נומה פומפיליוס

נומה היה יליד העיר הסאבינית קורס ונודע בכל איטליה כאדם אדוק וישר, הוא היה בקי מאוד בחוקה האנושית והאלוהית ואפילו נמסר שהיה מקושר לפיתגורס (עובדה בלתי אפשרית כרונולוגית מכיוון שפיתגורס החל לקבץ סביבו תלמידים איטלקים עשרות שנים מאוחר יותר, בתקופת שלטון סרוויוס טוליוס). טיטוס ליוויוס מייחס את תכונותיו הטובות למוצאו הסאביני - עם שנודע בטוהרתו.

עם סיום שלטון רומלוס הוצע שמו של נומה לשלטון ברומא, ואף-על-פי שבחירה שכזאת הטילה את המאזניים לטובת הסאבינים, אף אדם לא הציע אלטרנטיבה. לכשהוצע הכתר לנומה הוא דרש שקודם תיבדק הסכמת האלים למינוי. מגיד עתידות הוזמן, בחנו והכריז כי יופיטר מאשר את המינוי.

נומה שם לעצמו מטרה לשנות את החוקה הרומאית שעוצבה בכוח הזרוע, וכדי לעשות זאת הוא הבין שעליו לסיים את המלחמות. הוא בנה לרגלי גבעת האוונטין את המקדש לאל יאנוס, דלתות המקדש היו פתוחות בעת מלחמה וסגורות בעת שלום (לזכר התערבות האל בחטיפת הנשים הסביניות).

לאחר שהחשש ממלחמה הוסר מעל הרומאים, הם פנו לחיי עצל ובטלה ולכן נומה ניסה לתרבת את תושבי ממלכתו ולהכניס בהם חרדה מהאלים. כדי לעשות זאת הוא העמיד פנים כי הוא ניהל שיחות ליליות עם הנימפה אגירה, שבעצתה פעל (גרסאות אחרות של הסיפור טוענת כי השניים היו למעשה נשואים).

היסטוריונים נהגו לייחס למלך גם את:

• חלוקת לוח השנה הרומי ל-12 חודשים וקביעת ימי חול ומנוחה.
• הקמת חבר הכוהנות של הבתולות הוסטליות.
• הקמת חבר הכוהנים (פלאמנים) ליופיטר, מרס וקווירינוס.
• הקמת משרת הפונטיפקס מקסימוס (Pontifex Maximus).
• מינוי 12 הסאליי (Salii) שהיו אחראים לנשיאת 12 המגנים הקדושים ה"אנקיליה" (Ancilia). המגן הראשון לפי המסורת נשלח על ידי האל מארס (כסימן להעדפת האל את המלך הנוכחי) לגבעת הפאלאטיום ועליו היו חקוקות נבו��ות לגבי עתיד העיר. נומה שכפל את המגנים והביאם לתצוגה.

לעומת זאת, כיום אנו יודעים שכל אותם ההישגים הם תוצאה ישירה של התפתחות חברתית ודתית בת שנים רבות, ולא בהכרח בתקופת המלך המסוים הזה.

בתקופת שלטונו הרומאים היו כה עסוקים בעבודת האלים, עד שהעמים השכנים לא הרשו לעצמם לתקוף ישות כה מקושרת לאלים. נומה שלט במשך 41 שנים ויורשו היה טולוס הוסטיליוס. לפי האגדה, הנימפה שאיתה טען כי דיבר הפכתו למעיין בחורש אריקיה בלאטינום, הקדוש לאלה ארטמיס.

• טיטוס ליוויוס. תולדות רומא. ספרים א', ב', כ"א, כ"ב, ל'. תרגמה מרומית שרה דבורצקי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב.
• פלוטארכוס. חיי אישים - אנשי יוון ורומי. תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א"א הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, 1973.
• פלוטארכוס. חיי אישים - ליקורגוס ונומה. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשע"ו / 2016.

• נומה פומפיליוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)