מ"ג משלי ב יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֭עֹ֣זְבִים אׇרְח֣וֹת יֹ֑שֶׁר
לָ֝לֶ֗כֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃

רלב"ג

ומדרך "העוזבים ארחות יושר" בדעות "ללכת בדרכי חשך", וזה קרה להם מפני הקדמה מה קדמוה, והיא תביאם להכחיש המוחש, כמו שקרה למי שבטל ההויה מהדברים מפני הקדמה אחת טעה והביאו זה לקיים שאין בכאן פועל אבל המתחדש מתחדש מהקרי ,והלכו בדרכים חשוכים ובטלו הדברים הנגלים האמת והיושר:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"העוזבים" - ר"ל העוזבים דרך האמיתי, להעמיד על דרכי מינות.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"העוזבים", ונגד להצילך מדרך רע אמר "העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חשך", הדרך הוא הדרך הגדול וקבוע לרבים וממנו יצאו ארחות לכפרים וערים קטנות, מצייר שבתורה לא לבד שהדרך הגדול ישר, כי גם הארחות המסתעפים ממנה הם כולם ישרים, שבכל מצוה מסתעפים ממנה ארחות רבות, כמו מן מדת הרחמנות יסתעפו נתינת צדקה, הלואת חסד, השבת העבוט וכדומה, והם ארחות יושר, וברשעה לא לבד שהאופל פרוש על ארחותיה הפרטיים, כי גם הדרך הגדול חשך ולא אור, כי הוא הפך החכמה שהוא אור הלבבות:

ביאור המילות

"ארחות, דרכי". התבאר אצלי בכ"מ שדרך הוא הדרך הגדול הקבוע העובר מעיר לעיר, וארח הוא המסתעף מן הדרך הגדול אל הצד אל הכפרים, ושניהם דרך הרבים, שזה הבדלם מנתיב שהוא דרך היחיד, (ובאו בס' זה לקמן פסוק כ' ט"ו, ג' ו', ד' י"ד י"ח, ט' ט"ו, ט"ו י"ט):

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

העוזבים ארחות ישר ללכת ברכי חשך — ולא די להם שעוזבים דרך הישר, אלא שהולכים אורחות עקלקלות, וזה טעם ללכת בדרכי חשך.

<< · מ"ג משלי · ב · יג · >>