משלי כד

א אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו [תתאיו] להיות אתם ב כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה ג בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ד ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים ה גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח ו כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ ז ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו ח מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו ט זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ י התרפית ביום צרה צר כחכה יא הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך יב כי תאמר הן לא ידענו זה ה‍לא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו יג אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך יד כן דעה חכמה לנפשך אם ��צאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת

טו אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו טז כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה יז בנפל אויביך [אויבך] אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך יח פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו יט אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים כ כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך כא ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב כב כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע     כג גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב כד אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים כה ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב כו שפתים ישק משיב דברים נכחים כז הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך

כח אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך כט אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו ל על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב לא והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה לב ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר לג מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב לד ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן

א אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה וְאַל תתאו [תִּתְאָיו] לִהְיוֹת אִתָּם. ב כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה. ג בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן. ד וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. ה גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. ו כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. ז רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ. ח מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ. ט זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ. י הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה. יא הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ. יב כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲ‍לֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ. יג אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ. יד כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.

טו אַל תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ. טז כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה. יז בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ. יח פֶּן יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ. יט אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים. כ כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ. כא יְרָא אֶת יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב. כב כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ.     כג גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב. כד אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים. כה וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב. כו שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים. כז הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.

כח אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ. כט אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ. ל עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. לא וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה. לב וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר. לג מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב. לד וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן.

א אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל (תתאו) תִּתְאָיו לִהְיוֹת אִתָּם.

ב כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם הם כל הזמן חושבים איך לשדוד אנשים, וישדדו גם אותך

להרחבה, וְעָמָל רמאות, "עבודה בעיניים"

להרחבה שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה.

ג בְּחָכְמָה קבלת עצות מאחרים

להרחבה יִבָּנֶה בָּיִת רכוש וגם משל למשפחה

להרחבה, וּבִתְבוּנָה הסקת מסקנות באופן עצמאי

להרחבה יִתְכּוֹנָן יהיה הבית יציב ומבוסס

להרחבה.

ד וּבְדַעַת תשומת-לב מקרוב

להרחבה, חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים.

ה גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז מצליח בחכמתו להישאר תמיד חזק ומוגן

להרחבה, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ מצליח תמיד להגדיל את כוחו

להרחבה.

ו כִּי בְתַחְבֻּלוֹת שילוב של עצות רבות, אסטרטגיה

להרחבה תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.

ז רָאמוֹת גבוהות לֶאֱוִיל חָכְמוֹת החכמות נראות לאויל גבוהות מדי ומעבר להשגתו, בַּשַּׁעַר מקום התכנסות החכמים, המקום שבו מקבלים החלטות הנוגעות לציבור

להרחבה לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ לא יהיה לו מה להגיד ולא יוכל להשפיע

להרחבה.

ח מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ, לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ משמים יזמנו לו אנשים תככנים יותר ממנו שילמדו אותו לקח

להרחבה.

ט זִמַּת אִוֶּלֶת שטחיות מתוך כוונה רעה, רשלנות פושעת

להרחבה - חַטָּאת, וְתוֹעֲבַת לְאָדָם מתועב בעיני כל אדם - לֵץ אדם הלועג ומזלזל בזולת

להרחבה.

י הִתְרַפִּיתָ אם התעצלת מלהציל אחרים בְּיוֹם צָרָה - צַר כֹּחֶכָה כוחך יתמעט ולא תוכל להציל את עצמך.

יא הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים מתמוטטים ונופלים לַהֶרֶג! אִם תַּחְשׂוֹךְ אם לא תתן מכוחותיך ותשתמש בתירוץ -

יב כִּי תֹאמַר 'הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה אנחנו לא מכירים אותו, לא יודעים אם נוכל להציל אותו, לא יודעים אם נצליח לחזור בשלום', הֲ‍לֹא תֹכֵן לִבּוֹת ה', השוקל ובודק את מחשבותיו של האדם

להרחבה הוּא יָבִין, וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ השומר על חייך

להרחבה הוּא יֵדָע, וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ.

