פסיכותרפיה

מרבית העדויות מצביעות על כך שהאפקט הטיפולי של פסיכותרפיה אינו גדול.

במחקר מטא-אנליזה משנת 2003 נמצא שכאשר יוצרים פלצבו אמין לטיפול פסיכולוגי, הפער באפקטיביות בינו לבין הטיפול קטן מאוד ואף זניח^[2].

תוצאות דומות נמצאו במחקר מטא-אנליזה משנת 2015 שבחן טיפול פסיכולוגי לחולים בדיכאון. כאשר השוו בין פסיכותרפיה לבין היעדר טיפול בכלל, נמצא אפקט טיפולי גדול. אך כאשר השוו פסיכותרפיה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול אחר (פלצבו פסיכולוגי, פלצבו תרופתי, טיפול כרגיל), האפקט היה קטן עד שולי.^[3]

בשנת 2022 התפרסם מחקר מטא-אנליזה רחב ועדכני שכלל בתוכו 102 מטא-אנליזות קודמות. מסקנת המחקר הייתה שקיים אפקט קטן בלבד לטיפול פסיכולוגי (SMD = 0.34) ולטיפול תרופתי (SMD = 0.36).^[4]

התמיכה המחקרית החזקה ביותר לאפקטיביות של טיפול יכולה להתקבל בניסויים עם סמיות כפולה. בניסויים כאלה, החוקרת וגם המטופלת לא יודעות אם המטופלת קיבלה את הטיפול הפעיל או טיפול מסוג פלצבו. שיטת מחקר זו נפוצה בהערכה של טיפולים תרופתיים, אך פחות נפוצה בהערכה של טיפולים פסיכולוגיים^[2].

בארצות הברית, אנגליה, אוסטרליה וברחבי אירופה מונהג תהליך ניטור תוצאים בפסיכותרפיה. המטופל ממלא שאלונים מדי פגישה והמטפל מקבל משוב למייל^[5].

האפקטיביות הטיפולית של הגישות השונות תלויה, בין השאר, בהפרעה בה הן מנסות לטפל.

מחקר מטא-אנליזה משנת 2014 בחן 101 מחקרים שכללו מעל 14,000 מטופלים הסובלים מחרדה חברתית. במחקר השוו בין טיפול פסיכולוגי לבין הימצאות ברשימת המתנה. אפקטים גדולים נמצאו לטיפולים תרופתיים, לטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים ולקבוצות לעזרה עצמית. לטיפול פסיכודינמי נמצאה אפקטיביות נמוכה יותר.^[6]

במחקר מטא-אנליזה שהשווה טיפולים שונים לפסיכוזה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא הכי יעיל להפחתת תסמינים חיוביים (לדוגמה, הלוסינציות ודלוזיות) ואימון בכישורים חברתיים נמצא הכי יעיל להפחתת תסמינים שליליים (לדוגמה, אנהדוניה ושטיחות רגשית).^[7]

מחקר מטא-אנליזה משנת 2014 בחן 92 מחקרים על קרוב ל-7,000 חולים המאובחנים בדיכאון. בקרב אלה שקיבלו טיפול פסיכולוגי, 62% כבר לא עמדו בקריטריונים לאבחון בסיום הטיפול. עם זאת, גם בקרב חולים שהיו בקבוצת הביקורת, רבים לא היו מאובחנים עם חלוף הזמן (43%) וגם בקרב חולים שהמשיכו את חייהם כרגיל (48%). מכאן עולה שתועלת הטיפול, מעבר לזמן שחולף, אינו גדול.^[8]

נערך גם מחקר מטא-אנליזה על 52 מחקרים שהשוו שיטות פסיכותרפיה שונות לילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון. במטא-אנליזה נמצא שטיפול בינאישי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי היו אפקטיביים יותר משאר הטיפולים. טיפול במשחק וטיפול פסיכודינמי היו אפקטיביים פחות משאר הטיפולים. יתרה מכך, הם לא היו יותר אפקטיביים מאשר הימצאות ברשימת המתנה.^[9]

