הצגת המקור של הדף "איכה ישבה חבצלת השרון"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי.

החסימה בוצעה על־ידי ‪EPIC‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: Open proxy/Webhost: See the help page if you are affected

תחילת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2024
פקיעת החסימה: 10:48, 2 ביולי 2025

כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 206.189.44.186. הטווח החסום הוא 206.189.32.0/20.

יש לציין את כל הפרטים האלה בכל פנייה לבירור החסימה. אם נראה לך שנחסמת בטעות, אפשר למצוא מידע נוסף והוראות בדף המדיניות הגלובלי No open proxies.

מלבד זאת, נא לדון בחסימה על־ידי שליחת בקשה לביקורת באתר מטא. אפשר גם לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני לתור ה־VRT של הדיילים בכתובת stewards@wikimedia.org ולכלול בו את כל הפרטים לעיל.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{חלונית
|כותרת=איכה ישבה חבצלת השרון
|ניקוד=כן
|תוכן='''אֵ'''יכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{הערה|המילה "איכה" ככל בתי הקינה היא המילה הראשונה בפסוק הראשון ב{{תנך|איכה|א|א}}, הפסוק הפותח באות אלף. הביטוי "חבצלת השרון" רומז ל[[עם ישראל]], על פי הפסוק "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" ב{{תנך|שיר השירים|ב|א}}. וב{{מדרש רבה|שיר השירים|ב}}: "אני חבצלת השרון, אמרה כנסת ישראל: אני היא וחביבה אני, אני שחבבני הקדוש ברוך הוא משבעים אומות...". הביטוי "חבצלת השרון" הוא גם שמו של פרח, ככל הנראה זה הנקרא כיום [[חבצלת החוף]]. אהוד קלפון מציין שפרח זה רגיל לפרוח (בשונה ממרבית הפרחים בארץ ישראל) דווקא בתקופה זו של [[חודש אב]], והוא מסמל דווקא את התקווה והנחמה. הפרח מוזכר גם ב{{תנך|ישעיהו|לה|א}} :"יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת".}}. וְדָמַם רוֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן{{הערה|"וְדָמַם רוֹן" פירושו: פסקה השירה בבית המקדש. "מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן" הכוונה היא לבני [[קהת]] (כחלק מ[[שבט לוי]]) שהיו נושאים את [[ארון הברית]].}}. וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן:

'''בָּ'''כוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים. כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים. וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים. כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים:

'''גָּ'''לְתָה מֵאַרְצָהּ כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה. בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה. וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים הֻשְׁפָּטָה. וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשָׁטָה. מִשְׁמֶרֶת מִפְשָׁטָה:

'''דַּ'''רְכֵי הֵיכָל דָּמְמוּ כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ. וְהַמְּעִיל כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ. הוּרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ. וְנָע מִשְּׁתִילוֹ. כֹּהֵן עַיְתָה לוֹ:

'''הָ'''יוּ אוֹיְבִים מַלְעִיבִים בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם. כְּבִטְּלוּ הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם. וְהֻרְעֲבוּ וְהֻצְמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם. כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. מִבֵּית לֶחֶם:

'''וַ'''יֵּצֵא הֲדַר אוֹם בַּכֶּסֶף נֶחְפָּת. וּתְמוּרוֹ אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ חֻפָּת. וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת. כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת. נִלְכְּדָה יוֹדְפַת:

'''זָ'''כְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ. לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ. וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ:

'''חֵ'''טְא חָטְאָה וְאָמְרָה לָאֱלִיל "זֶה אֵל". וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה בְּחוֹזֵי אֵל. עֲבוּר כֵּן הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל. וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל. כְּפַר עֻזִּיאֵל:

'''טֻ'''מְאָתָהּ הֶחֱנִיפָה תֵבֵל. וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל. וַעֲנַן אֲבַק רַגְלָיו כְּאָבֵל. וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל. בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל:

'''יָ'''דוֹ פָּרַשֹ צָר בְּבֵית זְבוּל. כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי כְּדוֹר הַמַּבּוּל. כִּסְאוֹ הֵשִׁית לְחִבּוּל וְנִבּוּל. וַיֵּצֵא בְּכֶבֶל כָּבוּל. כֹּהֵן כָּבוּל:

