}}}} במשמעות זו הוא עוסק בהתנחלות בכל שטחי [[ארץ ישראל]].

בראשית ה[[ציונות]] השימוש במושג "התנחלות" לתיאור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היה נדיר למדי.{{הערה|שם=גלעד}} היישובים הראשונים שהוקמו במאה ה-19 נקראו "[[מושבה|מושבות]]", מילה שחודשה כתרגום למילה הלועזית "[[קולוניה|קולוניות]]" שהתייחסה ליישובים אירופאים מחוץ לאירופה בתקופת ה[[קולוניאליזם]], ומראשית המאה ה-20 נקראו רוב היישובים החדשים, שרובם הוקמו על ידי [[ההתיישבות העובדת|ההתיישבות החלוצית העובדת]], בכינוי "[[קיבוץ]]" או "[[מושב]]".{{הערה|שם=גלעד}} עם זאת, לעיתים נעשה שימוש גם במונח "מתנחלים" לציון ראשוני המתיישבים ביישוב{{הערה|לדוגמה בכתבה זו משנת 1964: {{דבר|ב.צ. אופז|מקומץ מתנחלים - לישוב פורח בן 13,000 נפש|19630215|56}}}} וב"התנחלות" כמילה נרדפת ל"התיישבות", כמו בדברי [[חיים ארלוזורוב]]: {{ציטוטון|מהעליה החלוצית של חמש השנים האחרונות קיבל רק חלק קטן מאוד אפשרות התנחלות}}.{{הערה|{{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=8225|שם=חיים ארלוזורוב|שם היצירה=הפרובלמות הפיננסיות של בנין ארץ-ישראל}}}}

לאחר מלחמת ששת הימים והקמת התנועה שקראה להקמת יישובים יהודיים מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]], כינו דוברי התנועה את היישובים החדשים במונח "התנחלות", המתקשר למקרא ולזכות ההיסטורית של היהודים על הארץ.{{הערה|שם=גלעד|{{הארץ|אילון גלעד|מתי הפכו המתיישבים למתנחלים, ומדוע הם הופכים למתיישבים בחזרה?|1.10663656|9 במרץ 2022}}}}

עם השנים, עם התגברות הביקורת על מפעל ההתנחלות ב[[יהודה, שומרון ועזה]] ובשל היחס השלילי של חלקים בציבור למתנחלים ולהתנחלויות, היו שהעדיפו להימנע ממונחים אלה ולחזור לשימוש במילים "התיישבות" ו"מתיישבים" לתיאור היישובים והתושבים הישראליים ב[[יהודה ושומרון]].{{הערה|שם=גלעד}} עם זאת, המושגים "התנחלויות" ו"מתנחלים" ממשיכים לשמש חלק גדול בציבור הישראלי, הן על ידי מתנגדי ההתנחלויות, הן על ידי תומכיהן, ולעיתים אף על ידי המתנחלים עצמם.

== רקע היסטורי להקמת ההתנחלויות ==
מלחמת ששת הימים העמידה את ישראל בפני דילמה. מצד אחד, רצתה [[ממשלת ישראל]] להשתמש בשטחים שכבשה למטרות ביטחון, ולהמשיך ולהחזיק בכולם או ברובם לאורך זמן. גם הזיקה ההיסטורית לאזורים אלה עודדה צעד זה. מצד שני, [[סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל]] היה עלול לעורר התנגדות בין-לאומית (כפי שאכן עורר סיפוח [[מזרח ירושלים]] ולימים [[חוק רמת הגולן|סיפוח רמת הגולן]]), וכן היה מחייב להעניק לתושבים הפלסטינים בַמקום, שהיו חפצים בכך, [[זכויות אזרח]] במדינת ישראל, מה שהיה מעמיד בסכנה את הרוב היהודי במדינה, רוב שכל ממשלות ישראל רואות בו חשיבות.

הדרישה הציבורית להקים יישובים ישראליים בשטחים שנכבשו החלה להישמע זמן לא רב אחרי המלחמה, והשאלה שנותרה בלתי פתורה גרמה ליחס דואלי של ממשלות ישראל לחבלי ארץ אלו. כמה ממשלות מימין ומשמאל תמכו ואף יזמו הלכה למעשה את ההתנחלויות, אך הותירו את האזורים שבהן הוקמו מחוץ לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. ממשלות אחרות פעלו להגבלה ואף לפינוי של ההתנחלויות. ברבות הימים הוקמו התנחלויות בכל השטחים שנכבשו ובחצי-האי סיני בכלל זה, אך לא בשטחים שנכבשו מאוחר יותר, כמו [[דרום לבנון]].

[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] הוביל לפינוין של ההתנחלויות ב[[סיני|חצי האי סיני]], ו[[תוכנית ההתנתקות]] הביאה לפינוי ההתנחלויות ב[[רצועת עזה]] ובצפון [[השומרון]]. אף ממשלה לא הכריעה בצורה חד-משמעית את גורלם של [[יהודה והשומרון]]. עקב כך, נוצרה מציאות שבה מאות אלפי ישראלים יהודים מתגוררים על אדמות, שמצד אחד לעם היהודי יש זיקה היסטורית ודתית אליהן, ורבים בימין הפוליטי סוברים שהן גם בעלות חשיבות ביטחונית למדינת ישראל, ומצד שני אדמות אלה אינן נמצאות בתחומה הריבוני של מדינת ישראל, והן ממוקמות בתוך אזור המיושב במספר רב של [[פלסטינים]] – אזור שרוב החברות בקהילה הבין-לאומית{{הערה|החלטות מועצת הביטחון של האו"ם מס' 242, 338, 1397}}{{הערה|The White House, Office of the Press Secretary, (Cairo,Egypt){{D}},{{כ}} [http://www.whitehouse.gov/the_press_office/Remarks-by-the-President-at-Cairo-University-6-04-09/ Remarks by the President on a Newbeginning], באתר [[הבית הלבן]], 4 ביוני 2009{{קישור שבור|26.2.2019}}|כיוון=שמאל}} סוברות שיש להקים על כולו או על מרביתו [[מדינה פלסטינית]].{{הערה|[http://www.france24.com/en/20090328-eu-urges-netanyahu-accept-palestinian-state - EU urges new Israeli government to accept Palestinian state, 28.03.2009]|כיוון=שמאל}}

==היסטוריה==
[[קובץ:Arieal, Shomron(Storms 04).jpg|ממוזער|250px|העיר [[אריאל]], "בירת [[השומרון]]"]]
[[קובץ:Anatot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההתנחלות [[עלמון|ענתות]] ב[[גוש אדומים]]]]
ההתנחלויות הראשונות היו [[היאחזות נח"ל|היאחזויות הנח"ל]] [[נח"ל רפיח|רפיח]] ו[[נח"ל תרשיש|תרשיש]], שהוקמו מיד לאחר [[מלחמת סיני]] ב-1956 ופונו עם [[נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957)|נסיגת צה"ל מסיני ועזה]].

ההתנחלות הראשונה לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הייתה [[קיבוץ]] [[מרום גולן]] שהוקם ב[[רמת הגולן]] ב-14 ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים. ההתנחלות הראשונה ב[[יהודה ושומרון]] הייתה [[כפר עציון]] ב[[גוש עציון]], ששוקם ב-27 בספטמבר [[1967]] על חורבותיו של הכפר שנכבש ב[[מלחמת העצמאות]], ובמקביל הוקם [[בית ספר שדה]] [[הר גילה]] על ידי [[יהורם בן-מאיר]], שקיבל מעמד רשמי ב-1969. ההתנחלות הראשונה ב[[רצועת עזה]] הייתה [[כפר דרום]] שהוקמה מחדש ב-[[1970]]. בדומה לכפר עציון, גם התנחלות זו הוקמה על [[חורבות]] יישוב יהודי שנכבש במלחמת העצמאות.

רוב ההתנחלויות הוקמו במהלך שלוש ממשלות [[הליכוד]] הראשונות. בין 1977 ל-1986 גדל מספר ההתנחלויות בתוך הגושים מ-6 ל-17, ומספר ההתנחלויות מחוץ לגושים גדל מ-32 ל-110. גם מספר המתנחלים עלה בשיעור הגדול ביותר בתקופה הזו, מכ-1,900 מתנחלים בשנת 1977 לכ-50,000 מתנחלים בשנת 1986, גידול של פי 25. מאז, מספר ההתנחלויות נשאר דומה, ועמד בשנת 2015 על 19 התנחלויות בתוך הגושים ו-106 מחוץ לגושים.{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{הארץ|יותם ברגר|מִפקד המתנחלים|1.4159019|11 ביוני 2017}}}}

===עשור ראשון (1967–1977)===
בקיץ 1967 הציג [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|שר החקלאות]] [[יגאל אלון]] ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[לוי אשכול]] את [[תוכנית אלון]], שהמליצה ל[[סיפוח|ספח]] לישראל את [[בקעת הירדן]], [[מדבר יהודה]], [[גוש עציון]] ושטחים בין [[ירושלים]] ו[[רמאללה]] (לצורך הרחבת [[פרוזדור ירושלים]] הצר), ואת [[רמת הגולן]] ושטחים ב[[סיני]] ודרום [[רצועת עזה]]. התוכנית התחשבה בעיקר בשיקול [[איום דמוגרפי#ישראל|הדמוגרפי]], והשטחים שהמליצה לספח היו בעלי אוכלוסייה [[פלסטינים|פלסטינית]] דלילה. על אף שהתוכנית לא אומצה על ידי הממשלה ולא קיבלה מעמד רשמי, ממשלות ישראל פעלו על פי רוחה עד ל[[הבחירות לכנסת התשיעית|מהפך]] של [[1977]], והתנחלויות הוקמו בשטחים שייעדה התוכנית לסיפוח. כך הוקמו התנחלויות בקעת הירדן ומדבר יהודה: [[ארגמן (מושב)|ארגמן]], [[מחולה]] ו[[קלי"ה|קליה]] ([[1968]]), [[גלגל (קיבוץ)|גלגל]], [[ייטב]], [[מעלה אפרים]] ו[[משואה (מושב)|משואה]] ([[1970]]), [[חמרה (מושב)|חמרה]] ו[[מצפה שלם]] ([[1971]]), [[גיתית]] ו[[מכורה]] ([[1973]]), [[מעלה אדומים]] ו[[פצאל]] ([[1975]]), [[נתיב הגדוד]] ו[[רועי (מושב)|רועי]] ([[1976]]), [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]], [[נירן]] ו[[תקוע]] (1977). בנוסף, הוקמו ושוקמו יישובי גוש עציון: [[כפר עציון]] (1967), [[ראש צורים]] ו[[אלון שבות]] ([[1969]]-1970), [[אלעזר (יישוב)|אלעזר]] (1975) ו[[מגדל עוז]] (1977), והוקמה (ב-1971) [[קריית ארבע]] בסמוך ל[[חברון]]. כן הוקם [[מבוא חורון]] (1968) בכיס [[לטרון]] כדי למנוע ויתור על הכיס בכל הסכם עתידי.{{הערה|נתוני השנים על הקמת היישובים מתוך [http://www.peacenow.org.il/sites/default/files/settlements_database.xls דו"ח של תנועת שלום עכשיו]{{קישור שבור|26.2.2019}}}}

בפברואר 1973 התקבלה ב[[ועדת השרים להתיישבות|וועדת השרים להתיישבות]] ההחלטה על הקמת העיר [[ימית]] ביוזמת השר [[ישראל גלילי]]{{הערה|{{מעריב||שרף: המרכז בפיתחת רפיח אבן פינה ליישוב עירוני|19730223|39}}}} ובתמיכת [[שר הביטחון]] [[משה דיין]].{{הערה|{{מעריב||דיין בעד הקמת העיר "ימית" ־ אך לא יעלה ההצעה בממשלת|19721025|41}}}}

ב־3 בספטמבר 1973 אישרה מזכירות מפלגת העבודה את [[מסמך גלילי]], שקרא להתיישבות ב[[פתחת רפיח]], [[רמת הגולן]], [[בקעת הירדן]] והרכסים מעליה בהתאם ל[[תוכנית אלון]], כחלק ממצעה של המפלגה לקראת [[הבחירות לכנסת השמינית]].{{הערה|{{מעריב|יוסף חריף|ישראל מציירת את "מפת השלום'' עם מצרים|19730105|91}}}}

[[מלחמת יום הכיפורים]], בפברואר 1974, ותחושת השבר שהיא יצרה, גרמו להקמת "[[גוש אמונים]]" על ידי תלמידי הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], ו[[הציונות הדתית]] נטלה לידיה את יוזמת ההתנחלות. התנועה, שנוצרה לאור החשש מנסיגות כתוצאה מהמלחמה, הצליחה להפיח תקווה בקרב תומכי ההתיישבות. בין תומכיה בציבור החילוני היו אנשי [[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]] ובהם סופרים ואנשי [[ההתיישבות העובדת]] כגון [[משה שמיר]], [[נעמי שמר]], [[אריאל שרון]], [[מאיר הר-ציון]] ו[[יצחק טבנקין]] שראו במתנחלים את ממשיכי דרכם מבחינת התיישבות וציונות. התנועה יצרה את ההתיישבות ב[[השומרון|שומרון]], על ידי הקמת [[עפרה]] במאי 1975, [[קדומים]] בשנת 1976 ו[[אלקנה]] בשנת 1977.

עד 1977 התגוררו בהתנחלויות כ-1,500 איש, קרוב למחציתם ב[[סיני]].{{הערה|שם=למס96|[http://www.cbs.gov.il/archive/shnaton47/st02-07.gif לוח 2.7], שנתון סטטיסטי 1996{{קישור שבור|26.2.2019}}}}

===עשור שני (1977–1986)===
[[קובץ:Settlement1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התנחלות ב[[שומרון]] ([[שא-נור]]), [[1978]]]]
עם עליית [[הליכוד]] לשלטון, ציפו בגוש אמונים להאצה משמעותית של קצב הקמת ההתנחלויות לאור הבטחתו של [[מנחם בגין]]: "יהיו עוד הרבה [[אלון מורה|אלוני מורה]]", אולם ממשלתו של מנחם בגין היססה והקימה התנחלויות מעטות. בשנים 1977–1978 הוכנה והוצעה על ידי [[גוש אמונים]] תוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון{{הערה|"[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/13/Initial_Settlement_Plan_1977.pdf '''הצעת תוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון בקיץ תשל"ז''']"}} ובהתאם לכך, עלו להתיישבות גרעיני גוש אמונים במסגרת "מבצע 12 הגרעינים". ההתנחלויות היו: [[מצפה יריחו]], [[נווה צוף]], [[בית אל]], [[שילה (יישוב)|שילה]], [[שבי שומרון]], [[גבעון החדשה|גבעון]], [[שא-נור]], [[קרני שומרון]], [[בית חורון]], [[תקוע]] ואלון מורה. חלק מהנקודות שוכנו בתחילה בתוך מחנות צבא. הממשלה הייתה שותפה פעילה בבניית ההתנחלויות והיא תמכה בהן בהטבות כלכליות, בניית תשתיות והגנה משפטית, בניצוחו של [[שר החקלאות]] [[אריאל שרון]], מתוקף תפקידו כיושב ראש וועדת השרים לענייני התיישבות.

בשנת 1978 הוקמה [[תנועת אמנה]], כתנועה המיישבת של "גוש אמונים". בשנת [[1979]] אישרה ממשלת ישראל את "תוכנית שרון להתיישבות", שכללה הקמת יישובים עירוניים בגב ההר כדי לשלוט במישור החוף, והקמת יישובים לאורך בקעת הירדן כדי להגן על גבולה המזרחי של ישראל.{{הערה|[[אבי שילון]], '''בגין, 1992-1913 ''', [[הוצאת עם עובד]], 2007. עמוד 318}}

לאחר הנסיגה מסיני בעקבות [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], נכנסה [[התחייה]] לממשלה ו[[יובל נאמן]] מונה ליושב ראש ועדת השרים לענייני התיישבות. בשנים 1983–1984 הקימה הממשלה עשרות התנחלויות חדשות ברחבי יהודה ושומרון. עם זאת, ההתנחלויות היו ברובן קטנות וכלל המתנחלים ביהודה ושומרון מנו כ-23,700 נפש, כ-0.6% מאוכלוסיית ישראל.{{הערה|שם=למס1|[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st02_15x.pdf לוח 2.15], שנתון סטטיסטי לישראל 2013{{קישור שבור|26.2.2019}}}}

=== 1986–1992 (ממשלות שמיר) ===
[[ממשלת ישראל העשרים ואחת]], שהייתה [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]], עצרה והפסיקה את הקמתן של התנחלויות חדשות. גם [[ממשלת ישראל העשרים ושלוש]] המשיכה את ההקפאה, ורק התנחלויות מעטות הוקמו על ידה, מפאת אילוצים מדיניים שראש הממשלה היה נתון להם. התנחלויות שהוקמו לאחר שנת 1990 הוקמו לרוב כ"הרחבות" של יישובים סמוכים ולא זכו לסמל יישוב נפרד. בין אלו ניתן למנות את [[שבות רחל]], [[נריה]] ו[[טל מנשה]].