בישראל, פסיכותרפיסטים הם בדרך כלל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים, או מטפלים באמצעות אמנויות, שהם מותרים בידי משרד הבריאות לעסוק בפסיכותרפיה,^[10][11][12] בהתמחות או בהכשרה ממוקדת^[13] כאשר הכשרות כאלה לרוב מוצעות גם לעוסקים במדעי המוח, ורופאים שאינם פסיכיאטרים. העוסקים בפסיכותרפיה שאינם נמנים עם הנזכרים^[14] הם כאלו שהותרו בהיתר זמני להעניק טיפולים נפשיים בגישה קונבנציונלית בלבד ותחת פיקוח והדרכה מצד איש מתחום בריאות הנפש (בדרך כלל, פסיכולוג מומחה בכיר), הפועל תמיד מטעם משרד הבריאות. עם זאת, בהיעדר הסכמה בעולם המערבי, כמו גם בישראל, באשר להגדרת גבולות העיסוק בפסיכותרפיה, אין איסור חוקי על כל אדם להעניק טיפול פסיכותרפי, כל עוד הוא אינו יוצר מצג שווא של היותו מטפל מוסמך.

פסיכותרפיה הניתנת על ידי פסיכולוג, ככלל מהווה חלק מייעוץ פסיכולוגי, וזו הניתנת מפסיכיאטר מהווה חלק מייעוץ פסיכיאטרי. חלק מהפסיכולוגים המטפלים הם פסיכולוגים מומחים^[15] אם כי אין הכרח חוקי שפסיכולוג מטפל יתמחה בתחום מסוים ואפשר שהסמכתו הטיפולית תהיה ממוקדת או נוגעת לתחום מומחיות מוכר,^[16] שטרם זכה לתוכנית התמחות מסודרת בישראל.^[17]

חוק העובדים הסוציאליים, מתיר עיסוק בפסיכותרפיה לעובדים סוציאליים, כל עוד מטרת הטיפול היא "שיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה".

שיטות הטיפול הפסיכותרפי הן מגוונות, אך רק חלקן זוכות לתמיכה אמפירית. אלו הנתמכות מדעית ומוכרות כיעילות, משמשות בחזית האבחון, הייעוץ, והטיפול הפסיכולוגי, בהתאמה לבעיות השונות, ומשמשות גם בתמיכה וטיפול קליניים הניתנים במסגרת כגון עבודה סוציאלית או תרפיה שיקומית (Rehabilitation Therapy).^[18] אף על פי שגישות הטיפול שונות זו מזו, כמעט כולן חולקות רכיבים טיפוליים משותפים שתורמים להצלחת הטיפול. רכיבים אלו כוללים למשל את הברית הטיפולית – יחסי האמון והקרבה שנוצרים בין המטפל למטופל. יחסים אלו מבוססים במידה רבה על הקשבה ואמפתיה (דהיינו היכולת של המטפל להיכנס לעולמו של המטופל באופן מקבל, להבין את חווייתו מנקודת מבטו, להכיל אותו, ולבטא את ההבנה והקבלה הזו באופן משכנע כלפי המטופל). נקיטה ביחסים אלו מסייעת למטופל לחשוף את עולמו הפנימי, להבינו, להבין את מניעיו ואת דרכי התמודדותו, לשקול אלטרנטיבות, ומכאן גם מסייע לו ליצור שיפור בעצמו ובחייו.