'''כָּ'''ל עַמָּהּ קוֹנְנוּ קִינָה. כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא. כְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא. וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ. מִשְׁמֶרֶת אֶלְקָנָה:

'''לֹ'''א לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת. וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת. וּבְחִזּוּק מוּסָר הֻרְפָּת. וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת. כֹּהֵן צְפָת:

'''מִ'''מָּרוֹם הִשְׁמִיעַ נִלְאֵיתִי טְעוֹן. וְהִכַּנִי בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן. וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נוֹב וְגִבְעוֹן. וְנָעָה מִמָּעוֹן. מִשְׁמֶרֶת בֵּית[1] כֹּהֵן מְעוֹן:

'''נִ'''שְׂקַד עֹל עָוֹן וְנִכְאַב. כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב. וְדוֹמַמְתִּי מִלְּצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב. וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב:

'''סִ'''לָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה. הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה:

'''עַ'''ל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית. וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית. וְהִרְבֵּיתִי צוֹמוֹת וְתַעֲנִית. וּמִצּוּרַת תָּכְנִית יָצְאָה יְוָנִית:

'''פֵּ'''רְשָׂה וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ. כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ. וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח. וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח בְּרֹאשׁ מַמְלָח:

'''צַ'''דִּיק הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ מָרַת. וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֻעֲרָת. וּתְמוּר עָזִּי וְזִמְרָת קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת. וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרָת מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת:

'''קָ'''רָאתִי לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב. וְקוֹנַנְתִּי בְּיַעַר בַּעֲרָב. וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַּעֲרָב. וְרֵיחַ לֹא עָרַב מֵאַכְלָה עֲרָב:

'''רְ'''אֵה כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה. בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. וּקְהָלִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה. וְנָעָה מֵחֲנוּיָה מִגְדַּל נוּנְיָה:

'''שָׁ'''מְעוּ כִּי יָצָאתִי בַּשִּׁבְיָה. וְנִשְׂרְפָה דַּת מָרוֹם שְׁבוּיָה. וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעִרְבּוּבְיָה. וּמֵהֶסְתֵּר חֲבוּיָה נָדָה בֵּית חוֹבִיָּה:

'''שָׁ'''מְעוּ כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה. וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה. וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה. וּמִקִּרְיַת חָנָה נָעָה כְּפַר יוּחֲנָה:

'''תָּ'''בֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין. וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין. וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין. וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין:

'''תָּ'''בֹא תַּמְרִיחַ וְחָשְׁכִּי תַּזְרִיחַ. וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַּפְרִיחַ. וְרֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ. וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ שׁוּלֵי חֲמַת אָרִיחַ:
}}
'''אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן''' היא [[קינה]] ל[[קינות לתשעה באב|תשעה באב]] מאת רבי [[אלעזר הקליר]] העוסקת בעשרים וארבע [[משמרות כהונה|משמרות הכהונה]]. היא נהוגה ב[[נוסח אשכנז|מנהגי אשכנז]].

הקינה בנויה מעשרים וארבעה בתים כאשר כל בית מזכיר את המקום ב[[הגליל|גליל]] אליו גלתה אחת מעשרים וארבע [[משמרות כהונה|משמרות הכהונה]]. כינויי המשמרות ושמות המקומות מבוססים על ברייתא ב{{ירושלמי|תענית|ד|ה}} ומקורות נוספים. כל בית בקינה מתחיל באחת מאותיות הא"ב לפי הסדר, ובאותה מילה שמתחיל בה הפסוק של אותה אות בפרק א' של מגילת איכה. כדי להתאים את 24 משמרות הכהונה ל-22 אותיות הא"ב הוכפלו בסוף הקינה הבתים המתחילים באותיות שי"ן ותי"ו. 

המקורות זוהו על ידי חוקרים שונים והאחרונים שבהם [[שמואל קליין]] ו[[מיכאל אבי-יונה]]. ה"ברייתא", המופיעה בירושלמי רק בחלקה, שוחזרה על ידי שמואל קליין בהתבסס (בין השאר) על קינה זו{{הערה|ראו גם בפירוש [[עלי תמר]] לירושלמי תענית פרק ד הלכה ה דיבור המתחיל "אמר ר"ל יהויריב גברא וכו'".}}.

