משה גרנות

משה גרנות נולד ב-1939 ברומניה. עלה לישראל ב-1951. בעל תואר ראשון ושני (בהצטיינות) מטעם אוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. שימש כעובד הוראה והגיע לדרגת מפקח כולל על בתי ספר על-יסודיים.

פרסם עשרות סיפורים, מאות מאמרים וערכים לאנציקלופדיות, ולמעלה מ-50 ספרים בסיפורת, ספרות ילדים ונוער, הגות, חינוך, וכן ספרי לימוד וספרי עזר. ערך ספרים, סדרות, אסופות ושנתונים. סיפורי הילדים שלו "להיות כמו כולם", "הנדר", "מיקי", "הארמון הקפוא", "המלאך שמוחק זיכרונות", "אניזו" ו"פטיטון בטיפת הטל" שודרו ברדיו בהמשכים. עורך את "לקסיקון סופרי ישראל" מטעם אגודת הסופרים העבריים וכן לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים. בין 2013 ל-2016 היה עורך ראשי של כתב העת מאזנים^[1]. הוענק לו תואר יקיר אגודת הסופרים (2010).

גרנות נשוי ואב לשלושה.

גרנות כתוב עשרות מאמרים וספרים על המקרא בהם שילב את ביקורת המקרא עם ביקורת על המקרא בצורה ישירה וחדה. בספרו "התנ"ך – כף החובה" כתב בין השאר:

המקרא מתיימר, לא רק לדעת את דברי האל, אלא אף לצטטו למילותיו ולאותיותיו ולצוות את ציוויין על הקורא. בדרך זו עשה עצמו סמכות לכל תחום מתחומי החיים וסתם פריצה לחקירת האמת של ההוויה.

בושה מכסה את פני מעצם המחשבה שבמשך דורות רבים כל כך דבקו בבדותות שבספר זה ובהשקפות עולמו הרדודות והסכמטיות....אנו, האומה הרופפת מבחינה לאומית, עלולים להתרופף עוד יותר אם לא נודה בפה מלא שבשורת המקרא איננה אלא כישלון נורא של רוח האדם. בעיני ברור, כי אנו היינו לאומה רופפת רק משום שקידשנו את המקרא.

אני נחרד מהמחשבה שדורות השתמשנו בחריפות השכל כדי להוכיח שכל תעלומות החוכמה מצויות בו. דרשנו, סירסנו, המצאנו כללים, השוללים זה את זה ובלבד שנוכל להמשיך ולקדש את הטקסט גדוש הסתירות שבידינו. חרפה היא לאינטלקט, אשר הסכים להירמס במשך דורות רבים כל כך, וממשיך, מעשה שגרה לשמש אסקופה לצווים חסרי שחר.

הספר עורר פולמוס בציבור ואף הגיע לדיון בכנסת, שיזמה חברת הכנסת גאולה כהן, בו דרשה את פיטוריו של גרנות מתפקידו כמפקח במשרד החינוך^[2].

• המוות והנצח: עיוני מחקר במקרא, 1977^[3]
• התנ"ך – כף החובה, סטימצקי-תמוז, 1986
• עגנון ללא מסווה, ירון גולן, 1991
• אמונה משלו – היהודי החילוני ומשנתו של י' ליבוביץ, מודן, 1993
• אדיפוס ואבשלום, ידיעות אחרונות, 1996
• שיחות עם חוזר בתשובה, עם חופשי, 1999
• עסקני הקיפוח – שיח של גזענות והסתה, ירון גולן, 2000
• עם הפנים אל המורה, ירון גולן, 2002
• מפרי עץ הדעת (עם צופיה ודן מלר), תמוז, 2002
• שיחת גברים על נשים, ירון גולן, 2004
• הנער מתל עדשים: פרקים מחייו של רפאל איתן, הוצאת דני ספרים, 2006^[4]
• ויקרא את שמם אדם - פרשת השבוע בפעמת הזמן (עם צופיה ודן מלר), נטבוק 2012

הקרחת תוקפת מאחור (איורים - משה גרנות), אור-עם 1981

• הנדר, תמוז 1986
• האב קובלסקי, עקד, 1990
• המאהב השני של הרבנית, תמוז, 1997
• קרנטינה בקונסטנצה, ספרא, 2007.