  ערך מורחב – פסיכואנליזה

שיטת הטיפול הפסיכואנליטית ותאוריית הפסיכואנליזה שהגה ופיתח זיגמונד פרויד, וכן רוב שיטות הטיפול שבאו בעקבותיה, מבוססות על כך שלתודעה האנושית יש חלק לא-מודע שבמידה רבה מפעיל את האדם. בטיפול פסיכואנליטי המטפל והמטופל יוצרים קשר של אמון המאפשר גילוי וניתוח של מעמקי נפש האדם. בטיפול נוצר תהליך של העלאת חומרים מודחקים כדחפים וקונפליקטים מהלא-מודע (או התת-מודע) אל המודע, והפגשת המטופל עימם בתיווכו ובפרשנותו של המטפל, כדי להביאו לשיווי משקל. מתבצע ניתוח של התפתחות היחסים והתנודות בעולמו של המטופל. פרויד קרא לשיטה זו 'ניקוי הארובות'. ביסוד השיטה עומדת התפיסה כי האדם מדחיק לתת המודע עובדות, זיכרונות, מחשבות, רגשות ותהליכים שקשה לו להתמודד איתם וגורמים לו אי נוחות וחרדה. החומרים הללו לא קופאים אלא חיים ופועלים עליו והם המקור לנוירוזות שלו. הלא-המודע, לתפיסתו של פרויד, כולל את הדחפים הבסיסיים של האדם, ביניהם הדגיש בעיקר את יצר המין, "ארוס" ומאוחר יותר את יצר התוקפנות או המוות, "תנטוס".

פרויד ודור המטפלים שאחריו התמודדו בעיקר עם מטופלים שסבלו מתסמינים לא רצויים שהם איגדו תחת הכותרת היסטריה, שהקשו על השתלבותם בחברה. לעומת זאת, תאורטיקנים בני זמננו מתארים מטופלים, לרוב ללא תסמינים היסטריים, אשר עצם הסתגלותם לחברה היא חלק מהבעיה עצמה, כי היא פגמה בסובייקטיביות שלהם. לפי חלק מהתאורטיקנים, המטופל אינו זקוק לתובנה שתרפא את הסימפטומים, אלא לחוויה שתעניק לו תחושת נראות, הערכה ומשמעות. לדוגמה, בפסיכואנליזה יונגיאנית, הטיפול נעשה בדגש על עבודה עם חלומות, מתוך הבנה סמלית, ובמטרה לא רק להיפטר מתסמין מטריד אלא גם לפעול למימוש העצמי.

הטיפול נעשה כמה פעמים בשבוע (באנליזה יונגיאנית - 1–2 פעמים בשבוע), בשכיבה על ספת טיפולים, כאשר המטפל יושב למראשותיו של המטופל, באופן שהוא רואה את המטופל, והמטופל לא רואה אותו. הטיפול עשוי להימשך מספר שנים. המשאבים הרבים שהוא דורש, בהם זמן, כסף ומשאבים נפשיים-טיפוליים, וכן מחקרים שנערכו עם השנים על יעילות גבוהה של שיטות טיפול אחרות, דחקו בעשורים האחרונים את מקומו של הטיפול הפסיכואנליטי לטובת שיטות אחרות. חוקרים רבים, לצד איגודים מקצועיים כמו האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, טוענים כי טיפול זה לא זכה לראיות אמפיריות משמעותיות בדבר יעילותו בדומה לטיפולים כגון CBT.^[19] עם זאת, הוא ממשיך להתקיים, להתפתח ולהתעדכן כיום, לצד השיטות הנוספות, וישנם מחקרים אמפיריים שבחלקם מצליחים להוכיח את יעילותו בטיפול בהפרעות וקשיים מסוימים.^[20]

  ערך מורחב – פסיכודינמיקה

הטיפול הפסיכודינמי עוסק בקונפליקטים פנימיים של האדם, ומטרתו היא יצירת תובנות לגבי קונפליקטים אלו, ומציאת דרכי התמודדות עימם. הפסיכודינמיקה היא תאוריה ומחקר שיטתי של הכוחות הפסיכולוגיים שביסודה של ההתנהגות האנושית. הפסיכודינמיקה עוסקת בפעולה ההדדית של המודע והלא-מודע. המפורסמת מבין שיטות הטיפול היא השיטה הפסיכודינמית, שמקורה בפסיכואנליזה. לפי הפסיכואנליזה, המבוססת על תורתו של זיגמונד פרויד, הפרעה נפשית היא ביטוי להתרחשויות נפשיות עמוקות, על פי רוב בלתי מודעות, הקשורות בעברו של האדם. באמצעות העלאת אסוציאציות חופשיות על ידי המטופל, נעשה ניסיון לחשוף את הקונפליקטים העמוקים שלו, בהנחה שהבנתם תביא לידי היעלמות ההפרעה.

