ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה. במקורה שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה). לעיתים נקרא הר"ם גם בתואר מגיד שיעור. מכונה גם-מג״ש.
בישיבות השונות
עריכהתפקיד הר"מ בישיבות חרדיות בעיקר מסתכם בהוראת התלמוד. עם זאת, פעמים רבות - בעיקר בישיבות לצעירים - תפקידו של הר"מ רחב הרבה יותר, והוא משמש גם כיועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, בדומה למשגיח. באופן כללי ישנה התנגדות בציבור החרדי להכשרת ר"מים מבחינה פדגוגית[1][2].
בישיבות קטנות לאומיות ובישיבות תיכוניות, הר"מים הם מלמדי התלמוד אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים (גם למקצועות קודש אחרים) אינם נושאים תואר זה. בדרך כלל הר"מים בישיבות אלו הם בעלי השכלה פדגוגית[3]. הפירוש המקובל לראשי התיבות בישיבות אלו הוא "רב מחנך". בישיבות הגבוהות ובישיבות ההסדר של הזרם הדתי לאומי אפשר למצוא גם ר"מים לתנ"ך ור"מים לאמונה ולמחשבת ישראל.
ישנן ישיבות, כמו ישיבת רבנו יצחק אלחנן, שהר"מים הבכירים בהן, שאינם ראשי הישיבה, מקבלים את התואר "ראש ישיבה ב... ".
על בסיס התואר נוצר התואר חצר"מ (חצי ר"מ), לתיאור בעלי תפקידים דומים בישיבה הנמצאים במשרה חלקית או המשמשים כעוזרים לר"מים[4].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מרדכי בר-לב, הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ, בתוך "תורה עם דרך ארץ" הו' אונ' בר-אילן תשמ"ז, עמודים 248–250.
הערות שוליים
עריכה- ^ "על עלבונה של תורה", מכתב הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, עליו חתומים עוד רבנים מהמגזר החרדי. בתוך קובץ "לחושבי שמו" - פ"ב.
- ^ קובץ גליונות לפרשת האזינו וחג הסוכות, באתר "בינינו", ה'תשע"ו, עמ' 61-62
- ^ ראו, יהושע יגל, ניב המדרשיה תשל"א עמודים קמא-קמו
- ^ ראו למשל צוות ורבני הישיבה, באתר ישיבת ההסדר ראשון לציון; אלפון צוות, באתר ישיבת נחלת ישראל. במוסדות אחרים מקובל הכינוי רמ"ש (למשל אלפון צוות, באתר ישיבת מקור חיים).