==רשימת כינויי המשמרות בקינה ופירושיהם==

{| class="wikitable" border="1" ;"
! שם משפחת המשמר !!שם נוסף !! משמעות השמות על פי פירוש ב"קינות לתשעה באב" לקינתו של ה[[אלעזר בירבי קליר|קליר]] "איכה ישבה חבצלת השרון"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/19663 קינות לתשעה באב] זולצבאך, [[ה'תקצ"ד]]. על פי פירוש זה, שמו של כל משמר ניתן לו על שם העבירות שעבר ובגללן נענש.}} כ[[אלגוריה]] לחטאיהם של הכהנים וישראל.!! המיקום המשוער בימינו של מגורי המשמר

{{הערה|נערך בעזרת (סיור בעקבות משמרות הכהונה) מאמרו של '''גיל ברנר''' מדריך טיולים, תושב הגליל, בעל חברת טיולים "גיל גליל". ואנציקלופדיה "ארץ ישראל ושכנותיה".}}
|-
| align="center"|[[משמרת יהויריב|יְהוֹיָרִיב]] || align="center"|מסרבי מרון || '''מסרבים''' ומורדים ביושב '''מרום'''. || align="center"|[[מירון הקדומה|מירון]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|[[משמרת ידעיה|יְדַעְיָה]] || align="center"|ציפורים || '''ידע''' הקב"ה מחשבה רעה שבלבבם, והגלם. || align="center"|[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]
|-
| align="center"|חָרִם || align="center"|מפשטה || שמעלו ב'''חרם''', והנחית הקב"ה מכתו עליהם ו'''הופשטו''' מכל טוב. || align="center"|[[פסוטה]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|[[משמרת שערים|שְׂעֹרִים]]|| align="center"| עיתה לו || שעורים לשון - '''שערורייה''', עיתה לו לשון - '''עיוות'''. || align="center"| אולי הכפר ה[[לבנון|לבנוני]] [[עייתא א-שעב]] הנמצא צפונית ל[[בירנית]], ויש המזהים אותו עם [[עילוט]] שבגליל התחתון{{הערה|1='''עדנה סופר''', [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=1038&mag_id=115 חדשות ארכאולוגיות], [[רשות העתיקות]]}}.
|-
| align="center"|מַלְכִּיָּה || align="center"|בית לחם || על שם המלך [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]] שהעביר בנו ל[[מולך]], והיה מ'''בית לחם'''. || align="center"|[[בית לחם הגלילית]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|מִיָּמִן || align="center"|יודפת || על שם ש'''נתפתו''' אחר [[יצר הרע]], השיב הקב"ה '''ימינו''' אחור. || align="center"| [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]]
|-
| align="center"|[[משמרת הקוץ|הַקּוֹץ]] || align="center"|[[עיילבו]] || '''הוקצו''', הוכרתו. ובגללם הושמה הארץ ל'''[[קוץ]]''' ו[[דרדר כחול|דרדר]]. || align="center"| [[עיילבון]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|אֲבִיָּה || align="center"|עִידּו ||שלא '''אבו''' (רצו) לשמוע לתורת השם. || align="center"|כפר עוזיאל מזוהה עם [[שדה עמודים]]{{הערה|1=[http://www.syt.co.il/showTrip.asp?id=481 חירבת עמודים], באתר SYT
}}
|-
| align="center"|[[משמרת ישוע|יֵשׁוּעַ]] || align="center"|נשדף ||שבעטיו '''נשרף''' '''אר'''ון '''ב'''ית '''אל'''וקינו.  || align="center"| [[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|שְׁכַנְיָהוּ || align="center"|כבול || '''שכנים''' רעים לקב"ה. || align="center"|[[כאבול]]
|-
| align="center"|אֶלְיָשִׁיב|| align="center"|קנה || ש'''שבו''' מאחורי ה'''אל'''. || align="center"|[[כפר כנא]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|[[משמרת יקים|יָקִים]] || align="center"|פַּשְׁחוּר ||שלא נשאה עיניה ו'''צפתה''' למרום.  || align="center"| [[צפת]]/[[ביריה]]
|-
| align="center"|חֻפָּה || align="center"|בית מעון || שהיו '''מחופים בשקר''', מראים עצמם כשרים מבחוץ, ומבפנים מרמה. || align="center"|[[בית מעון]] (בצלע ההר מעל טבריה, שם קבר [[רבי עקיבא]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|יֶשֶׁבְאָב|| align="center"|חוצפית - שוחין || שעמדה ב'''חוצפה''' לפני הקב"ה, ולכן '''נשחתה'''. || align="center"|[[שיחין]]
|-
