הצגת המקור של הדף "התיאטרון הקאמרי"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{חברה מסחרית
| שם = התיאטרון הקאמרי
| קטגוריית חברה = תיאטרון
| סמל = [[קובץ:לוגו הקאמרי.jpg|250px|לא ממוסגר|מרכז]]
| סוג = [[תיאטרון]]
| תאריך הקמה = [[1944]]
| מיקום המטה = {{סמל|תל אביב-יפו|15|+}}, [[ישראל]]
| משרד ראשי = [[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)]]
| מייסדים = [[יוסף מילוא]]
| מנכ"ל = [[יפעת צחי קיראל]]
| אתר אינטרנט = [https://www.cameri.co.il/ אתר רשמי]{{ש}}{{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי|כיוון כתב=שמאלה}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=theatre}}}}
}}
[[קובץ:Cameri Pras.jpg|שמאל|ממוזער|220px|פוסטר ההכרזה על פרס ישראל לקאמרי, 2005{{תמונה להחלפה}}]]'''התיאטרון הקאמרי''' הוא ה[[תיאטרון]] העירוני של [[תל אביב]]. התיאטרון נחשב לשני בגודלו ובחשיבותו ב[[ישראל]] אחרי [[הבימה]]. בשנת [[2005]] זכה התיאטרון ב[[פרס ישראל]] על תרומה לחברה ולמדינה. מנכ"לית התיאטרון היא [[יפעת צחי קיראל]]. המנהל האמנותי של התיאטרון, מאפריל 2019, הוא [[גלעד קמחי]].

==היסטוריה==
ב-24 באוקטובר [[1944]] אסף הבמאי [[יוסף מילוא]] ארבעה שחקנים (רעייתו [[ימימה מילוא]], [[רוזה ליכטנשטיין]], [[אברהם בן-יוסף]] ו[[בתיה לנצט]]) והם העלו תוכנית בת ארבעה מערכונים בשם "מאז ועד היום" במרתף [[קולנוע מוגרבי]] בתל אביב. בהמשך הציגו מחזה לנוער המבוסס על סיפורו של [[חיים נחמן ביאליק]] "[[אלוף בצלות ואלוף שום]]"{{הערה|{{הבוקר||המערכונים הופכים לתיאטרון קאמרי|19450816|41}}}}. לאור ההצלחה האמנותית, החליטו חמשת החברים, שנודעו כ"להקת המערכונים", לייסד תיאטרון שיהיה ישראלי באופיו.

התיאטרון נוסד באופן רשמי בפברואר [[1945]] אז גם הצטרפו אליו השחקנים [[יוסי ידין]] ו[[חנה מרון]], שהפכו לימים לכוכביו הבולטים. כן הצטרף לחבורה [[טוביה גרינבאום]]. באוגוסט 1945 התקיים ערב השקה בו הכריזה חבורת השחקנים על הקמת התיאטרון{{הערה|{{על המשמר||מתארגן תיאטרון קאמרי|19450815|28}}}}. כחודשיים לאחר מכן, בחודש אוקטובר, נערכה הצגת הבכורה, "[[משרתם של שני אדונים]]"{{הערה|{{הבקר||תחת הכותרת במה ואמנות, לקראת ההצגה הראשונה שתיערך בתיאטרון הקאמרי (עמ' 3, טור 4)|19451017|40}}{{ש}}{{הבקר||מודעת פרסום לקראת ההצגה על משרתם של שני אדונים (עמ' 3, טור 6)|19451017|52.1}}}}. בשנה הראשונה הציג התיאטרון ארבע הצגות: "[[משרתם של שני אדונים]]"{{הערה|שם=לרנר45|{{המשקיף|אשר לרנר|במה אמנותית חדשה|19451102|44}}}}, "העולם בו אנו חיים"{{הערה|{{המשקיף|אשר לרנר|העולם בו אנו חיים בתיאטרון הקאמרי|19460315|40}}}}, [[חתונת הדמים]]{{הערה|{{הארץ1|יעקב הורביץ|תחת כנפי הירח והמות|19460809|37}}}}, והקומדיה "דודתו של צ'רלי"{{הערה|{{המשקיף|א. לרנר|דודתו של צ'רלי התיאטרון הקאמרי|19461018|41}}}}.

