מכשיר נייד
מכשיר נייד או מכשיר כף יד הוא מחשב שמבחינת גודלו הוא קטן מספיק כדי להחזיק ולתפעל ביד. מכשירים ניידים מופעלים בדרך כלל על ידי סוללה וכוללים מסך דק ומכשיר קלט אחד או יותר מובנה, כגון מסך מגע או מקלדת. מכשירים ניידים מודרניים מדגישים לעיתים קרובות את הנחיצות ברשת אלחוטית, הן לאינטרנט והן למכשירים אחרים בסביבתם, כגון אוזניות או מערכות בידור לרכב, ומתחברים באמצעות התקני Wi-Fi, בלוטות',רשתות תקשורת סלולריות או תקשורת שדה קרוב.[1]
מאפיינים
עריכהניתן לראות את ניידות המכשיר בהקשר של מספר תכונות[2]
- ממדי המכשיר (גודל ומשקל פיזיים)
- האם מדובר במכשיר נייד לחלוטין או שהוא סוג של מכשיר מארח המחובר לנייד
- עם איזה סוג של מכשירים מארחים הוא יכול להיות מקושר ועוד.
ניתן לומר שמכשירים רבים המכונים "מכשיר נייד" בעצם לא ניידים לחלוטין אלא שהאדם נושא מכשיר סמארטפון שאינו נייד. דוגמה למכשיר נייד לחלוטין הוא רובוט. דוגמה נוספת היא רכב אוטונומי.
ישנן שלוש דרכים בסיסיות שבהן מכשירים ניידים יכולים להיות קשורים פיזית למארח נייד:
- מלווה
- מותקן על פני השטח
- מוטבע במארג של מארח, למשל, בקר מוטבע בהתקן מארח.
מלווה מתייחס לחפץ שנכרך באופן רופף ומלווה מארח נייד, למשל, סמארטפון יכול להינשא בתיק או בכיס, אך ניתן בקלות לטעות במקומו.[2] לכן מכשיר שהוא מצוות למכשיר מוטמע, כגון רכב אוטונומי יכול להיות גדול יותר ממכשיר הנכנס לכיס ועדיין להתאים להגדרה זו.
הגודל הנפוץ ביותר של מכשירים ניידים הוא גודל המתאים לכיס מכנסיים, אך קיימים גדלים אחרים למכשירים ניידים. מארק וייזר, מהנדס מחשבים הידוע כממציא המחשוב האוניברסלי [3] התייחס למכשירים שהם בגודל של כרטיסיות, פד עכבר ולוח[4] כאשר כרטיסיות מוגדרות כמכשירים נלווים או לבישים בגודל סנטימטר, למשל טלפונים חכמים, פאבלטים ומחשבי לוח מוגדרים כמכשירים ידניים בגודל דצימטר. במידה ומתייחסים גם למכשירים שאינם חד-ממדיים, אפשר לכלול תחת הגדרה זו גם מכשירים מתקדמים וחדשניים, הנלבשים על העור או מצורפים אליו, וגם מכשירים קטנטנים מאוד שמגיעים לגודל מזערי, על גבול הנראות הוויזואלית.[5]
המונח Dust מתייחס להתקנים ממוזערים ללא ממשקי אינטראקציית אדם-מחשב ישירים, למשל, מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות (MEMS), שמבחינתן גודלם נעים מננומטר דרך מיקרומטר ועד מילימטרים אחדים. התקנים אלו יכולים להיות גם בדים המבוססים על פולימרים פולטי אור ומוליכים והתקני מחשב אורגניים. אלו יכולים לקבל צורה של משטחי תצוגה שאינם חד־ממדיים וגמישים יותר, למשל מוצרים כגון בגדים ווילונות, פירוט נוסף בערך תצוגת OLED.
למרות שניידות נחשבת לעיתים קרובות שם נרדף לקישוריות אלחוטית, אלו בעצם שני מונחים שונים. לא כל רשת של משתמשים, אפליקציות ומכשירים ניידים צריכה להיות דרך רשתות אלחוטיות ולהפך. התקני גישה אלחוטית יכולים להיות סטטיים ומשתמשים ניידים יכולים לעבור בין נקודות חמות קוויות ואלחוטיות כמו באינטרנט-קפה.[5] חלק מהמכשירים הניידים יכולים לשמש כמכשירי אינטרנט ניידים המאפשרים גישה לאינטרנט תוך כדי תנועה, אך ישנן פונקציות רבות של טלפונים למשל שעדיין פעילים גם כאשר הטלפון אינו מחובר לאינטרנט.