הגם שבמחצית השנייה של שנות ה-80 הוקמו אך מעט התנחלויות חדשות, הוחל אז בהרחבה מסיבית של ההתנחלויות הקיימות. [[האינתיפאדה הראשונה]] שכנעה חלק מהיישובים, כמו [[עפרה]], להתרחב כדי להביא ציבור יהודי גדול ליהודה ושומרון. בנוסף, הוקמו בשנים הללו היישובים העירוניים החרדיים הגדולים [[ביתר עילית]] (1988) ו[[מודיעין עלית]] (1990), כפתרון מגורים מוזל בסמוך לריכוזים החרדיים ב[[ירושלים]] ו[[בני ברק]].

בסוף 1990 הגיע מספר המתנחלים לכ-81,600 ובמהלך [[ממשלת ישראל העשרים וארבע|ממשלת הימין]] בראשות שמיר נעשתה בנייה מסיבית בהתנחלויות, מה שהוביל לחיכוך עם בכירים ב[[ג'יימס בייקר|ממשל בוש]] לאחר [[מלחמת המפרץ]] ולאור [[ועידת מדריד (1991)|ועידת מדריד]].{{הערה|שם=למס96}}

=== 1992–2009 (הסכמי אוסלו, האינתיפאדה השנייה ותוכנית ההתנתקות) ===
ב-1992 הוקמה [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלת רבין השנייה]], שנקטה מדיניות שונה לחלוטין. לא רק שהיא לא הרחיבה את ההתנחלויות הקיימות, היא אף ביטלה חוזים לבניית בתים בהתנחלויות וסירבה לאכלס בתים שכבר נבנו. ב-22 ביוני 1992 החליטה ממשלת רבין השנייה (החלטה מספר 360) להפסיק את פעולות הבנייה ביישובים ישראלים ביהודה, שומרון וחבל עזה והליכים הנוגעים לתוכניות מתאר, מלבד כאלו שיאושרו בוועדת חריגים.{{הערה|[[טליה ששון]], [http://www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/PMO/Communication/Spokesman/sason2.pdf חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים], עמ' 63; [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]], [http://www.pmo.gov.il/Documents/doch090712.pdf דו"ח על מעמד הבניה באזור יהודה ושומרון], עמ' 21}} בעקבות זאת הוציא ב-1993 אלוף פיקוד מרכז צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (הפסקת הליכי תכנון) ([[הוראת שעה]]) (יהודה ושומרון) (מספר 1385). בימי ממשלה זו נחתמו [[הסכמי אוסלו]], שתחמו את ההתנחלויות לאזורים שכבר הוקמו בהם התנחלויות, ומנעה את הרחבתן העתידית לאזורים שהועברו לידי [[הרשות הפלסטינית]], ואף גרמה לפינוין של שתי התנחלויות, [[נח"ל גינת]] ו[[נח"ל עירית]], שעקב היותן [[היאחזות נח"ל|האיחזויות נח"ל]] הוגדרו כמחנות צבא ולא כיישובים. עם זאת, בימי ממשלה זו נבנו ופותחו כבישים עוקפים במספר אזורים, כתוצאה מהסכמי אוסלו. אוכלוסיית ההתנחלויות המשיכה לגדול, בקצב של כ-10,000 נפש בשנה, בסוף 1993 הגיע מספר המתנחלים לכ-115,600 ובסוף 1995 הגיע מספרם לכ-134,300.

ב-[[1996]] הוקמה [[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו הראשונה]], שביטלה את האיסור הגורף שהטילה ממשלת רבין על בנייה בהתנחלויות. ב-2 באוגוסט 1996 החליטה הממשלה (החלטה 150) כי בנושאי מדיניות כוללת בנושאי התיישבות נדרשת החלטת ממשלה, ובנושאי הקצאת קרקע ותכנון נדרש אישור שר הביטחון.{{הערה|טליה ששון, [http://www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/PMO/Communication/Spokesman/sason2.pdf חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים], עמ' 65}} בעקבות ההחלטה הוצא צו אלוף בדבר אישור הליכי תכנון ובנייה (מספר 1445). עם זאת, ממשלה זו לא הקימה התנחלויות חדשות,{{ביאור|מלבד [[נגוהות]], שהוקמה מחדש ב-1997 בהתאם לחוות דעת של [[היועץ המשפטי לממשלה]] שקבעה כי ניתן להקימה בלי החלטת ממשלה חדשה, ו[[סנסנה]], שהוקמה כהיאחזות נח"ל ב-1997 ואוזרחה ב-1998, כשבשתיהן ההליכים התכנוניים לא הושלמו עד שנים אחר כך.}} ולא הוקמה בה [[ועדת השרים להתיישבות|ועדת שרים להתיישבות]], לראשונה מאז שהוקמה ועדה כזאת ב-1972. אך הדבר לווה במדיניות לא רשמית של עידוד התיישבות לא מוסדרת – לימים תופעת ה"[[מאחז]]ים"; המאחזים הראשונים, [[עמונה]] ו[[גבעות עולם]], הוקמו כבר ב-1996. בסוף ימי ממשלה זו, ב-1999, קרא [[שר החוץ]] [[אריאל שרון]] למתנחלים "לרוץ ולתפוס את הגבעות".{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|כולם ידעו וכולם היו מעורבים|1.991326|16 באוגוסט 2004}}}} צמיחת אוכלוסיית ההתנחלויות לא השתנתה מימי ממשלת רבין, ובסוף 1999 עמד מספר תושביהן על כ-183,900.{{הערה|שם=למס2001|[http://www.cbs.gov.il/archive/shnaton52/st02_07.pdf לוח 2.7], שנתון סטטיסטי 2001{{קישור שבור|26.2.2019}}}}

בשלהי שנות התשעים ותחילת המאה העשרים ואחת, בין ימי [[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו הראשונה]] ועד אמצע [[ממשלת ישראל השלושים|ממשלת שרון השנייה]], הוקמו ביהודה ושומרון [[מאחז]]ים רבים, ללא אישור ממשלתי כפי שדורש החוק בישראל. שרון הזמין [[חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים|חוות-דעת בנוגע למאחזים]] מאת [[טליה ששון]], שכללה המלצות על צעדים מנהליים, משפטיים ועוד "להפסקת תופעת המאחזים ופינויים",{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokemes090305/he/sitecollectiondocuments_pmo_communication_spokesman_sason2.pdf חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים], כתב המינוי של טליה ששון סעיף 3.2 - עמוד 6 בדו"ח ששון.}} בהתאם להתחייבותו של שרון בהסכמתו ל"[[מפת הדרכים]]" האמריקאית מ-2001. גם [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] ניסתה לעצור את תופעת המאחזים, אך הגיעה להסכמות עם [[מועצת יש"ע]] להשאיר את רובם במקומם. במהלך כהונתה הציעה ממשלת ברק ב[[ועידת קמפ דייוויד (2000)|ועידות קמפ דייוויד]] ובו[[ועידת טאבה]] נסיגה משמעותית, לרבות פינוי התנחלויות.

החל משנת 2002, בניסיון לצמצם את [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי ההתאבדות בישראל]], הקימה ממשלת שרון את [[גדר ההפרדה]], שהתוואי שלה חוצץ בין ההתנחלויות הסמוכות לקו הירוק ובין יישובים פלסטיניים. על אף שנות הטרור, בשנת 2004 התקרב מספר תושבי ההתנחלויות לרבע מיליון.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_07x&CYear=2006 לוח 2.7], שנתון סטטיסטי 2006}}

במהלך שנת 2005 עמד מפעל ההתנחלויות בצילה של [[תוכנית ההתנתקות]], שהוצגה על ידי [[אריאל שרון]] בסוף 2004, ו[[ביצוע תוכנית ההתנתקות|בוצעה]] בשלהי 2005. התוכנית, שקראה לפינוי כל התנחלויות חבל עזה, חוללה דיון ציבורי סוער בסוגיית ההתנחלויות ומשבר גדול בקרב תושביהן ו[[ציונות דתית|הציונות הדתית.]] לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות הציג [[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקום ראש הממשלה]] [[אהוד אולמרט]] את [[תוכנית ההתכנסות]], שקראה לנסיגה ישראלית חד-צדדית מרוב יהודה ושומרון ולפינוי רוב ההתנחלויות, אך למעשה לא קידם את התוכנית כראש ממשלה בעיקר לאור הביקורת הציבורית על הממשלה בעקבות [[מלחמת לבנון השנייה]] ירי הטילים המתמשך על [[עוטף עזה]] וחטיפת [[גלעד שליט]] לרצועת עזה.

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת היה דליל בהקמת יישובים, והיישובים שהוקמו בו הוקמו בהיחבא, ללא הקמות רשמיות, כך ש[[תל ציון]] הוקם ב-2000 כשכונה ב[[כוכב יעקב]], [[רותם (יישוב)|רותם]] אוזרחה ב-2001, ו[[רועי (מושב)|רועי]] הוקמה בהיאחזות נח"ל נטושה ב-2006.

=== 2009–הווה ===
ב-[[2009]] הוקמה [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלת נתניהו השנייה]], והיא [[הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון|הקפיאה את הבנייה בהתנחלויות]]. לצורך ההקפאה, [[פיקוד המרכז|אלוף פיקוד המרכז]], [[אבי מזרחי]], בתפקידו כ[[ריבון]] על אזור [[יהודה ושומרון]], הוציא [[צו]] בדבר התליית הליכי בנייה (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1653), התש"ע–2009. צו זה הורה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים, מ-26 בנובמבר 2009 עד 26 בספטמבר [[2010]], שבהם נאסרו עבודות הכשרה ויציקת יסודות למבנים חדשים, אך מבנים שכבר נוצקו בהם יסודות לא נכללו בהקפאה ומותר היה להמשיך לבנותם. הקפאה זו הסתיימה כעבור 10 חודשים אולם הבניה ביו"ש התחדשה באופן ממשי רק כתגובה ל[[רצח בני משפחת פוגל באיתמר|טבח בבני משפחת פוגל]] באיתמר במרץ 2011.

ב-2012 עלה לכותרות [[מגרון (מאחז)|המאחז מגרון]], שבג"ץ קבע ב-2011 שיש לפנותו עד 31 במרץ 2012, כשהוא מקבל את תביעת עותרים פלסטינים וארגוני שמאל ישראלים שהמאחז מוקם על אדמה פרטית. בעקבות כך פונה המאחז לגבעה סמוכה והוכר כ[[מגרון (יישוב)|התנחלות מן המניין]]. בעקבות האירוע החליטה ממשלת ישראל על הקמת [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון|ועדה בראשות השופט אדמונד לוי]] שהפיקה דו"ח על מצב האדמות ביהודה ושומרון.

בסוף 2013 הוערך מספר המתנחלים בכ-370,000 נפש, כ-4.3% מאוכלוסיית ישראל. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] שיעור התחלות הבנייה בהתנחלויות לא היה יציב. בשנים [[2013]] ו-[[2016]] היה המספר גבוה יותר מבשנים אחרות (אם כי לא הגיע לַשיאים מתחילת המאה ה-21{{הערה|{{גלובס|צוות המשרוקית של גלובס|אלוף הבונים: האם נתניהו האיץ את הבנייה מעבר לקו הירוק?|1001344519|5 באוקטובר 2020}}}}). בסוף 2021 הבנייה בהתנחלויות נמשכה בקצב קבוע גם תחת [[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת בנט–לפיד]], לרבות מתן מעמד חוקי ליישובים לא מוכרים וניסיון הסדרת המאחזים.{{הערה|{{חדשות 13|ישי פורת, ליאור קינן|משרד המשפטים: אישור עקרוני לחיבור ההתיישבות הצעירה באיו"ש לחשמל|item/news/politics/politics/settlers-to-elctricity-connection-902990655/|12 באפריל 2022}}}}{{הערה|{{ynet|[[אטילה שומפלבי]], אלכסנדרה לוקש|במצפה כרמים מרוצים מהחלטת העליון: "אין סיבה להרוס, המדינה יישבה אותנו שם"|news/article/h1thd11etc|28 ביולי 2022}}}}{{הערה|שם=אוכלוסייה|{{קישור כללי|כתובת=https://peacenow.org.il/settlements-watch/matzav/population|כותרת=אוכלוסיה|אתר=שלום עכשיו|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-08-30}}}} בשנה זו היה מספר תושבי ההתנחלויות כ-492,000, לא כולל את 375,000 היהודים שמתגוררים במזרח ירושלים.{{הערה|שם=אוכלוסייה}}{{הערה|{{גלובס|אורי חודי|עלייה של כ-40% בהתחלות הבנייה למגורים בהתנחלויות|1001186708|3 במאי 2017}}}} נכון לשנת 2021, כ-120,000 מהמתנחלים התגוררו מעבר ל[[גדר ההפרדה]].{{הערה|שם=מסה|{{גלובס|רן דגוני|"המתנחלים עדיין אינם מסה קריטית שתסכל פתרון שתי מדינות"|1001205524|18 בספטמבר 2017}}}}

בקווי היסוד של [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]] נקבע כי "הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון". קווי היסוד קבעו גם הסדרה של [[מאחז]]ים רבים, עידוד [[היישוב היהודי בחברון]] והשוואת החקיקה בשני צידי הקו הירוק. בנוסף, [[שר האוצר]] [[בצלאל סמוטריץ']] קיבל את הסמכות על [[המנהל האזרחי]], שהוצא מ[[משרד הביטחון]], במטרה להעביר את הסמכויות על הישראלים ביו"ש לידי משרדי הממשלה השונים ולהשוות את רישום המקרקעין בשטחים לזה שבתחומי הקו הירוק. צעדים אלו נועדו לקדם למעשה [[סיפוח יהודה ושומרון לישראל|ריבונות ישראלית על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון]] כחלק ממדיניות הממשלה.{{הערה|שם=שניידר}}{{הערה|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה|פרופ' עמיחי כהן|ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 {{!}} קידום החלת ריבונות ביהודה ושומרון|46872|30 בדצמבר 2022}}}}

בתקופת [[מלחמת חרבות ברזל]] קידמה הממשלה הכשרת 14 [[מאחזים]], ובכלל זה היישוב [[אביתר (יישוב)|אביתר]] שסביבו נוהל מאבק ציבורי בימי [[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת ישראל ה-36]]. כמו כן אושרו אלפי יחידות דיור לבנייה חדשה ביהודה ושומרון, שטחים רבים הוכרזו כ"[[אדמות מדינה (יהודה ושומרון)|אדמות מדינה]]"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/Departments/policies/dec6b-2023|כותרת=הסדרת ההתיישבות באזור יהודה ושומרון {{!}} מספר החלטה ב\6|אתר=[[משרד ראש הממשלה]]|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-23}}}}{{הערה|{{ישראל היום|[[אריאל כהנא]] ו[[אמיר אטינגר]]|ניצחון לסמוטריץ': הקבינט אישר - חמישה מאחזים יוסדרו; סנקציות יוטלו על בכירי הרש"פ|news/geopolitics/article/15985962|27 ביוני 2024}}}}. הכנסת תיקנה את [[חוק יישום תוכנית ההתנתקות]] כך שהותרה שהיית יהודים בצפון השומרון ואפשרה את החזרה ליישוב [[חומש (יישוב)|חומש]]. הממשלה גם הקלה בנוהל קבלת האישורים לבנייה חדשה בהתנחלויות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/dec657-2023|כותרת=הליכי התכנון והבנייה ביהודה ושומרון - תיקון החלטת ממשלה {{!}} מספר החלטה 657|אתר=[[משרד ראש הממשלה]]|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-06-23}}</ref> במהלך שנת 2023 מספר הישראלים המתגוררים בהתנחלויות עבר את חצי המיליון.<ref>{{ישראל היום|חנן גרינווד|גאווה ישראלית: יותר מחצי מיליון מתגוררים בבקעה וביהודה ושומרון|news/local/article/14040493|12 במאי 2023}}</ref>

== פינוי יישובים ==
{{הפניה לערך מורחב|פינוי התנחלויות}}
[[קובץ:Katif.png|שמאל|ממוזער|300px|מפת [[רצועת עזה]] ובתוכה [[גוש קטיף]]]]

ההתנחלויות הראשונות שפונו היו גם ההתנחלויות הראשונות שהוקמו – [[נח"ל תרשיש]] ו[[נח"ל רפיח]] – שהוקמו לאחר [[מלחמת סיני|מבצע קדש]] ופונו עם [[נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957)|נסיגת ישראל משטחי סיני]].

ב-1975 נחתם [[הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975|הסכם הביניים בין ישראל למצרים]], ובמהלכו פונתה ההתנחלות [[שלהבת (יישוב)|שלהבת]] במערב [[סיני]].

ב-1979 נחתם [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], ובמסגרתו [[נסיגת צה"ל מסיני (1982-1980)|פונו כלל ההתנחלויות בסיני]] בין 1979 ו-1982. הפינוי התבצע בשלבים, כשב-1982 פונה [[חבל ימית]], וב-19 באפריל החל פינוי [[ימית]] שנמשך כשבוע וכלל עימותים בין התושבים והמפנים, והמפורסם שבהם הוא התבצרות על [[אנדרטת אוגדת הפלדה]]. סך הכול פונו 21 יישובים ושתי ערים (ימית ו[[אופירה]]).