"הקאמרי" החל להתבסס על דור של שחקנים צעירים שגדל בארץ, ביטא רוח ארצישראלית ודיבר [[עברית]] שוטפת, זאת בניגוד לתיאטרון "[[הבימה]]" שהתאפיין אז בשחקנים מבוגרים ממוצא רוסי ששיחקו בעיקר במחזות קלאסיים. "הקאמרי" החל להדגיש בהצגותיו את המחזאות העברית המבטאת את החברה הישראלית, יחד עם העלאת מחזות מהקלאסיקה העולמית בראייה חדשה וצעירה יותר. נאמן למגמה זו העלה התיאטרון בעת [[מלחמת העצמאות]] ב-[[1948]] את "[[הוא הלך בשדות]]", שנחשב כ[[מחזה]] הישראלי הראשון שהעלה לבמה את דמותו של יליד הארץ (שהיה דמות של [[צבר (כינוי)|צבר]] גיבור, כפי שיצר הסופר [[משה שמיר]]).

בשנת [[1958]] התחולל בקאמרי "מרד" זוטא נגד ניהולו של יוסף מילוא, הבמאי המייסד של התיאטרון. את הניהול האמנותי לקחה לידיה הנהלה מורכבת מכמה מבכירי השחקנים של התיאטרון, בהם [[חנה מרון]], [[אורנה פורת]], [[בתיה לנצט]], [[יוסי ידין]] ו[[אברהם בן-יוסף]]. אליהם הצטרף מנכ"ל מבחוץ, [[יעקב אגמון]]. כעבור מספר שנים החליף את אגמון [[ישעיהו וינברג]], לימים חתן [[פרס ישראל]]. ב-[[1971]] הפך "הקאמרי" מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון העירוני של העיר תל אביב.

בשנת [[1976]] פרש ויינברג מניהול התיאטרון, בין השאר בשל לחץ פוליטי בעקבות העלאת מחזהו של [[יוסף מונדי]] "מושל יריחו". במקומו התמנה למנכ"ל מי ששימש המנהל האדמיניסטרטיבי של התיאטרון, [[אורי עופר]], כשלידו הנהלה אמנותית שעם חבריה נמנו [[דן מירון]], [[אברהם עוז]], [[גרשון פלוטקין]] ו[[חנן שניר]], שהתחלף אחר כך ב[[אילן רונן]]. בשנת [[1984]] התמנה אילן רונן למנהל אמנותי, וזמן קצר לאחר מכן הוחלף אורי עופר, שייסד וניהל את [[האופרה הישראלית החדשה]], ב[[עודד פלדמן]], שנתמנה במקומו למנכ"ל. בשנות התשעים קיבל לידיו את ניהול התיאטרון הצמד [[עמרי ניצן]] ([[מנהל אמנותי]]) ו[[נעם סמל]] (מנכ"ל), שהצליחו בראשית שנות השמונים להביא את [[תיאטרון חיפה]] לפריחה תחת ניהולם.

התיאטרון המשיך להציג הצגות רבות, כשהדגש היה על העלאת מחזות מקוריים. בד בבד העלה "הקאמרי" הצגות מהקלאסיקה העולמית של [[שייקספיר]], [[ברטולט ברכט|ברכט]], [[ארתור מילר]] ועוד. במשך 60 שנותיו הראשונות העלה התיאטרון כ-480 מחזות. "הקאמרי" העלה גם מספר [[מחזמר|מחזות זמר]] בולטים: "[[עוץ לי גוץ לי]]" (של [[אברהם שלונסקי]]) ו"[[שלמה המלך ושלמי הסנדלר]]" (של [[נתן אלתרמן]]) בשנות השישים, ו"[[עלובי החיים (מחזמר)|עלובי החיים]]" בשנות השמונים.

עם השנים הלכו והיטשטשו ההבדלים המהותיים בין הרפרטואר והליהוק של התיאטרון "הקאמרי" לבין שאר התיאטרונים בארץ, לרבות "הבימה".