• שחזורים (רומן), כרמל 2009
• הפרומושיקאים (רומן), עיתון 77, 2014

• האי, מעיין, 2015^[5].
• מאריה וליאופולד, ספרי צמרת, 2016.
• גם ג'וזף סיסקו צחק: מבחר סיפורים ,הוצאת מעיין, 2022

• כל שמחה פוצעת מישהו - מבחר שירים מאת אנה בלאנדיאנה (תרגום עם שאול כרמל), קשב לשירה 2007

• פטיטון בטיפת הטל, כנרת, 1983
• להיות כמו כולם, כתר, 1986
• הדמעות הטובות של ערגה, מסדה, 1992
• מיקינרו, דני ספרים, 1996
• הזבוב הירוק והמעיל הכתום, דני ספרים, 1997
• אניזו, דני ספרים, 2000
• הארמון הקפוא, דני ספרים, 2001
• הנער מתל עדשים – פרקים מחייו של רפאל איתן, דני ספרים, 2006
• הנער שחלם לעוף - סיפורו של אילן רמון האסטרונאוט הישראלי הראשון, דני ספרים, 2007

• הנערה מכנרת - סיפור חייה של נעמי שמר, דני ספרים 2009 הנער מכפר מל"ל - סיפור חייו של אריק שרון, דני ספרים 2010

• סדרת ספרי "מערכי שיעור בספרות" (לכיתה, ט', לכיתה י"א, לחטיבת ביניים, לחטיבה העליונה), אור-עם, 1970, 1982, 1988
• סדרת ספרי לימוד - סיפורי אשר ברש, הומור וסאטירה, מסות מאמרים ורשימות, עם עובד, 1974 – 1978
• השקפת העולם המקראית על המוות (נושא מסכם), עם עובד, 1975

• תנ"ך הזהב מפורש על ידי א"ש הרטום (ידוע בשם פירוש קאסוטו), 15 כרכים (התאמה ל"פני עולם המקרא"), הוצאת יבנה, 1987
• אתגר (שנתון בענייני חינוך והוראה), משרד החינוך, מחוז ת"א, 1991 - 2001
• פירות יוסף, לקט בענייני חינוך והוראה, רכס, 2001
• לקסיקון הסופרים העברים בהווה (כתיבה ועריכה), אגודת הסופרים העברים, 2006
• לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (כתיבה ועריכה), אגודת הסופרים העברים ודני ספרים, 2009
• גבורות למאזנים במלאת לכתב העת 80 שנה, כרך א' 2009, כרך ב' 2012

• פרס החברה לחקר המקרא ע"ש יוסף ברסלבי, 1978
• פרס "חתן האור" 2010
• פרס מפעל חיים מטעם ארגון המורים, 2016
• פרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם על ספרו שחורים, 2007^[6]
• פרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם על ספרו הפרומושיקאים, 2012

• משה גרנות, שני כעכים, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמודים 244–248, הוצאת כרמל, 2017.

• בלפור חקק, שחזור הזיכרון המשפחתי ברומאן "שחזורים" של משה גרנות, בתוך: ד״ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• משה גרנות, דף שער בספרייה הלאומית
• משה גרנות, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

• משה גרנות, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• משה גרנות, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• משה גרנות, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• משה גרנות, באתר איגוד הסופרים בישראל
• אלי אשד, בודד מול המערכת: שיחה עם משה גרנות, בלוג באתר "רשימות"
• אלי אשד, טייס בין הכוכבים: חיי אילן רמון לילדים, בלוג באתר "רשימות"
• אלי אשד, יש תמורה לאגרה? לקסיקון הסופרים העבריים בהווה, בלוג באתר "רשימות", 15 בפברואר 2007
• מנחם מ. פאלק, משה גרנות / הנער מתל-עדשים, אימגו
• אקו"ם, הזוכים בפרס אקו"ם בתחום המוזיקה הקונצרטית הסיפורת והשירה 2012(הקישור אינו פעיל)
•   משה גרנות, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• זיוה שמיר, משה גרנות, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
• משה גרנות, השקת הספר גם ג'וזף סיסקו צחק, בית הסופר, תל אביב,  7.7.2022