מ"ג משלי יט כז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַדַל בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגוֹת מֵאִמְרֵי דָעַת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֲֽדַל־בְּ֭נִי לִשְׁמֹ֣עַ מוּסָ֑ר
לִ֝שְׁג֗וֹת מֵאִמְרֵי־דָֽעַת׃
רש"י
רלב"ג
"חדל בני". המנע בני לשמוע חכמת המוסר תמיד, באופן שתשגה בה יותר מאמרי דעת, כי אין ראוי לאדם שיאבד זמנו בחקירותיה, כמו שביארנו בפרשת בראשית, אבל ראוי שתשגה תמיד באהבת אמרי דעת, אחר שתגיע מהמוסר דבר ראוי ומספיק להיות הצעה לקנין החכמה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לשגות" - מלשון שגגה ומשגה.