המטפל בעיקר מאזין, ולעיתים הוא מפרש את הדברים, בדרך כלל באמצעות ניתוח של ה"העברה" (Transference) ו"העברה נגדית". ההעברה מוגדרת כהעתקת יחס רגשי מודחק שחש המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו - אל המטפל. ניתוח זה משמש אמצעי להבנת היחסים והקשרים הבין אישיים שייצר ויוצר המטופל במהלך חייו.

בדומה לטיפול בגישה הפסיכואנליטית, נמשך הטיפול בשיטת הפסיכותרפיה הפסיכודינמית מספר שנים. אולם להבדיל מפסיכואנליזה, בשיטה זו נפגשים המטפל והמטופל על פי רוב פעם אחת בשבוע בלבד, ולא שלוש עד ארבע פגישות שבועיות כמקובל בשיטה הפסיכואנליטית. כמו כן, מרבית הטיפול נעשה בישיבה, זה מול זה, ולא כאשר המטופל שוכב על ספה כנהוג בפסיכואנליזה. לעיתים, כאשר המטרה היא טיפול בנושא ממוקד אחד ניתן להשתמש ב"פסיכותרפיה קצרת מועד" הנמשכת 12 עד 20 פגישות בלבד.

  ערך מורחב – טיפול התנהגותי וקוגניטיבי

טיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים הם קבוצה של טיפולים נפשיים שיעילותם הוכחה. טיפולים אלו מקובלים מאוד מאז שנות השמונים של המאה ה-20. הם נקראים על שם שני מרכיבים עיקריים: הטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. ייחודם הוא בפרוטוקולים טיפוליים המחייבים את המטופל לאימון ולשיעורי בית ותפיסה טיפולית הממוקדת בתוצאה הרצויה.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT - Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול מסוג זה. הטיפול הוכח כיעיל נגד דיכאון והפרעות חרדה שונות (פוביות, הפרעה כפייתית ועוד).

  ערך מורחב – פסיכותרפיה התנהגותית

בבסיס הטיפול ההתנהגותי (ביהיביוריסטי) עומדת ההנחה, שכל ביטוי של התנהגות בלתי מסתגלת, אינו אלא הרגל שנרכש בעבר. באמצעות התאמת מערך של התניות או חיזוקים (ראו ניתוח התנהגות יישומי, התניה אופרנטית) ניתן להביא לידי הכחדת הרגליו הבלתי רצויים של המטופל ורכישת הרגלים אחרים, רצויים, במקומם. בשיטה זו המטפל הוא מתכנן פעיל של מערך הלמידה, ואינו מאזין ומפרש בלבד. ניתוח העבר או סיבת ההפרעה נחשב טפל בעיצוב ההתנהגות בהווה.

  ערך מורחב – טיפול קוגניטיבי

שיטת הטיפול של הפסיכותרפיה קוגניטיבית - היא טיפול מובנה, קצר מועד, שמטרתו שינוי האופן בו המטופל תופס את עצמו ואת העולם. השיטה גורסת "שאם האדם לא מרגיש טוב - סימן שהוא לא חושב טוב" המטפל מזהה את העיוותים הקוגניטיביים ודפוסי החשיבה הנוקשים האחראים לשימור הסימפטומים, ומציע סכמה אלטרנטיבית גמישה יותר. המטפל מלמד את המטופל ליירט את המחשבות האוטומטיות השיפוטיות ואת התוויות שהאדם הדביק לעצמו ולשנות או לעדן אותן או ללמד לחיות איתן, אם אין בהן עיוות. בשיטה זו מושם דגש על כאן ועכשיו, וניתנים למטופל "שיעורי בית".