ה[[מחזאי]] הבולט ביותר של "הקאמרי" מאז סוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] היה [[חנוך לוין]]. מחזותיו העלו ביקורת חברתית ופוליטית נוקבת, ועוררו לא פעם סערות. מחזהו האנטי-מלחמתי "[[מלכת אמבטיה]]" שהעלה התיאטרון ב-[[1970]], עורר סערת רוחות ציבורית חסרת תקדים: צופים הפגינו והתפרעו במהלך ההופעות, פוליטיקאים התערבו והממשלה איימה להפסיק לתמוך כספית בתיאטרון. בעקבות המהומות, החליטה הנהלת "הקאמרי" להוריד את המחזה לאחר 19 הצגות בלבד. למרות זאת, נחשבת הצגה זו כאבן דרך בתולדות התיאטרון ובתולדות ה[[סאטירה]] הישראלית, כשיש הטוענים כי היא הקדימה את זמנה במחאה שהעלתה על שכרון הכוח הישראלי לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בהמשך פעלו בתיאטרון מחזאים נוספים, בהם [[הלל מיטלפונקט]], [[ענת גוב]] ו[[עדנה מזי"א]].

=== מעמד התיאטרון ===
התיאטרון הקאמרי הוא [[הקדש ציבורי|הקדש]]. לקאמרי מועצת נאמנות וועד מנהל. המועצה היא בת 25 נאמנים ובראשה עומד ראש עיריית תל אביב יפו, [[רון חולדאי]]. הוועד המנהל מונה 9 חברים ויו"ר הוועד המנהל היא [[ליאורה מינקה]]. 

התיאטרון נתמך על ידי [[עיריית תל אביב-יפו]] ו[[משרד התרבות והספורט]]. למעלה מ-80% ��תקציב התיאטרון מגיע מהכנסות עצמיות, כלומר ממכירת כרטיסים ומנויים.

=== אגודת הידידים ===
לקאמרי אגודת ידידים, שנוסדה ב-1993, ומונה כ-400 ידידים ונדבנים, אישים מובילים ובכירים בישראל ומחוצה לה. נכון ל-2024, מיכל פורר מכהנת כיו"ר האגודה, וקרן ארזי אורנים, מנהלת האגודה.

לאורך שנות פעילותה קידמה האגודה פרוייקטים תרבותיים לטובת הנוער הישראלי בכל הארץ, מיעוטי יכולת, תושבי הפריפריה, תמיכה ביוצרים בישראל ועידוד מצוינות, ובהקמת קרן סיוע לשחקני התיאטרון ועובדיו בתקופת [[מגפת הקורונה בישראל|הקורונה]].

נשיאת הכבוד הראשונה של האגודה בין השנים 1993-2000, הייתה [[לאה רבין]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cameri.co.il/%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D|כותרת=אגודת הידידים|אתר=התיאטרון הקאמרי של תל-אביב|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-12-04}}</ref>.

=== ארכיון התיאטרון הקאמרי ע"ש [[גרשון פלוטקין]] וספריית המחזות ע"ש זאב רייכל ===
בארכיון התיאטרון נאספים לאורך השנים תמונות מהצגות, טקסטים, תוכניות ועוד, כאשר חלק גדול מהאוסף שמור בדיגיטל. בנוסף, יש יותר מ־5100 מחזות מתורגמים ומקוריים, הזמינים לעיון בספרייה, חדר עיון ופינת צפייה בהצגות עבר, העומדים לשירות הקהל הרחב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cameri.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F|כותרת=ארכיון הקאמרי|אתר=התיאטרון הקאמרי של תל-אביב|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-12-04}}</ref>.

== פרסים ==
ב-15 במאי 2014 הוענק לתיאטרון הקאמרי תואר עמית כבוד של [[אוניברסיטת תל אביב]]. מנימוקי הפרס:
:על תרומתו הייחודית במהלך שבעה עשורים להעשרת התרבות הישראלית בכלל וחיי התרבות בעיר תל אביב יפו בפרט; על רפרטואר ההצגות העשיר שלו, המשקף במידה רבה את סיפורה של מדינת ישראל וכולל יצירות תיאטרון שהפכו ל[[נכסי צאן ברזל]] לאומיים בזכות עצמן; על תפקידו בטיפוח והצגה של יצירה ישראלית מקורית במיטבה; ולאות הוקרה מיוחדת על מחויבותו לעידוד מצוינות באמנויות הבמה בכל הארץ לכל ענפיהן, במשחק, בבימוי, בהפקה ובמוזיקה; על מערכת היחסים המיוחדת שהוא מקיים זה עשורים רבים עם הקהילה האמנותית באוניברסיטת תל אביב ועל כך ששימש בית חם לבוגרים ואנשי סגל מוכשרים רבים של אוניברסיטת תל אביב בתחום האמנויות. להכתירו בתואר עמית כבוד של אוניברסיטת תל אביב{{הערה|[http://www.cameri.co.il/HONORARY_FELLOWSHIP תואר עמית כבוד של אוניברסיטת תל אביב], באתר התיאטרון הקאמרי}}.

