שקוף - גוף התקשורת של הציבור

מקורו של "שקוף" במיזם בשם "מאה ימים של שקיפות" שהפעיל אביטל בשנת 2014, ופעל למען שקיפות על ידי הצגת קשרי ההון-שלטון, פגישות מיומני חברי הכנסת, מידע המרמז על אפשרות לניגוד עניינים בין פעילות חברי הכנסת וחייהם האישים וסוגיות שקיפות נוספות. המיזם הוקם בעזרת מימון המונים באתר הדסטארט^[5], אשר ביקש לגייס 100,000 ש"ח כדי לקדם את נושא השקיפות. מטרתו המקורית של המיזם הייתה לשלוח חוקרים פרטיים בעקבות חברי הכנסת במטרה לחשוף את יומן הפגישות שלהם ודרכו את קשרי ההון-שלטון. המיזם הושק במהלך "מבצע צוק איתן" והצליח לגייס כמעט 60% יותר מהסכום המבוקש.

תחילת המיזם נדחתה במספר חודשים בעקבות פיזור הכנסת, עד להתכנסות הכנסת מחדש לאחר הבחירות. בהמשך, אסטרטגיית המיזם שונתה והורחבה לתקופה העולה על 100 הימים המקוריים. בשנת 2017 יזם המיזם קמפיין מימון המונים נוסף בשם "88 ימים של פגרה" כדי לממן את המשך פעילותו, עם דגש על הגברת השקיפות על פעילות הח"כים במהלך הפגרה הארוכה מהכנסת^[6].

לאורך שנות פעילות המיזם יצר שיתופי פעולה עם מיזמים משלימים. בשנת 2018 התאחדו המיזמים "מאה ימים של שקיפות" ו"קרן התחקירים" תחת "שקוף", ויצרו גוף תקשורת לו מודל עסקי שונה, בו מימון קבוע של תומכים שקובעים את פעילות הארגון.

מערכת שקוף מאחדת את שיטות העבודה של שני המיזמים הקודמים, ומשתמשת בכלים עיתונאיים מגוונים כגון מקורות, חוקרים פרטיים, בקשות חופש מידע, סטטיסטיקות של הצבעות וחשיפת נתונים על ידי נבחרי הציבור וניתוח מאגרי מידע שלטוניים. המיזם שוכר שירותים של משרדי חקירות לאיסוף מידע וקידום שקיפות, וכן מפעיל מערך מתנדבים על מנת לקדם את מטרות המיזם. המיזם דוגל בשקיפות ומציג את כל הוצאותיו ברשת האינטרנט^[7].

החל מסוף שנת 2014, טרם האיחוד תחת "שקוף" בשנת 2018, עסק מיזם "100 ימים של שקיפות" בפעילות רבה:

• חשיפת בעלי היתרי כניסה לכנסת - בשנת 2015 המיזם פעל, בשיתוף פעולה עם התנועה לחופש המידע, על מנת לחשוף את רשימת בעלי היתר קבוע למשכן הכנסת. העתירה בעניין זה התקבלה ורשימת בעלי היתר קבוע לכנסת פורסמה לראשונה^[8][9].
• מיפוי והגברת שקיפות הח"כים - יצירת "מיפוי הח"כים השלם" הראשון מבחינת שקיפות: מי הח"כים שמוכנים לחשוף בפני הציבור את המידע האישי שלהם שעלול להיות רלוונטי להחלטות שונות בתפקידם^[10]. בהמשך לכך חשיפת "חברי הכנסת ה-20 בראי השקיפות" - טבלה המרכזת מידע ומתארת את מידת השקיפות של חברי הכנסת מבחינת הצהרת הון, נדל"ן, הצבעה על חוקי שקיפות, תורמים בולטים לח"כ, מקורבים לח"כ, יועצים לח"כ, חברים, הסכמי ניגוד עניינים ועוד. נכון לשנת 2016, למעלה ממחצית מחברי הכנסת חשפו עם המיזם את הצהרות ההון שלהם (פירוט נכסים פרטיים)^[11].
• חשיפת תקציבי קשר עם הבוחר של הח"כים - חשיפת הוצאות חברי כנסת מתוך תקציב הקשר עם הבוחר לשנים 2015^[12][13], 2014^[14] ו-2013^[15].
• חשיפת נכסי ח"כים - חשיפת נכסיהם של יאיר לפיד^[16], חיים כץ^[17], אריה דרעי^[18], נחמן שי ואחרים.
• חשיפת נוכחות ח"כים - חשיפת נוכחות חברי כנסת במשכן הכנסת על פי שעות בטבלה השוואתית^[19].
• חשיפת שימוש מוגזם לכאורה בימי חופש של הח"כים - חשיפת נתוני ח"כים אשר טסו לחו"ל על חשבון ימי עבודה במליאה, במקום לחכות לפגרה^[20].
• הנגשת מידע פוליטי חיוני לציבור - הנגשת מידע דוגמת הסכמי ניגודי עניינים במשרדי הממשלה, הוצאות הח"כים, קשריו של רה"מ עם יצחק תשובה והפגישות הרבות ביניהם^[21], תחקיר על גניזת חוק הפרוות בו היו מעורבים לוביסטים^[22], הסעיף המאפשר לשרים לקבל שכר מלא על יום אחד (חלק מהשרים השיבו אותו לאחר החשיפה), חשיפת הסכמים סודיים בקק"ל, הקלטות בתקופת הבחירות של משה כחלון ומנואל טרכטנברג, תחקיר מקיף על מרצ, כתבה על קשרים של ח"כ שרן השכל לתאגידים במשק^[23] ורבים אחרים. במסגרת המיזם אביטל מפרסם פינות וידאו הומוריסטיות במטרה להנגיש את המנגנון השלטוני^[24].
• שינוי עמדת מבקר המדינה לגבי חסימה ברשתות החברתיות - מבקר המדינה אימץ את המלצות המיזם להחלת כללים ברורים לחסימת אזרחים ברשתות החברתיות על ידי פוליטיקאים וכן לגבי הסתרת פגישות והוצאות מתקציב המדינה^[25].
• השפעה על ח"כים לשתף יומנים עם הציבור - נכון לקיץ 2017, חשפו כ-30 ח"כים את יומני הפגישות הציבוריים שלהם^[26].
• השקפה לציבור של פלטפורמת קבלת החלטות ממשלתיות - אתר "המעטפה", שבעבר היה משמש לקבלת החלטות ממשלתיות באופן שעוקף לכאורה את יכולתם של חברי הכנסת לפקח על כך או אף לדעת על כך, הפך פומבי בעזרתו של המיזם^[27].
• השפעה על שרים לחשוף את הצבעתם בוועדת שרים לחקיקה - המיזם הוביל לפתיחת אתר "ועדת שרים פתוחה" בה מתבקשים שרי וועדת השרים לענייני חקיקה לחשוף את הצבעותיהם בוועדה בצורה וולנטארית^[28]. בממשלה ה-34 חשפו ברוב המקרים את הצבעתן למיזם 2 שרות, והן איילת שקד וגילה גמליאל^[29], ובחלק מההצבעות גם אבי גבאי^[30].
• כתבי צל לח"כים - בשנת 2018 מינה המיזם "כתב צל" המסקר באופן צמוד במשך מספר שבועות את חבר הכנסת מיקי זוהר. לאחר מכן מונה כתב צל לחברת הכנסת ציפי לבני^[31].

קרן התחקירים הוקמה כמיזם עיתונות חוקרת, במודל ראשוני אשר מזכיר את המודל של שקוף^[32]. לפני שהתאחדה הקרן אל מיזם שקוף, השלימה גיוס המונים של למעלה מ-100 אלף שקל^[33], וביצעה כמה תחקירים ומיזמים, ביניהם: תחקיר על הסכם הסחר בשירותים^[34], אשר עורר שיח ציבורי בנושא ואף הוביל לדיון בכנסת בנושא^[35]; תחקיר הממפה את שוק הלובינג בישראל^[36]; וכן תחקיר על בכירי המשרד להגנת הסביבה שעוברים לעבוד בחברות אשר יוצרות לכאורה ניגוד עניינים עם תפקידם הציבורי^[37].