בשנת [[2005]] [[ביצוע תוכנית ההתנתקות|התבצעה תוכנית ההתנתקות]], ובמסגרתה פונו כלל ההתנחלויות ב[[רצועת עזה]] והכוחות הישראליים נסוגו עד ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]. בנוסף פונו ארבע התנחלויות מבודדות ב[[השומרון|צפון השומרון]]: [[גנים]], [[חומש (יישוב)|חומש]], [[כדים]] ו[[שא-נור]]. הפינוי כלל 25 יישובים וכ-8,600 מפונים וגרם למשבר נרחב בחוגי [[ציונות דתית|הציונות הדתית]].

לאחר תוכנית ההתנתקות, במהלך [[הבחירות לכנסת השבע עשרה]], הציע [[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקום ראש הממשלה]] [[אהוד אולמרט]] את "[[תוכנית ההתכנסות]]", שנועדה להרחיב את מהלכה של ההתנתקות ולפנות אזורים נרחבים ביהודה ושומרון. התוכנית לא יצאה לפועל.

פינוי מפורסם נוסף הוא פינוי [[עמונה]] ב־2006 ושוב ב-2017, שנעשה בעקבות פסיקת [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] כי הוקם על אדמות פרטיות ותוך דיון ציבורי סוער. הפינוי ב־2006 היה אלים במיוחד אבל כלל רק הרס חלקי של היישוב, ובעקבות הפינוי ב־2017 – שכלל הרס מלא של היישוב – ב־2018 הקימה הממשלה עבור התושבים את ההתנחלות [[עמיחי (יישוב)|עמיחי]].

במרץ 2023 ולאחר שורה של ניסיונות של תלמידי ישיבה לשוב ל[[ישיבת חומש]], אישרה [[ממשלת ישראל השלושים ושבע|ממשלת ישראל]] את ביטול [[חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה|חוק ההתנתקות]] בצפון השומרון, בכדי לאפשר את השיבה של הישיבה למקומה על חורבות היישוב [[חומש (יישוב)|חומש]]. בכפוף לביטול החוק עלתה הישיבה לאדמות מדינה בסמיכות למקום היישוב הקודם שפונה במהלך [[תוכנית ההתנתקות]]. צעד זה גונה על ידי [[האיחוד האירופי]] וארצות הברית, אך זכה לברכות רבות ב[[ימין פוליטי בישראל|ימין הישראלי]] שראה בכך התחלה של ביטול תוכנית ההתנתקות בצפון השומרון ב-2005.

== הסיבות להקמת ההתנחלויות ==

חלק ניכר מתושבי ההתנחלויות התיישבו ממניעים אידאולוגיים וראו בהתיישבותם חלק מהחזון [[ציונות|הציוני]] של התיישבות יהודית בארץ ישראל. לכך נוספו טיעונים ביטחוניים ודתיים, כגון מצוות יישוב הארץ, הקדמת הגאולה המשיחית, תרומה לביטחון ישראל, הגשמת הציונות והזדמנות להקים חברת מופת במסגרת התיישבות חלוצית הרחק מחיי העיר הסואנת. טיעונים ומניעים מקובלים למפעל ההתנחלויות הם:

=== ביטחון ישראל ומניעים מדיניים ===
[[קובץ:TA-FROM-HARBRACHA.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי ההתנחלויות טוענים שהן חשובות לביטחון ישראל, מפני שהן חולשות על אזורים אסטרטגיים ב[[ישראל]]. לדוגמה, [[מישור החוף]] כפי שהוא נראה מן ההתנחלות [[הר ברכה]]. מסומנים בחץ: [[מגדלי עזריאלי]].]]
חלק מתומכי ההתנחלויות טוענים כי ההתנחלויות חשובות לביטחונה של מדינת ישראל, או לביטחונם של אזורים ותשתיות רגישים בה. לתפיסתם, ההתנחלויות מספקות לישראל [[עומק אסטרטגי]] ו[[גבולות בני הגנה]], בדומה לפעילותו של מערך [[הגנה מרחבית]].<ref>דני נוי, "ההגנה המרחבית בביטחון הלאומי", עמ' 251–254.</ref>{{דרוש מקור|למשל, עותק מקוון של המאמר}} טענה מרכזית המושמעת בהקשר זה היא שללא שטחי יהודה ושומרון רוחבה המינימלי של מדינת ישראל הוא כ-15 קילומטרים, וניתן לפצלה לשניים במתקפת בזק מהירה. לטענת ארגון "[[הביטחוניסטים]]", [[הרי יהודה]] וגבעות ה[[השומרון|שומרון]] חולשים על [[מישור החוף]], [[גוש דן]] ו[[ירושלים]], וללא התנחלויות, [[טרור פלסטיני|טרוריסטים פלסטינים]] ו[[מדינות ערב]] העוינות את ישראל, ינצלו את הרי יהודה וגבעות השומרון כבסיסים להתקפות [[רקטה|רקטות]] ו[[טיל]]ים על ריכוזי האוכלוסייה והתשתיות של ישראל. טיעונים דומים מושמעים לגבי ההתיישבות ב[[בקעת הירדן]], המהווה טריז בין הרי יהודה והשומרון ל[[ירדן]], [[עיראק]] ו[[סוריה]], ומונעת יצירת חזית ערבית מאיימת מהמזרח, הנושקת לעורפה של ישראל.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אמיר אביבי|כותרת=חיכוך מייצר ביטחון: חשיבות האזרח במאמץ הצבאי – דבר יו"ר תנועת הביטחוניסטים|אתר=הביטחוניסטים|תאריך=1 ביוני 2023|כתובת=https://idsf.org.il/opinion/civilian-war-effort/}}}}{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|גרשון הכהן לערוץ 7: התשובה לטרור - בחיזוק העמקת ההתיישבות|597989|10 באפריל 2023}}}}

מנגד, מתנגדי ההתנחלויות טוענים כי ההתנחלויות מזיקות לביטחון ישראל, בהיותן נטל הפוגע בביטחון ישראל ובכלכלתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25447151:0|{{הארץ|עמוס הראל|סגן הרמטכ"ל לשעבר קפלינסקי: ההתנחלויות מכבידות על הביטחון|1.4142524|4 ביוני 2017}}}} [[המועצה לשלום וביטחון]] פרסמה בשנת 2012 מסמך שלפיו מפעל ההתנחלויות פוגע בביטחון ישראל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.peace-security.org.il/uploads/file/מסמך%20ההתנחלויות-%20סופי.pdf|הכותב=|כותרת=התנחלויות אינן שוות ביטחון|אתר=המועצה לשלום ולביטחון|תאריך=}}}}

=== זיקה דתית והיסטורית ===

חלק מתומכי ההתנחלויות טוענים כי יהודה ושומרון הם חלק מרכזי מארץ ישראל ההיסטורית, וכי הם ערש תרבות התנ"ך. על פי ה[[תנ"ך]] ועל פי מקורות אחרים, שטחים אלו היו ברובם בריבונות יהודית בתקופת [[ממלכת יהודה|מלכות יהודה]] ו[[ממלכת ישראל|ישראל]] ובתקופת ה[[חשמונאים]], והיו מיושבים ביהודים [[התקופה הרומית בארץ ישראל|בתקופה הרומית]] עד [[מרד בר כוכבא]], ועיקר החֲזָקָה היהודית על [[ארץ ישראל]] בא מהם. הטענה לחזקה יהודית על ארץ ישראל מתייחסת בראש ובראשונה לשטחי יהודה ושומרון, שההתיישבות היהודית בעת העתיקה הייתה בעיקר בהם ולא במישור החוף, שבו מרוכזת מרבית ההתיישבות היום. גם החשמונאים התבססו בכיבושיהם על זכויות היסטוריות (לרבות במישור החוף), וידועה תשובתו של [[שמעון התרסי|שמעון החשמונאי]] (שכבש את [[יפו]] ואת [[תל גזר|גזר]]) לשליח [[אנטיוכוס השביעי]] שבא בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים מָשַלְנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, השיבוֹנו את נחלת אבותינו".{{הערה|מקבים א, טו' לג-לד}}

חלק מתומכי ההתנחלויות העלו גם טיעונים דתיים, שעיקרם הדגשה גוברת והולכת של [[מצוות יישוב ארץ ישראל]], עד כדי טענה שהיא מהחשובות שבמצוות. הבולט שבהם הוא הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], שהגותו שילבה בין שלושה מרכיבים: הצד המעשי ב[[ציונות מעשית|ציונות המעשית]], הצד הלאומי ב[[התנועה הרוויזיוניסטית|מחנה הרוויזיוניסטי]], והתפיסה שמדינת ישראל היא [[אתחלתא דגאולה|תחילת תהליך הגאולה]] – תפיסה שהייתה חלק מהאידאולוגיה של [[אברהם יצחק הכהן קוק|אביו]].

=== סיבות כלכליות וחברתיות ===
חלק מהסיבות להקמת ההתנחלויות הן כלכליות וחברותיות, כגון דיור בר השגה, קליטת עלייה, ומתן שוויון הזדמנויות לדיור מרווח לאוכלוסייה מ[[מעמד חברתי|אשכולות חברתיים כלכליים נמוכים]].

== מעמד ההתנחלויות ==
=== מעמד ההתנחלויות בחוק הישראלי ===
ישראל סיפחה את [[מזרח ירושלים]] מייד אחרי [[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]] בהחלטת ממשלה שהתבססה על [[פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11ב|סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט]] ואת [[רמת הגולן]] על ידי [[חוק רמת הגולן]] ב-[[1981]], אך אף מדינה לא הכירה בסיפוחים אלה, למעט ארצות הברית בשנת 2019. אך ישראל לא [[סיפוח|סיפחה]] שטחים אלה ולא החילה עליהם את החוק הישראלי. מעמדם החוקי של [[אזרחות ישראלית|אזרחי ישראל]] הגרים באזורים אלה הושווה בחלק מחוקי המדינה לזה של [[תושב ישראל|תושבי ישראל]] (למשל: {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 3א}} ו{{סחפ|חוק הביטוח הלאומי|סעיף 378}}), אולם השטח עצמו אינו מוגדר מבחינה חוקית כחלק ממדינת ישראל. אחת הטענות של מתנגדי ההתנחלויות בישראל היא שהקמתן מנוגדת ל[[משפט בין-לאומי פומבי|חוק הבין-לאומי]], ובעיקר ל[[אמנת ז'נבה הרביעית]], האוסרת העברת אוכלוסייה לאזור כבוש, כשהדיון גולש גם לשאלה על זכותה של [[ישראל]] על [[יהודה ושומרון]].

לפי פסיקת [[בית המשפט העליון]], אחיזתה של ישראל בשטחים שלא סופחו היא בגדר [[תפיסה לוחמתית]], אולם [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון|הוועדה לבחינת הבנייה ביהודה ושומרון]] בראשות שופט העליון [[אדמונד לוי]] קבעה כי ההתנחלויות חוקיות ומעוגנות בזכות ההיסטורית של ישראל על השטח וקראה לבצע [[אסדרה]] בכדי להקל על הבנייה הישראלית בשטח. מאז הקמת [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלת נתניהו]] בשנת 2015 ותחת כל הממשלות שכיהנו מאז, נעשו התאמות משפטיות להחלת חוקים ישראלים על ההתנחלויות והשוואת מעמדן למעמד יישובים בתוך הקו הירוק. בכלל זה חוקקו [[חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון|חוק ההסדרה]], [[חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם|חוק החרם]], הועברו דיונים על שאלת הקרקעות בשטח מ[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] ל[[בית המשפט המחוזי בירושלים]], הוחלו [[תקנת השוק|תקנות השוק]] על היישובים ביהודה ושומרון בהסכמת [[אביחי מנדלבליט|היועץ המשפטי]], הועברה האחריות על [[המנהל האזרחי]] ממשרד הביטחון לכלל משרדי הממשלה, בוטל האיסור על כניסת ישראלים לצפון השומרון, אשר נקבע במסגרת [[חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה|חוק ההתנתקות]], וקוצר משמעותית הליך אישור הבנייה ביישובים הישראלים.

===מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון===
{{ערך מורחב|מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון}}
קיימת מחלוקת לגבי [[מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון]]. העמדה המקובלת ב[[הקהילה הבין-לאומית|קהילה הבין-לאומית]]{{הערה|[https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-203742/ The Legal Status Of The West Bank And Gaza] באתר [[האו"ם]]}} רואה בהם [[שטח כבוש]]. עמדה זו משתקפת בהחלטות רבות של [[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות|מועצת הביטחון של האו"ם]], וזוהי הדעה המקובלת בקרב מומחים ל[[משפט בין-לאומי פומבי|משפט בין-לאומי]],{{הערה|[https://reliefweb.int/report/occupied-palestinian-territory/un-experts-say-israeli-settlement-expansion-tramples-human UN experts say Israeli settlement expansion ‘tramples’ on human rights law], Relief Web, by the United Nations — "The illegality of the Israeli settlements is one of the most widely-accepted issues in modern international law."|כיוון=שמאל}} ביניהם גם מומחים ישראליים כגון פרופ' [[ארנה בן-נפתלי]] וד"ר [[אייל גרוס]].{{הערה|שם=בן נפתלי|Orna Ben-Naftali, Aeyal M. Gross, Keren Michaeli, [http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1098483 Illegal Occupation: Framing the Occupied Palestinian Territory], 23 Berkeley Journal of International Law (2005) 551-614|כיוון=שמאל}}

מנגד, יש הרואים בהם "שטחים שנויים במחלוקת", וטוענים שמכיוון שישראל כבשה את השטחים במסגרת הגנה עצמית ב[[מלחמת ששת הימים]], זכותה להחזיק בשטחים עד השגת הסכם מדיני שיקבע גבולות אחרים.{{הערה|Michael Curtis, [http://duncankennedy.net/documents/Is-Pal/Second-Syllabus/Curtis,%20International%20Law%20and%20the%20Territories.pdf International Law and the Territories], Harvard International Law Journal, 32(2), Spring 1991, pages 464-465|כיוון=שמאל}} כך, למשל, המשפטן פרופ' [[סטיבן שוובל]], יועץ משפטי למחלקת המדינה האמריקנית ולאחר מכן נשיא [[בית הדין הבין-לאומי לצדק]] ב[[האג]].{{ביאור|שוובל גרס{{הערה|[[סטיבן שוובל]], מאמר משנת 1970 במגזין The American Journal of International Law}} כי הנסיבות בעת מלחמה משפיעות על מצבם החוקי של השטחים, ומכיוון שישראל הייתה הצד המותקף וירדן פלשה באופן בלתי חוקי לשטחים אלו, לישראל ישנה את טענת הבעלות החזקה ביותר. מה עוד, שקווי 67 מעולם לא הוכרזו כקו גבול בינלאומי, אלא כקו שביתת נשק בלבד.}} פרופ' [[יוליוס סטון]],{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Robert Stark|כותרת=Why Israeli Settlements Are Not a Violation of International Law|אתר=The Times Of Israel|כתובת=https://blogs.timesofisrael.com/why-israeli-settlements-are-not-a-violation-of-international-law/|תאריך=3 בינואר 2017|שפה=en}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|:Israel and Palestine, Assault on the Law of Nations” discourse 2, pg. 179–181. [https://www.strateias.org/international_law.pdf תמצית של הספר]|כיוון=שמאל
}} פרופ' [[יוג'ין רוסטוב]], ממנסחי [[החלטה 242]],{{הערה|[http://www.mythsandfacts.org/media/user/images/eugene%20v%20rostow-brinck%20and%20stone.pdf Bricks and Stones: Settling for Leverage; Palestinian Autonomy]|כיוון=שמאל}} וכן משפטנים ישראלים, כגון פרופ' [[טליה איינהורן]],{{הערה|{{NFC|טליה איינהורן (מאמר)|ארץ-ישראל ויישובה במשפט הבינלאומי|003-D-2708-00|26 במאי 2003}}}} ונשיאי [[בית המשפט העליון]] לשעבר [[שמעון אגרנט]],{{הערה|בג"ץ 223/67, פ"ד כב(1), 441}} ו[[מאיר שמגר]],{{ביאור|שמגר סבר כי מדינת ישראל איננה מחויבת ל[[אמנת ז'נבה הרביעית]] משום ש"כל הרעיון של הגבלת הסמכויות של ממשל צבאי מבוסס על ההנחה שהיה קיים [[ריבונות|ריבון]] אשר גורש, וריבון זה היה ריבון חוקי"{{הערה|{{ערוץ7|אליקים העצני|דעה: הדלת לסיפוח יו"ש עדיין פתוחה|512982|18 בספטמבר 2009}}}} ואילו ב[[יש"ע]] לא היה ריבון חוקי מאז [[מלחמת העצמאות]], משום שישראל לא הכירה בזכויות [[מצרים]] ו[[ירדן]] על השטחים שכבשו ב-[[1948]].}} אשר שוללים את הראייה של יהודה ושומרון כשטח כבוש, ואף רואים בישראל את בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מירדן, [[הגדה המערבית תחת שלטון ירדן|שסיפוחה את הגדה המערבית]] לא הוכר רשמית על ידי רוב מדינות העולם, ויותר מה[[פלסטינים]], שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם.
בנוסף, רבים מהתומכים בזכות ישראל על יהודה ושומרון מדגישים את הזכות ההיסטורית של היהודים, ששלטו בחבל ארץ זה במשך מאות שנים לסירוגין, עד ל[[חורבן בית שני]].