== אירועים מיוחדים ==
בדצמבר 2024 נערך אירוע מיוחד לציון 80 שנות פעילות התיאטרון, בנוכחות שחקנים ואנשי צוות, שכיכבו על במת התיאטרון לאורך השנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/culture/stage/article/16897160|כותרת=נתנו הצגה: הקאמרי חגג 80 עם שחקני התיאטרון לדורותיו {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=2024-12-03|תאריך_וידוא=2024-12-04}}</ref>

==אולמות הקאמרי==
התיאטרון הקאמרי החל את פעילותו בבניין "[[הפועל]]" ב[[רחוב נחמני]] 4 בתל אביב{{הערה|{{על המשמר||בית הפועל נמכר לתיאטרון הקאמרי|19531022|16}}}}. במהרה שכר התיאטרון את אולם המרתף בבניין [[קולנוע מוגרבי]] בפינת הרחובות [[רחוב אלנבי|אלנבי]] ו[[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|בן יהודה]] בתל אביב, בו היו 630 מקומות. היחסים בין מוגרבי שהשכיר את הבניין לתיאטרון הקאמרי לא התנהלו על מי מנוחות. מוגרבי דרש מדי פעם להעלות את דמי השכירות, ומשהתיאטרון סירב הוא דרש את פינוי התיאטרון מהאולם{{הערה|{{מעריב||המדינה לנוכח הרוח...|19490311|26}}}}. סכסוך ראשון פרץ בתחילת 1949{{הערה|{{מעריב||ה' מוגרבי תובע צו פינוי נגד התיאטרון הקאמרי|19490217|31}}}} ולאחר שהושגה הסכמה פרץ הסכסוך שוב ביוני 1950, לאחר שהתיאטרון טען שהוא משלם דמי שכירות מופרזים לעומת בתי קולנוע אחרים{{הערה|{{על המשמר||רק 24 איש נכחו בהצגת קולנוע מוגרבי - מתוך אהדה לת"ק|19500611|8}}}}. הפעם פתח התיאטרון בשביתה{{הערה|{{חרות||הקאמרי שובת וקולנוע מוגרבי לפני שביתה|19500607|73}}}}. [[הכנסת]] התכנסה והחליטה ברוב קולות של אנשי [[מפא"י]], [[מפ"ם]] ו[[המפלגה הפרוגרסיבית]] לשנות את החוק כדי לאפשר [[הפקעה]] של מבנים לצורכי אכסונם של מוסדות תרבות, חינוך ואמנות{{הערה|{{חרות||חוק התיאטרון הקאמרי|19500614|17}}}}. בשנת 1953 שוב ביקשו בעלי הבניין לפנות את התיאטרון{{הערה|{{חרות||תביעה נגד התיאטרון הקאמרי|19530712|70}}}} ובמסגרת זו סירבו להצעת תיאטרון לשפץ את האולם על חשבונו{{הערה|{{על המשמר||בעל מוגרבי דחה הצעת התיאטרון הקאמרי לשיפור האולם|19540107|40}}}}. בעקבות זאת, הודיע שר האוצר בינואר 1954 על הפקעת האולם לעשר שנים למען התיאטרון הקאמרי{{הערה|{{חרות||שר האוצר הפקיע את אולם הקאמרי|19540110|67}}}} וקבע ש[[שמאי מקרקעין|שמאי]] יקבע את דמי ה[[שכירות]] שישלם התיאטרון למוגרבי{{הערה|{{מעריב||שמאי יקבע שכירות הקאמרי|19540111|16}}}}. בעקבות ביקורת ציבורית על ההפקעה הודיע [[שר האוצר]] על נכונותו לבטלה אם יושג הסדר בין התיאטרון לבעלי הבניין{{הערה|{{מעריב||מוגרבי - קאמרי|19540115|42}}}}. הסדר פשרה הושג במאי 1954{{הערה|{{על המשמר||הושגה פשרה בין הקאמרי למוגרבי|19540503|54}}}}.