בספטמבר 2020, לאחר הצבעת התומכים (המו"לים), הוחלט על איחוד בין שקוף להעין השביעית^[38].

שקוף ממומן במלואו בידי תומכים פרטיים המצטרפים בתשלום חודשי קבוע. סכום התמיכה משתנה בין תומך לתומך ומוגבל ב-1,000 ש"ח לחודש, כדי למנוע היווצרות תלות כלכלית בתומך בודד^[39]. כל תמיכה מעניקה זכות הצבעה אחת להכוונת העבודה העיתונאית, ללא קשר לגובה התמיכה החודשית (לפי עיקרון קול אחד לכל אחד).

שקוף מציגים לציבור פירוט מלא של הוצאותיהם והכנסותיהם באתרם. בחודש פברואר 2023, היו לאתר 9,302 תומכים תומכים קבועים המשקיעים 359,000 ש"ח בחודש^[40].

לאחר איחוד המיזמים בשנת 2018, החל שקוף בגיוס כספים מהתומכים ובהשקת מיזמים שונים אשר נבחרו על ידי התומכים במיזם.

פעילותו המרכזית של שקוף היא פרסום תחקירים העוסקים בתופעות שונות בחברה הישראלית ובעיקר בתחומי השחיתות השלטונית. חלק מתחומי הסיקור נקבעים על ידי ציבור התומכים במיזם. נכון לאפריל 2021 בין התחומים העיקריים שמסוקרים על ידי שקוף הם "תיקון הכנסת", "שקיפות" ו"סביבה".

שקוף נוהגים להשקיע מאמצים מתמשכים בהנגשת מידע הנוגע לפעילותם של נבחרי ציבור או גורמים הממומנים מכספי ציבור, ולבצע ניתוחי עומק של המידע לכשהתקבל^[41].

שקוף משקיעים רבות בכתבות פולו־אפ, ואף בשלבים מסוימים הוקצתה כתבת מיוחדת לנושא זה. מטרת הפולו־אפ היא לחזור לגורמים שטענו שיטפלו בבעיות מסוימות, ולבדוק האם הנושא כבר טופל.

במקרים מסוימים קיימו בשקוף מיזמים ייחודיים בהקשר זה:

• הנגשת דו"ח מבקר המדינה - הנגשת דו"חות מבקר המדינה לציבור הרחב בפישוט מונחים טכניים^[42].
• שיתוף פעולה עם העין השביעית - שקוף ביצעו תחקירים משותפים עם העין השביעית עוד טרם איחודם. לאחר הצבעה בקרב תומכי האתר, הוחלט בספטמבר 2020 לאחד בין שני גופי התקשורת, והאיחוד בוצע בעזרת מיזם מימון המונים^[43].
• רשימת מועמדים מוניציפליים שהסתבכו בפרשיות חוק - בניית רשימה, בשיתוף הציבור, של מועמדים לראשות העירייה בבחירות לרשויות המקומיות של 2018, שנמצאים תחת חקירה פלילית או חשד פלילי, או כאלו שהורשעו בעבר בעבירות שרלוונטיות לתפקיד מוניציפלי^[44].

לצד תיעוד המתרחש, עוסקים בשקוף גם בניסיון להשפיע על המציאות הפוליטית בישראל.

במקרים שונים פונים שקוף - לעיתים בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים - לגורמים שונים בכנסת, דוגמת ועדת האתיקה או היועץ המשפטי, ומגישים בקשות חופש מידע, ואלו לעיתים השפיעו על החלטות ופעולות פרלמנטריות^[45][46].

באוקטובר 2019 גייס הארגון כתבת חדשה ותחום פועלה נבחר על ידי תומכי המיזם כ"כתבת פולו אפ" שמטרתה לבצע מעקב מתמשך אחר הבטחות לתיקונים שנמסרו בעת חשיפת ליקויים^[47]. בדיקות פולו-אפ חוזרות מטעם שקוף השפיעו במספר מקרים על תיקון הליקויים^[48][49].