===מעמד ההתנחלויות במשפט הבין-לאומי===
קיימת מחלוקת בנוגע לתחולת אמנת ז'נבה הרביעית על [[יהודה ושומרון]], כיוון שבאופן בסיסי האמנה חלה על כיבוש שטח של מדינה אחת על ידי מדינה אחרת.<ref>[[s:אמנת_ז'נבה_הרביעית#חלק_ראשון:_הוראות_כלליות|סעיף 2 לאמנת ז'נבה הרביעית]]</ref> הטענה של ישראל היא שיהודה ושומרון לא הוחזקו באופן חוקי על ידי ירדן, ולכן האמנה אינה חלה עליהם, אך עם זאת, היא מחילה מרצון באופן כללי את רוח האמנה.<ref>{{שורשים במשפט|רועי אריאב-פרירא|1971 - מאמר היועץ המשפטי שמגר על הדין החל ביהודה, שומרון וחבל עזה|1971|25 במרץ 2019}};{{ש}}{{משפטים|נסים בר-יעקב|תחולתם של דיני המלחמה על השטחים המוחזקים|884|י"ט, תש"ן}}.</ref>{{הערה|1=Michael Curtis, [http://duncankennedy.net/documents/Is-Pal/Second-Syllabus/Curtis,%20International%20Law%20and%20the%20Territories.pdf International Law and the Territories], Harvard International Law Journal, 32(2), Spring 1991, page 487
ר' גם [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\02/690/007/a34&fileName=02007690.a34&type=4בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל], פס' 20 לפסק הדין של הנשיא בדימ' ברק, ובסימוכין הרבים שם.|כיוון=שמאל}} עמדה זו אינה מקובלת על [[האו"ם]] ועל [[הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום]]. בשנת [[1988]] הכריזה [[ירדן]] על [[ניתוק הזיקה]], מהלך בו היא מוותרת על כל תביעותיה ל[[ריבונות]] בשטחים ב[[יהודה ושומרון]].

קיימת מחלוקת האם כוונת האמנה היא לאסור על אזרחי המדינה הכובשת לעבור באופן וולונטרי לשטח הכבוש, או רק על מדיניות גירוש כפוי של אזרחים לשטח הכבוש. אלה הסבורים שההתנחלויות אינן חוקיות, טוענים שכוונת האמנה היא שבתקופת הכיבוש, המדינה הכובשת חייבת להתייחס אל אוכלוסיית השטחים הכבושים הכפופה למרותה כאל אוכלוסייה מוגנת, ועל כן המדינה הכובשת חייבת למנוע באופן אקטיבי שינוי של המאזן הדמוגרפי בשטח הכבוש, ולמנוע מאזרחיה להשתמש במשאבי השטחים שתחת כיבושה (ובכלל זה משאבי קרקע, מים, מחצבים וכדומה). לפי התפיסה המקובלת בעולם, הקמת יישובים בשטחים אלו מהווה הפרה של עקרונות [[אמנת ז'נבה הרביעית]], לפיהם "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח שכבוש על ידה",{{הערה|מתוך [http://www.btselem.org/HEBREW/International_Law/Fourth_Geneva_Convention.asp אמנת ז'נבה הרביעית, סימן ג' סעיף 49] באתר [[בצלם]]}} אולם יש החולקים על תחולת פסקה זאת של האמנה על ההתנחלויות. טענה נוספת שהועלתה נגד חוקיות ההתנחלויות היא שישראל מפלה לרעה את הפלסטינים ומונעת מהם לבנות בתים, בעודה נותנת למתנחלים סיוע לבנייה.{{הערה|שם=הומן}} לעומתם, טוענים משפטנים כי כוונת האמנה, שעוסקת בפשעי מלחמה, היא רק למנוע גירוש כפוי של אזרחים לשטח הכבוש,{{הערה|[http://www.unhabitat.org/downloads/docs/5670_40247_E.CN.4.Sub.2.RES.1997.29.En.htm Freedom of movement and population transfer], Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights Geneva, Switzerland 28 August 1997{{קישור שבור|26.2.2019}}|כיוון=שמאל}} הן מבחינה פורמלית (המינוח המדויק באמנה, לצד "דפורטציה", הוא "[[טרנספר]]", מונח המתייחס להעברה, בדרך כלל שלא מרצון, של אוכלוסייה גדולה מ[[חבל ארץ]] אחד לאחר; בפרסומי האו"ם שאינם דנים ישירות בישראל, המונח "טרנספר" מיוחד להעברה כפויה של אוכלוסייה),{{הערה|שם=IMFA|[http://new.mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/Peace/Guide/Pages/Israeli%20Settlements%20and%20International%20Law.aspx Israeli Settlements and International Law], Israel Ministry of Foreign Affairs, May 20, 2001{{קישור שבור|26.2.2019}}}} והן מבחינת "כוונת המחוקק" – ניסוח זה נבחר לאחר מאמצים רבים מצד מדינות אירופאיות כגון צרפת ואנגליה, להגן על האוכלוסיות שלהן בשטחי האימפריות שלהן בעבר.{{הערה|[[אלן בייקר (דיפלומט)|אלן בייקר]], [http://www.jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=746&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=25005 ההתנחלויות: סילוף אמנת ז’נבה והסכמי אוסלו], 14 בינואר 2011{{קישור שבור|26.2.2019}}}} עמדת ביניים גורסת שהאמנה אוסרת על התנחלות ביוזמה ובמימון ממשלתי, אך אינה אוסרת על התנחלויות שהן יוזמה פרטית.{{הערה|Michael Curtis, [http://duncankennedy.net/documents/Is-Pal/Second-Syllabus/Curtis,%20International%20Law%20and%20the%20Territories.pdf International Law and the Territories], Harvard International Law Journal, 32(2), Spring 1991, page 493|כיוון=שמאל}}

התומכים בהתנחלויות מבססים את חוקיותן מבחינת המשפט הבין-לאומי על ההכרה הבין-לאומית בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל. ב[[ועידת סן רמו|וועידת סן רמו]] ([[1920]]) החליטו 52 מדינות [[חבר הלאומים]] להפקיד בידי בריטניה את המנדט לשלוט בארץ ישראל לצורך מימוש סעיף 22 באמנת חבר הלאומים, הקובע כי "קהילות שבעבר נשלטו בידי האימפריה הטורקית הגיעו לשלב התפתחות בו ניתן להכיר באופן זמני בקיומן כאומות עצמאיות, וזאת בכפוף למתן סיוע וייעוץ מנהלי על ידי המעצמה המנדטורית עד לרגע בו יוכלו לעמוד על רגליהן". [[כתב המנדט]] הבריטי קבע כי "שום שטח ארצישראלי לא יינתן בצמיתות או בחכירה לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי ולא יושם באיזה אופן שהוא תחת שלטונה" בנוסף, קבע כתב המנדט כי ממשלת ארץ ישראל תעודד "התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע".{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFA/Peace%20Process/Guide%20to%20the%20Peace%20Process/The%20Mandate%20for%20Palestine The Mandate for Palestine July 24, 1922], Israel Ministry of Foreign Affairs|כיוון=שמאל}} לדעת המצדדים בגישה זאת, זכויות אלו נשארו בתוקף גם לאחר סיום [[המנדט הבריטי]] והחלפת חבר הלאומים בארגון [[האו"ם]], וזאת על סמך [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות]] המעגן את כל ההסכמים והחוקים הבין-לאומיים הקודמים. לדבריהם, גם תוכנית החלוקה מ-1947 אין בכוחה לבטל זכויות אלו, כיוון שהיא נדחתה על ידי העולם הערבי. פרופ' [[דאגלס פיית']] ששימש תת-מזכיר ההגנה אף הוסיף כי "אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם, כי אז אין להם זכויות כאלה בשום מקום בארץ ישראל".{{הערה|[[אליאב שוחטמן]], "תזכורת: הבסיס המשפטי האיתן של ההתיישבות היהודית ביו"ש", [[מקור ראשון]], גיליון 714, י"א בניסן התשע"א, 15 באפריל 2011}}{{הערה|[http://jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=775&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=25560 מכתב לאו"ם: הצעת החלטה בעצרת הכללית להכרה במדינה פלסטינית ב"גבולות 67" – מהלך בלתי חוקי], באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]], 24 במאי 2011{{קישור שבור|26.2.2019}}}}

מספר משפטנים זרים תמכו בעמדה לפיה ההתנחלויות חוקיות.{{הערה|Nicholas Rostow, WALL OF REASON: ALAN DERSHOWITZ v. THE INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE
 '''Alb. L. Rev.''' 2008;71:953|כיוון=שמאל}}{{הערה|Allan Gerson, '''Israel, the West Bank and International Law'''. Routlege, 1978. [http://books.google.com/books?id=nyl9BoCABEsC&lpg=PA173 p. 173].|כיוון=שמאל}} ביולי [[2012]] [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]] בראשות [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] בדימוס [[אדמונד לוי]], שהוקמה בהחלטת הממשלה, פרסמה את מסקנותיה, לפיהן ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון חוקית, גם לפי [[משפט בין-לאומי פומבי|המשפט הבין-לאומי]], ולישראל יש זכות להתנחל בכל יהודה ושומרון. [[פרקליטות המדינה]] ומשרד [[היועץ המשפטי לממשלה]] הגנו באופן שיטתי על עמדתם שזכותה של מדינת ישראל לבנות בהתנחלויות. משרד החוץ הישראלי אף הצהיר בשנת 2001 שהטענות שההתנחלויות אינן חוקיות לפי המשפט הבין-לאומי הן חסרות בסיס ונובעות משיקולים פוליטיים.{{הערה|שם=IMFA}} משרד החוץ הוסיף:{{הערה|Israel, the Conflict and Peace: Answers to frequently asked questions,{{כ}} [http://new.mfa.gov.il/MFA/MFAArchive/2003/Pages/Israel-%20the%20Conflict%20and%20Peace-%20Answers%20to%20Frequen%20-%202003.aspx#settlements Are Israeli settlements legal?]{{D}}, באתר [[משרד החוץ]] של מדינת ישראל, נובמבר 2007{{קישור שבור|26.2.2019}}}} "ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הן חוקיות גם תחת החוק הבין-לאומי וגם תחת ההסכמים בין ישראל לפלסטינים."{{מקור|נושא=ישראל}}

מאידך [[מועצת הביטחון]] של [[האומות המאוחדות]]{{הערה|שם=החלטה446|[http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/BA123CDED3EA84A5852560E50077C2DC United Nations Security Council Resolution 446 (1979)]|כיוון=שמאל}} וגופים בין-לאומיים רבים נוספים{{הערה|שם=בן נפתלי}}{{הערה|שם=האג}}{{הערה|; Falk, Richard A. ; Weston, Burns H., [http://heinonline.org/HOL/Page?collection=journals&handle=hein.journals/hilj32&id=150 The Relevance of International Law to Palestinian Rights in the West Bank and Gaza: In Legal Defense of the Intifada]. '''Harv. Int'l. L. J.''' 1991;32:129-157. 144|כיוון=שמאל}} טענו שהקמתן הייתה בניגוד למשפט הבין-לאומי. רוב מדינות העולם, לרבות חברות באיחוד האירופי, מתנגדות למדיניות הקמת ההתנחלויות של ישראל. ממשלת [[אוסטרליה]] הביעה מספר פעמים את הסתייגותה מגינויי ההתנחלות של הקהילה הבין-לאומית,{{הערה|{{וואלה||ר"מ אוסטרליה: החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות מטרידה|3027321|30 בדצמבר 2016}}}}{{הערה|שם=אחד|{{nrg|אריאל כהנא|שרת החוץ האוסטרלית בעד ההתנחלויות|541/357|16 בינואר 2014|1|2}}}} אך בשנת 2023 הכריזה כי תשוב להשתמש במושג "השטחים הפלסטיניים הכבושים" וכי ממשלת אוסטרליה "מעוניינת לחזק את התנגדותה להתנחלויות, שמנוגדות לחוק הבין-לאומי ופוגעות בתהליך השלום". כמו כן ביטלה אוסטרליה את ההכרה בירושלים כבירת ישראל.{{הערה|{{mako|אסף רוזנצוייג|צעד נוסף נגד ישראל: ממשלת אוסטרליה תחזיר את המונח "השטחים הפלסטינים הכבושים"|40ab8de0404d981026|news-world/2023_q3|8 באוגוסט 2023}}.}}

מנגד, בנובמבר 2019 פרסם [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]], [[מייק פומפאו]], את [[הצהרת פומפאו]], לפיה ארצות הברית דוחה את הגישה הטוענת שההתנחלויות מנוגדות מטבען לחוק הבין-לאומי.<ref>{{מקור ראשון|הודיה כריש חזוני|על יו"ש שמחתנו: מאחורי ההכרזה ההיסטורית של ארה"ב|news/184611|19 בנובמבר 2019}}</ref>

===פינוי יישובים באזורים שבמחלוקת בהשוואה בין-לאומית===
במקומות רבים בעולם ממשל חדש עודד התיישבות של תושבי מדינתו בשטחים שסיפח, כגון ההתיישבות הצרפתית ב[[חבל הסאר]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ועד 1957, או ההתיישבות האינדונזית ב[[מזרח טימור]] וב[[פפואה המערבית (פרובינציה)|פפואה]] וההתיישבות הטורקית ב[[קפריסין]]. לפי פרופ' [[יוג'ין קונטורוביץ']] מאוניברסיטאות [[אוניברסיטת שיקגו|שיקגו]] וג'ורג' מייסון, גם כשהשלטון הזר מסתיים והטריטוריה מקבלת שלטון עצמי, אין דרישה לפנות את ההתנחלויות, או את תושבי הטריטוריה המשתייכים לקבוצה אתנית מסוימת, והדרישה הפלסטינית לפינוי היישובים הישראלים במובן זה היא חסרת תקדים.{{הערה|{{nrg|אריאל כהנא|חוקר אמריקאי: רק מישראל דורשים לפנות התנחלויות|480/735|14 ביוני 2013|1|2}}}}

===עמדת הקהילה הבין-לאומית===
[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] הצהירה פעמים רבות כי ההתנחלויות מנוגדות ל[[משפט בין-לאומי פומבי|משפט הבין-לאומי]]. באוקטובר 1977 קיבלה העצרת החלטה נגד פעולות ישראליות לשינוי המצב המשפטי בשטחים הכבושים, וכינתה צעדים אלו בלתי חוקיים.{{הערה|Dietrich Rauschning, Katja Wiesbrock, Martin Lailach, [http://books.google.co.il/books?id=AyM4AAAAIAAJ&pg=PA151 Key resolutions of the United Nations General Assembly, 1946-1996], page 151|כיוון=שמאל}} ביולי 1980 קבלה העצרת הכללית החלטה הקוראת לנסיגה ישראלית ללא תנאי מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים כולל [[ירושלים]], ולמימוש מלא של [[זכות השיבה]] תוך התנגדות לכל פתרון של [[בעיית הפליטים הפלסטינים]] מחוץ לגבולות ישראל.{{הערה|Dietrich Rauschning, Katja Wiesbrock, Martin Lailach, [http://books.google.co.il/books?id=AyM4AAAAIAAJ&pg=PA152 Key resolutions of the United Nations General Assembly, 1946-1996], page 152|כיוון=שמאל}} בדצמבר 1995 הצהירה העצרת הכללית שההתנחלויות ביהודה ושומרון ובירושלים הן בלתי חוקיות.{{הערה|Dietrich Rauschning, Katja Wiesbrock, Martin Lailach, [http://books.google.co.il/books?id=AyM4AAAAIAAJ&pg=PA169 Key resolutions of the United Nations General Assembly, 1946-1996], page 169|כיוון=שמאל}}