  ערך מורחב – לוגותרפיה

מייצג השיטה האקסיסטנציאליסטית בפסיכולוגיה, תלמידו של פרויד, ויקטור פראנקל, ניצול השואה שפיתח את שיטת הלוגותרפיה. בשיטה זו התפיסה היא שהאדם איננו מחפש עונג, כבוד או רוצה להגיע לשיווי משקל, אלא בראש ובראשונה פשר ומשמעות לחייו ולקיומו. הדגש מועבר מהעולם אל האדם, ומהביוגרפיה של האדם אל ראייתו ותפיסתו את העולם. הנורא מכל על פי תפיסה זו לאדם, הוא לחיות חיים חסרי פשר ותכלית.

הלא מודע הורחב גם למימד הרוחני: האדם מדחיק אמונות, תפיסות רוחניות ותפיסות דתיות שלא נוחות לו ולא רק דחפים ויצרים. האדם אינו זירה של מנגנוני תגובה פסיכולוגיים או 'קוף עירום' אלא אישיות ייחודית בעלת מצפון, רצון חופשי ויכולות אנושיות נוספות, שיכול להתעלות מעל עצמו ותנאי קיומו, באמונה, באהבה ובהומור. שיטה זו מדגישה את מותר האדם ואת החירות והאחריות של האדם עצמו, לעיצוב עולמו הפנימי ולבחירותיו בחיים. בניגוד לשיטות שעוסקות בחויות מעברו של האדם, לשיטה זו חשובה הפרשנות הסובייקטיבית שהאדם נותן לחייו בהווה. בשיטה נבחנות תפיסותיו ואמונותיו של האדם במטרה לגשש איתו אחר משמעות או משמעויות, שיפיגו את התסכול הקיומי שלו יתנו טעם לחייו, ויקנו לו מבט אופטימי על החיים, על אף הטרגדיה של האדם: סבל, אשם ומוות.

גישה זו מעמידה במרכז שיטתה שלושה יסודות: א. האמונה כי הדבר הבוער ביותר לאדם הוא לגלות פשר לחיים וכי אדם שאיבד תקווה למצוא משמעות לחייו מעדיף להתאבד. ב. שהחיים מלאי פשר וצופנים בתוכם מעצם הווייתם, עשרות אלפי משמעויות שונות ודינמיות, והם כמו כתב חידה גדול שהאדם צריך לפענח ולתת להם תשובה באמצעות מעשיו. ג. לאדם יש רצון חופשי וחירות מחשבתית לא להיות כבול למחשבותיו, לעצב מחדש את גישותיו באופן חיובי ואופטימי, שממלא אותו באנרגיה וחיוניות, אף כאשר הוא לכוד בסיטואציות קשות, ואף כאשר מבחינה נפשית הוא חולה בפסיכוזה כזו ואחרת.

שיטת טיפול אחרת, "פסיכותרפיה המרוכזת באדם" (המכונה גם Non-Directive Therapy), מבוססת על תורתו של קרל רוג'רס. בשיטה זו משדר המטפל למטופל יחס של קבלה מלאה והעדר שיפוט על התנהגותו, ומשקף את הנאמר בלי לפרש דבר. יחס זה אמור לתקן את המעוות באישיותו של המטופל ולשחרר את פוטנציאל ההתפתחות העצמית שלו, באופן שיוכל לבחור בעתיד בחירה נכונה בין האפשרויות העומדות לפניו ויגיע לידי הגשמה עצמית. שיטת טיפול זו הייתה מאוד פופולרית כאלטרנטיבה לטיפול פסיכודינמי בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים.

