ספר טלפונים

בשנותיה הראשונות של המדינה פעל שירות הטלפונים במסגרת משרד הדואר. בית הדפוס בו הודפס המדריך, הוקם בבניין ג'נרלי בירושלים, על ידי פיינמסר צבי (הירש) אשר הצליח להפעיל את מכונות הדפוס אשר הגיעו מצ'כוסלובקיה כחלק מהסיוע למדינת ישראל ומונה למנהל הראשון של בית הדפוס. מדריך הטלפון, אף שהתעדכן בתדירות נמוכה, עקב קושי של המשרד להתמיד בעדכונים שהוכנסו לספר בצורה ידנית, עדיין נתן פתרון סביר למנויים באיתור מספרי טלפון.

ברבות השנים גדל מספרם של מנויי הטלפון והכנסת שמות כולם למדריך אחד הפכה בלתי אפשרית וכך חולקה המדינה תחילה לשני ספרים ואחר כך לשלושה וכן הלאה.

במהלך השנים הועברו שירותי הטלפון ממשרד הדואר לחברה ממשלתית בשם "בזק", שמחויבת בתנאי הרישיון שלה להפיק ספר טלפונים כל שנה. "בזק" העבירה את משימת הפקת מדריכי הטלפון לחברה אחרת - "דפי זהב". במסגרת שיתוף הפעולה בין החברות העבירה "בזק" לדפי זהב את בסיס הנתונים שלה על מספרי טלפון פרטיים, ודפי זהב הדפיסה לבזק מדריכי ��לפון (שהודפסו יחד עם המדריכים העסקיים שלה).

"בזק" סיימה את שיתוף הפעולה עם חברת דפי זהב ביולי 2009, ומדריכי הטלפונים האחרונים בהדפסת דפי זהב יצאו בעת זו^[1]. עד הפסקת שיתוף הפעולה היה ניתן לקבל גם ספרי טלפונים של אזורים אחרים בסניפי "דפי זהב". כמו כן ניתן היה לקבל ספרי טלפון גם בסניפי בזקסטור.

כיום המדריך לא מופץ אלא נשלח רק ללקוחות "בזק" אשר מבקשים אותו במיוחד, על ידי יצירת קשר עם החברה במוקד 199^[2][3]. המוציא לאור של המדריך כיום הוא דפוס בארי.

מהפכת המחשוב הביאה שינוי משמעותי באופי מדריך הטלפון כאשר "בזק" ייצרה וחילקה תוכנה (שהופצה על דיסקט) ואיפשרה למנויים לאתר מספרים באמצעות האינטרנט.

בשלב מאוחר יותר, יצאו לשוק מדריכי טלפון על גבי תקליטור בהפקות של חברות שונות כשהידועים שבהם המדריך של "דפי זהב", מדריך "טלפתיה" של חברת "דבש מערכות תוכנה" וכן "תקפון" של חברת "סי די איי סיסטמס".

עם התפתחות האינטרנט שיפרה "בזק" את השירות למנויים בכך שפתחה אתר אינטרנט שאיפשר חיפוש מנויים אך כמה שנים מאוחר יותר חדלה לעדכנו והסבירה כי היא מתקשה בעדכונו. האתר נותר לא מעודכן ו"בזק" התנצלה על כך במשך שנים אחדות.

עקב תלונות רבות של המנויים על היעדר דרך פשוטה וזולה לאתר מספרי טלפון במדינה, הורה משרד התקשורת לכל חברות הטלפונים (הסלולרים והקויים) לפתוח אתר אינטרנט משולב שיאפשר לתושבים לאתר מספרי טלפון בישראל באמצעות שאלה אחת.

בעקבות כך פתחה בזק ב-8 בפברואר 2007 את אתר b144: שירות חדש באתר האינטרנט שלה שמאפשר איתור מנוי - עסק או מנוי פרטי - בחינם בכל חברות הטלפונים גם יחד באמצעות שאלה אחת^[4]. אתר זה נותן גם מדריך מסווג של עסקים (בדומה ל"דפי זהב" הוותיק יותר^[5]. המדריך קיים במספר שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. שירות נוסף שמספק המדריך המקוון הוא שירות מיפוי. המשתמש יכול לחפש כתובת, ולקבל את מיקומה על גבי המפה. ישנן גם אופציות לקבל פירוט על בתי עסק שונים הרשומים במאגר, הנמצאים בסמוך לכתובת המבוקשת וגם לקבל הנחיות כיוון בין שתי כתובות שונות (בעזרת אופציית המסלול). במקביל פועל גם מוקד המידע הטלפוני בתשלום של חברת "בזק" בכל שעות היממה, שמספרו 144 ומשנת 2006 גם 1344 (שנותן מידע גם לחברות אחרות כולל סלולריות). חברות הטלפון הסלולרי אינן מפרסמות ספר טלפונים (מודפס על נייר). חלקן מאפשרות איתור מנויים באמצעות אתרי האינטרנט שלהן וכל אחת מהן מפעילה מוקד מידע טלפוני חינם למידע על מנוייה.

• B144
• דפי זהב

• איתור מספרי חברת אורנג'.

• איתור מספרי חברת פלאפון.

• אתר 144 של בזק.

• אתר 441 - אתר המזהה מנוי לפי מספר טלפון. אהוד קינן, בדקנו: אתר 144 - פחות נוח מהמוקד הטלפוני, באתר ynet, 8 בפברואר 2007

• סיפורו של ספר הטלפונים מגיש: יהודה עצבה, באתר: ׳יוטיוב׳.