בשנים 1979–1980, בעת ממשלו של הנשיא [[ג'ימי קרטר]], נתקבלו ב[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות|מועצת הביטחון של האו"ם]] החלטות [[החלטה 446 של מועצת הביטחון של האו"ם|446]], [[החלטה 452 של מועצת הביטחון של האו"ם|452]], ו-[[החלטה 465 של מועצת הביטחון של האו"ם|465]], שכולן גינו את הבנייה הישראלית בהתנחלויות. בשנת 1981, לאחר שהתמנה [[רונלד רייגן|רונלד ריגן]] לנשיא, הזמינה ממשלת ארצות הברית חוות דעת משפטית של מומחים מטעמה, ובה נקבע כי ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות. הנשיא רונלד רייגן אמר בריאיון ל[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] שההתנחלויות חוקיות, והממשלים אחריו נמנעו מלהגדירן כבלתי חוקיות.{{הערה|Gilead Ini, [http://www.camera.org/index.asp?x_print=1&x_context=2&x_outlet=118&x_article=2001 Yet Another Stephen Walt Falsification], February 25, 2011|כיוון=שמאל}} מאז ועד שנת 2016, מנעה ארצות הברית קבלת החלטות במועצת ביטחון בסוגיה, באמצעות זכות ה[[וטו|ווטו]] שלה.{{הערה|[http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5075 דורי גולד, בריאיון לרזי ברקאי]}} בתחילת 2011 ניסה ממשל אובמה לשכנע את [[הרשות הפלסטינית]] לוותר על הצעת החלטה שההתנחלויות "אינן חוקיות", תמורת הצהרה של יו"ר מועצת הביטחון שההתנחלויות "אינן לגיטימיות", אך משלא נענה, הטיל וטו על הצעת ההחלטה.{{הערה|שם=הומן|[http://www.hrw.org/he/news/2011/02/18/israel-us-veto-settlements-undermines-international-law Israel: US Veto on Settlements Undermines International Law], Human Rights Watch, February 18, 2011|כיוון=שמאל}} בסוף [[2016]], בשלהי כהונת הנשיא [[ברק אובמה]], קיבלה מועצת הביטחון את [[החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 2334]] שקובעת שההתנחלויות אינן חוקיות, בתמיכת כל חברות המועצה, למעט ארצות הברית שנמנעה. [[הנשיא הנבחר של ארצות הברית|הנשיא הנבחר]] [[דונלד טראמפ]] והקונגרס החדש הביעו התנגדות להחלטה, בלי להתייחס לסוגיית החוקיות כשלעצמה.{{הערה|{{ציוץ|realDonaldTrump|דונלד טראמפ|812390964740427776|23 בדצמבר 2016}}}}{{הערה|"[https://www.congress.gov/bill/115th-congress/house-resolution/11/text H.Res.11 - Objecting to United Nations Security Council Resolution 2334 as an obstacle to Israeli-Palestinian peace, and for other purposes.]"}} [[ראש ממשלת אוסטרליה]] [[מלקולם טרנבול]] התייצב לצד ישראל וגינה את ההחלטה.<ref>{{וואלה|סוכנויות הידיעות|ר"מ אוסטרליה: החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות מטרידה|3027321|30 בדצמבר 2016}}</ref> בינואר 2016, במהלך ביקורה של שרת החוץ האוסטרלית [[ג'ולי בישופ]] היא תקפה את מדינות מערב אירופה בשל הלחץ שהן מפעילות על ישראל.{{הערה|שם=אחד}}

עד 2019 שמר הממשל בארצות הברית על עמימות בנוגע לעמדתו בנושא חוקיות ההתנחלויות. חוות דעת רשמית שהוכנה על ידי משרד החוץ האמריקאי בשנת 1978 קבעה שההתנחלויות אינן תואמות את החוק הבין-לאומי. יש הטוענים שחוות דעת זאת ביטאה את העמדה הרשמית של ממשלת ארצות הברית גם בהמשך.{{הערה|Glenn Kessler, [http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/06/16/AR2009061603285.html 1979 State Dept. Legal Opinion Raises New Questions About Israeli Settlements], June 17, 2009, Washington Post|כיוון=שמאל}}{{הערה|Rand Palestinian State Study Team, [http://books.google.co.il/books?id=QM9exG9dg-EC&pg=PA16 Building a Successful Palestinian State], page 16, remark 8|כיוון=שמאל}} אחרים טענו שרייגן שינה את המדיניות.{{הערה|[http://www.fmep.org/analysis/analysis/israeli-settlements-in-the-occupied-territories Statements on American Policy toward Settlements by U.S. Government Officials – 1968-2009]{{קישור שבור|26.2.2019}}|כיוון=שמאל}} מעבר לסוגיית החוקיות, הממשלים בארצות הברית התנגדו להרחבת ההתנחלויות, ראו בהן מכשול לשלום וכינו אותן בלתי לגיטימיות.{{הערה|שם=וטו|{{נענע10|נדב פרי|קלינטון לפני הטלת הווטו: "ההתנחלויות לא חוקיות"|781833|20 בפברואר 2011||news}}{{ש}}{{וואלה||קלינטון: "ההתנחלויות הישראליות אינן לגיטימיות"|1795165}}}} בנובמבר 2019 הודיע [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] [[מייק פומפיאו]] שעמדת ממשל [[דונלד טראמפ|טראמפ]] היא שהקמת התנחלויות אינה נוגדת את המשפט הבין-לאומי.{{הערה|[https://www.cbsnews.com/news/secretary-of-state-mike-pompeo-to-deliver-statement/ Secretary of State Mike Pompeo announces reversal of Obama-era stance on Israeli settlements], באתר חדשות CBS,{{כ}} 18 בנובמבר 2019}} עם זאת הדגיש שעמדתה של ארצות הברית ביחס למעמדה הסופי של הגדה המערבית לא השתנתה, ויש לקבוע את מעמדה הרשמי במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1131280|הכותב=|כותרת=נתניהו לטראמפ: "תיקנת עוול היסטורי"|אתר=הידברות|תאריך=}}}} ארצות הברית חזרה מעמדה זו ביחס לחוקיות בפברואר 2024 ושר החוץ [[אנתוני בלינקן]] ואמר שהן גם מחלישות את ביטחון ישראל.<ref name=":1" />

[[בית הדין הבין-לאומי לצדק]], בפסיקתו נגד חוקיות [[גדר ההפרדה]], פסק, בצטטו את [[החלטה 465 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 465 של מועצת הביטחון]] משנת 1980, כי ההתנחלויות אינן חוקיות.{{הערה|שם=האג|[http://www.icj-cij.org/docket/index.php?p1=3&p2=4&k=5a&PHPSESSID=1e92d1f61e92ee74a585b3d836385610&case=131&code=mwp&p3=4 Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory], חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק, בעמ' 184, פיסקה 120.}}

ביוני 2008 קרא [[מזכ"ל האו"ם]], [[באן קי-מון]], להקפיא כל בנייה בהתנחלויות. המזכ"ל אמר כי "המשך הבנייה בהתנחלויות בשטחים הכבושים מנוגדת ל[[משפט בין-לאומי פומבי|חוק הבין-לאומי]], להתחייבויותיה של ישראל על פי [[מפת הדרכים]] ול[[ועידת אנאפוליס|תהליך אנאפוליס]]".{{הערה|{{וואלה||מזכ"ל האו"ם: הבנייה בשטחים מנוגדת לחוק הבינ"ל|1291903|3 ביוני 2008}}}}

ביולי 2013 פרסם [[האיחוד האירופי]] הנחיות לפיהן גוף ישראלי שירצה לקבל מימון מהאיחוד האירופי או לקחת חלק בפרויקט שלו יידרש להצהיר שאין לו כל קשר להתנחלויות ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]], ב[[מזרח ירושלים]] וב[[רמת הגולן]].{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי בנוגע להתנחלויות: המסמך המלא|1.2073678|16 ביולי 2013}}{{ש}}{{הארץ|ברק רביד|פרטי הדיונים נחשפים - החרם האירופי: הבריטים ביקשו להטיל את הסנקציות גם על כל ישראלי מעבר לקו הירוק|1.2074935|18 ביולי 2013}}}}

בינואר 2020 פרסם [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] את '[[תוכנית המאה]]' שבה הכירה ארצות הברית לראשונה בתביעה הישראלית לסיפוח כל היישובים הישראליים ביו"ש; בהמשך להכרה של מזכיר המדינה [[מייק פומפאו]] בחוקיות ההתנחלויות בנובמבר 2019. התוכנית כוללת מפה המשרטטת רצף טריטוריאלי בריבונות ישראלית למרבית היישובים הישראליים.

כמה מדו"חות האו"ם ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] ביקרו את הרחבת ההתנחלויות, ואת האלימות מצד מתנחלים כלפי פלסטינים.{{הערה|{{mako|עמית ולדמן - ישן 4|הרשות הפלסטינית תקרוס? "משבר חסר תקדים"|d1fb00980b35a61004|news-world/arab-q2_2019|25 באפריל 2019}}{{ש}}{{nrg|AFP|האום: הבנייה בהתנחלויות התגברה בחודשיים האחרונים|819/834|29 באוגוסט 2016|1|2}}}}{{ביאור|מצד שני, ביקרו הדו"חות גם את האלימות הפלסטינית כלפי אזרחים ישראלים.}}

===התנחלות היושבות על קרקע פרטית===
בראשית הקמת ההתנחלויות, שטחן [[תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון|נתפס]] על ידי צווי הפקעה צבאיים. בג"ץ אומנם קיבל את הטענה שההתנחלויות חוקיות, ואת הטענה שלגיטימי, בעיקרון, להפקיע קרקעות פלסטיניות פרטיות לצרכים ביטחוניים, באמצעות צו תפיסה צבאי (לדוגמה, ב[[תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון#עשור של הכרעות משפטיות|בג"ץ בית אל]]). אולם, ב[[בג"ץ אלון מורה]] אסר [[בג"ץ]] על [[הפקעה]] כזו לצורך הקמת התנחלות, בשל חילוקי דעות פנימיים במערכת הביטחון לגבי מידת החשיבות הביטחונית של הקמת [[אלון מורה]].

בעקבות פסיקה זו התקבלה החלטת ממשלה כי מעתה ייבנו התנחלויות חדשות אך ורק על [[אדמות מדינה (יהודה ושומרון)|אדמות מדינה]], ועל כן נעשה [[תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון|מאמץ להסדרת מעמד של אדמות מדינה]] לשטחים נרחבים ביהודה ושומרון. בראש המאמץ עמדה [[פליאה אלבק]] שהייתה במשך 24 שנים מנהלת המחלקה האזרחית ב[[פרקליטות המדינה]]. בתפקידה זה הגדירה את המנגנון המשפטי שאפשר להכריז על הקרקע כאדמת מדינה על פי [[החוק העות'מאני]] מ-[[1858]]. הדבר לא כלל את מערכת הכבישים העוקפים, שנבנו עקב בעיות ביטחון מחד ורצון להפרדה בין ישראלים וערבים מאידך, ושלצורך הקמתם הופקעו שטחים פרטיים נרחבים. עם זאת, במרץ [[2007]] פרסמה תנועת "[[שלום עכשיו]]" דו"ח המתבסס על נתוני [[המנהל האזרחי]], שלפיו כ-32% מהקרקעות שההתנחלויות שוכנות עליהן (ו-24% מהשטח הבנוי בהתנחלויות) הן קרקעות פלסטיניות פרטיות.{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|דו"ח: 32% מההתנחלויות - על שטח פלסטיני פרטי|1.1559050|14 במרץ 2007}}}}

=== סימון תוצרת ההתנחלויות ===
בשנת 2015 פרסמה [[הנציבות האירופית]] מסמך הקורא לסימון נפרד של מוצרים מההתנחלויות כולל [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]]. ההנחיה לסימון נפרד לא יושמה במרבית מדינות אירופה, אך בעקבות יישומה בצרפת פנה [[יקב פסגות]] לבית המשפט המנהלי בצרפת נגד סימון מוצריו. בית המשפט קיבל את עמדת היקב והורה על הקפאת יישום ההנחיה, והעביר את הנושא להכרעת [[בית הדין האירופי לצדק]]. בנובמבר 2019 פסק בית הדין שעל כל מדינות [[האיחוד האירופי]] לסמן את תוצרת ההתנחלויות כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן.{{הערה|{{כלכליסט|איתמר אייכנר|ביה"ד האירופי החליט: מדינות האיחוד מחויבות לסמן תוצרת מהתנחלויות|3773554|12 בנובמבר 2019}}}} [[משרד החוץ]] של ישראל הגיב לפסק הדין: {{ציטוטון|קיימים כ-200 סכסוכים טריטוריאליים שונים ברחבי העולם, אשר בעניין סימון מוצריהם לא פסק ביה"ד ואליהם אף לא התייחס. זוהי החלטה פוליטית מפלה}}. מכון המחקר [[NGO Monitor]] ביקר את פסיקת בית הדין, וקבע כי היא מהווה "חלק בלתי נפרד מקמפיין ה-[[BDS]]". גם [[מחלקת המדינה]] של [[ארצות הברית]] גינתה את הפסיקה: {{ציטוטון|הנסיבות סביב דרישת התיוג והעובדות כפי שהוצגו בפני בית המשפט, מרמזות על הטיה אנטי-ישראלית. למעשה הדרישה זו משמשת רק לעידוד, הקלה וקידום של חרם, סנקציות ופגיעה בישראל}}.

התנגדות לפסיקה עלתה גם ב[[פרלמנט|בתי הנבחרים]] של חלק ממדינות האיחוד האירופי. הפרלמנט של [[הולנד]] קרא לממשלה ההולנדית "להסביר לנציבות האירופית כי ההנחיה לסמן רק מוצרים מישראל מהווה אפליה ביחס לסכסוכים אחרים בעולם", וגם הפרלמנטים ב[[הונגריה]] וב[[צ'כיה]] הביעו התנגדות לסימון המוצרים.{{הערה|{{ערוץ7|ניצן קידר|הונגריה נגד אירופה: לא תסמן מוצרים מיו"ש|310055|16 בנובמבר 2015}}}}{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|השומרון משיב מלחמה - חברי הפרלמנט האירופי יילחמו בקמפיין ההסתה נגד המתנחלים|540843|12 בפברואר 2022}}}}

בנובמבר 2020 הכריז [[מזכיר המדינה]] של [[ארצות הברית]] [[מייק פומפיאו]], כי ארצות הברית תגדיר את מוצרי ההתנחלויות המיוצרים ב[[שטח C]] וב[[שטח H2]] כ"תוצרת ישראל".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.federalregister.gov/documents/2020/12/23/2020-28547/country-of-origin-marking-of-products-from-the-west-bank-and-gaza|כותרת=Country of Origin Marking of Products from the West Bank and Gaza|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[Federal Register]]|תאריך=23 בדצמבר 2020|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=5 ביולי 2022}}.}}

מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים ל[[חרם על ההתנחלויות]], פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

==ההתנחלויות בשיח הציבורי בישראל==
[[קובץ:Peacenow-website01.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דף הבית של "[[שלום עכשיו]]" ([[2 במרץ]] [[2006]]) המוקדש ברובו להתנחלויות]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Evacuation of Kfar Darom (16).jpg|ממוזער|250px|פינוי [[כפר דרום]] במהלך [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]], 2005.]]

הדיון הציבורי ב[[ישראל]] בסוגיית ההתנחלויות החל לאחר מלחמת ששת הימים. באותם הימים, התמיכה בהתנחלויות חצתה שורות ומפלגות, החֵל בשורות [[ההתיישבות העובדת]] ו[[חוג עין ורד]] וכלֵה בימין. עם השנים, הפכה התמיכה בהתנחלויות למזוהה עם הימין, והתומכים בהתנחלויות בקרב חוגי השמאל הצטרפו לשורות הימין.

כך, לדוגמה, פורסם ב-1967 גילוי דעת של קבוצת סופרים ואנשי רוח תחת השם "התנועה לשחרור ארץ ישראל". בגילוי הדעת נכתב: "ניצחונו של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]] העמיד את העם והמדינה בתוך תקופה חדשה וחותכת גורל. [[ארץ ישראל]] היא עתה בידי העם היהודי, וכשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים מה שקיבלנו מידיה: את ארץ ישראל. הננו חייבים בנאמנות לשלמות ארצנו, כלפי עברו של העם וכלפי עתידותיו גם יחד, ושום ממשלה בישראל אינה זכאית לוותר על שלמות זו". על גילוי הדעת חתמו [[נתן אלתרמן]], שהיה פעיל מרכזי בתנועה, [[שמואל יוסף עגנון]], [[אורי צבי גרינברג]], [[חיים הזז]], [[חיים גורי]], [[יהודה בורלא]], [[יעקב אורלנד]], [[מנשה הראל]], [[יצחק שלו]], [[דב סדן]], [[זאב וילנאי]], [[רחל ינאית בן-צבי]], [[זרובבל גלעד]] ו[[משה שמיר]].

לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] פחתה במידה ניכרת התמיכה ברעיון ארץ ישראל השלמה בקרב פעילי ה[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]], אולם בקרב התנועה הדתית לאומית צבר הרעיון תאוצה, דבר שהתבטא בהקמת תנועת [[גוש אמונים]].

ארגון השמאל הראשון שהוקם מתוך התנגדות להתנחלויות היה [[שלום עכשיו]]. ארגון זה הוקם ב-1978 בעקבות [[מכתב הקצינים (1978)|מכתב הקצינים]] שנשלח לראש הממשלה מנחם בגין לאחר ביקור סאדת בישראל בנובמבר 1977, שבו נאמר, בין היתר, "ממשלה שתעדיף קיום יישובים מעבר לקו הירוק על חיסול הסכסוך ההיסטורי והשכנת מערכת יחסים נורמלית באזורנו, תעורר אצלנו סימני שאלה לגבי צדקת דרכנו".

