מעגילה (כביסה)

המעגילה לכביסה הומצאה במאה ה-18. הייתה זו גרסה מפושטת וזולה של מעגילת הקופסה מהמאה ה-17. מעגילות הקופסה היו גדולות ויקרות ושימשו במשקי בית אמידים ובמכבסות מסחריות גדולות. משקי בית ממעמד הביניים וכובסות פרטיות השתמשו במעגילה הפשוטה. מאוחר יותר במאה ה-19, מנוע הקיטור נרתם להנעת מעגילות במכבסות מסחריות.

עם המצאת מכונת הכביסה, היא הייתה פשוט אמבט על רגליות או גלגלים, עם מעגילה בראשן. זמן קצר לאחר מכן, הפכו מכונות הכביסה החשמליות את השימוש הזה במעגילה לארכאי, ועמו את הצורך בסחיטה מכנית של כבסים. בארצות מסוימות, וספציפית בעולם האנגלו-סקסי, המעגילות נעלמו לחלוטין.

עם היעלמותן של מעגילות הסחיטה, מעגילות לגיהוץ הפכו נפוצות יותר. בשנות ה-40 של המאה העשרים פותחו מעגילות חשמליות, והן עדיין משמשות בחדרי כביסה רבים, בזכות קלות השימוש בהן לעומת מגהץ או מלחצי מכנסיים, בייחוד כאשר מגהצים פיסות בד גדולות או מקפלים קיפולים חדים.

דגמים חשמליים מאוחרים יותר הורכבו מתוף מרופד, אשר מסתובב ונלחץ לעומת מגהץ חם (קבוע או עשוי אף הוא כתוף מסתובב). מעגילות כאלו שימשו בדרך כלל לגיהוץ מוצרי טקסטיל שטוחים, כסדינים ומפות. מפעילי מעגילה מיומנים יכלו לגהץ במעגילה גם חולצות ומכנסיים, אך מפעילים רשלניים היו עשויים לגהץ את ידיהם בטעות.

משקי בית אירופאיים וגם ישראליים באמצע המאה העשרים התגאו במצעיהם המגוהצים.

י"ל גורדון כותב בסיפורו "מעלות ומורדות":

"בשעה הזאת שאנחנו מביאים את קוראֵנו אל הבית הזה הדולפקי, הוא הספסל העומד בקרן האפלה, פתוּח וכרים וכסתות מוּצעות בו אשר לא ידעו מעגילה ולא עלה עליהם הכובס מימיהם."

• שמואל קליין, על טעויות אחדות בפרושי שמות ומקומות, ציון - ידיעות החברה הארץ ישראלית להיסטוריה ואתנוגרפיה, תר"צ, א' עמ' 2

• י"ל גורדון, מעלות ומורדות, אתר פרויקט בן יהודה