פרשת נצבים

הפרשה ממשיכה את נושא חידו�� הברית בין עם ישראל ואלוהים בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פר�� ומשפחה בו:

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם...

ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות עם ישראל אם יחטאו.

בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות, היא דרך התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה מדגישה את פשטות קיום המצוות:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.

התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.

בפרשת נצבים יש 40 פסוקים, אשר מאוגדים בפרשיה אחת פתוחה ועוד 3 סתומות. הפרשה מכילה 2 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת באמצע סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת בסוף פרק לפי החלוקה לפרקים.

השבת בה קוראים את פרשת ניצבים יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת וילך:

• שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה - כ"ג באלול
• שנת השג ושנת זחג, שנת זשג ושנת בחג - כ"ה באלול

בנפרד:

• שנת החא, שנת השא ושנת זחא - כ"ז באלול
• שנת הכז, שנת בשז ושנת גכז - כ"ח באלול

ההפטרה הבבלית המקורית של פרשת נצבים, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק א' ("ויאסף יהושע") עד פסוק י"ח. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם,^[3] וכך נוהגים במנהג איטליה שנוהגים רק שלש הפטרות דנחמה.

אולם, בשאר הקהילות (חוץ מקהילות איטליה) החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה השביעית משבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א, פסוק י' ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג, פסוק ט'. התימנים מתחילים את ההפטרה פסוק אחד קודם.

• לא בשמיים היא

הטקסט:

•   פרשת ניצבים, באתר ויקיטקסט
• פרשת ניצבים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת ניצבים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת ניצבים, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת ניצבים
• פרשת ניצבים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת ניצבים, באתר "כיפה"
• פרשת ניצבים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת ניצבים, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת ניצבים, באתר "בינינו"
• פרשת ניצבים, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת ניצבים", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת ניצבים באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת ניצבים, באתר "התנועה הרפורמית"