יג אֱכָל, בְּנִי, דְבַשׁ כִּי טוֹב, וְנֹפֶת דבש נוזלי

להרחבה מָתוֹק עַל חִכֶּךָ.

יד כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ למד חכמה שמהנה את נפשך אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית אך זכור שיש גם נושאים אחרים שצריך ללמוד בעתיד, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.

{פ}

טו אַל תֶּאֱרֹב רָשָׁע עם רשע לִנְוֵה ביתו של צַדִּיק, אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ מקום מנוחתו של הצדיק.

טז כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם גם אם הצדיק ייפול שבע פעמים, בסוף יקום וינצח, אבל, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה אם תבוא עליהם צרה אחת, ייכשלו ולא יקומו עוד.

יז בִּנְפֹל (אויביך) אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ בכשלונו של אויבך אַל יָגֵל לִבֶּךָ.

יח פֶּן יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו כי ה' מייסר אותו כדי שיחזור בתשובה, אבל אתה מעדיף שימשיך לחטוא ולהתייסר

להרחבה, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ כי השמחה על חטאו של הזולת היא חמורה יותר מהחטא עצמו.

יט אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים תכעס על הצלחתם של הרעים ותנסה לחקות אותם

להרחבה, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.

כ כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲר��ית עתיד והמשכיות

להרחבה לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.

כא יְרָא אֶת יְהוָה, בְּנִי, וָמֶלֶךְ ירא גם את המלך, עִם שׁוֹנִים אנשים שאינם מקיימים את מצוות ה' או את חוקי המלך

להרחבה אַל תִּתְעָרָב.

כב כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם אסונם, כשיענישו אותם

להרחבה, וּפִיד שבר וצרה שְׁנֵיהֶם שיבוא על המורדים בה' או המורדים במלך - מִי יוֹדֵעַ?

{ס}

כג גַּם אֵלֶּה המשלים הבאים, כמו המשלים שממשלי כב יז והלאה לַחֲכָמִים משלים של חכמים אחרים ששלמה שילב בספרו

להרחבה:

הַכֵּר פָּנִים כשמפלים לטובה או לרעה אנשים מוכרים

להרחבה בְּמִשְׁפָּט - בַּל טוֹב הדבר מונע טובה ושפע מהעולם (הגר"א).

כד אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה' - יִקְּבֻהוּ יקללו אותו עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים כי הדבר פוגע בציבור כולו.

כה וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם למי שרוצה להוכיח את הרשע, מותר ורצוי להגיד לרשע שהוא צדיק, כדי שישמע לו ויחזור למוטב, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב ברכה על כך שהם מחזירים את הטובה והשפע לעולם.

כו שְׂפָתַיִם יִשָּׁק כולם יאהבו וינשקו את שפתיו של מי ש-, מֵשִׁיב עונה לרשעים בויכוח דְּבָרִים נְכֹחִים ראויים והגיוניים

להרחבה.

כז הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ מקצוע ומקור פרנסה וְעַתְּדָהּ הכן לעתיד בַּשָּׂדֶה לָךְ, אַחַר ורק אחר כך וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.

{פ}

כח אַל תְּהִי עֵד חִנָּם שעדותו אינה מועילה, כגון עד יחיד בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ כדי לשבור אותו כמו פתיתים בִּשְׂפָתֶיךָ בדיבורך.

כט אַל תֹּאמַר גם אם הוא היה עד-חינם נגדך

להרחבה 'כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ'.

ל עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב שאינו מבין את תוצאות מעשיו

להרחבה.

לא וְהִנֵּה, עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים עשבים שוטים קוצניים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים עשבים שוטים צורבים, אולי w:סרפדים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.

לב וָאֶחֱזֶה ראיתי בחזון נבואי את משמעות המראה

להרחבה, אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי; רָאִיתִי, לָקַחְתִּי מוּסָר הפקתי לקחים מהצרה שבאה עליו

להרחבה.

לג מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.

לד וּבָא מִתְהַלֵּךְ בהפתעה, כמו אורח

להרחבה רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן בבטחון, כמו חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו.

{פ}