שגרירות ישראל באנקרה
שגרירות ישראל באנקרה היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ישראל בטורקיה. השגרירות מספקת שירותים קונסולריים למרבית טורקיה, פרט לאזור המערבי של טורקיה שנמצא בטיפול הקונסוליה הישראלית באיסטנבול.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | מהטמה גנדי 85 |
| עיר | אנקרה |
| קואורדינטות | 39°54′44″N 32°48′17″E / 39.9123°N 32.8046°E |
| תאריך פתיחה | 1950 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי טורקיה–ישראל |
| כפופה ל |
 משרד החוץ |
| שגריר | אירית ליליאן |
| שטח האמנה |
 טורקיה |
| מדינה מיוצגת |
 ישראל |
| https://embassies.gov.il/ankara | |
|
(למפת אנקרה רגילה)   שגרירות ישראל באנקרה | |
  | |
היסטוריה
עריכהטורקיה הכירה בישראל לאחר חתימת הסכמי רודוס ב-1949, ובתחילת 1950 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים והחליפו ביני��ן נציגים בדרגת ציר[1]. טורקיה הי��תה המדינה המוסלמית הראשונה להכיר בישראל ולפתוח בה נציגות.
בתחילת שנות החמישים, שגרירות ישראל באנקרה הייתה אחת מארבע השגרירויות בהן הוצב נספח צבאי ישראלי (לצד וושינגטון, פריז ולונדון). ב-1953 החל משא ומתן בין המדינות להעלאת דרג הנציגויות בתל אביב ובאנקרה מצירות לשגרירות.
בעקבות מלחמת סיני ב-1956 הורידה טורקיה את דרג נציגותה בישראל למדרגת ממונה על היחסים, אך ב-1960 הועלתה חזרה למדרגת צירות[2].
בעקבות העברת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הודיעה ב-26 בנובמבר 1980 ממשלת טורקיה, שהחזיקה בקונסוליה בירושלים, לממשלת ישראל על כוונתה להוריד את דרג היחסים בין המדינות, וסגל השגרירות בישראל פונה עד לדרג של מזכיר שני, במקביל נתבקש הסגל הדיפלומטי של ישראל באנקרה, למעט המזכיר השני, לעזוב את טורקיה תוך שלושה חודשים.
בשנת 1991, לאחר מלחמת המפרץ והצהרת ועידת השלום במדריד, השתפרו היחסים בין המדינות, ובנובמבר אותה שנה החליפו שתי המדינות שגרירים.
במרץ 1992 נהרג אהוד סרן, קצין הביטחון של השגרירות, בהתפוצצות מטען חבלה תחת מכוניתו[3]. שלושה ארגונים, בהם חזבאללה, קיבלו אחריות על הפיגוע, ונטען שהוא נעשה כנקמה על חיסול עבאס מוסאווי[3]. במאי 2000 עצרו זרועות הביטחון בטורקיה חוליית מחבלים, שעל פי החשד הייתה אחראית לרצח, יחד עם אירועי חבלה נוספים. על פי פרסומים בטורקיה, עלה מהחקירה כי החוליה קיבלה הנחיות מסגן הקונסול האיראני בטורקיה[4].
באוגוסט 1997 מונה אהוד טולידאנו לשגריר ישראל בטורקיה, אולם בעקבות ידיעה שמסרה סוכנות הידיעות הטורקית הממלכתית שב-1981 האשים טולידאנו את טורקיה בביצוע טבח בארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, ומינויו סוכל, ובפברואר 1998 מונה לשגריר בטורקיה אורי בר-נר[5].
היחסים בין טורקיה וישראל הידרדרו בעקבות המשט לעזה ב-2010, שבמהלך עצירתו על ידי כוחות צה"ל נהרגו עשרה טורקים. לאחר פרסום דו"ח פאלמר של ועדת האו"ם לבדיקת אירועי המשט לעזה בספטמבר 2011 הודיעה טורקיה על הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים למזכיר שני בלבד, ועל גירוש שגריר ישראל בטורקיה. ב-6 בספטמבר 2011, הודיע ראש ממשלת טורקיה רג'פ ארדואן על ניתוק כלל קשרי המסחר והקשרים הצבאיים עם ישראל[6].