מה שמייחד את המכשיר הסלולרי בהשוואה לטכנולוגיות אחרות הוא הגמישות הטבועה בחומרה ובתוכנה. יישומים גמישים שכוללים וידאו צ'אט, גלישה באינטרנט, מערכות תשלום, הקלטת אודיו וכו'.[6] ככל שמכשירים ניידים הופכים להיות זמינים ונפוצים, כך צפויה עלייה בשירותים הכוללים שימוש במחשוב ענן.[7] למרות שלצורה הנפוצה ביותר של המכשירים הניידים, סמארטפון, יש תצוגה חיצונית, צורה אחרת ונפוצה אפילו יותר של מכשירים ניידים, כרטיס חכם, למשל כזה המשמש כרטיס בנק או ככרטיס נסיעות, אין תצוגה כלל. למכשיר הנייד הזה יש לעיתים קרובות רכיבי מעבד וזיכרון, אבל צריך להתחבר או להיות מוכנס לקורא כדי להציג את הנתונים הפנימיים או המצב שלו.
סוגים
עריכהישנם סוגים רבים של מכשירים ניידים, המיועדים ליישומים שונים. להלן רשימה של חלק מהמכשירים הניידים הנפוצים ביותר:
- מחשבים ניידים
- מחשב לוח (מכונה גם טאבלט)
- נטבוק
- מזרים מדיה (מכונה גם סטרימר)
- מחשבון גרפי
- קונסולת משחקים ניידת
- מחשב נייד (מכונה גם לֶפְּטוֹפּ)
- מחשב כף יד (מכונה גם PDA)
- מחשבון כיס
- נגן מדיה נייד
- טלפון מצלמה (אנ')
- טלפון סלולרי טיפש
- טלפון חכם
- פאבלט
- טלפון חכם מתקפל
- מצלמת סטילס דיגיטלית (DSC)
- מצלמת וידאו דיגיטלית (DVC)
- מצלמת סלפי (אנ')
- זימונית (מכונה גם ביפר)
- מכשיר ניווט לווייני (מכונה גם מכשיר GPS)
- מחשוב לביש
- שעון מחשבון
- שעון חכם
- משקפיים חכמים
- מערכת תצוגה מותקנת בקסדה (אנ')
היסטוריה
עריכהההיסטוריה של המכשיר הסלולרי סומנה על ידי התלכדות מדיה גוברת. מכשירים ניידים מוקדמים - כגון מחשבון, נגן מדיה נייד, מכשיר ניווט לווייני ומצלמות דיגיטליות - הצטיינו בשימוש המיועד אך לא היו רב ממדיים. מחשבי כף יד (PDA) התרבו בשנות ה-90 כדרך לרשום במהירות הערות, לקבוע פגישות עסקיות ולקבוע תזכורות אישיות, כתוספת קטנה ונוחה יותר למחשב נייד שבדרך כלל גדול וכבד יותר ופחות נוח לנשיאה.
במהלך אותה תקופה, טלפון סלולרי התפתח מתמיכה בתקשורת קולית בלבד להעברת הודעות טקסט, קישוריות לאינטרנט, מולטימדיה ושיחות וידאו.[8] הטלפונים האלו בשלב הביניים של המעבר לתצורת המכשיר המוכרת כיום בסופו של דבר פינו את מקומם לטובת טלפונים חכמיםמודרניים כפי שמוכרים לנו כיום, ששילבו פונקציות שהיו קיימות לעיתים בנפרד במכשירים אלו. מאז סוף שנות ה-2000, הסמארטפונים היו המכשיר הסלולרי הנפוץ ביותר בעולם, במונחים של כמות נמכרת, בעקבות ההתכנסות הגדולה של טכנולוגיות.[9] [10][11]
שימושים
עריכהבתחילת שנות ה-2010, מכשירים ניידים החלו לשלב חיישנים כגון מד תאוצה, מגנומטר וגירוסקופ, המאפשרים זיהוי של כיוון ותנועה.[12] מכשירים ניידים יכולים לסייע בזיהוי ביומטרי של משתמשים, כגון מערכת זיהוי תווי פנים או זיהוי טביעת אצבע. בשנת 2009, התפתחויות במערכות שיתוף ניידות אפשרו שימוש במכשירי כף יד המשלבים יכולות וידאו, אודיו וציור על המסך כדי לאפשר שיחות ועידה מרובות צדדים בזמן אמת, ללא תלות במיקום.[13] מחשבי כף יד זמינים במגוון גורמי צורה, כולל סמארטפונים, מחשבי כף יד, מחשבים ניידים, טאבלטים ועוד. המשתמש יכול לצפות שידורי טלוויזיה באינטרנט באמצעות טכנולוגיית IPTV במכשירים ניידים מסוימים. מקלטי טלוויזיה ניידים קיימים מאז 1960[14] אבל רק במאה ה-21 החלו ספקי טלפונים ניידים להפוך את הטלוויזיה לזמינה בטלפונים סלולריים. בתחום הצבאי, מכשירים ניידים הציגו אפשרויות חדשות להעברת משאבי הדרכה וחינוך לחיילים, ללא קשר למיקום בו הם נמצאים.[15]
ב-13 ביוני 2024, חברת האחזקות Ruselectronics של Rostec State Corporation פיתחה מחשב על לוח אחד (single-board computer) המבוסס על המיקרו-מעבד Elbrus-2S3 (Эльбрус-2С3)[16]. מידות המכשיר 95 על 95 מ"מ בלבד. נכון לעכשיו, זהו הפתרון הקטן ביותר המבוסס על מעבד מסוג זה. הארכיטקטורה הרוסית המקורית של Elbrus-2S3 מאפשרת להשתמש בו במתקנים עם דרישות אבטחת מידע מוגברות. זהו מעבד ללא ליבה המיוצר בתהליך של 16nm שהוא גרסה מצומצמת של Elbrus-16S בעל 16 ליבות, שאולי תהיה קיימת מחדש בשלב מסוים במידה ויהיו מספיק ביקושים בשוק.[17] [18]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Iversen, Jakob; Michael Eierman (2014). Learning Mobile App Development: A Hands-on Guide to Building Apps with IOS and Android. Addison-Wesley. p. 3 – via Google Books.