| align="center"|[[משמרת בילגה|בִּלְגָּה]]  || align="center"|מִעַדְיָה || ככתוב ב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|1={{תנ"ך|ירמיהו|ח|יח}}.}}: "'''מַבְלִיגִיתִי''', עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי" - לשון יגון. || align="center"| [[מע'אר]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|אִמֵּר  || align="center"|יבנית || כיוון שהתגאו לפני הקב"ה, מסרם בידי '''יוונים'''.|| align="center"|[[יבנית|חרבת יבנית]] בין [[ביריה]] ל[[עמוקה]], ויש מזהים אותו עם [[יבנאל]]
|-
| align="center"|[[משמרת חזיר|חֵזִיר]]|| align="center"|ממלח || משום שהפרו ברית '''מלח'''{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|ב|יג}}: "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח".}} - ברית הכהונה.  || align="center"|[[חורבת ממלח|כפר ממלח]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|הַפִּצֵּץ || align="center"|נצרת || '''נפוץ''' - לשון פיזור. || align="center"|[[נצרת]] יש האומרים כי [[דבורייה]]
|-
| align="center"|פְּתַחְיָה || align="center"|אכלה ערב || כיוון שלא שקדו על '''פתחי''' בית המדרש, '''אכלום''' בני קידר ('''ערב'''). || align="center"| [[עראבה]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|יְחֶזְקֵאל || align="center"|מגדל נוניה || כי החזיקו בעבודת אל נכר, לכן הגדיל עליהם את חרב היונה.|| [[מגדל (יישוב)|מגדל]] אשר על שפת [[הכנרת|ים כנרת]] ועסקו בה ב[[דיג בארץ ישראל#הדיג בכנרת|דיג]]. דג בארמית = נון
|-
| align="center"|גָמוּל || align="center"|בית חוביה || עשו מעשיהם ב'''היחבא''', ו'''גמלו''' רעה לנפשם. || align="center"|[[כוכב הירדן]] - כאוכב אל הווא
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|יָכִין || align="center"|כפר יוכנה || ש'''הכינו''' את עצמם לעבירה. || align="center"|[[דיר חנא]] שבצפון, ויש המזהים אותו עם [[ענבר (יישוב)|כפר ענאן]]
|-
| align="center"|דְּלָיָהוּ || align="center"|גנתון || לא '''דלו''' עיניהם למרום, ו'''גינו''' כלפי שמיא. || align="center"| [[נחל צלמון|תל צלמון]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|מַעַזְיָהוּ || align="center"|אריח|| כיוון שלא החזיקו בתורה ובעבודה שהם '''מעוזם''' של ישראל, נעשו כ'''אורחים''' בין האומות. || align="center"| [[חמי טבריה]] (חמת אריח)
|}


==קישורים חיצוניים==
* {{הזמנה לפיוט|393}}
* [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=600018&mm15=003005006001%2023 נוסחאות לקינה מכתבי יד] באתר מאגרים של [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{יוטיוב|aUX2kkQQS5E|ערוץ=עדת ישורון ביתר עילית}}
* אהוד קלפון, [http://ek.meydalle.info/kalfon370.htm איכה וחבצלת הנחמה]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}{{פיוטים ופייטנים|פיוטים}}
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי אלעזר בירבי קליר]]
[[קטגוריה:יצירות עם אקרוסטיכון]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Str len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הזמנה לפיוט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הקלטה (עריכה)
תבנית:חלונית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:יוטיוב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ירושלמי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מדרש רבה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות עם הסתרה (עריכה)
תבנית:פיוטים ופייטנים (עריכה)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תנך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:תת קבוצה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox with collapsible groups (עריכה)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גרשיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/ירושלמי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/מדרש רבה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:ספרי קודש/תנ"ך (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף איכה ישבה חבצלת השרון.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/איכה_ישבה_חבצלת_השרון"