קיימת התנגדות להתנחלויות מצד תנועות ומפלגות פוליטיות הרואות בהחזקת השטחים הללו כורח זמני עד ל[[הסכם שלום]] עם ה[[פלסטינים]], וכן תנועות המתנגדות לשלטון ישראל ב[[השטחים|שטחים]], ורואות את מפעל ההתנחלויות כמפעל המפלה באופן שיטתי בין מתנחלים ישראלים לפלסטינים היושבים באותו חבל ארץ, ובכך יוצר מציאות של [[טענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל|אפרטהייד]].{{הערה|דוגמאות:{{ש}}
* {{הארץ|אלון ליאל|צל האפרטהייד|1.1668508|21 במרץ 2012}}
* [[עמירם גולדבלום]], [http://on-the-left-side.org.il/?p=6635 מדוע צריך ארגון למניעת אפרטהייד בישראל], באתר "על צד שמאל", 13 בפברואר 2013
* [[גדי טאוב]], [http://www.gaditaub.com/hblog/?p=830 שוויון של אי-זכויות בשטחים], 28 בדצמבר 2011}} התומכים בפינוי ההתנחלויות רואים בהן מכשול לנסיגה עתידית מהשטחים. אחרים מבין מתנגדי השליטה הישראלית בשטחים קוראים לסיימה גם מבלי לפנות את ההתנחלויות, ולאפשר למתנחלים להישאר כאזרחים שווי זכויות במדינה פלסטינית.{{הערה|{{וואלה|עקיבא אלדר, הארץ (מאמר דעה)|המתנחלים יכולים להישאר בפלסטין|1335815|25 באוגוסט 2008}}{{קישור שבור|26.2.2019}}}}

מפלגות ה[[ימין פוליטי בישראל|ימין]] בישראל תומכות בדרך כלל בהתנחלויות, בעוד מפלגות השמאל דוגלות בפינוי חלקן, כולן או רובן, ובריכוז רוב המתנחלים בגושי התיישבות גדולים, במסגרת הסכם שלום עתידי עם הפלסטינים. תנועות השמאל הישראליות מתנגדות להתנחלויות מנימוקים אידאולוגיים, מוסריים, תועלתניים ומשפטיים ורובן דורשות לפנותן. חלק מתנועות אלו רואה בהתנחלויות [[פשע מלחמה]]; לעיתים מתורגמת ההתנגדות להתנחלויות לכדי שנאה גלויה כלפי המתנחלים עצמם.{{הערה|[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=237 ההסתה שהכשירה את חורבן קטיף]}} תנועות רדיקליות כגון [[גוש שלום]] מטיפות להחרמת תוצרת ההתנחלויות ומספר אנשים המזוהים עם השמאל הקיצוני אף נתנו לגיטימציה ל[[טרור פלסטיני]] כנגד המתנחלים.{{ביאור|במוסף [[מעריב]] התפרסם ראיון של [[בילי מוסקונה לרמן]] עם עו"ד [[לאה צמל]], שבסופו מובא דו-שיח. '''מוסקונה:''' תגידי לפחות שאת נגד פגיעה בחיי אדם.
'''צמל:''' זה לא יהיה נכון כי אני בעד פגיעה במתנחלים.{{הערה|[[בילי מוסקונה לרמן]], ריאיון עם עו"ד [[לאה צמל]], מוסף [[מעריב]], 30 באפריל [[1993]]}}}}{{הערה|{{ynet|[[אבישי בן חיים]]|הרב של עופרה הגיש תלונה: פרופ' שטרנהל מסית לרצח|742328|16 במאי 2001}}}} במסגרת התנגדותה להתנחלויות הקימה תנועת [[שלום עכשיו]] צוות שמטרתו לעקוב אחרי הבנייה בהתנחלויות ולדווח לציבור הישראלי והעולמי על כל הרחבה שלהן, ובפרט של המאחזים, שלרוב נעשית בניגוד להסכמים והצהרות של הממשלה. בעשור השני של המאה ה-21, חלק גדול מפעילות התנועה מוקדש למאבק בהתנחלויות והם רואים את מפעל ההתנחלות כמכשול משמעותי לקראת הסכם עתידי. ההתנגדות מנומקת גם בטענה שפריסת היישובים מאלצת את צה"ל לסכן כוחות גדולים באזורים עוינים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://il.boell.org/sites/default/files/national-security-and-settlements.pdf|הכותב=|כותרת=הבטחון הלאומי וההתנחלויות|אתר=מולד|עמודים=14–15|תאריך=}}}}

ב[[יוזמת ז'נבה]], שנוסחה ב-2003 על ידי קבוצת אנשי שמאל ישראלים וק��וצת פלסטינים, במטרה לשמש בסיס להסדר בין ישראל והפלסטינים, סוכם כי מתוך ההתנחלויות יישארו בריבונות ישראלית שכונות יהודיות ב[[ירושלים]] וסביבה, [[גבעת זאב]], יישובי [[גוש עציון]], ומספר קטן של התנחלויות היושבות בסמוך ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]. הבנות ז'נבה נתקלו בהתנגדות רבה בישראל, אף בחלקים מהשמאל.

לפי מצע [[מפלגת העבודה]] ב[[הבחירות לכנסת השש עשרה|בחירות לכנסת ה-16]], "גושי ההתיישבות הגדולים יצורפו למדינת ישראל. ההתנחלויות ביש"ע, שאינן בגושי ההתיישבות המסופחים, יפונו."{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/lists/plat_18.htm מצע מפלגת העבודה מימד], אתר הבחירות לכנסת ה-16}} ובמצעה ל[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|בחירות לכנסת ה-18]] נכתב באופן דומה: "גושי ההתיישבות מרובי אוכלוסייה יהודית יישארו תחת ריבונות ישראלית, ההתנחלויות ביהודה ושומרון שאינן בגושי ההתיישבות המסופחים, יפונו בהסדר".{{הערה|[http://www.shelly.org.il/node/2023 מצע מפלגת העבודה לכנסת ה-18], אתר [[שלי יחימוביץ']]}}

[[אהוד אולמרט]] הצהיר בתחילת 2006 שבכוונתו לשמור בריבונות ישראל את גוש אריאל, גוש עציון, גוש אדומים ואת בקעת הירדן,{{הערה|{{וואלה||אולמרט: אשמור על גושי ההתיישבות והבקעה|855609|7 בפברואר 2006}}}} ובמסגרת המשא ומתן עם אבו מאזן דווח שאולמרט לא הסכים לוותר על גושי ההתנחלויות.{{הערה|{{וואלה|ניר יהב|"אולמרט לא הסכים לפנות גושי התנחלויות"|1271209|26 באפריל 2008}}}}{{הערה|{{הארץ||מצע "קדימה" יכלול הקמת מדינה פלסטינית מפורזת ושמירה על י-ם וגושי ההתנחלויות|1.1544992|28 בנובמבר 2005}}}}

במערכת הפוליטית בישראל, יש הרואים בהתנחלויות המבודדות ובאחזקת השטחים המאוכלסים בצפיפות בעיה ביטחונית ומדינית ועול כלכלי ומוכנים להסכים על פינוי ההתנחלויות המבודדות תמורת סיפוח גושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון, לרבות [[מעלה אדומים]], [[אריאל]] ו[[גוש עציון]], למדינת ישראל. זו הייתה גם עמדתו של ראש הממשלה [[אריאל שרון]], שהכריז שגושי ההתנחלויות יישארו בידי ישראל בכל הסדר קבע עתידי ואף אמר שהשיג בזמנו לעמדה זו גושפנקה אמריקנית.

בנאום שנשא [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] במאי 2011 בפני [[הקונגרס של ארצות הברית]], אמר כי כל פשרה עתידית "חייבת לקחת בחשבון את השינויים הדמוגרפיים שחלו בשטח", והוסיף כי "בכל הסכם שלום אמיתי, חלק מההתנחלויות יהיו מחוץ לגבולות ישראל".{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|נתניהו: חלק מההתנחלויות יישארו מחוץ לישראל|220224}}}} בפועל ממשלות נתניהו בנו בהתנחלויות, בדגש על היישובים שמעבר לגדר ההפרדה, ומספר הישראלים גדל ביהודה ושומרון למעל חצי מיליון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://peacenow.org.il/construction-in-settlements-under-netanyahu|הכותב=Shabtay Bendet|כותרת=נתניהו טוב רק למתנחלים - עשור לסיפוח הזוחל תחת נתניהו {{!}} דוח מסכם של שלום עכשיו|אתר=שלום עכשיו|תאריך=8 באפריל 2019|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref> השיח הציבורי והפוליטי נע מנסיגה ופינוי, לדיון על החלת הריבונות וסיפוח חלק מהשטחים, בעיקר סביב פרסום [[תוכנית השלום של הנשיא טראמפ|תוכנית המאה]],{{הערה|{{ynet|אמנון אברמוביץ'|השמאל ויתר על הסדר מדיני והרים ידיים|5569102|14 באוגוסט 2019}}}} והתמיכה הציבורית בהקמת מדינה פלסטינית בירידה.{{הערה|{{מעריב אונליין||לפיד טען שרוב העם בעד מדינה פלסטינית - אך האם הסקרים תומכים בכך?|news/israel/Article-947834|22 בספטמבר 2022}}}} יתרה מזו, גם [[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת בנט-לפיד]] בנתה ביהודה ושומרון בהיקפים דומים לאלו של ממשלות נתניהו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://peacenow.org.il/government-of-change-for-the-worse|הכותב=Hagit Ofran|כותרת=ממשלת שינוי לרעה|אתר=שלום עכשיו|תאריך=28 באוקטובר 2021|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref> [[ממשלת ישראל השלושים ושבע|ממשלת נתניהו השישית]] לראשונה קבעה בקווי היסוד שלה צעדים ממשיים להחלת הריבונות הישראלית על ההתנחלויות.{{הערה|שם=שניידר|{{זמן ישראל|טל שניידר|הממשלה ה-37 עושה צעד נוסף לכיוון סיפוח שטחי יו"ש|361267|29 בדצמבר 2022}}}} הממשלה קבעה בקווי היסוד שלה כי היא תפעל לפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון ותשווה את החקיקה בה לזו של כלל מדינת ישראל. כחלק ממדיניות זו הועבר המנהל האזרחי מאחריות שר הביטחון לידי שר האוצר [[בצלאל סמוטריץ']]. במרץ 2023 בוטל חוק ההתנתקות בצפון השומרון בכדי לאפשר את שיבתה של הישיבה ב[[חומש (יישוב)|חומש]]. ביטול החוק נתמך גם על ידי חלקים מסיעת [[המחנה הממלכתי]] הנמצאת באופוזיציה.

בסקר משנת 2008 סברו בטעות כ-40% מהמשיבים כי ההתנחלויות [[אריאל]], [[קריית ארבע]] ו[[מעלה אדומים]] נמצאות בגבולות [[הקו הירוק]].{{הערה|{{ערוץ7|טליה רוט|סקר: הציבור בעד יהודה ושומרון|173943|13 באפריל 2008}}.}}

== דמוגרפיה ==
נכון לינואר 2024, מתגוררים בהתנחלויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן כ-517,000 ישראלים, המהווים כ-5% מאוכלוסיית מדינת ישראל.

אלו ההתנחלויות הגדולות ביותר בהן מתגוררים כ-60% מאוכלוסיית המתנחלים:
{| class="wikitable"
|
|'''שם התנחלות'''
|'''אוכלוסייה נכון ליולי 2024'''<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/אוכלוסייה-ביישובים.aspx|הכותב=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|כותרת=אוכלוסייה ביישובים}}</ref>
|'''תיאור'''
|-
|1
|[[מודיעין עילית]]
|87,244
|עיר חרדית, בסמוך לקו הירוק
|-
|2
|[[ביתר עילית]]
|68,621
|עיר חרדית, בסמוך לקו הירוק
|-
|3
|[[מעלה אדומים]]
|38,081
|עיר המשמשת כ[[פרוור]] של ירושלים, 3 קילומטרים מזרחית לעיר
|-
|4
|[[גבעת זאב]]
|22,625
|יישוב שחציו חרדי וחציו מעורב, 3 קילומטרים מערבית לירושלים
|-
|5
|[[אריאל]]
|21,074
|עיר כ-15 קילומטרים מזרחית לקו הירוק בסמוך ל[[סלפית]], רוב חילוני
|-
|6
|[[אפרת]]
|11,924
|היישוב הגדול ביותר ב[[גוש עציון]], רוב דתי
|-
|7
|[[קרני שומרון]]
|10,178
|יישוב עם רוב דתי ומיעוט חילוני
|-
|8
|[[אורנית]]
|9,409
|בצמוד לקו הירוק, בעיקר אוכלוסייה חילונית
|-
|9
|[[שער השומרון|שער שומרון]]
|9,021
|איחוד של [[עץ אפרים]] ו[[שערי תקווה]]
|-
|10
|[[אלפי מנשה]]
|8,006
|אוכלוסייה חילונית בעיקר
|-
|11
|[[קריית ארבע]]
|7,598
|סמוכה ל[[חברון]]
|-
|12
|[[תל ציון]]
|7,155
|כ-2 קילומטרים מצפון לירושלים, בעיקר אוכלוסייה חרדית
|}

== החיים בהתנחלויות ==
[[קובץ:Efrat Bus.jpg|ממוזער|250px|[[אוטובוס]] נוסע ברחוב ב[[אפרת]]]]
[[קובץ:Ariel3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|העיר אריאל היא אחת מההתנחלויות הגדולות. ציביונה חילוני ופועלת בה [[אוניברסיטת אריאל]].]]
[[קובץ:HPIM4324.JPG|ממוזער|250px|רחוב ב[[נווה דקלים]] ב[[גוש קטיף]]]]

=== סוגי התנחלויות ===
צורת התיישבות רווחת בהתנחלויות היא [[יישוב קהילתי]], שהוא [[יישוב]] המבוסס על קשרים חברתיים משמעותיים בתוך הקהילה. בניגוד לצורות יישוב כפריות אחרות בישראל (כגון [[מושב]] ו[[קיבוץ]]) אין ביישוב קהילתי שיתוף כלכלי או דגש חקלאי. בנוסף, קיימות ביהודה ושומרון 4 [[עיר|ערים]] ישראליות, [[מושב עובדים|מושבי עובדים]] וקיבוצים.

לארבע התנחלויות מרובות אוכלוסייה מעמד של [[עיר]]: [[מעלה אדומים]], [[אריאל]], [[ביתר עילית]] ו[[מודיעין עילית]]. מודיעין עילית היא ההתנחלות האחרונה שהפכה לעיר, במרץ 2008, והיא גם העיר היהודית המאוכלסת ביותר ביהודה ושומרון (נכון ל-2021).

ההתנחלויות (שאינן במעמד של רשות מקומית עצמאית) מנוהלות על ידי שש מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית שומרון]], [[מועצה אזורית מטה בנימין]], [[מועצה אזורית גוש עציון]], [[מועצה אזורית הר חברון]], [[מועצה אזורית בקעת הירדן]] ו[[מועצה אזורית מגילות]]. בנוסף קיימות מספר מועצות מקומיות.

ההתנחלויות מרוכזות באזורים שונים:
*עוטף ירושלים – המרחב הגדול של ההתנחלויות הוא סביב [[ירושלים]], מ[[מעלה אדומים]] במזרח ל[[גבעת זאב]] ו[[הר אדר]] בצפון, ל[[גוש עציון]] בדרום. במרחב זה מצויות שתיים מבין ארבע ערי יהודה ושומרון ([[ביתר עילית]] ומעלה אדומים), שלוש מועצות מקומיות ([[אפרת]], גבעת זאב והר אדר) ויישובים נוספים.
*[[מערב השומרון]] – מכונה לפרקים על ידי תושביו "[[גוש דן]] מזרח", כולל קבוצת יישובים סמוכים לקו הירוק, כמו [[אלפי מנשה]] ו[[אורנית]], ואת גוש [[ברקן (יישוב)|ברקן]] העמוק יותר, הנפרש בין העיר [[אריאל]] ו[[קרני שומרון]].
*[[בקעת הירדן]] וצפון [[מדבר יהודה]] – אזור ההתיישבות הראשון ביהודה ושומרון, שיושב בהתאם ל[[תוכנית אלון]] בשל דלילות האוכלוסייה הפלסטינית בו.
*אזורים נוספים – [[גוש שילה]], [[גוש טלמונים]], [[גוש שקד]], [[דרום הר חברון]] (אזור [[מעון (יישוב)|מעון]]).