- ^ 1 2 Our People - Page 1 | School of Electronic Engineering and Computer Science | Queen Mary, University of London, web.archive.org, 2014-12-10
- ^ Markoff, John (1 במאי 1999). "Mark Weiser, a Leading Computer Visionary, Dies at 46". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-11 באפריל 2019. נבדק ב-9 באפריל 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Weiser, Mark (1991). "The Computer for the Twenty-First Century". Scientific American. 265 (3): 94–104. doi:10.1038/scientificamerican0991-94.
- ^ 1 2 Poslad, Stefan (2009). Ubiquitous Computing Smart Devices, Smart Environments, and Smart Interaction. Wiley. ISBN 978-0-470-03560-3. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2014. נבדק ב-7 בינואר 2015.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Beddall-Hill, Nicola; Jabbar, Abdul & Al Shehri, Saleh (2011). "Social Mobile Devices as Tools for Qualitative Research in Education: iPhones and iPads in Ethnography, Interviewing, and Design-Based Research". Journal of the Research Center for Educational Technology. 7 (1): 67–90. ISSN 1948-075X. ארכיון מ-18 ביוני 2017. נבדק ב-21 בינואר 2015.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ "Characteristics of Mobility in Wireless Networking". Lyna Griffin. ארכיון מ-10 בפברואר 2023. נבדק ב-10 בפברואר 2023.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Kjeldskov, Jesper (2022). Mobile Interactions in Context: A Designerly Way Toward Digital Ecology. Springer. pp. 11–15. ISBN 9783031022043 – via Google Books.
- ^ Wang, Wen-Chia; Mark S. Young; Steve Love (2011). "Interaction Design for Mobile Phones". In Marcelo M. Soares; Neville A. Stanton; Waldemar Karwowski (eds.). Human Factors and Ergonomics in Consumer Product Design: Uses and Applications. CRC Press. pp. 285–300. ISBN 9781420046250 – via Google Books.
- ^ Ng, Wan; Howard Nicholas (2015). "Sustaining innovation in learning with mobile devices". In Wan Ng; Therese M. Cumming (eds.). Sustaining Mobile Learning: Theory, Research and Practice. Taylor & Francis. pp. 1–2. ISBN 9781317660798.
- ^ Sandars, J. E.; G. S. Frith (2013). "Mobile learning (m-learning)". In John Dent; Ronald M. Harden (eds.). A Practical Guide for Medical Teachers. Elsevier Health Sciences. pp. 22–23. ISBN 9780702054679 – via Google Books.
- ^ Mondragón-González, Sirenia Lizbeth; Burguière, Eric; N’diaye, Karim (2023). Colliot, Olivier (ed.). "Mobile Devices, Connected Objects, and Sensors". Machine Learning for Brain Disorders. Neuromethods. Humana. 197: 355–388. doi:10.1007/978-1-0716-3195-9_12. ISBN 978-1-0716-3194-2. PMID 37988517. נבדק ב-24 בינואר 2024.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Robbins, Renee (28 במאי 2009). "Mobile video system visually connects global plant floor engineers". Control Engineering. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2012.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Image of sony tv8-301 portable television receiver, 1960. by Science & Society Picture Library". www.scienceandsociety.co.uk. נבדק ב-19 בספטמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Casey, Mike (26 ביוני 2014). "Army seeks to increase use of mobile devices". ftleavenworthLamp.com. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2018. נבדק ב-23 ביולי 2014.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Description of the microprocessor device and its operational characteristics - Central processor "Elbrus-2S3" (TVGI.431281.027)" (PDF). rmcst.ru. 2021-08-23. נבדק ב-2024-12-05.
- ^ "Ростех разработал самый миниатюрный компьютер на базе «Эльбруса»". rostec.ru. 2024-06-13. נבדק ב-2024-12-05.
- ^ "Ростех разработал самый миниатюрный компьютер на базе «Эльбруса»". rostec.ru. 2024-06-13. נבדק ב-2024-12-05.