  ערך מורחב – טיפול במשחק

בטיפול במשחק משתמשים במשחק במסגרת התהליך הטיפולי; המשחק מאפשר למטופל להביע את עצמו, באופן המאפשר הבעה רגשית ותקשורת עם המטפל. אלו מתאפשרות אם במהלך המשחק נוצר מרחב בטוח ומוגן. המשחק מעלה תכנים פנימיים, לעיתים באמצעות סמלים, וכן מתרחש תהליך בינאישי בין המטפל למטופל במהלך המשחק שתפקידו לסייע למטופל בפתרון בעיות ולהשיג צמיחה אישית והתפתחות מיטבית. הטיפול מתאים בעיקר לילדים; לילדים קל יותר לתקשר באמצעות משחק מאשר במילים, וגם קל להם ליצור קשר מהיר עם האחר באמצעותו. לכן בטיפול בילדים מעדיפים מטפלים רבים להשתמש במשחק כדי ליצור דיאלוג עם הילד, בו הילד יכול לשתף את המטפל בחוויות, התנסויות ורגשות, והמטפל יכול לתמוך בו ולסייע לו. הטיפול במשחק יכול להתקיים תוך התבססות על מגוון תאוריות וגישות טיפוליות, בהן הגישה הפסיכודינמית (בה מתאפשר מרחב מוגן באמצעות המשחק, המאפשר בניית קשר ואמון עם המטפל השלכה לא מודעת של רגשות וחוויות הילד וכו'), גישה לא-מכוונת רוג'ריאנית (non directive play therapy, בה הילד נמצא במרכז ומביע את עצמו דרך המשחק ללא שיפוט), ועוד.

  ערך מורחב – טיפול קבוצתי

מתוך השיטות המוזכרות לעיל, ומשילובן, התפתחו שיטות טיפול רבות. במקורה נועדה הפסיכותרפיה למטופל אחד בלבד (שיטות פרטניות), אולם לימים פותחו גם שיטות טיפול קבוצתי, בהן נפגש המטפל (או צוות של מטפלים) עם קבוצת מטופלים, שעל פי רוב בעיותיהם הנפשיות דומות (ולעיתים גם שונות).

  ערך מורחב – טיפול משפחתי

בעשורים האחרונים פותחו שיטות לטיפול זוגי או משפחתי. הזוג או בני המשפחה נפגשים עם מטפל אחד או יותר כדי לתקן את מערכת היחסים ביניהם, שהיא, לפי שיטה זו, שורש הבעיה. המטפל מאתר את המטופל המזוהה (Identified patient) במשפחה ומרחיב את הפוקוס כך שאחרים ילמדו על חלקם בהיווצרות הסימפטומים. קיימים זרמים רבים בשיטות העבודה בטיפול המשפחתי/זוגי בראשם הזרם של הפסיכיאטר הנודע סלוודור מינושין.

  ערך מורחב – טיפול באמנויות

טיפול באמנויות (מכונה גם טיפול בהבעה ויצירה) הוא ענף מתחום הפסיכותרפיה המציע דרך בלתי מילולית וסימבולית לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי. הטיפול מאפשר שילוב של הבעה מילולית והבעה דרך אמנויות שונות. טיפול באמנויות מתבצע על ידי מטפלים בעלי הכשרה ייחודית בתחומם. הטיפול פונה לילדים ומבוגרים המתמודדים עם כל מגוון הקשיים הרגשיים להם מתאימה פסיכותרפיה בדומה לכל טיפול נפשי. הטיפול באמנויות יכול להתקיים תוך התבססות על מגוון תאוריות וגישות טיפוליות, בהן הגישה הפסיכודינמית בה מתאפשר מרחב מוגן באמצעות המשחק, המאפשר בניית קשר ואמון עם המטפל, השלכה לא מודעת של רגשות וחוויות הילד וכדומה. הטיפול משתמש באמנויות כדי לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים, ומספק סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח.^[21][22][23]

הכשרת המטפלים בתחומים אלה היא במסלולי לימוד לתואר שני המיועדים לכך שהקבלה אליהם מותנית בתואר ראשון בתחום האמנות הייחודי או תואר ראשון בתחום הנפש, וכן השלמות ספציפיות.

בתחום הטיפול באמנויות נכללים:

• טיפול באמנות - טיפול המשלב ביטוי אמנותי באמנות חזותית.
• ביבליותרפיה - טיפול העושה שימוש בקריאה ובכתיבה.
• טיפול בתנועה או במחול - טיפול המשלב ביטוי אמנותי באמצעות הגוף.
• טיפול במוזיקה - טיפול המשלב שימוש בכלים מוזיקליים ובשירה.
• טיפול בדרמה - טיפול המשתמש בדרמה כאמצעי הרחקה ויוצר תהליכים נפשיים מתוך התהליך הקבוצתי וההזדהות עם הסיפור והדמויות הדרמטיים.
• פסיכודרמה - שיטת טיפול אישית במסגרת קבוצתית המשתמשת בהעלאת חוויות עבר והמחזתן.
• פוטותרפיה - כלי טיפולי העושה שימוש בצילום סטילס ווידאו ככלי לביטוי ויצירה בתהליך הטיפולי. בפוטותרפיה משתמשים בחומר צילומי (צילומים השלכתיים, צילומי משפחה) או בצילום פעיל בתוך הטיפול לטובת התהליך הטיפולי.