לאורך שנות פעילותם קיימו שקוף מספר מהלכים ארוכי טווח בהקשר זה:

• שקיפות פרטי נבחרי ציבור - שקוף המשיכו בפועלם מימי "100 ימים של שקיפות" להגברת השקיפות של ח"כים ושרים. במסגרת המיזם, נכון לתחילת שנת 2021 שלושה שרים חשפו באופן קבוע את הצבעותיהם במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה, כ-50% מנבחרי הציבור פרסו הצהרות הון ועשרות ח"כים לאורך השנים פרסמו בשלב כלשהו את יומן פעילותם במסגרת התפקיד. לגבי חלק מנבחרי הציבור שסירבו לחשוף את יומנם באופן וולנטרי - ונבחרו על ידי תומכי המיזם - בוצע תחקיר במטרה לבדוק לאורך מספר ימים מה עושים נבחרי הציבור במהלך שעות עבודתם הציבורית^[41].
• מועמדים מוניציפליים מתחייבים לשקיפות - מיזם "עירייה שקופה" אשר גרם למועמדים לראשות העירייה בבחירות של 2018 להתחייב לשקיפות שלטונית מוניציפלית^[50][51][52].

צוות שקוף מפעיל במקביל כמה מיזמים משלימים שמטרתם לחזק את הקשר בין המיזם לקהילה.

• פודקאסט "שקוף" - המיזם הפעיל פודקאסט בשם "שקוף" המתאר כיצד פועל המנגנון השלטוני^[53].
• הסרגל - דף פייסבוק שמטרתו לפרגן לאנשי ציבור כאשר אלו פועלים למען הציבור הרחב.
• סיירת השקיפות - רשימת תפוצה בווטסאפ, באמצעותה מפעילים צוות שקוף את תומכיהם לשם יצירת לחץ ממוקד על גורמי ציבור, כדי שיקבלו החלטה שאמורה להיטיב עם הציבור. פעולות אלו גורמות לעיתים להשפעה אמיתית על החלטות אנשי ציבור, וזכו למגוון תגובות מאנשי ציבור שעמדו במוקד פעולות אלו, ומקורות שונים במערכת הפוליטית העידו על ההשפעה שהייתה לפעולות הסיירת^[54][55][56].
• תיבת ההדלפות - המיזם קורא לתומכיו ולעוקביו לשלוח באופן אנונימי מידע על נבחרי ציבור שעברו על החוק או עסקו בניגוד עניינים, ומתחזק מערכת מאובטחת לתקשורת אנונימית חד-צדדית^[57].
• קורס עריכה בויקיפדיה העברית – במרץ 2023 סיימה קבוצה ראשונה של מו"לים של שקוף קורס לעריכה בוויקיפדיה, בליווי הצוות העיתונאי ובשיתוף פעולה עם עמותת ויקימדיה ישראל^[58]. מטרתו הייתה לאפשר להם להפיץ ידע חופשי בדגש על תחומי תקשורת, אקלים, הכנסת ודמוקרטיה^[59].

• שקיפות
• שקיפות בינ"ל ישראל
• הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
• הסדנא לידע ציבורי
• לובי 99

•   אתר האינטרנט הרשמי של שקוף - גוף התקשורת של הציבור

•   שקוף - גוף התקשורת של הציבור, ברשת החברתית פייסבוק
•   שקוף - גוף התקשורת של הציבור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   שקוף - גוף התקשורת של הציבור, ביישום טלגרם
•   שקוף - גוף התקשורת של הציבור, ברשת החברתית אינסטגרם
•   שקוף - גוף התקשורת של הציבור, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מאה ימים של שקיפות בתום הגיוס. תומר אביטל מדבר על המיזם בערוץ 2, באתר YouTube.
• 100 ימים של שקיפות חוגגים 450 ימי שקיפות!, באתר YouTube.
• הכלכלה האמיתית: תומר אביטל מספר על "פרויקט 100 ימים של שקיפות", באתר YouTube.
• חוקרים פרטיים בשירות הציבור, באתר העין השביעית, 29 ביוני 2015
• הסיוט של החכ"ים - כך תתעדו את מפגשיהם הסודיים בבתי קפה - הכלכלה האמיתית, באתר www.amitit.co.il
• עמותת "שקוף – עיתונות למען שמירת הדמוקרטיה", באתר "גיידסטאר ישראל"