=== התיישבות קהילתית אידאולוגית ===

[[קובץ:HPIM432.jpg|250px|ממוזער|בניין [[ישיבת הסדר נוה דקלים|ישיבת ההסדר בנווה דקלים]], שעוצב כ[[מגן דוד]] ענק על ידי האדריכל [[גרשון שבח]].]]
צורת ההתיישבות של מרבית ההתנחלויות היא של יישובים קהילתיים המאופיינים בלכידות רעיונית ומשתייכים ברובם ל[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]. מתנחלים רבים רואים את עצמם כממשיכי דרכם של ה[[קיבוץ|קיבוצים]] ושל יישובי [[חומה ומגדל]], המממשים את הקריאה ה[[ציונות|ציונית]] להתיישב בכל [[ארץ ישראל]], ואף בלב יישוב ערבי, כדוגמת [[תל חי]] שהייתה דגל הציונות ו[[חניתה]] שהייתה סמל ליישובי חומה ומגדל, שכן "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו" ([[יוסף טרומפלדור]]{{הערה|{{ערוץ7|חגי הוברמן|כשמנהיג הימין קרא לנסיגה חד-צדדית מהגליל|632733|21 במרץ 2024}}}}). מספר אנשי שמאל וקיבוצים מתנועת [[ארץ ישראל השלמה]], כמו [[יצחק טבנקין]], מנהיג [[הקיבוץ המאוחד]], היו שותפים לראייה זו של המתנחלים את עצמם. חרף זאת, לא זכתה תנועת "[[גוש אמונים]]" לתמיכה רבה בקרב אנשי ההתיישבות העובדת והתיישבות זו הקימה קיבוצים ומושבים מעטים ביהודה ושומרון, בעיקר ב[[מועצה אזורית ערבות הירדן|בקעת הירדן]].

חלק מהמתנחלים ראו בהתנחלויות בחבלי ארץ התנ"ך הזדמנות להקים חברת מופת המשלבת [[תורה ועבודה]], [[יהדות]] ו[[ציונות]] בדומה ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]]. כך, למשל, נטען על ידי המתנחלים שדגם ה[[יישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]], השכיח באזורים רבים בארץ, הומצא לראשונה ביישוב [[עפרה]]. רבות מההתנחלויות בצורת התיישבות זו הן בעלות אופי של יישוב קהילתי-דתי. בלא מעט מהן הוקמו מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים ותורניים, לרבות [[ישיבה|ישיבות]], [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] ו[[מכינה קדם-צבאית|מכינות קדם-צבאיות]] (המכינה הקדם צבאית הראשונה, [[מכינת בני דוד]], הוקמה בהתנחלות [[עלי (יישוב)|עלי]]). רבים מתושבי [[גוש קטיף]] התגאו בקהילה שהקימו ובנווה המדבר הירוק שהקימו בלב החולות של [[רצועת עזה]]. רוב היישובים הללו היו יחסית סגורים ואפשרו הקפדה על אורח חיים דתי אדוק, ובמקומות מסוימים אף [[חרדים לאומיים|חרדי לאומי]]. מנגד ישנה ביקורת מימין על צורת התיישבות זו שהיא מסוגרת ומדירה חלקים רבים מהחברה הישראלית להצטרף למפעל ההתיישבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mida.org.il/2018/01/01/ועדות-הקבלה-ביוש-חונקות-את-ההתיישבות-ו/|הכותב=אביחי צור|כותרת=ועדות הקבלה ביו"ש חונקות את ההתיישבות ומאפשרות את הפינוי הבא|אתר=מידה|תאריך=1 בינואר 2018|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-05-31}}</ref> בצורת התיישבות זו נכללות עשרות התנחלויות ומאחזים רבים, כגון [[רבבה]], [[יקיר]], [[שילה (יישוב)|שילה]], [[סוסיא (יישוב)|סוסיא]], [[עמיחי (יישוב)|עמיחי]], [[אלעזר (יישוב)|אלעזר]], [[אלון מורה]], ��[[אביגיל (יישוב)|אביגיל]], המשתייכות למועצות האזוריות. גם מועצות מקומיות כגון [[אלקנה]], [[בית אל]] [[קריית ארבע]], [[קדומים]] ו[[אפרת]], הינן בעלות אופי [[דתיים לאומיים|דתי לאומי]] אם כי מטבע הדברים בעלות אופי קהילתי רופף מתוקף גודלן. בחלק מיישובים אלו ולאור הביקורת על אופיים המסוגר, בשנים האחרונות בוטלו וועדות הקבלה והחלה בנייה רוויה לגובה, בכדי להפוך את היישוב לעירוני ומגוון יותר.

=== התיישבות עירונית ===
צורת ההתיישבות השנייה היא עירונית ובה נכללות ערים ומועצות מקומיות, בעיקר במערב השומרון ובעוטף ירושלים. לחלק מההתנחלויות עוברים ישראלים מתחומי הקו הירוק ממניעים של מגורים בקרבה למרכזי תעסוקה ב[[גוש דן]] וירושלים. עיקר ההתנחלויות המרכזות תושבים אלו הן [[גבעת זאב]], [[מעלה אדומים]] ו[[אריאל]] כאשר לאחרונה מתווספת אוכלוסיית סטודנטים גדולה עקב [[אוניברסיטת אריאל בשומרון|האוניברסיטה שבה]]. בהתנחלויות [[הר אדר]], [[אלפי מנשה]], [[אורנית]], [[בית אריה-עופרים|בית אריה]] ו[[סלעית (מושב)|סלעית]], הנמצאות בסמוך לקו הירוק, רוב האוכלוסייה אינה מזוהה אידאולוגית עם ההתנחלויות ומאופיינות באחוזי הצבעה גבוהים אף למפלגות התומכות בפינוי חלקי של התנחלויות בתנאים מסוימים.

=== התיישבות חרדית ===

[[קובץ:Residential buildings in Modi'in Illit.JPG|250px|ממוזער|בתי מגורים רבי קומות בעיר החרדית [[מודיעין עילית]]]]
ברחבי יהודה ושומרון יש מספר יישובים עירוניים בעלי אוכלוסייה [[יהדות חרדית|חרדית]]. שתי ההתנחלויות הגדולות ביותר הן ערים חרדיות: [[ביתר עילית]] ו[[מודיעין עלית]]. בנוסף, גם ב[[גבעת זאב]], [[תל ציון]], [[עמנואל]], [[מעלה עמוס]] ו[[מיצד]] יש אוכלוסייה חרדית משמעותית. האידאולוגיה של התנחלויות אלה מבוססת על הרצון לחיות ביישוב שיהיו בו [[חרדים]] בלבד, והקמתן נבעה מהצורך בפתרון דיור ולא ממניעים אידאולוגיים לאומיים. בחלק מיישובים אלה פועלת ועדת אכלוס, שתפקידה לדאוג לצביונה החרדי של אוכלוסיית העיר.

התיישבות החרדים איננה זוכה להדים רבים בשיח אודות ההתנחלות, אף על פי שהם מהווים נכון לשנת 2020 כ-36% מאוכלוסיית המתנחלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/haredi_local_authorities_economic_development/he/haredi_local_authorities_economic_development_lamas.pdf|הכותב=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|כותרת=חרדים ביישובים יהודיים סוף 2020}}</ref> בחלק מיישובים אלה קצב גידול האוכלוסייה הוא המהיר ביותר, בפרט בשל ריבוי טבעי גבוה.{{הערה|שם=גדלה|{{הארץ|נדב שרגאי|אוכלוסיית המתנחלים גדלה בשנה האחרונה בכ-5%|1.1558888|12 בספטמבר 2006}}.}}

=== תשתיות ===
{{ערך מורחב|תחבורה ביהודה ושומרון}}
התשתיות התחבורתיות המשמשות את ההתנחלויות משותפות ברובן ומשמשות גם את ה[[פלסטינים]]. במהלך [[הסכמי אוסלו]] נסללו ביהודה ושומרון מספר כבישים עוקפים, המונעים את הצורך לעבור בתוך ערים פלסטיניות. המפורסמים שבהם הם [[כביש המנהרות]] ועוקף יריחו. סלילת כבישים היא לפרקים נושא שנוי במחלוקת, מפני שהיא מצריכה ומאפשרת הפקעת אדמות בבעלות פלסטינית. ממשלות ישראל בדגש מאז 2015 החלו בסלילת כבישים עוקפים נוספים, רימזור צמתים מסוכנים והרחבת הכבישים ביהודה ושומרון בכדי להדביק את קצב הגידול ביישובים, מפעילות התחבורה הציבורית [[תנופה (חברה)|תנופה]], [[אגד תעבורה]] מפעילות קווים ברחבי יהודה ושומרון. חלקם ב[[אוטובוס ממוגן|אוטובוסים ממוגנים]]. ותכנון הקמת קו רכבת לכיוון אריאל וצומת תפוח. על אף זאת תושבים רבים באזור טענו בדבר עומסי תנועה קשים בכבישים בעיקר עקב המעברים השונים ב[[כביש 5]], [[כביש 60|כביש המנהרות]] וכיכר חיזמא.

=== תעשייה וחקלאות===
בנוסף לאזורי מגורים, קיימים בהתנחלויות גם אזורי תעשייה, כגון [[אזור התעשייה ברקן]], [[שער בנימין]] ו[[מישור אדומים]]. בכל אזורי התעשייה מועסקים עובדים פלסטינים, וקל יותר לפלסטינים להיכנס אל אזורי התעשייה מאשר להיכנס להתנחלויות, אך העסקים באזורי התעשייה הם כולם בבעלות ישראלית. בנוסף, פלסטינים רבים מועסקים בהתנחלויות השונות בענפי תעשייה שונים, אך בחלק מההתנחלויות, כגון [[יצהר]], מקפידים על "[[עבודה עברית]]" ונמנעים מהעסקת פלסטינים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מרים ביליג, חנה גנדל גוטרמן ועידית מילר|שם=הזדמנות ליצירת 'שלום יומיומי': עבודה משותפת של יהודים ופלסטינים באזור התעשייה ברקן|כתב עת=מחקרי יהודה ושומרון קובץ כ"ה 2016}}}}

ענף ה[[חקלאות]] התפתח בהתנחלויות כדרך להרחבת האחיזה היהודית, והתפתחה גם [[רועה צאן|רעיית צאן]] ו[[חקלאות אורגנית]].

=== הנהגה ===
הגוף הייצוגי וההנהגתי העיקרי של המתנחלים הוא [[מועצת יש"ע]], המאגדת את המועצות המקומיות ביהודה ושומרון.

בין הרבנים הבולטים בהתנחלויות: [[דב ליאור]], [[שלמה אבינר]], [[זלמן ברוך מלמד]], [[רא"ם הכהן]], [[אליעזר מלמד]] ו[[אליקים לבנון]]. כמה מן הרבנים המרכזיים בהתנחלויות מאוגדים ב[[ועד רבני יש"ע|וועד רבני יש"ע]].

בעשור האחרון{{הבהרה|צריך לציין מאיזה כנסת החלו המנתחלים לזכות ב"ייצוג יתר"}} גדל מספר חברי הכנסת מקרב המתנחלים. ב[[הכנסת השש עשרה|כנסת השש עשרה]] היו 11 מתנחלים, שיעור כפול לערך משיעור המתנחלים מכלל תושבי ישראל. הייצוג המוגבר הושווה לייצוגם של חברי קיבוצים בעשורים הראשונים של מדינת ישראל.{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|המתנחלים מחליפים את חברי הקיבוצים, גם בכנסת|1.961631|26 באפריל 2004}}}}{{הערה|{{הארץ|טל שניידר|מפת הח"כים: גיאוגרפיה היא עניין של אידיאולוגיה|1.1734946|25 ביוני 2012}}}} חברי כנסת מתנחלים ניתן למצוא במפלגות כמו [[הציונות הדתית (רשימה)|הציונות הדתית]], [[הליכוד]], [[עוצמה יהודית]] ו[[ישראל ביתנו]].

=== ארגונים ===
* [[אמנה (ארגון)|אמנה]] – תנועת ההתיישבות של "[[גוש אמונים]]". בראשה עומד [[זאב חבר]]. זוהי התנועה המיישבת העיקרית כיום, לאחר שהתנועות המיישבות של ההתיישבות העובדת התפרקו למעשה.
* [[ארגון זכויות האדם ביש"ע]] – לשם הגנה על [[זכויות האדם]] של המתנחלים, נוסד על ידי [[אורית סטרוק]].
* [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל]] – פורום שקם בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]], ועוסק בזכויות האדם של תושבי ההתנחלויות ומפוני [[גוש קטיף]] מנקודת מבט של [[חוק ומשפט]].
* [[ירוק עכשיו]] – ארגון [[סביבה טבעית|סביבתי]] הפועל לשימור הטבע ביהודה ושומרון.

=== תקשורת ===
בין כלי ה[[תקשורת]] המזוהים עם המתנחלים: כתב העת [[נקודה (כתב עת)|נקודה]], [[ערוץ 7]] ו[[גלי ישראל]]. גלי ישראל הוקמה כ[[רדיו אזורי]] במחוז יו"ש, דבר שהצריך את הקמת '''הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – איו"ש''', כהרחבה ל[[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו|רשות השנייה]] שפועלת בתחומי ריבונות ישראל.

=== השכלה וחינוך ===
בהתנחלויות יש מספר מוסדות ל[[השכלה גבוהה]]: [[אוניברסיטת אריאל בשומרון]], [[המכללה האקדמית הרצוג]] ו[[מכללת אורות ישראל]]. בגלל מחלוקות פוליטיות, סירבה ה[[מל"ג]] לקבל אחריות על המוסדות הללו, דבר שהביא להקמת [[מל"ג יו"ש]], שפעלה עד שחוק המל"ג שונה ב-2019 והמוסדות הועברו לאחריות המל"ג.

בשל האופי הדתי של ההתנחלויות, ברבות מהן יש ישיבות. עם המפורסמות שבהן נמנות [[ישיבת הר עציון]], [[��שיבת ניר קריית ארבע]], [[ישיבת בית אל]] ו[[ישיבת ברכת משה]]. בנוסף, יש בהתנחלויות [[מכינה קדם-צבאית|מכינות קדם-צבאיות]], כגון [[מכינה קדם-צבאית בני דוד|המכינה הקדם-צבאית בני דוד]]. המכינות הקדם-צבאיות הראשונות נוסדו בהתנחלויות.

=== ביטחון ===
ההתנחלויות והתשתיות המשמשות אותן מהוות, בהרבה מקרים, יעד לטרור פלסטיני, הכולל [[טרור אבנים פלסטיני|יידוי אבנים]], [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] ו[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]] (בהם: [[רצח טלי חטואל ובנותיה]], [[הפיגוע בנחל תלם]] ו[[רצח שלהבת פס]]) וכן פיגועים בתוך יישובים (בהם [[הפיגוע באיתמר (2002)|רצח בני משפחת שבו]],{{הערה|{{ynet|אפרת וייס וכתבי ידיעות אחרונות|הובאו למנוחות נרצחי הפיגוע באיתמר|1955953|21 ביוני 2002}}}} רצח בני משפחת גביש,{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|ניצולות הפיגוע באלון מורה התחבאו מתחת לשולחן בסלון|1798852|29 במרץ 2002}}}} [[הפיגוע בישיבת עתניאל]], החדירה ל[[מכינה קדם-צבאית עצם|מכינה בעצמונה]]{{הערה|{{ערוץ7||חמישה מתלמידי המכינה הקדם-צבאית בעצמונה נרצחו בהתקפת מחבל|21368|8 במרץ 2002}}}} ו[[הפיגוע באיתמר (2011)|טבח משפחת פוגל]] ב[[איתמר (יישוב)|איתמר]]). התנחלויות [[רצועת עזה]], כמו יישובי [[עוטף עזה]], היו חשופות גם לירי פצצות [[מרגמה]], [[רקטה|רקטות]] [[קסאם]] ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]].

