קטגוריה:משלי כט כז

הפסוק מתאר תופעה נפשית, אולם מה המשמעות המעשית שלה?

1. קריטריון להבחנה בין צדיקים לרשעים: אם ראית אדם השונא כל איש עוול, דע שהוא צדיק; ואם ראית אדם השונא כל ישר דרך, דע כי הוא רשע. כמו הפתגם העממי "אמור לי מי חבריך - ואומר לך מי אתה", כך גם מהצד השני: "אמור לי מי אתה שונא - ואומר לך מי אתה". ראו: קריטריונים נוספים לזיהוי רשע.

2. הנחיה לתיקון הרגש: "הצדיקים יתעבו הרשע... ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה, אם תעב לא יתעבנו, גם ברך לא יברכנו" (שערי תשובה ג קצ). אם ברצונך להיות צדיק, קודם-כל הפסק לברך ולשבח את אנשי-העוול (כמו ב(משלי כח ד): "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע"*); ואחר-כך עבוד על עצמך עד שתרגיש תיעוב ושנאה כלפיהם.

3. הסתייגות מניסיונות לעשות "שלום" בין צדיקים לרשעים: "החכמה היפך הסכלות, ומכיון שאין הפכים מתחברים - חל הפירוד... ואין אויב גדול יותר לכסיל מן החכם, גם שנאת החכם לכסיל גדולה יותר..." (ראב"ם על חכם עדיף מנביא), כי "הטוב שונא את הרע והרע שונא את הטוב" (מלבי"ם), ואין כל אפשרות לחבר ולהשלים בין ההפכים.

עוד על שנאת הצדיקים לרשעים, ראו ב(משלי כח ד): "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע, וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם"*.