ב-1953 רכש התיאטרון את בניין "הפועל" ב[[רחוב נחמני]] 4 והקים בו את [[אולם נחמני]] המחודש בו הועלו הצגות החל מפברואר 1955 במקביל לפעילות בבניין מוגרבי{{הערה|{{על המשמר|מ. בן אפרים|עשור לתיאטרון הקאמרי|19550204|59}}}}{{הערה|{{דבר||משכן אמנות חדש|19540716|123}}}}. בסוף 1957 פנה התיאטרון למשרד האוצר בבקשה להלוואה של מיליון לירות לצורך רכישת [[אולם תיאטרון]] בן אלף מקומות בפסאז' פילץ, שנקרא לימים [[פסאז']] הוד, בצומת הרחובות פרישמן-דיזנגוף{{הערה|{{מעריב||הקאמרי מבקש מליון ל"י לכיסוי חובות ורכישת אולם|19571231|54}}}}. התיאטרון פנה למוסדות שונים בבקשת סיוע לרכישת האולם{{הערה|{{דבר||הקאמרי מבקש עזרת מוסדות שונים להשתתף ברכישת אולם|19580105|110}}}} והוקמה רשות ציבורית שקנתה את האולם עבור התיאטרון{{הערה|{{מעריב||הנהלה חדשה לתיאטרון הקאמרי|19580508|56}}}}. באותה שנה הוחלט לעזוב את אולם מוגרבי ולהתרכז באולם החדש ברחוב נחמני עד סיום בניית האולם בבניין פילץ{{הערה|{{דבר||התיאטרון הקאמרי יצמצם צוות עובדיו|19580223|125}}}} ולאחר סגירת התיאטרון ופתיחתו מחדש בהנהלה חדשה ביולי 1958 הוא הציג רק באולם החדש ברחוב נחמני{{הערה|{{דבר||הקאמרי פותח שעריו מחדש|19580714|55}}}}.

בסוף [[1961]] עבר "הקאמרי" למשכנו בפסאז' הוד שב[[רחוב דיזנגוף]] פינת [[רחוב פרישמן|פרישמן]]{{הערה|{{דבר||שני פנים לאולם|19611110|195}}}}, ובשנת [[2002]] עבר למשכן חדש וגדול במתחם [[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]] ב[[שדרות שאול המלך]] בעיר.

במשכן הנוכחי של "הקאמרי" שישה אולמות:
*'''אולם קאמרי 1''' ע"ש יוסף מילוא, שלוש קומות - אולם, עליה ויציע, 932 מקומות ישיבה.
*'''אולם קאמרי 2''', שתי קומות, אולם ועליה, 419 מקומות ישיבה.
*'''אולם קאמרי 3''', שלושה אגפים, ימין, שמאל ומרכז, כ-300 מקומות ישיבה.
*'''אולם קאמרי 4''', אולם חזרות, כ-160 מקומות ישיבה.
*'''אולם קאמרי 5''', ע"ש ד"ר סיירוס ומירטל קאצן - אולם חזרות.
*'''אולם קפה תיאטרון''', חלל אינטימי, כ-100 מקומות ישיבה.

==גלריה==
<gallery>
Logo70.jpg|ממוזער|לוגו הקאמרי לרגל חגיגות ה-70
PikiWiki Israel 19303 Cameri Theater in Tel Aviv.JPG|התיאטרון הקאמרי (2012). במרכז - הפסל "שער" של [[מיכה אולמן]] (1995)
Tel Aviv Performing Arts 02.JPG|הכניסה לתיאטרון
HONORARY FELLOWSHIP.jpg|נעם סמל ועמרי ניצן מקבלים את תואר עמית כבוד באוניברסיטת תל אביב
</gallery>

{{תמונה רחבה|Cameri 1 panorama.jpg|650px|תמונה פנורמית של אולם קאמרי 1 לפני ההצגה "הם יורים גם בסוסים"}}