הביטחון בהתנחלויות מסופק על ידי מספר מערכות. הביטחון הפנימי ברוב היישובים ניתן על ידי תושביהם, ב[[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] מקומיות וחברות אבטחה הממומנות על ידי הרשויות המקומיות, על פי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת שמירה). בהתנחלויות המבודדות, השמירה מתוגברת בכוחות [[צה"ל]]. כוחות צה"ל מספקים גם את הביטחון בתשתיות שמחוץ ליישובים. במסגרת פעולות ה[[אבטחה]], הוקמו גם יחידות [[הגנה מרחבית]] שבהן משרתים תושבי ההתנחלויות.{{הערה|{{ערוץ7||מסרב? תועבר להגמ"ר|105320|7 במרץ 2005}}}}{{הערה|[http://www.btselem.org/Download/200103_Tacit_Consent_Heb.doc הסכמה שבשתיקה], מרץ 2001, בצלם, עמוד 6}}

==ההסדרים החוקיים בהתנחלויות==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל}}
{{ערך מורחב|החוק הישראלי בהתנחלויות ביהודה ושומרון}}

החוק הבסיסי החל בשטחי יהודה ושומרון הוא החוק הירדני שחל שם לפני מלחמת ששת הימים, והחוק הבסיסי שחל ברצועת עזה הוא החוק המצרי שחל שם לפני מלחמת ששת הימים. באמצעות צווים של [[אלוף פיקוד המרכז]] הוחלו ביהודה ושומרון הוראות חוק ישראליות, כגון [[פקודת הראיות]]. מעמדם החוקי של [[אזרחות ישראלית|אזרחי ישראל]] הגרים באזורים אלה הושווה בחלק מן החוקים (למשל: {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 3א}} ו{{סחפ|חוק הביטוח הלאומי|סעיף 378}}) לזה של [[תושב ישראל|תושבי ישראל]]. אופן תחולתו של [[חוק מס ערך מוסף]] בשטחי יש"ע נקבע {{סחפ|חוק מס ערך מוסף|סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק}}. ללא החלה מפורשת, בחקיקה, בצו של אלוף הפיקוד או בפסיקה, החוק הישראלי אינו חל על אזרחי ישראל הנמצאים ביהודה ושומרון או מתגוררים שם.{{הערה|{{הארץ|עוז רוזנברג|הזמינו סמים להתנחלויות וזוכו - כי הן אינן בישראל|1.1660147|9 במרץ 2012}}}}

צו אלוף הפיקוד{{הערה|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967) התשמ"ב-1982}} מחייב תשלום [[שכר מינימום]] בהעסקת עובד בהתנחלות{{הערה|[http://www.fridmanwork.com/lawyers4132.html שכר מינימום - יהודה ושומרון], באתר של עו"ד רונן פרידמן}} ובהעסקה על ידי מעסיק ישראלי גם מחוץ להתנחלות, אך אינו חל על העסקה בידי מעסיק פלסטיני.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10012340.m04|סוג=בג"ץ|עותר=א. דינמיקה אחזקות 2002 בע"מ|משיב=המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון ואחרים|ניתן ב=21 ביולי 2010}}}} מרבית [[דיני עבודה|דיני העבודה]] לא הוחלו ביהודה ושומרון. עלו הצעות להחיל את דיני העבודה, כולם או מקצתם, על [[שטח C]], אך הצעות אלה לא מומשו.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|נתניהו "קבר" את הצעת חוק של ח"כ סטרוק להחלת חוק ישראלי בגדה המערבית|1.2138559|13 באוקטובר 2013|מנויים=לא}}}} לא מומשה גם הצעה להחלת כל חוקי מדינת ישראל על ישראלים בהתנחלויות באמצעות צווים של אלוף הפיקוד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|הצעת החוק שתובא לועדת השרים: "סיפוח דה פקטו של השטחים"|news/israel/article-453886|8 בנובמבר 2014}}}} {{סחפ|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|סעיף 2(א1)}} קובע כי הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו ב[[תאונת דרכים]] שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה ביהודה ושומרון, ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16042900.l02|סוג=רע"א|עותר=המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("פול")|משיב=פלוני ואחרים|ניתן ב=25 בינואר 2017}}}}

בפברואר 2017 אישרה הכנסת חוק מיוחד להתנחלויות – ה[[חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון]] – שמטרתו "להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה" ({{סחפ|חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון|סעיף 1|סעיף 1 לחוק}}). ב-9 ביוני 2020 ביטל [[בג"ץ]] את החוק. מאז הקמת [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלת נתניהו]] בשנת 2015 והלאה לאורך הממשלות שכיהנו מאז, נעשו עוד התאמות משפטיות להחלת חוקים ישראלים על ההתנחלויות והשוואת מעמדן למעמד יישובים בתוך הקו הירוק. בכלל זה חוקק [[חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם|חוק החרם]], הועברו דיונים על שאלת הקרקעות בשטח מ[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] ל[[בית המשפט המחוזי בירושלים]], הוחלו [[תקנת השוק|תקנות השוק]] על היישובים ביהודה ושומרון בהסכמת היועץ המשפטי, הועברו האחריות על המנהל האזרחי ממשרד הביטחון לכלל משרדי הממשלה ובוטל [[חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה|חוק ההתנתקות]] בצפון השומרון.

===הטבות בחקיקה===
בעבר נכללו כמעט כל ההתנחלויות ברשימת היישובים הנהנים מזיכוי מס, לפי {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 11}} (הרשימה כוללת בין היתר גם את יישובי [[גבול הצפון]] ויישובי [[עוטף עזה]]). הטבה זו נשללה מן ההתנחלויות החל מחודש יולי 2003, במסגרת [[חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל]] שיזם [[שר האוצר]], [[בנימין נתניהו]].{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299931.pdf חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003], ס"ח 1892 מ-1 ביוני 2003, פרק ח': מס הכנסה{{ש}}{{חילן|דוד שי|מס הכנסה – הנחה לתושבי יישובים מסויימים|בסיס-ידע/מאמרים/מס-הכנסה-הנחה-לתושבי-ישובים-מסויימים}}}} בתחילת 2016 נקבעו קריטריונים אחידים למתן זיכוי ממס לפי {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 11|סעיף 11}}, וגם התנחלויות העונות על קריטריונים אלה, כגון [[עתניאל]] ו[[קריית ארבע]], נכללות ברשימת היישובים המזכים בהטבה.{{הערה|[https://taxes.gov.il/About/PublicAnnouncements/Pages/Ann_110116_1.aspx שינויים ברשימת היישובים המזכים בהטבות מס], באתר [[רשות המסים בישראל]], 11 בינואר 2016}}

בדצמבר 2012, 87 מתוך 131 ההתנחלויות הקיימות נמצאו ברשימה של 660 יישובי [[אזור עדיפות לאומית]] שבהם ישנן הטבות ברכישת קרקעות. הרשימה מבוססת על קריטריונים כגון ריחוק ממרכז הארץ, קרבה לאזורי עימות ודירוג חברתי-כלכלי.{{הערה|{{ynet|עופר פטרסבורג ומתן צורי|עדיפות להתנחלויות על פני יישובים שספגו טילים|4326510|31 בדצמבר 2012}}}}

תקנה 12(ד) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קובעת כי רואים [[התפטרות]] של עובד כ[[פיטורים]], אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאושרו לעניין זה על ידי [[שר הביטחון]] ו[[שר החקלאות]], וגר באותו מקום לפחות שישה חודשים רצופים. עשרות התנחלויות נכללות ברשימת היישובים שאושרו.{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/A710225A-ACD1-45DD-9A87-3B441FA5E887,frameless.htm הודעות על התנחלויות והיאחזויות שאושרו לפי תקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964], באתר [[משרד הכלכלה והתעשייה]]}}

== מוסדות מקימים ==
בהקמת ההתנחלויות מעורבים גופים שונים, ממשלתיים ואזרחיים.

גופים ממשלתיים:
* [[ועדת השרים להתיישבות]] – [[ועדת שרים]] שהופקדה על הקמת יישובים והכרה בהם על ידי [[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] מ[[ממשלת ישראל השלוש עשרה|הממשלה השלוש עשרה]] ועד [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|הממשלה העשרים וחמש]].
* [[החטיבה להתיישבות]] של [[ההסתדרות הציונית העולמית]] – הפועלת למעשה כזרוע ביצועית של ממשלת ישראל ומתוקצבת על ידה באופן מלא. מעמדה הוסדר ב[[חוק החטיבה להתיישבות]] ב-2015.
בנוסף, מעורבים בהקמת התנחלויות [[משרד הבינוי והשיכון]], וחיל ה[[נח"ל]] באמצעות [[היאחזות נח"ל|היאחזויות הנח"ל]].

גופים אזרחיים:
* [[גוש אמונים]] – תנועת ההתיישבות העיקרית, שהוקמה בידי תלמידי הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] ופעלה עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20]].
* [[אמנה (ארגון)|אמנה]] – תנועת בת של גוש אמונים שפעילה עד היום.
* [[מועצת יש"ע]] – פורום של [[רשות מקומית|הרשויות המקומיות]] ביהודה ושומרון, שהיה מעורב בהקמת מספר יישובים.
* [[נחלה (תנועה)|נחלה]] - תנועה שרואה את עצמה כהמשך של גוש אמונים והקימה עשרות [[מאחז|מאחזים]].
* תנועות מיישבות נוספות הקימו יישובים שונים. כך [[פועלי אגודת ישראל|פא"י]], שהקימה את [[נחליאל]], [[נצר חזני (גוש קטיף)|נצר חזני]], [[מבוא חורון]] ו[[מתתיהו (יישוב)|מתתיהו]].

== ראו גם ==
* [[ציונות דתית]]
* [[גבולות מדינת ישראל]]
* [[מעמדה הבין-לאומי של ירושלים]]

==לקריאה נוספת==
* {{צ-ספר|מחבר=אהרן ביר|שם=ההתיישבות: בארץ-ישראל מאז מלחמת ששת הימים|מו"ל=ביר|שנת הוצאה=תשמ"א (1981)}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[חגי סגל]]|שם=אחים יקרים - קורות תנועת המתנחלים מ-1968 ועד למחתרת היהודית ב-1984|מו"ל=[[כתר הוצאה לאור|כתר]]|שנת הוצאה=1987}}
* {{צ-ספר|מחבר=רנה בן-פזי|שם=כמו בראשונה - פגישות עם ישראלים תושבי יהודה שומרון וחבל-עזה|מו"ל=[[ספריית בית אל]]|שנת הוצאה=תשמ"ח (1988)}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[ג'ואן פיטרס]]|שם=מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל|מו"ל=[[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]]|שנת הוצאה=1988}}
* {{צ-ספר|מחבר=יובל גינבר|שם=ההתנחלות בשטחים כהפרת זכויות אדם: היבטים משפטיים ועקרוניים|מו"ל=[[בצלם]]|שנת הוצאה=1997}}
* {{צ-ספר|מחבר=אברהם שבות|שם=[[העלייה אל ההר]]|מו"ל=[[ספריית בית אל]]|שנת הוצאה=2002}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[עקיבא אלדר]] ו[[עדית זרטל]]|שם=אדוני הארץ - המתנחלים ומדינת ישראל 1967–2004|מו"ל=[[הוצאת דביר|דביר]]|שנת הוצאה=2004}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[גדי טאוב]]|שם=המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות|מו"ל=[[ידיעות אחרונות]]|שנת הוצאה=2006}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[שלמה סבירסקי]]|שם=מחיר היוהרה: הכיבוש - המחיר שישראל משלמת, 2005-1967|מו"ל=[[הוצאת מפה|מפה]]|שנת הוצאה=2005|ISBN=9655210146}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[חגי הוברמן]]|שם=כנגד כל הסיכויים - 40 שנות התיישבות ביש"ע|מו"ל=מדרשת [[נצרים]]|שנת הוצאה=2008}}
* {{צ-ספר|מחבר=נעימה ברזל|שם=המתנחלים בלבבות - הסוחפים ל"גאולה עכשיו" והמְהַלְכים בדרך|מו"ל=[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]|שנת הוצאה=2017}}
<div style="direction: ltr;">
* Rafi Segal, Eyal Weizman (editors), '''A Civilian Occupation''', Babel, Tel-Aviv, 2003
* Mitchel G. Bard, '''Myths and Facts: A Guide to the Arab-Israeli Conflict''', AICE, 2006
* [[אלן דרשוביץ]], '''The Case For Israel''', Wiley, 2004
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ימין|ויקימילון=התנחלות|ויקיציטוט=התנחלות|ויקישיתוף=Category:Israeli settlements in occupied territories}}
* {{אתר רשמי|http://www.myesha.org.il/|[[מועצת יש"ע]]}}
* {{אתר רשמי|http://www.amana.co.il/|[[אמנה (ארגון)|אמנה]]}}
* {{אתר רשמי|http://www.binyamin.org.il/|[[מועצה אזורית מטה בנימין]]}}
* {{אתר רשמי|https://www.shomron.org.il/|[[מועצה אזורית שומרון]]}}
;המעמד המשפטי של ההתיישבות היהודית ביש"ע:
* {{NFC|טליה איינהורן|ארץ-ישראל ויישובה במשפט הבינלאומי|003-D-2708-00|25 במאי 2003}}
* הווארד גריף, [http://www.acpr.org.il/nativ/articles/2003_3_grief.pdf זכויותיו המשפטיות וריבונותו של העם היהודי על ארץ-ישראל על-פי המשפט הבינלאומי], [[מרכז אריאל למחקרי מדיניות]]
* {{הארץ|אייל גרוס|מה הבעיה של האיחוד האירופי עם הכיבוש?|1.2076171|20 ביולי 2013|מנויים=לא}}
* {{השילוח|[[דייוויד פרידמן (שגריר)|דייוויד פרידמן]]|"לישראל זכות בלתי מעורערת להתיישב ביהודה ושומרון" (תרגום: [[יואב שורק]])|מסמך-לישראל-זכות-בלתי-מעורערת-להתיישב|18, פברואר 2020}}.

;דו"חות של עמותות שמאל:
* [[שלמה סבירסקי]], [http://www.adva.org/uploaded/H-kibush_1.pdf נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני: תמונת מצב 2012], בהוצאת [[מרכז אדוה]]
* [https://web.archive.org/web/20040604155324/http://peacenow.org.il/Default.asp?Redirect=4 דו"חות תנועת "שלום עכשיו" בנושא ההתנחלויות]
* [[יחזקאל ליין]], [http://www.btselem.org/Download/200205_Land_Grab_Heb.pdf גזל הקרקעות: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית], [[בצלם]], 2002
* אופיר פוירשטיין, [http://www.btselem.org/Download/200809_Access_Denied_Heb.pdf אדמה שדודה: חסימת הגישה של פלסטינים לקרקע סביב התנחלויות], בצלם, 2008
* אייל הראובני, [http://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/201007_by_hook_and_by_crook.asp כל האמצעים כשרים: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית], בצלם, 2010
* Orna Ben-Naftali, Aeyal M. Gross, Keren Michaeli, [http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1098483 Illegal Occupation: Framing the Occupied Palestinian Territory], 23 Berkeley Journal of International Law (2005) 551-614. גרסה מקוצרת, בעברית: {{תיאוריה וביקורת|[[אייל גרוס]], [[ארנה בן-נפתלי]], קרן מיכאלי|כיפוח: כיבוש, סיפוח, קיפוח – על המבנה המשפטי של משטר הכיבוש|כיפוח-כיבוש-סיפוח-קיפוח-על-המבנה-המ|31, חורף 2007}}

;דו"חות של עמותות ימין:
* [http://forumpics.a7.org/?file=20081211083821.pdf אכיפת החוק ביהודה ושומרון], [[ארגון זכויות האדם ביש"ע]] (2008)
* "[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/H12-12-2007_11-27-13_ZAITtzvoni.pdf מי יגן על הזית שלי?]", ארגון זכויות האדם ביש"ע

;כתבות:
* {{הארץ|אורי בלאו|חשיפה: הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות|1.1528811|30 בינואר 2009}}
* {{nrg|איתמר מור|שיח שנואים|058/002|10 במרץ 2006|1|1}}
* {{הארץ|אלוף בן|מה באמת כללו "ההבנות בעל-פה" בין הממשל האמריקאי לישראל בשנים האחרונות|1.1528811|8 ביוני 2009}}
* {{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|גוש, אמונים?|564161|}}
* {{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|כאן נולדתי, כאן בניתי את ביתי|558333|}}
* {{הארץ|מירון רפופורט|חשיפה: מפעל ההתנחלות נולד במוחו של משה דיין כבר ב-1956|1.1211253|10 ביולי 2010}}
* {{הארץ|יותם ברגר|מִפקד המתנחלים|1.4159019|11 ביוני 2017}}
* אריאל הנדל, [https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Law_Society_Culture/books/kehilot_megudarot/12-hendel.pdf קהילה מג(ו)דרת: מערך ההתנחלויות בגדה המערבית], בתוך: אמנון להבי (עורך), '''קהילות מגודרות''', 2010
* [https://www.idi.org.il/tags/1824 כתבות] בנושא התנחלויות, באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:התנחלויות|*]]
[[קטגוריה:הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]
[[קטגוריה:קבוצות בחברה הישראלית]]
[[קטגוריה:גוש אמונים]]
[[קטגוריה:מפעל ההתנחלות]]
[[קטגוריה:צורות התיישבות בישראל]]
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:D (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Mako (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:NFC (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Namespace detect (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Nrg (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str endswith (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str ≥ len (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:אתר רשמי/ידני (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ביאור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ביאורים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:גלובס (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גרשיים (��צגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דבר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דרוש מקור (עריכה)
תבנית:דרושה הבהרה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבהרה (עריכה)
תבנית:הדגשה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:המכון הישראלי לדמוקרטיה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:השילוח (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:וואלה (עריכה)
תבנית:וואלה! (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:זמן ישראל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:חדשות 13 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:חילן (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ישראל היום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כלכליסט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:להשלים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיצוי מספר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מסת"ב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מעריב אונליין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור ראשון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משמאל לימין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משפטים (עריכה)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נכתב כתב עת (עריכה)
תבנית:נענע10 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סחפ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סחפ/core (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/אתר רשמי (עריכה)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עכשיו 14 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערוץ7 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פס"ד עליון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פרויקט בן-יהודה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:צ-מאמר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:צ-ספר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ציוץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ציטוטון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור שבור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שורשים במשפט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תיאוריה וביקורת (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Namespace detect (עריכה)
יחידה:Namespace detect/config (עריכה)
יחידה:Namespace detect/data (עריכה)
יחיד��:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קוד מזהה (עריכה)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
חזרה לדף התנחלות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/התנחלות"