שביעות רצון בעבודה

ההגדרות הקיימות למושג שביעות רצון בעבודה:

• יחס רגשי לעבודה^[1]
• עמדה כלפי העבודה, כאשר העמדה מורכבת מרגשות, אמונות והתנהגות^[2].
• מצב רגשי חיובי הנובע מההערכה של הפרט את עבודתו או את התנסויותיו בעבודה (Locke, 1976)^[3].

  ערך מורחב – תאוריית שני הגורמים

במחקרים נמצא שעמדתם של אנשים כלפי העבודה יציבה לאורך זמן ולאורך סיטואציות משתנות (החלפת מקום עבודה). מכאן נובעת ההשערה ששביעות רצון בעבודה קשורה לאישיות. שביעות הרצון בעבודה היא חלק משביעות הרצון הכללית בחיים. זהו גורם אישיותי שלא מושפע מהארגון והוא בנוי מתכונות כמו גובה ההערכה העצמית, יכולת עמידה בלחצים ומיקוד שליטה.^[4]

מודל זה הוצע על ידי Hackman & Oldham^[5].המודל משמש כמודל מסגרת לבחינת ההשפעה של מאפייני תפקיד על מגוון תוצאות בעבודה, כולל שביעות רצון. המודל טוען שלתפקיד יש 5 מאפייני ליבה:

• מגוון מיומנויות – כמה כישורים התפקיד מצריך
• זהות המשימה - האם התפקיד מאפשר ביצוע של יחידת עבודה שלמה
• חשיבות המשימה - עד כמה התפקיד חשוב לפעילות הארגונית
• אוטונומיה – מידת חופש הפעול��, מידת הפיקוח
• משוב – כיצד התפקיד מוערך על ידי הסביבה.

חמשת המאפיינים האלה מביאים את העובד למצב פסיכולוגי בעל 3 גורמים:

• תפיסת משמעות בעבודה
• תפיסת אחריות
• תפיסת ידע של התוצאות

שלוש תפיסות אלו קשורות למוטיבציה ואחת מהתוצאות שלהן היא מידת שביעות הרצון מהעבודה.

מצב רוח ורגשות בסביבת העבודה הם שתי אבני בניין שמרכיבות את הגורם הרגשי של שביעות רצון (בהתייחס להגדרה ששביעות הרצון בנויה מרגשות, אמונות והתנהגויות). מצב רוח הוא מצב מתמשך שאין לו סיבה מוגדרת. רגשות הם יותר אינטנסיביים, בעלי משך קצר ובעלי סיבה מוגדרת וברורה.
מחקרים הראו שמצב רוח קשור לשביעות רצון כללית מהעבודה^[6][7]. גם רגשות חיוביים ושליליים נמצאו קשורים משמעותית לשביעות הרצון הכללית מהעבודה. התדירות שבה חווים רגשות חיוביים מנבאת את שביעות הרצון בצורה טובה יותר מאשר עוצמת הרגשות^[8].
עבודת רגשות וויסות רגשות קשורים גם כן לשביעות רצון בעבודה. עבודת רגשות היא התהליך שבו עובד מנהל את התחושה הרגשית לצורך הצגה גופנית או הבעתית של התחושה בפומבי. ויסות רגשות אלו הם מאמצים מודעים ולא-מודעים שבאמצעותם האדם מנהל ושולט בסוג הרגשות שהוא חווה ומביע, בעיתוי שלהם ובאופן ההבעה. מחקרים מוקדמים בנושא התוצאות של עבודת רגשות הדגישו את ההשפעה השלילית של עבודת רגשות על שביעות הרצון. מחקרים עדכניים, שבדקו מגוון מקצועות וסיטואציות, טוענים שהתוצאות של עבודת רגשות הו לא בהכרח שליליות^[9]. נמצא למשל שהדחקה של רגשות שליליים קשורה לשביעות רצון נמוכה בעוד שהגברה של רגשות חיוביים מביאה לשביעות רצון גבוהה^[10]. קיימים שני מנגנונים שמסבירים את הקשר בין עבודת רגשות וויסות רגשות לבין שביעות רצון בעבודה:

1. דיסוננס רגשי - הפער בין החוויה הרגשית הפנימית שהאדם מרגיש לבין הרגש אותו הוא מציג כלפי חוץ^[11][12]. פער כזה, שהוא תוצאה של עבודת רגשות, מביא לשחיקה רגשית, מחויבות נמוכה למקום העבודה ולחוסר שביעות רצון^[13][14].
2. אינטראקציה חברתית (ראה רגשות באינטראקציה חברתית)- הרגשות המופגנים על ידי האדם כלפי חוץ גורמים לתגובה של הסביבה. התגובה משפיעה בחזרה על האדם ותשפיע בין השאר על שביעות הרצון שלו. לדוגמה, כאשר עובד הנותן שרות מפגין כלפי הלקוחות רגשות חיוביים, הם מגיבים ברגשות חיוביים ובהתנהגות אוהדת. הצטברות תגובות אוהדות תגרום לעובד לשביעות רצון גבוהה.^[10]

שביעות רצון בעבודה היא אינדיקציה חשובה לגבי הרגשתו של העובד כלפי תפקידו והיא מנבאת מספר התנהגותיות חשובות : התנהגות אזרחית (האם העובד תורם לעבודה מעל הנדרש)^[15], היעדרויות^[16], עזיבה^[17], מחויבות למקום העבודה, התנהגות עוינת (גנבות, התבטאויות עוינות). לעומת זאת, הקשר בין שביעות רצון לבין תפוקה הוא קשר חלש והוא תלוי במשתנים נוספים. המודל של פורטר ולאולר הוא אחד ההסברים למורכבות הקשר. המודל לוקח בחשבון את החוללות העצמית (Self-efficacy - עד כמה האדם מאמין שמאמץ שלו יביא לתוצאה)וכיצד האדם תופס ומעריך את התגמולים.

דן אריאלי הציג בסדרת ניסויים^[18], בהם המשתתפים הרכיבו צורות מלגו, כיצד בתנאים בהם עבודת ההרכבה, שנעשתה בתשלום, הייתה יותר "משמעותית" (כלומר, בתנאים בהם לא הרסו למשתתפים את מה שהרכיבו מייד לאחר שסיימו), המשתתפים המשיכו להרכיב יותר והרוויחו יותר כסף ביחס לקבוצת הביקורת, ואף קישר זאת לשביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה ולתפוקה גבוהה יותר.

• מוטיבציה
• העצמת עובדים

• דן אריאלי, "What makes us feel good about our work?", הרצאת TED - דן אריאלי מרצה על הגורמים המשפיעים על שביעות רצון מהעבודה, ומתייחס לניסוי הלגו כנ"ל.