ניאיגטה (מחוז)
מחוז ניאיגטה (ביפנית: Niigata-ken 新潟県) הוא מחוז באזור צ'ובו שבאי הונשו, יפן. בירת המחוז היא העיר ניאיגטה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 יפן | ||
|---|---|---|---|
| חבל ארץ | צ'ובו | ||
| מושל | הירוהיקו איזומידה | ||
| רשות מחוקקת |
האסיפה המחוזית של ניאיגטה  | ||
| בירת המחוז | ניאיגטה | ||
| תאריך ייסוד |
3 באפריל 1869 | ||
| על שם |
ניאיגטה | ||
| שטח | 12,582.47 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Mount Korenge | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 2,192,319 (1 במרץ 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 188.48 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 37°54′09″N 139°01′23″E / 37.902472222222°N 139.02316666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
| www.pref.niigata.lg.jp | |||
  | |||
היסטוריה
עריכהעד רסטורציית מייג'י במחצית השנייה של המאה ה-19 התחלק האזור של מחוז ניאיגטה של היום בין שטחי מחוזות אצ'יגו וסדו. במהלך תקופת סנגוקו איחד הדאימיו אואסוגי קנשין את שני המחוזות למחוז אחד תחת שליטתו, ואף הפך למנהיג שבט אואסוגי.
העיר ניאיגטה, בירת המחוז, היא העיר הגדולה ביותר ביפן השוכנת לחופו של ים יפן, והייתה עיר הנמל הראשונה לחופי ים יפן שנפתחה לסחר עם מעצמות זרות, לאחר פתיחת יפן למערב על ידי קומודור מת'יו פרי ב-1854. מאז מילאה העיר תפקיד חשוב בסחר בין יפן לבין רוסיה וקוריאה.
בשנות ה-60 וה-70 עבר מחוז ניאיגטה עבודות תשתית ותחבורה רבות שסייעו לפיתוחו, בהן בניית רכבת מהירה ותחנת כוח הידרואלקטרית, הודות לפעילותו של קקואיי טנאקה, פוליטיקאי יליד המחוז, וראש ממשלת יפן בשנות ה-70.
גאוגרפיה
עריכהלמחוז ניאיגטה רצועת חוף באורך 240 קילומטרים, לאורך חופי ים יפן, ושטח המחוז כולל גם את האי סדו. המחוז מתחלק לארבעה אזורים: אזור ג'וּאֶצו בדרום, צ'וֹאֶצו במרכז, קַאֶצו בצפון, והאי סדו. שיפכו של נהר שינאנו, הארוך ביותר ביפן, נמצא במחוז וכרבע מכלל שטחי המחוז מוקדשים לפארקים לאומיים.
כלכלה
עריכהכלכלת מחוז ניאיגטה נשענת בעיקר על חקלאות, והמוצר העיקרי הוא אורז. מחוז ניאיגטה הוא המחוז השני ביפן בייצור אורז, אחרי מחוז הוקאידו. בסביבת העיר אואונומה מגדלים את זן האורז קושיהיקרי, הנחשב לאיכותי ביותר ביפן. כפועל יוצא מגידול אורז, מחוז ניאיגטה גם מפורסם בייצור מוצרי אורז, כגון סאקה ופריכיות אורז.
בנוסף, משגשגת במחוז גם תעשיית הפרחים, ובייחוד שושנים, צבעונים ואזליאות.
במחוז נמצאו מצבורי נפט, אך לא בכמות המאפשרת עצמאות ליפן, והמדינה עדיין תלויה בייבוא מבחוץ. בעבר פעל באי סדו מכרה זהב, אך הוא נסגר ב-1989, ובסנג'ו וצובמה ישנם מכרות כסף פעילים.
ערים
עריכהבמחוז ניאיגטה 20 ערים:
|
|
|
|
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (ביפנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (בסינית מפושטת)
- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (בסינית מסורתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (בקוריאנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (ברוסית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (במונגולית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (בוייטנאמית)
- ניאיגטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ניאיגטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- האתר הרשמי של מחוז ניאיגטה
- אתר מידע תיירותי על מחוז ניאיגטה