מוטי רוזנבלום

מוטי נולד עם סיום מלחמת העולם השנייה בקזחסטן, שהייתה אז חלק מברית המועצות. חודשים ספורים לאחר מכן, שבה המשפחה הצעירה, לוורשה בירת פולין, במטרה לחפש קרובי משפחה אשר נותרו בחיים לאחר השואה.

באוקטובר 1947, נולד אחיו הצעיר, דובי, במחנה העקורים וצלר שבגרמניה, שעה שהמתינו לעלייה ארצה.

בספטמבר 1948 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בעיר העולים, לוד. אבי המשפחה, שלמה רוזנבלום התקבל לעבודה ברכבת ישראל ועד מהרה היה לאחד מנהגי הקטר הראשונים במדינת ישראל.

אחרי כיתה ט' בתיכון רמלה לוד, עבר מוטי להמשך הלימודים העל יסודיים, במוסד החינוכי של קיבוץ עברון ליד נהריה. לאחר מכן עבר קורס בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ואז התגייס לצה"ל - בינואר 1964 והחל את שירותו הצבאי בחיל האוויר, בכנף 4 בחצור, כטכנאי מערכות מטוסים ובתפקיד זה שירת עד תום השרות, באוגוסט 1966.

נפטר ב-22 במאי 2021. הותיר אחריו אישה, לביאה, שתי בנות וארבעה נכדים. התגורר בראשון לציון.

דוב רוזנבלום, אחיו הצעיר, התגייס לצה"ל בגיל 17 ושירת בחטיבת גולני. ב--9 ביוני 1967, בגיל 19 וחצי, נפל סמל דוב רוזנבלום, לוחם בגדוד 12 של גולני, בקרב תל פאחר, ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים^[1].

הוא הותיר אחריו את סלי, אשתו הצעירה שהייתה בהיריון מתקדם. חודשיים אחרי נפילתו, נולדה בתו דברת.

מוטי החל את עבודתו העיתונאית בתחילת שנת 1971, תחילה כפרילנסר במדור הספורט של העיתון מעריב ומיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, התקבל לעבודה במשרה מלאה בעיתון שהיה אז הנפוץ במדינה.

במקביל הוזמן מוטי לגלי צה"ל כאיש מילואים ובמשך 35 שנים הגיש פינות ותוכניות ספורט ואקטואליה, כמו גם מבזקי חדשות בלילות.

בשנת 1989, הצטרף לתחנת הטלוויזיה בכבלים "גוונים", שפעלה באזור ראשון לציון, רמלה ולוד.

ביולי 2016 החל לכהן כמנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל^[2], לאחר שהתבקש לקחת את התפקיד על ידי נשיאת המועצה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר^[3].

מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי, שהוקם בשנת 1963 במשותף על ידי העיתונות (מו"לים, עורכים ועיתונאים) ונציגי ציבור – כמו גופים מקבילים בעולם. המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת את הכללים האלה.

מועצת העיתונות מופקדת – מטעם הגורמים המיוצגים בה – על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה.

נציגי המועצה מגנים על חופש העיתונות בהופעות בכנסת ובמאבק על דעת הקהל. בין השאר, המועצה נלחמת לביטול יוזמות חקיקה המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד מונופולים וקרטלים בתקשורת הישראלית.

בינואר 2021 הודיע על פרישתו הצפויה מהתפקיד בסוף פברואר באותה שנה ביחד עם הנשיאה, השופטת (בדימוס) דליה דורנר.

במקביל לעבודתו העיתונאית, עסק מוטי בפעילות רצופה בעמותות שונות לטובת הציבור. בין היתר היה חבר בעמותת "לב החסד", שעסקה בחלוקת מזון למשפחות נצרכות, בכל סוף שבוע; "העמותה למלחמה בסמים" בראשון לציון.

משנת 2014 ועד למותו היה פעיל בעמותת "ידידי הסיסים" ובשנותיו האחרונות כיהן כיו"ר העמותה. העמותה עוסקת בשימור אוכלוסיית הסיסים בישראל ובהעלאת המודעות הציבורית לקיומה של ציפור זו^[4].

מאז נפילתו של אחיו דובי, כתב מוטי מאות רבות של מכתבים אל אחיו הצעיר, בהם הקפיד לשתף אותו בכל מה שקורה במשפחה, במדינה ובחייו האישיים, כמו גם הגיגים בתחומים השונים של החיים.

במקביל פרסם מוטי כמה ספרים, ביניהם "קל לגדל סבא" (נכתב בשיתוף עם ידידו ברוך מאירי), "על מי אני חושב", כמו גם את סיפורו של נח שקלאר "לפני המבול ואחריו".

בשנת 2017 זמן קצר לאחר שהתקבל כחבר באגודת הסופרים העבריים בישראל, הוא פרסם חלק מהמכתבים שכתב לאחיו הצעיר דובי, בשם: "החמסין נשבר דובי וגשם החל לרדת...".

במהלך השנים הפיק מוטי וביים עשרות סרטי תעודה, ביניהם:

• "ילדים ברמה" עם סי היימן – סיפורם של ארבעה ילדים ברמת הגולן.
• "היי אדם" – סיפור חייו ומותו של האלוף אלברט מנדלר.
• "רני אחד" – סיפורו של אלוף ישראל באיגרוף תאילנדי, במהלך אליפות בינלאומית בתאילנד.
• "להיות נקי" – על כפר זוהרים, המשמש ככפר גמילה מסמים
• "גבולות מסוכנים" – מסע חיפוש אחר צעיר ישראלי שנרצח ונשדד בבהוטן שבהרי ההימליה.

•  
  קל לגדל סבא
•  
  על מי אני חושב
•  
  סיפור חייו ומותו של האלוף אלברט מנדלר

•   מוטי רוזנבלום, ברשת החברתית פייסבוק
•   מוטי רוזנבלום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   מוטי רוזנבלום /שיח משוררים וסופרים במלאת 45 שנים למלחמת יום הכיפורים, סרטון באתר יוטיוב
• מוטי רוזנבלום, טור אישי: כמה מילים על "גילי המופלג"…, באתר "כאן ישראל", ‏31 בינואר 2019