ב-27 ביוני 2016 כינסו בנפרד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת טורקיה בינאלי ילדרים מסיבות עיתונאים, והכריזו כי הושג הסכם פיוס בין המדינות ועל החזרת השגרירים לתל אביב ולאנקרה[7].
על רקע המהומות בגבול עזה במאי 2018, גירשה טורקיה את שגריר ישראל[8]. השגריר עבר בדיקות ביטחוניות קפדניות בנמל התעופה באנקרה. בתגובה לגירוש השגריר, גירשה ישראל את הקונסול הטורקי מירושלים.
ב-17 באוגוסט 2021, הודיעו שתי המדינות על החזרת השגרירים וחידוש היחסים הדיפלומטיים במלואם[9].
ראשי הנציגות
עריכהראשי הנציגות הישראלית באנקרה:[10]
| נציג | מעמד | מינוי | סיום |
|---|---|---|---|
| אליהו ששון | ציר | 1950 | 1952 |
| מוריס פישר | 1953 | 1957 | |
| משה אלון | ממונה על היחסים | 1957 | 1960 |
| משה ששון | ציר | 1960 | 1966 |
| דניאל לאור | ממונה על היחסים | 1966 | 1971 |
| שאול בר-חיים | 1971 | 1975 | |
| שמואל דיבון | 1975 | 1977 | |
| שמעון אמיר | 1978 | 1980 | |
| אלון ליאל | 1981 | 1983 | |
| אלי שקד | 1983 | 1985 | |
| יהודה מילוא | 1985 | 1990 | |
| אורי מרדכי גורדון | שגריר | 1990 | 1993 |
| דוד גרנית | 1993 | 1995 | |
| צבי אל-פלג | 1995 | 1997 | |
| אורי בר-נר | 1998 | 2001 | |
| דוד סולטן | 2001 | 2003 | |
| פנחס אביבי | 2003 | 2007 | |
| גבי לוי | 2007 | 2011 | |
| יוסף לוי ספרי | ממונה על היחסים | 2011 | 2015 |
| אמירה אורון | 2015 | 2016 | |
| איתן נאה | שגריר | 2016 | 2018 |
| אירית ליליאן | 2022[11] | מכהנת |
נספחים צבאיים בשגרירות
עריכהבשגרירות הוצב הנספח הצבאי הרביעי מטעם צה"ל (לאחר וושינגטון, לונדון ופריז), והראשון שהוצב במדינה מוסלמית. חלק מהנספחים שימשו במקביל כנספחים צבאיים ליוגוסלביה.
- מיכאל מיכאל (1956–1959)
- פול קדר
- ברוך גלבוע (1964–ספטמבר 1967)
- אהוד אפרת (1967–1971)
- טוביה רביב (1975–1978)
- מרסל אביב
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל באנקרה (בעברית ובטורקית)
- שגרירות ישראל באנקרה, ברשת החברתית פייסבוק
- שגרירות ישראל באנקרה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- שגרירות ישראל באנקרה, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל תפתח צירות באנקרה, חרות, 5 בספטמבר 1949
- ^ נציג ישראל בטורקיה הועלה לדרגת ציר, הצופה, 6 בדצמבר 1960
- ^ 1 2 סדן סיים את הקניות בשוק, נכנס למכונית – ואז אירע הפיצוץ, חדשות, 8 במרץ 1992
- ^ מתקפת טרור של איראן וחזבאללה נגד יעדים ישראליים בחו"ל (עמ' 7), באתר המכללה לביטחון לאומי
- ^ יאיר אורון, הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני, עמ' 215–216.
- ^ אטילה שומפלבי, "טורקיה מקפיאה הסחר? כבר שנה וחצי אין כזה", באתר ynet, 6 בספטמבר 2011
- ^ שלמה צזנה, 6 שנים אחרי פרשת המרמרה: ישראל וטורקיה חתמו על הסכם פיוס, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2016
- ^ איתמר אייכנר, החרפה ביחסים: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי, באתר ynet, 15 במאי 2018
- ^ איתמר אייכנר, השגרירים יוחזרו: ישראל וטורקיה הכריזו על נרמול יחסים מלא, באתר ynet, 17 באוגוסט 2022
- ^ ראש נציגות אנקרה, משרד החוץ
- ^ ישראל לפקוביץ, שגרירת ישראל הגישה את כתב ההאמנה לנשיא ארדואן, באתר בחדרי חרדים, 27 בדצמבר 2022