בתפיסה זו מושם דגש על כך שמה שמפריע לאדם אינה המציאות כפי שהיא באמת, אלא הסימולציה של המציאות ותמונתה בתפיסתו של האדם. בשיטה זו נעשה ניסיון לשלב מרכיבים משיטות שונות. השיטה מתמקדת בתלונות של המטופל ובסימפטומים שלו, המטפל מתחבר ו'יורד' לעולמו של המטופל ומתאים עצמו לעולם הערכים של המטופל, כאשר הוא משהה באותו זמן את תפיסת עולמו, הוא מנסה לנסח מחדש את התלונות באופן חיובי יותר, יש מקום לדמיון באמצעות דמיון מודרך. הטיפול קונקרטי ומוגבל, בהתאם ל"חוזה טיפולי", בתוצאות ובזמן. בשיטה זו קיימת מניפולציה על המטופל באמצעות הנחיות פרדוקסליות. המטפל נותן למטופל "שיעורי בית" ומשלב אמצעים מגוונים כמו היפנוזה, טיפול משפחתי, קיום טקסי מעבר ואף נתינת תרופות כאשר הדבר מתחייב.

• פסיכולוגיה
• טיפול פסיכדלי
• מילטון אריקסון
• פסיכולוגיה עברית
• פסיכותרפיה גופנית
• אינדוקטרינציה
• התערבות טיפולית
• השימוש במטאפורות בטיפול

• נינה קולטארט, איך לשרוד כפסיכותרפיסטית, הוצאת כרמל, 2018.

•   פסיכותרפיה, דף שער בספרייה הלאומית
• הסתדרות הפסיכולוגים בישראל - אתר האינטרנט של הארגון
• האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה - אתר האינטרנט של האיגוד
• פסיכולוגיה עברית
• בטיפולנט
• האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - אתר האינטרנט של האגודה
• אלי זומר, מה ההבדל בין פסיכולוג ופסיכיאטר - וידאו - אתר הערוץ האקדמי
• ורד לוי ברזילי, הטיפול בטיפול, באתר הארץ, 25 באפריל 2003
• שלומית הברון, איך בוחרים פסיכולוג: מהי שיטת הטיפול הטובה לכם, באתר ynet, 12 בדצמבר 2003
• גל קכמן, מדריך: איך לבחור פסיכולוג ומי צריך פסיכיאטר, באתר ynet, 9 באוקטובר 2005
• קובי סגל, פסיכותרפיה עם ילדים - ממרחב מאיים למרחב פוטנציאלי, באתר The Medical‏, 1 במרץ 2008
• Shedler, J., (2010). The Efficacy of Psychodynamic Psychotherapy. American Psychologist, 65, 98-109
•   עמנואל ברמן, מי ראוי להיות פסיכותרפיסט?, הרצאה בפני החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, יוני 2012
• גל קכמן‏, איזה סוג של טיפול פסיכולוגי מתאים לך?, באתר וואלה, 18 במאי 2014
•   ז'נאן בסול, לא בטיפול: מי מפקח על הפסיכותרפיסטים?, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2016
• רוני אלפנדרי, על מעמד העיסוק בפסיכותרפיה בישראל, באתר פסיכולוגיה עברית, ינואר 2017
• איתן טמיר, מי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, באתר פסיכולוגיה עברית, 19 באוגוסט 2017
•   סוזאן דומינוס, ניו יורק טיימס, האם טיפול פסיכולוגי באמת עובד? בואו נפתח את זה, באתר הארץ, 30 במאי 2023
• פסיכותרפיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)