{{שדרות שאול המלך}}

==לקריאה נוספת==
*'''ספר התיאטרון הקאמרי בחג העשור 1954-1944''', הוצאת התיאטרון הקאמרי, 1954
*[[אבנר בן-עמוס]], '''הקאמרי של תל אביב : 50 שנות תיאטרון ישראלי''', הוצאת ד' די-נור, 1997
* לאה גילולה, '''התיאטרון הקאמרי 1945 - 1961, השגשוג, המשבר ותיקונו''', הוצאת [[יד בן צבי]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי|http://www.cameri.co.il}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{ערוץ יוטיוב|מזהה=cameritv|שם=התיאטרון הקאמרי}}
* [https://archive.today/20120722051838/www.cameri.co.il/index.php?page_id=55 התיאטרון הקאמרי] - רשימת כל ההצגות
* {{פרס ישראל|the-chamber-theater-of-tel-aviv|התיאטרון הקאמרי של תל-אביב}}
* {{מעריב|אורי קיסרי|עידן הקאמרי|19700116|187}}
* {{הארץ|ציפי שוחט|תמונות מחיי תיאטרון|1.1316210|4 באפריל 2008}}
* [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/21604DCE-E710-4DEC-B6DB-4419EB78C4C6,frameless.htm אודות תיאטרון הקאמרי באתר עיריית תל אביב]
* [https://haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=HAU&inst=972HAI_MAIN&collectionId=81174212920002791&lang=iw_IL ארכיון התיאטרון הקאמרי] של תל אביב 1944–1948 מתוך: האוספים הדיגיטליים של [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]
* {{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|האולמות הקטנים של הקאמרי ייסגרו|4551125|28 ביולי 2014}}
* {{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|שום דבר לא השתנה בעולם התיאטרון בישראל|1.2622386|27 באפריל 2015}}
* {{ידיעות אחרונות|יואב בירנברג, אמירה לם|רן גואטה, רן|5467324|20 בפברואר 2019}}
* {{הארץ|איה חיות|75 שנה לקאמרי - השנים הראשונות|1.8303602|23 בדצמבר 2019}}
* פרסום באתר ארכיון המדינה, נובמבר 2019: "התיאטרון הקאמרי: אוסף תעודות מ-75 שנותיו הראשונות": https://catalog.archives.gov.il/publication/cameri-theatre/
* {{מרחב|תיאטרון הקאמרי}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{coord|32|4|36.34|N|34|47|7.04|E|display=title|type:landmark}}
[[קטגוריה:התיאטרון הקאמרי|*]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה]]
[[קטגוריה:שדרות שאול המלך]]
[[קטגוריה:אגודות עות'מאניות]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: תיאטראות]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Coord (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:אתר רשמי/ידני (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בלי קישור פנימי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דבר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הארץ1 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבוקר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הבקר (עריכה)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:המשקיף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:חברה מסחרית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:חברה מסחרית/קטגוריה (עריכה)
תבנית:חרות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:טען סקריפט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ידיעות אחרונות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:יישור טקסט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:לשוניות2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מונחון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מימין לשמאל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיקום מפורט בישראל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ממי (עריכה)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה אוטומטית/אורך (עריכה)
תבנית:מפה אוטומטית/רוחב (עריכה)
תבנית:מפה דינמית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מפה דינמית/גוש דן וסביבותיו (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/אור יהודה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/אזור (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/אלעד (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/ג'לג'וליה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/הוד השרון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/הרצליה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/התעשייה האווירית לישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/חולון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/כפר סבא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/לוד (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/מחנה דורי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/סביון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/פארק אריאל שרון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/פתח תקווה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/קריית אונו (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/רמלה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/רמת גן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/רמת השרון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/רעננה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/שוהם (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/פוליגונים/שפד"ן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/רשויות מקומיות/צבעים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/רשות מקומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/תל אביב-יפו (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפה דינמית/תל אביב מרכז (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת ביניים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מפת מיקום/גוש דן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום/תל אביב (עריכה)
תבנית:מציין מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מרחב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משמאל לימין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נקודת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/חישוב רגיל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/אתר רשמי (עריכה)
תבנית:סמל/תל אביב-יפו (עריכה)
תבנית:עיצוב יצירות מוזיקליות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עיצוב יצירות מוזיקליות/יחיד (עריכה)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:על המשמר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערוץ יוטיוב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פרופילים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:פרמטר שם בשפת המקור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:פרס ישראל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:צבע גופן (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:צבע רקע (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קואורדינטות מוויקינתונים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רשתות חברתיות (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שדרות שאול המלך (עריכה)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (ה��נת תבניות)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תבנית מידע/אתר אינטרנט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תמונה להחלפה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תמונה רחבה (עריכה)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Coordinates (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:טווח זמנים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:מפה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:מפה/i18n (עריכה)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תבנית חוזרת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע/אתר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף התיאטרון הקאמרי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/התיאטרון_הקאמרי"