נתן פנץ

פנץ נולד בוויטבסק, הרפובליקה הרוסית (כיום בבלארוס) ועלה עם משפחתו לתל אביב בהיותו בן שלוש. למד בגימנסיה הרצליה ובהמשך בגימנסיה נורדיה. סיים שנה אחת בקולג' האמריקאי בביירות. לפרנסתו עבד במחלקת הגבייה של עיריית תל אביב.

כבר בגיל צעיר הצטיין בכדורגל. הוא הצטרף תחילה למכבי הצעיר ולאחר מכן לקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב, בה נחשב ל"כוכב".

בשנת 1936 זכתה מכבי תל אביב בפעם הראשונה באליפות, ויצאה למסע של שלושה חודשים בארצות הברית. פנץ היה אז הצעיר בקבוצה והפך עד מהרה לגיבור נערץ. במשך המסע כבש 22 שערים, וקיבל הצעה של עשרות אלפי דולרים כדי לשחק בניו יורק אך הוא העדיף לחזור לארץ ישראל.

בשנת 1937, כקפטן הקבוצה, הוביל את מכבי לאליפות נוספת. פנץ השתתף גם במשחקים בינלאומיים עם נבחרת ארץ ישראל, בהם משחק רשמי אחד, ה��פסד 0–1 באתונה לנבחרת יוון, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1938.

לאחר סכסוך עם הנהלת הקבוצה עבר ב-1939 לקבוצת בית"ר תל אביב, שהייתה אז בליגת המשנה, ותוך שנתיים העלה אותה לליגה א' (אז הליגה הבכירה). עם בית"ר זכה פנץ בגביע בשנים 1940 ו-1942. פנץ שיחק בתחרויות רבות, ארציות ובין ארציות, וזכה לתעודות כבוד ולאותות הצטיינות. הוא היה שחקן נערץ על ילדי תל אביב שראו בו גיבור מן האגדות.

כאשר הבריטים אסרו את קיום קבוצת בית"ר והקבוצה שינתה את שמה ל"נורדיה", לא יכול היה פנץ להשלים עם ההסוואה הזאת וחזר לקבוצת מכבי.

פנץ הצטרף לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) והשתתף בפעולה מוצלחת נגד רכבת תחמושת בריטית ליד פרדס חנה, שהנשק והתחמושת שבה הוחרם ואיפשר את התקפת האצ"ל על יפו.

ב-26 באפריל 1948 השתתף פנץ במשחקו האחרון. זה היה הדרבי הגדול בין הפועל תל אביב ומכבי תל אביב, שנערך באצטדיון המכביה בתל אביב. הפועל הובילה 0-1, אבל פנץ כבש את השער המשווה וקבע את התוצאה 1-1 לקול תשואות הקהל.

פנץ הצטרף להתקפת האצ"ל על יפו בתור מקלען במשוריין. הבריטים פתחו בהתקפה מסיבית על כוחות האצ"ל. המשוריין של פנץ נתקע באחת הסמטאות הצרות של שכונת מנשייה. משוריין בריטי שהופיע מולו ירה פגז פיא"ט שהרג את פנץ ושניים מחבריו. מותו של פנץ הכה בהלם את אוהדיו שהשתתפו באלפיהם בהלווייתו.

ב-1949 ו-1951 התקיים טורניר כדורגל לזכרו של נתן ועוד תשעה כדורגלנים של מכבי תל אביב שנפלו במלחמת העצמאות. הטורניר נקרא בשם גביע "יד לעשרה" והשתתפו בו קבוצות מרכז מכבי ובפעם השנייה אף קבוצות אגודת בית"ר. בשנת 1998 נקרא רחוב ביפו על שמו של פנץ. בשנת 2003 הוצב ברחוב זה פסל בגודל טבעי של נתן פנץ הבועט בכדור.

בתאריך 6 בדצמבר 2011 דאר ישראל הנפיק סדרה של 10 בולי דאר הקרויה " אגדת הכדורגל הישראלי". אחד מהבולים האלה הוקדש להנצחת זכרו של פנץ. הבול עוצב במשותף על ידי האמנים אופיר בגון ומאיר אשל. על השובל מופיעה חתימת ידו של פנץ.^[1]

• יוסף קיסטר (עורך), נתן פנץ: כדורגלן, לוחם ואדם, תל אביב: המרכז למורשת ירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי, 2002
• עומר עינב, עומדים בשער: כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י–פלסטין, 1917–1948, הוצאת עם עובד, תשפ"ב 2022

• נתן פנץ, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• נתן פנץ, באתר Transfermarkt
• קורות החיים של נתן פנץ, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• אשר גולדברג, פתאום, באמצע יפו, פסל של לוחם יהודי שנפל בקרב מול הבריטים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2003
• עדי סרדס, נתן פנץ ז"ל: ויתר על הכדורגל בשביל האצ"ל, באתר ynet, 27 באפריל 2009
• אשר גולדברג, פתאום, באמצע יפו, פסל של לוחם יהודי שנפל בקרב מול הבריטים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2003
•   עוזי דן, כמה ימים אחרי שנתן פנץ כבש בדרבי של תל אביב הוא נפל בקרב על יפו, באתר הארץ, 7 במאי 2019
• על נתן פנץ בזכרונותיו של יבנאל מטלון
• דוד תדהר (עורך), "נתן פנץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2110

מודי בר-און ועומר עינב, הדרבי האחרון של נתן פנץ, פודקאסט שלב המוקדמות בערוץ הספורט, 13 באפריל 2021